בס"ד
פרשת ויגש חכמה בגויים תאמין 2 מי היה כנגד משה ? האם זה כנגד זה הוא דבר שהתחיל בבריאת העולם ? מה המקור של חוכמת הגויים ? מה הסכנה ללמוד את חוכמת הגויים ? מה פסק בשולחן ערוך הרמ"א בקשר ללימוד חוכמת הגויים ? ו'/טבת/תשע"ט
פרשת ויגש חכמה בגויים תאמין 2 מי היה כנגד משה ? האם זה כנגד זה הוא דבר שהתחיל בבריאת העולם ? מה המקור של חוכמת הגויים ? מה הסכנה ללמוד את חוכמת הגויים ? מה פסק בשולחן ערוך הרמ"א בקשר ללימוד חוכמת הגויים ? ו'/טבת/תשע"ט
בשבוע שעבר דברתי על חכמה בגויים תאמין ובסוף
המאמר הבאתי את הגמרא בחגיגה שממנה לומדים שזה כנגד זה ברא הקב"ה . בבלי חגיגה חברותא חגיגה דף ה
עמוד ב
רבי יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר
[היה עומד בבית הקיסר] בויכוח עם אחד האפיקורסים שאינם מאמינים בדברי חז"ל,
כמו הצדוקים.אחוי ליה ההוא אפיקורסא [הראה אותו אפיקורס לרבי יהושע ברמז]:
אתם הנכם עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה [עם שהחזיר אדונו פניו ממנו].אחוי
ליה רבי יהושע אף הוא ברמז: אבל ידו נטויה עלינו.
אמר שאל ליה קיסר לרבי יהושע בן
חנניה: מאי אחוי לך [מה רמז הוא לך], ומה ענית לו?
ואמר לו רבי יהושע: הוא רמז לי: עמא דאהדרינהו מרא לאפיה מיניה.
ואנא מחוינא ליה [ואני רמזתי לו]: אבל ידו נטויה עלינו.אמרו
שאלו ליה לההוא מינא:מאי אחויית ליה [מה רמזת לו], וענה: עמא
דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה.ומאי אחוי לך [ומה ענה לך רבי יהושע]?אמר
אותו המין: לא ידענא [איני יודע], כלומר: לא הבנתי תשובתו.אמרו בבית
הקיסר: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג [אדם שאינו יודע מה מראים לו
ברמז], וכי אטו יחוי קמי מלכא [לפני המלך]?!אפקוהו וקטלוהו [הוציאו
את אותו המין והרגוהו].כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה [כשעמד רבי
יהושע למות], אמרו ליה רבנן לרבי יהושע: מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין
[מה יהא עלינו מן האפיקורסים]? כלומר: מי יריב ויתוכח עמם? אמר להם רבי
יהושע: אין לכם ממה לדאוג, שהרי אמר הכתוב: "אבדה עצה מבנים נסרחה
חכמתם". כיון שאבדה עצה מבנים, נסרחה חכמתן של אומות העולם. ולפיכך,
משאמות אני, אף אלו העומדים לנגדי תסרח חכמתם, ותוכלו להם בעצמכם.ואי בעית
אימא, מהכא: "ויאמר עשו אל יעקב: נסעה ונלכה ואלכה לנגדך"
- בשוה.
כלומר תמיד יש לאומות העולם כלים נגד ישראל ולישראל כלים
נגד אומות העולם וזה תמיד בדרגה של זה כנגד זה . כנגד משה היה בלעם . משה היה גדול
הנביאים של עם ישראל ובלעם היה בדרגתו של משה
ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנז
(י)
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ואיזה זה זה בלעם
בן בעור אלא הפרש יש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם משה לא היה יודע מי מדבר
עמו, ובלעם היה יודע מי מדבר עמו, שנאמר +במדבר כד טז+ נאם שומע אמרי אל משה לא
היה יודע מתי מדבר עמו עד שנדבר עמו ובלעם היה יודע מתי מדבר עמו שנאמר ויודע דעת
עליון, משה לא היה מדבר עמו אלא כשהוא עומד שנאמר +דברים ה כח+ ואתה פה עמוד עמדי
ובלעם היה מדבר עמו כשהוא נופל שנאמר +במדבר כד ד+ מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים
משל למה הדבר דומה לטבחו של מלך ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו.
כלומר בלעם הוא הצד ההפוך של משה ובלעם רצה בהשמדת
עם ישראל וכבר כתבתי שבלעם הוא חלק מעמלק ואת כל תורתו למד מאותם מלאכים שירדו
לעולם . אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת האדם הראשון . כלומר יש כאן מהלך לכל אורך
בריאת העולם שזה כנגד זה ברא הקב"ה . ולפי דרגתו של עם ישראל כך יש את מי
שמתנגד לעם ישראל בדרגה שווה ,וכמו שראינו בגמרא עם רבי יהושע בן חנניה .
ולכן מקור החוכמה בגויים הוא כנגד התורה שנתן
הקב"ה לעם ישראל . ומקור החוכמות הוא באותם מלאכים שירדו לארץ ומקורם במלאכים
שהתנגדו לבריאת האדם . וכך כותב מעשי ה' מעשי בראשית פרק כג (פרשת בראשית)
ויתכן בזה מה שאמרו
רז"ל (בר"ר כו, ז) שהנפילים יש להם שבע שמות, ענקים, נפילים, רפאים,
אימים, גבורים, זמזומים, זוזים, שאין ספק בזה לכל משכיל שרבוי השמות יורה על רבוי
תוארי הנקרא בשמות ההם, כמו שאמרו רז"ל ביתרו (שמ"ר כז, ח) יתר וחובב
וכו'. ואם כן אלו השבע שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות, ושם רפאים יורה על העוסקים
ברפואה, וענקים שאמרו רז"ל (שם במדרש) שמעניקים החמה, הם העוסקים בתכונה,
ונפילים הם הפילוסופים, והעד שכן אמרו רז"ל (שם במדרש) נפילים שנפלו והפילו,
וכן כל שאר שבעה שמות כל אחד נגזר מן החכמה אשר הוא עוסק בה, ובא האות מה שדרשו
ז"ל (בר"ר יד, ו) האדם הגדול בענקים (יהושע יד, טו), זה אברהם, שביארו
בזה שלא נאמר ענקים על היותם גבוהי הקומה לבד, אבל על גובה חכמתם בגרמים השמימיים,
שלהיות אברהם גדול בחכמת התכונה, כמו שאמרו רז"ל (נדרים לב, א) שאמר לו הקדוש
ברוך הוא צא מאצטגנינות שלך, שיובן ודאי היותו עוסק בחכמת התכונה, וכן אמרו
רבותינו ז"ל פרק הממונה (יומא כח, ב) שאני אברהם שאצטגנינות גדולה היתה בלבו,
לכך נקרא גדול בענקים על שמעניקים השמש בגרגרותם, כלומר בפיהם ובלימודם, ולא נאמר
באברהם גדול ברפאים או בנפילים, אבל בענקים. ונשוב לענין שהתחלנו שכאשר ראה ה'
שאפילו אותם שהיו עסוקים באלהיות הניחום והיו עסוקים בטבעיות, על כן לא נקראו פה
בשאר שבעה שמות רק נפילים, שכל התערומות לא היה רק מהפילוסופים, שע"י חקירותם
במופת מכחישים חידוש העולם שאין בו מופת, עד שלא היו מאמינים שיש דין למעלה, ומפני
כן נתגדל החמס כאשר נבאר עוד:
ועל זה אומר הריקאנטי בראשית פרק ג
ודע והבן כי אף על פי שפירשנו כל הפרשה
כולה על דרך הסוד, מכל מקום גם הפשט אמת ויציב בעץ החיים ועץ הדעת והנהרות
והכרובים ולהט החרב. וכבר העידו כמה פעמים אנשים שנשרפו בברק להט החרב, וכולם היו
בעלי הפילוסופיא קדומה אשר נטו ברוב דבריהם אחר דברי רבותינו זכרונם לברכה. ומאז
נתבטלו ובאו ארסטו ותלמידיו הרשעים, ונטו מדרך התורה לגמרי אחר סברתם ומופתיהם
הנקראת לבעלי הקבלה אחיזת עינים. והמקום ההוא נכבד מכל מקומות העולם השפל מפני
המוצק אשר על ראשו מעולם העליון. ועל כן יראו בו מראות אלהים יותר משאר מקומות
הארץ, כמה דאת אמר [להלן כח, יז] וזה שער השמים, כל שכן שוכני גן עדן שהשוכנים שם
למדים בציורי הדברים כל סודות העליונים ונפשם מתעלית בלימוד ההוא, ורואה מראות
אלהים ומשיג כל מה שיכול הנברא לדעת ולהבין. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [מדרש
זוטא שיה"ש שם] הביאני המלך חדריו [שיר השירים א, ד] אלו חדרי גן עדן. מכאן
אמרו כמעשה הרקיע כן מעשה גן עדן. והאמת הוא כי תמצא בדברי רז"ל כי בגן עדן
של מטה יש שכר ועונג לנפשות הצדיקים ואף על פי שאינם גוף והם במדרגת המלאכים:
כלומר אותם חוכמות באו מהצד שהתנגד לבריאת האדם
והם העמידו מול בריאת האדם אלטרנטיבה אחרת לקיום העולם . ועל הנושא הזה דיברתי
מספר פעמים מה הניע את אותם מלאכים ומה היית המוטיבציה שלהם . ובמעמד הר סיני נפל
דבר באותו מאבק של המלאכים במשה כאשר משה הצליח לגבור על המלאכים וקיבל את התורה
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ -
פ' מתן תורה
אמר רבי נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינה
ועננו עליו, אמר לפניו רבון של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר
(להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר, מיד נתחזק והחזיר תשובה למלאכי השרת,
אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') כלום אלהים יש לכם, כתוב בתורה לא
יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/ ב') חלוקה יש לכם שתי רשויות יש לכם, כתוב
בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות כ'/ י"ב) אב ואם יש לכם, כתוב בתורה לא
תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד יש לכם, פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך
בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית
שבי לקחת מתנות באדם
כלומר אותם מלאכים הודו למשה ונתנו לו לקבל את
התורה , אבל עדיין אותם מלאכים בעוצמה אחרת הבינו שמשה ניצח אותם אבל עם ישראל שלא
היה בדרגתו של משה עדיין ניתן לניצוח והמלחמה בעם ישראל נמשכה אבל בצורה אחרת .
וההבנה שלי שלאחר מותו של משה כאשר אומרת הגמרא שנשכחו 3000 הלכות בגלל ליבא דאימעוט התמעטות הלב ולאחר מכן עוד שלב של התמעטות של הלב בזמנו של יוסף בן יועזר דבצר ליבא שהתחילה מחלוקת בן חכמים . ועל זה אומר הדף
על הדף תמורה דף טז עמוד א
הג"ר יצחק הוטנר
זצ"ל בפחד יצחק (חנוכה ג' ב') כתב בזה רעיון נפלא, דיוסף בן יועזר הי' באותן
ימים ששלטה מלכות יון על ארץ ישראל, היא המלוכה אשר החשיכה את עיניהם של ישראל
בגזירותיהן (ב"ר עהפ"ס וחושך על פני תהום), וע"י החושך הזה נוצר
שכחת התורה, ומאז אנו סובלים מזה, ונתרבה מאותה שעה ואילך מחלוקת בישראל, אשר לפני
זה לא היה עכתו"ד.
ובאמת כן אנו אומרים
ב"על הניסים" - שעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, "להשכיחם
תורתך"
כלומר הזה כנגד זה היה חכמת יון מול תורת ישראל
אבל במצב של התמעטות הלב . כלומר מצד אחד משה נתן לעם ישראל ולחכמיה את המתנה של כוח
הפלפול שזה הדרך היחידה ללמוד את התורה בצורה אמיתית וזה הכלי היחידי להבנת התורה אבל
התמעטות הלב גרמה לכך שהחוכמה של אומות העולם אותה חוכמה שבאה כנגד בריאת האדם
הראשון יכולה לחלחל לתוך עם ישראל ולגרום לו להחשיך את עיניהם של עם ישראל .
ואומר המשך חכמה דברים פרק ל
רק האדם יעות דרכו על פי דמיונים כוזבים
וההטעות כדי כי יבקש חשבונות רבות לעות השכל הישר ולהשכיח השם היוצר הבורא,
בחקירות כוזבות ובחשבונות מוטעות. וכמו שבעל התאוה המשולח בפרי תאותו, יבקש כל
ההשתדלות לעות חוקי הצדק והרחק העול המורגש בנפשו, כן הבעל דמיון כוזב אשר יערבבו
בחדוד הפילוסופיא המטעת, יבקש כל ההתאמצות להשכיח השם ולעקור צורה מיוצרה. ועל זה
נאמר (קהלת ז, כט) "אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות
רבים".
וכך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה
סימן רמו
יז] ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה
<ב> וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, ו אבל
לא בלמוד (ד) שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) יח]
ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, יט] ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו
נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין,
והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי
התורה).
ועל זה כותב מלבי"ם משלי פרק כב
(יד) שוחה עמוקה פי
זרות זעום ה' יפל שם פי זרות הם דרכי החכמה והפילוסופיא של עובדי
גלולים (ומבואר אצלי ששם פה בא על החכמה) דומה כשוחה עמוקה, השוחה היא חפירה
העשויה ללכוד בה בני אדם, וכשהיא עמוקה א"א שהנופל יצא ממנה, כן בלימודיהם
יצודדו הנפשות לפורחות ולכפירה, וא"א עוד שיצא משם אל אור החיים, וגם אין לו
תקוה שה' יעזרנו לצאת מן השחת, כי זעום ה' יפל שם, הנופל שם הוא זעום ה', חל עליו
קללת ה' וזעמו, כי נלכד במינות ואבדון, ודפ
ואת הסכנה בלימוד פילוסופיה כותב של"ה מסכת
שבועות פרק נר מצוה
נו. בעל שבילי אמונה, נכד הרא"ש היה, כמו שכתב פעמים בספרו, דף ק',
הוא כתב בנתיב הח' וזה לשונו, ראיתי תועי רוח, שחשבו עשיית המצות שאביי ורבא
נושאין ונותנין בהן, דבר קטן, שלא עלה ביד המתעסק בהן רק שכר עשייתן, שאין בעשייתן
רק שקיים מצות השם יתברך כו', עד... ומזה יצא להם ביטול העשייה בכלל המצות, כתפלה
ותפילין, ואיסור והיתר, ואין נותנין דעתן, רק בחכמת הפילוסופיא, וחושבין שזהו מעשה
מרכבה, וזה באמת אבדון ומות, והמאמינים כן נבדלים מקהל ישראל וכו', עד... ומרוב
עוונינו נמצאות מבני עמינו נמשכים אחר הפילוסופיא, 'אפרים רועה רוח ורודף קדים'
(הושע יב, ב), וברית עם חכמי האומות יכרותו, להתעסק בחכמת היוונים, ויהיו לאחור
ולא לפנים, (ומהמונה) [ומהאמונה] הם חיצונים, כי למדו הפילוסופיא הנקראת חכמה
חיצונית וכו'. והביא ראיה מפרק חלק (סנהדרין צ א) כי לומדי הפילוסופיא אין להם חלק
לעולם הבא. אחר - כך הודה ולא בוש על חטאתו אשר חטא, בלמדו מעט ממנה, בזה הלשון,
עם היות שידעתי שעשיתי בזה עון אשר חטא, את עוני אני מכיר, וחטאי אני מזכיר כו',
עיין שם כי קצרתי.
ועדיין צריך לעיין ולהבין מה הצורך ללמוד את חכמת
הגויים ? הרי כתוב חכמה בגויים תאמין אם אותה חכמה היא כנגד עם ישראל ומה ההיתר
ללמוד את חכמת הגויים שאין בהם מינות ואת זה נעשה בלי נדר בשבוע הבא
