בס"ד
פרשת בהעלותך מתי יש מנוחה ? מה קורא כאשר אין מנוחה ? מה הקשר לבית המקדש ? האם יכול להיות מנוחה למי ששואף לחומריות ? למה לדב אין לו מנוחה ? איך ניתן להגיע למנוחה בעולם ללא בית מקדש ? מה נשאר לקב"ה בעולמו לאחר חורבן הבית ? מה הבדל בן דורות ראשונים לאחרונים ? האם יש מנוחה ונחלה בעולם הזה ? ומה הקשר לזעקתו של רבי שמעון בר יוחאי "תורה מה תהא עליה?" י"ג/סיון/תש"פ
פרשת בהעלותך מתי יש מנוחה ? מה קורא כאשר אין מנוחה ? מה הקשר לבית המקדש ? האם יכול להיות מנוחה למי ששואף לחומריות ? למה לדב אין לו מנוחה ? איך ניתן להגיע למנוחה בעולם ללא בית מקדש ? מה נשאר לקב"ה בעולמו לאחר חורבן הבית ? מה הבדל בן דורות ראשונים לאחרונים ? האם יש מנוחה ונחלה בעולם הזה ? ומה הקשר לזעקתו של רבי שמעון בר יוחאי "תורה מה תהא עליה?" י"ג/סיון/תש"פ
כתוב
במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לג - לו
(לג) וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְקֹוָ֔ק דֶּ֖רֶךְ
שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְקֹוָ֜ק נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ
שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה:
(לד) וַעֲנַ֧ן יְקֹוָ֛ק עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם
מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה: ס
(לה) וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה׀ יְקֹוָ֗ק וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ
מִפָּנֶֽיךָ:
(לו) וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְקֹוָ֔ק
רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
וכותב
המלבי"ם במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לו
(לו) ובנחה, בעת הגיע למקום שבו חנו אמר שזה כדי להניח
רבבות אלפי ישראל היגעים מן הדרך. ושובה הוא מענין מנוחה כמו שכתוב בשובה ונחת
תושעון (ישעיה ל), בענין שהנסיעה הוא נגד האויבים והחניה הוא להרגיע את ישראל:
כאשר
ארון הקודש נמצא בתנועה אנחנו לא נמצאים במצב של רגיעה אנחנו נמצאים במצב של מלחמה
עובדה
שכתוב וְיָפֻ֙צוּ֙
אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ .
אבל כאשר ארון הקודש נמצא במקומו בתוך קודש
הקודשים בתוך בית המקדש אנחנו נמצאים במצב של מנוחה . והשאלה מה למה זה כך ?
אומר
ההעמק דבר במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לו
(לו) ובנחה יאמר שובה ה'. שעד כה הלך הארון של ברית ה' חוץ למחנה ישראל,
ולא היה רוח הקודש בתקפו להצלחת תורה שבעל פה כל כך, כמו בעת שרבים מקובצים במקום
אחד כדאיתא בב"ק סוף פרק מרובה שאין השכינה שורה בפחות משני אלפים כו', ועתה
בשעה שנחו ושב הארון למקום רבבות אלפי ישראל, התפלל משה שישוב רוח הקודש בתקפו אל
רבבות אלפי ישראל. וכבר ביארנו בכ"מ שאע"ג שהענין ראוי להיות בעצמו, מכל
מקום התפלה מועיל הרבה להיות כרצון הקדוש ברוך הוא גם בלי תפלה, כמש"כ בספר
שמות פרשת בשלח בפ' מה תצעק [י"ד ט"ו]:
כלומר כאשר הארון נוסע רוח הקודש לא נמצא על עם ישראל בכל
תוקפו כפי שהוא נמצא כאשר עם ישראל נמצא במנוחה כאשר ארון הקודש נמצא במקומו . ועניין
תוקפו של רוח הקודש פוגם בלימוד התורה שבעל פה ומתוך כך גורם לאותם אלו שהם אויבים
שלנו ואלו שהם שונאים שלנו לנסות לפגוע בנו העוצמה הרוחנית של עם ישראל נובע מהתורה
ולכן חסרון בתורה מחליש את עם ישראל וגורם לאובים שלנו לנסות להלחם בנו אבל כאשר
ארון הקודש נמצא במקומו תוקפו של רוח הקודש גדל ולימוד התורה מצליח יותר וזה גורם
לשונאים שלנו ולאויבים שלנו להתרחק מאיתנו .
ולכן
כתוב במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לג
(לג) וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְקֹוָ֔ק דֶּ֖רֶךְ
שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְקֹוָ֜ק נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ
שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה:
רש"י
במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לג
וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים - זה
הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן
להם מקום חנייה:
כלומר
מקום המנוחה נקבע רק על ידי ארון הקודש והענן שהיה נוסע עם הארון . ורק 2 הדברים
הללו יכולים לקבוע היכן מקום המנוחה . כי מנוחה זה המקום שיש בו תורה ולא שום דבר
אחר . וההיפך מתורה זה התאווה לגשמיות ששם אין ולא קיים מנוחה .
חברותא
מסכת מגילה דף יא עמוד א
"ארי נוהם" - זה נבוכדנצר
הרשע. דכתיב ביה: "עלה אריה מסובכו"."דוב שוקק" - זה אחשורוש.
דכתיב ביה: "וארו חיוה אחרי תניינה דמיה לדוב" [פירוש המקרא: ובאה חיה אחרת שניה הדומה לדוב]. ותני רב
יוסף: אלו פרסיים. שאוכלין ושותין כדוב, ומסורבלין [מלובשים] בשר כדוב,
ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב. ואחשורוש היה פרסי.
וצריך
להבין מה הכונה שאין להם מנוחה כמו דב
ספר
נר מצוה חלק א - עניני ארבע המלכיות
ואמרו בפרק עשרה יוחסין (קידושין עב א) "וארו חיוה
אחרי תנינה דמיה לדב" (דניאל ז, ה). תני רב יוסף אלו פרסיים, שאוכלין ושותין
כדוב, ומסורבלין כדוב, ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב. פירוש, שהם מבקשים
תמיד לבלוע, כך הוא מדתם. ולכך כתיב אצל מלכות זה במגלת אסתר (אסתר י, א)
"וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים". ומה בא הכתוב הזה לומר, מה
שאמר ששם המלך מס על הארץ. רק שבא לומר, שכל זה כח אחשורוש, שהיה חסר, ומבקש תמיד
למלאות נפשו מן העושר, וזה היה עצם מלכות שניה. וכן אמר דניאל על זאת החיה (דניאל
ז, ה) "וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא". וכן אמרו (מגילה יא א) למה
נקרא "אחשורוש", שהכל נעשו רשין בימיו. וכל זה שרצה למלאות נפשו מן
תאותו הגופנית. וכאשר ידע המן ענין אחשורוש, רצה גם כן שימכור לו ישראל בעד כסף,
שזהו ענין כח אחשורוש, ובזה יהיה חס ושלום בולע את ישראל. ומפני כי אחשורוש תמיד
חפץ לבלוע, ולפיכך אמר להמן (אסתר ג, יא) "הכסף נתון לך", ולא שאין אני
רוצה הכסף שלך, רק מקבל אני ממך, וחוזר אני ונותן לך. ולא החזיק בכסף, שזה ודאי
היה לו גנאי גדול לקבל כסף, ולתת עם אחד להריגה בשביל כסף. רק בשביל אהבת כסף, היה
מקבלו וחוזר ונתן הכסף אליו. וכבר בארנו במקומו מענין זה. כלל הדבר, כי ענין מלכות
השניה, שהיה חפץ ורוצה לבלוע הכל.
כלומר
המשמעות של להיות במנוחה זה שאיפה ללימוד התורה ולא לחומריות. המצב האופטימאלי של האדם זה להתעסק עם הבסיס לקיומו של העולם וזה
התורה , וכדי ללמוד את התורה בצורה אופטימאלית צריך שרוח הקודש יהיה בתקפו , וכדי שמצב כזה יקרה אנחנו צריכים שארון הקודש
יהיה במקומו בתוך המשכן בתוך קודש הקודשים . שם זה הנקודה שהיא נקודת הממשק בן העולם
לקב"ה .
דברים
פרשת ראה פרק יב פסוק ט - יא
(ט) כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙
וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
(י) וַעֲבַרְתֶּם֘ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם
בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם
מִכָּל־ אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח:
(יא) וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְקֹוָ֨ק
אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר
אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙
וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַֽיקֹוָֽק:
כלומר
המנוחה והנחלה זה כאשר עם ישראל ישכן את שמו של הקב"ה במקום אשר יבחר . והכוונה
של לשכן את שמו של הקב"ה זה הכנסת ארון הקודש לתוך קודש הקודשים . ורק אז
שורה על עם ישראל רוח קודש בתוקפו להצלחה בלימוד התורה כפי שאומר העמק דבר .
ויש
לשאול מהיום שבית המקדש נחרב ואין לנו את ארון התורה ואין לנו את בית המקדש ואנחנו
נמצאים בהסתר פנים כיצד צריך להיות הדרך שלנו להגיע למנוחה ונחלה ? כיצד נוכל
לכוון את מה שאנחנו עושים כדי שתהיה לנו הצלחה בלימוד תורה ?
חברותא
מסכת ברכות דף ח עמוד א
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא
דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא,
מאותם דברים מעולים שאמרת בשם רב חסדא בעניני בית הכנסת. אמר ליה רפרם בר
פפא לרבא: הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיב, מהו פירוש הכתוב [תהילים פז ב]: "אוהב
ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב"? - אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, מקומות
שתלמידי חכמים מתאספים ובאים שם ללמוד בתלמוד המביא לידי הכרעת הלכה,(38)
יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, והיינו וזה מה דאמר רבי חייא בר אמי
משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש, אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו, אלא ארבע אמות
של הלכה בלבד.(39)ואמר אביי: מריש הוה גריסנא בגו ביתא, בתחילה הייתי
לומד בתוך ביתי ומצילנא בבי כנישתא, ומתפלל בבית הכנסת, כיון דשמענא להא
מאמר זה דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: "מיום שחרב בית המקדש אין לו
להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות(40) של הלכה בלבד", לא הוה
מצילנא אלא היכי דגריסנא, לא הייתי מתפלל אלא במקום שאני לומד,(41)
כלומר בביתי.(42)
כלומר
העולם לאחר חורבן בית המקדש שונה מהעולם לאחר החורבן אבל הקב"ה כאשר הוא נותן לנו מכה הוא גם נותן לנו גם
רפואה ואפשרות לשרוד בעולם של הסתר פנים . מה שנתן לנו הקב"ה ארבע אמות של הלכה שזה "בית המקדש " שלנו לאחר
חורבן הבית . וגם נתן לנו את אותו מקום שנוכל להתפלל בעולם שאין בו בית מקדש ונתן
לנו את בית הכנסת וכך אומר הזוהר הקדוש
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה הוּא עוֹמֵד כְּמוֹ
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁעוֹמֵד זֶה כְּנֶגֶד זֶה. וְאוֹתוֹ בֵּית
מִקְדָּשׁ, כָּל תִּקּוּנָיו וְכָל עֲבוֹדוֹתָיו וְכָל אוֹתָם כֵּלִים
וְשַׁמָּשִׁים, כֻּלָּם הֵם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. הַמִּשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה
בַּמִּדְבָּר, הַכֹּל הָיָה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה
הַמֶּלֶךְ, הוּא בֵּית מְנוּחָה כְּדֻגְמָא עֶלְיוֹנָה בְּכָל אוֹתָם תִּקּוּנִים,
לִהְיוֹת בְּתִקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה בֵּית מְנוּחָה וִירֻשָּׁה. כָּךְ בֵּית
הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ בְּכָל תִּקּוּנֵי הַיֹּפִי, לִהְיוֹת כְּדֻגְמָא עֶלְיוֹנָה,
לִהְיוֹת בֵּית תְּפִלָּה, לְתַקֵּן תִּקּוּנִים בַּתְּפִלָּה, כְּמוֹ
שֶׁבֵּאֲרוּהָ.
כלומר
בעולם של הסתר פנים בעולם שאין לנו את בית המקדש ואת ארון הקודש כדי שנוכל להגיע
למנוחה ונחלה נשאר לנו אך ורק 4 אמות של הלכה. כלומר לימוד התורה זה הדרך היחידה
שלנו לשאוף להגיע למנוחה ונחלה . כאשר היה את בית המקדש באופן מעשי היה יותר קל
ללמוד את התורה ולהצליח אבל היום המצב הוא של הסתר פנים ומאלץ אותנו להתאמץ הרבה
יותר בלימוד התורה כדי להגיע לתוצאות שהראשונים יכלו להגיע ביתר קלות .
וכך
אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף לה עמוד ב
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי
אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים.דורות הראשונים אף על פי(24) שעשו תורתן קבע ומלאכתן עראי,
כיון שהיו חסידים - זו וזו נתקיימה בידן. אבל דורות האחרונים שלא
היתה מעלתן כדורות הראשונים, אף על פי שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי - זו וזו לא
נתקיימה בידן.ואמר רבה בר רב חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא
וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים.דורות הראשונים שחפצו לקיים מצוות ה'
היו מכניסים פירותיהן דרך טרקסמון [פתח החצר והבית] כדי שיראו
"פני הבית" ובכך לחייבן במעשר וכפי שיבואר בסמוך.אבל דורות
האחרונים שלא היתה מעלתן כדורות הראשונים היו מכניסים פירותיהן דרך גגות
דרך חצירות(25) ודרך קרפיפות כדי שלא יראו את "פני הבית"
ובכך לפטרן מן המעשר.
העולם
שלנו שהוא עולם הסתר פנים זה עולם שהדרך היחידה שלנו להגיע למנוחה ונחלה להתאמץ ולעמול
בתורה וזה הדרך היחידה להגיע למנוחה ונחלה וזה בדיוק הזעקה של שמעון בר יוחאי ששואל
בעולם שלנו עולם של דורות אחרונים
תלמוד
בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב
רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת
חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה
מה תהא עליה?
וכל
זה נעשה לשם העולם הבא כמו שאומר הגאון מוילנה
באדרת אליהו דברים פרק יב פסוק ט
דג'
בריתות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל. ברית התורה. וברית ע"ז. וברית מילה. ולכן
אמר ולא נתתו לגויי הארצות זו ברית תורה. ולא הנחלתו לעובדי פסילים זו ברית
ע"ז. לא ישכנו כו' זו ברית מילה. ונאמר מנוחה. נחלה. מתנה. מפני שיש לאחר
מיתה ג' דברים. לנפש. ורוח. ונשמה. לנפש. הוא מנוחה. כמ"ש ונחך וגו' והשביע
בצחצחות וגו'. ונחלה לרוח. והוא נחלת ג"ע שהוא ירושה מאדם הראשון ומיעקב.
ומתנה הוא לנשמה. וכן נאמר בפסוק אז תתענג וגו' והרכבתיך וגו' והאכלתיך וגו':