פרשת נח
כיצד יהיה תהליך התיקון לקלקול את האדם
הראשון ? כיצד זה קשור לסוכה מעור של לוויתן ? כיצד זה קשור לסעודה של לוויתן ?
סעודה של שור הבר ? ולשתיית יין המשומר מששת ימי בראשית ? ל'/תשרי/תשע"ה
בהמשך לשני המאמרים בנושא תהליך ההיתר לאדם
לאכול מעשב השדה ,להשתמש בחיות ובדגים ,ולאכול בשר לאכול דגים
קישור למאמר פרשת בראשית מה התיר
הקב"ה לאדם לאכול ולמה
קישור למאמר פרשת נח ההיתר לאכול דגים
מסקנת הדברים :
האדם הראשון לפני החטא יכול לאכול רק
מפרי העץ
מיד לאחר החטא הותר לו לאכול מעשב השדה
, להשתמש בחיות ולא לאכול מהם ,וכן קיבל ברכה לפרו ורבו .
לאחר המבול קיבל האדם היתר לאכול בשר
ודגים .
ההיתר לאכול את עשב השדה להשתמש בחיות
לאכול בשר ודגים זה לשם תיקון הקלקול שנעשה בהם
בסיכום דברי בפרשת נח כתבתי שבאחרית
הימים יחזור האדם לאחר תיקון מעשיו לאכול רק מפרי העץ אבל היה זה מסקנה הגיונית
ללא הוכחות . חקרתי בדבר ורציתי להבין כיצד התהליך של התיקון יעבוד ובחיפושים שלי
בנושא גילית כמה רמזים לצורת התהליך של
התיקון.
אביא כאן כמה מרכיבים של תהליך הסופי של
התיקון
דבר ראשון :
סעודה של לויתן
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א
אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש
ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: +איוב מ'+ יכרו עליו חברים,
ואין כרה אלא סעודה, שנאמר: +מלכים ב' ו'+ ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו, ואין
חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר: +שיר השירים ח'+ היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך
השמיעני;
דבר שני : סעודה של שור הבר
קדושת לוי במדבר פרשת בהעלותך
וזהו שהקב"ה יעשה סעודה לעתיד
לבא מלויתן, ושור הבר, ובר אווזות, ויין המשומר, כי באמת יאכלו בני ישראל מן כאשר
היה בימי יציאת מצרים, לכך יעשה הקדוש ברוך הוא סעודת הצדיקים לעתיד לבא מהדברים
אלו, כדי שאחר זה כשיאכלו המן יטעמו המאכלים שאכלו בסעודה, ובמי באר יטעמו כל
המשקים, כאשר היה ביציאת מצרים:
דבר שלישי: סוכה מעורו של לויתן
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א
ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש
ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנא': +איוב מ'+ התמלא בסוכות עורו;
דבר רביעי : יין המשומר
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א
מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן
לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין
מעולם. ואם תאמר: אדם היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית
ב'+ ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.
לפי ההבנה שלי לעתיד לבא תהליך התיקון
יהיה הפוך לתהליך הקלקל כמו שאנו לובשים תפילין של יד ואחר כך תפילין של ראש
ובהסרת התפילין זה נעשה קודם ראש ואחר כך יד גם כאן יהיה תהליך הפוך .
לאדם הותר לאחר המבול לאכול בשר ודגים
ולכן לאחר התקון של האדם ייאסר עליו לאכול בשר ודגים וזה לפי ההבנה שלי סעודה של לוויתן
ושל שור הבר . זה יהיה הסעודה האחרונה של לוויתן – דגים ושל שור הבר – בשר ,כלומר הסעודה הזאת מסמלת את
גמר התיקון של חטא האדם הראשון בקלקל שעשה בחיות והזוהמה שנכנסה בדגים כתוצאה מכך . אומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ז
א"ל רבי מה אכפת להקדוש ברוך
הוא שיאכלו ישראל בלא שחיטה שיהא ישראל נוחר ואוכל ושוחט מן הצואר מן הירך תדע שלא
נצטוה השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה
ולויתן ואין שם שחיטה,
אומר המדרש שבסעודה של לוויתן ושור הבר
לא יהיה שחיטה לא של לוויתן ולא של שור הבר ,מובן לגבי לוויתן אבל לא מובל לגבי
שור הבר הרי הוא יהיה נבלה ,ותירוץ המדרש שהשחיטה זה צרוף של עם ישראל כלומר תיקון
ולאחר שעם ישראל יהיה מתוקן לא צריך לשחוט את הבהמה כי הבהמה תוקנה ע"י בני
האדם. בסעודה האחרונה שבו צדיקים יאכלו את
שור הבר לא צריך שחיטה . ואכילה אחרונה מסמלת את סיום התיקון בחיות וכמו שאמרתי יש תיקון ע"י אכילה וע"י שחיטה .
בסעודה האחרונה כנראה לא צריך את השחיטה אבל צריך את האכילה .
ועכשיו לאחר שנגמר התיקון בדגים ובחיות
ע"י סעודה של לוויתן ושל שור הבר אנחנו עוברים לשלב הבא וזה השתמשות בחיות
ואכילת העשב .
סוכה של לוויתן זה השתמשות בעורו של לוויתן
כלומר השתמשות בחיות וזה מסמל את גמר התיקון של הקלקול שהתיר לאדם לאכול את עשב
השדה וההשתמשות בחיות כדי לתקן את הקלקול .
יש ויכוח גדול על סוכה מעורו של לוויתן
איך ניתן לסכך את הסוכה עם עור של לוויתן
הרי זה מגידולי הקרקע ודג הוא לא מגידולי הקרקע
דף על הדף בבא בתרא דף עה עמוד א
ולכאורה היה אפשר לתרץ, דהכוונה
"שאזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" מיירי בדפנות הסוכה, שהם כשרים גם
בדברים שאין גידולי קרקע. אולם אי אפשר לומר כן, דבגמ' כאן נאמר: "אמר ר'
יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... זכה עושין לו
סוכה, לא זכה עושין לו צל". ומבאר רש"י שם, זכה עושין לו סוכה - היינו
מלמעלה גג וארבע דפנות מארבע רוחות. לא זכה עושין לו צל - היינו סכך בלא מחיצות
הרי מבואר מהגמ', שהסכך ודאי עשוי מעורו של לויתן, אלא מי שזכה אז גם הדפנות מעורו
של לויתן. וא"כ הדרא קושיא לדוכתא.
ואני רוצה לתרץ שההבדל בן גידולי הקרקע לבן הדגים נוצר רק לאחר
שהאדם הראשון חטא בחיות ולא חטא בדגים ואז
נוצר ההבדל בן האדמה לבין הים .כלומר נהיה הבדל בין האדמה לבין הים בגלל מעשי האדם
הראשון . עובדה שהמבול פגע שכל מה שעל הקרקע אבל לא פגע בדגים בים . כלומר לאחר
תיקון של האדם ולאחר סעודת לוויתן ושור הבר המסמלים גמר התיקון של הקלקול שנעשה
בחיות אנחנו עולים שלב שבו גם דגים נחשבים כמו גידולי הרקע ולכן ניתן לסכך עם עור
של לויתן כמו שבסעודה של שור הבר לא צריך שחיטה כי זה גמר התיקון כך הסוכה מעורו
של לוויתן מסמלת את סוף ההשתמשות של האדם בחיות וגם התיקון של הקלקול שנעשה באדמה .
וכאן אנחנו מגיעים לשלב שבו היה האדם
לפני החטא . כלומר יהיה מותר לו לאכול מפרי האדמה . אבל השלב הבא זה לעלות לדרגה
גבוהה יותר מאשר היה האדם הראשון וזה שתיית יין המשומר כלומר מעבר מגן למצב של עדן כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת
סנהדרין דף צט עמוד א
מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן
לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין
מעולם. ואם תאמר: אדם היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית
ב'+ ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.
למסקנה יש לנו תהליך הפוך לקלקול
תיקון הקלקול שנעשה בחיות ואז הותר לאדם
הראשון לאכול בשר ודגים וסעודה של לוויתן זה סיום התיקון
תיקון הקלקול שנעשה באדמה ואז הותר לאדם
לאכול את עשב השדה ולהשתמש בחיות וסוכה של לוויתן מסמלת את סיום התיקון .
יין משומר זה מעבר של האדם ממצב שלפני
החטא לדרגה הגבוהה ביותר האפשרית וזה יין המשומר שכמובן עשוי מפרי העץ משובח ממנו
ולכן יש לו ברכה נפרדת אבל הזמן שעבר מאז האדם הראשון עד לתיקון השביח אותו והביא
את האדם לדרגה גבוהה יותר מדרגת האדם שנברא ביום השישי .
השבת נחשבת למעין העולם הבא ומסמלת את
השאיפה שלנו להגיע לעולם הבא, ולכן אנחנו אוכלים בשר ודגים שותים יין וזה מסמל את
השאיפה שלנו לקיים סעודה של לוויתן ,שור הבר ולשתות מיין המשומר .
