בס"ד
פרשת במדבר מה הדין של בן 20 ? מה מיוחד בגיל הזה ? מה השתנה במעמד הר סיני לגבי גיל 20 ? מה יהיה לעתיד לבא לגבי גיל העונשין ? כ"ו/אייר/תשע"ו
פרשת במדבר מה הדין של בן 20 ? מה מיוחד בגיל הזה ? מה השתנה במעמד הר סיני לגבי גיל 20 ? מה יהיה לעתיד לבא לגבי גיל העונשין ? כ"ו/אייר/תשע"ו
במדבר פרק א
(ב) שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת
כָּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם:
(ג) מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙
וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם
אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן:
ואומר רש"י במדבר פרשת במדבר פרק א
פסוק ג
(ג) כל יצא צבא - מגיד שאין יוצא
בצבא פחות מבן עשרים
וצריך להבין מה המשמעות של עשרים שנה כתוב
ויקרא פרק כז
(ג) וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר
מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗
חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ:
(ד) וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה
עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל:
(ה) וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים
וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים
שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים:
כלומר מחמש שנים עד עשרים שנה השווי של
האדם הוא 20 שקלים ומגיל עשרים 50 שקלים .
ואומרת המשנה מסכת אבות פרק ה משנה כא
הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא בן
עשר למשנה בן שלש עשרה למצות בן חמש עשרה לתלמוד בן שמונה עשרה לחופה בן עשרים
לרדוף בן שלשים לכח בן ארבעים לבינה בן חמשים לעצה בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה
בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם:
כלומר בגיל 18 הוא מתחתן ואומרת התורה בראשית
פרק ב
(כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ
אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד:
ולכן בגיל 18 אם אשתו בגילו יחד הם שווים
20 + 10 = 30 ועכשיו בגיל 20 הוא שווה 50 + 30 = 80 שקלים
כלומר אם הוא לבדו ההבדל בן לפני עשרים
לעשרים הוא פי 2.5 מ 20 ל
50 אבל עם אשתו הוא שווה פי 2.66
שזה ההפרש מ 30 ל 80 כלומר זה הערך
הגדול ביותר שהוא יכול להגיע ולכן זה הזמן בו הוא יכול לצאת למלחמה כששיש לו ערך
מספיק כדי לצאת למלחמה
ואומר הכלי יקר במדבר פרק א
ופשוטו הוא שיוצא צבא היינו למלחמה,
כי אילו לא חטאו במרגלים היו נכנסין לארץ מיד, ואף על פי שלפעמים יש בן חיל בפחות
מעשרים שנה מכל מקום לא בגבורת איש יחפוץ ה', כי אם בזכותא תליא מילתא, וכל בן
עשרים מצד היותו בר עונשין בבית דין של מעלה אז ביותר הוא מדקדק במעשיו ומסתמא יש
לו אז יותר זכויות שיגינו בעדו במלחמה, שהרי הכהן מכריז מי האיש הירא מעבירות
שבידו ילך וישוב לביתו וכל פחות מבן עשרים מסתמא אינו מדקדק כל כך במעשיו ואין לו
כל כך זכויות שיכריעו על חובותיו:
ואומר המגן אבות לרשב"ץ על אבות
פרק ה משנה כא
בן עשרים לרדוף כי חמש שנים למד
תלמודו, שכן הוא אומר, 'הלא כתבתי לך שלישים במועצות' [משלי כב כ], חמש למקרא, חמש
למשנה, חמש לתלמוד, והיינו עשרים. ואח"כ מחזר על תלמודו, שהרי למד כל צורכו,
והיינו בן עשרים לרדוף, שירדוף אחר תלמודו. יש מפרשים, בן עשרים לרדוף, אחר
מזונותיו, שיש לו ריחים בצוארו שכבר נשא אשה והוליד בנים בשתי שנים וכבר עסק
בתורה, ועתה יעסוק בדרך ארץ. ויש מפרשים, בן עשרים לרדוף, אותו מן השמים, שאין בית
דין של מעלה מענישין עד עשרים .
ולמה בית דין של מעלה מענישים רק מגיל
עשרים ?
אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק ג
ועל דרך המדרש: הן האדם היה, אדם
הראשון כבן עשרים שנה, וזהו: הן האדם היה. מכאן שאין ב"ד של מעלה מענישין עד
עשרים שנה. ועל זה נגזר על דור המדבר, מבן עשרים שנה ומעלה. וזהו שדרשו רז"ל:
(אבות ה, כא) בן עשרים לרדוף שרודפים אותו מן השמים להענישו על חטאו.
כלומר האדם הראשון נברא כבן עשרים והאדם
הראשון נידון למיתה על ידי בית דין של מעלה מכאן שבית דין של מעלה מענישים את האדם
מגיל 20
ואומר התלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח עמוד א
עולא רמי: כתיב בלע המות לנצח, וכתיב
כי הנער בן מאה שנה ימות! לא קשיא; כאן - בישראל, כאן - בנכרים. ונכרים מאי בעו
התם? - דכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם. רב חסדא רמי: כתיב
וחפרה הלבנה ובושה החמה וכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים
כאור שבעת הימים! לא קשיא: כאן - לעולם הבא, כאן - לימות המשיח.
וזה ההבנה של התורת חיים על הנושא מסכת סנהדרין דף צא עמוד ב
וכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות וכו'.
הטעם שלעתיד לא ימותו עובדי כוכבים ומזלות בפחות ממאה שנה לפי שקודם מתן תורה לא היו
ראויין לעונש מן השמים בפחות ממאה שנה וכן לעתיד לבוא כדאיתא במדרש הביאו
רש"י ז"ל סוף פרשת בראשית דלכך לא הוליד נח עד שהיה בן חמש מאות שנה שלא
יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונש וכל אותן שמתו לפני מתן תורה בפחות ממאה שנה לא
מתו מיתת עונש בידי שמים אלא מיתה טבעית שנגזרה על אדם הראשון עד סוף כל הדורות
אבל לעתיד לזמן תחיית המתים תתבטל גזירת מיתה שנגזרה על אדם כדאמר לקמן צדיקים
שעתיד להחיותן שוב אין חוזרין לעפרן לכך אפילו עובדי כוכבים ומזלות שיחזרו לעפרן
גם לעתיד כיון שלא ימותו אז מיתה טבעית אלא מיתת עונש לא ימות שום אחד מהן בפחות
ממאה שנה דאז הוא ראוי לעונש לעתיד ונראה דדוקא ישראל שקבלו את התורה נתחדש להם אז
עונש בידי שמים מבן עשרים שנה ומעלה.
ולפי ההסבר הזה האדם הראשון בן עשרים
ובית דין של שמים העניש אותו אבל לאחר העונש של האדם הראשון השתנה הגיל של העונשין לגיל 100 וזה היה עד דור המבול
. במעמד הר סיני התחדש שהדין של עם ישראל יהיה כמו הדין של האדם הראשון מגיל 20 יהיה
בר עונשין מהשמים . ולעתיד לבא שהצדיקים יחיו לנצח הנוכרים יהיו ברי עונשין החל מגיל 100 כמו שהיו לפני דור
המבול
אבל עדיין צריך ברור ועיון מה הדין של
הנוכרים מדור המבול עד לעתיד לבא
