בס"ד
פרשת ויקהל מה המקום של המלאכים בבריאה 3 ? מי המלאך שלא חזר בתשובה ועדיין משפיע על העולם ? מה הקשר של עמלק למלאכים ? מה טיעון שלא שכנע את המלאכים כאשר משה תפס בכסא הכבוד? ומה הטיעון שכן שכנע אותם ? מי הם ערב רב ? כיצד הם קשורים למלאכים? מה הצליח לבלעם ? מה הקשר של דואג האדומי לעמלק וכיצד זה קשור לשינוי שעבר עמלק ? למה חכמים הצליחו לנטרל את יצר הרע של עבודה זרה ולמה לא של יצר של ערווה ? וכיצד זה קשור למתן תורה ולמלאכים ? כ"ב/אדר/תשע"ח
פרשת ויקהל מה המקום של המלאכים בבריאה 3 ? מי המלאך שלא חזר בתשובה ועדיין משפיע על העולם ? מה הקשר של עמלק למלאכים ? מה טיעון שלא שכנע את המלאכים כאשר משה תפס בכסא הכבוד? ומה הטיעון שכן שכנע אותם ? מי הם ערב רב ? כיצד הם קשורים למלאכים? מה הצליח לבלעם ? מה הקשר של דואג האדומי לעמלק וכיצד זה קשור לשינוי שעבר עמלק ? למה חכמים הצליחו לנטרל את יצר הרע של עבודה זרה ולמה לא של יצר של ערווה ? וכיצד זה קשור למתן תורה ולמלאכים ? כ"ב/אדר/תשע"ח
שבוע שעבר בפרשת כי תשא במאמר מה המקום של המלאכים
בבריאה 2 דיברתי על כך שעמלק הוא ההמשך
של המלחמה של המלאכים בבריאה של האדם ובעם
ישראל . המלאכים התנגדו לבריאה של האדם ונאלצו להסכים לקב"ה שברא את האדם . כאשר הקב"ה רצה לברא את העולם
מחדש ולגלגל אותו לתוהו ובהו ירדו המלאכים עוזא ועזאל לעולם כי חשבו שהם פתרון
יותר טוב לעולם מבריאת האדם . כאשר היה המבול עוזא חזר בתשובה ועזאל המשיך לנסות
להחטיא את האדם ביצר רע של עריות
ואומר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל
עמוד 550
אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא
ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו
ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות
שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו
בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא
חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של
נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל
ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.
אבל המגבלות ששם הקב"ה על אותם מלאכים גרם
להם להמשיך את המלחמה שלהם דרך עמלק אומר הזוהר הקדוש
אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ
וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ,
מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל
הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם
הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים
כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר
מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.
עמלק לפני מתן תורה הגיע לתקוף את עם ישראל
ובמלחמה השנייה לאחר מתן תורה לאחר שמשה הצליח לנצח את המלאכים כמו שכתוב במדרש פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה
אמר לפניו רבון של עולם
מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר (להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם
דבר, מיד נתחזק והחזיר תשובה למלאכי השרת, אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות
כ' ב') כלום אלהים יש לכם, כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/
ב') חלוקה יש לכם שתי רשויות יש לכם, כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות
כ'/ י"ב) אב ואם יש לכם, כתוב בתורה לא תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד
יש לכם, פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא
מלאך המות מסר לו דבר
וניתן להבין מה באמת הטיעון שניצח משה את המלאכים
כאשר תפס את כיסא הכבוד . רק בטיעון האחרון חימוד
יש לכם אמרו המלאכים פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'),
ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר.
כלומר כל
הטיעונים לפני כן לא גרמו למלאכים להבין שמשה ניצח אותם רק הטיעון האחרון שיש לבני
האדם יצר רע של עריות רק אז הם הודו למשה כי כמו שאמרתי יצר הרע של עבודה זרה קיים
גם אצל מלאכים . הטעון של משה אב ואם יש לכם ? קצת קשה כי אין אצל מלאכים זכר ונקבה אבל ניתן
להגיד בדוחק שהקב"ה הוא האב והאם של המלאכים ויש כיבוד אב ואם של המלאכים לקב"ה
או שניתן להגיד שיש כאן 2 טיעונים שבכל טיעון 2 חלקים טיעון ראשון זה יצר רע של
עבודה זרה וטיעון שני של יצר רע של ערווה כאשר הטיעון של כיבוד אב ואם הוא אותו חלק
שנוצר מבריאת חוה שאיתה נולד היצר הרע של העריות . ועל הטיעון של יצר הרע של ערווה
המלאכים הסכימו עם משה כי זה מה שנוסף לאדם בבריאה של חוה . האדם הראשון נולד כמו
מלאך ורק לאחר מכן ברא את חוה ונוסף לאדם יצר הרע של הערווה . הניצחון של משה את
המלאכים וקבלת התורה על ידי משה שינתה את המציאות בעולם ולכן אומר הקב"ה
למלאכים שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם.
הניצחון הזה של משה את המלאכים קיבע את המצב
שהעולם הגיע למצב שלא ניתן יותר להחזיר את העולם לתוהו ובהו כי אנחנו רואים שמשה
קיבל דבר ממלאך המוות כלומר משה הגיע לדרגה שהמוות לא
שולט בו נאמר בדברים רבה
(וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא
באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא
רבש"ע אם אין אתה מכניס אותי לא"י הניח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אם לא אמיתך בעולם הזה היאך אחייך לעולם הבא ולא עוד
אלא שאתה עושה תורתי פלסתר שכתוב בתורתי על ידך ואין מידי מציל
כלומר משה לא שייך במיתה אבל רק בגלל פסוק בתורה
הקב"ה המית את משה .
וכתוב במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה
פרשה יא את הניצחון החלקי של משה על השטן הוא מלאך המוות כאשר משה הצליח לעוור את עינו בזמן מותו
רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני
איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא
לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל
את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד +שנס מלפניו ורץ אחריו
בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה
כלומר משה מצליח לנצח את המלאכים ולהתרומם עד כסא
הכבוד ומה שנותר למלאכים וכבר כתבתי את זה בעבר לנסות ולפגוע בשאר עם ישראל שלא
הגיעו לדרגה של משה והם עדיין נמצאים בתוך האפשרות של מות וזה בדיוק מה שאומר הקב"ה
למשה בשמות פרק לב
(ט)
וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה
עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:
(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י
וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:
כלומר המלחמה של עמלק באה לאחר מתן תורה מתוך עם
ישראל ולא מבחוץ כאשר המקור של ערב רב הוא מנפילים כמו שאומר הזוהר .
וְהֵם עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל, שֶׁמֵּהֶם
הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם הַנְּפִילִים, שֶׁהִפִּילוּ עַצְמָם
לִזְנוֹת אַחַר נָשִׁים שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְלָכֵן הִפִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא מֵהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק שָׁם, וְנָתַן לָהֶם שְׂכָרָם
בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז) וּמְשַׁלֵּם
לְשּׁנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ וְגוֹ'.
ואת הקשר ליצר הרע של ערווה אומר הזוהר הקדוש
במפורש
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם
שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינָה
בַּגָּלוּת, וְזוֹהִי עֶרְוַת הַשְּׁכִינָה. וְעֶרְוָה זוֹ הִיא לִילִית, אִמָּם
שֶׁל עֵרֶב רַב. וְעֵרֶב רַב הֵם עֲרָיוֹת שֶׁלָּהּ וַעֲרָיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל
שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ
וְגוֹ' לֹא תְגַלֵּה.
וְהֵם הִפְרִידוּ בֵּין ה' ה' שֶׁלֹּא
תִתְקָרֵב ו' בֵּינֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) עֶרְוַת אִשָּׁה
וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה. וְהֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה. שֶׁבִּזְמַן
שֶׁהָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'מָלֵקִים רְ'פָאִים
עֲ'נָקִים, בֵּין ה' לְה', אֵין רְשׁוּת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְקָרֵב
בֵּינֵיהֶם, וְסוֹד הַדָּבָר - (ישעיה יט) וְנָהָר יֶחֱרַב
וְיָבֵשׁ. יֶחֱרַב בְּה' עֶלְיוֹנָה, וְיָבֵשׁ בְּה' תַּחְתּוֹנָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא
יִתְפַּרְנְסוּ עֵרֶב רַב מִו' שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים. וְלָכֵן אֵין הִתְקָרְבוּת
לְו' בֵּין ה' ה' בִּזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם.
כלומר אותו ערב רב זה הדרך של אותם מלאכים להלחם
בעם ישראל . לפני מתן תורה מבחוץ ולאחר מתן תורה מבפנים דרך ערב רב ובעיקר דרך יצר הרע של ערווה . וכך כותב הזוהר
וַחֲמִשָּׁה מִינִים הֵם בְּעֵרֶב רַב,
וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם
נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק.
תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל
ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר
בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל
הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים
בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם
נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה
הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵקִים.
כלומר הכול מגיע מהנפילים ומסתיים בעמלק והוא
הזרוע שנשארה בעולם להלחם בעם ישראל וכך כותב הזוהר על העמלקים
וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית
הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב
הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ
מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק
עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
לפי ההבנה שלי לאחר מתן תורה והניצחון של משה את
המלאכים הכוח של עמלק הינו לזנב בבני ישראל את אותם אלו שיצאו מתחת הענן וכך אומר
השכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יז
וילחם עם ישראל. ר' אלעזר המודעי
אומר היה עמלק נכנס סמוך לכנפי הענן. וגונב נפשות מבני דן, שהיו נוסעין באחרונה,
והיה בהם זהוהי הלב, שהיו זונים אחר פסלו של מיכה שהוציאו עמהם ממצרים, ולפיכך היה
הענן פולטם, והיה עמלק גונבם ומחתך את מילתם וזורקן כלפי מעלה, ואמר ראה מה שאני
עושה בבני בריתך, שנאמר ויזנב בך כל הנחשלים (דברים כה יח):
וגם בלעם שהוא ההמשך של אותם מלאכים מנסה לאחר שלא
הצליח לקלל את עם ישראל מבחוץ לפגוע בעם ישראל דרך ייצר הרע של ערווה ומבפנים . מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כה סימן
א
וישב ישראל וגו'. בלק ובני פלטין שלו
העמידו את בנותיהם בשוק של זונות, כמו שיעץ עליהם בלעם הרשע, ועשו שם אוהלים, והיו
מקשטים את הנערות ומעמידין אותם בפנים, והזקנות עומדות מבחוץ, והי' אדם מישראל
הולך ליטול מהם חפץ, והיו הזקנות אומרות להם היכנס לפנים, ואני מראה לך פנים יפות,
וכיון שהי' נכנס רואה אותה יושבת ומקושטת ומתחלה היין של גוים הי' מותר לישראל,
ומאותו היום נאסר, והית' הנערה מוזגת לו מן היין העמוני שהוא יפה ומפתה את הלב ואת
הגוף לזנות, והוא מקבל מידה ושותה מאותו היין שמביאו לזנות, שנאמר זנות יין ותירוש
(הושע ד יא), מיד הי' יצר הרע נכנס בלבו, והוא אומר השמיעי לי, והיתה מוציאה
ע"ז מתוך פונדתה ואומרת לו השתחוה לזאת ואני נשמעת לך, והוא אומר לה
לע"ז איני משתחוה, והיא אומרת לו אין אתה מגלה עצמך לי, מה הבדל בין שתתגלה
לי, בין שתתגלה לע"ז, כי פעור זו היא עבודתו, שיגלה אדם את התחתון שלו לפניה,
וכן אמרו רבותינו ז"ל הפוער אדם את עצמו לפעור, זו היא עבודתו, וכן מרקוליס
שזורק אבן לפניה זו היא עבודתה:
והעצה של בלעם כמעט הצליחה ורק פינחס שעמד בפרץ
הציל את עם ישראל במדבר פרק כה
(ז) וַיַּ֗רְא
פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ
הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:
(ח) וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל
אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
כלומר הניסיון לפגוע מבחוץ לעם ישראל נכשל כמו
שראינו בבלעם שניסה מבחוץ לקלל את עם ישראל ולכן עמלק משנה את האסטרטגיה שלו ומנסה
לפגוע בעם ישראל מבפנים . ובדיוק כך אנחנו רואים
מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא
[יח]
ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז טז), תני בשם ר' אלעזר, שבועה נשבע
הקדוש ברוך הוא, ואמר ימיני ימיני, כסאי כסאי, אם יבואו גוים מכל האומות אני
מקבלן, ומזרעו של עמלק איני מקבל, ואף דוד עשה כן, שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד
לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (ש"ב =שמואל ב'= א יג), אמר ר'
יצחק בנו של דואג האדומי היה, ויאמר לו דוד דמך על ראשך (שם שם /שמואל ב' א'/ טז),
[דמיך כתיב], הרבה דמים שפכת בנוב עיר הכהנים.
כלמור דואג האדומי הוא מעמלק והוא היה בתוך עם
ישראל ובנו העמלקי הוא זה שהרג את שאול המלך ובסופו נהרג על ידי דויד המלך
שמואל ב פרק א
(יג) וַיֹּ֣אמֶר
דָּוִ֗ד אֶל־הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר
בֶּן־אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי:
(יד) וַיֹּ֥אמֶר
אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת
אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְקֹוָֽק:
(טו) וַיִּקְרָ֣א
דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַע־בּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ
וַיָּמֹֽת:
הניצחון של משה את המלאכים הביא בסופו של דבר להתגברות
על היצר הרע של עבודה זרה אבל על יצר הרע של ערווה הצליחו להחליש אותו אבל לא לבטל
אותו כי כל עוד נצא בעולם עזאל שמשפיע דרך עכלק לא ניתן לבטל אותו .וכך נאמר חברותא
יומא דף סט עמוד ב
ועדיין
יצר הרע הזה מרקד בינן, בינותינו. כלום, הרי זה שיהבתיה
לן שנתת לנו את יצר הרע הזה אינו אלא לקבולי ביה אגרא, שנקבל שכר
בהתמודדתנו עמו.לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן. איננו רוצים לא אותו ולא
את השכר על ההתמודדות אתו!
נפל
להו פיתקא כתב מרקיעא, דהוה כתב בה: אמת! שאישר הקדוש ברוך הוא את
בקשתם בכך.אמר רב חנינא, שמע מינה: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.
אותיבו
ישבו בתעניתא תלתא שלשה יומין ותלתא לילואתא לילות.לבסוף, מסרוהו
משמים ליצר הרע של עבודה זרה - ניהליהו, לידם.נפק, יצא אותו יצר
הרע, אתא והוא בא ונראה כי כמו גוריא דנורא גור אריה [לפי
רש"י סנהדרין סד א] של אש, בצאתו מבית קדשי הקדשים.
אמר
להו הנביא זכריה בן עדו לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה. שנאמר [זכריה
ה] "ויאמר: זאת הרשעה". בהדי דתפסוה ליה כאשר תפסוהו, אשתמיט
נשמטה ביניתא שערה אחת ממזייא, מאדרת שערו, ורמא קלא, והרים
גור הארי של אש את קולו, ואזל קליה והלך קול שאגתו עד מרחק של ארבע מאה
פרסי.אמרו ישראל: היכי נעביד, מה נעשה? כי אם נשאיר אותו כמות
שהוא בידינו, דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא, כשישמעו קולו המתחנן.
אמר
להו נביא: שדיוהו השליכוהו בדודא דאברא, בתוך דוד של
עופרת, וחפיוהו לפומיה באברא, וכסו את פי הדוד בעופרת, היות דאברא -
משאב שאיב קולטת קלא. ולא ישמע קולו.שנאמר [זכריה ה] "ויאמר:
זאת הרשעה! וישלך אתה אל תוך האיפה, וישלך את אבן העופרת אל פיה".אמרו: הואיל
ועת רצון הוא, נבעי רחמי גם איצרא דעבירה. שימסר בידינו גם יצר הרע של
עריות.בעו רחמי, ואמסר ונמסר בידייהו.אמר להו יצר הרע של
עריות: חזו, ראו דאי קטליתו ליה לההוא, אם תקטלו אותו [והתכוון
לעצמו] - כליא עלמא, יכלה העולם, לפי שרק מכח היצר הזה עוסק העולם בפריה
ורביה, ואי אפשר לחלקו בין מעשה מותר למעשה אסור. חבשוהו תלתא יומי, כלאו
אותו במשך שלשה ימים.
ואכן
נפסק כח היצר לגמרי, ולא עסקו עוד בפריה ורביה. ובעו ובקשו ביעתא
ביצה בת יומא, שנולדה היום, בכל ארץ ישראל - ולא אשתכח, לפי שגם
התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים.
אמרי:
היכי נעביד? אם נקטליה ליצר הזה - כליא עלמא! אם ניבעי רחמי
אפלגא, על מחצית כח היצר, שיביא לכך שתמשיך פריה ורביה בעולם רק בהיתר ולא
באיסור.
דבר
זה לא יתכן. כי פלגא, מחצית היצר - ברקיעא משמים לא יהבי אין
נותנים.
כחלינהו,
סמאוהו בצבע "כחול" לעיניה, ושבקוהו, ושחררוהו. ואהני,
והועיל מה שעוורוהו לכך דלא מיגרי ביה לאיניש שלא מתגרה אדם בקריבתה,
בקרובותיו.
כלומר יצר הרע של עבודה זרה יכלו להכניס אותו לדוד
של עופרת ולהתגבר עליו אבל יצר הרע של ערווה נמצא בעולם עד לאותו רגע שנוכל להתגבר
על עמלק שהוא מנסה לקעקע את עם ישראל מבפנים את אותו חלק ששיך במיתה ולא את חלק של
עם ישראל שנקרא עם מרדכי כמו שכתבתי
כי אותו חלק הוא בלתי נפרד ממשה כמו שאומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא
[יז]
ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה (שמות לד כז). זש"ה אכתוב לו רובי
תורתי (הושע ח יב), כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה, אמרה למשה על סדר, המקרא
והמשנה והאגדה והתלמוד, שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שם /שמות/ כ א),
אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו,
כלומר כל מי שנקרא תלמיד ותיק ולמעלה ממנו הוא חלק
מעם מרדכי והוא חלק שלא יעלם לעולם לאחר מתן תורה רק מי שהוא מתחת לתלמיד ותיק הם
אלה שעמלק מנסה להעביר מהעולם דרך ערב רב שהוא חלק מהמאמץ של המלאכים כנגד בריאת
האדם ועם ישראל
ובלי נדר שבוע הבא נמשיך בנושא
