25.7.2014

מדוע קבע לנו הקב"ה גורל בשעיר לעזאזל ? למה יש גורל בחלוקת הארץ לנחלה ? מה הקשר בין שני הגורלות ? למה משה עשה גורל שהיה צריך לבחור בשבעים זקנים? וכיצד כל זה קשור לשני המלאכים עוזא ועזאל ? לאחר מתן תורה מה תפקידו של עזאל ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד


בס"ד פרשת מסעי

מדוע  קבע לנו הקב"ה גורל בשעיר לעזאזל ? למה יש גורל בחלוקת הארץ לנחלה ? מה הקשר בין שני הגורלות ? למה משה עשה גורל שהיה צריך לבחור בשבעים זקנים? וכיצד כל זה קשור לשני המלאכים עוזא ועזאל ? לאחר מתן תורה מה תפקידו של עזאל ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד

 

במאמר הקודם שלנו דיברנו  על הגורל ומתי  נעשה הגורל בפעם הראשונה ע"י המלאכים והקב"ה כאשר בזמן דור הפלגה חילק הקב"ה את העולם לשבעים אומות ועם ישראל, וכיצד פירשתי  שהגורל מסמל העמקת השיתוף של המלאכים בהנהגת העולם וכיצד מתן תורה לעם ישראל העביר את כוח הבחירה החופשית מהמלאכים לעם ישראל ביתר פירוט ניתן לראות במאמר


ונשאלת  השאלה למה בחר הקב"ה לעשות גורל דווקא בשעיר לעזאזל?  ובחלוקת הארץ לשבטים ? כמו כן להבין מדוע ביצע משה גורל בבחירת 70 זקנים ?  .

לגבי השעיר לעזאזל  נראה שניתן להבין באופן ישיר את העניין

ואומר בבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

אותם מלאכים שהקב"ה נתן להם את הבחירה החופשית והיכולת למשא ומתן עימו מנסים להראות לקב"ה שבעצם הם צדקו כשלא רצו שיברא את האדם הראשון לכתחילה .ולכן הם רוצים לרדת לעולם ולהראות לקב"ה שהם יוכלו להתמודד טוב ביותר בעולם מאשר בני האדם ואכן הקב"ה נותן להם את ההזדמנות לרדת לעולם ולבחון את היכולת שלהם לעשות טוב יותר מהאדם .

והתוצאה הייתה שהם נכשלו בעריות מול בנות האדם והקב"ה נאלץ להביא את המבול ולהחריב את העולם . אבל עדיין אנו רואים שגם לאחר המבול יש לאותם מלאכים אחיזה בעולם

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

כלומר יש קשר ישיר בין אותם מלאכים שקבלו מהקב"ה את הבחירה החופשית ואת היכולת לעשות גורל לבין לעם ישראל שעושה גורל לשעיר לעזאזל . וצריך להגיד שבתוך עם ישראל יש צאצאים של אותם נפילים וגם להגיד שעצם זה שיש לך את הבחירה החופשית ואת היכולת לעשות גורל והכוח שנתן הקב"ה לעם ישראל אומר שיש בך יכולת לעשות חסרון בעולם ולא  לעשות במאה אחוז את רצונו של בורא עולם ,ולכן אתה חייב להגריל את השעיר לעזאזל כדי לכפר על המעשים שסותרים את רצונו של בורא עולם ולכן עם ישראל צריך ביום הכיפורים להקריב את השעיר לה' ואת השעיר לעזאזל

ואומר תלמוד בבלי מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנא דבי רבי ישמעאל: עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל.

ולכן צריך להפיל גורל ופוסק הרמב"ם שהגורל  מעכב בקורבן והביטוי ל"הפיל גורל" מרמז על הנפילה של אותם מלאכים שנפלו לעולם הזה . כלומר כוח גדול יותר ,כוח הבחירה גורם שיש על מה לכפר . הגויים שלא קיבלו את כוח הבחירה הזה אין להם צורך לכפר על מעשה עזאזל . וכאן אתה לומר שכוח הבחירה זה לא רק היכולת לבחור בין טוב ורע בין מצווה לחטא זה היכולת לעשות משא ומתן עם הקב"ה כלומר יכולת הנהגה על העולם הזה .

לסיכום  הגורל של השעיר לעזאזל מקשר ישירות בין העברת כוח הבחירה החופשית של המלאכים לעם ישראל וכוח זה מצריך אותנו לשלוח את השעיר לעזאזל .

ואנו רואים במדרש פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מה אמירה כמעט ישירה של הדמיון בין עם ישראל למלאכים :

אמ' סמאל לפני הב"ה רבון כל העולמים על כל אומות העולם נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי, אמ' לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא, ואם לאו אין לך רשות עליהם, לפי' נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא יקריבו את קרבנם, שנ' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, גורלו של הב"ה לקרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת, וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנ' ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה, ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ' לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלו"ם ביניה"ם יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. והב"ה שומע עתירתן של ישראל מן הקטיגור שלהם ומכפר על המזבח ועל המקום ועל הכהנים ועל כל הקהל מקטון ועד גדול ועל כל עונותיהם של ישראל ועל כל העם, שנ' וכפר את מקדש הקדש,

ועכשיו ננסה להבין את נושא הגורל בחלוקת הארץ  לשבטים

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות.  

ואומר רש"י מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

וראשו מארץ ישראל - שהיא גבוהה וחשובה מכל הארצות.

וצריך להגיד כשחילק הקב"ה את העולם לאומות ע"י הגורל ונקבע לכל אומה ואומה את החלק שלה בעולם לפי התפקיד  שלה . לכל איבר של האדם הראשון מתאים מקום מסוים בעולם ולכן עם ישראל שהוא העם הנבחר קבל את ארץ ישראל הוא החלק שקשור לראש של האדם הראשון ולכן מתאים לו ארץ ישראל.

והיות ונעשתה חלוקת העולם ע"י הגורל צריך לעשות את חלוקת הארץ ע"י הגורל . לכל שבט יש את החלק המגיע לו . חלוקת הארץ נעשתה ע"י גורל משני סיבות העברת כוח הבחירה החופשית מהמלאכים לעם ישראל מרגע קבלת התורה . חלוקת העולם נעשתה ע"י גורל ולכן ראוי שחלוקת הארץ תעשה ע"י גורל .

ועכשיו ננסה להבין מדוע כשמשה היה  צריך לבחור 70 זקנים לסנהדרין עשה משה גורל . וכאן הדמיון לגורל שנעשה ע"י הקב"ה והמלאכים מדהים ,היה גורל שנעשה ע"י הקב"ה ושבעים מלאכים וסה"כ 71 וגם כאן 70 זקנים ומשה סה"כ 71 . ולכן שצריך לקבוע 70 זקנים משתמשים בגורל .

משה היה צריך לקחת 6 אנשים מ 12 שבטים סה"כ 72 אנשים אבל הוא צריך להוריד 2 כי צריך רק 70 זקנים . כלומר היו 2 מיותרים ולכן עשה גורל . ומיד צריך לפרש  היה לנו  2 המלאכים שירדו לעולם ששם לא מקומם ולכאורה הם מיותרים . מלאך אחד  שחזר בתשובה ונמצא בין שמים לארץ ואחד עזאזל שלא חזר בתשובה . כלומר ה שנים המיותרים מסמלים את 2 המלאכים "המיותרים " שנפלו לארץ וזה לא מקומם ואת שני אלו צריך להוציא . ושני הסיבות הללו גרמו למשה לעשות גורל . הגורל שעשה הקב"ה ל 70 המלאכים , והצורך לסמל שיש כאן 2 זקנים מיותרים שמסמלים את  עוזא (יש מדרשים ששם המלאך השני הוא שמחזאי ) ועזאזל .

אבל עדיין קשה  אם כוח הבחירה של המלאכים עבר לעם ישראל מה תפקידו של  עזאל ? ומה הכוח שנשאל לו ?

אומר האלשיך ירמיהו פרק יג

שכחת אותי ותבטחי בשקר, הוא סמאל הוא עזאזל ונעשית שלו, נמצא שרוח מדבר הנזכר שהשעיר היה גורלו, הוא עתה גורלך מנת מדיך, וא"כ איפוא בך נמצאו ובך יהיו ולא יכפרם שעיר המשתלח:

כלומר עזאזל הוא סמאל הוא מלאך המוות שהוא שליח של הקב"ה אבל איבד לשיטתי את הכוח למשא ומתן עם הקב"ה דבר שעבר לעם ישראל וככה מפורש במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה, סוף רגע יצתה בת קול ואמרה הגיע סוף מיתתך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע זכור אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי (שמות ג) לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים זכור אותו היום שהייתי עומד על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות יצתה בת קול ואמרה לו אל תתיירא אני בעצמי מטפל בך ובקבורתך,

באותה שעה עמד משה וקידש עצמו כשרפים וירד הקדוש ברוך הוא משמי שמים העליונים ליטול נשמתו של משה ושלשה מלאכי השרת עמו מיכאל וגבריאל וזגזגאל,

כאן אנו רואים במפורש את הכוח של משה מול סמאל הוא מלאך המוות הוא עזאזל ואת השינוי שנעשה לאחר מתן תורה שמשה התגבר על עזאל שאיבד את כוחו ולפי המדרש נשאר כוחו רק ביום הכיפורים אבל השעיר לעזאזל מכפר על עם ישראל

 

 

 

פרשת מסעי בחירה חופשית רק לאדם ? האם למלאך יש גם בחירה חופשית ? מה המשמעות של הפלת גורל בשעיר לעזאזל ? ובחלוקת הארץ ? ומתי באה לידי סיום הבחירה החופשית של המלאכים ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד





בס"ד


פרשת מסעי בחירה חופשית רק לאדם ? האם למלאך יש גם בחירה חופשית ? מה המשמעות של הפלת גורל בשעיר לעזאזל ? ובחלוקת הארץ ? ומתי באה לידי סיום  הבחירה החופשית של המלאכים ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד


כתוב במדבר פרק לג


(נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ:


ויקרא פרק טז


(ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיקֹוָק וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:


יש 2  דברים שמפורש בתורה שנעשה גורל עליהם  אחד חלוקת הארץ והשני שני השעירים אחד לה' ואחד לעזאזל  ביום הכיפורים .


עוד גורל אחד שהיה בזמן משה אבל לא מוזכר בפרוש בתורה היה בבחירת 70 הזקנים מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בהעלותך פרק יא סימן כד


[כד] ויצא משה. מלפני ה': וידבר אל העם את דברי ה'. מה יהיה להם, ולא קבלו ממנו: ויאסוף שבעים איש וגו'. אמר משה כיצד אעשה, הקדוש ברוך הוא לא אמר לי שאקהיל כי אם שבעים איש, ואם אקח מכל שבט ושבט ששה, ומן שנים אקח חמשה חמשה, תהיה קנאה ביניהם, מה עשה נטל שבעים ושתים פתקין על שבעים פתקין כתב זקן, ושנים הניחם חלקים, ונתנם בקלפי ואמר להם הכניסו ידכם וטולו כל אחד ואחד פתק אחד, מיד הכניסו כל אחד מהם ידם ונטלו פתקין, מי שעלה בידו זקן, אמר לו הקדוש ברוך הוא רוצה בך, ומי שעלה בידו חלק, אמר לו הקדוש ברוך הוא אינו רוצה בך:


ונשאלת השאלה מדוע ב 2 המקומות הללו בחר הקב"ה שעם ישראל יעשה גורל?  מדוע לא ציווה הקב"ה על עם ישראל את חלוקת הארץ ישירות ללא גורל ? היה קובע גבול לכל שבט .  למה היה צריך את פעולת הגורל ? ומדוע בחר משה להשתמש בפעולת הגורל לבחור את 70 החכמים ?


הרי ברור לנו שכל מה שקורה בעולם נקבע ע"י הקב"ה אז מה ההבדל אם זה יעשה   ע"י ציווי רגיל או ע"י גורל . ולכאורה אפשר לומר אפילו שיש קצת בעיה בפעולת ההגרלה כי לכאורה פעולת ההגרלה נתפסת ע"י האדם כמשהו אקראי וניתן לטעות ולחשוב שזה מנותק מהשליטה  של הקב"ה ונשאלת השאלה למה הרגשה של מקריות תקבע את המציאות   ?


בו נבדוק מתי בפעם הראשונה השתמשו בגורל נכתב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד


ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים


נבחן את משמעות מה שנאמר פה . הקדוש ברוך הוא יורד עם המלאכים לארץ כדי לדון את דור הפלגה ומחליט לחלק אותם לשבעים ואחד אומות .הוא עושה גורל איזה אומה תהיה תחת איזה מלאך ומכניס את עצמו גם בגורל . לכאורה יש כאן  הסתכלות שוויונית בין הקב"ה לבין המלאכים והקב"ה מקבל חלק אחד מתוך 71 חלקים  הוא מקבל את עם ישראל וארץ ישראל לשליטה שלו .


וצריך לפרש ולהגיד שהקב"ה מתייחס למלאכים בצורה שוויונית למלאכים . ואומר רש"י בראשית פרק יא


(ז) הבה נרדה - בבית דינו נמלך, מענותנותו היתירה:


המלאכים משמשים כבית דין של העולם והקב"ה מתייעץ איתם לגבי הנעשה בעולם . בית דין פוסק לפי החוקים של הקב"ה , אבל כאן הקב"ה החליט לתת לאותם מלאכים חלק גדול יותר בשליטה על העולם ע"י זה שלא חילק בעצמו את העולם ואת האומות  למלאכים השונים וחידש בעולם את נושא הגורל . לכאורה הגורל נקבע ע"י הקב"ה כי הוא יודע מה יהיה הגורל אבל זה מנקודת המבט של הקב"ה ,אבל מנקודת המבט של המלאכים או של העולם זה לא נקבע ישירות ע"י הקב"ה אלה נקבע בהתערבות המלאכים ,מי שעושה את הגורל זה המלאכים והתוצאה זה הרגשה של שותפות של מי שעורך את  הגורל עם הקב"ה . ניתן לומר שלכאורה השותפות שלהם בעולם גדלה . ביצוע הגורל זה דרך להגדיל את השותפות של המלאכים בעולם לתת להם חלק גדול יותר בניהול העולם הזה .


 


 


כדי שלא נתבלבל ונחשוב שעצם קיום העולם או בריאת העולם יש למלאכים חלק ברא הקב"ה את המלאכים ביום השני או החמישי  בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה א


אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים, הה"ד (שם /תהלים/ קד) המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות, ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף, רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם /ישעיהו/ מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי וגו' מאתי מי אתי כתיב, מי היה שותף עמי בברייתו של עולם, ד"א כי גדול אתה ועושה נפלאות, בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה, וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא הוא לבדו ברא את העולם, הוא לבדו מתקלס בעולם, הוא לבדו מתהדר בעולמו, א"ר תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות, למה כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם.


כלומר בריאת העולם נעשה רק ע"י הקב"ה בלבד . וכל מי שאומר אחרת כאילו חס וחלילה יש לקב"ה שותפים בבריאת העולם עובד עבודה זרה בשיתוף . אבל כשברא את האדם שיתף הקב"ה את המלאכים ולכאורה התייעץ איתם ונתן להם את ההרגשה שיש להם חלק בבריאת האדם


תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב


 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.


הקב"ה ברא את העולם  וברא  את המלאכים עם יכולת עצמית של חשיבה ויכולת של דעה עצמית על העולם . יש להם יכולת לחלוק על הקב"ה ,להביע דעה על מעשיו וצריך להגיד שעצם היכולת הזאת זה לכאורה היכולת של בחירה עצמית . היכולת של המלאכים להביע את דעתם ,להיות בית הדין של הקב"ה , לנסות לשנות את דעתו זה החידוש שהכניס  הקב"ה לעולם לפני בריאת האדם . יכולת הבחירה החופשית נבראה קודם כל בעליונים ואחר כך בתחתונים עם בריאת האדם . החידוש של יכולת לעשות גורל נברא קודם כל בעליונים כשעשה הקב"ה גורל מי מהמלאכים ישלוט על איזה אומה , איזה מדינה תהיה לאיזה אומה , ורק לאחר מכן החידוש הזה עבר לעם ישראל דרך ציווי התורה .


אני רוצה להעלות רעיון  שהבחירה החופשית של המלאכים זה חידוש רק עד מעמד הר סיני .מקבלת התורה ע"י עם ישראל  נגמרה  האפשרות של המלאכים לבקר את מעשיו של הקב"ה ולכאורה עבר הכוח הזה לידי עם ישראל ובראשם משה ולכן אנו רואים שלמשה היה כוח של משא ומתן מול הקב"ה בהרבה מקרים ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב


מה שאתה רוצה לעשות כו' כיון שהגיע לאנשי דור המבול שהיה כולו קטטה ודור הפלגה שהיה כולו שקר אמרו לא יפה אמרו ראשונים שהן ב' כתות מה"ש אמת ושלום שנצחת אותן וא"ל עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו' ר"ל עד יום מתן תורה שהיה הקדוש ברוך הוא כזקן מלא רחמים וכשיבה יושב בישיבה כמ"ש במדרשות עד זמן ההוא אסבול תרעומתכם על בריאת האדם ושם תמצאו תשובה כמ"ש בפרע"ק שהתרעמו מלאכים ג"כ בזה במתן תורה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם וגו' וא"ל הקדוש ברוך הוא למשה אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה כו' א"ל תורה שאתה נותן מה כתיב בה אנכי וגו' שבת לא תשא לא תרצח וגו' שהתורה היא סבה לבריאות עולם שקיימוה ישראל ודו"ק:


וצריך להגיד שהיכולת לבצע גורל מסמל את הכוח של עם ישראל שעבר מהמלאכים שהיו  בית דינו של הקב"ה לעם ישראל . ולכאורה אולי ניתן להגיד שסנהדרין של 70 חכמים ועוד אחד שהוא משה שהוא כנגד כולם מסמל את המעבר הזה של יכולת הבחירה שעבר לעם ישראל עם קבלת התורה כמו שהיה בגורל של שבעים האומות והקב"ה סה"כ 71  .


ונותר לנו להבין למה הגורל מתבצע בשעיר לעזאזל , בנחלה של ארץ ישראל לעם ישראל , ובבחירה של שבעים הזקנים אבל כל זה אכתב במאמר אחר
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_12.html