17.10.2014

פרשת בראשית מה אכל האדם הראשון ? מתי הותר לו לאכול מעשב השדה ? מתי הותר לו להשתמש בחיות ? מתי הותר לו לאכול את חית השדה ? ומה הסיבה שאנחנו יכולים לאכול מעשב השדה או מחיות השדה ? ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה


בס"ד פרשת בראשית

מה אכל האדם הראשון ? מתי הותר לו לאכול מעשב השדה ? מתי הותר לו להשתמש בחיות ? מתי הותר לו לאכול את חית השדה ?  ומה הסיבה שאנחנו יכולים לאכול מעשב השדה או מחיות השדה ? ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה

הקב"ה ברא את האדם ואת העולם . העולם שייך לקב"ה  ומותר לנו להשתמש בעולם רק לפי ציווי של הקב"ה בראשית פרק ב

(טז) וַיְצַו יְקֹוָק אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:

(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת:

הקב"ה מצווה את האדם הראשון לאכול מכל  פרי עץ הגן חוץ מעץ הדעת לכאורה ניתן להבין שלפני החטא של האדם הראשון היה מותר לאדם הראשון לאכול רק מפרי העץ האדם הראשון לא אכל לא עשב ולא מחית השדה . לפני חטא האדם הראשון  יצר הקב"ה את כל חית השדה ונתן לאדם הראשון לקרא שמות לכל חיות השדה . בבראשית פרק ב

(יט) וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:

(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:

פנים יפות שמות פרק א

ובזוהר [שמות ב ב] פ' ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה אינון רתיכין ומשריין עילאין דנחתי עם יעקב וכו' ע"ש, והוא מכוון בלשון שמות בני ישראל כי השמות שלהם הוא שורש נשמתם בכ"י, וכן שמות כל הנבראים הוא שורשם כענין שנאמר [בראשית ב, יט] ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו, והיינו כשראה כל מיני הנבראים הבין שורשם למעלה ויקרא לכל אחד שם כפי שורשו כמ"ש [שם] וכל אשר יקרא לו האדם וגו' הוא שמו, היינו שמו המיוחד לו כפי שורשו ובהם היו נכללים כל נשמות ישראל עד סוף כל הדורות, כמו שאמרו [הגש"פ] ולא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם, וז"ש איש וביתו באו, כי תולדות האדם נקרא ביתו כמו שאמר [תהלים קלה, יט - כ] בית אהרן ובית הלוי:

ונראה לי שלפני חטא האדם הראשון  יכול לאכול רק מפרי העץ חוץ מעץ הדעת ולא  אכל לא מעשב השדה ולא מהעוף או מהחיה .

האדם הראשון הבין את התפקיד של כל אחד מהחיות ולכן נתן לכל אחד שם שתיאר את מהותו של כל אחד מהחיות וזה היה לפני החטא כי כתוב בפירוש שלא מצא עזר כנגדו לאחר קריאת השמות כלומר לפני בריאת חוה כלומר לפני החטא . ולגבי עשב השדה האדם הראשון לא  יכל לאכול אוכל  של בהמות וכך כתוב בפירוש בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כ

ואכלת את עשב השדה ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה א' אילו זכיתה היתה מעלה לך מכל אילני גן עדן, עכשיו שלא זכיתה וקוץ ודרדר תצמיח לך וגו',

וגם צריך להגיד שגם המצוה או הברכה של פרו ורבו היה לאחר חטא האדם הראשון .

חזקוני בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כח

(כח) פרו ורבו י"מ לאחר שסרחו ונקנסה עליהם מיתה נאמר להם פרו ורבו לפי שהוצרכה לפריה ורביה מדקאמר ומלאו את הארץ, דאם קודם שסרחו נאמר עליהם היה לו לכתוב ומלאו את הגן שהרי דירתם היתה שם קודם שסרחו אלא ע"י שפריה ורביה דוגמת יצירה היא נכתבה כאן עם היצירה.

ואכן לאחר חטא האדם הראשון יש שינוי מהותי ושינוי כיוון . האדם הראשון מקבל את האפשרות לאכול את עשב השדה גם לאדם וגם לבהמה וגם את האפשרות לרדות גם בדגים וגם בחית השדה והכוונה להשתמש בהם ולא לאכול מהם כי למדנו  שהבל היה רועה צאן  וצריך להגיד שמדובר בהשתמשות ולא באכילה כלומר שלאחר חטא האדם הראשון יכלו להשתמש ולרדות בחיות אבל לא לאכול אותם

בראשית פרק א

(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:

(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן:

השלב השלישי היה לאחר המבול ולאחר שהקב"ה גלגל את העולם למצב של תוהו ובוהו ולאחר מכן ברא אותו מחדש ניתן לאדם לאכול מן החיה

 

 

בראשית פרק ט

(ג) כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל:

רש"י בראשית פרק ט פסוק ג

(ג) לכם יהיה לאכלה - שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר אלא ירק עשב, ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון, נתתי לכם את כל:

ואנחנו צריכים להבין את כל המהלך הזה של השינוי בציווי של הקב"ה לאדם הראשון .

הקב"ה ברא את העולם בשלמות ונתן כוח בחירה לאדם . שלמות העולם זה בעצם מצב גן עדן בו יש לאדם  ציווי לאכול מפרי העץ אבל לא לאכול מעץ הדעת  זו היית הבחירה של האדם הראשון במידה והיה עומד בבחירה הזו היה העולם מגיע לשלמותו . האדם חי מפירות האילן המותרים לו ,וכל אחד מהיצורים  כמו   הדגים החיות העופות כל אחד היה עושה את תפקידו  בשלמות . האדם הראשון הבין את התפקיד של כל בריה בעולם ולכן היה מסגול לתת לא את השם המיוחד שלה . לאחר חטא האדם הראשון הקלקול לא היה רק באדם אלה בכל הבריאה כי כל הבריאה נפגמה ממעשה האדם הראשון  וזה המשמעות של בראשית פרק ב

(טו) וַיִּקַּח יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:

אלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק טו

לעבדה ולשמרה, והוא כי האדם מוריד שפע במצותיו ושומר הגן ומצמיחו, מה שאין כן למלאכיו שעל ידי היותם משוללי יצר הרע, אין הקדוש ברוך הוא קובע להם שכר על שירותם להשפיע בעצי עדן. והוא הכתוב אצלנו על מאמרם ז"ל (ברכות יז א) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם:

וכאשר האדם הראשון עשה את החטא העולם כולו נפגם כי השפע שהיה צריך לרדת לעולם לכל היצורים נפסק    ופגם בכל העולם כולו . ותפקידו אל האדם שקלקל לתקן את החטא שעשה ולתקן מה שפגם ולכן בתחילה יכול לתקן רק ע"י השתמשות בחיות ואכילה של עשב כי בתחילה נתקלקלה האדמה והתיקון היה צריך להיות באדמה ולכן הורשה לאכול עשב

רש"י בראשית פרק ד פסוק ב

(ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:

אבל האדם  המשיך לקלקל גם את חיות השדה נאמר בבראשית פרק ו

(יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קח עמוד א

אמר רבי יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל.

והקב"ה היה צריך לבנות ולהרוס את העולם  מחדש והאדם צריך לתקן עכשיו גם את  מה שקלקל בחיות השדה . והאדם יודע בדיוק מה צריך לתקן כי לפני החטא ידע האדם תפקידו של כל חיה ולכן מסוגל לתקן גם אחרי החטא .

למסקנה כל ההיתר של האדם להשתמש בעולם גם בצומח בעשב  השדה או בחי זה בגלל היכולת שלו לתקן מה שקלקל . לתקן את עצמו ,את האדמה, ואת חית השדה ויש לו את הידע הזה לפני שקלקל. והאדם צריך לחזור ולעשות את רצון השם את המצוות שנתן לו הקב"ה לתקן חזרה את מה שקלקל  ואז השפע ירד לעולם ,והעולם יחזור לעולם של גן עדן ואז יחזור האדם לאכול רק מפרי העץ  .

פרשת בראשית :גם בראש השנה היום שבו נברא העולם אנחנו אומרים זכר ליציאת מצרים . האם זכר ליציאת מצרים זה הכרת העבר ? או אולי זה הכרת המציאות עכשיו ? מציאות הקיימת כל רגע ורגע ? מציאות של יציאת מצרים הקיימת כל יום וכל שעה ? ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה


 

בס"ד פרשת בראשית

גם בראש השנה היום שבו נברא העולם אנחנו אומרים זכר ליציאת מצרים . האם זכר ליציאת מצרים זה הכרת העבר ? או אולי זה הכרת המציאות עכשיו ? מציאות הקיימת  כל רגע ורגע ? מציאות של יציאת מצרים הקיימת כל יום וכל שעה ?  ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה

בריאת העולם זה ראש השנה  ובראש השנה אנחנו אומרים

"ותיתן לנו ..    את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש זכר ליציאת מצריים "

מה הקשר של בריאת העולם ליציאת מיצרים ? הרי העולם נברא הרבה לפני יציאת מצרים ? נתרץ את הקושיה ולפי המהלך שדיברנו עליו שהקב"ה ברא את העולם מחדש ביציאת מצרים ובריאת העולם מחדש ביציאת מצרים היא בסימן 50 49 ימי ספירת העומר ועוד אחד ששיך רק לקדוש ברוך הוא וזה מתן תורה . ולכן גם ראש השנה לאחר יצירת מצרים הוא בסימן 50 כמו שכתבתי שהמדרש אומר ששמיני עצרת היה צריך להיות ביום החמישים כמו מתן תורה אבל בגלל שהקב"ה ריחם על ישראל הצמיד את זה לחג הסוכות . והשאלה שאני רוצה לחקור האם יציאת מצרים זה אירוע מהעבר  שאומרים זכר ליציאת מצרים הכוונה למשהו שהיה בעבר שצריך זכירה או זה מציאות  הקיימת  בהווה ?

אנציקלופדיה תלמודית כרך ח, [הגדה (של פסח)] טור קפט

ואף על פי שכבר אמרנו בתחילת ההגדה - בפסקא עבדים היינו - ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו וכו', מכל מקום חוזרים כאן לעיכוב, כלומר שחייבים אנו לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים ארחות חיים; כלבו סי' נא.

כלומר אומר הכלבו שאנחנו צריכים לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים אבל זה קצת קשה האם אנחנו צריכים "לעשות בכאילו"  ללא קשר למציאות או שיש מציאות תמידית של יציאת מצרים ואנחנו צריכים להבין זאת ולהתבונן במציאות האמיתית של העולם  ?

נאמר בדברים פרק לב

(מט) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה:

משה נקבר ע"י הקב"ה מצד אחד מול יריחו ומצד שני מול בעל פעור ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה רמז תתקסה

ומפני מה נקבר משה רבינו מול בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור, מה עשה משה חפר בארץ כבית דירה גדולה בנחלת בני גד וטמן חמה בארץ כאדם שהוא חבוש בבית האסורין, וכל פעם ופעם שהיו ישראל חוטאין היה עולה ופוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשחית, לפיכך נקרא שמו פעור, והיה משה מזכיר עליו את השם ומורידו למטה, וכשמת משה מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן את קברו כנגדו [וכל זמן שישראל חוטאין והוא פוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשמיד את ישראל] והוא רואה את קברו כנגדו חוזר לאחוריו שנאמר ויקבר אותו בגי מול בית פעור:

המהות של יצירת מצרים היה ההתמודדות של משה מול פרעה ההתמודדות של 50 שערי טהרה מול 50 שערי טומאה . פרעה היה 50 שערי טומאה הוא הכחיש את הקב"ה ואמר אני בראתי את העולם כלומר כפירה מוחלטת בקב"ה מול משה שהכיר את הקב"ה "פנים אל פנים"  והקב"ה כפי שכתבתי בעבר החזיר את העולם בעשר המכות למצב של תוהו ובהו ויצר עולם חדש במהלך של חמישים יום .

קבלת התורה היית ע"י משה בלבד כי רק הוא קיבל את התורה מהקב"ה כי עם ישראל לא היה ביכולת לקבל את התורה כפי שהיא ולכן שבר משה את לוחות הברית ונתן להם תורה שעם ישראל יכלו  לקבל באותו הזמן  . עם ישראל בכניסה לארץ ישראל נמצא במסע ארוך כדי להגיע בסופו של דבר לקבל את התורה כפי שמשה קיבל אותו כלומר עם ישראל נמצא בהתמודדות בין עבודה זרה לבין הכרת הקב"ה פנים אל פנים ולהגיע בסופו של דבר לקבלת התורה שקיבל משה בפעם הראשונה . הנצחון של משה היה מוחלט וגם פרעה בסופו של דבר הכיר את האלוקים לא כמו משה אבל כמו שבן נח יכול להכיר את האלוקים אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154

 ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.

משה עלה לדרגת החמישים של שערי טהרה  בעזרת הקב"ה  אבל פרעה עלה לדרגת החמישים של שערי טומאה  והשער הראשון של שערי טומאה עומד מול השער הארבעים ותשע של שערי טהרה . בן נח לא יכול להגיע לחמישים שערי טהרה רק לארבעים ותשע שערי טהרה .

עכשיו נסתכל על המציאות הקיימת כיום

משה נמצא בהר נבו מול יריחו . יריחו נמצאת מול ירושלים  . גיהינום נמצא מול הר הבית . פרעה נמצא בפתח גיהינום . עשן הגהנום מתמר מול עשן הקטרת של בית המקדש . כלומר יש כאן מציאות של זה כנגד זה . ציר הר נבו – יריחו- גיהינום הר הבית .

משה מול בעל פעור כלומר מול עבודה זרה.  משה נמצא מול יריחו שיריחו זה מקום ההתמודדות של עם ישראל מול אומות העולם ,יריחו כנגד ירושלים הר הבית ומול גיהינום

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה דף סז עמוד ב

זה שלמה בן דוד שעשה כלי בית המקדש בככר הירדן שנאמר (מלכים א' ז) בככר הירדן יצקם המלך בקעת יריחו. אלו המון גוג ומגוג שעתידין המוניה ליפול בבקעת יריחו.

דף על הדף סוכה דף לב עמוד ב

בביאור הטעם שהגיהנם נמצא במקום זה הקרוב לירושלים, יש לומר על פי מה דמבואר בקרא (עיין מלכים ב' כ"ג י', ויהושע ט"ו ח', וברד"ק) שבמקום הזה שהי' חוץ לירושלים, הי' מקום המרכזי לעבודה זרה מולך, ששם היו מקריבים לו את בניהם בתופים ובכלי זמר. ולכן במקום שבו נעשה חטא כזה, מקום הפשע, נעשה מקל חובלים לדון בו את הרשעים.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לב עמוד ב

תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם, וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם

פירושי סידור התפילה לרוקח [כד] מזמור שיר ליום השבת עמוד קכו

צדיק כתמר יפרח היינו קרח, והיינו דכת' מוריד שאול ויעל, כמו שאמרו רבותינו שעתיד הק' להוציא קרח מגיהנם לימות המשיח, ויושיב אותו בהיכלות, להכי כת' בסמוך בחצרות אלהינו.

כלומר אם מסתכלים על הציר הר נבו בית המקדש יש לנו את הציר משה  כנגד פרעה התמודדות של הכרה בקב"ה פנים אל פנים מול אלו שמכחישים לחלוטין את קיום של הקב"ה .

הניצחון ההכרה של משה בקב"ה בשלמות כמו שהיה ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני מול עבודה הזרה  של פרעה הוכרעה ונמצאת לפנינו יום יום במציאות , משה נמצא ורואה אומר רש"י דברים פרק לד פסוק "לא כהתה עינו - אף משמת:"ופועל כנגד עבודה זרה של ישראל ומולו בגיהינום נמצא פרעה שחזר בתשובה ומכיר בקב"ה ופועל מול המגיעים לגיהינום ,עשן הגיהינום נמצא מול עשן הקטרת משה ופרעה נמצאים מול יריחו כל אחד בצד אחר שם יהיה מלחמת גוג ומגוג ושם יתברר סופית שהקב"ה מלך על כל העולם "וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" . אנחנו צריכים להכיר בכך ולפעול להשתדל להכיר  בעצמנו את המציאות הזאת שנמצאת מולנו יום יום שעה שעה . אנחנו רק צריכים להתגבר על המניעות שמונעות  מאיתנו את ההכרה הזאת אפילו קרח שמרד בקב"ה ונמצא בגיהינום יבוא למסקנה שמשה אמת ותורתו אמת  ולכן למסקנה זכר ליציאת מצרים זה לא הבנה של המציאות בעבר זה הבנה של המציאות העכשווית הנמצאת בין הר נבו למקום בית המקדש .

 

 

14.10.2014

סוכות "הבל הבלים הכל הבל " מאמר המשך : המשמעות האמיתית של הביטוי שבאמת הכול כלומר כל העולם זה הבל לא הבל של שטות אלה שהכול זה "הבל" הבן של האדם הראשון שנלחם על קידוש השם מול קין ‏כ'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

סוכות "הבל הבלים הכל הבל " המשמעות האמיתית של הביטוי שבאמת הכול כלומר כל העולם זה הבל לא הבל של שטות אלה  שהכול זה "הבל"  הבן של האדם הראשון שנלחם על קידוש השם מול קין ‏כ'/תשרי/תשע"ה

מאמר זה הוא בהמשך למאמר הקודם על הבל הבלים הכל הבל  לעיון במאמר


כתוב בתחילת קהלת פרק א

(א) דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם:

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:

כתוב פעמיים הבל הבלים בתחילת קהלת ואילו בסוף קהלת כתוב בקהלת פרק יב

(ח) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל:

רק פעם אחת הבל הבלים והשאלה למה השינוי הזה ?

לפי ההבנה שלי במאמר הקודם מי שהסתכל בזוית מצומצמת על מעשה הבל וקין הגיע למסקנה שבאמת אין דין ואין דיין כי קין הצליח להרוג את הבל שהיה צדיק ולכאורה קין הצליח שהמשך העולם יהיה ממנו ולא מהבל . קין שמרד בקב"ה לכאורה הצליח להתגבר על מידת הדין של הקב"ה . אבל הראנו שבסופו של דבר מי  שקיבל את התורה היה משה גלגול של הבל ואילו קין נשטף ע"י המבול ללא קבורה . כלומר סופו של דבר הבל קיבל את שכרו וקין קיבל את עונשו ולכן המסקנת של המלך שלמה  בקהלת

הבל הבלים בהתחלה היה עם שני אפשרויות  שיש דין ויש דין ובאמת כל העולם הוא הבל  כלמור צדיק מקבל את שכרו ורשע את עונשו אבל היה אפשרות נוספת שקין ייצג אותה שאין דין ואין דין בעולם ולכן יש פעמיים הבל הבלים . אבל המסקנה הסופית שיש רק משמעות אחת שבאמת כל העולם זה הבל הבלים הכל הבל כלומר כמו שנאמר בקהלת פרק יב

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:

(יד) כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע:

כלומר כל העולם זה הבל כי בסופו של דבר יש קיום בעולם רק לצדיקים רק להבל ואין קיום לקין כלומר כל העולם באמת זה הבל . וזה ההבדל בין תחילת קהלת לסוף קהלת .

הושענא רבה מה המשמעות של הושענא רבה ? כיצד זה קשור לבריאת העולם ? האם הושענא רבה קשורה לבריאת היום השלישי ? למה לומדים תורה בהושענא רבה ? ‏כ'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

הושענא רבה

מה המשמעות של הושענא רבה ? כיצד זה קשור לבריאת העולם ? האם הושענא רבה קשורה לבריאת היום השלישי ? למה לומדים תורה בהושענא רבה ? ‏כ'/תשרי/תשע"ה

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א

הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים

פרוש שחג הסוכות נידונין על המים וגמר גזר הדין הוא ביום השביעי כלומר הושענא רבה

ואמור [רבינו] בחיי במדבר פרק כט

והנה כל שבעת ימי החג היו מנסכין המים על גבי המזבח, וזה הלכה למשה מסיני, ועם נסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבד.

ואומר   המהרש"א חידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב

ולפי שיש עוד כ"א ימי סליחה ושמחה מי"ט ראשון של ר"ה עד כ"א תשרי שהוא הושענא רבה יום גמר החתימה כדאיתא במדרשות והוא שרמז לו בזוגתא חיורתא ג"כ ע"ש ליבון עונות

כלומר הושענא רבה  זה ביום ה כ"א מראש השנה וזה 21 יום   שזה 7  כפול 3

ולפי מה שהבאתי במאמרי הקודמים  ולפי ההבנה שלי שהעולם נברא מחדש ביציאת מצרים אבל בשיתוף של עם ישראל וזו בא לידי ביטוי בספירת העומר  ספירה של  49 יום שזה בריאה מחדש של העולם בשבע ימים ארוכים של שבע ימים כל יום  סה"כ 49 יום  .


אם כך 21 יום שזה יום הושענא רבה זה סוף היום השלישי לבריאת בעולם  ובו נראה מה כתוב ביום השלישי בבריאת העולם בראשית פרק א

(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:

 (יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (יג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי: פ

וכאן אנו רואים שזה בדיוק יום הושענא רבה סוף היום השלישי . אתרוג   ולולב עץ עושה פרי . הדס וערבה – דשא עשב מזריע . ויום השלישי זה היום בו יקוו המים מתחת השמים וזה הסיבה שנידונין על המים ביום השלישי לבריאת העולם . אבל לאחר בריאת העולם מחדש בפסח היום השלישי זה השבוע שמתחיל ביום החמש עשרה עד היום העשרים ואחד כלומר סוכות . ויוצא לנו שלאחר בריאת העולם מחדש בפסח בריאת העולם מראש השנה גם נחשבת לבריאה של 49 יום .

אבל יש לנו בעיה חמורה עם ההבנה שלנו לעומת המציאות ששמיני עצרת היה צריך להיות כמו שבועות ביום החמישים לאחר ראש השנה  כמו ששבועות הוא היום החמישים מתחילת ספירת העומר . אבל מראש השנה עד שמיני עצרת יש 22 יום ואין חמישים יום אז נופל לנו כל ההשוואה של בריאת העולם מחדש ב 49 יום . אבל גם לקושיה זו יש פתרון בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת

א"ר יהוש' /יהושע/ בן לוי ראויה היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנות נשואו' במקום קרוב ובנות נשואות במקו' רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון, ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון, א' המלך אני ואתם נשמח יום אחד. כך בפסח על ידי שישר' יוצאין מן החורף לקייץ ואינה טרחות דרכים קשה לפיכך היא רחוקה ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון, אבל בחג על ידי שישר' נכנסין מן הקייץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים, דלית ביומיא דאזלון וייתון. א' הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד. לפיכך צריך לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט: לה).

פרוש העניין שבאמת שמיני עצרת היה צריך להיות ביום החמישים מראש השנה והמהלך שלנו באמת מתקיים אבל הקב"ה בגלל מידת הרחמים לעם ישראל קבע את שמיני עצרת בסמוך לחג הסוכות .

יוצא לנו שהושענא רבה הוא  סופו של היום השלישי לבריאה החדשה של העולם לאחר מעמד הר סיני שבו ברא הקב"ה את העולם מחדש עם קבלת התנאי של עם ישראל שתורה הוא תנאי בקיום העולם והקב"ה שיתף את עם ישראל בבריאת העולם מחדש  שבאה לידי ביטוי בספירת העומר .

וצריך להגיד ששמיני עצרת זה  שלמות של כל העולם לאחר שבסוכות עם ישראל כיפר על אומות העולם והעולם הגיע לשלמות נשאר לנו לסיים את התהליך שיבדיל אותנו מאומות העולם וחס וחלילה יעלה בדעתו של אדם ששלמות של אומות העולם זה שלמות העולם ,כי השלמות של העולם זה שלמות התורה והייחוד של עם ישראל עם תורתו של הקב"ה וזה המהות של שמיני עצרת שבו נחתם כל התהליך מפסח . כפרה על אומות העולם רק מכשיר את עם ישראל לקבל את התורה בשלמות ולכן יש לנו בשמיני עצרת את שמחת התורה . ולימוד התורה בהושענא רבה קשור לשמיני עצרת  . ורק בגלל שהקב"ה הקדים את שמיני עצרת אנחנו נשארים ולומדים כל הלילה . למסקנה יש שני עניינים בהושענא  רבה  גמר גזר דין על המים ועניין שני שקשור לשמיני עצרת וזו שלמות קבלת התורה לאחר שהעולם הגיע לשלמות אחרי שעם ישראל כיפר על אומות העולם .