פרשת בלק מה המשמעות של פי האתון ? מתי נבראה פי האתון ? מה הקשר לחטא האדם הראשון ? אם האדם בראשון לא היה חוטא האם פי האתון היה נברא בין השמשות ? מה הקשר של פי האתון להקדמת תרופה למכה ? למה הלוחות הראשונים נבראו גם בין השמשות ? כיצד זה מסתדר שהתורה נבראה אלפים שנה לפני בריאת העולם ? האם הלוחות הראשונים לא היו נבראו אם לא היה חטא האדם הראשון ? מהו התיקון של בריאת פי האדמה ? כיצד זה קשור לחיסרון האמונה של קרח ? מהו התיקון של פי האתון ואיך זה קשור לחסרון באמונה של בלעם ? ‏ט"ו/תמוז/תשפ"א

 בס"ד

פרשת בלק מה המשמעות של פי האתון ? מתי נבראה פי האתון ? מה הקשר לחטא האדם הראשון ? אם האדם בראשון לא היה חוטא האם פי האתון היה נברא בין השמשות ? מה הקשר של פי האתון להקדמת תרופה למכה ?  למה הלוחות הראשונים נבראו גם בין השמשות ? כיצד זה מסתדר שהתורה נבראה אלפים שנה לפני בריאת העולם ? האם הלוחות הראשונים לא היו נבראו אם לא היה חטא האדם הראשון ? מהו התיקון של בריאת פי האדמה ? כיצד זה קשור לחיסרון האמונה של קרח ? מהו התיקון של פי האתון ואיך זה קשור לחסרון באמונה של בלעם ?  ‏ט"ו/תמוז/תשפ"א

במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כז - כט

(כז) וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְקֹוָ֔ק וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל:

(כח) וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים:

(כט) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ:

אני רוצה לנסות קצת להבין בעצמי את עניין של פי האתון והממשמעות שלו אבל לפני כן צריך להיות צנוע כמו שכתב העיון יעקב (על עין יעקב) פסחים פרק ד - מקום שנהגו דף נד עמוד א

אות כג

(כג) עשרה דברים נבראו בין השמשות בע"ש. ראיתי הרבה טעמים במפרשים בזה ולא מצאתי בהם נחת ע"כ אמרתי כל כיוצא בזה שתיקתי יפה מדיבורי כי כבוד אלהים הסתר דבר:

אומרת הגמרא חברותא מסכת פסחים דף נד עמוד א

תנו רבנן: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. ואלו הן: באר. ומן. וקשת. הכתב. והמכתב. והלוחות. וקברו של משה. ומערה שעמד בה משה ואליהו. פתיחת פי האתון. ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים! וכולם נתבארו לעיל.ויש אומרים: אף מקלו של אהרן על שקדיה ופרחיה, נברא בערב שבת! שפרח מטה אהרן והוציא פרחים וציצים. והיה לאות כי בו בחר ה' לכהונה.

ויש אומרים: אף המזיקין [השדים] נבראו אז!ויש אומרים: אף בגדו של אדם הראשון נברא בערב שבת בין השמשות. והם כתנות העור שעשה ה' לאדם וחוה.

וצריך להבין מתי זה בין  השמשות  לאחר מעשי האדם הראשון ביום שישי של הבריאה

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רב יוחנן בר חנינא, שתים עשרה שעות הוי היום⁽³⁶⁾,שעה ראשונה, הוצבר עפרו. שניה, נעשה גולם. שלישית, נמתחו אבריו. רביעית, נזרקה בו נשמה. חמישית, עמד על רגליו. ששית, קרא שמות. שביעית, נזדווגה לו חוה. שמינית, עלו למטה שנים, וירדו ארבעה⁽³⁷⁾. תשיעית, נצטווה שלא לאכול מן האילן. עשירית, סרח. אחת עשרה, נידון. שתים עשרה, נטרד והלך לו.שנאמר [תהלים מט' יג']: "ואדם ביקר בל ילין". כלומר, לא זכה ללון בלילה בגן עדן.

כלומר בשעה ה 12 האדם נטרד ואז מגיע בין השמשות שבין יום שישי ליום שבת של בריאת העולם . כלומר כל עשרת הדברים נבראים מיד לאחר שהקב"ה דן את האדם הראשון במעבר מיום השישי ליום שבת . מה שנברא אז כנראה נראה מסברא נברא בגלל חטא האדם הראשון . אם האדם הראשון לא היה חוטא אותם דברים לא היו נבראים .  וזה כתוב במפורש בגמרא חברותא מסכת מגילה דף יג עמוד ב

דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה. שנאמר: "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים". והיינו, שקודם בורא הקדוש ברוך הוא רפואה לישראל, ואחר כך נגלה עון אפרים - על ידי מכה שמכה אותן.אבל אומות העולם - אינו כן. מכה אותן תחילה, ואחר כך בורא להם רפואה⁽⁵³⁹⁾. שנאמר: "ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא".

כלומר צריך להגיד שהקב"ה ברא את מה שנחוץ לעולם לאחר חטא האדם הראשון בן השמשות כתוצאה מחטא האדם הראשון ואם האדם הראשון לא היה חוטא אותם דברים שנבראו לא היו נחוצים לעולם . חטא האדם הראשון גרם שהעולם לא הגיעה לשלמותו והוא נשאר צריך תיקון כמו שלמשל כותב פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת וארא מאמר להט החרב המתהפכת אות קטז

שדים ושדות, הם הבריות שנבראו בערב שבת בין השמשות ולא נגמרו. (כנ"ל בהקדמת ספר הזוהר דף רל"ג ד"ה וכי עש"ה) וע"כ מגולה בהם מדת הדין הבלתי ממותקת ואין בהם תיקון הגניזה כמו במדרגות דקדושה. (כנ"ל בהקסה"ז דף קכ"ג ד"ה ב' תרין ע"ש). ולפיכך הם מזיקי עולם, כי בכל מקום שהם מתדבקים, מקלקלים שם תקון הגניזה, ונקודת המלכות דמדת הדין הבלתי ממותקת מתגלה שם, שמסבתה מוכרחים האורות להסתלק, כי כח הצמצום רובץ עליה. (כנ"ל בהקסה"ז דף רל"ג ד"ה וכי).

כלומר חטא האדם הראשון גרם לכך שהעולם לא נגמר כלומר נמצא בצורה לא שלמה ואותם שדים ושדות בריתם לא נגמרה ביום השישי והם חלק מהאי שלמות של העולם . ולכן אותם דברים שנבראו בין השמשות הם חלק נחוץ לתיקון של העולם . ובו נראה איך מפרש רש"י מסכת פסחים דף נד עמוד א

באר - בארה של מרים סלע שיצאו ממנו המים על ידי משה ועגול כמין כברה היה ומתגלגל עמהן כל מקום שהולכין.

כתב - קריאת שם האותיות.

המכתב - חקיקתן וצורתן כך שמעתי, ולי נראה: כתב - זו היא חקיקת צורתן, והמכתב - הוא עט וחרט שנכתב בו חקיקת הלוחות, כי ההיא דקדושין (כא, ב) מניין לרבות הסול והסירא והמכתב, ונראין דברי, דקרייה לא קרי ליה כתב.

ומערה שעמד בו משה - ושמתיך בנקרת הצור עד עברי (שמות לג) וכן באליהו וילך עד הר האלהים חורב ויבא שם אל המערה וילן שם (מלכים א יט).

לבלוע את הרשעים - עדת קרח.

מתוך פרוש רש"י ניתן להבין שהלוחות הראשונים נבראו בין השמשות וכך מפרש  אברבנאל פרשת ואתחנן

ואמנם אמרו ויכתבם על שני לוחות אבנים ויתנם אלי. אפשר שיפורש על הלוחות השניות כי הנה הלוחות הראשונות כבר ארז"ל במסכת אבות פ' חמישי שהמה והכתב והמכתב היו מהעשרת דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות.

וזה יוצר סתירה לקיום התורה לפני בריאת העולם ואת זה מנסה לתרץ היפה תואר בראשית (פרשת בראשית) פרשה ח סימן ב

אלפים שנה קדמה וכו'. שקדימתה לא היתה קדימה במחשבה כשאר דברים אלא בריאה ממש, כדלעיל בפ"א סי' ה', ולכן יחשב זמן לקדימתה, דאילו במחשבה לא שייך שיעור זמן כדכתיבנא התם [ד"ה ואיכא]. ואעפ"י שהזמן מכלל הנבראים שהוא נמשך לתנועה, כבר יצוייר המשך זמן בלתה כדכתיבנא לעיל בפ"ג סי' ט' [ד"ה יהי]. ואין מאמר ריש לקיש זה סותר למה ששנינו באבות פ"ה [מ"ו] שהכתב והמכתב נבראו בערב שבת בין השמשות, דהתם בכתב הלוחות מיירי, אבל התורה היתה כתובה מתחלה לפני ה' באש שחורה על גבי אש לבנה, כדפרש"י בפרק מקום שנהגו [פסחים נד ע"א] גבי ז' דברים קדמו לעולם,

אבל קשה הרי לפני בריאת העולם לא היה לא אש לבנה ולא אש שחורה .

אומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא סימן יט

[יט] ויהי ביום כלות משה (במדבר ז א). ילמדנו רבינו כמה דברים קדמו למעשה בראשית, כך שנו רבותינו, שבעה דברים קדמו לעולם, ואלו הן, כסא הכבוד, והתורה, ובית המקדש, ואבות העולם, [וישראל], ושמו של משיח, והתשובה, ויש אומרים אף גן עדן וגיהנם.

ועוד  אומרת הגמרא חברותא מסכת פסחים דף נד עמוד א

ומשנינן: לא קשיא. הא באור דידן, והא באור דגיהנם.אור דידן נברא במוצאי שבת.ואור דגיהנם נברא בערב שבת.ושוב מקשינן: וכי אור דגיהנם בערב שבת איברי? והא נברא קודם בריאת העולם.

דהתניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם. ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח! וקא מפרש ואזיל.תורה - כדכתיב בה "ה' קנני ראשית דרכו". שהיא קודמת לשאר הדברים שבבריאת העולם.⁽¹⁾תשובה - כדכתיב "בטרם הרים יולדו" בראת את מידת התשובה, וכתיב בתריה "תשב אנוש עד דכא, עד שידכא לבו לפניך. ותאמר: שובו בני אדם". הרי שהתשובה קודמת לבריאה.גן עדן - כדכתיב "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם". "קדם" משמע מוקדם לבריאת העולם.גיהנם - כדכתיב "כי ערוך מאתמול תפתה". שתופת הגיהנם מוכנה היא מ"אתמול". והכונה היא קודם בריאת העולם. ונקרא הגיהנם "תופת" על שם שכל המתפתה ליצרו נופל שם.כסא הכבוד ובית המקדש - כדכתיב "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו".וכך ביאור הכתוב:

כסא הכבוד - מרום הוא ב"ערבות", שהוא המקום הגבוה ביותר בכל הרקיעים.והוא "מראשון" - מקודם העולם.וכן מקום מקדשנו נברא "מראשון", מקודם לבריאת העולם.ושמו של משיח - כדכתיב "יהי שמו לעולם, לפני שמש ינון שמו". "ינון" שהוא שמו של משיח, הוא קודם לבריאת השמש.קתני מיהת, דגיהנם נברא קודם העולם, ואיך אמרת דאור הגיהנום נברא בערב שבת?ומשנינן: אמרי, חללה של הגיהנם הוא דנברא קודם שנברא העולם. אבל אור [אש] דידיה, נברא בערב שבת.ושוב מקשינן: וכי אור דידיה בערב שבת איברי? והרי ביום שני נברא.והתניא: רבי יוסי אומר: אור שברא הקדוש ברוך הוא בשני בשבת, והוא אור הגיהנם, אין לו כבייה לעולם. שנאמר "ויצאו וראו בפגרי האנשים האלה הפושעים בי. כי תולעתם לא תמות, ואשם לא תכבה".וכן אמר רבי בנאה בריה דרבי עולא: מפני מה לא נאמר "כי טוב" בשני בשבת של ששת ימי בראשית? מפני שנברא בו אור של גיהנם.

ואמר רבי אליעזר: אף על פי שלא נאמר בו ביום השני "כי טוב", חזר וכללו ב"טוב" דכתיב ביום הששי. שנאמר בו "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"! שאף את הגיהנם קרא לבסוף "טוב", משום שהרשעים נידונים בו.קתני מיהת, דאף הגיהנם נברא ביום השני, ולא בערב שבת.ומשנינן: אלא חללה של גיהנם נברא קודם שנברא העולם ואור דידיה [דגיהנם] נברא בשני בשבת. ואור [אש] דידן נברא במוצאי שבת.ודקא קשיא לך מהא דתניא שהאש נבראה בערב שבת בין השמשות, שני הדברים אמת. שאמנם במחשבה עלה ליבראות בערב שבת. אבל בפועל לא נברא עד מוצאי שבת.

בקיצור למסקנת הדברים בגמרא האש  לא נבראה לפני בריאת העולם . אש הגיהינום נברא ביום שני ואש שלנו נברא במוצאי שבת . אין שום מאמר המלמד שאש שחורה ואש לבנה נבראו לפני בריאת העולם . ומתוך כך צריך לתרץ שיש כמה רבדים לתורה . התורה כפי שהיית אלפיים שנה לפני בריאת העולם הלוחות הראשונים שנבראו בין השמשות והלוחות השניים שניתנו למשה לאחר שבירת הלוחות הראשונים .כלומר יש דרגות בתורה בהתאם למציאות של התנהגות האדם . הכול זה תורה אחת אבל הביטוי שלה במציאות משתנה בהתאם למעשיו של האדם .  

ומתוך כך אנסה לפרש את התפקיד של שני דברים שנבראו בין השמשות פתיחת פי האתון. ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים! וכולם נתבארו לעיל.ויש אומרים: אף מקלו של אהרן על שקדיה ופרחיה, נברא בערב שבת!

לקרח היה חיסרון בהבנת הטוטליות של התורה ולכן כדי שיבין שהתורה מן השמים הוא היה צריך לראות את השליטה  של התורה על הדומם ולכן הוא היה צריך לראות את האדמה נפתחת ובולעת את קרח ועדתו ואת כל רכושם . ואולי היה לו גם  חסרון בהבנה של השליטה של התורה על הצומח ולכן הכין הקב"ה את שקדיה ופרחיה . לעומת זאת צריך להגיד שבלעם היה לו חסרון בהבנת השליטה של התורה גם על החי ולכן הקב"ה ברא את פי האתון בין השמשות . הוא בראה את פי האדמה לתקן את החסרון של קרח ואת פי האתון לתקן את החיסרון של בלעם

כתוב בבמדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח - ל

(כח) וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים:

(כט) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ:

(ל) וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא:

בלעם מנתק את מעשי האתון מההשגחה האלוקית הוא לא חושב שיש קשר בן האתון לבורא עולם ולכן הוא מתעלם מאיך האתון משרתת אותו . החיסרון של הניתוק הזה הוא חלק מחוסר ההבנה שלו מהו בורא עולם מהי התורה ומהו עם ישראל . הוא לא מבין את השליטה המוחלטת של ההשגחה האלוקית . החיסרון הזה מביא אותו להקריב קורבנות בניגוד לרצון של בורא עולם כי יש לו הבנה לקויה על הקשר בן החי לבורא עולם . הוא חושב שיש דברים שהוא לא בשליטת בורא עולם ואיתם הוא יכול לשנות את העולם בניגוד לדעתו של בורא עולם . כתוב במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק לט - מא

(לט) וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת:

(מ) וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּ֣קָר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

(מא) וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם:

וזה המשמעות של פי האתון ללמד את בלעם שכל החי בעולם הזה קשור קשר מלא לעולם ולהשגחה האלוקית . אצל קרח זה היה הדומם והצומח ואצל בלעם זה החי .

וכך כותב האמת ליעקב במדבר (פרשת קרח) פרק טז פסוק ל

פירש"י וז"ל: ורבותינו פירשו אם בריאה פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב ואם לאו יברא ה' עכ"ל. ואכן באבות [פ"ה מ"ו] איתא: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ וכו', ועיי"ש. ולפענ"ד דביאור הענין כך הוא, דאחר שנברא העולם בסדר ומשטר עד להפליא - עד שאין שום צורך לפועלו, כי המלאכה מתוקנת ויעמידם לעד לעולם עד שעל ידי זה יכול האדם לבוא לידי כפירה חס ושלום שאין פועל - ומכל שכן שאינו משגיח ונותן שכר לעושי רצונו ומעניש לעוברי רצונו, ולפיכך בערב שבת בין השמשות - כשהבורא כביכול התכונן למסור את העולם ברשות עצמו הכין ענינים אחדים להוציא מלבן של הטועים, ולכן אמרו שהכין פי הארץ שזהו האות שהתורה מן השמים, וכן כל א' וא' היה בשביל להורות לאדם: כי מי מריבה היתה לדעת היש ד' בקרבנו; המן - אמר הכתוב וידעתם כי ד' הוציא אתכם מארץ מצרים

לסיכום שני הדברים שנבראו בין השמשות באו לתקן את המחשבה שחס וחלילה אין השגחה מלאה על העולם כולו . על הדומם על הצומח ועל החי .