מתי הקב"ה "ויתר" לגויים על 7 מצוות בני נח שהם לא היו מוכנים לקיים ? מתי האירוע הזה קרה ? והיכן בתורה יש לנו רמז למהלך הזה? ‏י"ד/חשון/תשע"ה

בס"ד

מתי הקב"ה "ויתר" לגויים על 7 מצוות בני נח שהם לא היו מוכנים לקיים ? מתי האירוע הזה קרה ? והיכן בתורה יש לנו רמז למהלך הזה?  ‏י"ד/חשון/תשע"ה

 

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה שהקב"ה נתן לאומות העולם 7 מצוות בני נח ואומות העולם לא היו מוכנים לקיים את המצוות  והקב"ה ויתר להם על המצוות . לעומת זאת כתוב שעם ישראל קבל עליו את התורה וקיים אותה

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

ואני שואל מתי בדיוק התרחש אותו מעמד בו ויתר הקב"ה לגויים ? היכן בתורה יש רמז למהלך הזה שכתוב בבבלי . הויתור הזה כלל שני מהלכים מקבילים ויתור על ממון גויים לטובת ישראל ,וסילוק שלהם מן הארץ  

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

א"ר אבהו, אמר קרא: +חבקוק ג'+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל.

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

 מאי דרב מתנה? דא"ר מתנה: עמד וימודד ארץ ראה וכו' - מה ראה? ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום, עמד והגלה אותם מעל אדמתם. ומאי משמע דהאי ויתר לישנא דאגלויי הוא? כתיב הכא: ויתר גוים, וכתיב התם: +ויקרא י"א+ לנתר בהן על הארץ, ומתרגם: לקפצא בהון על ארעא.

ואני רוצה לפרש שאירוע המכונן הזה היה בזמן אברהם ורמז לכך ניתן בגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר: +ישעיהו מג+ יתנו עידיהם ויצדקו.

כלומר העד הראשון זה נמרוד שמעיד על אברהם כלומר אברהם היה הראשון שקבל את המצוות ולכן צריך להגיד שבזמן  אברהם הקב"ה ויתר לגויים והזמן המדויק יותר היה בבראשית פרק יד

(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יד סימן יח

ומלכי צדק, אדני צדק, ירושלים נקרא צדק, שנאמר צדק ילין בה (ישעיה א כא): מלך שלם. ר' יצחק הבבלי אומר שנולד מהול, לכך נאמר שלם: הוציא לחם ויין. גילה לו תורה שנקראת לחם ויין:

כלומר מלכי צדק היה בן נח וגם היה צדיק לפחות במונחים של בן נח ואז אומרת התורה בבראשית פרק יד

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:

ואומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב

והוא כהן לאל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם, שנאמר: +בראשית יד+ ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וברוך אל עליון, אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: +תהלים קי+ נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן.

כלומר מלכי צדק הקדים את הברכה של אברהם לברכה של הקב"ה ובכך איבד את הכהונה שלו לאברהם כלומר אנו רואים שיש כאן מעבר של כהונה מבן נח לאברהם ולא רק הכהונה עברה לאברהם  גם הממון עבר לאברהם " וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" .  רב המפרשים מפרשים שאברהם נתן למלכי צדק את המעשר אבל הרד"ק מפרש שהמעשר ניתן לאברהם וכך ניתן לפרש בתורת המגיד תורה פרשת חיי-שרה

ואפשר לומר גם כן שזהו פי' ויתן לו מעשר מכל, רצה לומר שנתן לו הוספת אות ה', שהוא המעשר מן מכל. כי כל גי' נ', וה' היא מעשר מן חמשים, והשפיע לו ממדת כל אל הדיבור ונתן לו ה' מוצאות הפה, וזהו עיקר קיום העולם

כלומר הקב"ה ויתר לאומות העולם על המצוות כאשר ראה שגם מלכי צדק שהיה מלך שלם כלומר הצדיק ביותר מבני נח לא מבין באמת את גדולתו של הקב"ה וכאשר עומד לפניו בשר ודם חשוב הוא מתבלבל וכל סדרי העדיפות שלו מתבלבלים היה זה נקודת השבר והויתור של הקב"ה למצוות שנתן לבני נח ומיד הממון שלהם הותר לישראל כלומר לאברהם מה שנשאר לנו לאחר מכן זה כל הסיפור של סדום שזה סילוק של אותם גויים מן הארץ

וככה מפורש ברשי רש"י בראשית פרק יח פסוק יז

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

 

לסיכום בזמן אברהם ויתר הקב"ה לגויים על 7 המצוות שלא קיבלו והאירוע שמסמל את זה היה המפגש בן מלכי צדק לאברהם שבו מלכי צדק איבד את עולמו לטובת אברהם והכול בגלל סדרי עדיפות מעוות והיה זה הקש ששבר את גב הגמל

 

 

 

 

 

 

 

מדוע התורה מאריכה בסיפור על סדום ? למה מתחיל אברהם במספר חמישים ? למה ממשיך לארבעים וחמש ? מתי קנה אברהם לחלוטין את ארץ ישראל ? ‏י"ד/חשון/תשע"ה

 

בס"ד

פרשת וירא . מדוע התורה מאריכה בסיפור על סדום ? למה מתחיל אברהם במספר חמישים ? למה ממשיך לארבעים וחמש ? מתי קנה אברהם לחלוטין את ארץ ישראל ? ‏י"ד/חשון/תשע"ה

 

סדום מופיעה בשני הפרשות בפרשת לך לך ופרשת וירא . אנחנו רואים שהתורה הרחיבה בנושא סדום ולכן ברור לנו שיש חשיבות מאוד גדולה לכל הסיפור של סדום ואנחנו צריכים להבין למה היה חשוב לתורה להאריך בנושא .

בפרשת לך לך אומר הקב"ה לאברהם בבראשית פרק יב

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:

ופירשתי במאמר קודם שהקב"ה נתן לאברהם שלוש משימות

לירוש את הארץ –לך לך מארצך

ממולדתך – להיפרד משכניך כולל לוט

מבית אביך – להינתק מבית אביך וזה ברית המלה שאברהם נהיה בריה חדשה .

סיפור סדום לדעתי הוא תהליך של שני המשימות הראשונות רכישת הארץ מצד אחד והפרדות מוחלטת מלוט מצד שני .

לוט נפרד מעל אברהם ובחר את סדום וזה היה תחילת התהליך של ההפרדות מלוט ותחילת התהליך של הקניין של אברהם בארץ ישראל .

לוט התגורר בסדום ללוט יש עדיין איזה שהוא קניין בארץ ישראל כלומר הקניין של לוט פוגם בקניין המלא של אברהם בארץ ישראל ולכן מגיעה המלחמה של אברהם בארבע המלכים שלקחו בשבי את לוט  ואת כל חמישה המלכים הנמצאים בסדום , ואכן אברהם יוצא ונלחם בארבע המלכים ומנצח אותם ומציל את לוט ואת רכושו ואת הרכוש של חמשת המלכים פעולה זו של אברהם היא הפעולה שבעצם מוחקת את הקניין שיש ללוט בארץ ישראל כולל הקניין שיש לאותם חמשת המלכים בארץ ישראל באזור סדום כלומר לאחר המלחמה בעצם מסלק אברהם את המניעה לקנות את כל ארץ ישראל ואין לאף אחד יותר קניין בארץ ישראל ולכן נאמר בראשית פרק יד  ע"י מלכי צדק

(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

כלומר זה הרגע שבו מסיר אברהם את המניעה לקנות את ארץ ישראל כי לאף גוי אין יותר זכות בארץ ישראל וזה הסיבה גם שאברהם לא מוכן לקבל שום שכר על פעולתו

בראשית פרק יד

(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:

כלומר מהצד של אברהם אין עוד מניעה לזכות בארץ ישראל כי ההשתדלות של אברהם  הורידה את כל המניעות של אברהם לזכות בכל ארץ ישראל ללא שום חסרון .

ולאחר שאברהם עשה מה שצריך ועשה את ברית המילה ונהיה שלם ונקרא אברהם ולא אברם עכשיו זה הזמן של הקב"ה לעשות מה שצריך כדי שגם בפועל ימחק כל הזכות של אותם גויים בארץ ישראל

לפני שאברהם עשה את ההשתדלות שלו נאמר  בראשית פרק יג

(יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיקֹוָק מְאֹד:

ואחרי כן בראשית פרק יח  ולאחר ההשתדלות של אברהם

(כ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד:

סדום היית מקום של חטאים גדולים אז מה השתנה שהקב"ה החליט למחוק את סדום ?

והתשובה שלי שהקב"ה משלים את המלאכה שאברהם התחיל וזה למחוק לגמרי את הזכות של אותם גויים על ארץ ישראל

כלומר מעשה סדום היה התחלה וסוף של שני המשימות של אברהם , הפרדות מוחלטת מלוט ומחיקת כל הזכות שלו ושל הגויים בארץ ישראל כלומר השלמת המשימה של לך לך מארצך וממולדתך

מחיקת סדום לגמרי והצלת לוט היה המכה בפטיש של קנית ארץ ישראל ע"י אברהם והפרדות מוחלטת מלוט

וככה מפורש ברשי רש"י בראשית פרק יח פסוק יז

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

כלומר מפורש ברשי שאברהם נהיה בעל הבית על ארץ ישראל ועשיו הקב"ה צריך להודיע לבעל הבית כלומר לאברהם מה הוא מתכוון לעשות בסדום .

אבל אם כך מדוע אברהם עושה את כל המשא ומתן הארוך עם הקב"ה מדוע לא להפוך את סדום ? הרי הפיכת סדום מסמלת את מחיקת כל הזכות של הגויים בארץ ישראל . ואני רוצה לתרץ שכל המשא ומתן של אברהם עם הקב"ה הוא הרצון של אברהם להבין את מידת הדין בארץ ישראל ולכן אברהם מתחיל ב 50 שזה מספר המסמל את בנין העולם

שמות פרק לו

(יח) וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד:

כלומר חמישים זה מספר של חיבור של שלם

שמות פרק כז

(יח) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת:

כלומר גם כאן חמישים זה רוחב של המשכן המסמל את העולם וכמו כן את התורה תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כא עמוד ב

רב ושמואל, חד אמר: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר +תהלים ח+ ותחסרהו מעט מאלהים.

וכך כתוב מפורש במדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן ז

המכסה אני מאברהם וגו' (שם /בראשית/ יח יז). אמר ר' לוי למה גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם, לפי שהיה מהרהר בלבו על דור המבול, ואמר אי אפשר שלא היה בהם צדיקים, תדע לך שהוא כך, וה' אמר המכסה אני מאברהם, מה משיבו, האף תספה צדיק עם רשע (שם /בראשית/ יח כג).

ועוד שאלה מדוע שואל אברהם על חמישים ולאחר מכן על ארבעים וחמש והתורה מדגישה את המספר חמש ?   בראשית פרק יח    

(כח) אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה:

ואני אומר שההפרש בן אברם לאברהם  הוא ה כלומר חמש  זה ההפרש בן שני דרגות שונות

ונשאלת  השאלה (ע"י ידידי יוסי ) מדוע אברהם לא המשיך לשאול  כל פעם בכפולות של חמש  ?  ואני חושב שהתשובה לכך קשורה לשינוי בתגובה של הקב"ה לשאלות של אברהם : כאשם שאל על חמישים ענה לו הקב"ה   וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם   אבל כאשר שאל אברהם על פחות חמישה צדיקים לא ענה לו הקב"ה באותו מטבע אלה השיב לו "אם אמצא שם ארבעים וחמישה " ומזה הבין אברהם שמידת הדין על סדום לא נמצאת בדרגה של חמש חמש אלה בדרגה של עשר עשר ולכן המשיך לשאול בכפולות של עשר  ולא בכפולות של חמש .

לסיכום כל סיפור מעשה סדום הוא תהליך ההפרדות של אברהם מלוט וקנין  מוחלט בארץ ישראל של אברהם ,ומחיקת כל זכות שהיית לגויים בארץ ישראל .