בס"ד
פרשת חיי שרה האם הקב"ה הקנה את ארץ ישראל
לאברהם ? למה אברהם מעמיד שני אפשרויות לפני בני חת ? למה הוא צריך לשלם על מערת
המכפלה כאשר הוא נשיא האלוקים ? מה נותן אברהם לבני חת בנוסף לתשלום 400 כסף ? למה
חושב אברהם שהקניין שלו על ארץ ישראל נמצא בספק ? למה נותן אברהם לבני חת 2 נקודות
אחיזה בארץ ישראל ? מה המשמעות של האחיזה
של אומות העולם בבאר שבע ובירושלים ? מהי הטעות היסודית של אברהם בברית עם אבימלך
? מה החשבון של אברהם בנתינת האפשרות לאומות העולם להגלות את עם ישראל מארץ ישראל
? מה היה המטרה של נתינת 400 הכסף ? למה עפרון הפך לעפרן ולמה מאת כסף הפך למאות
כסף ? כ"ג/חשון/תשפ"ב
בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק ג - ד
(ג) וַיָּ֙קָם֙
אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר:
(ד) גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב
אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י
מִלְּפָנָֽי:
ונשאלת השאלה למה אברהם לא לוקח את השדה מדין קניין
שהקב"ה נתן לו על הארץ ?
בראשית (פרשת לך לך) פרק יב פסוק ז
וַיֵּרָ֤א יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם
וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙
מִזְבֵּ֔חַ לַיקֹוָ֖ק הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו:
ואמנם כך אומר רש"י בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק ד
(ד)
גר ותושב אנכי עמכם - גר מארץ אחרת ונתישבתי עמכם. ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר,
ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא (לעיל יב ז) לזרעך אתן
אתי הארץ הזאת:
ואומר החזקוני בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק ד
(ד) גר ותושב אנכי
עמכם, גר שבאתי מארץ נכריה, ותושב שדעתי להתיישב
עמכם. כאן פרש"י ואם לאו אטלנה מן הדין ואם תאמר הרי בפרשת לך לך גבי והכנעני
והפרזי אז יושב בארץ פרש"י עדיין לא היה לאברהם חלק בארץ שעדיין לא היה
לאברהם זרע וכתיב לזרעך אתן את הארץ הזאת אבל עכשיו בפרשת חיי נולד יצחק והיה לו
חלק בארץ
אברהם נותן לבני חת 2 אפשרויות האחת לקבל את אחוזת הקבר כגר כלומר שהארץ לא שייכת לו או כתושב שהקב"ה נתן לו את הארץ וללא תשלום כי מהדין היא שייכת לו וגם לפי רש"י וגם לדברי החזקוני אברהם ירש את הארץ והיא בחזקת קניין שלו ואם נחדד את השאלה נשאל למה אברהם נותן לבני חת 2 אפשרויות והקושיה מתחזקת לפי דברי המדרש תנחומא (בובר) פרשת בהר סימן ג
אמר ר' שמעון בן לקיש בן ג' שנים הכיר אברהם להקב"ה, מנין
עק"ב, ע' שבעים, ק' מאה, ב' שתים, הרי מאה ושבעים ושתים, וחיה אברהם מאה
ושבעים וחמש, צא מהם ג' שהיה קטן, הרי בן ג' שנים הכיר אברהם להקב"ה], כיון
שראה הקדוש ברוך הוא היאך חיבב אברהם את המצות, התחיל מקנה לו העליונים והתחתונים,
שנאמר ברוך אברם לאל עליון [קונה שמים וארץ (שם /בראשית/ יד יט), וכן הוא אומר כי
את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה] (שם /בראשית/ יג טו), אמר הקדוש ברוך הוא כל
העולם כולו שלי הוא, ומכרתי אותו לאברהם, על ששימר מצותי,
כלומר לפי המדרש לפי רש"י ולפי החזקוני הקב"ה
הקנה לאברהם את הארץ אבל אברהם מתייחס לקניין
בספק כאשר הוא מדבר עם בני חת . והקושיה מתחזקת כאשר בני חת אומרם לאברהם שהוא
נשיא אלוהים
בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק ה - ו
(ה) וַיַּעֲנ֧וּ
בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ:
(ו) שְׁמָעֵ֣נוּ׀
אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר
אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־ קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
ואומר הבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת חיי שרה פרשה נח
(ה
ו) ויענו בני חת וגו' נשיא אלהים אתה בתוכנו נשיא אתה עלינו אלוה אתה עלינו, במבחר
קברינו קבר את מתך וגו' [מתין סגיאין].
כלומר בני חת גם מבינים שהקב"ה נתן לאברהם את
הארץ בקניין אז למה אברהם מעמיד את זה בספק כלפי בני חת ?
והקושיה מתעצמת כאשר המדרש מסביר שאברהם נתן איזה
חלק בירושלים תמורת ההסכמה של בני חת לתת לו את מערכת המכפלה ולא רק תשלום של 400
כסף .
ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז פב
חמד מערת המכפלה אמר לבני יבוס (והלא
חתיים היו אלא על שם העיר יבוס נקראו יבוסים) לקנות מהם בממכר זהב ובכתב עולם
לאחוזת קבר ולא קבלו עליהם התחיל כורע ומשתחוה להם שנא' וישתחו אברהם לפני עם הארץ
[כ"ג, י"ב] אמרו לו כרות עמנו ברית ושבועה שאין זרעך יורש את עיר יבוסי
ואנו מוכרין לך כרת עמהם ברית ושבועה מה עשו אנשי יבוס עשו להם צלמי נחשת והעמידו
אותן ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ כתיב ואת היבוסי
יושב ירושלים וגו' ודוד המלך רצה להכניס ולא הניחוהו שנא' ויאמרו אנשי יבוס לא תבא
הנה וכי מה היה כחן של אנשי יבוס לומר לדוד לא תבא והיו ישראל כחול הים אלא מכח
השבועה
כלומר אברהם נתן להם אחיזה בירושלים . ולא רק
שאברהם נתן להם אחיזה בירושלים הוא נתן לאבימלך אחיזה בבאר שבע .
אברהם בעצם נתן להם את מצודת ציון היא מצודת דויד עד כדי כך שדויד לא יכול לכבוש את ירושלים בגלל המגבלה של השבועה שנתן אברהם עד כדי כך שביהושע פרק טו פסוק סג כתוב
וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יוכלו יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: פ
ובו נבחן את העניין של החיטים והיבוסים באחיזה בירושלים
ואומר רש"י שמואל ב פרק ה
(ו) אל היבוסי - מצודת ציון נקראת יבוס ומזרעו של אבימלך היו והיו להם שני עבודת כוכבים אחד עור ואחד פסח שנעשו על שם יצחק ויעקב ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך ולכך לא הורישום כשלכדו את ירושלים לא לכדו את המצודה כמו שנאמר ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו יושבי יהודה להורישם (יהושע ט"ו כ"ג) ותניא אמר רבי יהושע בן לוי יכולין היו אלא שלא היו רשאין:
ומה שאני רוצה לתרץ שאברהם עשה טעות חמורה עם אבימלך כאשר כרת איתו ברית בבאר שבע עד כדי כך שאומר המדרש על הברית הזאת בבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נד
ד ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין,
כלומר אברהם ידע שהוא עשה טעות וכל הירושה של ארץ
ישראל נמצאת באיזה סוג של ספק . שני נקודות האחיזה שנתן אברהם לאומות העולם בארץ
ישראל היה באר שבע וירושלים וזה שני נקודות האחיזה שעליו נלחמים בעם ישראל אומות
העולם בארץ ישראל
בראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סט
ויאמר מה נורא המקום הזה, ר"א בשם ר' יוסי בן זמרא אמר הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש, מ"ט ויצא יעקב מבאר שבע, ויחלום והנה סולם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, א"ר יהודה בר' סימון הסולם הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע עד בית אל מ"ט ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה ויקרא שם המקום ההוא בית אל,
סולם יעקב היה עומד שרגלי הסולם בבאר שבע וראשו בשער השמים יש אומרים ירושלים ויש אומרים בית אל אבל בכל מקרה כדי שסולם יעקב יעמוד צריך שני נקודות אחיזה .
לגויים היה נקודת אחיזה בבאר שבע כי שם כרת אבימלך ברית עם אברהם ולכן היה חשוב להם נקודת אחיזה נוספת בירושלים . והיכן אנו יודעים שסולם יעקוב מסמל מאבק שליטה של הגויים על עם ישראל ובהכרח ארץ ישראל
ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט
ב ר' נחמן פתח (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כח) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא יודע כמה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה אמר לו הקדוש ברוך הוא ואתה אל תירא עבדי יעקב אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו
יש כאן מאבק בין אבימלך וזרעו על שליטה בארץ ישראל ובעצם זה מאבק של עבודה זרה כנגד עם ישראל על קודשי ישראל .
אברהם הבין שהוא צריך להלחם בבני חת ולא להיות חלק מעולמם . אברהם הבין שהטעות שלו עם אבימלך בבאר שבע צריכה תיקון מול בני חת שהיו צאצאים שלו ולכן הוא לא יכול לקבל את מערת המכפלה בחינם כי צריך דרך לנטרל את הנזק האפשרי גם בתשלום גלות של עם ישראל בארצו וכך כותב השפתי צדיקים בראשית פרשת חיי שרה
בפסוק וישקול אברהם
לעפרן ארבע מאות שקל כסף [כג, טז]. שמעתי טעם הגון כי עפרן היה
רשע גמור ורצה להכניס עין הרע בממון של אברהם כי עפרן בגימטריא עין רע. ואברהם
אבינו ע"ה הבין את זאת לכך הקדים ושקל לו ארבע מאות שקל כמספר עין רע כדי
לסתום את עינו של אותו רשע. וכן מצינו בבלעם שנאמר (במדבר כב, כא) ויחבוש את אתונו
אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר קדמוך אברהם שנאמר (לעיל כב, ג) ויחבוש את חמורו. ונראה
לי הטעם כי אין להחיצונים אחיזה רק ממקום חיותם ולמטה אבל למעלה מזה אין להם שום
שליטה כמו שאמר הכתוב גם כי אלך בגי[א] צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי (תהלים כג,
ד), ולכן מה שהצדיק מתקן במחשבתו הקדושה בשורש העליון וממשיך משם ההשפעה על איזה
דבר אין לסיטרא אחרא אחיזה באותו דבר הואיל וממקום קדוש בא. כנ"ל:
ולכן עפרון נהפך לעפרן בלי ו . כאשר ה ו' שיצאה
מעפרון נכנסה לתוך הכסף
בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק י
(י) וְעֶפְר֥וֹן
יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙
בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר:
כאן עפרון נמצא עם ו' . ובסוף לאחר שנותן את הכסף התורה כותבת עפרן בלי
ו'
וכתוב בבראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק טז
(טז) וַיִּשְׁמַ֣ע
אַבְרָהָם֘ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף
אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף
עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר:
והמאות שהיו בתחילה בלי ו' הופכות לאחר נתינת הכסף
עם ו'
וכך כתוב מאת ללא ו' בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק טו
(טו) אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖
מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר:
עפרן גימטרייה 400 . בדיוק ארבע מאות הכסף שנתן אברהם . עין הרע
זה גם 400 כדי להבין את המהלך של נתינת הכסף לעפרן כדי לנטרל את הנזק בקבלת מתנה
מעובד כוכבים הרואה באברם אלוה .
ובהבנת המהלך של אברהם בנתינת אחיזה בירושלים כי
הוא הבין שהדרך היחידה לכפר על הברית עם אבימלך זה מצד אחד נטרול הרע מעפרון על ידי
תשלום 400 כסף ומצד שני נתינת איזה אחיזה ממשית בארץ ישראל שתגרום לגלות יון ואדום
והגלות של יוון ואדום תכפר על השגיאה שעשה אברהם כאשר כרת ברית עם אבימלך ונתן להם אחיזה בארץ ישראל .
ואולי לזה התכוון יפה תואר בראשית (פרשת וישב) פרשה פד סימן ג
השטן בא ומקטרג. כתב הרי"ע
שהכוונה בזה שהצדיקים מעותדים אל הפגעים על ידי השטן יותר מן הרשעים, וכדברי
חז"ל בברכות [נד ע"ב] שלשה צריכין שימור כו'. ומה יעשה בנוסחא שהביא
רש"י בחומש, אמר הקדוש ברוך הוא לא דיין לצדיקים כו'. אבל הענין שבקשת השלוה
נחשב להם לחטא, ויאמרו על דרך משל שהשטן מקטרג כדרכו להיות מזכיר עון. וטעם החטא
הזה ביארו בעל העקידה בשער ל' כי העולם הבא הוא הטרקלין, והעולם הזה אינו אלא
הפרוזדור אליו, ולכן האדם אינו ראוי שיחשב בו אלא כגר בארץ עד בואו אל מנוחת העולם
הבא. והמבקש שלוה בעולם הזה, כמבקש שיהיה הבית שער מקום מקדש מלך, וכאילו הם
מעבירים מעלת הטרקלין אל הפרוזדור, ומטעים אחרים שיטלו ק"ו מהם. ולזה הקדוש
ברוך הוא מגלגל עליהם ייסורין וטרדות, עד שיהיה ישובם בעולם הזה דרך גרות ועראי.
ומה נכון הדבר לפי מה שכתבנו שהקיטרוג הוא במי שכבר הוא בשלוה ומבקש יותר מדאי.
ומלבד זה טעם גדול יש בדבר, כי תוספת השלוה והשפעת הטובות בעולם הזה, על הרוב הם
מטרידים מהשלימות, על דרך [משלי ל, ט] פן אשבע וכחשתי כו'. ומכל מקום יעקב אבינו
לא היה מבקש השלוה אלא לתכלית טוב, כדי שיגדל שמו בגוים, ויהיו דבריו נשמעים לקרוא
בשם ה', ולהטיב בעולם לעשות צדקה ומשפט כמעשה אברהם.
כלומר כדי להגיע למנוחה בעולם (מנוחה יחסית כי הגמרא אומרת אין מנוחה
לצדיקים גם בעולם הבא ) הבא צריך להתאמץ בעולם הזה גם אם אתה יודע שעכשיו יהיה קשה
יותר כדי שלעתיד יהיה טוב יותר . אברהם הבין את זה ונתן לאומות העולם איזה אחיזה
גם בירושלים כי הוא הבין שדרך אותה גלות יכופר על מעשה אבימלך אבל מצד שני נטרל את
הרע מתוך עפרון על ידי נתינת 400 כסף לעפרון
כלומר לפעמים אדם נוקט בצעד שיחריף את המצב אבל
כחלק מפתרון המצב כמו שאדם עושה ניתוח לסילוק גידול הוא מחריף את מצבו עכשיו כדי
שבעתיד יהיה מצבו טוב יותר .
