בס"ד
פרשת שרה
מה הקשר בן רבקה רחל ולאה לציפורה ? למה
התחתן משה דווקא עם צפורה ? וכיצד זה קשור לתהליך התהוות של עם ישראל ? והאם יש
זכות לישמעאל בארץ ישראל ? ועד מתי ? כ"א/חשון/תשע"ה
כתוב בבראשית פרק כד
(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי
הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת
הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:
(ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל
מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:
ואותו ביטוי חוזר אצל יתרו
במדבר פרק י
(כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל
הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק
אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְקֹוָק דִּבֶּר טוֹב
עַל יִשְׂרָאֵל:
(ל) וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ
כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ:בראשית פרק טז
ואני רוצה להבין מה הקשר בן שני המקרים
? והאם יש קשר בן שני הדברים ולמה זה מרמז
?
הצד השווה בשני המקרים שהביטוי הזה
מופיע בהקשר של המקום ממנו לוקח אברהם אישה
לבנו ובמקרה השני המקום ממנו באה ציפורה אשת
משה .
כלומר שני הפסוקים הללו קשורים למקום
ממנו לוקחים את הנשים
במקרה הראשון זה קשור לזרע אברהם בניו
של יצחק ויעקב וכמו שכתבתי קשור לציווי של הקב"ה לך לך מארצך וממולדתך כמו שכתבתי במאמר קודם
ושם פירשתי שכדי שעם ישראל יוכל להתחיל
בתהליך הקמת עם ישראל צריך להתנתק לחלוטין מארצו של אברהם וממולדתו וזה בה לסיום
בברית בן יעקב ללבן .
משה התחתן עם צפורה ביתו של יתרו שהיה
ממדין . מדין היה הבן של אברהם מקטורה
בראשית פרק כה
(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח
אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:
(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת
יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:
ובעצם אנחנו רואים תהליך כמעט זהה למה
שקרה עם יצחק ויעקב . אני רוצה לפרש שמשה
התחתן עם ציפורה כדי לנתק את הזרע של אברהם מבני קטורה . אברהם ניתק את עצמו מבני
קטורה ע"י המתנות שנתן לבני קטורה ומשה סיים את המשימה
אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא
עמוד א
ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני
קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו: ארץ כנען שלנו ושלכם, דכתיב
+בראשית כ"ה+ ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם, וכתיב +בראשית כ"ה+ ואלה תולדת
יצחק בן אברהם. אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני
אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני - אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו
להם: תורת משה רבינו נצחתכם: נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן. אמר להם: מהיכן אתם
מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני לא אביא ראייה אלא מן
התורה, שנאמר +בראשית כ"ה+ ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר
לאברהם נתן אברהם מתנת. אב שנתן אגטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה
על זה כלום? מאי מתנות? אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה.
כלומר אנחנו רואים שלבני קטורה יש טענה
על הזכות של ארץ ישראל כלומר קשר לזרעו של אברהם ותרוץ הגמרא שאין להם כי אברהם נתן להם מתנות והכוונה
שנתן להם שם טומאה ובכך סילק אותם מכל זכות על ארץ ישראל כלומר התנתק מהם לחלוטין . אבל כמו שראינו אצל אברהם שתהליך ההתנקות היה
ארוך והסתיים רק בברית בן לבן ליעקב גם כאן צריך להגיד שמשה הבין שעדיין יש קשר כלשהו
בן בני קטורה זרע אברהם לעם ישראל ולכן הוא צריך לנתק את הקשר הזה לגמרי . ולאחר
שהתחתן עם ציפורה יכול לרדת למצרים חזרה מקום תהליך ההקמה של עם ישראל
ואומר המדרש אגדה (בובר) שמות פרשת שמות
פרק ב
ויתן את צפורה בתו למשה. ולמה נקרא
שמה צפרה. שרצתה כצפור: (כד) ד"א שטיהרה בית אביה מע"ז, ככהן המטהר בדם
הצפור:
במקרה של משה התבצע התנתקות מבני קטורה
אבל במקביל ציפורה טהרה את בית אביה ויתרו הצטרף לעם ישראל וזה תהליך שונה שהיה
אצל לבן ואני חושב שההבדל בן שני התהליכים שיתרו הצטרף לעם ישראל לאחר מתן תורה
לאחר ששמע על קבלת התורה . אבל אצל לבן היית התנתקות מוחלטת בין זרע אברהם לבית
לבן .
וגם כאן יש קשר מסוים ללך לך שאמר הקב"ה
למשה
שמות פרק ד
(יח) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר
חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם
וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם:
גם כאן יש לנו שני מילים עם שורש של לך
לסיכום צריך לומר יצחק התחתן עם רבקה
ויעקב עם רחל ולאה וזה היה התנתקות מוחלטת מבית לבן . משה התחתן עם ציפורה וזה היה
ההתנתקות סופית מבני קטורה
התנתקות זו זה חלק מהציווי שניתן
לאהברהם ע"י הקב"ה שאמר לו לך לך ונתן את האפשרות להקים את עם ישראל .
אבל בכל מקרה עדיין יש לנו חיבור כלשהו לישמעאל כי לישמעאל לא
ראינו שיש ניתוק מוחלט ממנו ורמז לזה ברמב"ן בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק
יב
והנכון כי פרא אדם סמוך, שיהיה איש
פרא למוד מדבר, יצא בפעלו משחר לטרף, ויטרוף הכל, והכל יטרפוהו. והענין על זרעו
שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים. ורבי אברהם אמר ידו בכל, שינצח מתחלה כל
הגוים, ואחר כן יד כל בו, שינוצח בסוף. ועל פני כל אחיו, שהם בני קטורה, ישכון,
שיגדל זרעו מהם:
וזה אולי יסביר את המלחמות שיש לנו מול
ישמעאל היום וכנראה עד בו משיח צדקנו .
וכך מסביר הזהר הקדוש שהקב"ה נתן
לישמעאל חלק מארץ הקודש וישמעאל יעכב את עם ישראל לקבל את ארץ ישראל שיהיה לגמרי
לטובת עם ישראל עד שיגמר הזכות של ישמעאל
בארץ ישראל וכך כתוב בזוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לב עמוד א
מה עבד קודשא בריך הוא ארחיק להו
לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו
דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה
דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו
עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל