בס"ד
פרשת במדבר למה התורה מקדישה מקום נרחב לחלוקה למחנות ולדגלים ? האם החלוקה למחנות ודגלים היא חלוקה טכנית או מהותית ? האם גם בשמים יש חלוקה לדגלים ? למה עם ישראל מחולק ל 5 מחנות ? מה הקשר לחלוקה ל 5 חומשים ? מה הקשר לציצית ותפילין ? האם 4 כנפות של הציצית והתפילין זה 5 מחנות ? מה הקשר של החלוקה למחנות ולדגלים ללימוד תורה ? מה הקשר ללימוד בחברותא ? למה כל אחד מעם ישראל מהותי להבנת התורה ? מה הקשר למחלוקת בית שמאי לבית הילל ? מה הקשר לאלו ואלו דברי אלוקים חיים ? כ"ח/אייר/תש"פ
פרשת במדבר למה התורה מקדישה מקום נרחב לחלוקה למחנות ולדגלים ? האם החלוקה למחנות ודגלים היא חלוקה טכנית או מהותית ? האם גם בשמים יש חלוקה לדגלים ? למה עם ישראל מחולק ל 5 מחנות ? מה הקשר לחלוקה ל 5 חומשים ? מה הקשר לציצית ותפילין ? האם 4 כנפות של הציצית והתפילין זה 5 מחנות ? מה הקשר של החלוקה למחנות ולדגלים ללימוד תורה ? מה הקשר ללימוד בחברותא ? למה כל אחד מעם ישראל מהותי להבנת התורה ? מה הקשר למחלוקת בית שמאי לבית הילל ? מה הקשר לאלו ואלו דברי אלוקים חיים ? כ"ח/אייר/תש"פ
כתוב במדבר פרשת במדבר פרק א פסוק נב - נג
(נב) וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵה֛וּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם:
(נג) וְהַלְוִיִּ֞ם
יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת
בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן
הָעֵדֽוּת:
ורש"י כותב במקום במדבר פרשת במדבר פרק א
פסוק נב
(נב)
ואיש על דגלו - כמו שהדגלים סדורים בספר זה, שלשה שבטים לכל דגל:
וכן כתוב בהמשך במדבר פרשת במדבר פרק ב פסוק א - ב
(א) וַיְדַבֵּ֣ר
יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
(ב) אִ֣ישׁ
עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד
סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ:
וצריך להבין מהו העניין של הדגלים שהתורה חוזרת
עליו ומקדישה לו פרק לא קטן לחלק את עם ישראל לשבטים ולמחנות ולדגלים .
וכדי שנבין למה יש חלוקה לדגלים ולמחנות נראה את
דברי רש"י במדבר פרשת במדבר פרק ב פסוק ב
(ב)
באתת - כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו.ת צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע
כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו. דבר אחר באותות
לבית אבותם באות שמסר להם יעקב אביהםא כשנשאוהו ממצרים, שנאמר (בראשית נ, יב)
ויעשו בניו לו כן כאשר צום, יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח, וראובן ושמעון
וגד מן הדרום וכו', כדאיתא בתנחומא [במדבר יב] בפרשה זו:
ואומר השפתי חכמים במדבר פרשת במדבר פרק ב פסוק ב
אות א
א פירוש ולפי זה
צריך לומר דגל לשון קביצה כמו ודגלו עלי אהבה כלומר וכל דגל היה גבי קביצתו.
מצאתי:
החלוקה של עם ישראל למחנות ולדגלים היא חלוקה
מהותית של עם ישראל . זה לא חלוקה שרירותית ל 5 מחנות . כל חלק מעם ישראל יש לו
מהות ותוכן שונה . אותה שונות היא מהותית ומלמדת שכל אחד מעם ישראל שייך לשבט מסוים
וכל 3 שבטים שייכים לדגל אחד . זה לא חלוקה שרירותית זה חלוקה מהותית . והחלוקה
הזאת היא אותה חלוקה שמהותה ומקורה בחלוקה הרוחנית של העולם למחנות שונים לאומות
שונות ולדגלים שונים .וכך נראה שניתן
להבין מהמדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ב סימן ג
ד"א הביאני אל בית היין בשעה שנגלה
הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח)
רכב אלהים רבותים אלפי שנאן והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר /השירים/ ה)
דגול מרבבה כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו
אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שם /שיר השירים/ ב) הביאני אל בית היין
זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט) ושתו ביין מסכתי הוי אל בית היין זה
סיני ודגלו עלי אהבה אמרו אילולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר נרננה בישועתך
וגו' אמר להם הקדוש ברוך הוא מה נתאויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם
(תהלים כ) ימלא ה' כל משאלותיך מיד הודיע הקדוש ברוך הוא אותם לישראל ואמר למשה לך
עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.
כלומר החלוקה בשמים של מלאכי השרת היא חלוקה
לדגלים דגלים כל אחד מלמד על מהות אחרת ועל ייחודיות שונה . עם ישראל שראה במעמד
הר סיני את מהותו של העולם וראה את החלוקה של מלאכי השרת לדגלים דגלים רצה להדמות
לאותו החלוקה והקב"ה אכן חילק אותם למחנות מחנות דגלים דגלים .
וכדי להבין את זה לעומק צריך להבין שעם ישראל קיבל
את התורה שהיא מהותו של עם ישראל . וכמו שיש חלוקה של התורה ל 5 חלקים כלומר חמישה
חומשי תורה כך עם ישראל מחולק ל 5 מחנות .
4 מחנות עם 4 דגלים ואת מחנה לויים וכוהנים שהמשכן
וקודש הקודשים הוא המחנה שלהם .
מחנה יהודה שהוא יהודה יששכר זבולון דגל מחנה ראובן שמעון גד
דגל מחנה אפרים מנשה בנימין דגל מחנה דן
אשר נפתלי . ומחנה לווים המחנה החמישי . וכך כותב השפת אמת במדבר פרשת
במדבר שנה תרלו
במדרש נרננה כו' ובשם אלקינו נדגול כו'.
דכתיב במספר שמות. פי' שיש לכל א' מישראל שם מיוחד. שמעתי מפי אא"ז ז"ל
בשם הזוה"ק בפ' שמות כי יש לכל איש ישראל אות מיוחד בתורה כמ"ש ס' רבוא
אותיות בתורה וס"ר נפשות בישראל כו'. וכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא.
וע"ז כ' כל הנקרא בשמי ולכבודי כו' שבנ"י נקראו בשמו ית' ולכן מוטל
עלינו להרבות כבודו ית'. וזהו הפקידה במספר שמות שהוכן כל אחד מישראל על משמרתו
להתדבק בשורש השייך לו. ולכן אח"ז הדגלים כמ"ש במדרש שנתאוו לדגלים
כמלאכי השרת. פי' המלאך אין בו שום דבר נפרד וכולו מורה על שליחותו וכבוד קונו.
כמו כן בנ"י כיון שהכירו כ"א מעמדו נתאוו לדגלים שיהיו מצוינים לשמו ית':
כלומר החלוקה של עם ישראל למחנות ולדגלים זה חלוקה מהותית חלוקה המשקפת
את החלוקה של התורה ל 5 חלקים . כל אחד שייך במהותו לחלק אחר עם מהות שונה . כלומר
מצד אחד כל אחד שייך לדגל אחר למחנה אחר אבל כולם שייכים לאותו תורה שהיא אחת .
ולכן כל אחד ואחד מעם ישראל שהוא אות מספר התורה הוא חלק חיוני ומהותי מעם ישראל ובלעדיו
חסר חלק מהתורה וידוע שחסרון באות אחת
פוסלת את התורה כולה .
החיבור בן החלקים השונים של עם ישראל הוא חיוני
בגדר של "ודגלו עלי אהבה". וכך אומרת הגמרא
בחברותא מסכת שבת דף סג עמוד א
אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים
המקשיבים זה לזה בהלכה, הקדוש ברוך הוא שומע לקולן. שנאמר: "היושבת בגנים
חברים מקשיבים לקולך השמעיני".
ודרשינן: גנים - אלו בתי מדרשות. וכאשר בהם חברים מקשיבים - שומע ה' לקולם.ואם
אין עושין כן, שאינם מקשיבין זה לזה בהלכה, גורמין במעשיהם הרעים לשכינה
שתסתלק מישראל. שנאמר מיד אחר כך "ברח דודי ודמה" וגו'.אמר
רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה -
הנאספים יחדיו ללמוד כשאין להם רב, הקדוש ברוך הוא אוהבן. שנאמר "ודגלו
עלי אהבה".
אמר רבא: והוא דידעי אותם תלמידי חכמים צורתא דשמעתא שלמדו מרבם שורשי הדברים.והוא
דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה שאין רב בעירם ללמוד ממנו, ואז משובחים מעשיהם
שלומדים יחד ללא רב.
ואומר רש"י מסכת שבת דף סג עמוד א
המדגילים - מאספין זה את
זה, ואומרים: בא ונלמוד ונבין בין שנינו, הואיל ואין לנו רב ללמדנו.
כלומר הלימוד של התורה הוא לימוד משותף .
לימוד בחברותא ולא ביחיד כי מהות התורה זה חיבור בן המחנות השונים והדגלים השונים
. כל אחד מביא ראיה אחרת ראיה מזווית שונה הנובעת מפנימיות שהיא שונה מאחד לשני
ואותו לימוד משותף מביא את האמת . לכל אמת יש זוויות שונות כל אחד מביא את ההבנה
הנובעת מנקודת מהות שונה ולכן יש לכל אחד ראיה שונה מהשני . ולכן התורה האמיתית
היא חיבור של כל נקודות הראיה השונות למהות שלמה אחת שהיא האמת . בדיוק כמו לראות
תמונה תלת ממדית מזוויות שונות . כל זווית נותנת תמונה שונה אבל סה"כ כל
התמונות נותן לנו את הדבר האמיתי .
וכך ניתן להבין מדברי השל"ה הקדוש שער
האותיות אות חי"ת - חבר טוב
ה. עוד יש חלק שני בחברת תלמידים, שכל אחד
חסר ידיעה, ומכח התחברות ירצו לבוא להבנת הדבר ולידיעתו. ועל זה אמרו שם (שבת סג
א) אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש, שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה,
הקדוש ברוך הוא שומע לקולן, שנאמר (שיר השירים ח, יג) 'היושבת בגנים חברים מקשיבים
לקולך' וכו'. ופירש רש"י, המקשיבים, מלמדים זה את זה ומבינים זה את זה
[וכו']. בגנים, בתי מדרשות, עד כאן. עוד שם, אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש,
שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה, הקדוש ברוך הוא אוהבן, שנאמר (שם ב, ד)
'ודגלו עלי אהבה'. אמר רבא, והוא דידעי צורתא דשמעתא, והוא דלית להו רבה במתא
למיגמר מיניה, עד כאן. פירש רש"י, המדגילים, מאספין זה את זה, ואומרים בוא
ונלמוד ונבין בין שנינו, הואיל ואין לנו רב ללמדנו. צורתא, שורש הדבר קצת למדו
מרבם, עכ"ל. וענין המדגילים, שתמיד יאספו ויתאספו עד שיבינו הפשט, ואחר כך
יהיו מוסיפים והולכים, וה' אתם.
וזה בדיוק המהות של הויכוח בתלמוד בבלי מסכת
עירובין דף יג עמוד ב
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו
בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת
קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי
אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו,
ושונין דבריהן ודברי בית שמאי.
בית הילל ובית שמאי שיכים למחנה אחר בית הילל היו
נוחים ועלובים כי באו מדגל שונה מאשר בית שמאי כל אחד הביא את הזוית המיוחדת שלו .
באופן זמני נקבעה ההלכה כמו בית הילל אבל לעתיד לבוא ההלכה כמו בית שמאי
וכך אומר האמת ליעקב ויקרא פרשת אמור פרק כא פסוק
ב
ונבין לפ"ז מה דאיתא בספרי קבלה
דלעתיד לבוא תיפסק ההלכה כבית שמאי, והיינו משום דרק בעולמנו צריכים אנו להתחשב עם
האמת הנראית לרוב בני אדם, אבל לעתיד לבוא שאז תתגלה האמת האמיתית בודאי תהיה
ההלכה כב"ש, ודו"ק.
וכן החלוקה של ציצית ל 4 חלקים וחלק נוסף זה
התפילין לומר 5 מחנות מראה על המהות של החלוקה של עם ישראל למחנות שונים ודגלים
שונים . חלוקה שהיא חלוקה של אחדות ואמת ולא חס וחלילה חלוקה של פירוד .
וכך אומר השפת אמת במדבר פרשת במדבר שנה תרמג
ובמדרש יסובבנהו בדגלים יבוננהו בתורה
כו'. הענין דיש ב' בחי' בעבודת האדם בפנימיות ובכח השפעה הבאה משמים כענין נשמה
יתירה בשבת שע"ז נאמר ג"כ פורס סוכת שלום עלינו. וכמו כן יש מזה בכל יום
בחי' ציצית ותפילין. נרננה בישועתך הרמז על תפילין שמביא שמחה כמ"ש בגמ'
תפילין קמנחנא שהוא השגת הדעת במוח האדם. ובשם אלקינו נדגול הוא הטלית וציצית שהוא
רמז להדגלים בד' כנפות. בכל כנף ג' חוטין. הרומזין על י"ב מיני השפעות
היורדין משמים בחי' י"ב שבטים כמ"ש במ"א שזה רמז הי"ב בקשות
שבתפילת שמ"ע. ועליהם חוט של תכלת שהוא רומז לכסא הכבוד כענין שכ' עומד על
שנים עשר בקר והים עליהם כו'. ועל ב' אלו אומרים הראנו ה' חסדך כי הטלית הוא בחי'
חסד יסובבנהו והוא בחי' מקיף רק וראיתם אותו. וישעך תתן לנו ממש הוא בחינת התפילין
שכתוב בהם וקשרתם שהיא הארה הנכנסת בנו ממש כנ"ל:
ונשאלת השאלה
למה בזמנו של משה לא היה ויכוח על ההלכה והיא התחילה רק בימי אבלו של משה ? וצריך
להגיד שעם ישראל בזמנו של משה יכול היה להסתמך על דרגתו של משה שהוא דרגה של אספקלריא
המאירה ששם האמת והתורה נמצאת בראיה מלאה ורב ממדית אבל כאשר משה מת עם ישראל נשאר
בדרגתו בו אין אף אחד שהגיע לדרגתו של משה וסה"כ זווית הראיה של עם ישראל
יכול לחתור להבין את האמת ואין לאף אחד את היכולת האמיתית לעשות את זה לבד . זה
בדיוק הדרגה השונה של משה רבנו משאר עם ישראל . המסע שלנו של עם ישראל להגיע
לדרגתו של משה שבו התורה תהיה אצלנו כאמת מכל הזויות האפשריות כלומר להגיע לדרגה
של אספקלריא מאירה ואז יוכל כל אחד ואחד
לראות את התורה מכל הזוויות השונות ולא מתוך זווית ראיה מצומצמת . אבל ברור לי שגם
בעולם האמת יהיו דרגות שונות של ראיה כי כל
אחד יוכל להשיג את מה שהוא עמל בו .
