בס"ד
פרשת אמור מה המקום של המלאכים בבריאה 10 ? מה הוכחה שיש למלאכים יצר רע של עבודה זרה ? מה השתנה ביציאת מצרים בעולם בקשר למלאכים ? למה אומרים בפסח דיינו רק על הוציאנו ממצרים וכיצד זה קשור למלאכים ? מה דעת הרמח"ל על גוף ונשמה ? מה היה דרגתו של משה כשעלה להר סיני? האם יש שייכות למלאכים לתורה ? האם המלאכים יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם ? י"ב/אייר/תשע"ח
פרשת אמור מה המקום של המלאכים בבריאה 10 ? מה הוכחה שיש למלאכים יצר רע של עבודה זרה ? מה השתנה ביציאת מצרים בעולם בקשר למלאכים ? למה אומרים בפסח דיינו רק על הוציאנו ממצרים וכיצד זה קשור למלאכים ? מה דעת הרמח"ל על גוף ונשמה ? מה היה דרגתו של משה כשעלה להר סיני? האם יש שייכות למלאכים לתורה ? האם המלאכים יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם ? י"ב/אייר/תשע"ח
בכל המאמרים שלי על עניין המלאכים תמיד היה הטיעון
שמלאכים טענו שעדיף לקב"ה עולם של מלאכים ולא עולם של בני אדם . המלאכים יש
להם יצר רע אבל יצר רע מוגבל רק ליצר רע של עבודה זרה . לאדם יש 2 יצרים יצר רע של
עבודה זרה ויצר רע של ערווה שנברא עם חוה השנייה .
הקשו עלי 2 קושיות חזקות הרי ידוע שאין למלאכים
יצר הרע אבל הבאתי הרבה מדרשים שבו ניתן ללמוד את העניין של יצר הרע של המלאכים
אבל יש מדרש כמעט מפורש בעניין
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח
י אמר רבי הושעיא
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל
למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו ולא היו
יודעין איזהו, מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרוכין, וידעו הכל שהוא איפרכוס, כך
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו
קדוש, מה עשה הקדוש ב"ה הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם, הדא הוא דכתיב
(ישעיה ב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא.
בראשית פרק ב
(כא) וַיַּפֵּל֩
יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙
מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה:
(כב) וַיִּבֶן֩
יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה
וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם:
כלומר כמו שכתבתי במאמרים הקודמים שבריאת האישה
היה בגלל יצר הרע של המלאכים של עבודה זרה . הקב"ה תחילה ברא את האדם כמו
העליונים כמו מלאך אבל ברא אותו בעולם הזה וטעו בו מלאכי השרת ולכן הקב"ה ברא
את האישה ואיתו את יצר הרע של הערווה ומכאן התחילה המאבק של המלאכים באדם . כאשר
ברא הקב"ה את חוה הראשונה הנחש לא היה בעולם כאויב של האדם כדי להלחם באדם רק
כאשר ברא הקב"ה את האישה נברא היצר הרע כדי לנסות לפגוע באדם . וההבנה שלי
היא כזו : אמר הקב"ה למלאכים בראתי אדם ואתם טעיתם בו ולכן אני חייב לברוא את
האישה ולברוא את יצר הרע של הערווה ועכשיו יש כאן מאבק מי עדיף לעולם המלאכים עם
יצר הרע מוגבל או אדם עם יצר הרע גדול אבל עם פוטנציאל להגיע לדרגה גבוהה יותר
מאשר המלאכים . לכאורה הקב"ה נתן למלאכים כלים להתמודד עם האדם והתמודדות
הזאת היא חלק מהבחירה של האדם וגם של המלאכים .
כלומר העולם נברא על ידי הקב"ה עם שני אלטרנטיבות שונות . עולם
המלאכים ועולם האדם . המאבק הוא חלק מהעמל של האדם וגם של המלאכים . כלומר חלק
מהבחירה החופשית של האדם זה להתמודד מול אלטרנטיבה שונה לעולם . אין זה בחירה חד
ממדית בן הטוב לרע בעולם הזה ואז התוצאה היא רק או שלמות או השמדה יש כאן בחירה בן
גם בין הרע והטוב אבל גם בין שני חלופות שונות חלופה של האדם וחלופה של המלאכים .
אבל ביציאת מצרים כאשר הקב"ה גלגל את העולם
לתוהו ובהו בעשר מכות על מצרים והתחיל בריאה מחדש של העולם בשיתוף של עם ישראל
נעשה שינוי מהותי בעולם ואומר הקב"ה למלאכים
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה
באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך
הוא (ועלה) ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל, דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם, כשביקשתי
לבראות את אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח' ה')
ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות באש, ועכשיו אתם עומדים (במדינה) [במריבה] ואין
אתם מניחים אותו ליתן תורה לישראל, שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא
לי ולא לכם, כיון ששמע הדרניאל כך אמר לפניו, גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא
עכשיו אני אעשה לו שליח ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו
כלומר עד עכשיו היה מצב אפשרי בעולם ללא עם ישראל
שהוא עיקר האדם אבל מרגע שתהליך יציאת מצרים החל השתנה העולם ואין מצב של העולם
ללא עם ישראל או לפחות רק משה . כלומר
מרגע יציאת מצרים המלאכים לא יכולים להיות אלטרנטיבה בלעדית לעולם . וכך כתבתי
שמרגע שניתנה התורה למשה מה שיכול להיות זה משה וזרעו וכל התמידים הותיקים ואולי
המלאכים ללא עם ישראל וזה המאמץ של המלאכים לאחר מתן תורה להיות תחילף לעם ישראל
שהוא לא משה וזרעו .
ואולי זה המשמעות של דיינו הראשון שאנחנו אומרים
בהגדה של פסח
סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח
אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים
דיינו
אבל יש קושיה עצומה שצריך לברר כאשר אנחנו מדברים
על המלאכים . הרי כתבתי כמה פעמים על בריאת העולם שהקב"ה הסתכל על התורה וברא
את העולם . ולכאורה איזה שייכות יש לתורה למלאכים ? ויש מדרש כמו שכתוב במדרש פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה
השתנתה צורת המאבק של המלאכים בעם ישראל
אמר לפניו רבון של עולם מתיירא אני שמא
ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר (להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר, מיד נתחזק
והחזיר תשובה למלאכי השרת, אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') כלום
אלהים יש לכם, כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/ ב') חלוקה יש
לכם שתי רשויות יש לכם, כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות כ'/ י"ב)
אב ואם יש לכם, כתוב בתורה לא תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד יש לכם, פתחו
ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר
לו דבר
כלומר התורה לא שייכת בכלל למלאכים אז איך ניתן
להגיד שהם יכולים להיות אלטרנטיבה לאדם אם
אין להם שייכות לתורה ? וכדי לנסות להבין את זה צריך ללמוד את ההבנה של
הרמח"ל בנושא גוף ונשמה ואולי מתוך זה לתת פיתרון לקושיה הזו .
אומר הדעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף
ונשמה .
מדרגה א':
הלא היא שיהיה לגוף מציאות, אך לא שליטה
כלל ועיקר, עד שלא יהיה שום רמז בעולם מעניני הגופניות, כאשר יש עתה. ונמצא, שבמצב
הזה לא ימצא האדם בעצמו שום דבר מאותם שיש לו עתה בהיות גופניותו שולט בו, וזה
המצב השלם יותר שבכל המצבים.
מדרגה ב': שליטה כלשהי של
הגוף שגורמת לעיכוב כלשהו לשלמות הנשמה
שיהיה לגוף שליטה כל שהיא, וימצא אדם
בעצמו כמו זכר ממה שהיה לו בזמן היות לו הגוף; ואין זה זכר של פרטי דברים, אלא זכר
כללי מדברים רבים שהיו בו. משל למי שעברו עליו צרות רבות, ועמל ויגע בכמה הרפתקי,
ואחר נשאר תשות בו ועיפות בכלל. כי כן מציאות שליטת הגוף מוליד חסרון אחד כללי,
בלתי מובחן מה הוא בפרט, אלא כאיש אשר איזה יגון בלבבו, שאין שמחתו שמחה שלימה, אף
על פי שאין טעם פרטי ליגון ההוא. כך לא תמצא כח הנשמה בעצמה להתפשט בכל כחותיה,
אלא תרגיש כמו איזה כובד מועט לה, ואין פרטי המניעה נודעים.
מדרגה ג': שליטת הגוף בכמה
פרטים קלים
בהיות הגוף שולט בפרט, אך לא בכל פרטיו,
אלא בקצת מפרטיו. שימצא האדם בעצמו איזה דברים מדברי הגוף, דברים היותר קלים, אך
על כל פנים גופניים. ואמנם פשוט הוא, שבכל המצבים האלה אין תולדות גדולות לענינים
האלה של הגוף, וכמו שאכתוב בס"ד.
ד. כל פרטי תכונות הגוף נמצאים, אך לא
פועלים
מדרגה ד':
שיהיה הגוף שולט בכל פרטיו, וימצא האדם בעצמו
כל הענינים הגופניים. אבל כמו שהנשמה עתה היא בעוה"ז כגר בארץ, והיא צריכה
ללכת בדרכי הגוף, כך הגוף יהיה הוא כגר בארץ, והנשמה היא השולטת, ויצטרך הגוף ללכת
בדרכיה, כענין (שמות רבה, מז, ה): "אזלת בקרתא הלך בנימוסא". הא למה זה
דומה? למשה רבינו ע"ה, כשהלך לקבל תורה לישראל, הנה לא אבד גופו ולא נשתנה;
אבל לפי שהיה גופו כמו אורח במקום הנשמות, שנה את טעמו לעשות כמעשי הנשמות, וכמו
שפירשו ז"ל (בבא מציעא פו ב): "לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה"
וכו', ע"ש. ונמצא, שהשתנותו באותו הזמן אינו נמשך מחמת עצמו אלא מחמת מקומו,
ואינו שינוי גמור. והנה עדיין אין תולדות נמשכות מעניני הגוף האלה, כי על כן עדיין
הרי הוא כגר, וכמו שביארנו, שהוא צריך ללכת בדרכי הנשמה; אלא שבמדרגה הזאת הרביעית
- כל עניני הגוף נבחנים ונודעים, אלא שאינם במקומם, וצריכים לבטל ענינם מפני
הנשמה. ומן המדרגה הזאת ולמעלה אין נבחן אפילו כל פרטי הגוף, כל שכן שאין להם
תולדה, שצריכים ללכת בדרכי הנשמה.
ה. הגוף שולט ופועל בכל בחינותיו, או בדרך
חול, או בדרך קדושה
מדרגה ה':
היא שיהיה הגוף שולט בכל בחינותיו, ויהיה
כאיש שורר בביתו, שכל עניניו בתקפם ובכל תולדותיהם. וגם זאת המדרגה נחלקת לשתים,
ואף על פי כן הכל מדרגה אחת. וזה, כי עניני הגוף, אפילו בבחינת גוף, יכולים להיות
בשתי דרכים: או דרך חול ומעשי בהמה, כמעשי רוב בני האדם, או דרך קדושה ועבודה,
כענין (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו"[22], בהיות הכל בכוונה מיושרת
כראוי; וכמו שיהיה לעתיד לבא בזמן שנאמר (יחזקאל לו, כו): "ונתתי לכם לב בשר",
כמו שהיה ראוי להיות לאדם אלמלא חטא. אבל שניהם כאחד הם על כל פנים עניני גופניות,
כי לאכול צריך, לשתות צריך, ואי אפשר בלאו הכי, יהיה אכילה ושתיה של חולין או של
קדושה. זה וזה ענין גופני הוא.
דעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה -
עיונים
רבנו רומז כאן שחמש מדרגות אלו מלמדות על
דברים עמוקים בעבודת ועליית האדם, שאינו מפרט כאן. דברים אלה מפורשים ב"כללים
ראשונים" בסי' ט (ועיי"ש בהערה) - בחמש מדרגות אלו נרמזות התקופות
השונות של עבודת האדם וקבלת השכר למדרגותיהם. נמנה אותן מלמטה למעלה: מדרגה ה' -
זמן העבודה בשית אלפי שנין (עי' להלן בסי' צב); מדרגה ד' - אלף השביעי, שהוא הכנה
לחידוש העולם (כמבואר לקמן). מדרגה ג' - חידוש העולם באלף השמיני והפיכתו לעולם
רוחני זך, בו הגוף יהיה בטל וטפל לנשמה, כך שיוכלו לקבל שניהם יחד את שכרם הרוחני.
אח"כ תהיה עוד עלייה בקבלת השכר ע"י התבטלות נוספת של הגוף אל הנשמה -
במדרגה הב' שתהיה באלף התשיעי. מדרגה א' - האלף העשירי, כאשר הגוף בטל לגמרי
לנשמה, מאז והלאה גוף ונשמה יתענגו יחד בשלמות על השי"ת לנצח נצחים. מדרגה
נשגבה זו היא לגמרי למעלה מהשגתנו - "ובעשירי ישוב למדרגות העוה"ב שאי
אפשר להבין בו כלל - העשירי יהיה קודש" (לשון רבנו בספר "פתחי חכמה
ודעת"). מנפלאות רבנו בספר זה, הוא להסביר דברים עמוקים שבחכמת האמת בשפה
ובמושגים נגלים ומובנים לכל. הרי ענין חמש המדרגות של היחס שבין הנשמה והגוף
שמסביר כאן, אשר בהם מגלה טפח, ובכל זאת מכסה הרבה, יהא לנו לבנין אב לכל הספר,
ולספרי רבנו האחרים.
כלומר יש דרגות שונות בין גוף לנשמה דרגה ראשונה
היא הגבוהה ביותר ומדברת על האלף העשירי כאשר דרגה חמש מדברת על העולם הזה באלף
השישי שהוא הזמן של תחיית המתים וכך מבואר דעת תבונות המצבים השונים של היחס בין
גוף ונשמה - הערות
תחיית המתים תהיה לפני האלף השביעי. היא
שייכת עדיין למדרגה החמישית, לחלקה השני שהוא המצב המתוקן שבה, בו ישוב האדם למצבו
של אדם הראשון קודם החטא, כשכל עניני הגוף יהיו קדושים וטהורים, כמבואר לעיל בסוף
סי' פח; וכן מבואר ב"כללים ראשונים" (סי' ט, ד"ה "אך גופניות
האדם" עמ' רנג).
תחיית המתים בסוף אלף השישי, וכן שביתת
פעולות הגוף באלף השביעי, הם שלבי הכנה לעולם השכר שאחרי האלף השביעי. באלו יש
עדיין בחינות של שליטת הגוף בפועל או בכח. שלבים אלה של זיכוך הדרגתי של חומריות
הגוף הם מצבי מעבר מעולם העבודה לעולם השכר שאחר האלף השביעי, שבו מאבד הגוף את
שליטתו, ונעשה טפל לנשמה יותר ויותר, עד שאינו מגביל עוד את עלייתה והתפתחותה, אלא
עולה עמה מדרגה לדרגה.
וכדי שנבין את זה יותר מדבר הרמח"ל על משה
בזמן מתן תורה וכך אומר הדעת תבונות המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה
הא למה זה דומה? למשה רבינו ע"ה,
כשהלך לקבל תורה לישראל, הנה לא אבד גופו ולא נשתנה; אבל לפי שהיה גופו כמו אורח
במקום הנשמות, שנה את טעמו לעשות כמעשי הנשמות, וכמו שפירשו ז"ל (בבא מציעא
פו ב): "לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה" וכו', ע"ש. ונמצא,
שהשתנותו באותו הזמן אינו נמשך מחמת עצמו אלא מחמת מקומו, ואינו שינוי גמור. והנה
עדיין אין תולדות נמשכות מעניני הגוף האלה
, כי על כן עדיין הרי הוא כגר, וכמו שביארנו, שהוא צריך ללכת בדרכי הנשמה;
אלא שבמדרגה הזאת הרביעית - כל עניני הגוף נבחנים ונודעים, אלא שאינם במקומם,
וצריכים לבטל ענינם מפני הנשמה. ומן המדרגה הזאת ולמעלה אין נבחן אפילו כל פרטי
הגוף, כל שכן שאין להם תולדה, שצריכים ללכת בדרכי הנשמה.
כלומר משה הגיע לדרגה גבוהה אבל דרגה זמנית ולא
קבועה לפי הבנתי דרגה רביעית ולכן לא היה צריך לצום כי גופו לא היה צריך אוכל .
והרמח"ל ממשיך ומדבר על שינוי של גוף
ונשמה ונותן את הכלל שגוף ונשמה זה עניין יחסי . האדם הראשון לפני החטא הגוף שלו היה כמו
הרוחניות שלו לאחר חטא האדם הראשון . כלומר גוף הוא דבר יחסי לדרגה של האדם ואותו
הדבר זה הרוחניות . וגם למלאך יש גוף ונשמה אבל בדרגה שונה . וכך אומר הדעת תבונות
דעת תבונות מציאות האדם ועבודתו - הערות הערה
בכל מדרגה מורכב האדם מגוף ונשמה, מהות
שניהם היא בהתאם למדרגתו. כאשר עולה האדם לעולם יותר עליון, אז הגוף של המדרגה
החדשה הוא כערך הנשמה שבמדרגה הקודמת. אף על המלאכים נאמר שהם מורכבים מגוף ונשמה,
היינו מבחינה חיצונית ומבחינה פנימית ביחס למדרגתם, אלא שבהתאם למדרגתם גם גופם
וגם נשמתם מגבוה - מהשמים (כמובא בספרי, ריש פרשת האזינו). וזה הוא כלל גדול:
הבחינה של פנימיות בעולם התחתון נעשה בחינה של חיצוניות בעולם העליון (עי' להלן
בכללים של ספר "מלחמת משה", סוף סי' יג).
וכך אומר הרמח"ל על התורה והמלאכים בדרך עץ
חיים
והנה זאת התורה אשר נתאוו בה המלאכים,
באמרם (תהלים ח ב): "תנה הודך על השמים" - על הקבלה אמרו, כי אין לומר
על פשט התורה, וכי לא ידעו שאין שייך בהם פשטי התורה כמו שהשיב להם משה? ואף על פי
כן לא נתן הקדוש ברוך הוא להם אלא לישראל וכל כך למה? רק שיודע הקדוש ברוך הוא,
שעסק הלימוד זה הוא ראש לכל התיקונים, והתיקון אינו יכול להיות על ידי המלאכים,
כמו שהארכנו בפרקים הקודמים, מחמת שאינם בעלי בחירה, רק המה כמוכרחים, אשר בשביל
זה כתיב (זכריה ג ז): "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", ונקראים
המלאכים "עומדים" מאחר שהם עומדים תמיד במדרגה אחת, אבל בני האדם המה
בעלי בחירה, להם ישתנה התיקון על ידי עסק התורה, ולכן ניתנה התורה לישראל דוקא,
שעל ידם יהיו נתקנים התיקונים האלה
כלומר הרובד התחתון של התורה לא היה שייך למלאכים
כי האדם קלקל בעולם הזה והרובד של התורה שנמצאת פה היא תורה ששייכת למי שקלקל את
העולם אבל יתכן והרבדים האחרים של התורה שגבוהים שלא שיכים לקלקול של האדם אותם
רבדים שייכים גם אצל המלאכים כלומר יש למלאכים שייכות לתורה ברובד יותר גבוהה
ואולי זה האלטרנטיבה לעולם שהמלאכים חושבים שהם יכולים להיות בעולם . כלומר התורה מורכבת מרבדים רבדים פשט
דרש וסוד אולי רק ברובד של הסוד שיכים המלאכים ולכן הם חושבים שהם יכולים להיות
אלטרנטיבה לאדם .
ובלי נדר אנסה למצוא עוד סימוכין למהלך הזה .
