בס"ד
פרשת בהעלותך למה יתרו לא חזר עם עם ישראל ? מה ההבדל בן אברהם ליתרו ? מה הקשר לרחב הזונה ? למי היכולת להיכנס לתוך עם ישראל ? מה הקשר ליריחו ומה תפקידה ? מי נחשב נבחר ומי נחשב מקורב על ידי הקב"ה ? ט"ו/סיון/תשע"ז
פרשת בהעלותך למה יתרו לא חזר עם עם ישראל ? מה ההבדל בן אברהם ליתרו ? מה הקשר לרחב הזונה ? למי היכולת להיכנס לתוך עם ישראל ? מה הקשר ליריחו ומה תפקידה ? מי נחשב נבחר ומי נחשב מקורב על ידי הקב"ה ? ט"ו/סיון/תשע"ז
כתוב במדבר פרק י
(כט) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב
בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ
אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙
וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
(ל) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ
כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ:
(לא) וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב
אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ
לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:
(לב) וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ
וְהָיָ֣ה׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְקֹוָ֛ק עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ
לָֽךְ:
ואומר רש"י במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק ל
(ל) אל ארצי ואל מולדתי – אם בשביל נכסי,
אם בשביל משפחתי:
וצריך להבין את העניין של יתרו . יתרו שמע את מתן תורה והתגייר ועכשיו שיש לו את היכולת להגיע
לארץ ישראל שבא ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ מחליט יתרו לחזור לארצו בדיוק
הפוך ממה שהקב"ה אמר לאברהם בבראשית
פרק יב
(א) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם
לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ
אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ:
וצריך להבין מה עומד מאחרי הרצון של יתרו לחזור
לארצו ואת ההבדל בינו לבן אברהם כי אנחנו רואים בפסוק שהוא חוזר לארצו ואל מולדתו
אבל לא אל בית אבא מה שהקב"ה אצל אברהם אמר לאברהם ללכת מארצו ממולדתו ומבית
אביך . וכדי להבין את זה צריך להבין את ההבדל בן אברהם ליתרו
כותב הגור אריה בראשית פרק יא
וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי
להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ...וזה בשביל כי ענין אברהם לא ישותף כלל
עם הדורות הראשונים, כי הראשונים היו תוהו, והוא התחלת הבנין, וכאשר האור בא יסולק
החושך
כותב הגור אריה שאברהם היה בריה חדשה בעולם שבאה
לעשות הפרדה בן העולם הקודם לעולם החדש שבתחילתו אברהם היה מגייר אנשים ומכניס
אותם תחת כנפי השכינה ולאחר המילה השתנתה מהותו כי אומר הבראשית רבה
(תיאודור-אלבק) פרשת לך לך פרשה מז
אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים
באים אצלי תאמר משמלתי אין באים אצלי, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלתה היו בני
אדם ערלים באים אצלך, עכשיו אני בכבודי נגלה עליך הה"ד וירא אליו י"י.
כלומר אברהם התחיל מסלול חדש וייחודי שממנו נברא
עם ישראל אבל שאר העולם מאותו הרגע של המילה לכאורה נחשב מסלול אחר לגמרי שלא קשור
למסלול שבו התחיל אברהם וכך אומר הבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת לך לך פרשה מו
עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים לי, תאמר
משמלתי באים ומזדווגים לי, אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם דייך שאני אלהיך דייך שאני
פטרונך, ולא לך לעצמך אלא דיו לעולמי שאני אלוהו דיו לעולמי שאני פטרונו.
וכבר כתבתי כמה פעמים על הבירור שנעשה במעמד הר
סיני בן אומות העולם לעם ישראל
ואומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב
מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין? - שלא עמדו
על הר סיני. שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה
זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה
דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב
את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.
במעמד הר סיני נוצר ההבדל בן אומות העולם לעם
ישראל הבדל שלא ניתן לשינוי ובאותו מעמד נוצר צד שלישי שממנו יבאו הגרים שהמיוחד
בהם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ורק
כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני יוכלו להיכנס באמת לתוך העם היהודי אומנם יש
כאלו שיכנסו לתוך העם היהודי אבל הם יהיו בבחינת גרים גרורים שעליהם אומרת הגמרא בתלמוד
בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב
אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין
בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג
ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים
ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו
יתרו היה
מאותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני וכך כותבת הגמרא תלמוד בבלי מסכת זבחים
דף קטז עמוד א
כתנאי: וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה
שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו: ויחלש יהושע את
עמלק ואת עמו לפי חרב; ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה
לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו,
כלומר יתרו שמע מתן תורה ובא והתגייר כלומר המזל
שלו היה במעמד הר סיני ואותו המזל נתן לו את הכוח לשמוע ולהגיע כדי להתגייר ואילו
שאר אומות העולם שגם שמעו את מתן תורה המזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ולכן מה שעניין
אותם האם הקב"ה ישמיד אותם וכך אומר
ה תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קטז עמוד א
וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה
בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: ובהיכלו כולו אומר כבוד, נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע
ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) ה' למבול ישב!
[אמר להם]: וישב ה' מלך לעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם,
אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': כי (הנה) באש ה'
נשפט!
וכך כותב הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו
פרק יח
כז) וישלח משה את חותנו. ר' יהושע אומר
שלחו לכבודו של עולם. ר' אלעזר המודעי אמר נתן לו מתנות רבות, שנאמר אל נא תעזוב
אותנו (במדבר י לא), אמר לו אתה נתת לי עצה טובה, והקב"ה הסכים לדבריך, אל נא
תעזוב אותנו, אמר לו כלום הנר מהנה אלא במקום חשך, אף אתה חמה, ואהרן אחיך כאור
הלבנה, מה יעשה הנר בחמה ובלבנה, אלא אלך אל ארצי ואגייר כל בני מדינתי, שאביאם
לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה, וכן עשה שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר
התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם (שופטים א טז), לכך
נאמר וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, הלך לגייר את בני משפחתו, שנא' ומשפחות
סופרים יושבי יעבץ תרעתים [שמעתים] סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב
(דה"א ב נה), יעבץ קרא לאלהי אבותיו שירבה גבולו בתלמידים, שנאמר ויקרא יעבץ
לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי (שם ד י) כתיב ויבא אלהים את אשר
שאל (שם שם שם), זימן לו הקדוש ברוך הוא את בני קיני ולימדם תורה,
כלמור הבין יתרו את תפקידו לגרום לכך שנפל עליו
הנטל להכניס לתוך עם ישראל את אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני וזה התפקיד
שלו . וכך אומר הבמדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ג
ד"א הקרב את מטה לוי וגו' הה"ד
(שם /תהלים/ סה) אשרי תבחר ותקרב אשרי מי שבחרו הקדוש ברוך הוא אף על פי שלא
הקריבו ואשרי איש שקרבו אף על פי שלא בחרו ואיזה זה שבחרו זה אברהם שנאמר (נחמיה
ט) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם אבל לא קירבו אלא הוא קירב א"ע יעקב
בחרו הקדוש ברוך הוא שנא' (תהלים קלה) כי יעקב בחר לו יה וכן הוא אומר יעקב אשר
בחרתיך אבל לא קירבו אלא הוא קירב את עצמו שנא' (בראשית כה) ויעקב איש תם יושב
אהלים, משה בחרו שנא' (תהלים קו) לולי משה בחירו אבל לא קירבו אשריהם אלו שבחרם
הקדוש ברוך הוא אף על פי שלא קירבם בא וראה יתרו קירבו הקדוש ברוך הוא אבל לא בחרו
רחב הזונה קרבה אבל לא בחרה אשריהם אלו שקירבן אף על פי שלא בחרן,
אברהם נבחר על ידי הקב"ה אבל יתרו וגם רחב
הזונה הקב"ה קירב אותם אבל לא בחר בהם יוצא שאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר
סיני היו אלו שהקב"ה קירב אותם אבל לא בחר מהם וכמו שיתרו שמע כך גם רחב
הזונה שמעה כי זה היה משמעות הקירוב וכתוב בשמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כז
ד ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה
טז) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ, אמרו ישראל
להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) עזי וזמרת יה, הלא שמעה רחב
ובאה ודבקה בך, שנאמר (יהושע ב) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ
ולהבנתי יתרו מבין שאין לו ממש חלק בארץ ישראל כי
הוא לא נבחר ע"י הקב"ה כי הקב"ה רק קירב אותו אבל הדרך שלו לקבל
חלק בארץ ישראל הוא דרך המעשים שלו וזה בדיוק מה שהוא עושה וזה בדיוק מה שרחב
הזונה עושה כל אחד בדרך אחרת יתרו קשר את עצמו לעם ישראל דרך הבת שלו ורחב קשרה את
עצמה לעם ישראל דרך יהושע כתוב בתלמוד
בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד ב
איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן: שמונה
נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה,
חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה
היתה. כתיב הכא בן תקוה וכתיב התם את תקות חוט השני! - אמר ליה: עינא סבא! ואמרי
לה: פתיא אוכמא! מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע.
וגם בני בניו של יתרו ישבו בבית הגזית ויש מחלוקת האם
בתור תלמידי חכמים או שהתחתנו לכוהנים
ובני בניו שרתו בהיכל הקודש ילקוט שמעוני שופטים רמז לח
ר' יונתן אומר וכי גרים נכנסים להיכל והלא
אף ישראל אין נכנסין להיכל, אלא יושבים בסנהדרין ומורים דברי תורה, וי"א
בנותיהם נשאו לכהנים והיו מבני בניהם מקריבין ע"ג המזבח, ומנין לבני יונדב בן
רכב שהיו מבני בניו של יתרו? שנאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, ומה אלו
שקרבו עצמן כך קרבן המקום, ישראל שעושין רצונו של מקום על אחת כמה וכמה
והמשותף ליתרו ולרחב שהם באו משני ענפים של היצר
הרע יתרו מיצר הרע של עבודה זרה ורחב מיצר של עריות ואומר חברותא סנהדרין דף סד
עמוד א
יתבו תלתא יומא, ישבו אנשי כנסת
הגדולה שלשה ימים בתעניתא, בעו רחמי שיסתלק מהם יצר הרע של עבודה זרה.
נפל להו פיתקא מרקיעא, נפל להם פתק מן
הרקיע, דהוה כתיב בה "אמת", לאות כי הסכים הקדוש ברוך הוא עמהם שיש לסלק
את יצר הרע של עבודה זרה.
אמר רבי חנינא: שמע מינה חותמו של הקדוש
ברוך הוא "אמת". והיינו, כמו שהמלך המסכים עם עבדיו, חותם עמהם בתקנתם
את חותמו, כך הקדוש ברוך הוא חתם בחותמו, שהוא "אמת", את ההסכמה לתקנת
אנשי כנסת הגולה לסלק את יצר הרע של עבודה זרה.
נפק כגוריא דנורא, יצאה אש בדמות גור
אריה, מבית קדשי הקדשים.
אמר להו נביא לישראל: היינו, אש זו הנראית
כגור אריה, היא יצרא דעבודה זרה.
בהדי דקתפסי ליה - אישתמיט ביניתא מיניה, נתלשה ממנו שערה
אחת, והשמיע על כך את קול צערו, ואזל קליה, והלך קול צערו בארבע מאה פרסי.
אמרו: היכי ניעבד, מה נעשה? דילמא משמיא
מרחמי עליה כאשר ישמעו את קול צערו!
אמר להו נביא: שדיוהו בדודא דאברא,
הטילוהו בתוך דוד עופרת, וכסיוה באברא, וגם כסויו יהיה עופרת, דשייף קליה, לפי
שהעופרת שואפת לקרבה את הקול, ומעמעמת את הקול יותר מכל דבר אחר. דכתיב [זכריה ה]
"ויאמר: זאת הרשעה! יצר הרע של עבודה זרה! וישלך אותה אל תוך האיפה, וישלך את
האבן העופרת אל פיה".
אמרי אנשי כנסת הגדולה: הואיל ועת רצון
הוא עתה, הבה ניבעי רחמי גם איצרא דעבירה של עריות, לסלקו מאתנו.
בעו רחמי, ואימסר בידייהו יצר עבירה של
גילוי עריות.
חבשוהו תלתא יומי.
וכיון שהתבטלה התאוה לעבירה, התבטלה כליל
התאוה של הזכרים מלהוליד ומהנקיבות מלילד.
איבעו ביעתא בת יומא, חיפשו ביצה שנולדה
היום כדי להאכילה לחולה - ולא אשכחו. לא מצאו ביצה טריה לפי שגם התרנגולות חדלו
מלהטיל ביצים כיון שפסק חימומם.
אמרו אנשי כנסת הגדולה: היכי נעביד?
אם ניבעי פלגא, אם נבקש שתתבטל רק התאוה
במקום שיש בו עבירה -
פלגא מרקיעא - לא יהבי.
אלא, כחלינהו לעיניה, סימאו את עינו של
יצר הרע לעריות, ואהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה. הואיל הסימוי שלו לכך שלא
מתגרה אדם בקרוביו, אבל עדיין מתגרה הוא באשת איש ובנדה.
וכך כתוב במכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק
פרשה א
אמרו: לא הניח יתרו עבודה זרה בכל העולם,
שלא חזר עליה ועבדה, שנאמר מכל האלהים.
ועל רחב כתוב שזינתה ארבעים שנה וברור שהייתה עמוק בתוך יצר הרע של עריות אבל גם יתרו וגם רחב
שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני היה את הכוח לצאת ולהגיע לתוך העילית של עם ישראל
כמו שהגמרא אומרת על יתרו ורחב . וההבנה שלי שלא משנה מה העומק של האדם אם הוא
נמצא בתוך היצר הרע עדיין שזה שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יש לו את הכוח להתרומם
עד למעמד שבני בניו יהיו בתוך היכל השם
וצריך להבין את הקשר של יתרו ורחב ליריחו של יתרו ורחב ליריחו הוא מובן כי יריחו היא החלק
האחורי של ירושלים ולהבנתי זה החלק שניתן לאותם גרים שדרך יריחו הם יכולים להגיע
לירושלים
ואומר דף
על הדף תמיד דף ל עמוד ב
כתב הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין
זצ"ל בספר דובר צדק (ד' ע"ג ע"א): "מיריחו היו שומעין"
קשה, ביריחו היה צריך לומר? אלא: ירושלים ויריחו, המה שתי הערים, שהתחיל בהם כיבוש
ארץ ישראל ונסתיים. הותחל ביריחו ונסתיים בכיבוש היבוסי יושב ירושלים, יריחו היא
בחינת אחוריים, של ירושלים ובית המקדש. אמרו חז"ל (פסחים כ"ו ע"א):
"קול מראה וריח אין בו משום מעילה" - שלשה דברים אלו, נרגשים בלי פעולת
האדם. רק בכדי למנוע הרגשתם, צריך לעשות פעולה. מורגש ביותר זהו "מראה"
והיא ירושלים עצמה, לא ראו אותה ביריחו. ההתפשטות היתה רק מצד הקול והריח - ביחד
עשר. וזהו מה שאמרו (יומא כ' ע"א): "מירושלים ועד יריחו עשר פרסה".
ואומר "מיריחו" - עשרת הדברים
האלו, חדרו עד ליריחו. אך "מיריחו" חזרו לירושלים, למקומם. ולא נשארו
שם. כי יריחו היא הניגוד של ירושלים, ולכן היא שוה לה בהרבה דברים, כמו ששטח בית
המקדש היה ת"ק אמה על ת"ק אמה (מידות רפ"ב) כן: דושנה של יריחו
ת"ק אמה על ת"ק אמה, וזה שיבנה בית הבחירה בחלקו, יטלנה (ספרי פר' בהעלותך).
יריחו שוה לבבל שהחריבה את ירושלים, יריחו נקראת עיר התמרים (דברים לד, ג), וכן
בבל מקום תמרים (פסחים פ"ח ע"א). לכן קלל יהושע את מי שיבנה את יריחו
(יהושע ו, כו). כי: "כשזה קם זה נופל". ונקראת (מדרש במדבר רבה טו, טו):
"מנעולה של ארץ ישראל". כאשר היא בתוקפה אי אפשר להכנס לארץ ישראל
עכד"ק.
ואומר הספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פא
והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא, וכי מה
טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקים את הארץ הניחו דושנה של יריחו חמש מאות אמה
על חמש מאות אמה אמרו כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו נתנוהו
ליונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותו ארבע מאות שנה וארבעים שנה שנאמר ויהי
בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים (מלכים א' ו א) צא מהם
ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר נמצאו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה וכיון ששרת
שכינה בחלקו של בנימין באו בני בנימין ליטול חלקם עמדו ופינו אותו מפניהם שנא'
ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א טז) (סליק פיסקא).
אם כך יוצא
לנו שיריחו שזה מנעולה של ארץ ישראל הוא אותו חלק שניתן לאותם אלו שיהיו
גרים שניתן ליתרו שדרכם יוכלו להגיע לירושלים וזהו תפקידם של אלו שמזלם היה במעמד
הר סיני אותם אלו שהקב"ה קירב אותם אבל לא בחר בהם שדרך יריחו יוכלו להגיע
לירושלים . ליריחו יהיה את התפקיד לעתיד
לבא לעשות ברור מי מאומות העולם הם אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ומי שלא
ואומר המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז
ומנין שהראהו גוג וכל המונו שנא' בקעת
יריחו ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות וליפול בבקעת יריחו.
ולכן מובן שאברהם שחזר ממצרים הקים את המזבח ליד
יריחו ולא ביריחו כי יריחו שייך למי שהקב"ה קירב אותו ולא בחר בו ויש הבדל
מהותי בן התפקיד של אברהם ושל יתרו ורחב וכתוב בראשית פרק יג
(ג) וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב
וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה
בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי:
ואומר השמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה לב
ד"א ארץ חמדה שחמדו לה כל המלכים,
שבין העי ובין יריחו אינו אלא ג' מילין לזו מלך ולזו מלך,
לסיכום יתרו ורחב הם חלק מאותם שהמזל שלהם היה
במעמד הר סיני ויש להם חלק מהותי בתוך העם היהודי וחלק בלתי נפרד ממנו ולימות
המשיח יעשה בירור אמיתי גם בתוך העם היהודי וגם באומות העולם מי שייך לעם היהודי
ומי לא ולכן יתרו לא אמר שיחזור לבית אביו כי הוא לא שייך לשם כי הוא התנתק ונכנס
לתוך העם היהודי אבל רק מתוך קרוב ולא בחירה אבל מעשיו גרמו לכך שהוא נכנס לעילית
של עם ישראל ותפיקו להחזיר את כל אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני