בס"ד
פרשת חיי שרה מה גרם לנתק בין חברון לירושלים ? למה הומלך
דויד בחברון ? כיצד ניסה המלך דויד לחבר בין קריית ארבע לירושלים ? למה קנה המלך
דויד את גורן אורנן מהיבוסי ? מתי יהיה תיקון להסכם בין אברהם לאבימלך ? כ"ד/חשון/תשע"ו
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
במאמר הקודם הבאנו את הזוהר שכותב
בזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף
קכה עמוד א
בקרית ארבע היא חברון דאתחבר דוד
מלכא באבהן
וכתוב על הקשר בין האדם הראשון למלך
דויד בזוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב
בגין דאיהו מלך קדמאה הוה ואתעבר
מניה מלכו ואתיהב לדוד מלכא ומיומוי דאדם אתקיים דוד מלכא דאדם אלף שנין אתגזר
עלוי ואתעברו מניה שבעין שנין יומוי דדוד מלכא והוא יהיב לון ואבהן היך יקומון עד
דייתי דוד מלכא
ואני רוצה לעמוד על ההבנה איזה חיבור היה
בין דויד לאבות והקשר שלו לחברון .
כתבתי בכ"ג/אייר/תשע"ד
על מצודת דויד ראה שם ואביא בקצרה את הנידון כתוב בבראשית
רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נד
ד ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויאמר אבימלך לאברהם מה
הנה שבע כבשות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני
משהה בשמחת בניך ז' דורות, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים
מבניך שבעה צדיקים ואלו הן, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו, אתה נתת לו ז'
כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן, אוהל מועד וגלגל,
נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין,
כלומר אברהם נותן לאבימלך נקודת אחיזה
בארץ ישראל ללא הסכמה של הקב"ה בבאר שבע וכמו כן נותן להם נקודת אחיזה
בירושלים
ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז פב
חמד מערת המכפלה אמר לבני יבוס (והלא חתיים היו אלא על שם
העיר יבוס נקראו יבוסים) לקנות מהם בממכר זהב ובכתב עולם לאחוזת קבר ולא קבלו
עליהם התחיל כורע ומשתחוה להם שנא' וישתחו אברהם לפני עם הארץ [כ"ג,
י"ב] אמרו לו כרות עמנו ברית ושבועה שאין זרעך יורש את עיר יבוסי ואנו מוכרין
לך כרת עמהם ברית ושבועה מה עשו אנשי יבוס עשו להם צלמי נחשת והעמידו אותן ברחוב
העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ כתיב ואת היבוסי יושב
ירושלים וגו'
כלומר אברהם כדי לקנות את מערכת המכפלה
נותן ליבוסי שהם צאצאי אבימלך נקודת אחיזה נוספת בירושלים ועל שני נקודות לדעתי הם
הנקודות שעליו עומד סולם יעקב שעליו עלו אומות העולם לשעבד את עם ישראל ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט
ב ר' נחמן פתח (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב מדבר ביעקב
דכתיב (בראשית כח) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות
העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל
עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא יודע כמה
באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה אמר לו הקדוש ברוך הוא ואתה
אל תירא עבדי יעקב אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו
ואני רוצה להסביר שיש לכאורה איזה נתק
בין חברון שבו יש את האבות ובין ירושלים ששם יש את בית המקדש והנתק הזה הוא בגלל
החיבור שיש ליורשי אבימלך בין באר שבע ובין ירושלים בגלל ההסכם בן אבימלך לאברהם
וכאן נכנס לפעולה החיבור שנעשה על ידי
דויד
דברי הימים א פרק יא
(ג) וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י
יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית
בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙
עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְקֹוָ֖ק בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל: ס
דויד הומלך בחברון שזה תחילת החיבור ומיד
לאחר שדויד נהיה מלך כתוב בדברי הימים א פרק יא מיד הוא
(ד) וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י
הָאָֽרֶץ:
(ה) וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙
לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן
הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד:
כלומר הדבר הראשון שדויד עושה זה לנתק
את החיבור בין באר שבע לבין ירושלים של צאצאי אבימל והוא לוכד את מצודת דויד
שניתנה ליבוסי וכך מסביר הרד"ק יהושע פרק טו
(סג) לא יכלו בני יהודה להורישם -
כתיב יוכלו כי אף בזמן העתיד לא יוכלו עד שיבא דוד וקרי יכלו כי לא יכלו אז
להורישם בעת כבוש הארץ ואמרו רז"ל יכולין היו אלא שלא היו רשאים מפני השבוע'
שנשבע אברהם לאבימלך והיבוסי הזה לא היה היבוסי משבעה גוים אלא אדם אחד שהיה שמו
יבוס והיה מפלשתים מזרע אבימלך ונקרא המקום על שמו יבוס ואנשי המשפחה ההיא יושבי
ירושלם היה שמם יבוסי מתיחסים אל יבוס וכן ארונה היבוסי שהיה מלך המקו' ההוא ומבצר
המקום הזה הוא ציון שהיא בירושלם ועד דוד לא היה נכבש המקום הזה ולדעת רז"ל
לא כבשוהו מפני השבועה ודוד הסיר העורים והפסחים שהיו צלמי נחשת והיה כתוב בהם דבר
השבועה ואחר כך כבש המגדל ההוא ואחר כך קנה דוד את עיר היבוסי לישראל בממכר זהב
בכתב לאחוזת עולם שנאמר ויתן דוד לארונה במקום וגו', ועוד אמרו כי השבועה היתה לי
ולניני ולנכדי וכשכבשו בני יהודה את ירושלם היה נכד אבימלך חי עדיין ולא יכלו
לכבוש המצודה עדיין מפני השבועה ובימי דוד לא היה עוד הנכד חי
אבל פעולה זו לכידה עדיין לא הספיקה, אומנם דויד הרס את העבודה הזרה אבל עדיין היה
ליבוסי קשר למקום ודויד המלך הבין אחרי 70000
הרוגים שזה לא מספיק כמו שכתוב בדברי הימים א פרק כא
(יד) וַיִּתֵּ֧ן יְקֹוָ֛ק דֶּ֖בֶר
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ:
ולכן מיד קנה בכסף מלא את המקום דברי הימים א פרק כא
(כה) וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן
בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:
(כו) וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד
מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיקֹוָ֔ק וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק
וַיַּֽעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה: פ
ומיד לאחר
שקנה את המקום עלה אש מן השמים על מזבח העולה וזה היה סימן שזה מקום בית המקדש ועל
פי המיקום הזה בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון בירושלים ולדעתי זה הרגע בו היה
חיבור של חברון במערת המכפלה מקום קבורת האבות לירושלים וזה נתן למלך דויד את
היכולת להיות רגל רביעית במרכבה של הקב"ה וכדי להבין את החיבור זה יש את הזוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח דף לה עמוד ב
א"ר יהודה עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למעלה כנגד
ירושלים של מטה ונשבע שלא יבא שם עד שיבואו ישראל בירושלים של מטה שנאמר [הושע יא]
בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. ושבע כתות של מלאכי השרת שומרים אותה סביב ועל כל פתח
ופתח כתות של מלאכי השרת והם הפתחים הנקראים שערי צדק ואלו הם הפתחים המכוונים
להכנס שם נפשות הצדיקים. .....הפתח ראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה
לג"ע ואדה"ר שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקום שלום בואך ויצאה
מפתח הראשון. הפתח השני בשערי ג"ע ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת
זכתה נכנסת בשלום ואם לאו שם תקבל עונשה (ותשפט) [ותשרף] בלהב הכרובים. וכנגדם היו
הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים זכה נכנס בשלום לא זכה מבין שני
הכרובים יוצא להב ונשרף מבפנים ומת. והיו מכוונים כנגד אלו אשר בשער ג"ע לצרף
הנשמות. ...... זכתה לעלות עולה באותו עמוד עד שמגעת עד הפתח השלישי והוא נגד
הרקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם ושם השומרים.
יוצא לנו שאכן יש דרך לנשמות שמתחילה במערכת הכפלה ומגיעה
עד ירושלים אבל לפני שדויד קנה את גורן ארנן לא היה חיבור בן חברון וירושלים ודויד
המלך במעשיו הצליח לחבר את האבות לירושלים וכך נהפך לרגל הרביעית של המרכבה וזה
היה התיקון להסכם עם היבוסי בירושלים אבל התיקון של האחיזה שנתן אברהם לאבימלך
ניתן יהיה לתיקון רק בבניית בית המקדש השלישי כמו שניתן להבין מהמדרש