15.2.2014

אגודל או LIKE האם יש לזה מקור ביהדות ?

בס"ד

אגודל   או LIKE  האם יש לזה מקור ביהדות ?        


משנה מסכת יומא פרק ב

[א] בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה ואם היו שניהם שוין הממונה אומר להם הצביעו ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש:
והרמבם בפירוש המשנה מסכת יומא פרק ב משנה א
ואין מונין את הגודל (אגודל ) למי שהוציא גודלו מפני שקל לזקפה ולכפפה, ושמא יזקפנה או יכפפנה אם קרב המספר לסופו כדי שיבוא הפייס אצלו.
תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת יומא פרק ב דף לט טור ד /ה"א
אין מוציאין אגודל במקדש מפני הרמאין
כלומר חוששין לרמאים גם במקדש ויותר מזה אצל הכהנים שהם הקדושים ביותר בעם ישראל שנמצאים בתוך המקום הקדוש בעולם .
אבל אפשר להגיד שלא בגלל חשש מרמאים אלה מדין והייתם נקיים מה' ומישראל
משנה מסכת שקלים פרק ג
אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילין ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שנאמר (במדבר ל"ב) והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר (משלי ג') ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:
ורבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף ג עמוד ב
מפני חשד. פי' שאע"פ שהאדם לא יעשה העבירה יש לו ליזהר ולברוח מן הדברים שמביאין לידי חשד שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל וכן אמרו חכמינו ז"ל (חולין דף מד ב) הרחק מן הכיעור וכו':
פרוש לא בגלל שבאמת חוששים לרמאים אלה עושים זאת בפני מצוה להוציא את עצמך מפני החשד שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל
אז למה מוצאים אגודל אם הוא מסמל את הרמאים ?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק עמוד א
כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה - הקדוש ברוך הוא משביעו לעולם הבא, שנאמר +תהלים ל"ו+ ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. כי אתא רב דימי אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו
רש"י מסכת סנהדרין דף ק עמוד א "מלא עומסו - מלא חופנו של הקדוש ברוך הוא טובה."
"וכי אפשר לומר כן - היאך אדם יכול לקבל מלא עומסו של הקדוש ברוך הוא, והרי אין לו מקום ליתן, דכל העולם כולו אינו אלא כמזרת ועד אגודל, באותן עולמות יתן לצדיק את העומס".
פרוש  : מזרת עד אגודל מסמל את העולם כולו כלומר ביד של הקדוש ברוך הוא מזרת עד אגודל נמצא כל העולם כולו .
וממשיך רשי ואומר מידה כנגד מידה "במדה שאדם מודד - אם מדד ונתן לצדקה לעני מלא חפניו - הקדוש ברוך הוא מודד בחפניו ונותן לו" .  כלומר מלא חופנו של אדם מסמל את כל הטוב שיכול אדם לתת . ולכן אם נתן מלא חופנו מזרת עד אגודל לעני הקדוש ברוך הוא נותן לו מדה כנגד מדה .
ועדיין קשה לרשי כיצד אדם יכול לקבל את כל העולם כולו הרי אין לו מקום לקבל את כל העולם כלומר מלא חופנו של הקדוש  ברוך הוא ובלשון רשי :"וכי אפשר לומר כן - שיהא הקדוש ברוך הוא נותן לאדם מלא חפניו, והלא אינו יכול לסבול כל כך" .
ומתרץ רשי לפי מהלך הגמרא  רש"י מסכת סנהדרין דף ק עמוד ב
ומעכשיו אין לתמוה היאך יש באדם כח לקבל שכר כל כך, שהרי למדת פורענות נותן הקדוש ברוך הוא כח באדם לקבלו - כל שכן שנותן כח באדם לקבל מדה טובה
כלומר אגודל מסמל את כל הברכות שנותן הקדוש ברוך הוא לאנשים שנותנים לאחרים גם את כל מה שהם יכולים לתת לאחר .  והרמת הבוהן מאדם אחד לשני מסמלת את השבח המלא לאותו אדם שמפנים אליו את האגודל והכונה צריכה להיות מזרת לבוהן מלא חופנו ואז יקבל גם הוא מלא חופנו של הקדוש ברוך והוא.
ופשוט שהפוך כלומר אגודל הפוך כלפי אחר  בעיה רצינית לאותו אחד שעושה את זה .

פרשת כי תשא 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה ו 3000 שנהרגו במעשה העגל


בס"ד

‏י"ט/אדר/תשע"ב

חבורה על 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה         


שמות פרק לב

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ:

(כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיקֹוָק כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה:

(ל) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל יְקֹוָק אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם:

(לא) וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב:

(לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:

(לג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי:


צריך להבין מה המשא המתן בין  משה לקדוש ברוך הוא ולא מובן מה מה הכוונה מחני מספרך ומה משיב לו הקדוש ברוך הוא כל המפרשים מדברים על 3 הספרים של רשעים צדיקים ובינונים וקצת דחוק ולכן ננסה לתת  זוית אחרת  ומחודשת לנושא. 

ריקאנטי שמות פרק לג

"דקבילו מטורא דחורב כד אתייהיב אורייתא לישראל. ואמרו רז"ל [פרדר"א פמ"ה] ר' יהודה אומר סמאל נכנס לתוכו והיה גועה להתעות את ישראל שנאמר [ישעיה א', ג'] ידע שור קונהו [שם פמ"ז], רבי אלעזר בן ערך אומר כשירד הקדוש ברוך הוא על הר סיני ליתן תורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא מלאכי השרת כנגד ששים רבוא של גבורי ישראל ועטרן לישראל כתר שם המפורש, וכשהיו לובשים אותו השם היו טובים לפני השם כמלאכי השרת, וכיון שעשו אותו מעשה אמר לו הקדוש ברוך הוא הורד עדיך מעליך, באותה לילה ירדו ששים רבוא של מלאכי השרת ולקחו מהם כל אחד מה שנתנו עליהם ונמצאו ערומים שלא ברצונם שנאמר ויתנצלו בני ישראל, וינצלו אין כתיב אלא ויתנצלו".

כלומר היו שישים ריבוא גברים במעמד הר סיני וכנגדם שישים ריבוא אותיות :

של"ה תולדות אדם בית חכמה (תניינא)

"ואמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח מסכתא דשירה, ט) כי שקול נגד ששים רבוא, כי ששים רבוא נשמות הם ששים רבוא אותיות התורה".

כלומר לכל גבר שהיה במעמד הר סיני יש אות של תורה

על כן המשא ומתן בין הקדוש ברוך הוא ומשה הוא כדלהלן :

משה אומר לקדוש ברוך הוא אם לא תשא את חטאת בני ישראל ותמחוק יותר מאשר 3000 איש שנהרגו ויותר מ 3000 אותיות התורה ימחקו כנגד כל אדם ו 3000 מתוך 600000 אלף זה 1/200  ויותר מ 3000  שימחקו יהיה יותר מ 1/200 ואז יגידו כולם התערובת הכי חמורה מתבטלת ב 1/200 אז קל וחומר שיותר מ 3000 איש שחטאו וכנגדם יותר מ 3000 אותיות יבטלו את ספר התורה ולכן משה מבקש מהקדוש ברוך הוא לא למחוק יותר מ 3000 איש שנהרגו וכנגדם אותיות התורה בגלל מה יגידו אומות העולם ומה שיגידו בני ישראל הם יגידו תורת משה אינה אמת היא התבטלה וזה מה שאמר משה לקדוש ברוך הוא אם תמחוק יותר התוצאה תהיה שתמחה אותי מהספר שלך  כי זה מה שיחשבו אנשים ועל אף שזה רק ביטול מדרבנן אבל אותם אנשים לא יבינו את הדקויות ויגידו תורת משה בטלה .

ואכן הקדוש ברוך הוא מתרצה ומשיב אני אמחוק רק מי שחטא במזיד עם עדים והתראה ונהרג אבל את אותם אחרים שחטאו ויש להם דין של מיתה בידי שמים אותם לא אמחק ולכן מיד לאחר מכן  נאמר

שמות פרק לב

וַיִּגֹּף יְקֹוָק אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן: כלומר ויגוף ולא ימחוק. ויש לעשות השואה כמו שלא נמחק שמו של אהרון לא נמחקו אלו שעשו את העגל .

וכגון תשובה זו אמר משה לקדוש ברוך הוא בפרשת המרגלים

במדבר פרק יד

וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר:

(טז) מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְקֹוָק לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר:

כלומר משה לאחר שראה שטיעון כגון זה הועיל בחטא העגל טען טיעון דומה במצב דומה בפרשת המרגלים ועוד יש להגיד שבפרשת המרגלים לא מחק את החוטאים כמו בפרשת חטא העגל כי ברור שלא יכול למחוק יותר ולכן היה חייב למצוא פתרון אחר .


עוד מובן מתשובת הקדוש ברוך הוא שהמחיקה תהיה בעתיד  ומתי זה קרה ?

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא. אמרו לו לשמואל שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר ר' יצחק נפחא: אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה. אמרו לפנחס שאל! אמר ליה לא בשמים היא. א"ל לאלעזר: שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך! אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי +שמות ל"ג+ ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר +יהושע א'+ ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' וגו'"

מכאן אנו מבינים שהקדוש ברוך הוא מחק את 3000 האותיות של 3000 מבני ישראל שנהרגו בחרב ע"י הלוים וכאשר מבקשים מפנחס לשאול את הקדוש ברוך הוא היכן ההלכות עונה בפשטות לא בשמים היא כלומר נמחק ע"י הקדוש ברוך הוא ואין בכוחי לעזור חיפשתי בשמים וזה לא נמצא ולמה ביקשו מפנחס  שישאל את הקדוש ברוך הוא ?

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרק כה

"אמר לו זמרי היאך תאמר דבר כזה, ואותה שהיא עמך בחבורתך אינה מדיינית, מיד נתרשלו ידיו של משה, התחיל משה ואלעזר והזקנים בוכים, שנאמר והמה בוכים (פסוק ו'), ורוח הקודש צווחת אשתוללו אבירי לב נמו שנתם וגו' (תהלים ע"ו ו'), פנחס ראה כן מיד קנא ועמד, שנא' וירא פנחס בן אלעזר וגו', ומהו וירא פנחס, ראה שלא עמד לא אלעזר ולא אחד מן הזקנים ולא מן הנשיאים, וכיון שלא עמד אחד מהם, מיד ויקם וראה, ומה ראה, ראה המעשה ונזכר הלכה, שלמד לפני משה רבינו, ואמר למדתני רבינו הבועל ארמית קנאים פוגעים בו:" פנחס היה זה שנזכר בהלכה שנשכחה ממשה והעם חשב  שגם הפעם יועיל להם אבל פנחס שאל בשמים וראה שההלכות נמחקו ולכן לא בשמים היא .


ואז פנו לאלעזר כדי שיבדוק האם ניתן לקבל בחזרה את ההלכות ע"י נבואה מחודשת ואמר להם אלעזר שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

ומפורש במדרש אגדה שמספר בני ישראל פחות 3000 הנהרגים רמוזים בראשי התיבות של השבטים כלומר המספר הסגולי של מקבלי התורה היה 600000 והחסירו 3000 שנהרגו ע"י הלווים ואל אף שהיה יותר מאשר 600000 המספר הסגולי הוא 600000 איש וכנגדם 600000 אותיות .

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא סימן ה

"[ה] כי תשא. אמר ר' יהושע הכהן בר נחמני אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך מנה את ישראל, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כתיב והיה זרעך כעפר הארץ וגו' (בראשית כח יד), וכתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו' (הושע ב א), ואתה אומר לך מנה את ישראל, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איני יכול לעמוד על מנינם, א"ל הקדוש ברוך הוא משה לא כשם שאתה סבור אלא אם בקשתה לעמוד על מנינם של ישראל, טול ראשי אותיות של שבטים, ואתה עומד על מנינם, ר' מראובן, ש' משמעון, ל' מלוי, וכן כל שבט ושבט, למה הדבר דומה לשולחני שהיה לו נער, א"ל ספור לי מעות האלו, א"ל היאך אני יכול לספור אותם, א"ל ספור ראש שורות של מעות, ותעמוד על החשבון, כך היה משה מתקשה על חשבונן של ישראל, א"ל הקדוש ברוך הוא טול ראשי אותיותיהם של שבטים ותעמוד על חשבונן, ר' מראובן מאתים אלף, נ' מנפתלי חמשים אלף, ש' משמעון שלש מאות אלף, י' מיהודה, י' מיוסף, י' מיששכר שלשים אלף, ז' של זבולון שבעת אלפים, ד' של דן ארבעת אלפים, ג' של גד שלשת אלפים, ב' של בנימן ב' אלפים, א' של אשר אלף, הרי חמש מאות אלף ותשעים ושבעה אלף, איכן השלשת אלפים, אלו שנפלו בימי העגל, שנאמר ויעשו בני לוי כדבר משה ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש (שמות לב כח), לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה מנה את ישראל לידע כמה חסרו".  
עד כאן ראינו 3000 הלכות שנשכחו כתוצאה ממחיקת 3000 אותיות כנגד 3000 אנשים שהרגו הלויים .

הגמרא נותנת לנו הבנה נוספת על הלכות שנשכחו לא כתוצאה ממחיקת האותיות אלה כתוצאה מחלישות לימוד התורה "אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך! אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי +שמות ל"ג+ ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר +יהושע א'+ ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' וגו'""

חלישות התורה של יהושע גורמת ל 300 הלכות נוספות שנשכחו ו 700 ספקות שנולדו אבל באה הגמרא ללמד  דבר נוסף כששואל יהושוע את הקדוש ברוך הוא את ההלכות אומר לו הקדוש ברוך הוא איני יכול להגיד לך ויש לדייק זה נמצא בשמים אבל איני יכול להגיד לך כלומר תוכל להיעזר בשמיים אבל רק בצרוף לימוד תורה בכוח הפלפול  ויש הבדל בין הלכות שנשכחו כתוצאה מחולשת לימוד התורה משכחה של הלכה כתוצאה של מחיקת האותיות שזה לא נמצא בשמים אבל הלכות שנשכחו ללא מחיקה כתוצאה של חלישות התורה נמצאת בשמים כלומר ניתן להעזר בשמים לגבי הלכות אלו בצירוף פלפול התורה.

צריך לשאול אם 3000 ההלכות שנשכחו לא ניתן לשאול בשמים וגם לא ניתן להתנבא ע"י נביא כיצד נוכל ליסד אותם מחדש ?  הגמרא נותנת 2 פתרונות

  1. ע"י החלטת הרוב

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב "משמת משה, אם רבו מטמאין - טמאו, אם רבו טהורין - טיהרו!"  

  1. ע"י כוח הפלפול שמשה נתן במתנה לעם ישראל

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

"כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר: +משלי כב+ טוב עין הוא יבורך וגו'. מתיב רב חסדא: +דברים ד+ ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם! ואותי צוה, ואני לכם. +דברים ד+ ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי! אותי צוה, ואני לכם. +דברים לא+ ועתה כתבו לכם את השירה הזאת! השירה לחודה. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל! אלא פילפולא בעלמא."  

כלומר משה נתן במתנה את כוח הפלפול שקיבל מהקדוש ברוך הוא לעם ישראל

וזה מפורש בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

כלומר ע"י פלפול ניתן להחזיר את ההלכות ואלו שלא יחזרו ע"י פלפול אבל רק ע"י חכמים עם כוח תורה כמו של משה ויוכרעו ע"י רבים להטות וזה 2 האפשריות היחידות .

לגבי ההלכות  שנשכחו ע"י מיעוט כוח התורה בזה לא נאמר לא בשמיים היא וניתן יהיה להעזר בשמים כלומר גם ע"י בת קול בצרוף כוח התורה כי בת קול לא באה לקבל את התורה אלה להצביע על מציאות קימת בפועל ,אבל בהלכה שנמחקה צריך קבלה מחודשת כמו שהיה בימי משה ורק כוח התורה והפלפול בדיוק כמו שהיה למשה מתאימים כי אם זה יוכרע ע"י בת קול זה כאילו ניתן ע"י נבואה והרי זה אסור .

דבר נוסף שלמדנו בגמרא

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה ביחידים כמו משה ויכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן לא .

ועל פי הלימוד הזה ננסה להבין את מהלך הויכוח בין רבי אליעזר לחכמים במחלוקת תנורו של עכנאי


תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב


תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול

ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת. - אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.     

מה היה הויכוח העקרוני בין רבי אליעזר לחכמים הרי גם רבי אליעזר יודע את הכלל אחרי רבים להטות וגם אחרי שחכמים הכריעו את ההלכה כמותם לא חזר בו רבי אליעזר וגם נשאלת השאלה מדוע בת קול מתערבת בבית דין של מטה לאחר שניתנה תורה בסיני

רבי אליעזר היה מחודד מאוד בעל כוח פלפול וידע בוודאות שההלכה של תנורו של עכנאי היא מההלכות שלא נמחקו ולכן בת קול יכולה לעזור לו להכריע את ההלכה ובצרוף כוח הפלפול שלו ויכול להכריע כנגד רוב , והאמת היא שבת קול הכריזה על האמת שאכן לגבי ההלכה של תנורו של עכנאי ההלכה היא לפי רבי אליעזר כמו שהיה לפני שההלכה נשכחה כתוצאה מחלישות התורה כלומר כפי המציאות עכשיו וניתן לדייק מלשון הבת קול "הלכה כמותו בכל מקום" הכונה גם בשמיים כלומר מההלכות שלא נמחקו אבל חכמים שלא היו בעל כוח הפלפול של רבי אליעזר עשו חשבון אחר יש ספק האם ההלכה היא מההלכות שנמחקו ואז אין כוח לבת קול להתערב או ההלכה היא מאלו שנשכחו מחלישות התורה ובת קול יכולה לעזור  וזה ספק מהתורה לא ניתן להכריע רק ע"י רוב וצריך ללכת לחומרה  ולכן אומר רבי יהושוע לא בשמיים היא כלומר יש הלכות שלא בשמים ולכן יש ספק ולכן נכריע ע"י רוב ולמה יצאה בת קול והכריזה לכבודו של רבי אליעזר כלומר רבי יהושוע יודע שבת קול לא משקרת אבל ניתן לתלות את הבת קול שבאה לכבודו של רבי אליעזר ולכן מבחינה ההלכה יש ספק ולכן אחרי רבים להטות וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא ניצחוני בני כלומר ההלכה באמת לפי רבי אליעזר כמו שבת קול יצאה ואמרה כשליח של הקדוש ברוך הוא אבל הספק הכריע את הבת קול וזה כאילו נצחו את הקדוש ברוך הוא

ולכן אמרו אלו ואלו דברי אלוקים חיים

ובזה יתורץ באופן נפלא תפקידו המיוחד של אליהו הנביא כמאמר תיקו -תשבי יתרץ קושיות ואבעיות,

ולשיטתי קושיות- מההלכות שנמחקו אבעיות – הלכות שנשכחו כתוצאה מחולשת לימוד התורה

מה מיוחד באליהו הנביא שאין בחכם אחר ?

  1. אליהו הנביא לא מת ולכן תירוץ הקושיות לא יחשב כתורה משמים
  2. לאליהו הנביא יש כוח לימוד כמו משה כי הוא מלפני דורו של יוסף בן יועזר ומכוח לימוד התורה יוכל להחזיר את ההלכות הנמחקות מכוח הלימוד ולא מכוח הנביאות שבו
  3. אליהו הנביא מכיר לפני ולפנים את השמים ולכן יוכל להחזיר את ההלכות שלא נמחקו ונמצאים בשמים
  4. אליהו הוא פנחס שהיה הראשון שזכר הלכה שנשכחה ממשה במעשה זימרי

בס"ד

מחצית השקל  פרשת כי תצא     ‏י"ג/אדר א/תשע"ד

שמות פרק ל :
(טז) וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְקֹוָק לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם:
וכמה ערך האדם ?   ויקרא פרק כז
(ג) וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
כלומר הערך שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם חמישים שקל כסף . ומה משך חיי האדם ?
תהלים פרק צ פסוק י
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה:
כלומר משך החיים הסטנדרטי שבעים שנה 

כמה נותן אדם מגיל עשרים שנה עד שבעים שנה הוא נותן 50 שנה כפול  1/2 שקל סה"כ  25 שקל .
כלומר אדם סטנדרטי נותן לקדוש ברוך הוא חזרה ככפרה על נפשו חמישים  אחוז מהערך שלו שהוא חמישים שקל .
ואדם שחי 120 שנה  נותן במשך 100 שנה 1/2 שקל =   50 שקל לומר אדם   נותן  כל ערכו לקדוש ברוך הוא .
כלומר השלמות הוא להחזיר לקדוש ברוך הוא את הערך שלך חזרה .
וכדי להבין את חשיבות מחצית השקל ואת משמעות  הנתינה של מחצית השקל לאורך זמן נלמד ממגילת אסתר    אסתר פרק ג :  
(ט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ:        ותוספות במסכת מגילה דף טז עמוד א :
ודחי עשרה אלפי ככרי כספא - שמעתי שעשרה אלפי ככר כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל שהיו שש מאות אלף כשיצאו ממצרים ואמר שיתן לאחשורוש כל פדיונם ודוק ותשכח.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן א
 והחזקוני שם סבר כהשיטה שאין חייבים במחצה"ש =במחצית השקל= לקרבנות כי אם מבן עשרים ומעלה ועפי"ז מבאר החשבון ככה (וכך מבאר בקצרה בהגהת הב"ח), דרוב בני אדם אינם חיים אלא שבעים שנה צא מהם עשרים לפטור כדכתיב מבן עשרים שנה ומעלה ישארו להם חמשים שנה שכל אחד ואחד מישראל נותן בהם מנה של חול למחצית השקל שקל קדש בכל שנה ושנה הרי ששים איש נותנים בחייהם ששים מנה שהם ככר והם היו ששים רבוא הרי כולם נותנין רבוא ככר, ולפיכך אמר המן הרשע ועשרת אלפים ככר כסף אשקול אמר כדאי שקלי לבטל שקליהם ואני אתן כנגד ששים רבוא שבהם לעשות מהם כרצוני ע"ש.

כלומר המן רצה לתת עשרת אלפים ככר כסף כנגד כל מחצית השקל שיתנו עם ישראל שהם שש מאות
אלף איש למשך 50 שנה מגיל 20 עד 70 . וזה מה ששווה לאחשורוש לקבל תמורת השמדת עם ישראל .

ואסתר נותנת יעוץ מס לאחשורוש ואומרת לו פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ז
[ד] כי נמכרנו אני ועמי וגו' כי אין הצר שווה בנזק המלך. כלומר הריוח שיעשה זה הצר למלך, אינו שוה כנגד היזק שיזיק לך, כי הוא נותן עשרת אלפים ככר כסף, והם נותנים המס בכל שנה ושנה, וכל עבודת המלכות בידם:
כלומר אסתר מיעצת לאחשורוש שעם ישראל משלם מס בכל שנה שנה וזה יתן יותר כסף לאורך זמן יותר מאשר הכסף של המן   .  
ומהו המס של עם ישראל ?      ועל זה אומר חשוקי חמד מגילה הקדמה
נאמר במסכת מגילה דף טז ע"א אמר להו [המן] אתא מלי קומצי קמחא דידכו, ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי. אם הגמרא כתבה זאת, סימן שהדבר אמת שלימוד התורה של מרדכי עם התשב"ר דחה את אלפי הככרות של המן, והנה היה מקום לומר שהצום של ג' ימים שכל ישראל צמו והתחננו על נפשם הם שגרמו לנס ההצלה, אבל למעשה מבואר כאן בדברים אלו שלימוד התורה הוא שגרם לנס ההצלה, וזאת יש להודיע לכולם, (כך שמעתי ממורינו בעל אילת השחר שליט"א), כי אין השי"ת חושק בנו רק כאשר אנו חושקים בתורה.

ומאחל לכולנו שיגבר החשק שלנו בתורה ובזכות זה נוכל לכל אויבנו  .