פרשת וילך מה הקשר בין לוחות ראשונים ולוחות שנים לספרים שנפתחים בראש השנה ? למה גמר חתימה לעולם הבא זה ביום ראש השנה בלבד ? ולמה גמר חתימה לעולם הזה זה רק ביום הכיפורים ? מתי גמר חתימה של אומות העולם לעולם הזה ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת וילך מה הקשר בין לוחות ראשונים ולוחות שנים לספרים שנפתחים בראש השנה ? למה גמר חתימה לעולם הבא זה ביום ראש השנה בלבד ? ולמה גמר חתימה לעולם הזה זה רק ביום הכיפורים ? מתי גמר חתימה של אומות העולם לעולם הזה ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במאמר הקודם  בפרשת וילך תשע"ו   נשאר בצריך עיון אם יש שני סוגי דין בראש השנה אחד לעולם הבא ואחד לעולם הזה  צריך להיות לכאורה שני סוגי ספרים ספר  לעולם הזה וספר לעולם הבא ואם באמת יש  שני סוגי ספרים  צריך איזה שהוא בסיס לסברא הזאת

לפי המהלך שהבאתי לכל אדם מעם ישראל יש את החלק שלו בתורה והוא צריך להוציא אותו לפועל ובעצם לכתוב אותו . לכל אדם יש את החלק שהשלים בשלמות וזה נכתב על ידו בספר של צדיקים ונחתם ע"י הקב"ה לסימן שהשלים באותו החלק את התפקיד שהקב"ה נתן לו . את מה שלא עשה בשלמות נכתב בספר של בינוניים אבל לא נחתם לעולם עד שיתקן וישלים וייחתם בספר של צדיקים ואת החלק שרשע בו ייחתם בספר רשעים אבל על אף שנחתם יש לאדם את הזדמנות לתקן עד יום הדין הגדול שבו הקב"ה יסתכל בסה"כ הכתיבה של האדם ואז ייחתם גזר הדין הסופי לתחיית המתים או חס וחלילה לדיראון עולם בגיהינום . עד כאן מדובר על 3 הספרים שבו נעשה הדין לעולם הבא אבל מצד שני יש דין של העולם הזה שנכתב בראש השנה ונתחם ביום הכיפורים וזה לכל אדם וזה הדין של העולם הזה . ואם כן מאיפה אנו לומדים או מבינים את המשמעות של 3 הספרים של העולם הזה ?

שמות פרק לא

(יח) וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים:

שמות פרק לב

(טז) וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת:

אם כן אנו רואים שהלוחות הראשונים מעשה ידי הקב"ה גם הלוחות עצמם וגם הכתיבה . לעומת זאת הלוחות השניים בשמות פרק לד

(א)   וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ:    

כלומר הלוחות השנים מעשה ידי משה . ובשמות פרק לד

(כח) וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְקֹוָ֗ק אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־ הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים:

כלומר גם הכתיבה ע"י משה . יוצא לנו שיש שני תורות תורה משמים גם לוחות וגם כתיבה ולוחות שנעשו ונכתבו ע"י משה . ואמרנו שלכל אחד יש את החלק שלו בתורה אם כן צריך להיות שלכל אחד יש חלק מהתורה האלוקית  אבל יש גם  חלק מהתורה שנכתבה ע"י משה . ואם כן נראה לי להגיד שיש שני דינים אחד שהוא דין של העולם הזה וזה כנגד התורה שנכתבה ע"י משה ויש את הדין של העולם הבא כנגד יום הדין הסופי יום תחיית המתים וזה כנגד התורה האלוקית כלומר הלוחות הראשונים . אם כן מסתדר לנו שיש שני סוגי דינים בראש השנה  האחד כנגד העולם הזה וזה כנגד הלוחות השנים ואחד כנגד העולם הבא וזה כנגד הלוחות הראשונים . ואת ההבדל בן שני המצבים ניתן להבין בשמות פרק לג

(ו) וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב:

וכתוב בתורה תמימה שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק ו

(ו) ויתנצלו - דרש ר' סמאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ופרקום, שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב, א"ר יוחנן, וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהלא) [שבת פ"ח א']:

ואם כן מתברר שהחתימה שהיא כנגד העולם הבא היא רק ביום שבו דן הקב"ה את האדם הראשון כלומר בראש השנה היום בו חטא האדם הראשון קלקל  והחתימה ביום הזה הוא כנגד תיקון מלא לאותו דבר שהאדם תיקן בשלמות את אותו חלק שהאדם הראשון קלקל . או חתימה על לקלקול של אותו חלק שאדם לא הצליח לתקן וקלקל בצורה שכמעט לא ניתנת לתיקון  .

והחתימה שהיא כנגד הלוחות השנים זה בדיוק ביום שבו משה הוריד את הלוחות השניים שזה ביום הכיפורים . ואם כן יש לאדם שני מעגלים של עשייה האחד כנגד העולם הבא והלוחות הראשונים ואחד כנגד העולם הזה והלוחות השנים . ונוכל לראות את זה בשמות פרק לב

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

וכאן מדובר בפרוש כנגד הלוחות הראשונים כי עדיין לא היה לוחות שניים

ובדברים פרק כט

(יח) וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה:

(יט) לֹא־יֹאבֶ֣ה יְקֹוָק֘ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְקֹוָ֤ק וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

וכאן ברור שהוא מדבר על הספר הזה שזה הלוחות השניים  ומובן שמדובר בספר שהוא כנגד הלוחות השנים . כלומר יש לנו שני סוגי ספרים שנכתבים ונמחקים  . .

ועוד דבר אנחנו לומדים מהפסוקים שיש מעבר בין הספרים כלומר מעשי האדם יכולים לגרום לכתיבה לחתימה אבל גם למחיקה . יש מחיקה שהיא לרעה שבו אדם יכול מחוק מה שנחתם בספרי צדיקים אבל גם למחוק מה שנכתב בספרי רשעים ולהיכתב בספרי צדיקים  , כמו שאנחנו רואים שמשה מבקש מהקב"ה שימחק אותו וכמובן משה נכתב ונחתם בספרי צדיקים או אדם שהוא בינוני שהקב"ה יכול למחות (למחוק ) אותו מספרי הבינוניים או הצדיקים  .

לגבי הספרים שהם כנגד העולם הבא ברור שהוא שייך גם באומות העולם כי יום הדין הוא יום שבו כל העולם כולו עומד למשפט ולכן יש להגיד ששייך כתיבה באומות העולם אבל יום הכיפורים שהוא יום שבו נחתמים כנגד הלוחות השנים שייך גם באומות העולם ? ויש להגיד שאומות העולם אין להם שייכות  לחתימה של יום הכיפורים שהוא כנגד הלוחות השנים וכך כתוב בפרוש לאחר שעלה משה לקבל את הלוחות השניים בשמות פרק לד

(י) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֘ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכָל־הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־הָ֠עָם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְקֹוָק֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ:

אם כן כיצד יש לגויים דין שהוא כנגד הלוחות השנים כלומר כנגד העולם הזה  ? או שיש להם רק דין  כנגד  העולם הבא ?

כתוב בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה 

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

וצריך להגיד שיום הדין שלהם שבו הם נחתמים לעולם הזה הוא ביום הושענה רבה

דף על הדף גיטין דף כו עמוד ב

כתב בבני יששכר (תשרי י"ב ב' ועיין בספרו אגרא דפרקא אות שכ"ז) דהנה שלשה זמנים יש לדין של מעלה, זמן הכתיבה הוא ראש השנה, זמן החתימה הוא יום הכיפורים, וזמן מסירת הפתקין הוא הושענא רבה.

וכך כתוב בפירוש בזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת צו דף לא עמוד ב

שביעאה דחג הוא סיומא דדינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא

לסיכום ראש השנה זה יום הכתיבה והחתימה של צדיקים ורשעים כנגד העולם הבא גם של עם ישראל וגם של אומות העולם

בראש השנה זה גם כתיבה כנגד העולם הזה כנגד הלוחות השניים וזה רק שייך בעם ישראל

יום הכיפורים זה כתיבה בלבד רק של בינוניים כנגד העולם הבא

יום הכיפורים זה החתימה של עם ישראל על דין של העולם הזה כנגד הלוחות השניים

כל סוכות ויום הושענה רבה זה גמר החתימה של אומות העולם כנגד העולם הזה שעם ישראל מכפר עליהם במשך חג הסוכות וגמר הדין שלהם בהושענא רבה

ועדיין צ"ע מתי הכתיבה של אומות העולם כנגד העולם הזה .

פרשת וילך מי כותב בספר החיים והמתים הקב"ה או כל אחד ואחד ? מה המשמעות של חתימה בראש השנה ויום הכיפורים ? האם אדם אחד יכול לכתוב בו זמנית בכל הספרים של החיים ושל המתים ושל הבינוניים ? ומה המשמעות של הפיכת זדונות לזכויות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת וילך  מי כותב בספר החיים והמתים הקב"ה או כל אחד ואחד ? מה המשמעות של חתימה בראש השנה ויום הכיפורים ? האם אדם אחד יכול לכתוב בו זמנית בכל הספרים של החיים ושל המתים ושל הבינוניים ? ומה המשמעות של הפיכת זדונות לזכויות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה.

 

והתוספות מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

ונחתמין לאלתר לחיים - מדקא חשיב בינוניים משמע דצדיקים קרי למי שזכיותיו מרובים ורשעים גמורים למי שעונותיו מרובים ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז) דאמרינן בסוף פ"ק דקדושין (דף לט: ושם) מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת ואי עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת וכל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא.

התוספות מקשה על ההבנה שבראש השנה צדיקים נחתמים לחיים ורשעים נחתמים למיתה והרי המציאות מראה לפעמים את ההיפך הגמור ולכן מתרצים התוספות שחיים ומיתה המדוברים כאן מדובר לחיי העולם הבא ולא לגבי מיתה וחיים בשנה שתבוא עלינו לטובה לאחר ראש השנה  .

יוצא לנו מכאן שלכאורה יש שני סוגי דין שונים לגמרי דין אחד זה הדין של השנה הבאה עלינו לטובה ודין לגבי חיי העולם הבא . צדיקים גמורים ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה וזה לגבי העולם הבא . בינוניים נכתבים לחיי העולם הבא רק ביום הכיפורים . וצריך לשים לב שלא כתוב שהם נחתמים לגבי העולם הבא  אלה רק נכתבים וצריך עיון  מה ההבדל בין נכתבים ובין נחתמים .

כל זה נכון לגבי העולם הבא אבל מה בקשר לגבי העולם הזה ?

 ואומר הדף על הדף ראש השנה דף טז עמוד ב

תירץ הגרי"מ פינשטיין זצ"ל: דעת התוספות (ר"ה טז, ב, ד"ה ונחתמין), כי כוונת ר' כרוספדאי באומרו: "צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה" - היא לעולם הבא. וכתב הגר"א בביאורו (סוף סימן תקפב), כי דעת התוספות לענין העולם הזה היא, שכולם נכתבים בראש השנה ונחתמים ביום הכיפורים. אשר לפי זה ניתן לומר, כי כוונת הפייטן באומרו: "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" היא לענין העולם הזה.

כלומר לגבי העולם הזה כל האנשים עוברים אותו תהליך של כתיבה בראש השנה וחתימה ביום הכיפורים אם באמת זה המציאות של שני דינים שונים שראש השנה לכאורה צריך להיות שני סוגי ספרים שונים . כי הסברא שכתיבה לעולם הזה שונה מן הכתיבה לעולם הבא כי חיים של העולם הזה שונים מן החים של העולם הבא . כי הסברא שכתיבה לעולם הזה שונה מן הכתיבה לעולם הבא כי חיים של העולם הזה שונים מן החיים של העולם הבא .

כתוב של"ה תולדות אדם בית חכמה (תניינא)

"ואמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח מסכתא דשירה, ט) כי שקול נגד ששים רבוא, כי ששים רבוא נשמות הם ששים רבוא אותיות התורה".

וכותב האלשיך איוב פרק כח

על כן כל נשמות עם בני ישראל אשר הן חלק אלוק ממעל, הן אחוזות בתורה כל אחד בבחינה המתייחסת אל ערכה, ועל כן לכולם יש חלק בה והוא יתב' כל מה שבתורה שבע"פ הצריך להתחדש בכל דור ודור, וכן כל העתיד להתחדש בכל חלקי התורה בסוד בדרש בפשט, הכל ניתן לנשמות העתידות כמ"ש ז"ל במכילתא על פסוק וּנְוַת בית תחלק שלל, ובזה אמר הוא ית' הלכה משם ר' אליעזר כי היה מחלקו, וכן מרבה בר נחמני אמרו מאן מוכח כו' כי חלקו היה, ועל כן אמרו רז"ל אל תגזל דל כו', על הגוזל דברי תורה מאחר ואומר בשמו שאת נפשו הוא גוזל:

יוצא לנו  שיש זהות בן עם ישראל לתורה וכל אחד ואחד מעם ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהתורה ויש לכל אחד תפקיד המיוחד שלו להוציא לפועל את התורה שזה החלק שלו מהתורה וסה"כ כל כלל ישראל "כותב את התורה " כל אחד לפי חלקו . אם כן  ברור מכאן מה המשמעות של כתיבת הספרים בראש השנה . הקב"ה בראש השנה בודק את מילוי המשימה של כל אחד ואחד בכתיבת התורה ולכן כתוב שלשה ספרים נפתחים בראש השנה וכתוב נכתבים ולא נכתב ולדעתי  כל אחד ואחד כותב בעצמו את התורה שלו אם באמת השלים את מה שהיה צריך להשלים לפי החלק שלו בכלל התורה הוא נחתם לחיים כלומר לא צריך יותר לשנות מה שהשלים כי השלים את אותו חלק בשלמות . הרשעים שלא מילאו את חלקם בתורה כפי שהיו צריכים כלומר עיוותו את התורה בצורה כזו שלא שייך שזה יכול להיכתב בספר החיים או בספר בינוניים נכתבים בספר המתים . ומה המשמעות של כתיבה בספר המתים ? אני חושב שעדין יש להם הזדמנות לתקן את החלק שלהם ולכן זה נכתב ונחתם בספר של המתים כי הוא לא שייך לחיים ועדין יש לרשעים עד יום הדין הגדול לנסות ולתקן את מה שכתבו בספר המתים ולכאורה ניתן לתרץ ממהלך זה את המשמעות של הפיכת הזדונות לזכויות שע"י חזרה בתשובה מאהבה ניתן לכאורה למחוק מספר המתים ולכתוב חזרה בספר החיים וזה המשמעות של הפיכת הזדונות לזכויות . לגבי הבינוניים  מה שהם כתבו מצד אחד לא יכול להיחתם בספר החיים כי מה שכתבו לא מושלם ומצד שני לא יכול להיכתב בספר המתים כי מה שכתבו לא הגיע לדרגה של כתיבה בספר המתים ולכם הם עומדים ותלויים עד יום הכיפורים אבל עדיין הם לא יכולים להיחתם בספר החיים כי לא השלימו את מה שעשו ולכן יש להם ספר מיוחד של בינוניים שנכתב אבל לא נחתם . ולכאורה כל אחד יכול להיות בבת אחד צדיק בינוני ורשע . מה שהצליח להגיע לדרגת צדיקות כלומר להשלים את התורה שלו בשלמות נחתם בספר הצדיקים מה שהצליח להגיע לרמה של בינוני נכתב ולא נחתם ומה שהרשיע נכתב ונחתם בספר של רשעים . והתפקיד של כל אחד להמשיך ולנסות לקחת את הדברים הבינוניים שלו ולהכניס לחתימה לספר צדיקים או להוציא מספר רשעים על אף שנחתם . ולעתיד לבא ביום הדין הגדול בלבד אז מסתכלים על כל החשבון כולו של אותו האדם מה כתב בספר צדיקים מה שכתב בספר של בינוניים  ומה כתב בספר של רשעים וסה"כ החשבון ישפיע אם יקום לתחיית  המתים או יישאר  לדיראון עולם בגיהינום

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד א

אבל המינין, והמסורות, והמשומדים והאפיקורסים, שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חיתיתם בארץ חיים, ושחטאו והחטיאו את הרבים, כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם, ונידונין בה לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' –

יוצא לנו שמי שכותב בספר זה כל אחד ואחד במעשיו  והתפקיד של הקב"ה לפי דעתי זה רק להחליט היכן ייכתבו מעשיו של אותו אדם על איזה ספר והחתימה הסופית שאותו אדם השלים בשלמות את החלק שלו ולא צריך תיקון יותר לאותו חלק  או הרשיע במידה כזו שזה נכתב בספר של רשעים  

וכתוב בדברים פרק ל

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

ואומר מלבי"ם דברים פרשת ניצבים פרק ל פסוק טו

(טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים. הוא קיום התורה: ואת הטוב. הוא הגמול: ואת המות הוא בטול התורה: ואת הרע. ענשה:

כלומר החיים זה כתיבה של התורה ששייכת לך בספר חיים ועבירה זה כתיבה של מה שהרשעת  בספר המתים וסה"כ האדם כותב את ספר חייו לפי החלק שהקב"ה נתן לכל אדם כחלק מן הספר הגדול שזה ספר התורה שהעולם נברא על ידו וכשיבוא יום הדין הקב"ה יראה לכל אדם ואדם את מה שכתב וכל אדם ואדם יבין למה נגזר עליו חיים או מיתה כי הכול יהיה כתוב וברור לכל . ועדיין נשאלת השאלה למה יש לנו שני סוגי ספרים ספר של העולם הזה וספר של העולם הבא ובעזרת השם במאמר הבא ננסה להבין את העניין