פרשת במדבר מה עשה המבול לקשר בן העולם הגדול לעולם הקטן ? למה בארץ ישראל לא היה מבול ? למה הביא הקב"ה מבול על העולם ? מתי הקשר בן העולם הגדול לעולם הקטן יתחדש שנית ? ‏א'/סיון/תשע"ז

בס"ד
פרשת במדבר מה עשה המבול לקשר בן העולם הגדול לעולם הקטן ? למה בארץ ישראל לא היה מבול ? למה הביא הקב"ה מבול על העולם ? מתי הקשר בן העולם הגדול לעולם הקטן יתחדש שנית ?  ‏א'/סיון/תשע"ז

שבוע שעבר בפרשת בהר חקותי כ"ג/אייר/תשע"ז כתבתי

"לסיכום שבת שנת שמיטה ויובל הם הקשר בן העולם הקטן זה האדם לעולם הגדול שזה העולם כולו ומעשה השבת השמיטה והיובל הם הקשר בן העולם הקטן לעולם הגדול שבו העולם מתנהל לא לפי הנהגת הטבע אלה לפי הנהגה ניסית של הקב"ה שבו נותן הקב"ה לאדם את כוח הבחירה שנובע מהנהגה ניסית . והקשר הזה בן האדם לעולם נעשה בשבת ועל זה נאמר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם שבו העולם התחבר למעשה האדם ".

הקב"ה ברא את העולם הקטן את האדם נתן לו כוח בחירה והאדם חטא בשעה האחד עשרה ביום שישי ,ביום שבת הקב"ה חיבר בן העולם הקטן לעולם הגדול ואז במוצאי שבת נעשה "הקישור " בפועל בן העולם הקטן לעולם הגדול ואז לקו המאורות .

וצריך להבין  שגם המאורות לקו וגם האדמה נתקלקלה והליקוי בא לידי ביטוי רק לאחר חטא האדם הראשון וכמו שבמאורות לקו במוצאי שבת צריך להגיד שכך העניין גם באדמה

ואומר הפסוק בבראשית פרק א

בראשית פרק א

(יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן:

(יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

ואומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק יא

עץ פרי - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא (פסוק יב) ותוצא הארץ עץ עושה פרי, ולא העץ פרי,פ לפיכך כשנתקלל אדם על עונו  נפקדה גם היא על עונה ונתקללה:

ומקור העניין בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א

ואם כן למה נתקללה הארץ. ר' יודן בר שלום אמר על ידי שעברה על גזרותיו של הקדוש ברוך הוא. [בראשית א יא] תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע. והיא לא עשת אלא ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו. רבי פינחס אמר שמחה בציוויה והוסיפה אילני סרק. על דעתיה דרבי יודן בר שלום יפה נתקללה הארץ. על דעתיה דרבי פינחס למה נתקללה הארץ. כאינש דאמר ליט ביזא דכן איינק. ואתיא כיי רבי נתן שלשה נכנסו לדין וארבעה יצאו מקוללין. ארורה האדמה בעבורך.

כלומר מתוך זה אנחנו מבינים שגם העולם הגדול היה בעל יכולת בחירה ולכן יכול לבחור וללקות כך המאורות לקו וכך האדמה לקתה אבל כל זה יכול היה להיות רק לאחר מעשה השבת שבו הקב"ה חיבר בן העולם הקטן זה האדם לבין העולם הגדול וזה הבריאה .

וכדי להבין את כוח הבחירה של העולם הגדול נבין את ההסבר של הריקאנטי בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק יא

(יא) ויאמר אלהים תדשא הארץ וגו' [שם יא]. דע שכל העשבים שברא הקדוש ב"ה בעולמו ברא להם כחות ידועים למעלה המשפיעים להם, וכשיורד הטל והגשם מן השמים באים מן הכחות העליונים ברכות לתחתונים, ועל כן הטל יפה לעולם, כי יורד עמו כח כל עשב ועשב מן הכחות העליונים, וכשנפסקין הכחות שלמעלה להשפיע למטה מיד יבול עלהו ויבש. ולפיכך יבשים עשבים הרבה קודם עשבים אחרים, וזהו למינהו הנאמרים במעשה בראשית.

כלומר כוח הבחירה של העולם הגדול נובע מתוך אותם כוחות עליונים שהם הם משפיעים על התחתונים ואתם כוחות יש להם כוח בחירה כמו שכבר כתבתי  בעבר שיש למלאכיים כוח בחירה .

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

וכך מבריאת האדם הראשון היה קשר ישיר בן התנהגות האדם העולם הקטן לעולם הגדול

וכתוב מפורש בבראשית פרק ו

(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס

ואומר  רש"י בראשית פרשת נח פרק ו פסוק יב

(יב) כי השחית כל בשר - אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן:

את הארץ - כמו מן הארץ, ודומה לו (שמות ט כט) כצאתי את העיר, מן העיר, (מ"א טו כג) חלה את רגליו, מן רגליו. דבר אחר את הארץ עם הארץ, שאף שלשה טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

יא) ותשחת הארץ. בכל מקום שהאדם חוטא לוקה הארץ, משל לבן שחטא מלקין אומנתו תחתיו, כשם שנאמר באדם הראשון ובקין: לפני האלהים. כסבורין היו שאין הקדוש ברוך הוא מכיר מעשיהם, והכתוב מעיד לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו (איוב לד כה): ותמלא הארץ חמס

פרוש הדבר שמעשיו של האדם השפיעו על הארץ ועל החיות וכולם ראו במוחש כיצד המעשים שלהם גורמים לארץ  קלקול באופן ממשי .אבל יש גם צד אחר שהאדמה והעולם הגדול השפיע על האדם בגלל החיבור של העולם הקטן לעולם הגדול  והקדוש ברוך הוא ראה שלא ניתן כך לקיים את העולם  והביא את המבול על העולם והחליט לשנות את הבריאה ולעשות ניתוק חלקי בן העולם הקטן ובן העולם הגדול כמו שהיה לפני המבול . וכך מסביר הכלי יקר בראשית פרק ח

(כא) לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם. וכן נאמר לאדם (בראשית ג יז) ארורה האדמה בעבורך. ומכאן ראיה שהאדמה היתה סיבה אל חטא האדם כי נתנה בו חומר גס ועב הנוטה ביותר אל החומריות כמו שנאמר (ויקרא יח כה) ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה, וזה נאמר דוקא על שבע אומות אשר ישבו בארץ הקדושה לפנים, יען כי אף על פי שצבר הקדוש ברוך הוא עפרו מכל ארבע רוחות העולם ונמצא שכל הארצות יש להם חלק בחטא האדם כי כולם נתנו בו חומר עב וגס, מכל מקום כל שאר הארצות קיבלו דינם ונטהרו במי המבול ששלושה טפחים של מחרישה נתקלקלו ובזה נתרכך חומר הארץ וניטל קשיותו ומאז אין חומר הארץ רע כבתחילה, הן מצד העונש שנטהרה במי המבול כדרך כל טבילה שהיא טהרה וסילוק הזוהמא והטומאה, הן מצד הטבע שנתרככה כל הארץ במי המבול ומאז אין חומר הארץ קשה כל כך כאשר היתה לפנים. אבל בארץ ישראל נאמר ביחזקאל (כב כד) ארץ לא מטוהרה היא ולא גושמה ביום זעם. מאחר שלא נטהרה במי המבול אם כן עוד טומאתה בה וכשיושבי הארץ ההיא חוטאים יש לתלות החטא בארץ, לכך נאמר דוקא בארצות שבע אומות ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה וגו'

מסביר הכלי יקר שלפני המבול היה השפעה של העולם הגדול על העולם הקטן והיה גם השפעה הפוכה מהעולם הקטן לעולם הגדול ועוצמת ההשפעה ההדדית הביאה את הקב"ה לפחות לנטרל צד אחד וגם לא את כולו ולכן הביא את המבול כדי לברא את העולם מחדש עולם מטוהר ללא ארץ ישראל .

וכותב הנביא יחזקאל פרק כב פסוק כד

בֶּן־אָדָ֕ם אֱמָר־לָ֕הּ אַ֣תְּ אֶ֔רֶץ לֹ֥א מְטֹהָרָ֖ה הִ֑יא לֹ֥א גֻשְׁמָ֖הּ בְּי֥וֹם זָֽעַם:

והכלי יקר מפרש שזה ארץ ישראל שלא טוהרה עם המבול . ולכן לאחר המבול נשאר רק הצד של העולם הקטן עם יצר הרע שלו כי הצד של העולם הגדול טוהר חוץ מארץ ישראל  . וכתוב בבראשית פרק ח

(כא) וַיָּרַח יְקֹוָק אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי:

וממשיך הכלי יקר בראשית פרק ח

כי בזה מיושב מה שיש להקשות הרי הכתוב אומר כמעשה ארץ מצרים וגו' וכמעשה ארץ כנען וגו' הושוו זה לזה ואם כן למה לא תקיא הארץ את יושבי ארץ מצרים כאשר קאה ארץ כנען את הגוי, אלא לפי שארץ מצרים גושמה ביום זעם ואין לתלות עוד פשעם בארץ אם כן למה תקיא כי די בזה אם הגוי החוטא יקבלו עונשם על ארצם, אבל ארץ ישראל לא גושמה עדיין יש לתלות בארץ, לכך נאמר (דברים כט כא) וראו את מכות הארץ וגו', כמו שיתבאר במקומו בעזר ה' לכך נאמר אחר מבול זה, לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם. כי מכאן ולהלן אין לתלות פשע האדם בארץ כי אם ביצרו הרע המושך כוחו מן הנחש ומן סמאל רוכבו, זה שנתן טעם לדבר כי יצר לב האדם רע מנעוריו שעיקר חטאו יהיה תלוי ביצרו ולא בחומר הארץ:

וההבנה שלי בעניין שהקב"ה ראה את התורה וברא את העולם וחלק לא קטן מהמצות זה מצוות התלויות בארץ ולכן הקב"ה לא יכול היה להוציא את ארץ ישראל מתוך ההשפעה על האדם כי זה חלק מהותי מהמצוות וזה בבחינת ברא להם יצר ברא להם תבלין ולכן רק מי שיקבל על עצמו את התורה יוכל להתקיים על אדמת ארץ ישראל ולכן רק בארץ ישראל לא היה מבול שיטהר את הארץ כי זה תפקיד האדם לתקן את העולם ואת החטא של האדם הראשון וגם את הקלקול של המאורות והאדמה שהיה לפני חטא האדם הראשון ולא התפקיד של הקב"ה ולכן לאחר הבמול ולפני מתן תורה חיזר הקב"ה אחר כל אומות העולם לקבל את התורה כי ללא קבלת התורה לא היה עולם ולא היה כוח של האדם לתקן אותו וכך אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

ועם קבלת התורה יש לאדם את היכולת להתגבר על היצר כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וגם על השפעת העולם הגדול עליו   . ולעתיד לבא אותו קשר שנותק בן העולם הגדול לקטן שבו יהיה השפעה של העולם מחוץ לארץ ישראל על העולם הקטן האדם יחובר שוב כמו שאומר הנביא  זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

(יז) וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:

(יח) וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקֹוָק֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

כי מי שיישאר בעולם יהיה אותם גויים שקבלו עליהם את התורה כלומר את 7 מצוות בני נוח מה שלא קיבלו לפני כן והקבלה שלהם את הקב"ה כמלך על העולם ייתן להם את הכוח לשרוד בעולם שבו יש קשר הדדי בן העולם הקטן לעולם הגדול מה שלא היה יכול להתקיים לפני  המבול ולכן הקב"ה הביא את המבול וניתק את הקשר הזה