פרשת מטות מסעי איך נהרג בלעם ? למה דווקא על ידי חרב ? מהי אומנותו של העם היהודי ? מהי אומנותו של אומות העולם ?מה הקשר של החרב למכירת הבכורה על ידי עשו ? האם בלעם יכול היה להיהרג בצורה אחרת ? מה הקשר לחרב שנעץ יעקב בגלעד שהקים עם לבן ? האם בלעם הפר את ההסכם ? מה הקשר של לבן לבלעם ? מה הקשר של בלעם לעשו ? האם החרב של בלעם היא החרב של האדם הראשון ? מה הקשר בן אלוהי נחור לחרב שבו נהרג בלעם ? מתי עם ישראל יכול להשתמש באומנותם של אומות העולם ? ‏כ"ה/תמוז/תש"פ

בס"ד
פרשת מטות מסעי איך נהרג בלעם ? למה דווקא על ידי חרב ? מהי אומנותו של העם היהודי ? מהי אומנותו של אומות העולם ?מה הקשר של החרב למכירת הבכורה על ידי עשו ?  האם בלעם יכול היה להיהרג בצורה אחרת ? מה הקשר לחרב שנעץ יעקב בגלעד שהקים עם לבן ? האם בלעם הפר את ההסכם ? מה הקשר של לבן לבלעם ? מה הקשר של בלעם לעשו ? האם החרב של בלעם היא החרב של האדם הראשון ? מה הקשר בן אלוהי נחור לחרב שבו נהרג בלעם ? מתי עם ישראל יכול להשתמש באומנותם של אומות העולם ? ‏כ"ה/תמוז/תש"פ

במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק ח

(ח) וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁת מַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב:

ואני רוצה להתמקד ולהבין למה התורה הדגישה שאת בלעם בן בעור הרגו בחרב ?

אומר רש"י במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק ח

בחרב - הוא בא על ישראל, והחליף אומנתו באומנותם, שאין נושעים אלא בפיהם ע"י תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו, אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות, שבאין בחרב, שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:

מפירושו של רש"י משתמע שני דברים אחד אומנותו של עם ישראל זה הפה ואומנותו של עשו זה החרב .

וכך אומר ה מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כב פסוק כג

[כג] וחרבו שלופה בידו. וכי לא היה יכול להרגו אם לא יהיה חרבו שלופה בידו, ומפני מה בא אליו בחרב, כי אומנותן של ישראל בקול, ואומנותן של האומות בחרב, וזה בלעם הרשע החליף אומנותו, ולקח אומנות של ישראל שהיא הקול, כדי לקללם בקולו, לפיכך בא המלאך אליו בחרב, להודיעו שאם יתפוס אומנותן של ישראל יפול בחרב, כי ישראל יקחו אומנותו, ויפילו אותו בחרב, וכן היה לו, שכן כתיב ואת בלעם בן בער הרגו בחרב (במדבר לא ח):

ואת היסוד הזה מפרטת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

אמר רבי אלעזר: כל אדם - לעמל נברא⁽⁴⁷⁴⁾. שנאמר: "כי אדם לעמל יולד".אבל, ממקרא זה עדיין איני יודע האם לעמל התלוי בפה נברא, אם [או שמא] לעמל מלאכה נברא⁽⁴⁷⁵⁾.כשהוא אומר "כי אכף עליו פיהו", דהיינו, שהוא שם בפיו דברים תמיד, כאוכף, שנמצא תמיד על החמור, הוי אומר: לעמל פה נברא.ועדיין איני יודע אם לעמל פה שבעיסוק בתורה נברא, אם לעמל שיחה בעלמא⁽⁴⁷⁶⁾.כשהוא אומר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", הוי אומר: לעמל פה שבעיסוק בתורה נברא.והיינו דאמר רבא: כולהו גופי [כל הגופים] - דרופתקי נינהו [טרחנים הם]. כלומר, לעמל נבראו.טובי לדזכי [אשרי מי שזכה] דהוי דרופתקי דאורייתא [שהיה עמלו בתורה]⁽⁴⁷⁷⁾.

אבל סוף סוף בלעם נהרג על ידי פינחס על ידי החרב כלומר החרב אומנם היא לא אומנתו של עם ישראל אבל במקרה של בלעם היה צריך להשתמש בה .

ואומר הזוהר הקדוש שרק על ידי החרב של בלעם ניתן  היה להרוג את בלעם ולא בחרב אחרת

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָשָׂה בּוֹ כַּמָּה מִינֵי מָוֶת וְלֹא מֵת, עַד שֶׁלָּקַח חֶרֶב שֶׁהָיָה מְתֻקָּן (חקוק) עָלֶיהָ נָחָשׁ מִצַּד אֶחָד וְנָחָשׁ מִצַּד שֵׁנִי. אָמַר לוֹ פִּנְחָס: בְּשֶׁלּוֹ קַח (הרג אותו), וּבְשֶׁלּוֹ יָמוּת. אָז הָרַג אוֹתוֹ וְיָכֹל לוֹ. שֶׁכָּךָ דֶּרֶךָ אוֹתוֹ צַד - מִי שֶׁהוֹלֵךָ אַחֲרָיו, בּוֹ יָמוּת, וּבוֹ תֵצֵא נִשְׁמָתוֹ, וּבוֹ יִכָּלֵל. וְכָךָ מֵת בִּלְעָם, וְדָנִים אוֹתוֹ בְּדִינֵי אוֹתוֹ הָעוֹלָם וְלֹא נִקְבָּר לְעוֹלָמִים. וְכָל עַצְמוֹתָיו נִרֻקְבוּ, וְנַעֲשׂוּ כַּמָּה נְחָשִׁים מְזהָמִים מַזִּיקִים שְׁאָר בְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ הַתּוֹלָעִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּשָׂרוֹ הָפְכוּ לִנְחָשִׁים.

ומה המקור של אותה חרב של בלעם ? אומר היפה תואר בראשית פרשת ויחי פרשה צח סימן ה

לעשו. שהחרב אומנותו. ומה שרמז מכירת בכורתו לכאן, ינעם לפי מ"ש בספר אמרי נועם [תולדות כה, לד] שחרבו של אדם הראשון היה ביד יעקב, ובעבורו מכר לו עשו בכורתו. ומה שאמר [כה, כט] ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, לא היה אלא כדרך שהסוחרים מאכילים אי זה דבר לקיים המקח. ולזה אמר לו [כז, מ] ועל חרבך תחיה, שלא יחיה אלא על אותו חרב שהפסיד כל טוב בכורתו בעבורה:

אומר היפה תואר שחרב של עשו היא החרב של האדם הראשון שיעקב לכאורה מכר לעשו תמורת הבכורה שלו . והלחם ונזיד העדשים היה כדרך הסוחרים שבגמר העסקה היא על ידי מאכל . אבל המקח העיקרי היה החרב תמורה הבכורה אבל האם יש קשר בן החרב הזאת לחרב שבו נהרג בלעם ? הרא"ש מביא עניין נוסף בקשר לחרב הזאת .

אומר הרא"ש במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק ח

(ח) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. שמעתי שאותו חרב הוא אשר נעץ יעקב אבינו בגל אצל המצבה שעשו ביניהם הוא ולבן הארמי אמרו מי שיעבור את הברית הזאת איש על רעהו ידקר בחרב ויסקל באבני הגל וזש"ה ותלחץ רגל בלעם אל הקיר כלומר אל האבנים. ועובר הברית אז התחיל ליסקל באבנים ולסוף נהרג בחרב דכתיב ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב הידועה והמבוררת וז"ש הכתו' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ואמרי' בלעם הוא לבן ואולי נאמר כי היה ממשפחתו ונכון:

כלומר יש קשר בן החרב של בלעם לאותו חרב של  יעקב ולבן . החרב ננעצה  בגל אבנים שהיה עדות להסכם בן לבן ויעקב  . ובלעם שיש לו קשר ללבן עבר על ההסכם כשעבר לצד השני של הגלעד  כאשר ניסה לקלל את עם ישראל מראש פעור . ולכאורה אותו חרב שנעץ יעקב בגלעד היא זו שגרמה לבלעם למות . ונשאלת השאלה האם לחרב שננעצה בגלעד  יש לה קשר לחרב של האדם הראשון שנמכרה לעשו ? ויש עוד  קושי מסוים כי לפי היפה תואר החרב הזאת היא רכושו של עשו וכיצד החרב הזאת מופיעה בגלעד ?

הקשר בן לבן ובלעם לפי הזוהר הקדוש הוא שבלעם היה בנו של לבן

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת וישלח מאמר עם לבן גרתי אות כח

כך אמר וכו': כך אמר יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, עשרים שנה נתמהמהתי עמו, ואני מביא נחש להרוג בני אדם. שמע עשו, אמר ווי, מי יקום לפניו, כי עתה יהרגני יעקב בפיו. כי חשב, מכיון שניצח את לבן זקנו של בלעם, כחו ודאי גדול ככחו של בלעם, שנאמר עליו, אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר, ויכול להרוג בפיו. התחיל לצאת לקראתו להתרצות עמו.

וגם כל הידע של בלעם הגיע מלבן פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת וישלח מאמר עם לבן גרתי אות כג

אמר רבי אבא וכו': כל העולם היו יודעים, שלבן היה גדול החכמים והמכשפים והקוסמים, ומי שלבן רצה לאבד בכשפיו לא ניצל ממנו, וכל מה שידע בלעם מלבן היה, ובבלעם כתוב, כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' וכל שכן לבן, וכל העולם היו יראים מלבן ומכשפיו. ולפיכך, מלה ראשונה ששלח יעקב לעשו, אמר, עם לבן גרתי, ואם תאמר שזמן מועט היה, חודש או שנה, לא כן, אלא ואחר עד עתה, עשרים שנה התאחרתי עמו.

והקשר בן בלעם לעשו הוא דרך בנו של עשו עמלק

פירוש הסולם לזוהר - דברים פרשת כי תצא מאמר להכרית זרעו של עמלק אות קי

עמלק מאן הוא לעילא וכו': שואל, מי הוא שורשו של עמלק למעלה ברוחניות, שהרי אנו רואים שבלעם ובלק משם, מעמלק של מעלה, היו הנשמות שלהם, ומשום זה, היו שונאים את ישראל יותר מכל אומה ולשון, ומשום זה, רשום בשמותיהם, עמלק, דהיינו ע"מ של בלעם

כלומר אין ראיה מוחלטת אבל אולי ניתן להניח שהחרב של האדם הראשון שנמכרה על ידי יעקב לעשו היא החרב של בלעם והיא היחידה שיכלה להרוג אותו . ואולי ניתן לקשר בן החרבות לפי פרוש רש"י בפסוק בפרשה שלנו כאשר כתב   "ועל חרבך תחיה" כלומר עשה קשר בן עשו לחרב של בלעם .

ועכשיו לשאלה למה דווקא בלעם יכול מות רק על ידי החרב של עצמו ?

כתוב בבראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק נא - נג

(נא) וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַּצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ:

(נב) עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶעֱבֹ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־ תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה:

(נג) אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק:

אומר לבן ליעקב  אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ  כלומר כדי לגזור את דינו של לבן כאשר יש הפרה של ההסכם בגלעד צריך 2 שופטים . גם אלוהי אברהם וגם אלוהי נחור . החרב היא האומנות של אומות העולם שעשו מיצג אותם ולכן דווקא על ידי החרב שהיא בחזקת אומות העולם כלומר בחזקת שרו של עשו הוא סמאל  בלעם שהוא ההמשך של לבן יכול להיהרג כי הריגה על ידי החרב מסמלת את ההסכמה של אלוהי נחור .

וכך ניתן להבין מדברי השל"ה פרשת תולדות תורה אור

כב. ועתה אבאר הסוד, הנה בשם 'יעקב' בא 'במרמה' (בראשית כז, לה) פירוש בחכמה (תרגום אונקלוס שם) ליטול הברכות. דהיינו לרמות את עשו, דהיינו אחיזתו מלמעלה השטן המקטרג, כמו שכתבתי לעיל (אות יג) כי עשו הוא אדום והוא מזוהמת נחש הקדמוני הארור*, 'והנחש היה ערום' (בראשית ג, א), על כן צריך יעקב לבוא עליו בערמה להכניע באומנותו. כמו שהרגו את בלעם בחרב שהחרב הוא אומנתו, כמו שכתב רש"י בפסוק (במדבר לא, ח) 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב', ובזהר (ח"ג דף קצ"ד ע"ב) אמר, שלא היו יכולין להרוג את בלעם אלא דוקא בחרב שלו. והתרגום אומר על 'ידע ציד' (בראשית כה, כז), גבר נחשירכן, ופירש בציוני (פרשת תולדות ד"ה ויצא הראשון) הסוד נחש ירכן, שהיה חקוק נחש על ירך שלו, והארכתי בענין זה במקום אחר (ח"ב מסכת מגילה אות מג). על כן בא סמאל ליגע בכף ירך יעקב, אבל לא יכול לו 'כי לא נחש ביעקב' (במדבר כג, כג), ויוצאי ירך יעקב הם זרע קודש, ועשו הוא משורש נחש הארור, ויעקב ובניו זרע ברך ה',

ואת תהליך גזר הדין מתאר הכתר יונתן במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק ח

(ח) ואת מלכי מִדין הרגו על הרוגי מחנותיהם את אוי ואת רקם ואת צור הוא בלק ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מִדין ואת בִלעם בן בעור הרגו בחרב והיה כיון שראה בִלעם החוטא את פינחס הכהן רודף מִן אחריו עשׂה דבר של קוסמים ופרח באויר השמים, מִיד הזכיר פינחס השם הגדול והקדוש ופרח אחריו ואחזו בראשו והורידו שלף חרב וביקש להרגו פתח פיו בדברי תחנונים ואמר לפינחס אם תקיים את נפשי אשבע לך שכל הימים שאני קיים אין אני מקלל את עמך ענה ואמר לו הלא אתה הוא לבן הארמי שרצית להכרית את יעקב אבינו וירדת למִצרים בעבור לאבד זרעו ומִן אחרי שיצאו ממִצרים גרית בהם עמלק הרשע ועתה גרה הִתגרית לקלל אותם וכיון שראית שלא נענו [הועילו] מעשׂיך ולא קִבל מאמרו של יי מִמך יעצת עצה רעה את בלק להעמיד את בנותיו בפרשת דרכים להטעות אותם ונפלו בעבור כך מהם עשׂרים וארבעה אלפים בעבור כן אין אפשר שוב לקיים את נפשך ומִן יד שלף חרבו מִן נרתיקה והרגו:

כלומר בלעם ולבן נמצאים תחת משפט של פינחס . פינחס אומר שלא ניתן להאמין לבלעם כי הוא כבר 3 פעמים היה נגד עם ישראל כלומר יש כאן חזקה של בלעם שאין לו תקנה והחרב של בלעם עצמו היא שהרגה את בלעם כלומר יש כאן הסכמה של פנחס מצד אחד ומאחוריו ברור שעומד אלוהי אברהם ועצם זה שהחרב הרגה אותו משתמע הסכמה של אלוהי נחור .

ומתוך זה ניתן להבין שהעוצמה של עם ישראל היא בפה ולא בחרב ורק שאין אפשרות אחרת כי את בלעם לא ניתן היה להרוג שלא באמצעות חרבו במקרה כזה עם ישראל החליף את אומנותו לאומנות של עשו . אבל בכל מצב אחר הכוח של עם ישראל הוא בפה כלומר עמל התורה . החרב היא בצד של החרבת העולם ואנחנו נמצאים בצד של החיים בצד של קדושת  החיים שנובעת מתוך התורה  .

וכך אומר רבינו בחיי בראשית פרשת תולדות פרק כז פסוק מ

(מ) ועל חרבך תחיה. לפי אומנותו שהיה איש שדה לצוד במדברות ובמקומות החורבן והשממון היה ראוי לברכת החרב, וכוכב מאדים שהוא לשופכי דמים כחו גדול על החורבן והחרב, וע"כ זרעו של עשו יורש החרב, והשר שלו שהוא הכח הממית, מיוחסת לו החרב מן העולם. ומן הטעם הזה מנעה התורה החרב והברזל במשכן ובמקדש. במשכן כתיב: (שמות כה, ג) "זהב וכסף ונחשת", ולא היה שם ברזל כלל, ובבהמ"ק כתיב: (מלכים - א ו, ז) "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו", לפי שהברזל חרב והוא המחריב העולם, ובהמ"ק קיום העולם.