בס"ד
פרשת כי תבוא במי בחר הקב"ה בעם סגולה ? האם העם היהודי זה עם עליון? האם עם סגולה ועם עליון על כל גויים מסתדר עם ערך השוויון ? איך ערך השוויון קיים בעולם לא שוויוני ? מה ההצדקה לאי השוויון בן עם ישראל לאומות העולם ? האם ניתנה הזדמנות שווה לאומות העולם ? למה מברכים שלא עשני גוי אחרי הברכה שנתן לשכוי בינה להבחין בן יום לבין לילה ? כ'/אלול/תשע"ח
פרשת כי תבוא במי בחר הקב"ה בעם סגולה ? האם העם היהודי זה עם עליון? האם עם סגולה ועם עליון על כל גויים מסתדר עם ערך השוויון ? איך ערך השוויון קיים בעולם לא שוויוני ? מה ההצדקה לאי השוויון בן עם ישראל לאומות העולם ? האם ניתנה הזדמנות שווה לאומות העולם ? למה מברכים שלא עשני גוי אחרי הברכה שנתן לשכוי בינה להבחין בן יום לבין לילה ? כ'/אלול/תשע"ח
כתוב בדברים פרק כו
(יח) וַֽיקֹוָ֞ק
הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ
וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו:
(יט) וּֽלְתִתְּךָ֣
עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם
וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר
דִּבֵּֽר: ס
וכך כותב הזוהר הקדוש פרשת ויצא
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם
שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים עַל הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים
וּמַזָּלוֹת, מִשּׁוּם שֶׁדַּרְגָּתָם לְמַעְלָה, וְהַדְּרָגוֹת שֶׁל הָעַמִּים
עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְמַטָּה. אֵלּוּ בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵלּוּ
בְּצַד הַטֻּמְאָה. אֵלּוּ לְיָמִין, וְאֵלּוּ לִשְׂמֹאל.
כלומר לעם ישראל יש יחוד בעולם . הקב"ה בחר
בעם ישראל ועזב את אומות העולם .
וכך כותב בכור שור דברים פרק כו
(יח) וה' האמירך: שהחליף כל אומות
העולם בך, שמאס בם, ובך בחר לשמור מצותיו:
ונשאלת השאלה
האם מה שכתוב בתורה זה התנשאות מעל אומות העולם ? האם זה פוגע בערך השוויון שהוא
ערך "מקודש" בעולם המודרני ? האם
יש כאן איזה סוג של "גזענות" ?
וכך נכתב
בויקיפדיה על ערך השוויון המוסרי
שוויון
מוסרי או שוויון ערך האדם - רעיון העומד בבסיס מרבית תפיסות השוויון ומהווה
נקודת מוצא לדיון בשוויון. שוויון זה מבוסס על כך שמבחינה מוסרית ומעשית, קיים
יסוד מהותי בלתי-ניתן לכימות, השווה בכל בני האדם ונמדד ביחס לעצמו. שוויון ערך
האדם מניח כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם, ועל כן כל צורה של שוויון חיצוני
(כלומר - שוויון הנמדד ביחס למדד קבוע) פוגע בשוויון ערכם, הנמדד ביחס לעצמו.
משמעותו שכל אדם הוא בעל ערך שווה וכאשר אנו מארגנים את ההסדרים המוסדיים
החברתיים, הכלכליים והפוליטיים אנחנו צריכים להתייחס לאינטרסים של כל יחיד,
אינטרסים כחירויות ומשאבים כלכליים וחומריים, כשווים. לכן כאשר קיימת חלוקה בלתי
שוויונית של חירויות, הזדמנויות ומשאבים כלכליים אנו צריכים להציג הצדקה לאי
השוויון. במונחים של הפילוסוף והמשפטן רונלד דבורקין - כאשר המדינה ואזרחיה מעצבים
את המוסדות הציבוריים שלהם, העקרון המנחה צריך להיות - להתייחס לאינטרסים של כל
אחד בכבוד ודאגה שווים.
כלומר באופן עקרוני צריך להיות שוויון
אבל בגלל השונות של בני האדם אם אין שוויון צריך הצדקה למה אין שוויון . למשל שופט בית משפט העליון מקבל 80000 שקל
לחודש לעומת זה מאבטח באתר בדרום ששומר בלילה בתנאים קשים ומקבל למשל 6000 שקל
לחודש . אין כאן שוויון בתשלום אבל ניתן להצדיק את חוסר השוויון שהשופט השקיע בלימודים קשים יש לו יותר כישורים
ולכן התפקיד הזה שהוא רגיש במיוחד המדינה החליטה לשלם הרבה כסף לאנשים המתאימים . וצריך
להבין האם הבחירה של עם ישראל כעם עליון
כעם סגולה מפירה את ערך השוויון או היא נמצאת בתוך ההבנה של שוויון ויש לכך הצדקה ונסיבות
שהכריחו את הבחירה בעם ישראל כעם סגולה
אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת האזינו רמז תתקמב
ד"א בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם
יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא העולם לאומות העולם פירש
תחומן לכל אומה ואומה כדי שלא יהו מעורבבין, שלח בני גומר לגומר, ובני מדי למדי,
ובני מגוג למגוג, ובני יון ליון ובני תובל לתובל, פירש תחומן כדי שלא יכנסו לארץ
ישראל, שנאמר יצב גבולות עמים דבר אחר בהנחל עליון גוים כשנתן המקום תורה לישראל
עמד וצפה ונסתכל, שנאמר עמד וימודד ארץ, ולא היתה אומה בכל האומות שהיתה ראויה
לקבל תורה אלא ישראל שנאמר יצב גבולות עמים
כלומר הקב"ה חיפש אומה שתתאים
לקבלת התורה ולא מצא אומה שהיא ראויה לקבל את התורה חוץ מעם ישראל , רק עם ישראל
היה ראוי לקבל את התורה ולכן התורה שהיא הבסיס לקיומו של העולם ניתנה לעם ישראל ונתינה
זו גרמה להפרדה גמורה בן אומות העולם לעם ישראל .
וכך כתוב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) -
"חורב" פרק כד
ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים
מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים
ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה
נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של
הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה
חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים וירד הב"ה ושבעים
המלאכים הסובבים את כסא כבודו ובלבל לשונם לשבעים גוים ולשבעים לשון
כל אומות העולם לאחר המבול בדור הפלגה התאחדו וניסו
לשנות את הבריאה . ולכאורה נלחמו נגד הקב"ה . ואומר האלשיך על בראשית פרשת נח
פרק יא פסוק ג
ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל, עיר כנגד
ירושלים ומגדל כנגד ציון, כי מגדל דוד היא ציון, להכין אותם לשלשל שפע אל המקומות
ההם, כי מעין ההכנה שיש לציון וירושלים, כפי דוגמתו למעלה נגד שער השמים, כך יהיו
לעיר ומגדל אלה מעין דוגמתן בחצונים שכנגד הבקעה ההיא, כי זה לעומת זה הן כנודע:
כלומר הם ממש ניסו לשנות את הבחירה של הקב"ה
על ידי החוכמה שהייתה להם וכך כותב הזוהר הקדוש
מְמֻנֶּה אֶחָד יֵשׁ בָּרָקִיעַ, וּבוֹ
קַיָּמִים כָּל [ד''א אותם] מַפְתְּחוֹת שֶׁל
מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, וְהוּא קַיָּם וְזָמִין בְּכָל הַשָּׁעוֹת וְרִגְעֵי הַיּוֹם.
וְהֵם הָיוּ יוֹדְעִים בְּסוֹד הַחָכְמָה, הַגְּנוּזָה שֶׁל הַמְמֻנֶּה הַזֶּה,
וְהָיוּ פוֹתְחִים וְסוֹגְרִים וּמַצְלִיחִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּמַאֲמַר פִּיהֶם.
כֵּיוָן [שהסתכלו] שֶׁהִתְבַּלְבֵּל
הַמַּאֲמָר שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל נִמְנַע מֵהֶם, וּמָקוֹם מְתֻקָּן מָצְאוּ
בְּאוֹתָהּ בִּקְעָה. צַד הַצְּדָדִים. וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה, מָקוֹם מְתֻקָּן
לְזֶה [אותו] הַצַּד הָרָע,
שֶׁרָצוּ הֵם לְחַזֵּק וְנִמְנְעוּ. תֹּקֶף [שלו] שֶׁל אוֹתוֹ
הַצַּד הָיָה תָלוּי לְהִפָּרַע בְּאוֹתָהּ בִּקְעָה, עַד שֶׁנָּטְלָה מִשָּׁם
צְבָאוֹת וּמַחֲנוֹת, כְּמוֹ שֶׁהֵם בָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְנִתְּנוּ [הכל] כֻלָּם
בְּיָדֶיהָ.
כלומר כל אומות העולם נמצאו במקום אחד נגד הבריאה
של הקב"ה שמרכזה ירושלים כאשר הם מנסים על ידי השליטה שלהם בכוחות השמים
לשנות את צורת הבריאה ולכוון אותה לבקעה אשר בה בנו את המגדל שלהם . והבחירה של
הקב"ה בעם ישראל כי עם ישראל קיבל על עצמו את התורה ולכן יחד הקב"ה את
עם ישראל לעומת אומות העולם שנלחמו בקב"ה.
והזוהר קורא לזה מצד טפשות הלב ומצד שני חוכמה של
רשעות
בֹּא רְאֵה, וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה
לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם. אֵין הָבָה אֶלָּא לְשׁוֹן
הַזְמָנָה בְּעָלְמָא. נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם,
כֻּלָּם בָּאוּ בְּעֵצָה רָעָה לְסָרֵב לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בִּשְׁטוּת
בָּאוּ, הוּא בְּטִפְּשׁוּת הַלֵּב. אָמַר רַבִּי אַבָּא, שְׁטוּת לָקְחוּ
בְּלִבָּם, אֲבָל בְּחָכְמָה שֶׁל רִשְׁעוּת בָּאוּ כְּדֵי לָצֵאת מֵרָשׁוּת
עֶלְיוֹנָה לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, וּלְהַחֲלִיף כְּבוֹדוֹ לְכָבוֹד זָר. וּבַכֹּל
יֵשׁ סוֹד שֶׁל חָכְמָה עֶלְיוֹנָה.
וכך כותב הבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 9
וכן דוד אמר כ"ו כל"ח כנגד
כ"ו דורות מאדם ועד משה שלא נתנה להם תורה וזנן הב"ה בחסדו. אמר הב"ה עד
מתי יהיה העולם מתנהג באפלה בלא תורה, תבא אורה, ויאמר אלהים יהי אור. וירא אלהים
את האור כי טוב. ראה שמקיימין ישראל את התורה שנקראו טוב שנאמר אמרו צדיק כי טוב
(ישעיה ג' י') אלו ישראל שנקראו צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים (שם ס' כ"א).
ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, הפריש הב"ה ישראל שקבלו התורה משאר אומות
שהולכים בחשך שנאמר והייתם לי סגלה (שמות י"ט ה'). ויקרא אלהים לאור
כלומר בחירת עם ישראל לעם סגולה לעם עליון על כל
הגויים הוא בחירה מתוך הבחירה והיכולות של עם ישראל . זה לא בחירה מתוך חוסר
שוויון זה בחירה מתוך שוויון ההזדמנויות שנתן הקב"ה לכל אומות העולם אבל רק עם אחד היה מסוגל ומוכן
לקבל על עצמו את התורה . וכאשר נכנסו עם ישראל לארץ ישראל התורה נכתבה בשבעים לשון
חברותא סוטה דף לה עמוד ב
אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות העולם של אותו הזמן - תורה!? והרי לשם כך נצטוו
לכתוב את התורה בשבעים לשון, כדי שיוכל כל אחד מאומות העולם ללמוד את התורה, כדי
שלא יהא להם פתחון פה לומר: לא היה לנו מהיכן ללומדה; ואם סדו אותם בסיד לאחר
הכתיבה, האיך ילמדוה!?
אמר לו
רבי יהודה לרבי שמעון: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו
נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה
[העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של
אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא
למדו.
ואומר תוספות
מסכת סוטה דף לה עמוד ב
ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק
ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל
דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר
בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו
הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.
כלומר היה כאן תהליך של שוויון הזדמנות לכל אומות
העולם אבל רק עם ישראל קיבל עליו את התורה ולכן עם ישראל נבחר לעם סגולה עם המיוחד
שהקב"ה הפריד אותו מכל העמים לאחר ששאר העמים לא קבלו על עצמם את התורה וגם
לאחר מתן תורה התורה נכתבה בשבעים לשון ונתן להם הקב"ה בינה יתרה ללמוד אותה
בכל מקרה לא רצו ללמוד אותה ולכן נחתם דינם לבאר שחת . וכמו שכתב התוספות רק ביום
הדין הגדול בזמן גוג ומגוג ייחתם גזר דינם בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב
דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי
מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא
בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם,
ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם?
אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל
אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק,
שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו
היום בלבד.
ולכן אנו עם ישראל שדבוקים בתורה שהיא המהות של
קיום העולם צריכים לדעת כי רק קיום המצוות וקיום התורה נותן לנו את הזכות והחובה לקרוא
לעצמנו עם סגולה עם עליון על כל גויים .
ולכן הברכה
הראשונה של האדם בבוקר
בָּרוּךְ
אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה
וְהַעֲרֵב
נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית
יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית
יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
בָּרוּךְ
אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר-בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים
וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה
ואז לאחר
שברכנו על התורה אנחנו מתבוננים בעולם החיצוני ואומרים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ
הָעולָם. אֲשֶׁר נָתַן לַשּכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה:
ואז כאשר אנחנו כבר מתבוננים בעולם הדבר הראשון
הוא ההבדלה שלנו מאומות העולם הנובעת מקבלת התורה ואומרים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ
הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי גּוי:
