פרשת ויצא למה כועס יעקב על רחל ואומר לה "התחת אלוקים אנכי" ? מה ההבדל בן יצחק ליעקב ? מה ההבדל בן אדם המתפלל על אחרים לאדם המתפלל על עצמו ? איך נבנתה רחל מהכנסת צרתה לתוך ביתה ? מה הקשר לפנינה ולחנה ? מה המשמעות דברי הגמרא "בשבילי נברא העולם " לאדם הנמצא בצרה? האם מותר להזכיר לאדם את מצבו הקשה ולהרגיזו כדי שיתפלל על עצמו "חזק" יותר ? ‏ח'/כסלו/תש"פ

בס"ד

 

פרשת ויצא למה כועס יעקב על רחל ואומר לה "התחת אלוקים אנכי" ? מה ההבדל בן יצחק ליעקב ? מה ההבדל בן אדם המתפלל על אחרים לאדם המתפלל על עצמו ? איך נבנתה רחל מהכנסת צרתה לתוך ביתה ? מה הקשר לפנינה ולחנה ? מה המשמעות דברי הגמרא  "בשבילי נברא העולם " לאדם הנמצא בצרה? האם מותר להזכיר  לאדם את מצבו הקשה ולהרגיזו כדי שיתפלל על עצמו "חזק" יותר ? ‏ח'/כסלו/תש"פ

כתוב בבראשית פרק ל

(ב) וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן:

(ג) וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה:

וכדי להבין את המשא ומתן בין יעקב לרחל נבין מה אומר הבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויצא פרשה עא

(ב ג) ויחר אף יעקב וגו' רבנן דדרומה בשם ר' אלכסנדרי ורבנא בשם ר' אבא בר כהנא החכם יענה דעת רוח וגו' (איוב טו ב) זה אברהם שנ' וישמע אברם לקול שרי (בראשית טז ב), וימלא קדים בטנו (שם שם /איוב טו/) זה יעקב שנ' ויחר אף יעקב, אמר לו הקדוש ברוך הוא כך עונין למעיקות, חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה, ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ממך מנע ממני לא מנע, אמרה לו כך עשה אביך לאמך, לא חגר מתניו כנגדה, אמר לה הוא לא היו לו בנים, אני יש לי בנים, אמרה לו וזקינך לא היו לו בנים וחגר מתניו כנגד שרה, אמר לה יכולה את לעשות כשם שעשת זקנתי, אמרה לו ומה עשת, אמר לה הכניסה צרתה לביתה, אמרה לו אם הדבר הזה מעכב הנה אמתי בלהה בא אליה וגו' ואבנה גם אנכי ממנה מה זו נבנת על ידי צרתה אף זו נבנת על ידי צרתה.

אומר יעקב לרחל אני לא כמו יצחק לי יש בנים ולכן אני לא הבעיה . ליצחק לא היה בנים אז הוא התפלל וחתר תחת השמים ושינה את המערכה בשמים ברקיע השביעי שנקרא ערבות כמו שכתבתי בפרשת תולדות אבל אני יש לי בנים ולכן היכולת שלי להתפלל מוגבלת . וכדי להבין את זה נראה מה כותב השפתי חכמים בראשית פרשת ויצא פרק ל פסוק ב אות נ

נ (מהרש"ל), יש להקשות והלא כמה נביאים היו מתפללים על אחרים, כמו אלישע על האשה הצרפית (מלכים – ב' ד' ל"ג), ואף יעקב היה לו להתפלל אף שהיה לו בנים, ועוד קשה למה ויחר ליעקב, היה לו להשיב בנחת כי דברי חכמים בנחת נשמעים (קהלת ט' י"ז), אלא י"ל דיעקב אמר לה שהתפלל עליה, והתפילה אינה מקובלת בעיני המקום, אמרה לו א"כ רשע אתה, לכן חרה אפו בה שהחזיקה אותו לרשע ואמר לה איני דומה לאבא, כי אבא היה גם כן עקר והיה תפילתו נשמעת מחמת זכות שניהם, אבל אני איני עקר כי ממך מנע ולא ממני ואין כאן אלא זכות של אחד, ולכן אין תפלתי נשמעת עכ"ל:

כלומר עוצמת התפילה של האדם תלויה במצב שהוא נמצא . קשה לאדם להתפלל על דבר שלא נוגע לו אישית וגם אם זה נוגע בצורה כלשהיא בו אם זה לא דבר הכרחי עוצמת התפילה יורדת בצורה משמעותית . יעקב יש לו בנים מלאה ולכן חוסר הבנים מרחל הוא אמנם דבר חשוב אבל לא כמו אדם שאין לו בנים בכלל ולכן העוצמה של התפילה שלו  בפועל יורדת באופן משמעותי לעומת אדם שיש לו בעיה חמורה שהוא צריך ישועה מהקב"ה .

ולכן אמר יעקב לרחל הבעיה שאין לך בנים זה בעיה חמורה  אצלך ולא אצלי ולכן והכול תלוי בתפילה שלך העוצמה של התפילה שלך יכולה לשנות את המצב מה שאין כן התפילה שלי שהיא מוגבלת כי לי יש כבר בנים מלאה .  וכאן מציע לה יעקב איזה סוג של פטנט להכניס צרה לתוך ביתה ואולי היא תבנה ממנה וצריך להבין איך עובד הפטנט הזה

אומר פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק ל

ג) הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה. שכשם שנבנתה שרה ע"י שפחתה, אבנה גם אנכי:

ואומר הספורנו בראשית פרק ל

ואבנה גם אנכי. כמו אחותי:

ממנה. שבקנאת חברתי יתעורר טבע כלי הזרע לפעלותם:

כלומר לפי הספורנו ולפי הבנתי את המשא ומתן בין יעקב לרחל הכנסת הצרה לביתה תגרום לרחל לחדד את מצבה הקשה ללא בנים ואז מתוך המצוקה האישית שלה כאשר תראה  יום יום את הבנים של בלהה יתעורר בה הכוח להתפלל לקב"ה ועוצמת התפילה הזאת יכולה לשנות את המציאות שהיא עקרה .

הכלי יקר אומר בדיוק הפוך מהספורנו שרחל תיקנה את הקנאה באחותה לאה על ידי המעשה של הכנסת בלהה לתוך ביתה  אומר הכלי יקר בראשית פרק ל

(ב) התחת אלהים אנכי. לפי שרחל אמרה היה לך להתפלל עלי, ויעקב השיב לה וכי בעבור זה אמרת הבה לי בנים, משמע על כל פנים וכי בטוח אני שיקבל ה' תפילתי כי אולי יגרום החטא שיסכך ה' בענן לו מעבור תפילה, כי כל מי שנתקבלה תפילתו דומה כאילו עומד תחת אלהים ממש ואין שום דבר חוצץ בינו לבין אלהים, אבל בזמן שאין תפילתו נשמעת דומה כאילו יש מסך מבדיל וחוצץ בינו לבין אלהים, כמו שנאמר (איכה ג מד) סכותה בענן לך מעבור תפילה, וענן זה הוא החומר האפל אשר על פיו יהיה כל ריב וכל נגע, כמו שנאמר (ישעיה נט ב) עוונותיכם היו מבדילין ביניכם לבין אלהיכם, ולכך אמר אשר מנע ממך פרי בטן כי מאחר שמנע ממך ולא ממני אם כן ודאי יודע ה' שיש בך איזה עוון אשר גרם למנוע ממך פרי בטן, ואותו עוון יסכך בלי ספק מעבור תפילה. מיד נתנה רחל אל לבה לפשפש במעשיה איזה עוון גרם לה ולא מצאה כי אם מדת הקנאה שהיתה בה, שנאמר ותקנא רחל באחותה וחשבה שעוון זה גרם לה שלא הועילה תפילת יעקב על כן נתנה אל לבה לשוב בתשובה להטות אל קצה האחרון בדבר שחטאה בו, והוא שמתחילה נתקנאה אפילו באחותה ואחר כך לא נתקנאה אפילו בשפחתה על כן אמרה שבזכות שאכניס צרתי לביתי ואבנה גם אנכי ממנה:

והספורנו להבנתי מפרש על דרך המעשה של פנינה וחנה

כתוב בשמואל א פרק א

(ו) וְכִֽעֲסַ֤תָּה צָֽרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְקֹוָ֖ק בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ:

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מג - כי פקד ה' את חנה

דבר אחר כי פקד ה' את חנה מה כתב למעלה מן העניין וכעסתה צרתה גם כעס (שמואל א' א' ו') שהיתה פנינה מכעסת [את] חנה כעס בתוך כעס, ומה היתה עושה, אמר רבי נחמן בר אבא היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה אין את עומדת ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לפני הספר, ובשש שעות היתה אומרת אין את עומדת ומקבלת את בנייך שבאו מבית הספר, זה וכעסתה צרתה גם כעס, אמר רבי תנחומא בר אבא היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד ואחד מן בניו חלקו, מה היתה פנינה עושה, מתכוונת להכעיס את חנה היתה אומרת לאלקנה תן לזה בני חלקו ולזה בני לא נתתה חלקו, למה, בעבור הרעימה 

זה נשמע התנהגות מאוד אכזרית אבל הגמרא דנה את פנינה לכף זכות אבל מצד שני דנה באותו דיבור את השטן  לכף זכות  

אומרת הגמרא חברותא בבא בתרא דף טז עמוד א

אמר רבי לוי, השטן שקטרג על איוב, ופנינה שהכעיסה את חנה על כך שאין לה ילדים, לשם שמים נתכוונו!ומפרשת הגמרא: שטן, כיון דחזיא שראה להקדוש ברוך הוא, דנטיה דעתיה של הקדוש ברוך הוא בתר אחרי איוב, אמר השטן חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם⁽¹⁷⁾ תשכח לפני הקדוש ברוך הוא זכותו של אברהם,⁽¹⁸⁾ ולכן קטרג השטן על איוב, נמצא שקטרוגו על איוב היה לשם שמים שלא תשכח זכות אברהם.וכן פנינה נתכונה לשם שמים. דכתיב בשמואל א' [פרק א' פסוקים ב - ו] 'ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים... וכעסתה צרתה [פנינה צערה את חנה] גם כעס [צער אחר צער⁽¹⁹⁾ על כך שאין לה ילדים], וכוונתה הייתה - בעבור הרעימה',⁽²⁰⁾ כדי שחנה תתפלל לקדוש ברוך הוא. נמצא שמעשה פנינה היה לשם שמים⁽²¹⁾ -דרשה רב אחא בר יעקב לדרשה זו, שהשטן ופנינה לשם שמים נתכוונו בפפוניא [שם מקום שהיה דר בו⁽²²⁾]. אתא שטן, נשקיה ונשק לכרעיה לרגליו של רב אחא בר יעקב, על כך שדרש שכוונתו הייתה לשם שמים.

ואל אף שהגמרא דנה את פנינה לכף זכות כנראה שיש בהתנהגות כזו שאפילו שהיא לשם שמים פגם כלשהו ואומר המדרש שמואל (בובר) פרשה ה

רבי נחמיה אומר היה לפנינה עשרה בנים, היתה חנה יולדת אחד, ופנינה קוברת שנים, חנה יולדת שנים ופנינה קוברת ארבעה, שלשה ופנינה קוברת ששה, ארבעה ופנינה קוברת שמונה, כיון שעברה חמישי, באתה פנינה ונשתטחה על רגליה, אמרה לה בבקשה ממך התפללי על שנים ויחיו, התפללה עליהן והיו נקראין על שמה.

מכאן צריך האדם לדעת שיש מצבים שהאדם נמצא בודד מול בורא עולם ורק הוא יכול לשנות את מצבו . ובמצבים הללו האדם צריך להגיד ולחשוב בשבילי נברא העולם

אומרת הגמרא חברותא סנהדרין דף לז עמוד א

ואילו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו [בצורתו] של אדם הראשון, ומכל מקום אין אחד מהן דומה לחבירו.לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר "בשבילי נברא העולם", כלומר: חשוב אני כעולם מלא, לא אטריד את עצמי מן העולם בעבירה אחת וימשוך ממנה.⁽¹⁹⁾ומוסיפים ואומרים להם:ושמא תאמרו "מה לנו ולצרה הזאת, להכניס ראשינו בדאגה הזאת, אפילו על האמת"; אל תאמרו כן -והלא כבר נאמר "והוא עד או ראה או ידע, אם לא יגיד ונשא עוונו", הרי שעליכם מוטלת החובה להעיד, ונושאים אתם עוון אם לא תגידו מה שראיתם.ושמא תאמרו: מכל מקום מה לנו לחוב [להתחייב ולהענש] בדמו של זה שימות על ידינו, ונוח לנו יותר לעמוד ב"אם לא יגיד ונשא עוונו"; אל תאמרו כן -

והלא כבר נאמר "באבוד רשעים רנה" ולא תחובו ותיענשו במיתתו של זה הרשע.

כלומר האדם מצד אחד קשור לכל העולם וכל מעשה שלו משפיע על העולם אבל מצד שני העולם נברא בשבילו כלומר יש דברים שהאדם יכול לעשות ואף אדם אחר לא יכול לעשות . וזה בדיוק מה שיעקב הסביר לרחל שלהביא בן תלוי אך ורק בה והמאמצים שלה בלבד הם שיכולים לשנות את המצב ושינוי זה ישנה את העתיד של העולם  כי בלי יוסף ובנימין לא היה חס וחלילה קם עם ישראל . אבל העיקרון הזה חל על כל יהודי  כי כל יהודי  הוא בבחינת בשבילי נברא העולם ויש לאותו יהודי  חלק מיוחד שאין לאף אחד ואף אחד לא יוכל להשלים את זה .

ולפעמים יש מצבים קיצונים שבו האדם מכניס את עצמו למצב בלתי אפשרי רק כדי שהוא לא יוכל להכחיש את המציאות שהדבר היחידי שיכול להציל אותו זה בורא עולם וזה יעורר אותו להתפלל לבורא עולם בתפילה שתבקע את כל הרקיעים עד שזה יגיע לכסא הכבוד של הקב"ה בדיוק כמו שרחל הכניסה את צרתה לביתה .

ונסיים ב משלי פרק יד

(י) לֵ֗ב י֭וֹדֵעַ מָרַּ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּ֝בְשִׂמְחָת֗וֹ לֹא־יִתְעָ֥רַב זָֽר:

ואומר המלבי"ם משלי פרק יד

(י) לב יודע מרת נפשו, מבאר כי ההרגשה הזאת טמונה בחגוי לב וקרב איש, הלב של האוילים יודע מרת נפשו שנפשו הפנימית מרה לה ואין לה מנוח כי אשמה הנפש ההיא ומרגשת בו, וכן בשמחת הלב של הישרים לא יתערב זר כי הוא דבר פנימי והרגשה עלומה מאד: