בס"ד
פרשת בהעלותך למה יש שני נ' הפוכה ? כמה ספרי תורה
יש לדעה הראשונה ? בן איזה פורעניות הסימניות מפרידות ? מהי הפורענות הראשונה ?
מהי הפורענות השנייה ? למה לפני תחילת המסעות יש את המשא ומתן של יתרו עם משה ומה
הקשר לסימניות ? לאן הלך יתרו ? מי יכול היה להיות העיניים של עם ישראל ? מה
המשמעות של עם ישראל ללא יתרו במסע במדבר ? למה יתרו לא יכול היה לבטל את הפורענות
הראשונה ? למה הוא יכול לבטל את הפורענות השנייה ?מה הקשר בן מה שאמר הקב"ה
למשה בפורענות התאווה לעצות של יתרו ? י"ז/סיון/תשפ"א
כתוב במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לה - לו
(לה) וַיְהִ֛י
בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה׀ יְקֹוָ֗ק וְיָפֻ֙צוּ֙
אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ:
(לו) וּבְנֻחֹ֖ה
יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְקֹוָ֔ק רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
וכתוב בתורה לפני ואחרי נ הפוכה
וכותב רש"י במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לה
(לה)
ויהי בנסע הארן - עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו.ו ולמה נכתב
כאן, כדי להפסיק בין פורענות לפורענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז א):
כותבת הגמרא על הנידון חברותא מסכת שבת דף קטו עמוד ב
תנו רבנן:
[במדבר י] "ויהי בנסע הארן ויאמר משה". פרשה זו, עשה לה הקדוש ברוך
הוא סימניות כמין אות נו"ן הפוכה, אחת מלמעלה, מלפניה, ואחת למטה,
מאחריה, כדי להפרידה מהפרשיות שלפניה ואחריה(21).לומר לנו,שאין
זה מקומה הראוי של פרשה זו, כי מקומה הוא בפרשת במדבר בענין הדגלים, ששם
מתוארים סדרי המסעות.רבי אומר: אכן כאן הוא מקומה של פרשה זו. שהרי לפני כן
הוזכר שנסעו מהר סיני. ואם כן, טעמם של הסימניות שלפניה ואחריה - לא מן השם,
מהטעם שאמרת [שבאים הסימניות לשנות מקומה] הוא זה.אלא, נכתבו
הסימניות כדי לציינה במיוחד, מפני שפרשת ויהי בנסוע - ספר חשוב הוא בפני עצמו.כמאן
אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: [משלי ט] "חצבה עמודיה
שבעה" - אלו שבעה ספרי תורה.כמאן - כרבי, שלפיו נחלק ספר במדבר לשלשה
ספרים: האחד, עד ויהי בנסוע. השני, ויהי בנסוע. והשלישי, מאחרי ויהי בנסוע עד
הסוף.מאן תנא דפליג עליה דרבי - רבן שמעון בן גמליאל הוא.דתניא: רבן שמעון בן
גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה בעתיד, כאשר לא ידאגו
מפורענות, ויצר הרע יתבטל.ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה
לפורענות שנייה.פורענות שנייה מאי היא? [במדבר יא] "ויהי העם
כמתאננים".פורענות ראשונה [במדבר י] "ויסעו מהר ה'".ואמר
רבי חמא ברבי חנינא: מלמד שסרו מאחרי ה', והתאוו לבשר תוך שלשה ימים
למסעם מהר ה'(22).והיכן מקומה של פרשת ויהי בנסוע?אמר רב
אשי: בפרשת במדבר בענין הדגלים(23).
כלומר יש 2 דעות האחד שהפרשה לא במקומה והיא באה לעשות הפרדה בן שני
פורענויות ולעתיד לבא היא תחזור למקומה הנכון בפרשת הדגלים והשנייה שספר במדבר
התחלק ל 3 ספרים וסה"כ יש 7 חומשי תורה ולא 5 חומשי תורה .
והפרשנות על המסע הראשון של בני ישראל נמצא בשני קצוות שונות
מדרש הגדול במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לג
לג) ויסעו מהר ה' דרך
שלשת ימים. וכי דרך שלשת ימים היא, והלא כבר נאמר אחד עשר
יום מחרב (דברים א, ב), מה אני מקיים דרך שלשת ימים, אלא מלמד שהילכו באותו היום
כדרך שהיו מהלכין בשלשת ימים, שבכל יום היו מהלכין שנים עשר מיל ואותו היום הילכו
שלשים וששה מיל. היה ר' שמעון אומר בוא וראה חיבתה שלארץ ישראל כמה היא חביבה, שכל
מי שהוא הולך למלחמה הרי הוא רץ והולך וכשהוא מגיע למלחמה הרי רגליו משתברות, אבל
ישראל אינן כן, אלא כשהיו קריבים לארץ ישראל היו רגליהן נושאות אותן ואומרין אלו
לאלו, אלו אנו נכנסין לארץ ישראל ומתים מיד, אין אנו כדאי שאנו נכנסין אל המקום
אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו.
וזה מתאים לפרשנות השנייה של הגמרא שהסימניות של ה
נ היא חלוקה של התורה ל 7 חומשים
ומהצד השני הפרוש של הכלי יקר לדעה השנייה שזה מפריד בן פורעניות בגמרא במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לג
(לג) ויסעו מהר ה' דרך
שלושת ימים. דרשו חז"ל (שבת קטז. תוס' ד"ה
פורענות) אותו היום סרו מאחרי ה' וברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר. לכך ברחו
להם מיראה פן יוסיף להם מצוות. ואמר הכתוב ראה כמה הם כפויי טובה כי אף בזמן המרד
הזה, ארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה. המה מרדו במספר
שלושת ימים וארון ברית ה' מיטיב עמהם במספר שלושת ימים.
יש לא מעט קושיות מהי הפורענות הראשונה ומהי
הפורענות השנייה ואיך זה קשור לפורענות של המתאווים לבשר
במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק לד
(לד) וַיִּקְרָ֛א
אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ
אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים:
יש מפרשים המסתכלים על זה כ 3 פורעניות וההפרדה בן
פורענות לפורענות שלא יהיה 3 פורעניות מחוברות ויש כאלו המחברים את המתאוננים
לבעלי התאווה ויש כאן שני פורעניות .
אבל מה שקשה לי ולא ראיתי הסבר מניח את הדעת למה
בן פרשת הדגלים לוַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן נכנס המשא ומתן בן משה ליתרו . האם יש קשר ל 2
הפרשנויות המנוגדות הללו ?
והפסוקים הללו הם המפרידים בן פרשת הדגלים למסע הראשון במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק כט - לב
(כט) וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀
אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה
אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
(ל) וַיֹּ֥אמֶר
אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ:
(לא) וַיֹּ֕אמֶר
אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙
בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:
(לב) וְהָיָ֖ה
כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְקֹוָ֛ק
עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ:
וצריך להבין את המשא ומתן בן יתרו למשה רבנו
נאמר בשמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כז
(כז) וַיְשַׁלַּ֥ח
מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ: פ
וכותב הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כז
כז) וישלח משה את
חותנו. ר' יהושע אומר שלחו לכבודו של עולם. ר' אלעזר
המודעי אמר נתן לו מתנות רבות, שנאמר אל נא תעזוב אותנו (במדבר י לא), אמר לו אתה
נתת לי עצה טובה, והקב"ה הסכים לדבריך, אל נא תעזוב אותנו, אמר לו כלום הנר
מהנה אלא במקום חשך, אף אתה חמה, ואהרן אחיך כאור הלבנה, מה יעשה הנר בחמה ובלבנה,
אלא אלך אל ארצי ואגייר כל בני מדינתי, שאביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי
השכינה, וכן עשה שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר
יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם (שופטים א טז), לכך נאמר וישלח משה את חותנו וילך
לו אל ארצו, הלך לגייר את בני משפחתו, שנא' ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים
[שמעתים] סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב (דה"א ב נה), יעבץ קרא
לאלהי אבותיו שירבה גבולו בתלמידים,
כלומר ליתרו יש תפקיד עליון להכניס תחת השכינה את
אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני כי הם חלק בלתי נפרד מעם ישראל עד כדי כך שאומר
משה ליתרו
במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לא
(לא) וַיֹּ֕אמֶר
אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר
וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:
ועל זה כותב הספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פ
[ד"א
והיית לנו לעינים אפילו אין דייך אלא שתהא יושב עמנו בסנהדרין ותהא מורה בדברי
תורה] ד"א והיית לנו לעינים אפילו אין דיינו אלא שכל דבר ודבר שנתעלם מעינינו
תהיה מאיר עינינו בו כענין שנאמ' ואתה תחזה מכל העם (שם /שמות/ יח כא) והלא אף ביד
משה היה מסיני שנאמר וצוך אלהים ויכלת עמוד (שם /שמות י"ח/ כג) ולמה נתעלם
ממשה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו.
כלומר על כף המאזנים נמצא היתרון שיש ליתרו אם
יהיה עם עם ישראל במסע במדבר כי יש דברים שיתעלמו ממשה והוא יוכל להשלים את משה וראות
אותם כי הקב"ה נתן לגרים חלק בלתי נפרד מהתורה ולכל אחד ואחד יש את החלק המיוחד שלו שלא נמצא אצל
השני ויש דברים שירו רואה שמשה לא רואה ומהצד השני של המאזנים יש את אלו שהמזל
שלהם היה במעמד הר סיני אבל צריך לעשות מאמץ להיכנס אותם לתוך עם ישראל . יתרו
מכריע את הכף למאמץ לגייר את בני מדינתו על ההצטרפות למסע של עם ישראל למדבר
על אף שזה יגרום נזק מסוים לעם ישראל .
אבל בניו של יתרו או חלקם כן עלו לארץ ישראל אכן קבלו הטבה זמנית ביריחו ואומר הספרי זוטא (הורוביץ) במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק כט
אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לכם הוא אין
לגרים חלק בו שלא תהא סבור שאת בא ונוטל כאחד מן השבטים ועכשיו אתה אומר לי
הטעיתני אלא על מנת כן את בא על מנת שאין לגרים נחלה בארץ אעפ"כ לכה אתנו והטבנו
לך: כי ה' דבר טוב על ישראל, והלא בכל השעות
המקום מדבר טובות על ישראל אלא המקום אמר לנו להיות מטיבים לגרים ולך אנו מטיבים
מכל הגרים. ומה היתה הטובה שהטיבו לו כשבאו לארץ ישראל הפרישו דשנה של יריחו חלק
בראש ואמרו איזה שבט שיעלה בית המקדש בתחומו יהי נוטל את יריחו ואת תבואתה תחת
מקום בית המקדש לקיים בה באחד שבטיך ונתנו אותה ליתרו והיה אוכל פירותיה ארבע מאות
וארבעים שנה שנ' ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל וגו' ויבן הבית
לה' (מלכים א' ו א) באותה שעה כשנבנה המקדש לה' הלכו להם שנ' ובני קני חותן משה
עלו מעיר התמרים את בני יהודה
אבל יתרו עצמו הבין שהתפקיד העיקרי שלו שחשוב יותר
מעליה לארץ ישראל זה ללכת לגייר את בני עמו "אלא אלך אל ארצי ואגייר כל
בני מדינתי, שאביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה"
ומתוך ההבנה הזאת של המשא ומתן של יתרו נבין את
הקשר לשני הדעות שראינו על המשמעות של 2 ה נ ההפוכה
לדעה הראשונה שיש כאן חלוקה של ספר במדבר ל 3
ספרים יש את המציאות שכל עם ישראל כולל יתרו נמצאים מתחת להר סיני ויש את התחלת
המסעות של עם ישראל ותחילת המסעות זה הפיצול בן עם ישראל ליתרו שהפיצול הזה הוא מהותי כדי
לסיים ספר ולהתחיל ספר חדש . יש 2 תפקידים
שונים של עם ישראל החלק של יתרו לצאת לגייר את מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ועם
ישראל עצמו שצריך להנחיל את ארץ ישראל ולכן יש כאן חלוקה ל 3 ספרים בתחילת המסעות .
ולדעה השנייה יש כאן הפרדה בן פורענויות . כאשר יתרו
מתפצל מעם ישראל ברור לחלוטין שתגיע פורענות לעם ישראל כי השלמות של עם ישראל נפגעה
כי חסר את העיניים של יתרו . הפורענות הראשונה היא ללא קשר לעזיבה של יתרו כי היא
היית כאשר גם יתרו היה בתוך עם ישראל אבל הפורענות השנייה קשורה לעזיבה של יתרו
ולכן יש הפרדה בן פורענויות . לעתיד לבא כאשר עם ישראל יתאחד עם כולם אז המסעות של
עם ישראל יחזרו לפרשה שהיא שייכת לו וזה פרשת הדגלים .
ולמה הפורענות הראשונה לא שייכת לעזיבה של יתרו כי
היא התרחשה עוד כאשר יתרו היה בתוך עם ישראל
אומר הכלי יקר במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לג
(לג) ויסעו מהר ה' דרך
שלושת ימים. דרשו חז"ל (שבת קטז. תוס' ד"ה
פורענות) אותו היום סרו מאחרי ה' וברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר. לכך ברחו
להם מיראה פן יוסיף להם מצוות. ואמר הכתוב ראה כמה הם כפויי טובה כי אף בזמן המרד
הזה, ארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה.
כלומר פורענות ראשונה היית כאשר יתרו היה עם עם
ישראל . ופורענות שנייה לאחר שעזב את עם ישראל .
והפורענות השנייה היא פורענות המתאוננים במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק א
(א) וַיְהִ֤י הָעָם֙
כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּשְׁמַ֤ע יְקֹוָק֙ וַיִּ֣חַר
אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְקֹוָ֔ק וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה:
ואומר המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק א
[א] ויהי העם כמתאננים. כמבקשים עלילה
היאך לפרוש מאחרי הקדוש ברוך הוא, שאין כמתאוננים אלא לשון עלילה, שנאמר כי תואנה
הוא מבקש (שופטים יד ד), ומה היו אומרים, רעה עשה לנו המקום שהטריחנו ללכת שלשת
ימים רצופים, והקב"ה לא עשה אלא לטובתם, כדי שיכנסו לארץ מיד, ואלו חשבו לרע,
לפיכך היה רע (בעיני) [באזני] ה' וישמע ה' ויחר אפו. וכי כל מה שבני אדם אומרים
הוא אינו שומע, והלא כך אמר הנביא הנוטע אזן הלא ישמע וגו' (תהלים צד ט), אלא כל
מקום שנאמר וישמע פורע דינו מיד משם, וכל מקום שאינו אומר וישמע אינו משים על לב
באותה שעה:
וזה בדיוק ההיפך מיתרו כתוב בשמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק י - יא
(י) וַיֹּאמֶר֘
יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם
וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם:
(יא) עַתָּ֣ה
יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְקֹוָ֖ק מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר
זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם:
ואם יתרו היה עם עם ישראל יכול מאוד להיות שהרוח של יתרו בקבלת התורה שלו בצורת הבחירה שלו התלויה רק באמת ולא בכבודו היה אולי מונע את הפורענות הזאת שנובעת מתוך חוסר הבנה של המציאות של חלק מעם ישראל ואומרת המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק יא
כי גדול ה' מכל האלהים אמרו מתחלה לא
הניח יתרו עבודה זרה בעולם שלא עבדה עכשו הודה בדבר שנ' אלהים האלהים כל האלהים
מכל האלהים.
ועוד צריך להגיד שיתרו תמיד בחר באמת גם כאשר הוא הכניס את עצמו בסכנה ואומר האמת ליעקב שמות (פרשת שמות) פרק ב פסוק כ
והנה מצינו קודם לזה, כשהיה יתרו בין
יועצי פרעה כששאלן הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו וגו', אמרו
חז"ל שהיו אחרים מוחין על מה שלא זכרו את טובת יוסף, וז"ל המדרש [שמות
רבה פרשה א' אות ח']: אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו א"ל שוטים
אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והאיך נזדווג להם אלולי יוסף לא היינו חיים וכו'.
עוד מצינו במדרש [שם אות ט']: שלשה היו באותה עצה בלעם איוב ויתרו כו' יתרו שברח
וכו', הרי שאם נצרף אלה ב' המאמרים יצא לנו שמבריחת יתרו הבין פרעה רגשות הכרת
טובה, והרגש היה כל כך אמיץ עד שהחליט להסתלק מגדולה שכזו להיות מיועצי פרעה מלך
מצרים שהיתה אז מלכות בכיפה, וכיון שרגש זה היה מקורי ומרכזי בתכונת נפשו, הביאו
לידי גדולות ונצורות עד שבני בניו הגיעו לישב בלשכת הגזית.
יתרו בניגוד לחלק מעם ישראל היה לו את הנחישות
לדבוק באמת גם אם היא קשה ויש לומר שאם היה יתרו עם עם ישראל במסעות היה יכול
לשנות את המציאות ואןלי לבטל את הפורענות של המתאוננים .
בפורענות של התאווה לבשר שואל משה את הקב"ה
מה לעשות והקב"ה נותן לו עצה מאוד דומה למה שנתן לו יתרו על דרכי המשפט של עם
ישראל
במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק יד - יז
(יד) לֹֽא־אוּכַ֤ל
אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי:
(טו) וְאִם־כָּ֣כָה׀
אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶי֑ךָ
וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי: פ
(טז) וַיֹּ֨אמֶר
יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒
אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙
אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ:
(יז) וְיָרַדְתִּ֗י
וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֘ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ
וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א
אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ:
ונראה לי ברור שאם יתרו היה עם משה אולי יתרו היה מייעץ
למשה לפני שעם ישראל היה מגיע למצב שהתאווה
שלהם היית בלתי הפיכה ולכן צריך להגיד שהקב"ה עשה הפרדה בן פורענות ראשונה
לפורענות שנייה פורענות ראשונה שהיה עם יתרו ופורענות שניה שהיית בלי יתרו ואם
יתרו היה עם עם ישראל היה אפשרות לבטל את הפורענות .
ונשאלת השאלה למה יתרו לא עזר בפורענות ראשונה ?
והתשובה נמצאת בדברי חז"ל "לכך ברחו להם מיראה פן יוסיף להם
מצוות"
אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב
ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ
מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.
הפורענות הראשונה היא במהותה יראת שמים וביראת שמים הכול נתון בידי האדם עצמו ואם היראה לא בידי הקב"ה קל וחומר לא בידי אדם ובטח לא בידי יתרו .
