מהם המרכיבים של מי חטאת של פרה אדומה כיצד הם קשורים למשכן ומה המיוחד במרכיבים אלו ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

בס"ד

מהם המרכיבים של מי חטאת של פרה אדומה כיצד הם קשורים למשכן ומה המיוחד במרכיבים אלו ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

 

במדבר פרק יט

(ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה:

בו ננסה להבין למה הקדוש ברוך הוא בחר בשלושת המרכיבים הללו ?

אומר שמות רבה (וילנא) פרשת תרומה פרשה לה

א ועשית את הקרשים למשכן, הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, הרבה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקדוש ברוך הוא מן העולם, ואיזה זה אור שנברא ביום ראשון, ....והרבה בריות ברא הקדוש ב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקדוש ברוך הוא ואיזה זה זהב, .....א"ר שמעון בן לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק =בית המקדש= שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב כמה דאת אמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון, שבעה זהבים היו בבית המקדש, זהב טוב, זהב טהור, זהב שחוט, זהב סגור, זהב מזוקק, זהב פרווים, זהב מופז, זהב טוב כמשמעו, וטהור שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום, זהב שחוט, שהיה נמשך כחוט והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס, זהב סגור, שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם, זהב מזוקק, שהיו טוחין בו את הכתלים והרי כתוב (ד"ה =דברי הימים= א כט) כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים למה קורין אותו כסף שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם, זהב מופז, ר' פטריקי אחיו של ר' דרוסאי אומר שהיה דומה לגפרית הזו שהיא מוצתה באש, זהב פרוים, ארשב"ל שהיה דומה לדם הפרים, וי"א שהיה עושה פירות, ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו, א"ר חנינא לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק שנא' (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע

אנו רואים אור שגנז הקדוש ברוך הוא ושני דברים שלא גנז זהב ועצי ארז אבל היה ראוי להיגנז. כי הם מרכיבים גבוהים של הבריאה .

אני רוצה להוכיח שתולעת שני מסמל את הזהב וזה מה שנקרא בגמרא זהב פרוים

אומר הרשב"ם שמות פרק כה

(ד) ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת. והצבע קרוי שני. כדכת' אנשי חיל מתולעים, מלובשים בגדים צבועים. וכן האמונים עלי תולע, בגד צבוע. וכן מוכיח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.

פרוש תולעת ששני זה גוון של אדום . ובתלמוד בבלי מסכת יומא דף מה עמוד א

שדומה לפז, זהב שחוט - שנטוה כחוט, זהב סגור - בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות, זהב פרוים - שדומה לדם הפרים. רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב. תניא נמי הכי: בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום, והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים.

והפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה

חזר לאחוריו וראה גדוד שהם לובשים לבושים לא אדום ולא ירוק, אמר לו זו היא תולעת שני,

כלומר הטווח של גוני תולעת שני לא אדום ולא ירוק וזה בדיוק מה שמתואר בזהב פרוים והיה לו תכונה נוספת שהיה עושה פירות כלומר נותן חיים .

כלומר הקדוש ברוך  הוא בחר בשני הדברים שהיו אמורים להיות גנוזים ,אבל בשביל כבוד הקדוש ברוך הוא לא נגנזו ,ונבראו במיוחד בשביל המשכן .

וזה הקשר של פרה אדומה למשכן , היא צריכה להישחט מול המשכן ותערובת הפרה עם שני הרכיבים הקשורים למשכן מרכיבים את מי החטאת .

המשכן מסמל את בריאת העולם ומי החטאת מסמל את היכולת להוציא את המוות מן החי או להחיות את "המת "

ויש מרכיב נוסף במי חטאת וזה האזוב .

מהותו של האזוב זה חיבור . הוא מחבר את כל המרכיבים ביחד . ואומר חשוקי חמד סוכה דף יא עמוד ב

רבי יהודה אומר אגוד כשר, שאינו אגוד פסול, מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב, כתיב התם 'ולקחתם אגדת אזוב', וכתיב הכא 'ולקחתם לכם ביום הראשון', מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה.

 

כמו שצריך לאגוד את האזוב לומדים לאגוד את 4 המינים . וכמו כן אנו רואים שהאזוב מופיע כדבר  שגורם לחיים ולא למוות

 

שמות פרק יב

 

(כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר:

אגודת האזוב  עם הדם היא שנתנה חיים לעם ישראל .

לסיכום אנחנו רואים שהאזוב איגד בין תולעת שני – זהב פרוים ,עץ הארז ופרה אדומה למי חטאת שנותנים חיים שגורמים לאיש טמא מת להיות טהור . וכל המרכיבים הם דברים גבוהים שנבראו לשם המשכן והיו ראויים לגניזה על ידי הקדוש ברוך הוא  ואולי במרכיבים אלו נמצא הסוד הגדול של פרה אדומה

 

 

 

 

 

פרשת פרה אדומה היא חוק ולכאורה ללא טעם אבל המדרש אומר שמשה קיבל את הטעם מהקדוש ברוך הוא , בשיעור הקודם ניסיתי לתרץ ולתת טעם למצווה האם מותר לנסות להבין מצווה שהיא חוק ? ואם כן זה סותר את המדרש שאומר שרק לעתיד לבא נדע את הטעם ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

בס"ד

פרשת פרה אדומה היא חוק ולכאורה ללא טעם אבל המדרש אומר שמשה קיבל את הטעם מהקדוש ברוך הוא , בשיעור הקודם ניסיתי לתרץ ולתת טעם למצווה האם מותר לנסות להבין מצווה שהיא חוק ? ואם כן זה סותר את המדרש שאומר שרק לעתיד לבא נדע את הטעם ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

 

קהלת רבה (וילנא) פרשה ח

אמר לפניו רבש"ע וכי טהרה היא, אמר הקדוש ברוך הוא משה חקה היא וגזירה גזרתי ואין בריה יכולה לעמוד על גזירתי דכתיב (במדבר י"ט) זאת חקת התורה

חוקה זה מצווה  שלא ניתן להבין אותה זה גזירה של הקדוש ברוך הוא , לעומת זאת יש מצוות שניתן להבין ע"י השכל כמו לא תגנוב לא תרצח  .

אבל במדרש כתוב מפורש שהקדוש ברוך הוא נתן טעם של מצות פרה אדומה למשה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ח

(ח) ויקחו אליך רבי יוסי בר חנינא אמר, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה אני מגלה לך טעם פרה אבל לאחרים חקה דאמר רב הונא כתיב (תהלים עה) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט (זכריה יד) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון יקפאון דברים המכוסים מכם בעולם הזה עתידין להיות צפוים לכם לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי דכתיב (ישעיה מב) והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם

אם כך חוקת זה מצות שיש להם טעם שידוע רק למשה אבל הטעם לא ידוע לשאר העולם ויתגלה לעתיד לבא  כי באחרית הימים  הכול יהיה ברור .

ואם כן השאלה האם מתפקידנו לנסות להבין את המצווה או להמתין לעתיד לבא ?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ח

אמר רבי איבו מלה"ד לבן שפחה שטנף פלטרין של מלך אמר המלך תבוא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא פרה ותכפר על מעשה העגל.

כלומר אנחנו רואים שבאמת רבי איבו מנסה לתת  טעם לפרה אדומה ומתרץ שזה קשור למעשה העגל .

אם כך עדיין קשה והמדרש   אומר שרק לעתיד לבוא נבין את  המצווה אז אם רבי איבו נתן את התשובה אז המצווה ידוע לכולם עכשיו  . יש מתרצים  שהקושי הוא  

 (יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב:

כלומר איך יכול להיות שאותו מי חטאת גורמים לאחד להיות טהור ולאחד להיות טמא ?

בשיעור הקודם ניסיתי למצוא טעם למצווה ואם התירוץ שלי  נכון עדיין קשה הרי רק לעתיד לבא נדע את הטעם  ?

ויש לתרץ שאם באמת הטעם שנתתי בשיעור הקודם נכון אז יש  קושיה נוספת במצווה שעדיין  צריך לתרץ  ואומר התוספתא מסכת מכשירין (צוקרמאנדל) פרק ג

הלכה טו

משקה המת טהורין חוץ מדמו וכל מראה דמים במת הרי אלו טמאין אמר ר' יהשע בן קבוסאי כל ימי הייתי קורא מקרא הזה והזה הטהור על הטמא ולא מצאתיו אלא באוצרה של יבנה בלבד ומאוצרה של יבנה למדתי טהור אחד מזה על מאה טמאין:

ובו נבין היכן הבעיה . אם אתה אומר איש טהור מזה על איש טמא ואז זה מתהפך הטמא נטהר והטהור נטמא , זה מובן רק אם אתה מזה על אחד כי הטהור נהיה טמא ולא נחשב יותר לאיש טהור ולכן לא יכול להזות יותר על איש טמא ולכן מדובר על אחד לעומת אחד ,וכנראה כך הבין רבי יהושע את הפסוק בתורה כפשוטו , אבל הגמרא משנה לגמרי את המשמעות  ומפרשת שלא מדובר על המזה אלה על המתעסק במעשה פרה אדומה ,והמזה אכן טהור ואז לכאורה יכול המזה להזות על הרבה אנשים . וזה הטעות של רבי יהושע ורק האוויר של יבנה נתן לו להבין את המשמעות האמיתית וזה גופה הסוד בפרשת פרה למה המתעסק במעשה פרה נטמא ואילו המזה ואפילו על הרבה אנשים לא נטמא ונשאר טהור.

ואולי  על קושיה זו נאמר שרק לעתיד לבא נדע את הטעם ורק משה רבנו קיבל מהקדוש ברוך הוא את הטעם כיצד אדם אחד יכול להזות על הרבה אנשים לא בבת אחד  ולהישאר טהור ..

 

והזה הטהור על איש טמא . הטהור המתעסק במי חטאת נטמא והטמא נטהר מדוע ? ננסה לתת טעם לדבר מדוע זה פועל ככה ולבדוק האם ניתן להבין את הטעם בשכל האנושי ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

והזה הטהור על איש טמא . הטהור המתעסק במי חטאת נטמא והטמא נטהר  מדוע ?  ננסה לתת טעם לדבר מדוע זה פועל ככה ולבדוק האם ניתן להבין את  הטעם בשכל  האנושי  ‏כ"ט/סיון/תשע"ד

במדבר פרק יט

(יא) הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים:

(יב) הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר:

הקדוש ברא את העולם בשבעה ימים  ועשרה מאמרות

משנה מסכת אבות פרק ה

[א] בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

פרוש  המשנה : הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות כדי שיוכל לתת עונש לרשעים כלומר לגלגל את העולם חזרה למצב הראשוני של בריאת העולם וכמו כן לגלגל למעלה את העולם למצב של גן עדן וזה לתת שכר לצדיקים . כלומר מעשה הבריאה הוא לא מצב סטטי אלה מצב שמשתנה לפי מעשי האדם . במבול הקדוש ברוך הוא גלגל את העולם חזרה למצב של תוהו ובהו

כלומר החיים נבראים בשבעה ימים וגם לעבור מחיים למות זה שבעה ימים כי גלגול החיים חזרה לתוהו ובוהו זה תהליך של 7 ימים

ולכן אדם שנגע במת לכאורה  "נדבק בו המוות"  ולכן הוא צריך לעבור תהליך של חזרה לחיים של 7 ימים .

אומר צרור המור בראשית פרק ב

ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

פרוש :  הקדוש ברוך הוא גלגל חזרה את העולם למצב הראשוני שלו למצב של תוהו ובהו .  וכן כתוב

מפורש שהקדוש ברוך הוא התאבל על מות  העולם שבעה ימים .

ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה

ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה.

כלומר ליצור חיים זה שבעה ימים ליצור מוות זה שבעה ימים .

תהליך של חיים ומוות שזורים זה בזה והקדוש ברוך  הוא רוצה שנבין שגם חיים וגם מוות זה תהליך ,מצב ,לא דבר סופי . כמו מקל שיש לו שני צדדים צד אחד מוות וצד אחד חיים . ולכן הקדוש ברוך הוא ציוה בפרשה  במדבר פרק יט

(ג) וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו:

(ד) וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים:

כלומר השחיטה של הפרה זה מוות אבל זה התחלה של חיים אחרים ולכן הוא מזה 7 פעמים כדי להביא אותה לצד השני של "המקל " של החיים .

והקדוש ברוך הוא מצווה את אלעזר הכהן לשחוט את הפרה אל נוכח פני אוהל מועד .

ושוב פעם זה המקל ויש לו שני קצוות  בצד אחד יש חיים ובצד אחד ומוות . אוהל מועד מסמל לאחר מתן תורה את החיים כי לוחות הברית שנתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל נמצאים שם  והקדוש ברוך הוא נתן תנאי לעם ישראל אם יש תורה יש חיים ,אם אין תורה אין חיים ,והעולם לא יתקיים ויחזור לתוהו . ובבבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

לכן שחיטת פרה פסולה אם לא נשחטה אל פני אוהל מועד כי המהות של מות הפרה זה חיים . ואוהל מועד זה הסמל של החיים ואם אין קשר בין שחיטת הפרה לאוהל מועד כלומר קשר בין החיים למוות זה פסול ,זה פשוט לא יעבוד .

במדבר פרק יז

 (כג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים:

כלומר מקור החיים זה אוהל מועד גורם לכל דבר גם לדומם לפרוח ליצור חיים

 

ואולי זה יתרץ את הקושיה למה איש טהור נהיה טמא והטמא טהור

(יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב:

מים שגורמים לחיים , שעושים  איש הטמא טומאת מת  טהור גורמים לטומאה אצל איש שעשה את  המים הכהן שהכין את מי החטאת . כי כמו שאמרנו זה כמו מקל עם שני קצוות קצה אחד חיים וקצה שני מוות וכשאתה יוצר חיים לכאורה נכנס בך חזרה מוות . אדם לא יכול ליצור חיים ללא גרימת מוות  כי המוות והחיים זה תהליך שקשור אחד בשני . רק הקדוש ברוך הוא יכול ליצור חיים ללא יצירת מוות אבל אדם יכול ליצור חיים או להתעסק בדבר שגורם לחיים אבל תוך כדי זה נכנס בו מות כלומר טומאה , וזה גופה העניין של מי שמתעסק בחיים שהוא נהיה טמא כדי שלא נחשוב שהוא עושה את החיים .

ואותו רעיון זה ביולדת היא מולידה חיים יוצרת אדם חדש ובמקביל היא נטמאת ויקרא פרק יב

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:

ואותו הרעיון זה ביום הכיפורים עם שעיר המשתלח

תלמוד בבלי מסכת יומא דף סו עמוד א

משנה. בא לו אצל שעיר המשתלח, וסומך שתי ידיו עליו, ומתודה. וכך היה אומר: אנא השם! חטאו, עוו, פשעו לפניך עמך בית ישראל. אנא השם! כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאו, ושעוו, ושפשעו לפניך עמך בית ישראל, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר +ויקרא טז+ כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו.

המוות של השעיר המשתלח מסמל את החיים של עם ישראל כלומר המוות קשור בחיים והחיים קשורים במוות . וזה כל העניין של פרה אדומה .

זכריה פרק יד

(ה) וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְקֹוָק אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ:

ולעתיד לבא אומר רש"י זכריה פרק יד פסוק ה

(ה) ונסתם גיא הרי - י"ת ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום:

כי יגיע - גובה גיא שהיה בין ההרים:

אל אצל - אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיה מא) ומאציליה קראתיך ופירושו ל' גובה:

כלומר באחרית הימים המוות (הר הזיתים )  והחיים ההר בו נמצא הר הבית יהיו בגובה שווה כלומר המוות והחיים יתאחדו לדבר אחד ואז יהיה לא חיים ולא מוות  אז יהיה אחרית הימים חיים שאין בהם מוות כי היום אין חיים ללא מות רק באחרית הימים  .