פרשת בהר בחוקתי למי שייך עם ישראל ? למי שייכת ארץ ישראל ? מה מקשר בן עם ישראל לארץ ישראל ? למה משתחרר עבד עברי ? למה יש שמיטת קרקעות ? למה יש איסור ריבית ? האם מותר להלוות בריבית לגויי ? למה מותר להלוות בריבית למומר ? מה הקשר בן גוי למומר? מה ההבדל בן קרקע בחול לקרקע בארץ ? מהי תפיסת החופש של יהודי ? מאין נגזר חירותו של האדם היהודי ? למה מצרים היא ההיפך מהיהדות ? מאין נגזר חירותו של האדם לפי פרעה ? מה הקשר לעמנואל קאנט ? מה הקשר בן הפילוסופיה של פרעה לפילוסופיה של העולם המודרני המערבי ? האם ההתנגשות בן מצרים לעם ישראל רלבנטית גם היום ? למה היהדות החרדית מהווה איום חמור יותר מאיום האירני ? מה הקשר בן האדם הנאור למצרים ? ‏כ"ה/אייר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת בהר בחוקתי   למי שייך עם ישראל ? למי שייכת ארץ ישראל ? מה מקשר בן עם ישראל לארץ ישראל ? למה משתחרר עבד עברי ? למה יש שמיטת קרקעות ? למה יש איסור ריבית ? האם מותר להלוות בריבית לגויי ? למה מותר להלוות בריבית למומר  ? מה הקשר בן גוי למומר? מה ההבדל בן קרקע בחול לקרקע בארץ ? מהי תפיסת החופש של יהודי ? מאין נגזר חירותו של האדם היהודי ? למה מצרים היא ההיפך מהיהדות ? מאין נגזר חירותו של האדם לפי פרעה ? מה הקשר לעמנואל קאנט ? מה הקשר בן הפילוסופיה של פרעה לפילוסופיה של העולם המודרני המערבי ? האם ההתנגשות בן מצרים לעם ישראל רלבנטית גם היום ? למה היהדות החרדית מהווה איום חמור יותר מאיום האירני ? מה הקשר בן האדם הנאור למצרים ?  ‏כ"ה/אייר/תשפ"א

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

(נה) כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם:

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק כג

(כג) וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי:

יש בפרשה שלנו שני יסודות ארץ ישראל שייכת אך ורק לקב"ה ועם ישראל שייך אך ורק לקב"ה .  עם ישראל הוא עבד של הקב"ה . הוא קנינו של הקב"ה כמו שארץ ישראל הוא קנינו של הקב"ה. מה שמחבר את ארץ ישראל ועם ישראל זה התורה כלומר הקב"ה . בלי התורה אין לנו קשר לקב"ה ומתוך כך אין קשר לארץ ישראל .  

אומר המדרש הגדול ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים. על תנאי כך הוצאתי אותם מארץ מצרים על תנאי שלא ישתעבדו.

עם ישראל יוצא מארץ מצרים רק על תנאי שהם עבדים של הקב"ה כלומר על תנאי שהם מקבלים את התורה כתנאי לקיום העולם מבחינת יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . אם עם ישראל לא היה מקבל את התנאי הזה לא היה יוצא ממצרים ואלו שלא קבלו את התנאי מתו במכת החושך .

מתוך הקניין הזה על ארץ ישראל ועם ישראל משתלשלות חלק ממצות התורה

אומר בכור שור ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

(נה) כי לי בני ישראל עבדים. ולפיכך אין יכול לקנותם קניין עבדות שלא יצא ביובל, וכן: "כי לי הארץ" ולפיכך אין אדם יכול לקנותם לצמיתות, אפילו אותם היורשים אותם אינם אלא כמו אריסין בתוכה. אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. ומאותה שעה נעשו עבדי, וקדם שטר שעבודי לכל אדם. אני ה' אלהיכם. המחזיק אתכם בני חורין ואת ארצכם.

מתוך ההבנה הזאת שעם ישראל משועבד רק לקב"ה נגזר חזרת הקרקעות ויציאת העבדים בשנת הובל

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק י

(י) וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ:

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק לט - מא

(לט) וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד:

(מ) כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ:

(מא) וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב:

כלומר כל קניין בארץ ישראל הוא זמני עד שנת היובל וגם עבד עברי ישתחרר בשנת היובל וכל קניין בו הוא קניין זמני כי גם ארץ ישראל וגם כל יהודי שייך לקב"ה .

ומה ההבדל בן עבד עברי לעבד כנעני שלא יוצא ביובל ?

ההבדל המהותי הוא קבלת התורה . אומות העולם לא קבלו על עצמם את התורה ואי קבלת התורה משמעותו שהם לא משועבדים לקב"ה . ולכן הם קניין גמור ורכוש של מי שקנה אותו .

וכך כתוב בגמרא חברותא מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

"עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים", ודרשינן: ראה שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח, כלומר: התבונן הקדוש ברוך הוא בקיום המצוות שקיבלו עליהם בני נח, וראה שלא קיימו אותם, וכיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל.⁽³⁾רבי יוחנן אמר מהכא, מפסוק זה יש ללמוד שהתיר הקדוש ברוך הוא את ממונן לישראל:שנאמר [דברים לג ב]: "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש, מימינו אשדת למו", ודרשינן: מפארן - כשסיבב הקדוש ברוך הוא עם התורה על כל האומות ולא קבלוה⁽⁴⁾ - הופיע, גילה הקדוש ברוך הוא את ממונם של הגויים, והתירן לישראל.

אומות העולם היה להם את האפשרות לקבל את התורה ולהיות משועבדים לקב"ה אבל הם לא קבלו על עצמם את התורה ובכך הוציא את עצמם מהעולם . וזה המשמעות של "התיר ממונם לישראל" כלומר הם אבדו את הזכויות שלהם בעולם מתוך בחירה . זה ההבדל בן עבד עברי לעבד כנעני . עבד עברי הוא רק עבד זמני ועבד כנעני יהיה משועבד לתמיד כי הוא איבד בבחירה שלו שלא לקבל את התורה את השעבוד שלו לבורא עולם ומתוך כך איבד את זכויותיו בעולם כולל זכויות ממוניות . .

וכך כותב הרמב"ם הלכות עבדים פרק ט הלכה ז

יכול הרב לומר לעבדו כנעני עשה עמי ואיני זנך אלא ילך וישאל על הפתחים ויתפרנס מן הצדקה שישראל מצווין להחיות העבדים שביניהם,

מצד אחד יכול להגיד תעבוד ואני לא זן אותך אבל מצד שני ישראל מצווין להחיות את העבדים שבניהם ולכן הוא יכול לצאת ולהתפרנס אחרי העבודה מצדקה .

כלומר ההבדל בן עבד עברי לעבד כנעני נובע אך ורק מדבר מהותי אחד מי שלא קבל על עצמו את התורה הוציא את עצמו מהעולם ולכן ויתר באופן עקרוני על כל זכויותיו וזה כולל ממונו . זה  ההבדל בן שמיטת קרקעות בארץ ישראל למדינות אחרות שארץ ישראל היא מקומו של הקב"ה ושאר הארצות אינם מקומו של הקב"ה ולכן יש שמיטת קרקעות בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ אבל כל זה באופן זמני עד הברור הסופי של מי ששיך לתורה ומתוך כך לעם ישראל ומי לא . לעתיד לבא כל ארץ ישראל תתפשט על כל העולם . וכך כותב הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א - והיה מדי חודש

ד"א והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל חודש ובכל שבת א"ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו, והיאך הם באין ראש חודש ושבת מסוף העולם אלא העבים באין וטוענים אותם ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופנה וגו' (ישעיה ס' ח').

ומתוך כך נגזר ענין הלואה לגוי בריבית

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף א

דבר תורה, מותר ב' להלוות לעובד כוכבים בריבית. וחכמים אסרוהו, אם לא כדי חייו, או לת"ח, א] או בריבית דרבנן. והאידנא, מותר ענין (הטור).

ואם תגיד שיש כאן בעיה של "גזענות " כתוב בסעיף הבא בשולחן ערוך

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף ב

סעיף ב

מומר מותר להלוותו ברבית, ואסור ללוות ממנו ברבית.

וכותב התוספות מסכת עבודה זרה דף כו עמוד ב

ומומר לתיאבון אתה מצווה להחיותו ומיהו מומרים של זמניהם להכעיס הן דשבקי התירא ואכלי איסורא ומטמעי בין העובדי כוכבים וכל להכעיס אי אתה מצווה להחיותו כדמשמע מההיא דגיטין (דף מז.) דלא מחייב למפרקיה ומותר ליקח מהם רבית

כלומר מומר שהוא יהודי מותר להלוות לו בריבית מה שאין כן מדרבנן לגוי אסור להלוות אם כי כותב הטור שהעידנא מותר . כלומר עיקר העניין  זה מי שקיבל על עצמו את התורה שהוא שייך לעולם ומתוך כך צריך להחיותו כי קיום האדם בעולם תלוי בקבלת התורה כי העולם הוא התורה והוא התנאי לקיום העולם . מי שמוציא את עצמו מהתורה מוציא את עצמו מהעולם ואין הבדל אם זה גוי או יהודי .

ואלו דברי הזהב של הרש"ר הירש ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

(נה) כי - לי בני - ישראל וגו'. בסוף פרשת החוקים על החירות האישית הרי הכתוב חוזר על יסודה: החירות האישית של בני ישראל נוסדה ביציאת מצרים; באותה שעה הם נהיו עבדי ה', ועבדות ה' איננה מאפשרת כל עבדות אחרת. עבד ה' מתעלה מעל לכל עבדות אחרת; ואדנות ה' איננה מאפשרת לו להיאסר בכבלי כל אדנות אחרת. וכך אמרו בתורת - כהנים כאן: "שטרי קודם". כל ניצוץ של ישותכם, כל רסיס של כוחכם הוא שלי; אין אתם יכולים להיאסר בכל עבדות אחרת. עיקרון זה יישמר בתודעה היהודית: החירות האישית איננה ניתנת לביטול; וכלל זה נשמר על - ידי המשפט העברי בעקביות גמורה: בדרך כלל אפילו חוזה שכיר יום איננו קושר אותו בלא אפשרות חזרה; בתנאים רגילים "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום" (בבא - מציעא י ע"א).

יהודי משועבד אך ורק לקב"ה בלבד אין הוא משועבד לאף אחד אחר שזה הדבר היחידי בעולמו של היהודי אומרת הגמרא חברותא מסכת בבא קמא דף קטז עמוד ב

רבא אמר ליישב את הברייתא: הכא כאן בפועלין ששכרו אותם לשמור את השיירה עסקינן, ומדובר ששאר האנשים בשיירה אינם יכולים להציל, וכרב, דאמר רב: פועל יכול לחזור בו⁽⁹⁾ אפילו בחצי היום⁽¹⁰⁾.ולכן וכמה דלא הדר ביה כל זמן שלא חזר בו הפועל מלהיות פועל, כברשותיה דבעל הבית דמי, נחשב הנכס שהציל כברשותו של בעל הבית, וכי הדר ביה וכאשר חוזר בו מלהיות פועל, הרי הוא זוכה לעצמו מן ההפקר, כי אף אחד לא יכול להציל את הממון ונעשה הפקר.ומה שיכול הפועל לחזור בו, אין הטעם משום שכל פועל אינו ברשות בעל הבית, אלא טעמא אחרינא הוא מטעם אחר הוא יכול לחזור בו, דכתיב: [ויקרא כה נה] "כי לי בני ישראל עבדים"⁽¹¹⁾, ודורשים: כי רק לה' בני ישראל עבדים ולא נעשים עבדים לעבדים כלומר אינם נעשים עבדים לאחרים שהם עבדים [של ה']⁽¹²⁾, שפועל אינו כעבד, ולכן יכול לחזור בו⁽¹³⁾ מכאן ולהבא⁽¹⁴⁾.

כלומר השעבוד של האדם הוא אך ורק לקב"ה והשעבוד הוא בקבלת וקיום התורה . אדם לא יכול לשעבד מי שקיבל עליו את התורה כי הוא משועבד של הקב"ה .

הרציונל מאחורי האמירה הזאת הוא פשוט הקב"ה הוא האין סוף ללא שום מגבלות מכל סוג שהוא . התורה היא הדרך של האדם להתקרב לקב"ה וככל שהוא קרוב יותר לאין סוף הוא עצמו משיל מעליו יותר ויותר מגבלות שמשעבדות את האדם ולכן ככל שאדם קרוב לקב"ה הוא יותר חופשי ממגבלות העולם . וזה בדיוק מה שכתוב במשנה מסכת אבות פרק ג משנה ה

רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:

הצד השני של החרות הוא העבדות והוא מצרים שמסמלת את העבדות. העבדות הגדולה ביותר נמצאת במקום שאין בו את הקב"ה . מקום שלא נמצא בו הקב"ה הוא מקום המוות ומקום המוות הוא מקום שאין יותר ממנו דבר המשעבד את האדם כאשר אדם מת הכל נעצר וזה הקצה השני של החיים   . פרעה אמר אני בראתי את עצמי . כלומר הוא הוא הקב"ה ולכן מצרים היא מקום שבו אין בכלל מקום לבורא עולם . זה בדיוק המשמעות של שער החמישים של טומאה . מי שנכנס לתוכו לא יכול לצאת כי הוא משועבד לחלוטין למקום שבו לא קיים הקב"ה שם יש רק מוות ולא חיים . ולכן ברגע שהקב"ה ירד למצרים בחצות המוות שקיים שם מופיע בצורה מוחשית בזמן מכת בכורות כלומר כל המהות של מצרים הופכת למה שהיא באמת וזה מוות ירידתו של הקב"ה מביא את האמת למצרים כלומר מידת הדין . זה הרגע שמי שמחובר לחיים אפילו במשהו יוצא ממצרים . כאשר מידת הדין פועלת האמת מופיעה כפי שהיא ולא מסתתרת כפי שקיים במקום שיש בו הסתר פנים  ונמצא מידת ארך אפים .

וכתוב שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק לג

וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים:

ואומר בכור שור שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק לג

(לג) כי אמרו כלנו מתים: שאם נמתין מכה אחרת, עתה מתו הבכורות, במכה אחרת ימותו גם הפשוטים; אי נמי: כי אמרו "כולנו מתים", לשון פעולה, כולנו הולכים ומתים.

כלומר פרעה אמר אני בראתי את עצמי אני בורא עולם . ומתוך כך חשב שהוא אדם חופשי אדון לעצמו אבל הוא היה אדם חי מת . הוא חשב שהוא מנהל את העולם ממש לפני מכת בכורות אבל הוא היה שייך למות ולא לחיים כי הוא בחר בעצמו ולא בבורא עולם  שמות (פרשת בא) פרק י פסוק כח

(כח) וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל־תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת:

הוא חשב שהוא שולט בעולם והתברר לו שהוא טועה ב 180 מעלות .

העולם המערבי המודרני הוא ההמשך הפילוסופי של פרעה הם גוזרים את חרות האדם בדיוק כמו שפרעה גזר את חירותו מתוך הבנה שהוא ברא את עצמו . וכך כתוב בויקיפדיה על החרות

חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המכתיבה כי אין לראות אדם כאמצעי, עליו רשאי אדם אחר לכפות את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו. הפילוסוף ג'ון לוק ראה את הזכות לחירות כזכות טבעית של כל אדם. משמעותה של הזכות לחירות היא שהאדם הוא יצור עצמאי שמנהל את חייו באוטונומיה. לכל אדם יש זכות לקבל החלטות לגבי חייו באופן עצמאי וללא התערבות של גורם חיצוני ולחיות את חייו באופן שהוא רואה לנכון. הזכות לחירות היא זכות טבעית שמוענקת לאדם מעצם היותו אדם, לשלטון אסור לשלול את הזכות הזו כיוון שלא הוא המעניק אותה לאדם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך להגביל את חירותו של האדם: אם הוא מהווה סכנה לעצמו, במקרה שהוא פוגע בזכויות של אדם אחר (או בחברה ובסדר הציבורי).

מאין מגיע הזכות לחרות של האדם ? ההסבר היחידי הוא ההסבר של פרעה אני בראתי את עצמי ולי יש לי זכות של חרות כי אני בורא עולם ולכן אין לאף אחד זכות עלי .

הממשיך של פרעה היה עמנואל קאנט וכך כתוב בויקיפדיה על עניין החרות בהגותו של קאנט

האוטונומיה והחירות

בתפיסת קאנט, פילוסופיה היא תפיסה ביקורתית של המציאות, אשר מאפשרת לאדם לגלות את מהותו התבונית. האדם הרגיל נתון לרוב להשפעות, והוא זוכה להדרכה בכל חייו. הוא אינו לומד להבין מדוע עליו להתנהג בדרך זו או אחרת - הוא פשוט מצווה כך על ידי המוסדות החברתיים והדתיים. מול מצב זה, קאנט טוען כי האדם הוא אוטונומי באמצעות תבונתו. תבונתו של האדם היא הסמכות העליונה ולא אף ציווי של אדם אחר שמלמד אותו. פרשנים מסוימים, שניטשה הוא הבולט בהם, טענו כי האדם הופך להיות ל"אלוהים" של עצמו. הוא נשלט על ידי תבונתו ובה בעת, הופך לאוטונומי באמצעותה. החירות של האדם, לפי פרשנות זו, מתקיימת רק כאשר הוא המקור להחלטותיו. גם אם הוא חופשי מבחינה חוקית לפעול, אין לו חירות אמיתית אם אין לתבונתו אוטונומיה להחלטותיו. ככל שתגבר הפצת בשורת התבונה והחירות בעולם, כן ייטב לבני האדם.

מבחינה זו, קאנט בהחלט מייצג את רעיון הנאורות. "אמץ בך את האומץ להשתמש בשכלך שלך עצמך".

כלומר העולם המודרני המערבי מבוסס על האדנים של פרעה שהורחב על ידי קאנט המבסס את קיומו על בסיס "אני בראתי עצמי" . כלומר אין חדש תחת השמש מצד אחד נמצא מצרים שם זה שער החמישים של טומאה ומצד שני נמצא מעמד הר סיני קבלת התורה קבלת עול תורה ומצוות להיות עבד של הקב"ה בורא עולם  ולא אני הוא הקב"ה של עצמי . האלטרנטיבה לא השתנתה היא רק שינתה צורה ומחשבה .

זו התנגשות חזיתית בן שני אפשרויות

ולא לחינם נכתב בעיתון הארץ השבוע בכותרת "האיום האירני האמיתי" מאת אורי טל שיר

"זהו האיום האיראני האמיתי והמסוכן ביותר, והוא בכלל לא נשקף ממרכז המחקר בטהרן או ממפעל ההעשרה בנתאנז. האיום הזה מועשר מדי יום. הוא מגיע מתוך בריתו ההדוקה והנאמנה ביותר של בנימין נתניהו, ומקבל ביטוי יומיומי ממש כאן בארץ."

והכוונה לברית בן נתניהו לחברה החרדית שהיא היא האיום על החברה הישראלית יותר מהאיום האירני . כלומר התורה היא האיום על התפיסה המערבית של האוטונומיה והחרות של האדם המודרני . האמת יש צדק בדבריו כי זה שני השקפות מנוגדות שכל אחת היא האיום על השני זה בדיוק הבסיס להגות הפילוסופית העומדת בבסיס הגותו של אהרון ברק שקבע שכאשר יש לקונה משפטית הערכים של "האדם הנאור" מבית המדרש של קאנט הם יכריעו .כלומר גם אז כמו היום יש בחירה בן מצרים למעמד הר סיני . הבעיה העיקרית שאין להשקפה של פרעה או קאנט  שום  ביסוס רציונאלי והוא ההיפך מהיסק רציונאלי .בקיצור אין חדש תחת השמש

ונסיים בדבריו המדהימים של פרופסור זאב בכלר על הגותו של קאנט שהיה הבסיס הפילוסופי של המפלגה הנאצית  :

"לפני שנים רבות הזדמן לי לבקר בבית אחוזה קטן מאבן אפורה בוולסטורפ ליד גרנטהם במחוז לינקולנשר  שבאנגליה. נכנסים אליו דרך דלת צרה ונמוכה, ומשם מטפסים במדרגות צרות לחדרי השינה בקומה השנייה. בחדר שמשמאל, שבו נולד ניוטון ב-1642, נקבעה מעל האח טבלת-אבן, ועליה חקוקות שתי השורות שחיבר אלכסנדר פופ ב- 1734,  שבתרגום חפשי אומרות כך:
הטבע וחוקיו היו שרויים בחשכת הלילה;
ויצו אלהים, יהי ניוטון! – והכול היה אורה.  
לו היה פופ עדיין בחיים חמישים שנה אחרי כן, סביר שהיה מוסיף עוד שורה:
אך אז ציווה השטן, יהי קאנט! – והכול החשיך כבראשונה."