פרשת נשא מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לכל הנשיאים ? למה נתנאל בן צוער הקריב שני ? למה נתנאל בן צוער לא הקריב ראשון ? מה הקשר למהותו של בן תורה ? למה נתן נתנאל בן צוער את הבכורה לנחשון בן עמינדב ? מה העצה שנתן נתנאל בן צוער לנשיאים ? מה הקשר לאדם הראשון לנח ולשבעים אומות העולם למשכן ? מה הקשר של הנשיאים לאומות העולם ? מה היה החיסרון במשכן שהקורבנות של נשיאי ישראל השלימו ? מה הקשר לשוטרי ישראל במצרים ? ‏י'/סיון/תשפ"א

 בס"ד

פרשת נשא מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לכל הנשיאים ? למה נתנאל בן צוער הקריב שני ? למה נתנאל בן צוער לא הקריב ראשון ? מה הקשר למהותו של בן תורה ? למה נתן נתנאל בן צוער את הבכורה לנחשון בן עמינדב ? מה העצה שנתן נתנאל בן צוער לנשיאים ? מה הקשר לאדם הראשון לנח ולשבעים אומות העולם למשכן ? מה הקשר של הנשיאים לאומות העולם ? מה היה החיסרון במשכן שהקורבנות של נשיאי ישראל השלימו ? מה הקשר לשוטרי ישראל במצרים  ?  ‏י'/סיון/תשפ"א

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק א - ב

(א) וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם:

(ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים:

והנשיא הראשון היה נחשון בן עמינדב

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יב - יג

(יב) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:

(יג) וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

ובכולם כתוב  כמו  במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק כד - כה

(כד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן:

(כה) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

חוץ מנתנאל בן צוער שכתוב בנוסח שונה

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יח - יט

(יח) בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר:

(יט) הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

כתוב תוספת הקריב ו הקרב את וצריך להבין מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לשאר הנשיאים ?

אומר המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יג - יד

ו'), לפיכך הקריב בראשונה: קרבנו קערת כסף אחת. ומה ראו להקריב כך, אמר ר' פינחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיא לנשיאים העצה הזו להקריב בו קערת כסף אחת, כנגד אדם הראשון שחשבון אותיותיו של קערת כסף עולה בגימטריא תתק"ל, כנגד שנותיו של אדם הראשון: שלשים ומאה משקלה. שלא העמיד תולדות של קיום העולם עד ק"ל שנה, שנאמר ויחי אדם (מאה ושלשים) [שלשים ומאת] שנה ויולד וגו' (בראשית ה' ג'), לכך נקרא שמו שת, שממנו הושתת העולם, כי הבל וקין נטרדו מן העולם: מזרק אחד כסף. זה נח שזרקו הקדוש ברוך הוא מדור המבול: ד"א מזרק אחד כסף. עולה חשבונו תק"ך שנה, כנגד שנותיו של נח שהיה בן ת"ק שנה, שנא' ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה' ל"ב), ואותה השנה אמר לו הקדוש ברוך הוא קץ כל בשר בא לפני (שם ו' י"ג). ואין אנו מוציאין מיום שהתחיל והעמיד תולדות עד המבול אלא מאה שנה, שנאמר ונח בן שש מאות שנה והמבול וגו' (בראשית ז' ו'), ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו: שבעים שקל. כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו: שניהם מלאים. כנגד נח ואשתו שהיו צדיקים:

סימן יד

[יד] כף אחת. כנגד התורה. שנאמר תורה אחת (שמות י"ב מ"ט), והוא נותנה בכף ימינו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב'): עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות שהיו כתובים בלוחות: מלאה קטרת. שבאלו עשרה דברות יש בהם תרי"ג מצות, כנגד הקטרת, לבד הקו"ף שהוא מתחלף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק:

אומר המדרש  שנתנאל בן צוער נתן עצה לנשיאים מה להקריב ועל זה אומר רש"י במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יח

(יח - יט) הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו - מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו.

כלומר נתנאל בן צוער הקריב שני כי היה בן תורה ובגלל שנתן עצה לנשיאים שני סיבות כדי שיקריב שני

ועדיין קשה כי חז"ל אמרו שכתר תורה גדול מכולם אז למה היה שני ? אומר הקהלת רבה (וילנא) פרשה ז

תני ר' שמעון בן יוחאי שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה הרי מונח לדורות כל מי שזוכה לתורה כאילו זכה לשלשתן וכל שלא זכה לתורה כאלו לא זכה לאחת מהן,

ומתרץ את הקושיה השפתי כהן במדבר פרשת נשא

[ז, יח] ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר. לפי שביום שני נברא גיהנום, ומי שהוא עוסק בתורה שהיא אש שנאמר (דברים ל"ג, ב') מימינו אש דת, ניצול מאש של גיהנום, ואמר נשיא יששכר לא הקדים הנשיאות כמו שאמר באחרים ביום השלישי נשיא, ביום הרביעי נשיא, מרוב ענותנותו לא רצה לקרוא עצמו נשיא אלא אחר הזכרת שמו, מפני כבוד התורה. ואמר הקריב את קרבנו לומר שזה ראוי להיותו ראשון אלא שחלק כבוד למלכות. ובמדרש (תנחומא פרשה זו י"ד) בכל הנשיאים נאמר וקרבנו וכאן הקריב את קרבנו, שעל פי הדיבור הקריב שביקשו שאר שבטים להקריב שהיו גדולים ממנו והכריעו אותו מן השמים, ונצטוה שבט יששכר להתקרב לקרבן המזבח ולהקריב קרבנו, תדע לך שכך כתיב הקרב חסר יו"ד שהיה רחוק ונתקרב לבוא, כל כך למה על שהיו יודעים בתורה שנאמר (דברי הימים - א י"ב, ל"ג) ומבני יששכר יודעי בינה וגו':

אכן כתר תורה מעל כולם אבל נתנאל בן צוער חלק כבוד למלכות והחליט לתת לנחשון בן עמינדב את הבכורה . וכך כותבת הגמרא חברותא מסכת תענית דף ז עמוד א

אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים⁽ דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים"?

לומר לך: מה מים, דרכם הוא לפי טבעם שמניחין מקום גבוה - והולכין וזורמים למקום נמוך,

אף דברי תורה כך היא דרכם, שאין מתקיימין אלא במי שדעתו נמוכה ושפלה⁽³⁶⁴⁾. אבל בגאוותנים - אינה מתקיימת.ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב?⁽³⁶⁵⁾והיכן מצאנו שנמשלו דברי תורה לשלשת משקין אלו?דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים", הרי שנמשלה תורה למים.וכתיב בהמשך אותו מקרא: "לכו שברו [לשון קנין הוא] ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב", הרי שנמשלה תורה ליין וחלב!לומר לך: מה שלשה משקין הללו, אין מתקיימין [אינם משתמרים] - אלא בפחות שבכלים [בכלים הפשוטים ביותר], שהרי הדרך לשים משקים אלו בכלי חרס פשוטים, ודווקא בכלים אלו הם מתקיימין.אף דברי תורה, אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

כלומר נתנאל בן צוער היה עניו ולכן נתן את הבכורה בהקרבת הקורבנות לשבט יהודה בגלל כבוד למלוכה כי בני האדם שאינם בני תורה צריכים לכבד את המלכות ומעשה כזה יכול להתפרש אצל אנשים שהם לא בני תורה כזלזול במלכות .

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף מא עמוד ב

שנינו במשנה: והמלך עומד ומקבל וקורא יושב; אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד:

ודייקינן: מדשנינו שהמלך עומד "עומד" כדי לקבל את ספר התורה, וכן באגריפס שנינו: "עמד וקבל", מכלל דעד עכשיו היה יושב!?ותיקשי, דהאמר מר: "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד".⁽²⁾ומנין שהותרה ישיבה בעזרה למלכי בית דוד? שהרי מצינו בהם ישיבה, שנאמר [שמואל ב ז יח] "ויבא המלך דוד, וישב לפני ה' [לפני הארון שהיה בעיר דוד] ויאמר מי אנכי ה' ד' ומי ביתי כי הביאתני עד הלום"; הרי שהותר לדוד לישב "לפני ה'", והוא הדין שמותר לו לישב בעזרה.

ואם כן תיקשי: הרי אגריפס לא היה ממלכות בית דוד, ואיך הותרה לו הישיבה!?ומשנינן: כדאמר רב חסדא גבי כהן גדול, שהיתה קריאתו בעזרת נשים, הכא נמי גבי מלך בעזרת נשים היה קורא, והיא היתה חול, ומותר לישב בה.⁽³⁾שנינו במשנה: אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד, ושבחוהו חכמים:

ומקשינן: מכך ששבחוהו, מכלל בהכרח דשפיר עבד [טוב עשה אגריפס]!?והאמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: "נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול", אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנאמר "שום תשים עליך מלך".וממה שהזהירה תורה את ישראל בשימות הרבה ["שום תשים"], למדנו: שתהא אימתו עליך, ואם מחל על כבודו אין כבודו מחול.ומשנינן: מצוה היתה בזה שקרא אגריפס מעומד, לפי שמחל על כבודו משום כבוד התורה; ואף דבעלמא אין לו למלך למחול על כבודו, לדבר מצוה שאני,⁽⁴⁾ ושפיר מצי למחול.⁽⁵⁾

כלומר נתנאל בן צוער שהיה בן תורה והיה יכול להקריב ראשון נתן מתוך הבנת מצוות התורה לנחשון בן עמינדב להקריב את  הקרבת הקורבן של הנשיאים ראשון מתוך הבנה שמלך צריך שאימתו תהיה על הציבור ולכן אם היה מקריב ראשון כפי מעמדו כבן תורה היה ממעיט ממצות "שום תשים עליך מלך".

כלומר זהו מהותו של בן תורה שכל פעולה שלו היא מתוך אך ורק מהבנה את התורה ואת מצוותיה  ולא מתוך כבוד עצמי שאין לו מקום אצל בן תורה כפי שראינו אצל משה .

וכך פוסק  רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ג

ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר, ולא כשהוא בבית המרחץ, ולא כשהוא מסתפג, ואינו חולץ, שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון, ואפילו רצה אין שומעין לו, שהמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, והואיל ואינו חולץ אינו מיבם, וכן [אם מת הוא] כיון שאי אפשר ליבם את אשתו כך אין חולצין לה, אלא תשב לעולם בזיקתה.

ועדיין צריך להבין למה העצה של נתנאל בן צוער קשורה לאדם הראשון לנח ולשבעים האומות כמו שמדרש האגדה פירש ?

כתוב בבמדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יב סימן טז

וכתיב והמלאכה היתה דים וגו' לאחר שני הימים בקשו הנשיאים להביא נדבתם ולא יכלו שכבר צוה משה ויעבירו קול במחנה וגו' והיו הנשיאים מצירים על שלא זכו בנדבת המשכן אמרו הואיל ולא זכינו בנדבת המשכן ניתן בבגדי כהן גדול הה"ד (שם /שמות ל"ה/) והנשיאם הביאו את אבני השוהם וגו' אמר הקדוש ברוך הוא בני שנזדרזו יכתב שהביאו והותר והנשיאים שנתעצלו חיסר אות אחת משמם שכן כתיב והנשיאם חסר יו"ד כיון שנגמר המשכן הקדימו והביאו קרבן בזריזות הה"ד ויקריבו נשיאי ישראל וגו' אמרו הרי השעה שנקריב קרבנות בשמחה ששרתה שכינה במעשה ידינו כיון שנעשה המשכן ולא היה חסר כלום אמרו מה יש לנו להביא

לנשיאים לא היה שום תרומה במשכן כי כל העם תרם למשכן את כל מה שנחוץ . כאשר הגיעו הנשיאים ורצו להקריב קרבנות משה רבנו לא רצה לקבל מהם עד שקיבל את הסכמתו של הקב"ה  וכך כותב המדרש הגדול במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק ה

ה) קח מאתם. היה משה מתירא ואומר דומה שעברה ממני רוח הקדש ושרת על הנשיאים. אמר לו המקום אלו אני אמרתי להם להקריב לא לך הייתי אומר שתאמר להן, אלא הן נתנדבו מעצמן שנאמר קח מאתם. מאתם היה הדבר. היה משה מסרב לקחת מהן. אמר לו המקום קח מאתם. ומי נתן להן עצה, שבטו של יששכר נתן להן את העצה, דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל

נתנאל בן צוער ראה שהצד של עם ישראל במשכן היה מלא ולא היה חסר אבל נתנאל בן צוער כבן תורה שידע את ההלכות של הקרבת הקורבנות בסוכות כמו שאומרת הגמרא חברותא מסכת סוכה דף נה עמוד ב

אמר רבי אלעזר: הני שבעים פרים שמביאים בחג הסוכות - כנגד מי מביאים אותם?

כנגד שבעים אומות! כי לפי שנידון העולם כולו בחג על המים, מביאים קרבנות לכפר על כל שבעים האומות, שיזכו גם הם למים.פר יחידי שבא בשמיני עצרת למה הוא בא?כנגד עם ישראל, שהוא אומה יחידה, נבדלת ונבחרת משבעים האומות.

את הצד של אומה יחידה הביאו כל עם ישראל עד שהתורה כותבת והמלאכה היתה דים  אבל את החלק שאמור להיות של אומות העולם במשכן אף אחד לא הביא ונתנאל בן צוער הבין את החיסרון הזה במשכן ולכן  דאג שהנשיאים ישלימו אותו . משה קיבל את הסכמתו של הקב"ה כי משה מעצמו לא יכול היה להחליט האם הדבר נחוץ או לא ולכן בקש וקבל את הסכמתו של הקב"ה .

ואת הקשר של הנשיאים לאומות העולם מלמד הפסוק במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק ב

(ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים:

אומר הבמדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יב סימן טז

הם נשיאי המטות נשיאים בני נשיאים, הם נשיאי המטות הם שהיו ממונים עליהם במצרים (שמות ה) ויכו שטרי בני ישראל וגו'

מדרש הגדול שמות (פרשת שמות) פרק ה פסוק יד

יד) ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה. נוגשים משלפרעה ושוטרים משלישראל. והיו הנוגשים מכין את השוטרים להשלים עבודתם. לפיכך זכו לגדולה.

כלומר נשיאי ישראל היו המקשרים בן אומות העולם לעם ישראל והם ספגו את המכות מהמצרים ולכן יש להם את הזכות והיכולת להביא למשכן את אותם דברים למשכן הקשור לאומות העולם

שבועות מה הקשר של הפטרת יחזקאל להר סיני ? בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ זה חודש תמוז מה הקשר לחודש סיוון שבו קבלנו את התורה ? למה לא מפטירין במעשה מרכבה ? למה בזמן קבלת התורה זמן של נעשה ונשמע מפטירין במרכבה שמעורר ומוסיף ספקות ? האם יש קשר בן מעשה המרכבה לקבלת התורה ? מה הקשר בן משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל ? למה הקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ? מה אכל אליהו הנביא ? מה אכל משה רבנו ? מה הקשר של אליהו הנביא ויחזקאל למצב של גלות וחורבן הבית ? מהו תפקידו של אליהו במסירת התורה לאחר חורבן הבית ? מה המשמעות של נבואת מעשה מהרכבה לזמן של חורבן הבית ? ‏ה'/סיון/תשפ"א

 בס"ד

שבועות מה הקשר של הפטרת יחזקאל להר סיני ? בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ זה חודש תמוז מה הקשר לחודש סיוון שבו קבלנו את התורה ? למה לא מפטירין במעשה מרכבה ? למה בזמן קבלת התורה זמן של נעשה ונשמע מפטירין במרכבה שמעורר ומוסיף ספקות ? האם יש קשר בן מעשה המרכבה לקבלת התורה ? מה הקשר בן משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל ? למה הקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ? מה אכל אליהו הנביא ? מה אכל משה רבנו ?   מה הקשר של אליהו הנביא ויחזקאל למצב של גלות וחורבן הבית ? מהו תפקידו של אליהו במסירת התורה לאחר חורבן הבית ? מה המשמעות של נבואת מעשה מהרכבה לזמן של חורבן הבית ?  ‏ה'/סיון/תשפ"א

בשבועות קוראים את ההפטרה ביחזקאל פרק א פסוק א

(א) וַיְהִ֣י׀ בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ־הַגּוֹלָ֖ה עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים:

ונשאלת השאלה מה להפטרה של יחזקאל להר סיני ?

אומר החומת אנך יחזקאל פרק א

ברביעי בחמשה לחדש. בזוהר החדש  אמרו בדף ס' ע"ד דפוס ויניציא דהיה זה ביום שבועות ויש מי שכתב דלפי זה יצדק מאד דתקון רבנן דזו הפטרה לשבועות..

אבל קשה מאוד עם ברביעי בחמשה לחודש . חודש רביעי זה תמוז . חמישה לתמוז זה לא שבועות ואם כך מה הקשר לחג השבועות ?  

ועוד קושי הנביא יחזקאל מנבא על מעשה מרכבה ומה הקשר בן מעשה מרכבה לקבלת התורה בשבועות ? וכתוב בגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יא עמוד ב

מתניתין: אין דורשין בעריות, בחבורה של שלשה אנשים, שהם שני אנשים שומעים בצירוף איש אחד שדורש [כך סלקא דעתין בגמרא, ויתבאר שם].ולא דורשין במעשה בראשית בקבוצה של שנים, אחד השומע ואחד הדורש.ולא דורשין במעשה מרכבה, ביחיד, אלא אם כן היה אותו היחיד חכם ומבין מדעתו, ומתבאר בגמרא.ותמהינן: אמרת ברישא: ולא במרכבה ביחיד. ועל כרחך עוסקת המשנה במי שהוא חכם ומבין מדעתו, שהרי בלא רב אתה אוסר עליו, שלא ידרוש בעצמו.ואילו הדר אמרת: אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, הרי שיכול לדרוש בעצמו?!ומשנינן: אין המשנה כוללת את הדורש עצמו, אלא הכי קאמר:אין דורשין בעריות לשלשה לבד מהדורש אלא רק בפחות משלשה שומעים, ולא במעשה בראשית לשנים, מלבד הדורש, אלא ליחיד בלבד, ולא במרכבה אפילו לתלמיד יחיד, אלא אם כן היה אותו התלמיד היחיד חכם ומבין מדעתו, שלא יצטרך לשאול לרב במקום שיסתפק, דלאו אורח ארעא לפרושי בהדיא.⁽⁷⁾

ואכן זה מחלוקות תנאים תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד א

משנה. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם, מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון - נקראין ולא מתרגמין. אין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר.

ואומר הרמב"ם על משנה מסכת מגילה פרק ד משנה י

אין מפטירין במרכבה, כדי שלא ישאלו ההמון כשישמעוה על דברים שאינם מוסיפין להם אלא ספקות.

אם כך גם אם לרבי יהודה ניתן להפטיר במרכבה למה דווקא בשבועות כאשר אנחנו מקבלים את התורה למה צריך להכניס ספקות לעם בזמן של נעשה ונשמע ?

וכדי לתרץ למה מפטירים  ביחזקאל בשבועות צריך להבין את המהות של הנבואה שלו והקשר שלה לאליהו הנביא למשה רבנו

כתוב ביחזקאל פרק ג פסוק א - ג

(א) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּמְצָ֖א אֱכ֑וֹל אֱכוֹל֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את וְלֵ֥ךְ דַּבֵּ֖ר אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:

(ב) וָאֶפְתַּ֖ח אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִלֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת:

(ג) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק: פ

יש כאן חידוש עצום שהקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ועל זה אומר הרש"ר הירש שמות (פרשת בא) פרק יג פסוק ט

כל אחד יהיה לעצמו מבשרה של תורה, והיא תמצא מסילות בלבו - דרך פיו. מכאן ההלכה: "לא הוכשרו למלאכת שמים (כגון ספרי תורה, תפילין ומזוזות) אלא עור בהמה טהורה בלבד" (שבת כח ע"א). החומר עצמו, עליו כתובה תורת ה', יאמר לנו כמו שאמר ה' ליחזקאל: "אכול את - המגלה הזאת" (יחזקאל ג, א) - קבל את תוכנה בקרבך בשלמותו; החדירהו בגופך עד היותו חלק ממך.

אכילת המגילה מסמלת את המיזוג של התורה עם האדם . היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממנו . כל ישותו צריכה להיות מאוחדת עם התורה ללא שום חציצה או הפסק .

ואומר המלבי"ם יחזקאל פרק ג פסוק ג

(ג) ויאמר, בטנך תאכל. לא כאוכל בפיו לבד רק שירדו חדרי בטן, ומעיך תמלא שלא תתקיים התורה עם מחשבות אחרות מהבלי עולם רק בטנך תמלא את המגלה שלא ימצא בקרבך רק דבר ה' לבד. ותהי בפי כדבש למתוק שמלבד הטוב שמצא בדברי ה' מצא בם גם הערב לחיך, כמ"ש ומתוקים מדבש ונופת צופים:

ואת הקשר בן מתן תורה של משה ליחזקאל מביא השמות רבה (וילנא) (פרשת כי תשא) פרשה מז סימן ז

ז ד"א ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה, הה"ד (תהלים קיט) טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך, לטובתו של משה נתענה ק"כ יום שקבל את התורה, ומאין היה משה אוכל מזיו השכינה שנאמר (נחמיה ט) ואתה מחיה את כולם, ד"א מאין היה אוכל מן התורה שנאמר (יחזקאל ג) בן אדם את אשר אתה תמצא אכול ואוכלה למה שהתורה מתוקה שנאמר (תהלים יט) ומתוקים מדבש ונופת צופים,

כלומר משה אכל מזיו השכינה ויחזקאל אכל את המגילה וזה המשמעות של מתן תורה להכניס לתוכך את התורה על ידי אכילה . ועכשיו נראה את הקשר לאליהו הנביא כתוב במלכים א פרק יט פסוק ו - ח

(ו) וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב:

(ז) וַיָּשָׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְקֹוָ֤ק׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ:

(ח) וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב:

וכבר כתבתי בעבר על הנושא ועל קבלת התורה של אליהו הנביא בהר חורב .

וכותב המלבי"ם מלכים א פרק יט פסוק ח

(ח) וילך. נדמה בזה למשה רבו שנזדכך גופו במה שעמד מ' יום בלא אכילה עד שזכה ברדתו אל הגלות אליו כבוד ה' למטה ואל קרני ההוד. וכן הוא, בכח האכילה הזאת שהיה מאכל רוחני נזדכך גופו כל הארבעים יום עד שבא עד הר האלהים כי הוכן אל המראה הגדולה הזאת:

כלומר יש לנו שלשה אנשים שאוכלים אכילה רוחנית משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל וכולם קשורים לקבלת התורה . משה ואליהו הנביא בהר חורב ויחזקאל בגולה

ועוד כותב המלבי"ם יחזקאל פרק א פסוק א

(א) ויהי בשלשים שנה. בשמונה עשרה ליאשיה מלך יהודה היה שנת היובל כמ"ש בסדר עולם, ואז מצאו ספר התורה בבית ה' שהיה נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, ודבר זה עשה רושם גדול והגיע אז הנבואה ע"י חולדה הנביאה שעתיד הבית ליחרב, ובכ"ו ביובל הוגלה יהויכין, ובשלשים שנה ליובל ראה את המרכבה. וספר שהיה אז בתוך הגולה על נהר כבר, ר"ל שלא היה מוכן לנבואה, אם מצד המקום שהיה בח"ל, ואם מצד הזמן שהיה בגולה, רק השמים נפתחו מעצמם מבלי הכנתו וראה מראות אלהים:

כלומר יש לנו כאן בנבואה של יחזקאל פתיחת השמים ומראות של המרכבה שיש לה קשר לקבלת התורה ומתוך כך אולי ניתן להגיד שהחידוש של נבואת יחזקאל על המרכבה מלמד על כך שהקב"ה דרך הנבואה של יחזקאל מעמיד את קבלת התורה גם בחוצה לארץ כלומר הקב"ה אומר ליחזקאל השכינה תהיה עם עם ישראל גם לאחר חורבן הבית וגם בחוצה לארץ . הנבואה מתרחשת ממש מעט לפני חורבן בית ראשון  אבל אחרי הגלית יהויכין כלומר אנחנו רגל אחד בארץ ורגל אחד בחוצה לארץ בגלות ומראות המרכבה של הנביא יחזקאל מתרחשות בגלות . ולהבנה שלי משמעות של קבלת התורה על ידי נבואה על המרכבה על ידי יחזקאל בחוצה לארץ היא הסימן שהקב"ה אומר לעם ישראל אומנם אתם יוצאים לגלות אבל השכינה שלי תהיה עם עם ישראל גם בגלות . והקשר של מראה המרכבה למעמד הר סיני כי  גם במעמד הר סיני נתגלה מרכבת יקרו של הקב"ה וכך כותב הריבב"ן מסכת מגילה דף לא עמוד א

ומפטירין במרכבה. לפי שהקב"ה נגלה במרכבת יקרו במתן תורה:

וכך נכתב באוצר מדרשים (אייזנשטיין) שמע ישראל עמוד 551

וגם אתם ראיתם בבינת לבבכם ושכלתכם ונשמתכם איך נגלה על הים, ואיך הטה שמים העליונים וירד כבודו על הר סיני ברכב רבותים אלפי שנאן, וראיתם שכל צבא השמים מתיראין מדבר קדשו, והארץ רעשה והשמים נטפו וההרים רקדה וכל בני אדם תמהו ופחדו, הים נקרע הארץ רעדה שמש וירח דממו.

וכדי להבין מהי המרכבה אומר התפארת ישראל [יכין] מסכת חגיגה פרק ב משנה א

ה) במרכבה. הוא סוד יותר נעלם ונשגב שנקרא "קבלה אלהית", דהיינו להתבונן בספירות, שהן הכלים והכחות שבהן פועל הקדוש ברוך הוא בעולמו, ולכן הן כביכול מרכבה לאין סוף ב"ה, וע"י התבוננת זה מציץ האדם מרחוק בעצם אלהות ומכיר מי הוא אביו שבשמים, וי"א דר"ל הלימוד להרכיב שמות הקדושים, להוציא בכחם פעולות חדשות בעולם, והוא הנקרא "קבלה מעשית":

ומה הקשר לאליהו הנביא ולקבלת  התורה שלו בהר חורב לנבואה של יחזקאל ?

אליהו הנביא הוא המקשר בן הדור שלמד תורה בדרגה של משה רבנו שיכול לשחזר את התורה על ידי המתנה שנתן לו הקב"ה וזה כוח הפלפול

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

אומרת הגמרא חברותא בבא מציעא דף פה עמוד ב

כי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא, כשהיו מתווכחים ביניהם, אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית, וכי אתי אתה מתווכח? והלא חס ושלום, אי משתכחא, אם תשתכח תורה מישראל, מהדרנא לה מפילפולי, אני יכול להחזיר אותה על ידי פלפול שלי!אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: בהדי דידי קא מינצית? דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל. אני עושה שהתורה לא תשתכח מישראל!

כוח הפלפול הוא מתנה שנתן הקב"ה למשה שנתן אותו לעם ישראל ומכוח הפלפול הזה ניתן להחזיר את אותם הלכות שנשכחו בזמן אבלו של משה . לא על ידי נביא רק על ידי כוח הפלפול . זה משמעות הביטוי לא בשמים היא .

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה ביחידים כמו משה שיכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן לא .

ובזה יתורץ באופן נפלא תפקידו המיוחד של אליהו הנביא כמאמר תיקו -תשבי יתרץ קושיות ואבעיות,

ולשיטתי קושיות- מההלכות שנמחקו אבעיות – הלכות שנשכחו כתוצאה מחולשת לימוד התורה

מה מיוחד באליהו הנביא שאין בחכם אחר ?

אליהו הנביא לא מת ולכן תירוץ הקושיות לא יחשב כתורה משמים .

לאליהו הנביא יש כוח לימוד כמו משה כי הוא חי לפני דורו של יוסף בן יועזר ומכוח לימוד התורה יוכל להחזיר את ההלכות הנמחקות מכוח הלימוד ולא מכוח הנביאות שבו כי יש לנו את הכלל לא בשמים היא .

אליהו הנביא מכיר לפני ולפנים את השמים ולכן יוכל להחזיר את ההלכות שלא נמחקו ונמצאים בשמים

אליהו הוא פנחס שהיה הראשון שזכר הלכה שנשכחה ממשה במעשה זימרי ובכך הציל את עם ישראל בהשלמת קיום התורה . אליהו הוא זה שקיבל את התורה לפני חורבן בית ראשון כדי להעביר אותו כאשר יגיע זמן הגאולה ויחזקאל קיבל את הנבואה של מעשה המרכבה כדי שעם ישראל יבין שגם בגלות השכינה נמצאת איתנו גם כאשר בית המקדש חרב ועם ישראל נמצא  בגלות . ולכן יש כאן שני זרועות שני תרופות שהקב"ה נתן לפני המכה של חורבן הבית האחד זה  אליהו הנביא מחזיק את לפיד התורה והשנייה של יחזקאל שנבואת המרכבה מראה  \לעם ישראל שגם במצב של בית מקדש חרב השכינה נמצאת איתנו  ולכן מפטירים  ביחזקאל בשבועות . התועלת בהבנה שהשכינה איתנו גם בגלות על ידי הפטרה במעשה מרכבה חשובה יותר מהספקות שיכנסו ללב העם כאשר יקראו את מעשה המרכבה .