בס"ד
פרשת האזינו למה קוראים את הפטרת יונה ביום הכיפורים ? האם לאומות העולם יש בכלל כפרה ? מה התוצאה של חזרה בתשובה של אנשי נינוה ? למה יונה הנביא מעדיף את מותו מחייו לאחר שהציל את אנשי נינוה ? למה הקב"ה מנסה להסביר ליונה הנביא למה הוא נתן הזדמנות לאנשי נינוה ? האם יש כפרה למי שלא יודע מימינו ושמאלו ? מתי החזיר הקב"ה את יונה ליבשה וכיצד זה קשור לידיעה של ימין ושמאל ? מה התוצאה החיובית לעם ישראל במעשה של יונה הנביא ? מה הקשר לפרשה שלנו ? י"ב/תשרי/תש"פ
יש לי קושיה על הפטרת יונה ביום כיפור מדוע אנחנו קוראים בהפטרה ביום הכיפורים את הנביא יונה ואת סיפור נינוה ? ןאלו הם הקושיות :
1. אין כפרה ותשובה לאומות העולם
אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו
ובזמן שישראל עושין תשובה מצוי להם שנאמר (דברים ד) ובקשתם משם את ה' אלהיך ואם לא עשו תשובה בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם (הושע ה), פעמים קרוב שנא' (תהלים קמה) קרוב ה' לכל קוראיו, פעמים אינו קרוב שנא' (משלי טו) רחוק מרשעים ה', וכתיב (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר (דברים י) אשר לא ישא פנים, עושה תשובה נושא לו פנים, יכול לכל ת"ל אליך ולא לאומה מעכו"ם שנאמר (ירמיה ד) כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי
פרשת האזינו למה קוראים את הפטרת יונה ביום הכיפורים ? האם לאומות העולם יש בכלל כפרה ? מה התוצאה של חזרה בתשובה של אנשי נינוה ? למה יונה הנביא מעדיף את מותו מחייו לאחר שהציל את אנשי נינוה ? למה הקב"ה מנסה להסביר ליונה הנביא למה הוא נתן הזדמנות לאנשי נינוה ? האם יש כפרה למי שלא יודע מימינו ושמאלו ? מתי החזיר הקב"ה את יונה ליבשה וכיצד זה קשור לידיעה של ימין ושמאל ? מה התוצאה החיובית לעם ישראל במעשה של יונה הנביא ? מה הקשר לפרשה שלנו ? י"ב/תשרי/תש"פ
יש לי קושיה על הפטרת יונה ביום כיפור מדוע אנחנו קוראים בהפטרה ביום הכיפורים את הנביא יונה ואת סיפור נינוה ? ןאלו הם הקושיות :
1. אין כפרה ותשובה לאומות העולם
אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו
ובזמן שישראל עושין תשובה מצוי להם שנאמר (דברים ד) ובקשתם משם את ה' אלהיך ואם לא עשו תשובה בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם (הושע ה), פעמים קרוב שנא' (תהלים קמה) קרוב ה' לכל קוראיו, פעמים אינו קרוב שנא' (משלי טו) רחוק מרשעים ה', וכתיב (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר (דברים י) אשר לא ישא פנים, עושה תשובה נושא לו פנים, יכול לכל ת"ל אליך ולא לאומה מעכו"ם שנאמר (ירמיה ד) כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי
ואומר
ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד ג
וזהו תיקון הקודם שיבוקש עוון ישראל ואיננו, אבל
התחילת התשובה הוא דרגא דאברהם אבינו ע"ה מצד עצמו ושורש התחילת עבודתו שהיה
אב לכל העולם כולו להביא רפואה לעולם על כל פנים מכאן ולהבא, דלתקן הקודם אי אפשר
בכל העולם כולו שהיו בימיו גוים ולא ניתנה תשובה אלא לישראל דניתנה תורה ונתחדשה
הלכות תשובה [ונהירנא דראיתי כן להרמ"ע בעשרה מאמרות ולהר"י אברבנאל
בנחלת אבות ועוד קדמונים הרבה כתבו כן בפשיטות דאין תשובה מועילה לגוים, ושוב
מצאתי כן מפורש בתנחומא (האזינו ד') עושה תשובה נושא לו פנים יכול לכל תלמוד לומר
אליך ולא לאומה אחרת, ובספר דבש לפי (מערכת ח' אות כ"ד) מביא זה בשם הבינה
לעתים], לישראל ששורשם באמת טוב דעל כן ניתנה תורה להם, ולא עשה כן לכל גוי דאין
להם שייכות בשורש עם התורה על כן לא שייך בהו דברים שחידשה תורה ואינם מצד הסדר הראוי
על פי החכמה כמו שאמרו בירושלמי (מכות פרק ב' הלכה ו') שאלו לחכמה וכו' עיין שם,
ורק רפואה להבא זה יש גם בגוים כמו שמצינו בנינוה כששבו מדרכם דנתבטל הפורענות
הנגזר דעל כל פנים השתא מיהת לא חטאו, ולעולם עוון עצמו אינו נמחק כלל גבייהו:
2.
יום הכיפורים הוא היום שבו נתנו לעם ישראל הלוחות השניים ואין שום שייכות של התורה
לאומות העולם שדחו את התורה . אומות העולם
לא רצו לקבל את התורה ולכן דן אותם הקב"ה למיתה
3.
המשפט האחרון של יונה הנביא היה יונה פרק ד
(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י
מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס
אין
כאן איזה חרטה של יונה הנביא שניסה לכבוש את נבואתו , ויונה הנביא אומר את זה אחרי
שהקב"ה סלח לנינוה ולכאורה המעשה של יונה הנביא הציל הרבה יותר מ 12000 אלף
איש ועוד בהמה רבה וקשה לי למה יונה הנביא מסתכל על המעשה הזה בצורה כזו קשה עד
שהוא קץ בחייו ?
יונה
פרק ד
(יא) וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר
הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם
אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה:
אפילו
הקב"ה מנסה להסביר ליונה למה הוא חס על נינוה בדיוק כמו שיונה הנביא חס על
הקיקיון . ולכאורה יש כאן איזה הסכמה והבנה
למעשה של יונה שניסה בכל כוחו למנוע את ההזדמנות לחזור בתשובה של אנשי
נינוה.
4.
התשובה של אנשי נינוה הספיקה רק לארבעים
שנה . לא יותר . אז לא התשובה של אנשי נינוה זה בדיוק הדוגמה לכפרת עונות ביום
הכיפורים
כתוב בפרקי דרבי אליעזר פרק מג
וְהָיוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה כּוֹתְבִים כִּתְבֵי
עָמָל, וְגוֹזְלִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּבָאִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְּמִשְׁכַּב
זָכוּר [נ"א: ועשו מעשי זמה], וְכָאֵלּוּ מַעֲשִׂים רָעִים. וּכְשֶׁשָּׁלַח
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹנָה לְהִנָּבֵא עָלֶיהָ לְהַחֲרִיבָהּ, שָׁמַע
פַּרְעֹה וְעָמַד מִכִּסְאוֹ וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר,
וְהִכְרִיז בְּכָל עַמּוֹ שֶׁיָצוּמוּ כָּל עַמּוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְכָל מִי
שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יִשָׂרֵף בָּאֵשׁ. מֶה עָשָׂה, הֶעֱמִיד
הָאֲנָשִׁים מִצַּד אֶחָד וְהַנָּשִׁים מִצַּד אֶחָד, וְכָל בְּהֵמָה טְהוֹרָה
מִצַּד אֶחָד וְכָל בְּהֵמָה טְמֵאָה מִצַּד אֶחָד, וּבְנֵיהֶם מִצַּד אֶחָד.
וְהַיְלָדִים רוֹאִים אֶת שְׁדֵי אִמּוֹתָם וְרוֹצִים לִינֹק, וְהָאִמָּהוֹת
רוֹאִין אֶת בְּנֵיהֶן וְרוֹצוֹת לְהָנִיק אוֹתָם וּבוֹכוֹת. וְהָיוּ יוֹתֵר
מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר [יונה ד, יא] וַאֲנִי לֹא אָחוּס
עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה. וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר
דִּבֶּר [שם ג, י]. אַרְבָּעִים שָׁנָה הֶאֱרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ, כְּנֶגֶד
אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁשָּׁלַח אֶת יוֹנָה לְנִינְוֵה. וּלְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה
שָׁבוּ לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים הַרְבֵּה עַד מְאֹד, וְנִבְלְעוּ כַּמֵּתִים
בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כד, יב] מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ:
5. כל החזרה בתשובה של אנשי נינוה לא מתאימה לעם
ישראל כי עם ישראל נמצא בהסתר פנים
אומרת
הגמרא חברותא חגיגה דף ה עמוד א
אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב: כל שאינו בהסתר פנים, שאינו צועק מצרות הבאות עליו, ומתפלל ואינו נענה, בהכרח שאינו
מהם, מזרע ישראל, שהרי עליהם הכתוב אומר "והסתרתי פני מהם".
וכן כל שאינו ב"והיה לאכול" [שהגויים אינם שוללים את ממונו], אינו מהם, מזרע ישראל.
כלומר
אצל עם ישראל אין מצב כזה שמגיע הנביא אומר את דברו עם ישראל כולם חוזרים בתשובה
הקב"ה מוחל להם והכול מסתדר מיד . אומרת הגמרא שאם קורה לך דבר כזה אתה לא מזרע ישראל .
או כמו שכתוב בפרשה שלנו דברים פרק לב
(כ) וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה
מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:
ואומר
החזקוני דברים פרק לב פסוק כ
דור תהפכת המה אתמול אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע והיום אמרו
לעגל אלה אלוהיך ישראל.
עם
ישראל על אף קשיות העורף שלו בסופו של דבר בעבודה קשה ובהסתר פנים חותר לימות המשיח ובסופו של דבר יכופר לו .
כתוב
בדברים פרק לב
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו
יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ:
6.
החזרה בתשובה של אנשי נינוה היא חזרה ריקה
מתוכן
יונה
פרק ג
(ט) מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים
וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד:
רש"י
יונה פרק ג פסוק ט
(ט) מי יודע - עבירו' שבידו
ישוב:
אבל
כיצד הם ידעו איזה עברות שבידם ללא התורה ?
אומר
פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת שלח לך מאמר מקרה בני האדם ומקרה הבהמה אות כג
מי יודע, את אלו הטפשים, שאינם יודעים כבוד המלך העליון,
ואינם מסתכלים בתורה,
וגם הקב"ה מעיד עליהם
יונה
פרק ד
(יא) וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר
הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם
אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה:
ואם
כך מה כל הטעם של המעשה עם יונה מה המעשה שלו הועיל לעם ישראל ?
דבר
ראשון זה ההבנה שעם ישראל הוא לא כמו אומות העולם . עם ישראל קבל את התורה ואומות
העולם לא קבלו . מי שקבל את התורה הוא זה שנמצא בכפרת יום הכיפורים ואומות העולם
שלא קבלו את התורה לא נמצאים בתוך כפרת יום הכיפורים . וכמו שאנחנו קוראים את
הקריאה בתורה במנחה ביום הכיפורים ויקרא
פרק יח
(ג) כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר
יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩
מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ:
ועוד
כתוב ויקרא פרק יח
(כד) אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י
בְכָל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם:
(כה) וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֹנָ֖הּ
עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ:
כלומר
עם ישראל הוא לא כמו אומות העולם לא במעשיו ובטח לא בצורת כפרתו ואולי מעשה נינוה
בה להורות לנו איזה סוג של תשובה לא נעשה . כי אנשי נינוה יונה פרק ד לא ידעו בין ימינם לשמאלם
(יא) וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר
הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם
אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה:
אומר
המדרש תנחומא (ורשא) פרשת וזאת הברכה
אשר לא ידעו בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה אלו
הרשעים שמעשיהם כמעשה הבהמה, לכך נאמר הן צדיק בארץ ישולם.
ועוד
ניתן להגיד שההבדל בן עם ישראל לאומות העולם שעם ישראל אומנם קשה עורף אבל הוא
יודע מימינו ושמאלו שזה מה שעתיד הקב"ה בסוף כל הדורות לדון את כל העולם ביום
הדין הגדול או לימין או לשמאל
אומר
הזוהר הקדוש תרגום
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָנִיֵּאל:
וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ. אָמַר לוֹ: מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ
בָּעוֹלָם הַהוּא? אָמַר לוֹ: בָּעוֹלָם הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יָנוּחוּ עַל
מִשְׁכְּבוֹתָם. (דניאל
יב) [ותעמד לגורלך לקץ הימין, אמר לו, ' לאיזה מקום,
שהרי לא ידעתי מה יהיה עלי באותו עולם? אמר לו', ותנוח]. אָמַר לוֹ: בִּזְמַן שֶׁיָּקוּמוּ מֵהֶעָפָר,
אָקוּם בֵּינֵיהֶם אוֹ לֹא? אָמַר לוֹ: וְתַעֲמֹד. אָמַר לוֹ: הֲרֵי יָדַעְתִּי
שֶׁיָּקוּמוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת, מֵהֶם שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת וּמֵהֶם שֶׁל
רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, וְלֹא יָדַעְתִּי עִם מִי מֵהֶם אָקוּם. אָמַר לוֹ:
לְגוֹרָלְךְ. אָמַר לוֹ: הֲרֵי אָמַרְתָּ וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. יֵשׁ קֵץ לְיָמִין
וְיֵשׁ קֵץ לִשְׂמֹאל, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאֵיזֶה קֵץ, לְקֵץ הַיָּמִין אוֹ לְקֵץ
הַיָּמִים? אָמַר לוֹ: לְקֵץ הַיָּמִין.
כלומר
עם ישראל יודע לאן הוא צועד ומה התכלית ולכן הכפרה והתשובה שונה לחלוטין ממי שאין
לו הבנה או דעה לאן כל המעשים מובילים . ולכן תשובה וחרטה של אומות העולם היא
בדיוק ההיפך ממה שעם ישראל צריך לעשות .
אבל
קשה להבין שאת כל המאורעות הללו עשה הקב"ה כדי שנדע מה לא לעשות ולכן צריך
להגיד שבאמת יצא דבר אחד לעם ישראל ממעשה יונה
פרקי
דרבי אליעזר פרק י
רָאוּ הַמַּלָחִים אֶת כָּל הָאוֹתוֹת
וְהַנִּפְלָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יוֹנָה,
מִיָּד עָמְדוּ וְהִשְׁלִיכוּ אִישׁ אֶת אֱלֹהָיו בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט]
מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ. וְחָזְרוּ לְיָפוֹ וְעָלוּ
לִירוּשָׁלַיִם וּמָלוּ אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם א, טז]
וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת ה' וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַה'.
וְכִי זֶבַח זָבְחוּ, וַהֲלֹא אֵין מְקַבְּלִין זֶבַח מִן הַגּוֹיִם, אֶלָּא זֶה
הוּא דַם בְּרִית שֶׁהוּא כְּדַם זֶבַח. וְנָדְרוּ וְשִׁלְמוּ לְהָבִיא אִישׁ אֶת
אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִרְאַת אֱלֹהֵי יוֹנָה. וְנָדְרוּ
וְשִׁלֵּמוּ, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר עַל הַגֵּרִים גֵּרֵי הַצֶּדֶק.
ואומר
הזוהר הקדוש
וּבֹא רְאֵה, כָּל אֵלּוּ שֶׁהִתְגַּיְּרוּ אַחַר
כָּךְ, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא לְיוֹנָה בַּיָּם, וְכֻלָּם רָאוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁנּוֹפֵל בַּיָּם,
וְאוֹתוֹ דָּג שֶׁעוֹלֶה וּבוֹלֵעַ אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁבָּא אוֹתוֹ דָּג
גָּדוֹל לְעֵינֵי הַכֹּל וּפָלַט אוֹתוֹ לַיַּבָּשָׁה, בָּאוּ אֵלָיו
וְהִתְגַּיְּרוּ כֻלָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יונה ב) מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא
חַסְדָּם יַעֲזבוּ.
וּבֹא רְאֵה, כָּל אֵלֶּה הָיוּ גֵרֵי צֶדֶק,
וְהִתְחַכְּמוּ בַתּוֹרָה, וְהָיוּ חֲכָמִים עֶלְיוֹנִים. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם, וּבְכָל אֵלּוּ שֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו
וּמְקַדְּשִׁים אֶת שְׁמוֹ בְּגָלוּי, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּגָלוּי,
שְׁמוֹ הַנִּסְתָּר מִתְעַלֶּה עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, שֶׁכָּתוּב (ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כלומר
מעשה הנביא
יונה הכניס במעשה שלו לתוך עם ישראל גרי צדק שהיו תלמידי חכמים . וכדי להבין את זה
נבין את מה שכתוב בפרשה שלנו כתוב בדברים פרק לב
(ח) בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ
בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
ואומר רש"י דברים פרשת האזינו פרק לב
בהפרידו בני אדם - כשהפיץ דור הפלגה היה בידו
להעבירם מן העולם ולא עשה כן, אלא יצב גבולות עמים קיימם ולא אבדם:
למספר בני ישראל - בשביל מספר בני ישראל שעתידים
לצאת מבני שם,ח ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים,ט הציב גבולות עמים
שבעים לשון:
אנחנו
רואים שהקב"ה יכול היה להשמיד את דור הפלגה ולא עשה כן כי יש חלק מבני שם
שהיו צריכים להיכנס לתוך עם ישראל .
ואומר
בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב
רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם.
ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו
עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה
כורין.
וכתבתי
בזמנו שהקב"ה דן את אומות העולם למיתה כי לא רצו לקבל את התורה שכתב יהושע
בדיוק ביום הכניסה לארץ ישראל והקב"ה נתן להם את הבינה להבין את התורה ועל הדחייה
הזאת דן אותם הקב"ה למיתה וגם כאן ניתן להגיד שהקב"ה השאיר בחיים את
אומות העולם כדי לקבץ מתוכם את מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני והם יהיו הגרים כמו שכותב הבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א
שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר
סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה
רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו
הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו
פה וגו'.
ואולי
מתוך זה נבין את הסיפור של הנביא יונה ונינוה שחלק מהמסע של עם ישראל לאחר חטא
העגל לקבץ את מה שהתפזר במעשה העגל והוא שבירת הלוחות הראשונים וקבלת הלוחות
השניים והמסע שלנו לחזור ללחות הראשונים . וזה בדיוק מה שרצה לראות יונה האם גם
מתוך נינוה יהיו גרי צדק
יונה
פרק ד
(ה) וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב
מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙
בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר:
ממש
כמו שכתוב בפרשה שלנו דברים פרק לב
(כ) וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה
מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:
כלומר
הלקח של כל מעשה יונה שלא ניתן להתחמק ממעשה הברירה מתוך אומות העולם ולהוציא מהם את אותם גרי צדק שהמזל
שלהם היה במעמד הר סיני .
ורק
כאשר יונה ידע בדיוק מימינו רק אז החזיר אותו הקב"ה ליבשה .
פרקי
דרבי אליעזר פרק י
הֶרְאָהוּ אֶבֶן שְׁתִיָּה קְבוּעָה
בַּתְּהוֹמוֹת תַּחַת הֵיכַל ה', וּבְנֵי קֹרַח עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִין
עָלֶיהָ. אָמַר לוֹ הַדָּג, יוֹנָה, הֲרֵי אַתָּה עוֹמֵד תַּחַת הֵיכַל ה',
הִתְפַּלֵּל וְאַתָּה נַעֲנֶה, אָמַר יוֹנָה לַדָּג, עֲמֹד בִּמְקוֹם עָמְדְךָ
שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל. עָמַד הַדָּג, וְהִתְחִיל יוֹנָה לְהִתְפַּלֵּל
לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
נִקְרֵאתָ מוֹרִיד וּמַעֲלֶה. יָרַדְתִּי הַעֲלֵנִי. נִקְרֵאתָ מֵמִית וּמְחַיֶּה,
הֲרֵי נַפְשִׁי הִגִּיעָה לַמָּוֶת, הַחֲיֵינִי. וְלֹא נַעֲנָה עַד שֶׁיָּצָא
מִפִּיו דָּבָר זֶה וְאָמַר אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה [שם ב, י], אֲשֶׁר
נָדַרְתִּי לְהַעֲלוֹת אֶת לִוְיָתָן וְלִזְבֹּחַ אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ, אֲשַׁלֵּם
בְּיוֹם יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
וְהִשְׁלִיךְ אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יא] וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת
יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.
כלומר
יום הכיפורים שייך רק למי שיודע מאין הוא בא ולאן הוא הולך ואת זה ניתן לדעת רק מי
שלומד ומתבונן בתורה שבכתב ובעל פה כפי שקיבלנו במעמד הר סיני . ולכן בהפטרה ביום
כיפור אנחנו קוראים את הפטרת יונה .