23.1.2015

פרשת בא למה ביום הראשון של פסח אנחנו משתדלים להגיע לדרגת האדם הראשון ? כיצד זה קשור לכרת במצות עשה של קרבן הפסח ומילה ? ‏ג'/שבט/תשע"ה


בס"ד

פרשת בא למה ביום  הראשון של פסח אנחנו משתדלים להגיע לדרגת האדם הראשון ? כיצד זה קשור לכרת במצות עשה של קרבן הפסח ומילה ? ‏ג'/שבט/תשע"ה

לעילוי נשמת שושנה בת נעומי

בפרשה שלנו אנו לומדים על היום הראשון של פסח  ב 3 פסוקים שונים

שמות פרק יג

(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְקֹוָק אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ:

בשמות פרק יב

(מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:

ובשמות פרק יב

(מב) לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיקֹוָק שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם: פ

כלומר אנחנו לומדים 3 דברים על הלילה הראשון של פסח . ליל פסח הוא  ליל שימורים כלומר לילה המשומר מן המזיקים ולילה שיש בו גאולת מצרים וגאולה לעתיד לבא .

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קט עמוד ב

אמר רב נחמן: אמר קרא +שמות יב+ ליל שמרים - ליל המשומר ובא מן המזיקין.

ואומר בעל הטורים שמות פרק יב

ליל שמרים. שמרים לכל בני ישראל. שחלק הקדוש ברוך הוא ליל ט"ו לשנים, חציו לגאולת מצרים וחציו השני לגאולה לעתיד לבא (מכילתא):

לילה הראשון  יש את זכירת יציאת מצרים כלומר הגדה של פסח וכמו כן אכילת מצה ואיסור על חמץ . תנאי נוסף הוא שביום בראשון של פסח כל אדם שרוצה לאכול מקורבן הפסח צריך להיות מהול .

ואני רוצה להסביר את מהות היום הזה ולהבין את המצוות של היום הזה .

לפי ההבנה שלי ודברים שכתבתי במאמרים קודמים  כל יציאת מצרים זה גלגול העולם חזרה למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש ב 51 יום עם תנאי שהתקבל ע"י עם ישראל שאם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . איך מחשבים את ה 51 יום ?

כל המכות שניתנו למצרים זה המהלך של הקב"ה לגלגל את העולם למצב של תוהו ובהו ובעצם היום הראשון של פסח זה מצד התחתית של בריאת העולם ומצד שני התחלת בריאה מחדש . ואני אומר שזה בעצם השער החמישים של הטומאה . יום מתן תורה זה השער ה50 של טהרה . ובאמצע יש 49 יום של ספירת העומר שזה בריאת העולם מחדש בשבע ימים ארוכים בשיתוף עם עם ישראל . כל יום הוא שבע ימים . לפי ההבנה שלי גם שער ה 50 של טומאה וגם שער ה 50 של טהרה זה ימים שלא בשליטת האדם זה אך ורק בשליטתו של הקב"ה .

היום הראשון של פסח זה בעצם התחלת הבריאה של העולם ולכן ביום זה אנחנו צריכים להיות בעצם בדרגה של האדם הראשון . ולכן אנחנו מתקנים את עצמנו כדי להגיע למצב של האדם הראשון כדי שנהיה חלק מהבריאה .

אדם הראשון  היה נימול ובילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז כח

ויאמר לו איכה [ג, ט] לאן נוטה לבך רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה שנאמר והמה כאדם עברו ברית וכתיב את בריתי הפר

ולכן אנחנו צריכים להיות נימולים כדי לאכול מקורבן הפסח כדי להגיע לדרגה של אדם ראשון .

האדם הראשון אכל לחם ישר מן הארץ ואני חושב שהיה זה לחם שלא החמיץ . ההחמצה של הלחם זה בגלל הזמן שעובר מזמן הערבוב של המים עם הקמח וברור שלחם שהארץ הוציאה זה לחם שלא החמיץ ולכן  הקב"ה ציוה לנו לאכול מצה שזה לחם שלא החמיץ כדי שנהיה בדרגה של האדם הראשון ביום שבו הבריאה החדשה מתחילה . לאחר חטא של האדם הראשון והקללה של הקב"ה בזיעת אפיך תוכל לחם אז התחיל החמץ להיות בעולם . ואומר המלבי"ם שמות פרק טז

וכמ"ש ועשב לעבודת האדם להוציא לחם (תהלים קד), שעד שיוציא ממנו לחם צריך עבודה ויגיעה רבה, ואני ממטיר לכם לחם בלא פסולת וקליפה כמו שהיה קודם חטא אדם הראשון וכמו שיהיה לעת"ל, כמ"ש (כתובות) עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות, זאת שנית הלחם בא מן הארץ וחומרו מגושם כחומר הארץ, אבל הלחם הזה יבא מן השמים, קרוב יותר אל הרוחני מהגשמיית, וכתיב והיה ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ וכו',

 

 

 

והזוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף מ עמוד א

היינו דאמר רבי שמעון מאי דכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל מחמצת אלא הכי אוקימנא האי שאור והאי מחמצת דרגא חד אינון וכלהו חד, רשו אוחרי אינון שלטנין דממנן על שאר עמין וקרינן להו יצר הרע רשותא אחרא אל נכר אלהים אחרים, אוף הכי שאור ומחמצת וחמץ וכלא חד, אמר ודש אבריך הוא כל הני שני קיימתו ברשותא אחרא עבדין לעם אחרא מכאן ולהלאה דאתון בני חורין אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, כל מחמצת לא תאכלו, ולא יראה לך חמץ, אמר רבי יהודה אי הכי כל ימי שתא נמי, אמאי שבעת יומין דכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם שבעת ימים ולא יתיר

כלומר חמץ או שאור או מחמצת זה בעצם אומות העולם שהזדהמו מהחטא של נחש . וידוע שאותו זוהמה נרפאה בזמן  מתן תורה לעם היהודי אבל לא לאומות העולם דבר שיתוקן בעולם הבא  . כלומר היום הראשון של פסח זה היום שהוא ייחודי לעם ישראל ובעצם עם ישראל ע"י המצוות של אותו יום מגיע לדרגה של האדם הראשון בתחילת הבריאה . ולכן זה ליל שימורים כי זה יום ששייך רק לעם ישראל ולאומות העולם אין לו חלק  ולכן לא שייך מזיקים בלילה הזה .

ולכן זה שני מצוות העשה שיש עליהם כרת במזיד זה אכילת קרבן הפסח  ,  ומילה כי לא לעשות מצוות אלו זה  להוציא את  עצמך  מתוך הבריאה וזה המשמעות של כרת .

ואומר הזוהר - השמטות כרך א (בראשית) דף רס עמוד א

מ"ט בפסח ומילה דאינון מצות עשה כרת אלא בגין דדרגא קא גרים

 

לסיכום יש להבין לעומק את היום הראשון של פסח כי זה יום יסודי  והתחלת הבריאה מחדש של העולם וניסיון שלנו להגיע לדרגה של האדם הראשון ביום הזה  

פרשת בא מה צריך כדי שיהיה לנו ידיעה את הקב"ה ? המשמעות של עשר מכות מצרים ? למה נאמר " לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" ? מה הקשר בן ההגדה לפסח לידיעת הקב"ה ? ‏ג'/שבט/תשע"ה


בס"ד

פרשת  בא   מה צריך  כדי שיהיה לנו ידיעה את הקב"ה ? המשמעות של עשר מכות מצרים ? למה נאמר " לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" ? מה הקשר בן ההגדה לפסח לידיעת הקב"ה ? ‏ג'/שבט/תשע"ה

 

כתוב שמות פרק י

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:

(ב) וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק:

אנחנו רואים שני דברים שפסוקים הללו אחד שהקב"ה אומר שהוא  משפיע לא רק על פרעה אלה גם על עבדיו והשינוי הזה מצריך ביאור . דבר נוסף שכתוב   שלדעת את הקב"ה נצרך שהקב"ה ישים בתוך (בקרב) פרעה ועבדיו את האותות  לעומת זאת בשמות פרק ו   כתוב

(ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם:

בפסוק זה נאמר שכדי לדעת את הקב"ה  מספיק הקשר בן עם ישראל והקב"ה . הקב"ה לוקח את עם ישראל כעם ועם ישראל לוקח על עצמו להיום עם של הקב"ה  ואומר המלבי"ם שמות פרשת וארא פרק ו פסוק ז

(ז) ולקחתי. הדבר השני הוא מתן תורה שאז אקח אתכם לי לעם, זה יהיה ג"כ ע"י שם הויה שעז"א וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם, כי הדבור הראשון הי' אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מא"מ, ואז תשיגו כי אלהיכם שהוציא אתכם ממצרים הוא שם הויה, כי יהיה זה באותות ובמופתים אדירים ונוראים:

כלומר בפרשה שלנו כדי לדעת את הקב"ה צריך שהקב"ה ישים את האותות בתוך פרעה ועבדיו ואילו בפרשת וארא צריך להיות מעמד הר סיני כדי לדעת את הקב"ה

וכדי להבין את ההבדל בן שני הפסוקים הללו צריך להבין מה מלמדת אותנו התורה ? יש שני דברים כדי לדעת מי זה הקב"ה . הקב"ה מצד אחד יכול לשנות את העולם ולפעול בעולם אבל רק זה לא מביא אותנו לידיעה של הקב"ה אלה צריך גם מימד אחר מימד של היכולת של הקב"ה לבטל את העולם כלומר  יכולת לברוא וגם להרוס . כלומר היכולת לגלגל את העולם קדימה ואחורה מביא אותנו לידיעה של הקב"ה . לא מספיק לנו שהוא בורא אלה גם יכול להרוס את העולם .

וזה מה שהבאתי במספר מאמרים משנה מסכת אבות פרק ה

[א] בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

כלומר הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות ויש לו את היכולת לגלגל את העולם קדימה ואחורה לפי רצונו ורק בהבנת שני הדברים הללו יהיה לנו ידיעה מה זה הקב"ה .

מתן תורה היה לגלגל את העולם למצב האופטימאלי שלו כלומר הגבול העליון של הבריאה . לגלגל חזרה את העולם למצב של תוהו ובוהו זה הצד השני כלומר יש לקב"ה את היכולת להביא את העולם למצב שהוא לא יתקיים .

ובעצם זה המהות של כל עשרת המאמרות  .הקב"ה ביציאת מצרים וב 10 המכות הביא את העולם למצב של תוהו ובהו כלומר החזיר אותו למצב לפני שנברא העולם ואז במשך 50 יום ברא חזרה את העולם עד למתן תורה . פרעה  ועבדיו  אמרו לכל העולם אין קב"ה  אני פרעה  בראתי  את העולם ולכן מצרים נחשבים לדרגה הגבוהה ביותר של הטומאה שער ה50 של הטומאה . ואומר הקב"ה בפסוק כדי שתבינו שאני הקב"ה אני מראה לכם שפרעה ועבדיו הם נבראים ולא בוראים וכדי שתבינו את זה אני ישים את אתתי בתוכם . כלומר כל מה שקים בעולם זה מה שברא הקב"ה ולכן יש לו את הכוח גם לבנות וגם להרוס ולכן יש לנו שני פסוקים שונים שמדברים על ידיעת הקב"ה . ידיעה שהקב"ה יכול לגלגל את העולם למצב של מתן תורה שזה 50 שערי טהרה או לגלגל למצב של תוהו ובהו שזה 50 שערי טומאה

 וכך גם בנביא אנחנו מוצאים את ידיעת הקב"ה בשני האופנים

יחזקאל פרק לו

(יא) וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק:

יחזקאל פרק לז

(יג) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי:

ובעצם ניתן להגיד שבמתן תורה זה בריאת העולם מחדש . עולם ביציאת מצרים נברא עם התנאי של אם יש תורה יש עולם ואם אין תורה אין עולם . וצריך להגיד שבעצם התנאי הזה שהיה במעמד הר סיני נכנס גם לתוך פרעה ועבדיו ובעצם התנאי קיים גם אצל הגויים . ונראה לי לפרש שתנאי זה אומר שאם אין תורה וחס וחלילה והקב"ה יחריב את העולם גם כל אומות העולם האחרות כלולות בתנאי הזה כי הקב"ה הכניס אותם בקרבם "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" וזה חלק מהמהות של עשרה מכות מצרים בהבנת העולם לאחר מתן תורה . וזה אולי המהות של סיפור יציאת מצרים שנוכל להבין את שני הצדדים של הקב"ה כדי שיהיה לנו הבנה וידיעה של הקב"ה .
ומצאתי שבגימטרייה המלה אתתי זה בדיוק הפסוק בקהלת פרק י
לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ: