פרשת תרומה – זכור : למה אסר הקב"ה להגיד שירה על מפלת פרעה ועל עמלק הקב"ה יצחק ? מה למד שאול מפרעה ? מה הקשר להשארת אגג בחיים ? מי היה יותר אכזר עמלק או פרעה ? למה יצאה בת קול ואמרה לשאול אל תהיה צדיק הרבה ? מה הקשר של בלק ובלעם לעמלק ? ממי למדו בלק ובלעם ? האם עמלק הוא הזרועה המבצעת של הנפילים ? למה התנגדו הנפילים לבריאת האדם ? מתי עמלק הפסיק להיות קיים באופן גלוי ? לאן נכנס עמלק ? מה הקשר לערב רב ? מה הקשר שלפי החתם סופר המן היה יהודי ? מה הקשר למהרסיך ומחרביך ממך יצאו ? מתי יהיה הברור הסופי מעמלק ? למה את עמלק צריך למחות מהעולם ? ‏ז'/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת תרומה – זכור : למה אסר הקב"ה להגיד שירה על מפלת פרעה ועל עמלק הקב"ה יצחק ? מה למד שאול מפרעה ? מה הקשר להשארת אגג בחיים ? מי היה יותר אכזר עמלק או פרעה ? למה יצאה בת קול ואמרה לשאול אל תהיה צדיק הרבה ? מה הקשר של בלק ובלעם לעמלק ? ממי למדו בלק ובלעם ? האם עמלק הוא הזרועה המבצעת של הנפילים ? למה התנגדו הנפילים לבריאת האדם ? מתי עמלק הפסיק להיות קיים באופן גלוי ? לאן נכנס עמלק ? מה הקשר לערב רב ? מה הקשר שלפי החתם סופר המן היה יהודי ? מה הקשר למהרסיך ומחרביך ממך יצאו ? מתי יהיה הברור הסופי מעמלק ? למה את עמלק צריך למחות מהעולם ?  ‏ז'/אדר/תשפ"א

כתוב בשמואל א פרק טו פסוק ז - ט

(ז) וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם:

(ח) וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת־אֲגַ֥ג מֶֽלֶךְ־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי־חָֽרֶב:

(ט) וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כָּל־ הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: פ

ומיד אחר כך בשמואל א פרק טו פסוק כו - כט

(כו) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְקֹוָ֔ק וַיִּמְאָסְךָ֣ יְקֹוָ֔ק מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל: ס

(כז) וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע:

(כח) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְקֹוָ֜ק אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ:

(כט) וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם:

וצריך להבין למה המעשה של שאול היה כזה חמור עדי כדי כך ששאול נמאס על ידי הקב"ה ולמה עניין מחיית עמלק הוא עקרוני עד כדי כך והוא שונה לחלוטין מאויבים אחרים של עם ישראל ?

כתוב ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג

אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה [י"ד, כ] בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני:

וכתוב בילקוט שמעוני דברי הימים ב רמז תתרפה

א"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו, לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים, דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים לפני שירה א"ר יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש:

לכאורה פרעה היה הרבה יותר אכזרי מעמלק שיעבד את עם ישראל בעבודת פרך ,גזר על הזכרים למיתה

וכך כותב ה שם משמואל שמות פרשת בשלח שנה תרעה

ולכאורה יפלא וכי שוטה גמור הי' פרעה לחשוב שישראל יתרצו לחזור למצרים לעבודת פרך ושהמצרים יוכלו למרר את חייהם ולשחוט את בניהם לרחוץ בדמם ולהשקיע את בניהם בבנין תחת לבנים. אך לפי דרכנו יש לומר עפ"י דברי הש"ס חולין (ז' ב) למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה

כלומר מצרים ופרעה את נראים יותר גרועים מעמלק . אבל על עמלק הקב"ה אומר בשמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

ואפילו שאול מתוך סברא ולא רצון לעשות חטא חומל על הצאן וכך כותבת הגמרא בבלי חברותא מסכת יומא דף כב עמוד ב

כתיב כשיצא שאול למלחמה על עמלק: "ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל".אמר רבי מני: על עסקי נחל! שכביכול עשה ריב עם הקדוש ברוך הוא על עסקי נחל, דהיינו בענין עגלה ערופה שנערפת בנחל איתן.בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול: "לך והכית את עמלק".אמר שאול: ומה על הריגת נפש אחת אמרה תורה: הבא עגלה ערופה!כל הנפשות הללו, שהרגנו, על אחת כמה וכמה שאנו צריכים להביא כפרה.ולכן השאיר ממיטב הצאן והבקר כדי להקריב אותם כקרבנות לכפרה [רבינו חננאל].⁽¹⁰⁾ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה?ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו?יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה"!ובשעה שאמר לו שאול לדואג: "סוב אתה ופגע בכהנים" שבעיר נוב על שנתנו מחסה לדוד, יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תרשע הרבה"!

הגמרא לא סותרת את הסברא שלו ואומרת לו "אל תהי צדיק הרבה"  .

וכך כותב החומת אנך שמואל א פרק טו

הנה שמוע מזבח טוב וכו' כי חטאת קסם וכו' יען מאסת וכו'. ויש לדקדק בכללות הענין הזה ובפרטות מה עלתה על דעתו של שאול בחיר ה' לעבור את פי ה' ודן ק"ו אם על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה בשביל כל הנשמות עאכ"ו אם אדם חטא בהמה וכו' כמשז"ל ביומא דף כ"ב על פסוק וירב בנחל ושם נאמר מיד יצאת ב"ק ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה. ותימה הוא מה זה הק"ו במקום מאמר ה' בפרטות בזה. ועוד תימה מה ענין ישראל לעמלק. ותו להבין מ"ש שמואל יען מאסת את דבר ה' דהול"ל יען עברת את דבר ה' והיכן מצינו שמאס דברו ח"ו. ומצאתי להרב מהר"ש שלם זלה"ה בס' דברי שלמה פ' תשא שכתב משם הרב כלי יקר ז"ל דכשבא לעיר עמלק קבלו עליהם להתגייר מפני הסכנה ואז דן ק"ו וסבר כי ציווי ה' היינו כשאינם מתגיירים וזש"ה ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל דאחר שבא לעיר עמלק וידע שקבלו גרות אז וירב בנחל עכ"ד אך עדיין קשה דהרי יצאת בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה ומשמע דהוא שמע הבת קול דקאמר יצאת ב"ק ואמרה לו. וצ"ל דאמר כר' יהושע אין משגיחין בב"ק לא בשמים היא. ולכן שאול היה סובר דלא עבר דבר ה' וכן אמר לשמואל ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה'. אך שגג בזה שלא העמיק להבין דבר ה'.

החומת אנך דן מסתכל על שאול בעין טובה ודן אותו לכף זכות .אומנם רש"י כותב על הפסוק בקהלת פרק ז פסוק טז

(טז) אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם:

רש"י קהלת פרק ז פסוק טז

ואל תתחכם יותר - לדון ק"ו של שטות ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה וכו':

אבל הפרוש של החומת אנך מסתבר מאוד . ויש עוד נקודת זכות לשאול כי גם  פרעה שהיה לכאורה גרוע מאגג הקב"ה השאיר אותו ושאול יכול ללמוד את השארת אגג בחיים מפרעה

וכך כותב הפרקי דרבי אליעזר פרק מג

בֹּא וּרְאֵה מִפַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁמָּרַד בְּצוּר עֶלְיוֹן הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות ה, ב] מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. וּבְאוֹתוֹ לָשׁוֹן שֶׁחָטָא, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן עָשָׂה תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טו, יא] מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'. וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט, טו] כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ. וְהֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים לְסַפֵּר כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהֶעֱמִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טז] וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ. וְהָלַךְ וּמָלַךְ בְּנִינְוֵה.

אז מה ההבדל העקרוני בן פרעה לעמלק ?

וכך כתוב בזוהר על בלק ובלעם

וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵקִים

כלומר עמלק הוא החיבור של בלק ובלעם . כל התורה של בלק ובלעם נלמדה והגיעה מהנפילים כמו שכותב הזוהר הקדוש

אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ, מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.

ומי הם  הנפילים ?  כך כותב הזוהר הקדוש

וְהֵם עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל, שֶׁמֵּהֶם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם הַנְּפִילִים, שֶׁהִפִּילוּ עַצְמָם לִזְנוֹת אַחַר נָשִׁים שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְלָכֵן הִפִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק שָׁם, וְנָתַן לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז) וּמְשַׁלֵּם לְשּׁנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ וְגוֹ'.

הַגִּבּוֹרִים - מִין שְׁלִישִׁי, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז) הֵמָּה הַגִּבּרִים וְגוֹ' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְהֵם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יא) הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וּבוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וְצַד אַחֵר מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְגוֹזְלִים אוֹתָם וּמִתְבַּטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.

הָרְפָאִים - מִין רְבִיעִי, אִם יִרְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדחַק, מִתְרַפִּים מֵהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַצִּילָם וְלֹא רוֹצִים. וּמִתְרַפִּים מֵהַתּוֹרָה וּמֵאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ. בִּזְמַן שֶׁתָּבֹא פְקִידָה לְיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָר בָּהֶם (שם) וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.

הָעָנָקִים - מִין חֲמִישִׁי, שֶׁהֵם מְזַלְזְלִים לְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. שְׁקוּלִים זֶה לָזֶה. אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמַּחֲזִירִים אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

ואותם נפילים היו מן פמליה של מעלה שהתנגדה לבריאת האדם כמו שכותב התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

וההמשך של זה נאמר בבראשית רבתי

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך. א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'. ראה שמחזאי ריבה אחת ששמה אסטירה נתן עיניו בה, אמר לה השמעי לי, א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה

עמלק הוא ההמשך של אותם נפילים שהתנגדו לבריאת האדם . אין מקומם בארץ ואין הם חלק מאומות העולם . הם ירדו רק לקעקע את האדם כי הם חושבו שהם אלטרנטיבה טובה מן האדם וזה מהות הוכוח שלהם עם הקב"ה. עמלק נהפך לזרוע המבצעת של אותם נפילים שהקב"ה קשר אותם בהררי קדם . האסטרטגיה של הנפילים השתנתה במעמד קבלת התורה כי כוחם נחלש . עמלק נעלם ולא נמצא יותר באופן גלוי ולפי ההבנה שלי שהוא נכנס לתוך עם ישראל . ההעלמות של עמלק נכתבה בדברי הימים א פרק ד פסוק מב - מג

(מב) וּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם:

(מג) וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וכך אומר רש"י דברי הימים א פרק ד פסוק מג

(מג) ויכו את שארית הפליטה - מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום:

ולכן המקום היחידי שלהם להיות במקום שהם יכולים לקעקע את העם היהודי הוא מתוך העם היהודי

ואומר המצודת דוד ישעיהו פרק מט פסוק יז

מהרסיך - המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך ר"ל הרשעים שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן ולא מאתי יצאה הרעה:

ואומר המהרא"ש הקדמה ותוכן עניינים

ובגמ' ברכות (ס"א א) יצה"ר דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחות הלב, שנא' - "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח". ואמרתי הרעיון בזה עפי"מ שידוע שיש באויר זבובי מות דרכם למצוץ כח היין, ואם יפלו על עץ הגפן ישאבו ממנו כל כח היין. ויש עוד מין זבובים, אשר יבואו באויר הנשימ' והאדם שואף אותם, ובבואם בקרב האדם יזילו רוק מפיהם ובהתערב הרוק בדם האדם יתפוצצו העורקים ויעורר חולי רע ר"ל. ובארתי בזה הכתוב - "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". ישעי' (מט) הרצון בזה - שיש שונאים הנראים כאוהבים ומתאחדים עם שלומי אמוני ישראל וטובם כחדק נהפך למרורת פתנים ומסך רוח, עושים להפריד בין אחים ובין אביהם של ישראל. והמה מהרסיך כאיש שונאי ישראל בגלוי. מגמתם להסיר משען ומשענה מכל איש הנושא שם ישראל, והמה מחריביך המחבלים כרם ה' גפן ישראל.

אם כן מדובר ביהודים ותהליך זה התרחש ביציאת מצרים כאשר משה הבין שיש כאלו מתוך הערב רב ששיכים לעם ישראל אבל יש כאלו ששיכים לעמלק

וּמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְחָשַׁב שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ בְּה' וְנָתַן בָּהֶם אוֹת ה' שֶׁל אַבְרָהָם, גָּרְמוּ לוֹ יְרִידָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הָאוֹת ה' בְּיִרְאָה שֶׁל יוֹ''ד וּבְאַהֲבָה שֶׁל ה', הוּא יָרַד מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁהוּא ו'.

וְאוֹת ו' יָרְדָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד בֵּינֵיהֶם, שֶׁעָתִיד הוּא בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל לְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת בֵּין עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה נא) כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְגוֹ'. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ נֹחַ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה לֹא נִשְׁמַר מֵהֶם, וְהִפִּיל ה' בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן הוּא לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתָּשׁוּב ה' לִמְקוֹמָהּ. וְלָכֵן יָרַד הוּא מִדַּרְגָּתוֹ, וְיָרַד בּוֹ ו'. וְלָכֵן ה' נָפְלָה, ו' יָקִים אוֹתָהּ, ו' שֶׁל מֹשֶׁה.

וכך ניתן להבין מחידושו של החתם סופר שאומר שהמן היה יהודי

דף על הדף יבמות דף מח עמוד ב

וראה בתורת משה על החתם סופר  עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח

פרוש : המן היה עבד כנעני מהול שטבל והיה חייב במצוות כמו אישה  (ואפילו היה מחויב בשמיעת המגילה )כלומר יש לו איזה שייכות לעם היהודי . ולכן ההבדל המהותי בן עמלק לבין פרעה שפרעה שייך לעולם הזה ולא הצליח לקיים את התורה שנתן הקב"ה לאדם אבל העמלקים הם חלק חיצוני שהתנגד מראש לבריאת האדם ולא שייך לעולם ולכן יש את המצווה למחוק את זכרו . ולכן הקב"ה לא רצה שהמלאכים יגידו שירה על מפלתו של פרעה כי פרעה שייך לעולם . אבל ביום שעמלק יצא מתוך העולם ומתוך עם ישראל יהיה היום היחידי שהקב"ה ישחק

וכך אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב אומרת דבר אחר :

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

כל  אותם שנכנסו לתוך העם היהודי ולא שיכים לו כי אם לעמלק ברגע האמת הם יתחברו למהות שלהם לגוג ומגוג שאגג היה מזרעו ולא יישאר מהם זכר בתוך העם היהודי . כי כל אחד נמשך למהותו והרגע של מלחמת גוג ומגוג נותן לכל אחד להגיע למהותו

וזה יהיה יום שיושב בשמים ישחק . ויהיה הברור בן מי ששיך לעם ישראל ומי שלא .

וכך מקשר השם משמואל במדבר פרשת בלק שנה תרעב בין אגג לגוג ומגוג

הברכה השלישית מה טובו אוהליך יעקב שרומזת למקדשות, זה יום טוב של סוכות דוגמת המקדש ובו נתקיים הביאני המלך חדריו כמבואר במדרשים, כנחלים נטיו וגו' עד וזרעו במים רבים, שאז ישראל מתברכים במים, וירום מאגג מלכו יש בו רמז על מלחמת גוג ומגוג שכתבו הגאונים שקבלה בידם שתהי' בסוכות, וע"כ מפטירין בשבת חוה"מ סוכות במלחמת גוג:

לסיכום מחיית עמלק מהעולם כולל זכרו נובע מכך שעמלק לא שייך לעולם והוא נצא כאן ככוחם של המלאכים שהתנגדו לבריאת העולם