בס"ד
פרשת פנחס מה המשמעות של צרור ? למה מלאכי השרת נלחמים בעם ישראל ? מדוע הם המשיכו במאבק אחרי מתן תורה ? מה הם מנסים להשיג ? מתי יגיע המנוחה וכיצד זה קשור לצרור החיים ? כ'/תמוז/תשע"ז
פרשת פנחס מה המשמעות של צרור ? למה מלאכי השרת נלחמים בעם ישראל ? מדוע הם המשיכו במאבק אחרי מתן תורה ? מה הם מנסים להשיג ? מתי יגיע המנוחה וכיצד זה קשור לצרור החיים ? כ'/תמוז/תשע"ז
כתוב במדבר פרק כה
(יז) צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים
וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם:
(יח) כִּ֣י צֹרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם
בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וְעַל־דְּבַ֞ר
כָּזְבִּ֨י בַת־נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיוֹם־הַמַּגֵּפָ֖ה
עַל־דְּבַר־פְּעֽוֹר:
וצריך להבין את העניין של צרור את המדינים כי
צררים הם לכם
ונאמר במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כא
ה צרור את המדינים אף על פי שכתבתי כי
תקרב אל עיר להלחם אליה /עליה/ וקראת אליה לשלום לאלו לא תעשו כן לא תדרוש שלומם
וטובתם, את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון מלחמות וצרור,
כלומר יש מלחמה בן מדין ועם ישראל שאין לא פתרון
בצורה של שלום והדרך היחידה זה לצרור אותם . כי המטרה היחידה שלהם של המדינים זה
לצרור את עם ישראל . ודבר זה צריך ביאור והבנה . שבוע שעבר כתבתי על בלק ובלעם שהצרוף
של שניהם זה עמלק והם המשיכו את הנפילים אלו המלאכים שירדו לארץ וחטאו עם בנות
האדם . ואומר הזהר הקדוש
וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם,
בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים
וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם?
מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ
נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה
שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם
וְגוֹ'
כלומר בלעם ולבן הם ממשיכים את אותם הנפילים שהקב"ה
אחרי שירדו לארץ וחטאו בבנות האדם הוגבלו על ידי הקב"ה וכך כותב הזוהר הקדוש
מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?
רָאָה שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, קְשָׁרָם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל בְּהַר
הַחֹשֶׁךְ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹשְׁבִים? בְּעֹמֶק הָהָר. הוֹשִׁיב אֶת עֲזָ''א,
וְזָרַק חֹשֶׁךְ הַפָּנִים. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּשָׁרָם
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחַזֵּק וְהִרְגִּיז כְּלַפֵּי מַעְלָה,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּילוֹ בְעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ, וְזָרַק חֹשֶׁךְ
בְּפָנָיו. עֲזָאֵ''ל שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק, הוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו, וְהֵאִיר לוֹ
הַחֹשֶׁךְ.
כלומר לבן זה ענף אחד ובלעם זה ענף שני שיוצא
מאותם מלאכים שהוגבלו על ידי הקב"ה וכל אחד בדרכו רצה להשמיד את עם ישראל .
בלעם כמו שראינו בפרשה הקודמת שכמעט הצליח להשמיד את כל עם ישראל
במדבר פרק כה
(יא) פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר
בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל
בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּקִנְאָתִֽי:
כלומר היה פסע קטן בן השמדת עם ישראל להצלה של פינחס
את עם ישראל וכך כותב הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָה רָאָה יַעֲקֹב
שֶׁשָּׁלַח לְעֵשָׂו וְאָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי, וְכִי מֶה עָשָׂה
בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו [שאמר] דָּבָר זֶה? אֶלָּא לָבָן הָאֲרַמִּי, קוֹלוֹ
הָלַךְ בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְהוּא הָיָה
מְכַשֵּׁף בִּכְשָׁפִים וְגָדוֹל בַּקּוֹסְמִים, וַאֲבִי בְּעוֹר הָיָה, וּבְעוֹר
אֲבִי בִּלְעָם, שֶׁכָּתוּב (יהושע יג) בִּלְעָם בֶּן
בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, וְלָבָן חָכָם בַּמְּכַשְּׁפִים וּבַקּוֹסְמִים יוֹתֵר
מִכֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה לֹא יָכֹל לְיַעֲקֹב, וְרָצָה לְאַבֵּד אֶת יַעֲקֹב
בְּכַמָּה כְּלֵי זַיִן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כו) אֲרַמִּי אֹבֵד
אָבִי.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל הָעוֹלָם הָיוּ
יוֹדְעִים שֶׁלָּבָן הָיָה גְּדוֹל הַחֲכָמִים וְהַמְּכַשְּׁפִים וְהַקּוֹסְמִים,
וּמִי שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אוֹתוֹ בִּכְשָׁפָיו, לֹא נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה
שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם - מִמֶּנּוּ הָיָה, וְכָתוּב בְּבִלְעָם (במדבר כב) כִּי יָדַעְתִּי
אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר, וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ
פוֹחֲדִים מִלָּבָן וּמִכְּשָׁפָיו. וְדָבָר רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו
- אָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי.
כלומר לבן ובלעם הם ההמשך של אותו מאבק שיש
למלאכים בעם ישראל ומאבק זה הוא מאבק של צרור הם מנסים לצרור את עם ישראל ואנחנו
צריכים לצרור אותם ובמאבק הזה אין ולא יכול להיות שלום זה מאבק רק של מלחמה שיש בו
רק ניצחון ולא יכול להיות בו שלום . וננסה להבין יותר לעומק מה מקור המלחמה הזאת
בן עם ישראל לאותם מלאכים שחלקו כתבתי בשבוע שעבר וכדי להבין את זה אביא באריכות
את המדרש שמספר על המאבק בן משה למלאכים
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה
תנו רבנן אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') בשעה
שעלה משה למרום באותה שעה באתה ענן ורבצה כנגדו, לא היה יודע משה אם לרכב עליה אם
לאחוז בה, מיד פתחה ונכנס בתוכה שנאמר ויבא משה בתוך הענן (שם /שמות/ כ"ד
י"ח) ויכס הענן (שם שם /שמות כ"ד/ ט"ו) ונשאתו ענן והיה מהלך ברקיע
ופגע בו קמואל המלאך, שהיה ממונה על שנים עשר אלפים מלאכי חבלה שהם יושבים בשער
הרקיע, גער במשה ואמר מה לך בקדושי עליון, אתה ממקום הטנופות באת ומהלך במקום
טהרה, ילוד אשה מהלך במקום אש, אמר לו משה, בן עמרם אני שבאתי לקבל תורה לישראל,
כיון שלא הניחו, (הכהן) [הכהו] משה פצע (אמר ומאבדו) [אחד ואבדו] מן העולם, והיה
משה מהלך ברקיע כאדם שמהלך בארץ, עד שהגיע למקום הדרניאל המלאך שהוא גבוה מחבירו
ששים רבוא פרסאות וכל דיבור ודיבור שיוצא מפיו יוצאים בדיבור שנים ברקים של אש,
פגע במשה, אמר לו מה לך במקום קדושי עליון, כיון ששמע קולו נבהל מפניו וזלגו עיניו
דמעות וביקש ליפול מן הענן, באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא (ועלה)
ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל, דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם, כשביקשתי לבראות את
אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח' ה') ולא עזבתם
אותי עד ששרפתי מכם כתות באש, ועכשיו אתם עומדים (במדינה) [במריבה] ואין אתם
מניחים אותו ליתן תורה לישראל, שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי
ולא לכם, כיון ששמע הדרניאל כך אמר לפניו, גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא
עכשיו אני אעשה לו שליח ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו, והיה מהלך לפניו עד שהגיעו
לאשו של סנדלפון, אמר לו הדרניאל למשה עד כאן היה לי רשות להלוך מכאן ואילך אין לי
רשות להלוך מפני אשו של סנדלפון שלא ישרפני, כיון שראה משה את סנדלפון נבהל מפניו
וזלגו עיניו דמעות ובקש ליפול מן הענן וביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא וענהו, בא
וראה כמה חביבים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא באותה שעה ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו מן
כסאו ועמד לו לפני סנדלפון עד שעבר, ועל אותה שעה אמר ויעבור ה' על פניו וגו'
(שמות ל"ד ו'). אמרו עליו על סנדלפון שהוא גבוה מחביריו מהלך חמש מאות שנה
ומשתמש אחר המרכבה וקושר כתרים לקונו, וכי תעלה על דעתך שיודעים מלאכי השרת היכן
הוא והלא כבר נאמר ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל ג' י"ב) ואילו מקומו לא ראו,
אלא משביע את הכתר ועולה ויושב בראש אדונו, ובשעה שיגיע כתר כל חיילי מעלה
מזדעזעים וחיות דוממות ונהמות כארי, באותה שעה עונין כולם ואומרים קדוש קדוש קדוש
ה' צבאות (ישעיה ו' ג') בשעה שהגיע לכסאו מתגלגלים גלגלי כסאו ומתרעשים אדני שרפרף
וכל הרקיע כולם אוחזם חלחלה, בשעה שהוא עובר על כל חיילי מרום וכתר שלו פותחים
פיהם ואמרים ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל שם /ג'/), בא וראה שבחו וגדולתו של הקדוש
ברוך הוא בשעה שמגיע כתר לראשו מחזיק עצמו לקבל כתר מעבדיו, וכל חיות ושרפים
ואופנים וגלגלי המרכבה וכסא הכבוד בפה אחד אומרים ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור
ודור הללויה (תהלים קמ"ו י'). כיון שעבר פגע בו ריגיון נהר של אש, (שגחלים
שורפות) [שגחליו שורפים] את המלאכים ושורפים בני אדם, (נטל) [נטלו] הקדוש ברוך הוא
והעבירו ממנו. פגע בו גליצור שכתב בו מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג'
ל"ח) והוא מגלה טעמי צור וכנפיו פורשים לקבל הבל החיות, שאלמלא אין מקבלו
נשרפים מלאכי השרת מהבל החיות, ושוב מלאך אחד גליצור עומד ואומר שנה זו חיטין
יצליחו ויין יזול, ושוב מלאך אחד שנוטל אודות של ברזל ועליהם גחלי ריגיון ומעמידם
כנגד (המלאכים) [המלכים] ונגד נגידים כדי שתפול אימתם בעולם, נטלו הקדוש ברוך הוא
והעבירו ממנו. פגע בו גדוד של מלאכי חבלה שהם סבובים לכסא הכבוד שהם גיבורים
ועצומים, כיון שהגיע משה אליהם בקשו לשורפו בהבל שבפיהם, מה עשה הקדוש ברוך הוא
פירש עליו מזיוו והעמידו לפני כסאו ואמר, משה השב להם תשובה למלאכי השרת (ואמר)
[ואמור] להם, מאחז פני כסא פרשז עליו עננו (איוב כ"ו ט') אמר רבי נחום מלמד
שפירש שדי מזיו שכינה ועננו עליו, אמר לפניו רבון של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני
בהבל שבפיהם, אמר (להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר, מיד נתחזק והחזיר
תשובה למלאכי השרת, אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') כלום אלהים יש
לכם, כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/ ב') חלוקה יש לכם שתי
רשויות יש לכם, כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות כ'/ י"ב) אב ואם יש
לכם, כתוב בתורה לא תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד יש לכם, פתחו ואמרו ה'
אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר
שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו' (שם /תהלים/ ס"ח י"ט)
וכתב ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה וגו' (במדבר י"ז י"א) וכתב
ויקח אהרן כאשר דבר משה (שם שם /במדבר י"ז/ י"ב) וכתב ויעמוד בין החיים
ובין המתים (שם /במדבר י"ז/ י"ג), אי לאו דאגמרא מי ידע משה מאי מיבעי
למיעבד. מיד כשעלה משה למרום פתח הקדוש ברוך הוא שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של
מעלה והראהו ארבע ציבעונים שעשה מהם משכן שנאמר והקמות את המשכן [כמשפטו אשר הראית
בהר] (שמות כ"ו ל'), אמר לפניו רבונו של עולם איני יודע דמות ארבע צבעונים,
אמר לו חזור (לפניך) [לימינך], חזר וראה גדוד מלאכים שלובשים לבוש דומה לים, אמר
לו זו היא תכלת, אמר לו חזור לשמאלך, חזר וראה אנשים לובשים לבוש אדום, אמר לו מה
אתה רואה, אמר לו אנשים לובשים לבוש אדום, אמר לו היא ארגמן, חזר לאחוריו וראה
גדוד שהם לובשים לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא תולעת שני, חזר לפניו
וראה לפניו גדודים שהם לבושים לבוש לבן, זו היא שש משזר. מיד פתח הקדוש ברוך הוא
שבעה רקיעים ונגלה עליהם עין בעין ביופיו ובכבודו ובתוארו ובכתר שלו ובכסא כבודו,
כיון ששמעו אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') מיד יצתה נשמתם של צדיקים והחייה אותם
שנאמר גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה (תהלים ס"ח י'), מה עשה
הקדוש ברוך הוא הוריד עליהם לארץ מאה ועשרים ריבוא מלאכי השרת, כל אחד ואחד מישראל
אוחזים אותו שני מלאכי השרת, אחד מניח את ידו על לבו ואחד מגביה את צוארו כדי
שיראה להקב"ה פנים בפנים. ולמה נגלה להם פנים בפנים, אמר להם ראו שנגליתי לכם
בכבודי ובתפארתי, שאם יש דור שמתעה אתכם ואומר נלך ונעבוד אלהים אחרים אמרו לו, יש
לנו אלהים שאנו עובדים אותו, בזמן שאין אנו עובדים אותו (מורידין) [מורידן]
בגיהנם, ועתיד הקדוש ברוך הוא להמלך מלכותו על כל ישראל.
המדרש הזה ארוך אבל הוא יסודי בהבנת עניין המאבק
של המלאכים במשה כאשר קיבל את התורה
משה עולה דרגה אחר דרגה כאשר בכל דרגה הוא פוחד
שאותם מלאכים ישרפו אותו . עד שהקב"ה אומר לו אחוז בכסא כבודי והחזר להם
דבר . כלומר שהחשש של משה היה עד כסא הכבוד אבל כאשר אחז בכסא הכבוד לא חשש
וצריך להבין מדוע כתוב באיכה פרק ג
(לח) מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א
הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב:
(לט) מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י
גֶּ֖בֶר עַל־חטאו חֲטָאָֽיו: ס
(מ) נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙
וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְקֹוָֽק:
ואומר הפנים יפות שמות פרק לג
ויש לכוין בזה מ"ש חז"ל [ברכות
ז א] ששאל מפני מה צדיק ורע לו ע"ד שכתבנו בפסוק איכה ג' [לו - לז] מי זה אמר
ותהי וגו' מפי עליון לא תצא וגו' מה יתאונן אדם חי וגו', שענינו שמפי הש"י
א"א שיצא הטוב ורע שהוא אחדות האמיתי, ולא יתכן בו שתי בחינות אלא אחדות הטוב
בלבד, והוא משתנה לפי המקבלים כיון שרצה משה לראות האחדות האמיתי ממילא ידע מפני
מה צדיק ורע לו, אלא כיון שא"א לאדם לראות אלא לאחר שנחלקו שתי בחינות פנים
ואחור כנ"ל א"א לו לידע זה
כלומר עד כסא הכבוד עדיין קיים עניין של טוב ורע
אבל בכסא הכבוד יש רק טוב ולא יכול להיות רע ולכן כאשר אוחז משה רבנו בכסא הכבוד
הוא יודע שלא יכול להיות שם שום רע ולכן זה הרגע שהוא לא פוחד להחזיר תשובה למלאכים
מה תפקידו בעולם ולמה מגיע לעם ישראל לקבל את התורה . יש מאבק בן עם ישראל לאותם
מלאכים על מהות העולם . המלאכים נמצאים בעולם העליון במקום גבוה אומנם הקב"ה
נתן להם בחירה חופשית מצומצמת יותר ולא הוריד אותם לעולם אבל הדרגה שהם יכולים
להגיע זה מתחת כסא הכבוד . עם ישראל נמצא בעולם בדרגה יותר נמוכה אבל עם בחירה
חופשית יותר גדולה אבל על ידי קבלת התורה יש לו אפשרות במעשיו להגיע למקום גבוה
יותר מאשר אותם מלאכים כלומר הוא יכול לחטוא לרדת לבאר שחת אבל יכול לבחור בטוב ולהגיע עד
כסא הכבוד שזה גבוה יותר מאשר המלאכים יכולים להגיע וכאן זה מהות המאבק בן עם
ישראל למלאכים מה עדיף לעולם דרגה יותר נמוכה עם סיכון נמוך יותר כתוצאה מבחירה
חופשית מוגבלת או עולם עם דרגה גבוהה יותר אבל עם סיכון גבוה יותר כתוצאה מירידה
לעולם שבו היצר הרע חזק יותר ויכול לגרום לירידה לדרגות נמוכות מאוד .
שם משמואל בראשית פרשת וירא
ולפי האמור יובן מה שלעתיד תהי' מחיצת
ישראל לפנים ממלאכי השרת והם ישאלו לישראל מה פעל אל, שלעתיד אחר הסרת כל הלבושים,
תתגלה עצם מעלת ישראל מה שאין במלאכים, והם יקבלו מישראל, וכמו שהי' באברהם אימתו
מוטלת עליהם, ולעתיד כל ישראל יהיו במדריגת האבות שהיתה להם בעוה"ז, וכעין
שכתוב (זכריה י"ב) והי' הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ובית דוד כאלקים:
ומעתה יש לפרש הא דרץ לקדם אותה אומה
שכתוב בה ואפרים עגלה מלומדה, היינו שישראל יהיו קדומים למלאכי השרת והם יהיו
למודי ה', וזהו הלשון עגלה מלומדה, היינו מלומדים מפי הקדוש ברוך הוא והמלאכים
יהיו בחוץ:
כלומר יש להגיד שמבריאת העולם המלאכים נאבקים על
המהות של העולם איזה עולם יהיה לנו ומה הסיכון שצריך לקחת לעומת הדרגה העליונה
שניתן להגיע אליה . כמו שכתוב במדרש לעיל
ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל, דעו
שמימיכם אנשי מריבה אתם, כשביקשתי לבראות את אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור ואמרתם
מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח' ה') ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות באש, ועכשיו
אתם עומדים (במדינה) [במריבה] ואין אתם מניחים אותו ליתן תורה לישראל, שאילמלא אין
ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם
מסבירה הבת קול למלאכים שיש הבדל בן בריאת העולם
למצב הנוכחי . אם עם ישראל לא יקבל את התורה לא יהיה דירה לקב"ה בעולם ולא
למלאכים ולכן המלאכים נותנים למשה לעבור לדרגה הבאה אבל זה לא מספיק למלאך הבא
שעדיין רוצה לשרוף את משה כלומר צריך להגיד שלתורה יש רבדים שונים ודרגות שונות
כלומר קבלת התורה עד אותו דרגה של אותו מלאך הדרניאל היית מקובלת על המלאכים
אבל דרגה גבוהה יותר זה בעיה ולכן רצו לשרוף את משה והקב"ה היה צריך להתערב עד שמשה אחז בכסא
הכבוד ששם יש רק טוב כמו שאמרנו . אבל צריך לשאול הרי המאבק שלהם היה גם לאחר מתן
תורה אומנם מעשה לבן היה לפני מתן תורה אבל מעשה בלק ובלעם הוא גם אחרי מתן תורה
ולאחר שלכאורה משה ניצח את המלאכים אז מה יש להם להלחם בעם ישראל ? וצריך להגיד
שמה שהם מנסים לעשות זה אולי להגיע לאופציה שהקב"ה העלה בשמות פרק לב
(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה
רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:
(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י
וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:
כלומר עדיין יש אופציה לשנות את העולם להשמיד את
עם ישראל ולהשאיר רק את משה וזרעו כי משה היחידי שהצליח להגיע עד כסא הכבוד ועם
ישראל רחוק מכך ויש אולי לדעתם סיכון לעולם ולכן הם ממשיכים לנסות להשמיד את עם
ישראל שלא הגיע לדרגתו של משה . ואז יוצא לנו שלבן ניסה להשמיד לגמרי את עם ישראל
ולכן היה הגרוע מכולם כמו שאומרת ההגדה של פסח
צֵא וּלְמַד מַה
בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂות לְיַעֲקב אָבִינוּ: שֶׁפַּרְעה לא גָזַר אֶלָּא
עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקור אֶת הַכּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי
אבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם
לְגוי גָּדול, עָצוּם וָרָב.
ולאחר קבלת התורה יש את בלעם שמנסה להשמיד את עם
ישראל אבל מקבל את קבלת התורה על ידי משה . כלומר יש מאבק מתחילת הבריאה על מה
צריך להיות העולם ואת הכוח הזה נתן הקב"ה למלאכים על ידי קבלת בחירה חופשית
מצומצמת .
ואומר הרד"ק שמואל א פרק כה פסוק כט
ר' אליעזר אומר נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא
הכבוד שנאמ' בצרור החיים את ה' אלהיך ונשמתן של רשעים מטרפות ומשוטטות מסוף העולם
ועד סופו ואין להם מנוחה שנאמר יקלענה בתוך כף הקלע:
ואומר הזוהר הקדוש
וּכְשֶׁאוֹתָהּ
רוּחַ עוֹלָה לְהִתְעַטֵּר לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה, אוֹתָהּ
נֶפֶשׁ נִקְשֶׁרֶת בְּאוֹתָהּ רוּחַ וּנְאוֹרָה מִמֶּנָּה, כַּלְּבָנָה
כְּשֶׁנְּאוֹרָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְהָרוּחַ נִקְשֶׁרֶת לְתוֹךְ אוֹתָהּ נְשָׁמָה,
וְאוֹתָהּ נְשָׁמָה נִקְשֶׁרֶת לְתוֹךְ סוֹף הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא סוֹד
הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה.
וְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ נִקְשֶׁרֶת תּוֹךְ
אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה, וְאוֹתָהּ רוּחַ נִקְשֶׁרֶת לְתוֹךְ אוֹתָהּ נְשָׁמָה
עֶלְיוֹנָה, וְאוֹתָהּ נְשָׁמָה נִקְשֶׁרֶת בָּאֵין סוֹף. וְאָז הוּא מְנוּחַת
הַכֹּל וְקֶשֶׁר שֶׁל הַכֹּל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, הַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד וְגָוֶן
אֶחָד. וְאָז זוֹהִי מְנוּחָה לַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּמַטָּה, וְעַל זֶה כָּתוּב (שמואל א
כה) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ.
בְּגָוֶן אֶחָד וּבְסוֹד אֶחָד. שֶׁאוֹתוֹ אֵת, זֶה כְּמוֹ זֶה.
כלומר המנוחה היא הגעת הנשמה מתחת כסא הכבוד וקשר
לאין סוף וזה אולי יהיה סוף המלחמה בעמלק
ששואב את כוחו מבלק ובלעם שהם ההמשך של המלאכים כמו
שראינו
דברים פרק כה
(יט) וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְקֹוָ֣ק
אֱלֹהֶ֣יךָ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר
יְקֹוָֽק־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר
עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח: פ
וזה מה שכתוב שמות פרק יז
(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס
יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר: פ
ואומר רש"י שמות פרק יז פסוק טז
כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא
הורמה לישבעע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא,
ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו
של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו
חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים
נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם,
(תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם:
לסיכום המטרה של עם ישראל להיות צרור בצרור החיים זה
מתחת כסא הכבוד והמטרה של בלעם ובלק שהם המהות של עמלק להלחם בזה ולכן עד שלא נמחה
את עמלק כסא הכבוד לא יהיה שלם . ולכן
רצונם של בלעם לצרור את עם ישראל כלומר למנוע את זה ממנו והוא ההמשך של המאבק
מלאכי השרת בעם ישראל באמצעים שונים . והמנוחה ונחלה יהיה כאשר נגיע להיות צרורים
מתחת כסא הכוד .
