פורים מה ההבדל בין ההחלטות של מרדכי למשה רבנו ? למה משה רבנו בורח למדיין ולא מסתמך על בורא עולם ? למה משה רבנו על כל צעד וצעד שואל את הקב"ה ? למה מרדכי לא בורח ומסכן את עצמו ואת כל עם ישראל בניגוד למשה רבנו ? מה הקשר בן משה רבנו למרדכי ? האם שליחי מצווה לא ניזוקין ? מתי שליחי מצווה יכולים להינזק ? מה העצה של הקב"ה לשמואל ששאול לא יהרוג אותו בשליחות שלו למשוח את דוד המלך? למה מרדכי לובש שק בניגוד לחוקי המלך ? האם מרדכי מורד באומות העולם בניגוד ל 3 השבועות ? מה הקשר בן מרדכי לשאול ? האם ניתן להתפשר מול עמלק ? על מי התפקיד למחות את עמלק על עם ישראל או הקב"ה ? למה מרדכי החליט החלטות הרי גורל בלי להתייעץ עם נביא ? ‏י"ד/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פורים  מה ההבדל בין ההחלטות של מרדכי למשה רבנו ?  למה משה רבנו בורח למדיין ולא מסתמך על בורא עולם ? למה משה רבנו על כל צעד וצעד שואל את הקב"ה ? למה מרדכי לא בורח ומסכן את עצמו ואת כל עם ישראל בניגוד למשה רבנו ? מה הקשר בן משה רבנו למרדכי ? האם  שליחי מצווה לא ניזוקין ? מתי שליחי מצווה יכולים להינזק ? מה העצה של הקב"ה לשמואל ששאול לא יהרוג אותו בשליחות שלו למשוח את דוד המלך? למה מרדכי לובש שק בניגוד לחוקי המלך ? האם מרדכי מורד באומות העולם בניגוד ל 3 השבועות ? מה הקשר בן מרדכי לשאול ? האם ניתן להתפשר מול עמלק ? על מי התפקיד למחות את עמלק על עם ישראל או הקב"ה ? למה מרדכי החליט החלטות הרי גורל בלי להתייעץ עם נביא ? ‏י"ד/אדר/תשפ"א

כתוב אסתר פרק ג פסוק א - ו

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

(ב) וְכָל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמָ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה:

(ג) וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמָרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ:

(ד) וַיְהִ֗י <<באמרם>> כְּאָמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מָרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי:

(ה) וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מָרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה:

(ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

ואומר רש"י אסתר פרק ג פסוק ד

(ד) היעמדו דברי מרדכי - האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי והוזהר על ע"א:

כלומר מרדכי קבע שלא ישתחווה להמן עולמית ולא משנה מה התוצאה של המעשה הזה . ומיד אנחנו רואים שהמן כתוצאה ממעשה של מרדכי וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ . ונשאלת השאלה איך מרדכי לקח על עצמו אחריות כזו גדולה לסכן את עצמו ואת כל ישראל ?

והקושיה חזקה יותר כי במרדכי היה כלול כל נשמות ישראל אומר חומת אנך אסתר פרק ג אות ט

אי נמי במה שכתב הרב יערות דבש דף צ"ז דמשה רבינו ע"ה היה כולל כל נשמות ישראל וכן מרדכי כמ"ש איש יהודי שהיה שקול כמשה רבינו ע"ה.

ובו נראה איך משה רבנו התנהג

שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

(טו) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר:

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

ויברח משה מפני פרעה. מכאן למד דוד וברח, שנאמר: "ויברח וימלט" (שמואל - א יט, יב), "חבי כמעט רגע עד יעבר זעם" (ישעיה כו, כ):

וכותב ההדר זקנים שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

(טו) ויבקש להרוג את משה. אמרו חכמים שמסרוהו לסרדיוט להורגו ולא שלטה בו חרב שנעשה צוארו שייש. ורמז מדלא כתיב ויברח מפני פרעה וישב בארץ מדין על הבאר. הרי מש"ה ויש"ב יתרים ועולים בגימ'. אב"ן שי"ש. מהר"ם:

כלומר משה רבנו על אף שידע שהקב"ה מסייע לו לא הסתמך על הנס וברח למדין עד שיעבור זעם . כלומר משה רבנו מתנהג שונה לגמרי ממרדכי . הוא זהיר מאוד בהנהגה שלו מול עם ישראל . לעומת זאת מרדכי עומד על קוצו של יוד מול המן ולא מוותר לו גם כשזה מכניס את עם ישראל לסכנה . וכדי שנבין את ההנהגה הזאת של משה צריך ללמוד את דברי הגמרא חברותא מסכת יומא דף יא עמוד א

ואמר רבי יהודה: מעשה בארטבין [שם אדם, או שם אומנותו] אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי. ובשעת מעשה מצאו קסדור אחד [שוטר ממונה מטעם המלך], ונטל ממנו, בעלילה שהוא עושה כשפים, אלף זוז.ותמהינן: וכי חוששין לסכנה בשעת קיום מצוה?והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקין.ומשנינן: היכא דקביע היזקא, וכגון בערים שמצוי בהם מעלילי עלילות, שאני. וחוששין אפילו בשעה שמקיים מצוה.דכתיב "ויאמר שמואל [לה']: איך אלך [למשוח את דוד], ושמע שאול, והרגני".והרי על פי הדבור הלך, ואף הקדוש ברוך הוא לא השיבו שאין לו לחשוש, אלא "ויאמר ה': עגלת בקר תקח בידך, ואמרת לזבוח לה' באתי".והטעם שחשש שמואל, מפני שהיה זה חשש מצוי.

הקב"ה שולח את שמואל למשוח  את דויד המלך . שמואל חושש משאול שיהרוג אותו כי הוא רוצה למשוח את דויד למלך . נלמד מפה שעל אף שמלך מלכי המלכים בורא העולם שולח שליח לבצע משימה יש מצבים שהאדם יכול להינזק  . הקב"ה לא משיב לשמואל ואומר לו לך ואני ישמור עליך . הוא אומר לשמואל ליצור מצג שווא שהא הולך להקריב קורבנות ואז שאול לא יהרוג אותו והוא יצליח לממש את השליחות שהקב"ה שלח אותו וזה להמליך את דויד למלך . שמואל היה נביא ודיבר עם הקב"ה וקיבל משימה מוגדרת ועל אף שהוא שליח מצווה לכאורה הקב"ה לא נותן לו "תעודת ביטוח " והוא צריך לקחת עליו את הסיכון ששאול יהרוג אותו וצריך לתמרן בצורה כזו שיעלים משאול את מעשיו . מרדכי היה לו רוח הקודש אבל הוא לא היה נביא כמו משה רבנו ובכל זאת הוא מתנהג שונה ממשה רבנו שדיבר עם הקב"ה וזה קושיה עצומה  .

ויש לנו גמרא נוספת האוסרת למרוד באומות העולם

חברותא מסכת כתובות דף קיא עמוד א

ורב יהודה סבר, כתיב קרא אחרינא [שיר השירים ב]: השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה [שאוהב ה' את עמו, ומושיבם בארצו] - עד שתחפץ.

ורבי זירא סבר, שההוא קרא מלמד שלא יעלו ישראל לארץ ישראל בחומה, ביד חזקה. אבל מותר לכל אחד לעלות כלעצמו, שלא בכח.ורב יהודה סבר, שקרא "השבעתי" אחרינא כתיב, האוסר לעלות אפילו שלא בכח.ורבי זירא סבר, שההוא "השבעתי" אחרינא - מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר: ג' שבועות הללו - למה?אחת, שלא יעלו ישראל בחומה, יחד, ביד חזקה.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.ורב יהודה סבר [שיר השירים ב] שיש כפל בלשון השבועה, שהרי "אם תעירו, ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כתיב, ונמצא שיש כאן שש שבועות, ואחת מהן באה ללמד כדבריו, שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל גם לכל יחיד!ורבי זירא סבר שכפל הלשון, מיבעי ליה ללמד כדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו - למה?תלתא - הני דאמרן.ואינך, השלש הנוספות - שלא יגלו נביאים שביניהם את הקץ, ושלא ירחקו⁽¹⁾ את הקץ בעוונותיהם, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.[שיר השירים ב] "בצבאות או באילות השדה" -אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב.ואם לאו - אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה שהן מאכל לחיות השדה.⁽²⁾

ולכאורה המעשה של מרדכי כמעט הביא את העונש למי שלא מקיים את 3 השבועות הללו " אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"

ומשה רבנו מתנהג הפוך ממרדכי כאשר הוא רואה שהעניינים מסתבכים מול פרעה הוא פונה מיד לקב"ה

שמות פרשת שמות פרק ה פסוק כב - כג

(כב) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי:

(כג) וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ:

ומה עושה מרדכי כאשר הוא רואה את הגזירה ?

כתוב באסתר פרק ד פסוק א - ב

(א) וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה:

(ב) וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק:

מרדכי נוסף לזעקה שלו מתנהג ההיפך מהחוקים של בית המלך אחשורוש . ויש עוד הבדלים בן משה רבנו למרדכי משה מבקש כלים מהקב"ה לשכנע את עם ישראל שהקב"ה שלח אותו

שמות פרשת שמות פרק ד פסוק א

(א) וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְקֹוָֽק:

ומרדכי נצמד למטרה ולא מתחשב באילוצים שנובעים מהמציאות המורכבת 

אסתר פרק ד פסוק י - יא

(י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:

(יא) כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם:

אסתר פרק ד פסוק יב - יד

(יב) וַיַּגִּ֣ידוּ לְמָרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר: פ

(יג) וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

וצריך לתרץ את ההבדלים הגדולים  בין  מרדכי למשה רבנו

אסתר פרק ג פסוק א

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

מרדכי יודע שהוא נלחם בעמלק . בהמן האגגי .

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג פסוק י

האגגי צורר היהודים. מעולם הם צוררים היהודים, וישטום עשו את יעקב (בראשית כז, מא), בא עמלק ונלחם עם ישראל, וכאן בא המן בן המדתא:

עמלק הוא לא חלק מאומות העולם ולכן לא שייך בו לא למרוד באומות העולם . עמלק הוא בגדר של מחה אמחה את זכר עמלק . עם עמלק אין יכולת לעשות פשרות . מול עמלק יש מלחמה טוטאלית . המלחמה מול עמלק היא גם המלחמה של בורא עולם נגדם

שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

אומר הרא"ש שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) כי מחה אמחה את זכר עמלק. כתוב אחד אומר אמחה דמשמע דהוא בכבודו ימחה וכתוב א' אומר תמחה דמשמע שמצוה לישראל למחותו. לא קשייא כאן קודם שפשט ידו בזבול כאן לאחר שפשט ידו בזבול. כלומר קודם שיפשוט ידו להחריב בה"מק מצוה הקדוש ברוך הוא שימחו את זכר עמלק אבל לאחר שפשט ידו בבית המקדש הוא בכבודו ימחה וזהו שאמר כי מחה אמחה וכתיב כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור ויעשה מלחמה עמו בעד ישראל למען שמו אמן:

ולכן כאשר יודע מרדכי שהוא צריך לתקן את מעשה שאול מול אגג והקב"ה יש לו מלחמה בעמלק הדבר היחידי שנשאר לו זה לא להתחשב בנסיבות של המציאות ולהסתמך לחלוטין על האמונה בקב"ה .

אסתר רבה (וילנא) פרשה י סימן יג

כי מחה אמחה את זכר עמלק מחה בעולם הזה אמחה לעולם הבא, את זכר עמלק זה המן קרי ביה זכר עמלק ואף יעקב אבינו רמזה בברכת השבטים הה"ד (בראשית מ"ט) בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד זה שאול שהיה בקרן של ישראל שהיה תחלה למלכים והיה משבט בנימין והכה את עמלק ובזז את כל אשר להם, (שם /בראשית מ"ט/) ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לישראל בגלותם שהוא דומה לערב וחלקו שלל של המן שנמשל לזאב שהעמידו הקדוש ברוך הוא כנגד הזאב אלו מלכי מדי ופרס שנמשלו לזאב הה"ד (דניאל ז') וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב, תמן אמרין אלו מלכי מדי ופרס שאוכלין כדוב ואין להם מנוחה כדוב ומגדלין שער כדוב, העמיד הקדוש ברוך הוא כנגדן מרדכי ואסתר שהיו משבט בנימין דכתיב ביה זאב יטרף.

הבין מרדכי שהוא חייב לתקן את הקלקול של שבט בנימין שנעשה על ידי שאול המלך בעמלק . ויש עליו חיוב מלא לא להתפשר מול עמלק כמו שעשה שאול ולכן הוא אומר לאסתר

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

וכך כותב המהרז"ו פרק מט

רצה הקדוש ברוך הוא. נ"ל בס"ד שרבי שמעון בן יוחאי לא בא אלא לעורר שצריך להבין למה שלח הקדוש ברוך הוא את שאול דוקא, ולמה נצטוה דוקא להכרית כל זרעו של עמלק, ולמה עמד השטן בזה לקטרגו שיחמול על אגג, ושמואל אמר לשאול על זה שהמצוה טוב יותר מזבח, בכל הנ"ל צריך להבין טעמי הדברים על מכונם. והביא דברי רבי פנחס לתרץ הכל מפני שצפה הקדוש ברוך הוא שיעמוד מזרע עמלק להרע לישראל, לכך רצה להכרית אותו קודם שיצא ממנו הזרע שירע לישראל, ולכך קטרג השטן ולא הניח לשאול לכלותו, והשאיר אגג ועמד ממנו המן האגגי שהרע לישראל, ועל ידי מרדכי ואסתר שהם מזרע שאול נכרתו המן וזרעו, ונתקיים רצונו של הקדוש ברוך הוא כביכול על ידיהם, ומה שהיה שראוי לעשות על ידי שאול נעשה על ידיהם.

ולגבי מרידה באומות העולם מרדכי לא מורד באחשורוש בדיוק ההיפך הוא מצטרף למלכות שלו בתור אחד משרי המלך

אסתר פרק י פסוק ג

כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

ויש הבדל נוסף שלאחר מותו של משה התורה היא בבחינת לא בשמים היא

אומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א

גופא, הגמרא מביאה את מאמרו של רבי יהודה אמר שמואל בשלימותו.אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו, ישראל, ליהושע: שאל מן השמים,⁽¹⁰⁵⁾ ויודיעוך את ההלכות ששכחת.אמר להם יהושע: לא בשמים היא! [דברים ל]. כלומר, משמת משה לא ניתן לשאול ספיקות בתורה מן השמים⁽¹⁰⁶⁾ בדורות הבאים.אמרו לו ישראל, לשמואל: שאל!⁽¹⁰⁷⁾

אמר להם שמואל: אמרה תורה [ויקרא כז] "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל". מלמד הכתוב שאין הנביא רשאי לחדש דבר, מעתה. והיינו, משמת משה, לא ניתן לשום נביא לחדש שום דבר הלכה מן השמים.⁽¹⁰⁸⁾