פרשת תצוה מה המקור של בגדי כהונה ? מה הקשר לאדם הראשון ? למה צריך בגדי כהונה ? מה הקשר למגילת אסתר ? למה רצה המן ללבוש את בגדי כהן גדול ? נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תצוה  מה המקור של בגדי כהונה ? מה הקשר לאדם הראשון ? למה צריך בגדי כהונה ? מה הקשר למגילת אסתר ? למה רצה המן ללבוש את בגדי כהן גדול ? נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י'/אדר א/תשע"ו

שמות פרק כח

(מ) וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת:

(מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי:

ואנחנו רואים את המושג כתנת וצריך להבין את המהות של הכתנת ומדוע חשוב שהכוהנים ילבשו את הכותנת . קודם כל נבין מה השורש של הכותנת וזה מופיע הספר בראשית בבראשית פרק ג

(כא) וַיַּעַשׂ֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם: פ

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כא

וע"ד המדרש: וילבישם, בגדי כהונה גדולה הלבישם, כתיב הכא: וילבישם, וכתיב התם: (ויקרא ח, יג) וילבישם כתנות. וידוע כי בגדי כהונה גדולה היו שמונה, וכן בכתוב של: ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, שמונה תיבות הן, והבן זה.

כלומר יש קשר ישיר בן הכותונת של האדם הראשון לבן בגדי כהונה וכדי שנבין מה האדם הראשון צריך בגדי כהונה נראה את אגדת בראשית (בובר) פרק מג

[א] ויתן לך האלהים מטל השמים (בראשית כז כח). זש"ה כטל חרמון וגו' (תהלים קלג ג). וירח את ריח בגדיו וגו', מה אלו הן בגדיו, אלא כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנא' ויעש [ה'] אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם (שם /בראשית/ ג כא), וכתיב כתנת בד קדש ילבש (ויקרא טז ד), אדם הראשון מסר את הבגדים [לשת, ושת למתושלח ומתושלח לנח ונח] לשם, שהיה בכורו של נח, שנאמר ומלכי צדק וגו' (בראשית יד יח), שם מסרן לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק לעשו, שהיה בכור, כיון שראה יצחק שנשיו עובדות ע"א, נטלן מן עשו והפקידן אצל רבקה, כיון שעמד יעקב ונטל את הבכורה מן עשו

כלומר מי שמתעסק בקודש מי שמקריב קורבנות כמו האדם הראשון שהקריב כבכור או הכוהנים שנכנסו לקודש הקודשים צריכים ללבוש בגדי כהן או בגדי כהן גדול וצריך להבין למה צריך ללבוש בגדי כהן גדול אומר  פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני דף כז עמוד ב

ואיסי בן עקיבא אומר לא מתו נדב ואביהוא אלא שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לאמר לא שרתה שכינה באהל מועד וכיון שנכנסו נדב ואביהוא לפני ולפנים באהל מועד אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מאריך אפי עם אלו יהא כל אחד ואחד מישראל עושה כך מוטב ימותו נדב ואביהוא ואל יתמעט כבודי אפילו שעה אחת מיד אמר למלאך ונגפם. אם על הקרובים כך על הרחוקים על אחת כמה וכמה.

כלומר כאשר מקריבים קורבן על מזבח או נכנסים לבית המקדש או לקודש הקודשים או כאשר קרובים לדבר שבקדושה באותו המקום חל מידת הדין ובמקום כזה אין ארך אפים שזה מידת הרחמים שהוא הדרך בו הקב"ה פועל בדרך כלל בעולם ולכן מי שנמצא בתוך הקודש חייב להתנהג לפי הדין כי כל סטייה מן הדין גורמת למידת הדין לפעול באופן מידי אבל בגדי הכהונה יש להם איזה יכולת להמתיק טיפה את מידת הדין   וכך כתוב בשמות רבה (וילנא) פרשת תצוה פרשה לח

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר משל לבן מלכים שהיה פדגוגו נכנס אצלו ללמד סניגוריא על בנו והיה מתיירא מן העומדים עליו שמא יפגע בו, מה עשה המלך הלבישו פורפירא שלו שיהיו רואין אותו ומתייראין ממנו, כך אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים ואלולי זכיות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסייעות אותו לא היה יכול להכנס למה שהיו מלאכי השרת שם, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא נתן לו מדמות לבושי הקודש שנאמר (שם /שמות/ כח) ולבני אהרן תעשה כתנות כשם שכתוב (ישעיה נט) וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם.

כלומר כמו שיש בגדי אש שניתן להיכנס בהם לתוך אש כי הם מגנים עליך כמו שיש בגדים מיוחדים למקומות עם חומרים מסוכנים כך נתן הקב"ה לאלה שמשרתים בקודש בגדים שיתנו להם את היכולת להיכנס לקודש  פנימה ואלו הם כותנות שעשה הקב"ה לאדם ולחוה ועל אותו משקל בגדי כהונה שנתן לכוהנים ולכהן הגדול להיכנס לקודש פנימה ועכשיו יהיה יותר מובן מדוע כהן שעושה את העבודה עם בגדים שיש בהם פגם חייב מיתה כי זה כמו להיכנס למקום שיש בו אש עם בגדי אש עם חור שהאש יכולה לשרוף את מי שלובש אותו.

וראינו במדרש אגדת בראשית שהבגדים הללו עברו מהאדם הראשון  דרך שת מתושלח נח שם אברהם יצחק ולעשיו וכאן נכנס קנית הבכורה על ידי יעקב . אבל עשיו לא ויתר לחלוטין על הבכורה ומכאן אני רוצה להגיד שהמאבק בן יעקוב לעשיו דרך עמלק הבן של עשיו בא לידי ביטוי במגילת אסתר

אסתר פרק א

(ג) בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמָלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכָל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו:

(ד) בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם:

כתוב בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א

בהראתו את עשר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא: מלמד שלבש בגדי כהונה: כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת.

כלומר יש כאן מאבק על השליטה בעולם והבין אחשורוש שמי שמחזיק את בגדי כהן גדול הוא ששולט בעולם וזה הבין המן ולכן המן כאשר שאל אותו המלך באסתר פרק ו

(ו) וַיָּבוֹא֘ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לַעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי:

(ז) וַיֹּ֥אמֶר הָמָ֖ן אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:

(ח) יָבִ֙יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וְס֗וּס אֲשֶׁ֨ר רָכַ֤ב עָלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ וַאֲשֶׁ֥ר נִתַּ֛ן כֶּ֥תֶר מַלְכ֖וּת בְּרֹאשֽׁוֹ:

השיב לו המן אני רוצה את הלבוש אשר לבש המלך ומה הלבוש אשר לבש המלך ? היה זה בגדי כהן גדול כי המן שהיה מזרע עמלק נלחם על הכותונת שניתנו לעשיו אביו אבל נלקחו ממנו בקנית הבכורה וזה המאבק בן המן ומרדכי מאבק בן שני קצוות זה בעצם המאבק בן עשיו ליעקב כי עמלק מכחיש את הקב"ה לחלוטין כמו שכתוב פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

ד"א על כס יה ה' אינו אומר כן אלא יה א"ר לוי בשם ר' חמא בי רבי חנינא כביכול כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם נעקר זרעו של עמלק הכסא שלם והשם שלם,

ולכן לא מקבלים גר מזרע עמלק כמו שכתוב בפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

ויאמר כי יד על כס יה א"ר אליעזר בן יעקב נשבע הקדוש ברוך הוא בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק לפיכך כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל ואמר מי אתה (שמואל ב' א' י"ג) ואמר בן איש גר עמלקי אנכי (שם /שמואל ב' א'/) ולא קיבלו דוד,

ולכאורה אפשר להגיד  שלא היה עמלק שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ולכן לא מקבלים ממנו גרים כי כך  אומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א על הגרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני

עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

וכבר דיברתי על זה שהכוח של עמלק להגיע לכסא הכבוד ולפגום בו בא מזה שהוא הצליח "להסתנן " לתוך היהדות כמו שאומר החתם סופר שהמן שהיה מזרע עמלק היה עבד כנעני ששוחרר כלומר יהודי אבל הוא נהיה יהודי ללא קבלת עול מצוות  ולא מרצונו ועל זה כתבתי  בעבר שאומר הנביא ישעיהו פרק מט

 (יז) מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ:

(ראה פרשת שקלים ‏כ"ח/אדר א/תשע"ד  )

לסיכום הכותונת שעשה הקב"ה לאדם וחוה לאחר החטא ובגדי כהן וכהן גדול תפקידה להגן על מי שמשרת בקודש ולתת לו את האפשרות להיות ולהתקרב לקודש הקודשים . ולמעשה מי שיש ברשותו את הכותנות  יכול להיות בקודש הקודשים אבל עמלק שמכחיש את הקב"ה לחלוטין אז מה לו ולבגדי כהן גדול ? וצריך להגיד שהייחוד של עמלק שהוא רוצה לקחת את בגדי כהן גדול מהעם היהודי לא בגלל שהוא רוצה להתקרב לקב"ה כי הוא רוצה שהוא לא יהיה לעם היהודי לגרום לו נזק ללא קשר לתועלת שיש לו כמו שאומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ט

אמר רבי חוניא מלה"ד לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה אף על פי שנכוה הקירה לפני אחרים, אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו נפל פחדן על כל האומות שנא' (שמות טו) אז נבהלו אלופי אדום וגו', כיון שבא עמלק ונזדווג להם אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן הקירו לפני או"ה.

פרשת תצוה מה הקשר בן יציאת מצרים להקמת המשכן ? מה המשמעות של הקמת המשכן ? למה רק משה היה יכול להקים את המשכן ? מה ההבדל בן השכינה בזמן האדם הראשון לשכינה במשכן ? ‏י'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תצוה מה הקשר בן יציאת מצרים להקמת המשכן ? מה המשמעות של הקמת המשכן ?  למה רק משה היה יכול להקים את  המשכן  ?  מה ההבדל בן השכינה בזמן האדם הראשון לשכינה במשכן ? ‏י'/אדר א/תשע"ו

שמות פרק כט

(מד) וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי:

(מה) וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים:

(מו) וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְקֹוָק֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיהֶֽם: פ

מהפסוקים מובן שני דברים האחד שהמשכן זה המקום בו יש את הקשר בן הקב"ה לעם ישראל כמו שכתוב בשמות פרק כה

(כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ

וכל יציאת מצרים נועדה כדי שהקב"ה יוכל לשכון בתוך עם ישראל  כלומר כל התכלית של יציאת מצרים זה כדי שהקב"ה יוכל לשכון בתוך עם ישראל וכדי להבין את המשמעות של זה כתוב במדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב

ויהי א"ר יהושע תנאים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים שאינו מוציאם משם אלא ע"מ שיעשו לו משכן וישרה שכינתו ביניהם כמ"ש (שם /שמות/ כט) וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם ע"מ לשכני בתוכם וכיון שהוקם המשכן וירדה השכינה ושרתה בתוכם, ויהי רב אמר דבר שלא היה משנברא העולם עד עכשיו נעשה באותו היום שמשנברא העולם ועד אותה שעה לא שרתה שכינה בתחתונים אלא משהוקם המשכן ואילך לכך נאמר ויהי, דבר חדוש הוא, רשב"י אמר דבר שהיה ופסק וחוזר לכמות שהיה שכן אתה מוצא מתחלת ברייתו של עולם שרתה השכינה בתחתונים כמ"ש (בראשית ג) וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן וגו' וכיון שנסתלקה השכינה בעת שחטא אדם שוב לא ירדה עד שהוקם המשכן לפיכך כתיב ויהי דבר שהיה ופסק ימים הרבה וחזר לכמות שהיה.

יש כאן לכאורה ויכוח בן רב לבין רבי שמעון בר יוחאי האם הירידה של הקב"ה לארץ כאשר הוקם המשכן הוא חידוש או דבר שהיה כבר בתחילת הבריאה וחזר לקדמותו   ואני רוצה להגיד שניתן להבין שרבי ורבי שמעון בר יוחאי לא חולקים וכל אחד מתאר שני מצבים שונים וכדי להבין את מה שמתאר רבי שמעון בר יוחאי נראה  את מה שכתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר המדרש מתאר  את תחילת הבריאה מהאדם הראשון עד משה כאשר בחטא האדם הראשון השכינה עלתה לרקיע הראשון והסתלקה מן הארץ עד שבמצריים בימי אברהם העלו אותה לרקיע השביעי ואברהם התחיל את המהפך כלומר את הדרך חזרה עד שמשה הוריד אותה למטה ולכאורה כמו שהיה בזמן האדם הראשון לפני החטא . יוצא לנו שכל המהלך הזה הוא לפי מה שמתאר רבי שמעון בר יוחאי וזה גם מתאים לפסוק בפרשה שלנו אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם  כלומר ההוצאה של עם ישראל מארץ מצרים היא התהליך של הורדת השכינה מהרקיע השביעי כמו שכתוב במדרש שהגיע לשם בזמן מצרים של אברהם עד הורדת השכינה למטה וזה היה במתן תורה ונעשה על ידי משה כלומר עכשיו ברור לחלוטין הקשר בן יציאת מצרים "לשכנתי בתוכם" היות ומצרים גרמה לכך שהשכינה הגיע לרקיע השביעי כלומר התרחקה מהארץ שבע רקיעים נדרש מעם ישראל להגיע למצרים כדי להוריד את השכינה מהרקיע השביעי לארץ כמו שהיה אצל האדם הראשון לפי החטא וסוף התהליך היה ברגע בו הוקם המשכן והקב"ה לכאורה שכן בתוכו כמו שכתוב בשמות פרק מ

(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה: פ

(לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

וזה מה שאומר מלבי"ם שמות פרשת פקודי פרק מ פסוק לג

(לג) ויכל משה את המלאכה. מבאר שעקר כלוי המלאכה היתה ההקמה האחרונה שנשאר ולא נפרק כי עקר המלאכה מה שהעמד האהל והוכן לעבודה, וזה עשה משה שהקימו בעצמו באופן שגמר המלאכה מיוחס לו לבדו:

כלומר משה בעצמו גמר את המלאכה של המשכן וזה מיוחס רק למשה כי רק בזכותו השכינה ירדה למטה כמו שאומר המדרש. וצריך להבין למה רק משה יכול להוריד את השכינה למטה . במעמד מתן תורה עם ישראל תיקן את חטא האדם הראשון כמו שאומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

אבל היחיד שלא היה בחטא העגל לא בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה היה משה ולכן משה היחידי שנשאר בדרגה של האדם הראשון לפני החטא  ולכן הוא היה היחידי שיכל להוריד את השכינה למטה .

ולאחר שהבנו את מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי נשאר לנו להבין את רב האם הוא חולק על רשב"י או מוסיף עליו ולי נראה להגיד שרבי מוסיף עליו ולא חולק שעדין יש חידוש בירידת השכינה למטה על ידי משה לעומת השכינה שהייתה למטה בזמן האדם הראשון . האדם הראשון נברא  בעל כורחו הוא הגיע לעולם שהקב"ה ברא אבל משה ועם ישראל בכל התהליך של יציאת מצרים וקבלת התורה קיבלו על עצמם את התורה כתנאי לקיום העולם וזה ההבדל בן הזמן של  האדם הראשון לזמן קבלת התורה והקמת המשכן וזה החידוש שעליו מדבר רבי שלא היה מאז שנברא העולם הפעם הזאת השכינה ירדה למטה לעולם שקיבל על עצמו את התנאי של קיום העולם בקבלת התורה וזה מה שאמר רבי יהושע על "ויהי "  שעשה הקב"ה תנאים לעם ישראל ולכן אומר רבי ש ה "ויהי "  הוא חידוש שלא היה מבריאת העולם כי החידוש של יציאת מיצרים ומתן תורה זה בריאת העולם מחדש  עם קבלת התנאי של הנבראים יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . וסיום התהליך הזה היה הקמת השכן על ידי משה וירידת השכינה למטה כלומר לארץ . והיחידי שיכל לגרום להשלמת התהליך זה משה שלא היה בחטא העגל . וכאשר עם ישראל יתקן את חטא העגל יגיע העולם כולו לדרגתו של משה ואז יגיע העולם לשלמותו .

 

פרשת תרומה מה היו פני הכרובים ? פני תינוק ? זכר ונקבה ? פני אריה או נשר או שור ? מה הקשר שלהם לכרובים שנמצאים בגבול של גן עדן ? ‏ג'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תרומה מה היו פני הכרובים ?  פני תינוק ? זכר ונקבה ?  פני אריה או נשר או שור ? מה הקשר שלהם לכרובים שנמצאים בגבול של גן עדן ? ‏ג'/אדר א/תשע"ו

שמות פרק כה

(יט) וַ֠עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־ שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו:

(כ) וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־ הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:

וצריך להבין מה המהות של הכרובים ?

אומר רש"י שמות פרק כה

(יח) כרבים - דמות פרצוף תינוק להם:

רשי אומר שהכרובים היו עם פני תינוק

[רבינו] בחיי שמות פרק כה

וע"ד הפשט: "שנים כרובים", זכר ונקבה היו, להודיע כמה ישראל חביבין לפני הקדוש ברוך הוא כחבת זכר ונקבה, וכן דרשו רז"ל במסכת יומא פרק אמר להם הממונה: (יומא נד א) אמר רב קטינא בשעה שישראל עולים לרגל היו מגלים להם את הפרוכת ומראים להם הכרובים שהם מעורים זה בזה ואומרים: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר עם נקבה. וכן כתיב: (מלכים - א ז, לו) "כמער איש ולויות", אמר רבה בר שילא כאיש המעורה בלויה שלו.

ורבנו בחיי אומר זכר ונקבה היו וזה קשה הרי רש"י אומר שהיה להם פני תינוק

ואומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יג עמוד ב

מאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה רב פפא לאביי: אלא מעתה, דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר - היינו פני כרוב היינו פני אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרי.

כלומר אומרת הגמרא שהיה להם גם פני חיות פני נשר פני אריה פני שור . וצריך לברר מה המשמעות של אותם כרובים וכיצד זה יכול שיש להם פני תינוק זכר ונקבה ופני חיות ?

כדי שנבין מה המקור של הכרובים כתוב בבראשית פרק ג

(כד) וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים: ס

וכתוב בכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כד

(כד) ויגרש את האדם מִן שהשכין כבוד שכינתו, מי לפנים בין שני הכרובים, לפני עד לא ברא עולם, ברא תורה, והתקין גן של עדן לצדיקים שיאכלו ויתפנקו מפירות עציה על אשר עבדו בחיהם בתלמוד תורה בעולם הזה וקיימו מצוות,

כלומר הכרובים הם הגבול בן גן עדן לבין העולם הזה . הקב"ה ברא  את  התורה לפני ברא את העולם ולאחר חטא האדם הראשון עשה הפרדה בן העולם הזה לבן העולם הבא הוא גן עדן . והכרובים נמצאים על ארון הקודש שבו נמצא התורה שהקב"ה נתן לעם ישראל . זה המקום בו יש את הקשר בן הקב"ה למשה כמו שכתוב בשמות פרק כה

(כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ

ואומר הכלי יקר שמות פרשת תרומה פרק כה פסוק כב

ומשם היה הקול נכנס אל אוהל מועד כמו שפירש רש"י (במדבר ז פט) לפי שהארון נושא לכל הכלים המקודשים ועל ידו יחול השפע האלהי על כולם.

כלומר ארון הקודש הוא בחלק של העולם הזה גובהו 10 טפחים והשכינה כידוע מגיעה עד 10 טפחים ומעל הארון יש את הכרובים שהם מעל 10 טפחים עד 20

ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף ה עמוד א

ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם.

אומרת הגמרא שהשכינה לא ירדה מעשר טפחים שזה גובה הארון עם הכפורת ומשה ואליהו לא עלו למרום הכוונה שהם הגיעו עד 10 טפחים מהשמים כלומר יש הפרדה מוחלטת בן השמים לארץ והכרובים הם התווך בן הארץ והשמים ומתוך זה שהם נמצאים לכאורה גם פה וגם שם יש להם את היכולת להשתנות בהתאם למציאות בארץ ובשמים  וכך כתוב בזוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קנב עמוד ב

אימתי איהי ברחמי, אמר ליה בשעתא דכרובים מהדרן אנפייהו דא עם דא ומסתכלן אנפין באנפין, כיון דאינון כרובים מסתכלן אנפין באנפין כדין כל גוונין מתתקנן ואתהפך גוון תכלא לגוון אחרא, מתהפך גוון ירוק לגוון זהב (נ"א חוור), על דא בהפוכא דגוונין אתהפך מדינא לרחמי וכן מרחמי לדינא וכלא בהפוכא דגוונין, כמה דמסדרין ישראל תקונייהו לגבי קודשא בריך הוא הכי קיימא כלא והכי אתסדר ועל דא כתיב (ישעיה מט) ישראל אשר בך אתפאר באינון גוונין דכלילן דא בדא שפירו דכלהו (חסר כאן):

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, זֶה שֶׁאָמַר מוֹרֵנוּ שֶׁתְּכֵלֶת הִיא כִּסֵּא דִין, וּכְשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּגָּוֶן הַזֶּה, אֲזַי הִיא כִּסֵּא לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. מָתַי הִיא בְּרַחֲמִים? אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּרוּבִים מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם זֶה עִם זֶה וּמִסְתַכְּלִים פָּנִים בְּפָנִים. כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם כְּרוּבִים מִסְתַּכְּלִים פָּנִים בְּפָנִים, אָז כָּל הַגְּוָנִים מִתְתַּקְּנִים, וּמִתְהַפֵּךְ גָּוֶן תְּכֵלֶת לְגָוֶן אַחֵר. מִתְהַפֵּךְ גָּוֶן יָרֹק לְגָוֶן זָהָב (לבן). וְלָכֵן בְּהִפּוּךְ הַגְּוָנִים מִתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וְכֵן מֵרַחֲמִים לְדִין, וְהַכֹּל בְּהִפּוּךְ הַגְּוָנִים. כְּמוֹ שֶׁמְּסַדְּרִים יִשְׂרָאֵל תִּקּוּנֵיהֶם לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּךְ הַכֹּל עוֹמֵד וְכָךְ מִסְתַּדֵּר.

כלומר הכרובים משנים את מצבם בהתאם למצב של עם ישראל וגם אנחנו רואים את הקשר בן הכרובים לכיסא הדין וכמו כן כתוב פרשת עקב דף רעד עמוד א

כי יי' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדול וגו', תנינן (יחזקאל א') ודמות פניהם פני אדם אלין לאו אינון כאינון כרובים אינון אנפי רברבין כרובים אנפי זוטרי כרביא פני אדם כל דיוקנא כלילן בהו בגין דאינון אנפי רברבין ומתציירין בהו ציורין גליפין בגלופי שמא דמפרש בד' סטרין מזר"ח מער"ב צפו"ן דרו"ם, מיכא"ל רשים ברשימו לסטר דרום וכל אנפין מסתכלין לגבי פני אד"ם פני ארי"ה פני נש"ר פני שו"ר, אדם איהו דכר ונוקבא

והתרגום של הזוהר

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדנֵי הָאֲדנִים הָאֵל הַגָּדל וְגוֹ' (דברים י). שָׁנִינוּ, (יחזקאל א) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, אֵלּוּ אֵינָם כְּאוֹתָם כְּרוּבִים. אֵלּוּ פָּנִים גְּדוֹלוֹת. הַכְּרוּבִים פָּנִים קְטַנּוֹת, כְּמוֹ תִּינוֹק. פְּנֵי אָדָם, כָּל דְּמוּת כְּלוּלִים בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם פָּנִים גְּדוֹלוֹת, וּמִצְטַיְּרִים בָּהֶם צִיּוּרִים חֲקוּקִים בַּחֲקִיקוֹת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּאַרְבָּעָה צְדָדִים, מִזְרָ''ח מַעֲרָ''ב צָפוֹ''ן דָּרוֹ''ם.

כלמור יש חלוקה בן הפנים שראה יחזקאל לבן הכרובים שנמצאים על ארון הקודש וכמו שאומרת  הגמרא במסכת חגיגה אפי רברבי ואפי זוטרי ואולי יש לפרש שהכרובים על ארון הקודש הם לכאורה כמו מראה למה שנעשה למעלה בשמים ומה שאמרו שהם פני תינוק או זכר ונקבה זה השתקפות של הקשר בן מה שנמצא בעולם הבא לעולם הזה ויש קשר בן אפי רברבי לאפי זוטרי ולכן הכרובים על ארון הקודש הם זוטרי כי הם רק השתקפות של אפי רברבי וזה מתרץ את הגמרות החולקות