פרשת דברים מדוע אומר משה אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י ? מה הבעיה של דיין אחד על כל עם ישראל בעיה טכנית או מהותית ? למה דווקא יתרו נותן את העצה למשה על שרי אלפים מאות ועשרות ? מה הקשר לערבות ? מה המשמעות של ערבות לערבות ? האם יש ערבות לגר וכיצד זה קשור לעצה של יתרו ? כיצד כל זה קשור לביאת המשיח ?

בס"ד

פרשת דברים  מדוע אומר משה אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י  ? מה הבעיה של דיין אחד על כל עם ישראל בעיה טכנית או מהותית ? למה דווקא יתרו נותן את העצה למשה על שרי אלפים מאות ועשרות ? מה הקשר לערבות ? מה המשמעות של ערבות לערבות ? האם יש ערבות לגר וכיצד זה קשור לעצה של יתרו ? כיצד כל זה קשור לביאת המשיח ?  

כתוב בדברים פרק א

(ט) וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם:

(י) יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב:

(יא) יְקֹוָ֞ק אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם:

(יב) אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם:

(יג) הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם:

ואומר רש"י דברים פרק א פסוק ט

לא אוכל לבדי וגו' - אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל,ל אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד את המן והגיז את השליו לא היה יכול לדונם, אלא כך אמר להם, ה' אלהיכם הרבה אתכם, הגדילמ והרים אתכם על דייניכם נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין.נ וכן אמר שלמה (מלכים א' ג, ט) כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה, אפשר מי שכתוב בו (שם ה, יא) ויחכם מכל האדם,ס אומר מי יוכל לשפוט, אלא כך אמר שלמה אין דייני אומה זו כדייני שאר האומות, שאם דן והורג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חייבתי ממון שלא כדין נפשות אני נתבע, שנאמר (משלי כב, כג) וקבע את קובעיהם נפש:

אומר רש"י על סמך המדרש שהסיבה שמשה העמיד שרי אלפים שרי מאות ועשרות לא בגלל שהוא לא שהוא באופן מעשי לעשות דין עם כל עם ישראל כי משה עשה דברים גדולים מזה כי כל הסיבה שהוא ממנה את כל השופטים כי הוא לא יהיה מסוגל לעמוד בעונש שיוטל עליו בגלל עיוות הדין . כי אומר רש"י שאם דיין טעה בדין הקב"ה בא איתו חשבון לא בכסף אלה בדיני נפשות .ואומר משה שדיין בשר ודם לא מסוגל לעשות דין שהוא מאה אחוז צודק כי אין לדיין מה שעיניו רואות אבל המציאות היא שאפילו דין צודק יכול להיות מעוות בצורה כזו או אחרת ואז מוטל על הדיין לא רק עונש של ממון כי אם עונש של נפשות מאת הקב"ה ולכן משה מבין שזה לא אפשרי ולכן הוא רוצה לחלק את הנטל על הרבה דינים עד שרי עשרות כלומר דיין לכל 10 אנשים וחלוקה כזו של הנטל מפיל על כל דיין ודיין נטל סביר של עיוות דין שכל אחד יכול לספוג אותו כי אם היה מדובר שאדם אחד יספוג את הכול זה היה מעל מידת הסבירות כלפי אותו דיין לכן אומר משה  אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י

וכך כותב האלשיך במדבר פרק יא שמובן ממנו שהאמה נופלת על ראשי המנהיגים

אתה לבדך, הוא מיותר, כי בכלל אומרו ונשאו אתך וכו' הוא:

אמנם הנה אמרו רבותינו ז"ל בדברים רבה (א ח). שאמר משה היעלה על דעתכם שאיני יכול להנהיג אלף כיוצא בכם. אלא למה אמרתי לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם. אלא שהקב"ה הרבה אתכם על גבי דייניכם, שאשמתכם בראשי מנהיגיהם:

אבל צריך להקשות על כל העניין הזה הרי כל החלוקה הזאת של שרי אלפים אמות ועשרות באה מצידו של יתרו    שמות פרק יח

(יג) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב:

(יד) וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב:

(טו) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים:

(טז) כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו:

(יז) וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה:

(יח) נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ:

(יט) עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים:

אנחנו רואים פה שיתרו מגיע למשה ומסביר לו שמה שעושה משה לא יכול לעבוד ונותן לו עצה מה לעשות . וצריך להבין הרי הקב"ה מטיל על הדינים דיני נפשות בגין עיוות הדין זה היה ידוע מראש אז למה צריך לחכות שיתרו יגיע ויחדש למשה שהוא לא יכול לדון בעצמו את כל עם ישראל ? למה מראש הקב"ה לא קבע את הדין כך ולמה דווקא יתרו גרם לדין הזה ?

נאמר בתלמוד בבלי מסכת נדה דף יג עמוד ב

ת"ר: הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח. בשלמא גרים - כדר' חלבו, דא"ר חלבו: קשין גרים לישראל כספחת.  ואומר רש"י מסכת נדה דף יג עמוד ב

כספחת - דכתיב בגרים (ישעיהו יד) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב לשון ספחת שקשים לישראל כספחת שאין בקיאים במצות ומביאין פורענות ועוד שמא למדים ישראל ממעשיהן מפי מורי הזקן ויש אומר שכל ישראל ערבים זה בזה ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים דאמרינן במס' סוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים ותק"ן בריתות שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו על הגרים.

כלומר עם ישראל ערבים זה לזה אבל עם ישראל לא ערבים לגרים . וצריך להבין את העניין של הערבות

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף לז עמוד ב

ר' עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב, ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות. ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. אמר רבי: לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו, שאמר משום רבי שמעון: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. מאי בינייהו? אמר רב משרשיא: ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו.

משמעות הערבות זה חלוקת הנטל של העונש של היחיד על כולם כאשר אין ערבות כל אחד לעצמו עם הוא  עובר עברה הוא צריך לתקן אותה אבל כאשר יש ערבות יש אפשרות של חלוקת העונש על כולם וכדי להבין את המשמעות של ערבות או ערבות דערבות אומר התוספות הרא"ש מסכת סוטה דף לז עמוד ב

ערבא וערבא דערבא איכא [בינייהו]. תמיה לי מאי נפקא מינה בערבות של ערבות ממה נפשך כולם ערבים זה לזה וכל ישראל נענשין בעון של אחד מהם, וי"ל דנפקא מינה בחלק אותם שמתו אחר שחטא היחיד ונחלק העונש לכל ישראל, דחלק העונש שהוטל על המתים קודם פירעון העונש אינו מתחלק לכל ישראל למאן דלית ליה ערבא דערבא ולמאן דאית ליה מתחלק הוא לכל ישראל הנותרים.

ההבדל הוא שאם אדם חטא והעונש התחלק לכל ישראל ואז מת אחד מישראל האם העונש שהוטל עליו הוא רק עליו והוא צריך לתקן אותו (כנראה בגלגול ) או שהעונש שהוטל עליו ומת מתחלק חזרה לכל עם ישראל ? זה ההבדל בן ערבות לערבות לערבות  .

כלומר מדין ערבות יש מציאות של חלוקת העונש של היחיד על כל עם ישראל . וכדי להסביר את העניין זה כמו שמוטל על היחיד קנס של 600000 דולר אותו אחד לא יהיה מסוגל לשלם את זה גם אחרי 100 דורות על ידי צאצאיו אבל עם החוב הזה יוטל על 600000 מישראל כל אחד ישלם רק דולר .

כלומר דין הערבות מחלק את הנטל של תיקון החטא על כל עם ישראל ועל ידי כך נותן את האפשרות לתהליך מהיר יותר לתיקון של החטאים של כל עם ישראל . ואז יש סיכוי יותר גבוה לביאת המשיח ולכן גרים שהם לא בכלל ערבות אבל נכנסו לתוך העם היהודי התיקון של מעשיהם לא מתחלק על כל עם ישראל ולכן הם מעכבים את המשיח כמו שאומר התלמוד הבבלי כי התיקון שלהם הרבה יותר קשה כי רק הוא צריך לתקן את החטא  ולא על ידי כלל ישראל ולכן הם כספחת לישראל שמעכבים את המשיח .

ומתוך ההבנה הזאת יש להבין את מה הקשר של יתרו לחלוקה של הדינים עד לרמה של שרי עשרות .

כאשר דיין שופט ישראל והדין המעוות גורם לקב"ה לתבוע מהשופט דיני נפשות אותו תביעה יכולה להתחלק על כל עם ישראל מדין ערבות כמו שראינו . כלומר אותו עיוות דין שבא חשבון עם הדיין מתחלק על כל עם ישראל . אבל דיין השופט גר ומעוות את דינו אותו תביעה של הקב"ה על הדיין כנראה לא יכולה להתחלק על כל עם ישראל כי אם רק על הדיין עצמו  ( זה ההבנה שלי שכל  חטא כלפי גר על זה לא נקבעה הערבות בני עם ישראל כי הערבות זה על כל חטא ששני הצדדים הם ישראל ) ולכן יש הבדל בן עיוות דין לישראל או לגר . לפני שהגיע יתרו באמת יכול משה לדון את כל עם ישראל ואותו עיוות דין היה מתחלק על כל עם ישראל ולכן משה לא ראה שום בעיה עם כך אבל שהגיע יתרו שהיה הגר הראשון שנכנס לתוך עם ישראל לאחר מתן תורה הבין מיד את הבעיה והסביר אותה למשה ולכן התורה בפרשה שלנו מדגישה את הדין של הגר

דברים פרק א

(טו) וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם:

(טז) וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־ אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ:

כלומר יש צדק בן איש לאחיו ובן איש לגרו זה שני דברים שונים כי באחד מהם עיוות הדין מתחלק על כל עם ישראל והשני רק על אותו דיין ולכן יתרו מייעץ  למשה לחלק את הדינים עד רמה של שרי עשרות שכל דין ייפול עליו יהיה חלק קטן כי אותו חלק שנופל עליו מדין הגר לא יכול להתחלק לכל עם ישראל . כלומר במקום שהחטא של הדיין יתחלק על כל עם ישראל מדין ערבות הוא יתחלק בצורה כמעט שווה שגלל החלוקה של שרי אלפים אמות ועשרות . ולכן התורה  מזהירה על משפט לגרים כי חטא בגר שהוא לא בכלל ערבות הרבה יותר מסובך לתקן מאשר חטא בישראל

שמות פרק כג

(ח) וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים:

(ט) וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

דברים פרק י

(יח) עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה:

דברים פרק כז

(יט) אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן:

לסיכום יתרו כשנכנס לתוך עם ישראל מבין את הבעיה של משפט לגר בעיה שלא היית קימת לפני שהגרים נכנסו לתוך עם ישראל כי אין ערבות לגרים ולכן דווקא יתרו מייעץ למשה על חלוקת הנטל על הדיינים על ידי שרי אלפים מאות ועשרות .ובכך לנטרל את מה שנאמר בבבלי  ת"ר: הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח