בס"ד
פרשת חיי שרה מדוע אברהם נותן מתנות לבני קטורה ? מדוע שולח אברהם את בני קטורה להררי קדם ? כוח הטומאה שנתן אברהם לבני קטורה ישמש בעתיד את לבן ובלעם כנגד עם ישראל האם אברהם לקח את זה בחשבון ? ואם כן מדוע נתן להם כוח שמסוגל יהיה להשמיד את עם ישראל? מדוע נתן אברהם אחיזה ליבוסי בירושלים ? מה הקשר לברית עם אלימלך ? על איזה משלוש ההחלטות של אברהם נענשו עם ישראל ? כ"א/חשון/תשע"ח
פרשת חיי שרה מדוע אברהם נותן מתנות לבני קטורה ? מדוע שולח אברהם את בני קטורה להררי קדם ? כוח הטומאה שנתן אברהם לבני קטורה ישמש בעתיד את לבן ובלעם כנגד עם ישראל האם אברהם לקח את זה בחשבון ? ואם כן מדוע נתן להם כוח שמסוגל יהיה להשמיד את עם ישראל? מדוע נתן אברהם אחיזה ליבוסי בירושלים ? מה הקשר לברית עם אלימלך ? על איזה משלוש ההחלטות של אברהם נענשו עם ישראל ? כ"א/חשון/תשע"ח
כתוב בבראשית פרק כה
(ה) וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק:
(ו) וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר
לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק
בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם:
ואומר רש"י בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק
ו
נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו שםש
טומאה מסרת להם.
ואומר הריקאנטי בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק ו
(ו) ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם
מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם [כה, ו]. אמרו רבותינו
זכרונם לברכה [סנהדרין צא ע"א] מלמד שמסר להם שם הטומאה והם כשפים ומעשה
שדים. וסוד הענין הוא, כי אברהם אבינו ע"ה היו בידו כחות הטהרה וכחות הטומאה.
הטהרה בפנים ביניקת האילן מקור מים חיים, והטומאה מבחוץ הם כחות הערלה הנקראים
קליפות אילן העליון, והנה במותו נתן כחות הטהרה ליצחק, את כל אשר לו ליצחק, בסוד
בת היתה לו ובכל שמה [ב"ב טז ע"ב]. כחות הטומאה מסר לבני הפלגשים
הראויין להם.
וצריך להבין מדוע מוסר אברהם שם טומאה שיש לה כוח
בעולם לידי מי שהם לכאורה בצד של הטומאה ולא רק זה הוא שולח אותם קדמה אל ארץ קדם היא
הארץ שממנה בא בלעם ובלק שניסו להחריב את עם ישראל וכך כותב הזוהר
מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?
רָאָה שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, קְשָׁרָם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל בְּהַר
הַחֹשֶׁךְ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹשְׁבִים? בְּעֹמֶק הָהָר. הוֹשִׁיב אֶת עֲזָ''א,
וְזָרַק חֹשֶׁךְ הַפָּנִים. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּשָׁרָם
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחַזֵּק וְהִרְגִּיז כְּלַפֵּי מַעְלָה,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּילוֹ בְעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ, וְזָרַק חֹשֶׁךְ בְּפָנָיו.
עֲזָאֵ''ל שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק, הוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו, וְהֵאִיר לוֹ הַחֹשֶׁךְ.
וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם,
בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים
וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם?
מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ
נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ
מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם
וְגוֹ'
כלומר יש לנו כאן מצב שבו אברהם נותן כוח
טומאה לבני קטורה ושולח אותם אל הררי קדם בו נמצאים הנפילים כלומר אברהם לכאורה
מספק "נשק" ויכולת שליטה בכוחות הטומאה למי שיהיו יריב מר לעם ישראל לבן
ובלעם ששניהם רצו להשמיד את עם ישראל
ואומר רש"י דברים פרשת כי תבוא פרק
כו פסוק ה על לבן
ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי המקוםי ארמי
אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשבכ לעשות, חשב לו
המקום כאלו עשה, שאומות העולם [עובדי אלילים]ל חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה
[רעה] כמעשה:
ועל בלעם נאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין
דף קה עמוד ב
אלא מאי וידע דעת עליון - שהיה יודע לכוון
אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה, והיינו דקאמר להו נביא לישראל עמי זכר - נא מה
יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה',
מאי למען דעת צדקות ה' - אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: דעו נא כמה צדקות עשיתי
עמכם שלא כעסתי כל אותן הימים בימי בלעם הרשע, שאילמלא כעסתי כל אותן הימים - לא
נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.
ולכן דבר זה לא מובן כיצד עשה אברהם מעשה
כזה ונתן כוח וידע בידי אויבי עם ישראל ומי שינסו להשמיד את עם ישראל ? ואם תגיד שאברהם לא ידע הרי כתוב בתורה
שהקב"ה הראה לו את כל הגליות של עם ישראל שנאמר בראשית פרק טו
(יב) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא
וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה
נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו:
(יג) וַיֹּא֣מֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ
תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם
וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה:
ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק
יב
(יב) והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו.
נרמז לו בכאן שעבוד ארבע מלכיות, שכן דרשו רז"ל: (ב"ר מד, כ) אימה, זו
בבל, חשכה, זו מדי שהחשיכו עיניהם של ישראל בצום ותענית, גדולה, זו יון, נופלת
עליו, זו אדום.
אם כך מדוע מסר אברהם כוח כזה גדול לאויבים המרים
ביותר של עם ישראל וכדי להבין את זה אומר הזוהר תרגום
וְלִבְנֵי
הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנוֹת. מַה זֶּה
מַתָּנוֹת? אֵלּוּ הַצְּדָדִים הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהֵם שֵׁמוֹת שֶׁל
צִדְדֵי רוּחַ הַטֻּמְאָה כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַדְּרָגוֹת, וְהִתְעַלָּה
יִצְחָק עַל הַכֹּל בָּאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה כָּרָאוּי.
בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים - אֵלּוּ הָיוּ
בְּנֵי קְטוּרָה. פִּילֶגֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה, וּפִילֶגֶשׁ כָּעֵת. רַבִּי חִיָּיא
אָמַר, פִּילַגְשִׁים מַמָּשׁ. וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ - שֶׁלֹּא
לִשְׁלֹט אֵצֶל יִצְחָק. בְּעוֹדֶנּוּ חַי - בְּעוֹד שֶׁאַבְרָהָם הָיָה חַי
וְקַיָּם בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בוֹ אַחַר כָּךְ, וּכְדֵי שֶׁיִּצְחָק
יְתֻקַּן בְּצַד הַדִּין הַקָּשֶׁה הָעֶלְיוֹן שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל כֻּלָּם
וְכֻלָּם יִכָּנְעוּ לְפָנָיו. קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם - מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הֵם
צִדְדֵי הַכְּשָׁפִים הַטְּמֵאִים.
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (מלכים א ה) וַתֵּרֶב חָכְמַת
שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם. אֵלּוּ הֵם שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי [הם] בְּנֵי פִּילַגְשִׁים
שֶׁל אַבְרָהָם. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם הֵם
מְלַמְּדִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם, וּמֵאוֹתָהּ אֶרֶץ קֶדֶם יָצְאוּ לָבָן וּבְעוֹר וּבִלְעָם, וְכֻלָּם מְכַשְּׁפִים,
וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ.
הזוהר הקדוש מפרש שהיה זה צורך קיומי להרחיק את
בני הפילגשים מעל יצחק עוד בחייו של אברהם כדי שיצחק יוכל להשלים את הבניה הרוחנית
שלו כדי שיהיה בידיו בעתיד את הכוח לנצח אותם מאוחר יותר . כלומר אברהם עושה כאן
מעשה שהוא מודע היטב לסכנה שבנתינת המתנות לבני הפילגשים והוא יודע שבעתיד אותו
כוח שהוא נותן להם יעמוד כנגד עם ישראל בעתיד אבל הוא מבין שהוא חייב להרחיק אותם
מעל בנו יצחק באופן מידי כדי שיצחק יבנה את עצמו למען עם ישראל בעתיד כדי שעם
ישראל יוכל להתמודד בעתיד מול אותם כוחות כלומר יש כאן חשבון מדוקדק של אברהם בניהול
סיכונים והא הבין שהסכנה בהשארות של בני
קטורה ליד יצחק יגרום נזק הרבה יותר גדול מאשר הרחקתם להררי קדם תוך כדי נתינת כוח
הטומאה שיהיה לו חלק במלחמה בעם ישראל בעתיד.
ואנחנו רואים שההנהלות הזאת של אברהם היא ההמשך ניהול
הסיכונים בקנית מערת המכפלה
אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז פב
חמד מערת המכפלה אמר לבני יבוס (והלא
חתיים היו אלא על שם העיר יבוס נקראו יבוסים) לקנות מהם בממכר זהב ובכתב עולם
לאחוזת קבר ולא קבלו עליהם התחיל כורע ומשתחוה להם שנא' וישתחו אברהם לפני עם הארץ
[כ"ג, י"ב] אמרו לו כרות עמנו ברית ושבועה שאין זרעך יורש את עיר יבוסי
ואנו מוכרין לך כרת עמהם ברית ושבועה מה עשו אנשי יבוס עשו להם צלמי נחשת והעמידו
אותן ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ כתיב ואת היבוסי
יושב ירושלים וגו' ודוד המלך רצה להכניס ולא הניחוהו שנא' ויאמרו אנשי יבוס לא תבא
הנה וכי מה היה כחן של אנשי יבוס לומר לדוד לא תבא והיו ישראל כחול הים אלא מכח
השבועה
אברהם ידע שהוא חייב לקנות את מערת המכפלה כי זה
המפתח והפתח לגן עדן ושולט על המעבר של הנשמות לגן עדן או לגיהינום ולכן אברהם נתן
אחיזה ליבוסים בירושלים וזאת כדי לקבל את מערת המכפלה כלומר גם כאן היה מצב של
ניהול סיכונים של אברהם שהעדיף לקבל את מערת המכפלה ולתת אחיזה לאומות העולם
בירושלים וכבר כתבתי בעבר שהאחיזה שנתן אברהם לאומות העולם בירושלים עם האחיזה
שנתן להם דרך אבימלך בבאר שבע נתן להם שני נקודות אחיזה בארץ ישראל ועל שני הנקודות הללו עמד סולם יעקב
שבו עלו וירדו אומות העולם ושעבדו את עם ישראל
כתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סט
ויאמר מה נורא המקום הזה, ר"א בשם ר'
יוסי בן זמרא אמר הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש, מ"ט
ויצא יעקב מבאר שבע, ויחלום והנה סולם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, א"ר
יהודה בר' סימון הסולם הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע עד בית אל מ"ט ויירא
ויאמר מה נורא המקום הזה ויקרא שם המקום ההוא בית אל,
סולם יעקב היה עומד שרגלי הסולם בבאר שבע וראשו
בשער השמים יש אומרים ירושלים ויש אומרים בית אל אבל בכל מקרה כדי שסולם יעקב
יעמוד צריך שני נקודות אחיזה .
לגויים היה נקודת אחיזה בבאר שבע כי שם כרת אבימלך
ברית עם אברהם ולכן היה חשוב להם נקודת אחיזה נוספת בירושלים . והיכן אנו יודעים
שסולם יעקוב מסמל מאבק שליטה של הגויים על עם ישראל ובהכרח ארץ ישראל
ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט
ב ר' נחמן פתח (ירמיה ל) ואתה אל תירא
עבדי יעקב מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כח) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה אמר ר' שמואל
בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא
ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל
אדום עולה ולא יודע כמה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה אמר
לו הקדוש ברוך הוא ואתה אל תירא עבדי יעקב אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני
מורידו
בשני המהלכים הללו אברהם הצליח לפעול בצורה נכונה ורק
על הברית שלו עם אבימלך אומרים חז"ל שאברהם
טעה בשיקול דעתו ואולי הבעיה שהוא לא לקח בחשבון שהוא יהיה חייב לתת אחיזה לבני
היבוסי בירושלים ולכן בדיעבד זה היה מהלך שגוי .
ונאמר בבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נד
ד ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויאמר
אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי
רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני חייך
כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו,
אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן,
אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין,
לסיכום קנית מערת המכפלה ונתינת מתנות לבני קטורה
היו החלטות של אברהם תוך ניהול סיכונים מושכל והוא עשה אותם על אף שידע שיהיה לעם
ישראל צורך להתמודד בעתיד מול הכוח שהוא נתן לאומות העולם כתוצאה מההחלטות הללו .