בס"ד פרשת בראשית
מה אכל האדם הראשון ? מתי הותר לו לאכול
מעשב השדה ? מתי הותר לו להשתמש בחיות ? מתי הותר לו לאכול את חית השדה ? ומה הסיבה שאנחנו יכולים לאכול מעשב השדה או
מחיות השדה ? כ"ג/תשרי/תשע"ה
הקב"ה ברא את האדם ואת העולם .
העולם שייך לקב"ה ומותר לנו להשתמש
בעולם רק לפי ציווי של הקב"ה בראשית פרק ב
(טז) וַיְצַו יְקֹוָק אֱלֹהִים עַל
הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:
(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע
לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת:
הקב"ה מצווה את האדם הראשון לאכול
מכל פרי עץ הגן חוץ מעץ הדעת לכאורה ניתן
להבין שלפני החטא של האדם הראשון היה מותר לאדם הראשון לאכול רק מפרי העץ האדם
הראשון לא אכל לא עשב ולא מחית השדה . לפני חטא האדם הראשון יצר הקב"ה את כל חית השדה ונתן לאדם
הראשון לקרא שמות לכל חיות השדה . בבראשית פרק ב
(יט) וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן
הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל
הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ
חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:
(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת
לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא
מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
פנים יפות שמות פרק א
ובזוהר [שמות ב ב] פ' ואלה שמות בני
ישראל הבאים מצרימה אינון רתיכין ומשריין עילאין דנחתי עם יעקב וכו' ע"ש,
והוא מכוון בלשון שמות בני ישראל כי השמות שלהם הוא שורש נשמתם בכ"י, וכן
שמות כל הנבראים הוא שורשם כענין שנאמר [בראשית ב, יט] ויבא אל האדם לראות מה יקרא
לו, והיינו כשראה כל מיני הנבראים הבין שורשם למעלה ויקרא לכל אחד שם כפי שורשו
כמ"ש [שם] וכל אשר יקרא לו האדם וגו' הוא שמו, היינו שמו המיוחד לו כפי שורשו
ובהם היו נכללים כל נשמות ישראל עד סוף כל הדורות, כמו שאמרו [הגש"פ] ולא את
אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם, וז"ש איש וביתו באו,
כי תולדות האדם נקרא ביתו כמו שאמר [תהלים קלה, יט - כ] בית אהרן ובית הלוי:
ונראה לי שלפני חטא האדם הראשון יכול לאכול רק מפרי העץ חוץ מעץ הדעת ולא אכל לא מעשב השדה ולא מהעוף או מהחיה .
האדם הראשון הבין את התפקיד של כל אחד
מהחיות ולכן נתן לכל אחד שם שתיאר את מהותו של כל אחד מהחיות וזה היה לפני החטא כי
כתוב בפירוש שלא מצא עזר כנגדו לאחר קריאת השמות כלומר לפני בריאת חוה כלומר לפני
החטא . ולגבי עשב השדה האדם הראשון לא יכל
לאכול אוכל של בהמות וכך כתוב בפירוש בבראשית
רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כ
ואכלת את עשב השדה ר' יהודה ור'
נחמיה ר' יהודה א' אילו זכיתה היתה מעלה לך מכל אילני גן עדן, עכשיו שלא זכיתה
וקוץ ודרדר תצמיח לך וגו',
וגם צריך להגיד שגם המצוה או הברכה של
פרו ורבו היה לאחר חטא האדם הראשון .
חזקוני בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק
כח
(כח) פרו ורבו י"מ לאחר שסרחו
ונקנסה עליהם מיתה נאמר להם פרו ורבו לפי שהוצרכה לפריה ורביה מדקאמר ומלאו את
הארץ, דאם קודם שסרחו נאמר עליהם היה לו לכתוב ומלאו את הגן שהרי דירתם היתה שם
קודם שסרחו אלא ע"י שפריה ורביה דוגמת יצירה היא נכתבה כאן עם היצירה.
ואכן לאחר חטא האדם הראשון יש שינוי
מהותי ושינוי כיוון . האדם הראשון מקבל את האפשרות לאכול את עשב השדה גם לאדם וגם
לבהמה וגם את האפשרות לרדות גם בדגים וגם בחית השדה והכוונה להשתמש בהם ולא לאכול
מהם כי למדנו שהבל היה רועה צאן וצריך להגיד שמדובר בהשתמשות ולא באכילה כלומר
שלאחר חטא האדם הראשון יכלו להשתמש ולרדות בחיות אבל לא לאכול אותם
בראשית פרק א
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים
וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל
הָאָרֶץ:
(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה
נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת
כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:
(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל
עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל
יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן:
השלב השלישי היה לאחר המבול ולאחר
שהקב"ה גלגל את העולם למצב של תוהו ובוהו ולאחר מכן ברא אותו מחדש ניתן לאדם
לאכול מן החיה
בראשית פרק ט
(ג) כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי
לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל:
רש"י בראשית פרק ט פסוק ג
(ג) לכם יהיה לאכלה - שלא הרשיתי
לאדם הראשון לאכול בשר אלא ירק עשב, ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון, נתתי לכם
את כל:
ואנחנו צריכים להבין את כל המהלך הזה של
השינוי בציווי של הקב"ה לאדם הראשון .
הקב"ה ברא את העולם בשלמות ונתן
כוח בחירה לאדם . שלמות העולם זה בעצם מצב גן עדן בו יש לאדם ציווי לאכול מפרי העץ אבל לא לאכול מעץ הדעת זו היית הבחירה של האדם הראשון במידה והיה עומד
בבחירה הזו היה העולם מגיע לשלמותו . האדם חי מפירות האילן המותרים לו ,וכל אחד מהיצורים
כמו הדגים החיות העופות כל אחד היה עושה את תפקידו בשלמות . האדם הראשון הבין את התפקיד של כל בריה
בעולם ולכן היה מסגול לתת לא את השם המיוחד שלה . לאחר חטא האדם הראשון הקלקול לא
היה רק באדם אלה בכל הבריאה כי כל הבריאה נפגמה ממעשה האדם הראשון וזה המשמעות של בראשית פרק ב
(טו) וַיִּקַּח יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת
הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:
אלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק
טו
לעבדה ולשמרה, והוא כי האדם מוריד
שפע במצותיו ושומר הגן ומצמיחו, מה שאין כן למלאכיו שעל ידי היותם משוללי יצר הרע,
אין הקדוש ברוך הוא קובע להם שכר על שירותם להשפיע בעצי עדן. והוא הכתוב אצלנו על
מאמרם ז"ל (ברכות יז א) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם:
וכאשר האדם הראשון עשה את החטא העולם
כולו נפגם כי השפע שהיה צריך לרדת לעולם לכל היצורים נפסק ופגם בכל העולם כולו . ותפקידו אל האדם שקלקל
לתקן את החטא שעשה ולתקן מה שפגם ולכן בתחילה יכול לתקן רק ע"י השתמשות בחיות
ואכילה של עשב כי בתחילה נתקלקלה האדמה והתיקון היה צריך להיות באדמה ולכן הורשה
לאכול עשב
רש"י בראשית פרק ד פסוק ב
(ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה,
פירש לו מעבודתה:
אבל האדם המשיך לקלקל גם את חיות השדה נאמר בבראשית פרק
ו
(יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ
וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קח עמוד א
אמר רבי יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על
חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל.
והקב"ה היה צריך לבנות ולהרוס את
העולם מחדש והאדם צריך לתקן עכשיו גם
את מה שקלקל בחיות השדה . והאדם יודע
בדיוק מה צריך לתקן כי לפני החטא ידע האדם תפקידו של כל חיה ולכן מסוגל לתקן גם
אחרי החטא .
למסקנה כל ההיתר של האדם להשתמש בעולם גם
בצומח בעשב השדה או בחי זה בגלל היכולת
שלו לתקן מה שקלקל . לתקן את עצמו ,את האדמה, ואת חית השדה ויש לו את הידע הזה
לפני שקלקל. והאדם צריך לחזור ולעשות את רצון השם את המצוות שנתן לו הקב"ה
לתקן חזרה את מה שקלקל ואז השפע ירד לעולם
,והעולם יחזור לעולם של גן עדן ואז יחזור האדם לאכול רק מפרי העץ .
