בס"ד
פרשת שמות חכמה בגויים תאמין 4 מה ההבדל בן לוחות ראשונים לשניים? מה גרם חטא העגל ללב של עם ישראל? מה קרה מיד עם ירידת הלוחות השניים ? מה תיקן יתרו ? מה הקשר של שבע חוכמות ליתרו ? ומה הקשר לנפילים ? האם הגרים תורמים לעם ישראל ? כ'/טבת/תשע"ט
פרשת שמות חכמה בגויים תאמין 4 מה ההבדל בן לוחות ראשונים לשניים? מה גרם חטא העגל ללב של עם ישראל? מה קרה מיד עם ירידת הלוחות השניים ? מה תיקן יתרו ? מה הקשר של שבע חוכמות ליתרו ? ומה הקשר לנפילים ? האם הגרים תורמים לעם ישראל ? כ'/טבת/תשע"ט
בפרשת ויחי דיברתי על חכמה בגויים תאמין מצד אחד
יש החכמה שמגיעה מהצד הרע שמקורו כמו שאומר מעשי ה' מהנפילים הם אותם מלאכים
שהתנגדו לבריאת העולם
וכך אומר על החכמה הזאת השם משמואל שמות פרשת יתרו
ואמרו ז"ל (איכ"ר פ"ב
י"ג) יש חכמה באומות תאמין שנאמר והאבדתי חכמים מאדום, מכלל דאיכא, אך לא שכל
הישר אלא שכל מעוקם המושך לע"ז, וממנו בא עמלק מלשון עקלקלות, כמו שהגיד
כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שעמלק הוא שכל מעוקם ומעוקל היפוך ישראל
שנקראו ישרון מלשון ישר. ובאשר כח רע שלו נוגע בשכל, יש בו כח מושך לחכמות
חיצוניות ולבטל מד"ת שהוא גרוע מהכל,
ומצד אחר יש את אותם חכמות שניתן ללמוד אותם באופן
ארעי וכך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו
יח] ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר
חכמות, יט] ובלבד שלא יהיו ספרי מינים,
וצריך להבין לאחר מתן תורה שבו עם ישראל קבל את
התורה שהוא הכלי היחידי להבין את העולם כי אם הקב"ה הסתכל בתורה וברא את
העולם אז הדבר היחידי שבו ניתן להבין את העולם בצורה אמיתית היא התורה . ולכאורה
אין מקום לחכמה אחרת חוץ מהתורה ולכן צריך להבין מאיפה יש מקום לחכמה חיצונית שהיא
לא התורה שניתן ללמוד אותה באופן ארעי.
בזמן מתן תורה העולם הגיע למצב לפני חטא האדם
הראשון כמו שאומר אומר האלשיך ויקרא
פרק כא
וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון
הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני
פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך
אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על
ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם
הגוף.
ולכן ברגע מתן תורה נוצרו 3 סוגים שונים של בני
אדם הבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א
שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל
שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה
זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו
לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה'
אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.
עם ישראל שפסקה זוהמתן ,גויים שלא פסקה זוהמתן , ואלו
שהם באמצע שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן יש להם יכולת לקבל עליהם את התורה כי
נראה לי שהזוהמה לא פסקה לחלוטין אבל כנראה היא שונה מהזוהמה של הגויים שלא נותן
להם את האפשרות לחזור ולקבל עליהם את התורה ומי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני הוא מאותם גרים שיכולים לחזור ולקבל עליהם את התורה .
אם לא היה חטא העגל העולם היה מגיע לשלמותו ,
והתורה שקיבל משה מהקב"ה הם הלוחות הראשונים היא התורה האלוקית הכלי היחידי להבין את העולם . אבל הלוחות השניים
דרגתם היית שונה מהלוחות הראשונים ולכאורה חטא העגל גרם להתמעטות הלב אצל כל עם
ישראל ולא אצל משה שלא היה בחטא העגל וכך אומר התפארת שלמה מועדים שער קריאת שמע
כי כן אנו רואים כי מימות משה רבינו עליו
השלום עד עתה ענפי התורה מתרבים והולכים ובכל יום מתרבים הספרים לפירושי התורה.
וזהו הוא מחמת מיעוט הלבבות והשכל בהאנשים כי בכל יום ויום הדורות מתמעטים בחכמה
האלקות והבנת התורה ופירושה. וזהו הוא אחרי אשר נפגם מאז בתחלה בפגם אדה"ר
והעגל אחר מתן תורה כי נשברו הלוחות הראשונות כנודע זה.
ולכן חטא העגל היה נקודת שבר שגרמה למה שהגמרא
קוראת חסרון הלב ליבא דאימעוט כתוצאה ממותו של
משה ולאחר מכן עוד חסרון במיעוט הלב דבצר ליבא בזמנו של יוסף בן
יועזר .
אומנם הקב"ה נתן למשה את האפשרות להשאיר אותו
ולהשמיד את כל עם ישראל אבל משה לא היה מוכן לזה ולכן יש לנו מצד אחד את התורה של
הלוחות השניים שהיא תורה לא שלמה כמו הלוחות הראשונים ויש לנו כאן תהליך של
התמעטות הלב שכתוצאה מהשבר שנגרם על ידי חטא העגל .
ולכן אנחנו צריכים לראות מה קרה מיד כאשר משה
הוריד את הלוחות השניים ביום הכיפורים
שמות פרק יח
(יג) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב
מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר
עַד־הָעָֽרֶב:
רש"י שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק יג
(יג) ויהי ממחרת - מוצאי יום הכיפורים היה, כך שנינו בספרי, ומהו
ממחרת, למחרת רדתו מןג ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכיפורים,
כלומר כל המשא ומתן של משה עם יתרו היה ממחרת יום
הכיפורים . יש לנו מאורע שצריך להבין את המשמעות שלו . משה קיבל את התורה
מהקב"ה ופתאום מגיע אליו חמיו שהוא כהן של עבודה זרה שעשה כל עבודה זרה בעולם
ועבודה זרה משמעותה מעשה כנגד בורא עולם ,ועכשיו בא יתרו ו"מסביר" למשה
שהוא גדול הנביאים שהיה מעולם אותו נביא שהגיע לדרגה של אספקלריא מאירה שהוא רואה מסוף העולם עד סופו שלמד את כל התורה
כולה מפיו של הקב"ה , תורה שצריכה לתת לו את ההבנה מלאה על כל העולם כי
הקב"ה כאשר ברא את העולם הסתכל בתורה והיא התוכנית "האדריכלית " של
העולם . וזה לכאורה קושיה גדולה מאוד מה התורה רוצה להסביר לנו את המאורע של על
היום הראשון כשמשה מתחיל לשפוט את עם ישראל לפי התורה שנתנה לנו במעמד הר סיני .
יתרו לא היה יהודי שבמעמד הר סיני הזוהמה של נחש
פסקה ממנו והוא לא היה מאותם גויים שהזוהמה שלהם לא פסקה . הוא היה מאלו שהמזל
שלהם היה במעמד הר סיני כלומר מאלו שיכנסו לתוך עם ישראל כגרים .
וכך אומר השמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כז
ב ד"א וישמע
יתרו, הה"ד (משלי ג) כבוד חכמים ינחלו זה יתרו, בשעה שבא אצל משה מה כבוד
נחל, ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך, רבי יהושע אומר שלח לו ביד שליח, ר'
אליעזר אומר שלח לו אגרת ואמר עשה בגיני, ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך,
ואם אין אתה עושה בגינה עשה בגין בניך, ר"א אומר הקדוש ברוך הוא אמר לו צא,
ויאמר אל משה, א"ל הקדוש ברוך הוא אני הוא שאמרתי והיה העולם שנאמר (תהלים נ)
אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ, אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק, שנאמר (ירמיה
כג) האלהי מקרוב אני נאם ה', אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו, אדם זה שבא אצלי לא
בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר, אף אתה קרבהו אל תרחיקהו מיד ויצא משה לקראת
חותנו, אמרו יצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, וי"א אף ארון
יצא עמהם, לכך נאמר כבוד חכמים ינחלו.
וכדי להבין את הענין הזה צריך להבין דבר יסודי כמו
שאומר הזוהר הקדוש שפר שמות
שֶׁהֲרֵי אֵין צַד אַחֵר שֶׁאֵין בּוֹ
אוֹר דַּקִּיק קָטָן מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ רֹב הַחֲלוֹמוֹת, שֶׁבְּרֹב
הַתֶּבֶן יֵשׁ גַּרְעִין אֶחָד שֶׁל חִטָּה, פְּרָט לַצּוּרוֹת הַדַּקִּיקוֹת
הַלָּלוּ הַחֲצוּפוֹת שֶׁכֻּלָּם יוֹתֵר טְמֵאוֹת, וּבָהֶם הָיָה בִּלְעָם
יוֹדֵעַ.
כלומר מצד אחד יש את הרע המוחלט ומצד שני את הטוב
המוחלט . אבל חטא האדם הראשון גרם לרע להתערבב עם הטוב . תהליך התיקון של חטא האדם
הראשון הוא תהליך של הוצאת הרע מתוך הטוב . תהליך זה התחיל עם אברהם והמשיך דרך
יצחק ויעקב . במעמד הר סיני נעשה תהליך של ברור בין הטוב ובין הרע . מצד אחד עם
ישראל שזוהמתן פסקה ומצד שני אומות העולם שלא קיבלו את התורה שהזוהמה לא פסקה מהם
ויותר מאוחר בכניסה לארץ ישראל נגזר דינם למיתה בגלל שיכלו לקבל את התורה ולא קבלו
. אבל יש את אלו שבמעמד הר סיני היה מזלם נוכח ואלו על אף שלא נפסק זוהמתם כמו עם
ישראל ומצד שני הם לא כמו אומות העולם הם נמצאים "באמצע" יש אפשרות להיכנס
לעם ישראל ולקבל את התורה . וזה בדיוק היה יתרו שמיד לאחר שירדו הלוחות השנים מגיע
למשה ומראה לו שלאותם גרים יש חלק מעם ישראל . לאותם גרים יש חלק מהתורה האלוקית
ולכן כתוב שמות פרק יח
וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ
וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק יח
סימן כד
כד) וישמע משה לקול
חותנו. עליו אמר שלמה שומע לעצה חכם (משלי יב טו): ויעש כל אשר אמר. לו האלהים:
ד"א אשר אמר חמיו, שנאמר ויאמר חותן משה אליו (פסוק יז):
כלומר משה עשה בהסכמת הקב"ה את מה שאמר לו
יתרו . ויתרו נקרא חכם . כלומר יש חכמה שנמצאת מחוץ לעם ישראל שהוא חכמה
שהקב"ה מאשר למשה שהיא באמת חכמה . והיא תורמת לעם ישראל כאשר הוא נמצא במצב
של לוחות שניים .
וכך כותב השם משמואל שמות פרשת יתרו
ומשמע דיתרו הי' היפוך מזה, שתחילה הי'
מקושר בסט"א בלב ובמוח, ועזב את אלה ונתקשר בהשי"ת בלב ומוח. והיינו
דיתרו הי' כומר לע"ז שהוא פגם השכל ושכל מעוקם, ובליקוטי תורה מהאריז"ל
כי יש בס"א כהן מדין והוא נגד יסוד אבא שבקדושה, עכ"ל. וידוע שיסוד אבא
שבקדושה הוא קיבוץ כל חלקי החכמה, וא"כ יתרו שהי' כהן מדין הרי הי' מקושר
להס"א בבחי' המוח והשכל. והנה כתיב ולכהן מדין שבע בנות, ויש לפרש שהן לעומת
הכחות שבלב, והן שבעה שמות שנקרא יצה"ר כבש"ס סוכה (נ"ב א), וכענין
שכתוב (משלי ל') לעלוקה שתי בנות וזה היו לו שבע בנות, ובמגלה עמוקות ולכהן מדין
שבע בנות ז' טיפין דאזדריקי עיין שם, ובהאר"י ז"ל שיתרו הי' שורש קין,
וכן נקרא מפורש בכתוב (במדבר נ"ד) וירא את הקיני וגו' כי אם יהי' לבער קין,
וכתיב (שופטים ד') וחבר הקיני נפרד מקין. ובזוה"ק שקין הי' קינא דמסאבותא,
וכבר פירשנו עפ"י דברי הזוה"ק בתיקונים (א' ב) שקן צפור דקדושה הוא שבעה
כחות מישראל, חסידים, גבורים, מארי תורה, חוזים, נביאים, צדיקים, בני מלכים, שהם
שבע המדות הטובות. וע"כ יש לומר דקינא דמסאבותא הוא להיפוך שבע המדות הרעות,
וכל אלה הי' ביתרו, הרי שהי' מקושר להסט"א בלב, וא"כ הרי הי' מקושר
בסט"א בלב ומוח דוגמת ישמעאל ועשו. אך הוא ניתק והותר הקשר הטמא זה, ועזב את
שני סוגי הכחות הרעים האלה ובא והתקשר לעומתם בקדושה, ולעומת שפרש מע"ז שהיא
הקשר הטמא זכה לעומתו להתקשר בשכל הקדושה. ועל כן במדרש כבוד חכמים ינחלו זה יתרו
הרי שזכה שהכתוב קרא אותו בתואר חכם, והוסיף פרשה אחת בתורה בענין משפט.
וצריך להבין מה המקור של יתרו ? וכך אומר ה תיקוני זהר
וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁשָּׁמַע
שֶׁבַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה הָיָה תָלוּי הֶבֶל, מִיָּד וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל
יהו''ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, כָּאן שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהִתְחָרֵט,
בִּגְלַל זֶה וַיָּשֶׂם יהו''ה לְקַיִן אוֹת, כָּאן רֶמֶז אוֹת בְּרִית מִילָה
שֶׁקִּבֵּל יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן
מֹשֶׁה, שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, (וחבר הקיני נפרד מקין), וּבְיִתְרוֹ הִתְתַּקֵּן
קַיִן מֵחֶטְאוֹ, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן קִבֵּל
אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֶרְאָה לוֹ בְּנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה שֶׁהָיוּ עֲתִידִים
לִהְיוֹת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,
וכאן צריך לראות את התמונה הכללית מצד אחד יש לנו
את הנפילים שהם זיווג של המלאכים עם ענף קין אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרת הדברות
מה עשה נדמה לאשה שלא היתה כמוה מימות נעמה אחות תובל קין שבה טעו מלאכי
השרת, שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר
בחרו.
כלומר יש את הצד של קין שהזדווג עם
המלאכים שהחוכמה מצד הרע מגיעה מהם
שהם התנגדו לבריאת האדם ומצד שני יש את אותו חכמה שבאה מיתרו שמתקנת את הצד החטא
של קין . כלומר כמו שיש למלאכים שבע שמות כמו שאמר מעשי השם כך יש ליתרו שבע שמות
. מכילתא דרבי ישמעאל
יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א
וישמע יתרו. שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל,
קני. יתר, שהותיר פרשה אחת בתורה.
וכך כותב מעשי ה' מעשי בראשית פרק כג (פרשת
בראשית)
ויתכן בזה מה שאמרו
רז"ל (בר"ר כו, ז) שהנפילים יש להם שבע שמות, ענקים, נפילים, רפאים,
אימים, גבורים, זמזומים, זוזים, שאין ספק בזה לכל משכיל שרבוי השמות יורה על רבוי
תוארי הנקרא בשמות ההם, כמו שאמרו רז"ל ביתרו (שמ"ר כז, ח) יתר וחובב
וכו'. ואם כן אלו השבע שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות, ושם רפאים יורה על העוסקים
ברפואה, וענקים שאמרו רז"ל (שם במדרש) שמעניקים החמה, הם העוסקים בתכונה,
ונפילים הם הפילוסופים, והעד שכן אמרו רז"ל (שם במדרש) נפילים שנפלו והפילו,
וכן כל שאר שבעה שמות כל אחד נגזר מן החכמה אשר הוא עוסק בה,
ועדיין צריך להמשיך ולהבין מה העניין באותם אומות
העולם שיקבלו את התורה ויתגיירו ובלי נדר נמשיך שבוע הבא
