פרשת כי תשא מה המקום של המלאכים בבריאה 2 ? מה השתנה בעולם לאחר המבול ? מה הקשר של עמלק למלאכים ? מה זה המעשה של לוי ומעשה של יהודה וכיצד זה קשור לעמלק ? מה הקשר ליצר הרע של ערווה ? האם המצרי שהכה משה היה ההתחלה של עמלק ? למה משה השתמש בשם המפורש ? למה המלאכים התנגדו לקבלת התורה ? מה השתנה לאחר מתן תורה במעמד של המלאכים ועמלק ? מה השתנה באסטרטגיה של עמלק לאחר מתן תורה ? ‏ט"ו/אדר/תשע"ח

בס"ד

פרשת כי תשא מה המקום של המלאכים בבריאה 2 ? מה השתנה בעולם לאחר המבול ? מה הקשר של עמלק למלאכים ? מה זה המעשה של לוי ומעשה של יהודה וכיצד זה קשור לעמלק ? מה הקשר ליצר הרע של ערווה ? האם המצרי שהכה משה היה ההתחלה של  עמלק ? למה משה השתמש בשם המפורש ? למה המלאכים התנגדו לקבלת התורה ? מה השתנה לאחר מתן תורה במעמד של המלאכים ועמלק ? מה השתנה באסטרטגיה של עמלק לאחר מתן תורה ? ‏ט"ו/אדר/תשע"ח

במאמר הקודם כתבתי שבעולם החדש שנברא לאחר המבול נברא העולם עם עזאל שלא חזר בתשובה כאשר הוא נעשה כחלק מיצר הרע של העריות וכך כתוב באוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

לפני קבלת התורה כאשר בני ישראל היו ברפידים הגיע עמלק . שמות פרק יז

(ז) וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְקֹוָק֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְקֹוָ֛ק בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן: פ (ח) וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם:

וכדי להבין מי זה עמלק נביא את התולדות יעקב יוסף במדבר פרשת בלק

וישלח אל בלעם וגו', כמ"ש בזוהר (בלק קצ א) שנשתתף בלק עם בלעם, כי סופי תיבות בלע"ם ובל"ק הוא ע"מל"ק וכו'. ונודע הוא עמלק זה היצה"ר, אשר כסות ולשון שינה, הלבוש של היצ"ט, והלשון הוא לפתות מצוה הבאה בעבירה. והיינו מ"ש אולי אוכל נכה בו, ר"ל בשותפות עמך שיצא מהם עמלק, ובערמה זה נוכל נכה בו על ידי חטא (שתוחל) [שתחול] הקללה.

ומאיפה קיבל בלעם את כל הידע שלו ? אומר הזוהר הקדוש

אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ, מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.

כלומר עמלק הוא ההמשך של המלחמה של אותם מלאכים כנגד עם ישראל שנמצאים בדרך לקבל את התורה ביציאת מצרים והוא בריאת העולם מחדש . וכך היה המלחמה עם עמלק

שמות פרק יז

(י) וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה:

(יא) וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק:

(יב) וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ:

אומר המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז

ואהרן וחור תמכו בידיו מ[זה] אחד ומזה אחד <מה> ת"ל אחד אחד מלמד שהיה אהרן מזכיר מעשה לוי וחוור מזכיר מעשה יהודה מיכן אמרו אין פחותין משלשה שירדים לפני תיבה בתענית צבור

וצריך להבין מה זה מעשה לוי ומה זה מעשה יהודה  ?   אומר השם משמואל שמות פרשת תצוה וזכור

ולפי דרכנו יובנו הדברים, דלוי הי' ראש ישיבה במצרים וכמ"ש הרמב"ם (הל' ע"ז סופ"א), והנה הוא הי' לו כח המוח ושכל הנבדל, ויהודה בחי' לב שיהודה ע"ש הודאה והוא בחי' הכנעה להשי"ת, ונקרא כולו על שמו של הקדוש ברוך הוא, והיינו אני את דכא, והדברים ידועין בספה"ק,

אומר השם משמואל שמעשה יהודה זה מה שהודה יהודה על מעשה תמר כלומר יד אחת שהחזיק חור היה על יצר הרע של עריות . לגבי מעשה לוי הדברים לא ברורים ולא מצאתי מפרש לא מהאחרונים או מהראשונים שמדברים על מעשה לוי . ולהבנתי אני חושב שמעשה לוי הוא המעשה של משה

שמות פרק ב

(יא) וַיְהִ֣י׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו: (יב) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל:

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה לב

ויפן כה וכה מהו כה וכה אלא ראה מה עשה לו בבית ובשדה אמר לו לא דיו שקלקל עם אשתו אלא שהוא מבקש להרגו מיד וירא כי אין איש ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן ר' יהודה אומר ראה שאין מי יעמוד ויקנא לשמו של הקדוש ברוך הוא ויהרגהו ר' נחמיה אומר ראה שאין מי יעמוד ויזכיר עליו את השם ויהרגהו ורבנן אמרין ראה שאין תוחלת עתידה לעמוד ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות מיד ויך את המצרי, .

ואומר מדרש האגדה (בובר) שמות פרשת שמות פרק ב

וירא איש מצרי. ומי היה, אביו של מגדף היה, שנאמר והוא בן איש מצרי (ויקרא כ"ד י'): מכה איש עברי. בעלה של שלומית בת דברי (שם שם י"א), כיצד היה אותו נוגש עשוי על מאה ועשרים אנשים, והיה מוציא אותם למלאכתן מקריאת הגבר, ומתוך שהיה רגיל להוציאם, היה נכנס ויוצא לבתיהם, ראה בשלומית שהיא יפת תואר שלימה מכל מום, נתן עיניו בה, ועמד בשעת קריאת הגבר והוציאו מביתו, וחזר אותו מצרי ובא על אשתו, והיא סבורה שהוא בעלה, חזר בעלה ומצא מצרי יוצא מביתו, אמר לה שמא נגע בך, אמרה לו הין, וסבורה הייתי שאתה הוא, כיון ששמע הנוגש שהרגיש בו, היה מכה את בעלה:

יש כאן את המצרי שרצה להרוג את איש העברי כאשר אותו איש מצרי בא על אשתו של העברי . כלומר מהות העניין זה יצר הרע של עריות כאשר משה הסתכל על אותו מצרי וראה שאין תוחלת עתידה לצאת ממנו . כלומר מהותו של המצרי הנ"ל הוא המהות של עמלק שלא יכול לצאת מעמלק לאורך כל הדורות תוחלת ולכן הקב"ה אומר לעם ישראל למחות את עמלק ואת זכרו מהעולם הזה . ואולי משה נמצא בעל יכולת לזהות את המהות של עמלק ולכן הוא הורג אותו נמצא שמשה הוא הראשון שמזהה את היכולת של עמלק . וכיצד הוא הורג אותו רק עם השם המפורש של הקב"ה  . ולמה דווקא עם השם המפורש של הקב"ה ? נאמר בשמות פרק יז

(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר: פ

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק יז סימן טז

טז) ויאמר כי יד על כס יה. כל זמן שהרשעים בעולם, כביכול אין כסאו שלם, ואין השם שלם, בטלו רשעים מן העולם, הכסא שלם והשם שלם, שנאמר מלחמה לה' בעמלק:

מלחמה בעמלק זה המלחמה של הקב"ה ולכן מסתבר שאם זה מלחמה של הקב"ה ניתן להשתמש בשם של הקב"ה כדי להכות את המצרי . ולכן מעשה לוי זה המעשה של הכאת המצרי על ידי השם המפורש של הקב"ה באותו מצרי שאין לא תוחלת לא עכשיו ולא לעתיד לבא והיחידי שיצא ממנו זה המגדף את הקב"ה . ולכן שני המעשים שאהרון וחור מזכירים  מול עמלק כאשר הם תומכים בידי משה שני מעשים שקשורים בצורה מהותית ליצר הרע של עריות שהוא זה מה שמניע את עמלק שהוא ההמשך של המאבק של המלאכים בעם ישראל  . ויסוד נוסף שמובן מתוך זה שהמצווה למחות את עמלק  נובעת מההבנה  שהמהות של עמלק לא קשורה לאדם שברא הקב"ה בעולם ועמלק קשור לאותם מלאכים שבאו מהעליונים . ולכן יש הבדל בן המצרים שטבעו בים ומלאכי השרת רצו לומר שירה ילקוט שמעוני דברי הימים ב רמז תתרפה

א"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו, לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים, דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים לפני שירה

כי המצרים  הם חלק בלתי נפרד מהעולם הזה אבל עמלק שהמהות שלו לא מהעולם הזה והמלחמה שלו הוא בעיקר מלחמה בקב"ה ולכן נאמר בפסוק מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר: . שעיקר המלחמה בעמלק זה של הקב"ה . וזה המאבק והתמודדות מול הרצון של המלאכים לשנות את הבריאה בתחתונים שנעשתה בניגוד לרצון המפורש שלהם . ורק בדיעבד הם הסכימו לכך .  

ניסיון נוסף של המלאכים לשנות את הבריאה של האדם בתחתונים נעשה כאשר עם ישראל רצה לקבל את התורה . כתוב בבפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה

באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא (ועלה) ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל, דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם, כשביקשתי לבראות את אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח' ה') ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות באש, ועכשיו אתם עומדים (במדינה) [במריבה] ואין אתם מניחים אותו ליתן תורה לישראל, שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם, כיון ששמע הדרניאל כך אמר לפניו, גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא עכשיו אני אעשה לו שליח ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו, והיה מהלך לפניו עד שהגיעו לאשו של סנדלפון, אמר לו הדרניאל למשה עד כאן היה לי רשות להלוך מכאן ואילך אין לי רשות להלוך מפני אשו של סנדלפון שלא ישרפני.

גם כאן יש התערבות של המלאכים כאשר כפי שכתבתי בעבר בנושא הקב"ה גלגל את העולם למצב של תוהו ובהו על ידי 10 מכות מצרים וברא את עולם מחדש ביציאת מצרים בשיתוף של עם ישראל כאשר החידוש של העולם היה קבלת התנאי של הקב"ה על ידי הברואים יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . כלומר התערבות המלאכים כפמליא של מעלה מתרחשת כאשר יש בריאה מחדש של העולם כי תמיד הם נמצאים בעמדה שהוא אופוזיציה לאדם שהוא בריאת בתחתונים . כלומר כאשר יש שינוי בעולם מתערבים המלאכים מתוך אותו בחירה חופשית מצומצמת שנתן הקב"ה למלאכים ביום השני לבריאה . ולכן הם התערבו כאשר הקב"ה ברא את האדם וכאשר ברא את העולם מחדש במבול ועכשיו כאשר יש בריאה נוספת של עולם מחדש אותם מלאכים עומדים כאופוזיציה לאדם ועכשיו לעם ישראל שהיה העם היחידי שהיה מוכן לקבל את התורה ואת התנאי של הקב"ה יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . אבל כאן נכנס נתון נוסף למשואה כאשר הקב"ה אומר למלאכים אם אין קבלת תורה על ידי עם ישראל אין עולם ואז עולמכם שלכם למעלה לא יהיה קיים שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם.  כלומר השינוי הזה בעולם של קבלת התורה על ידי עם ישראל מקבע את התנאי בעולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . עד קבלת התורה לא היה התנאי הזה כי אף אחד בעולם לא קיבל על עצמו את התנאי הזה אבל לאחר שעם ישראל אמר נעשה ונשמע והיה מוכן לקבל את התנאי הזה העולם החדש שנברא מיציאת מצרים עד מתן תורה הטביע את התנאי בעולם . ולכן מרגע קבלת התורה על ידי משה הכוח של אותם מלאכי השרת השתנה באופן מהותי . כלומר מתן תורה שינה מהיסוד את העולם בתחתונים אבל גם את העולם בעליונים . והניצחון של משה על השטן בזמן מתן תורה ובזמן הפטירה שלו מפורש במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה,

כלומר מתן תורה גרם לכך שהכוח של המלאכים ירד באופן מהותי כי משה הצליח להגיע ליכולת להתרומם לדרגה שיכול לעור את השטן . והשינוי הזה מובא בדברים פרק כה

(יז) זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם:

(יח) אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים:

ואני רוצה להגיד שלפני קבלת התורה בא עמלק ונילחם ישירות בעם ישראל כמו שראינו ברפידים אבל לאחר מתן תורה שינה עמלק את האסטרטגיה שלו רש"י דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יח

(יח) אשר קרך בדרך - לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטומאה, שהיה מטמאן במשכב זכור.

הדר זקנים דברים פרק כה פסוק יח

כל הנחשלים אחריך. מלמד שלא היה הורג אלא בני אדם שנמנעו מדרכי המקום ונחלשו מתוך כנפי הענן וזהו שבטו של דן. תנחומא למה עמלק דומה לזבוב שהוא להוט אחר המכה כך היה עמלק להוט אחר ישראל ככלב על הנבילה

וכך מפרש הפנים יפות דברים פרק כה פסוק יח

(יח) אשר קרך בדרך וגו'. לפי פשוטו י"ל מ"ש בתחלה בדרך בצאתכם ממצרים הוא מלחמות עמלק ברפידים, ומ"ש אשר קרך בדרך הוא מלחמות מלך ערד, שאחז"ל [ילק"ש חקת תשס"ד] שהוא עמלק ששמע שמת אהרן ונסתלק ענן הכבוד, והיינו כמ"ש חז"ל [שם תצא תתקל"ח] שלא היה שליטה אלא בפליטי ענן, וכן במלחמה שניה דכתיב [במדבר כא, א] וישב ממנו שבי, היינו שפחה שפלטה הענן, והיינו דכתיב ואתה עיף ויגע, דבמלחמת רפידים היו עיפים וצמאים למים, דכתיב [שם לג, יד] ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות, אבל לא היו יגיעים מן הדרך, כי ענן הכבוד נשא אותם כדכתיב [שמות יט, ד] ואשא אתכם על כנפי נשרים, אבל במלחמה שניה כבר היה להם הבאר לשתות, אלא שאחז"ל [רש"י לעיל י, ו] כיון שמת אהרן ונסתלק ענן הכבוד וחזרו לאחוריהם ח' מסעות ורדפו אחריהם בני לוי והחזירם והיו יגיעים מן הדרך, והיינו דאמר עיף ויגע עיף ממלחמה ראשונה ויגע ממלחמה שניה:

ובלי נדר שבוע הבא נמשיך את הענין של עמלק ושל המלאכים

פרשת תצוה מה המקום של המלאכים בבריאה 1 ? האם למלאכים יש יצר הרע? איזה סוג של יצר הרע יש למלאכים ? למה כתוב ויברא וייצר ? למה הקב"ה ברא את האדם בשני שלבים ולא בשלב אחד ? מה הקשר של בריאת האישה ליצר הרע שנברא עימה ? מה התפקיד של המלאכים בעולם שנברא לאחר המבול ? ‏ח/אדר/תשע"ח

בס"ד
פרשת תצוה מה המקום של המלאכים בבריאה 1 ? האם למלאכים יש יצר הרע? איזה סוג של יצר הרע יש למלאכים ? למה כתוב ויברא וייצר ?  למה הקב"ה ברא את האדם בשני שלבים ולא בשלב אחד ? מה הקשר של בריאת האישה ליצר הרע שנברא עימה ? מה התפקיד של המלאכים בעולם שנברא לאחר המבול ?  ‏ח/אדר/תשע"ח

אסתר פרק ד

(ז) וַיַּגֶּד־ל֣וֹ מָרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁקוֹל עַל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ <ביהודיים> בַּיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָֽם:

ואומר הספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ד

[ד ז] ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו. ברמז דבר לה על המן שהוא מגזע עמלק, שכתוב בו אשר קרך בדרך (דברים כה יח).

בכל מגילת אסתר  יש את המאבק בן המן לעם ישראל  והמן הוא עמלק ולכן יש כאן מאבק בן עם ישראל לעמלק . ואני ינסה להתחיל ולנסות ולשרטט את כל המאבק הזה מתוך ההבנה שהמאבק של עמלק בעם ישראל היסוד והבסיס שלו הוא המאבק של המלאכים שנבראו ביום השני בבריאת האדם בהתחלה ולאורך כל ההיסטוריה של קיום העולם .

לפני בריאת האדם התייעץ הקב"ה במלאכים תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

מלאכי השרת  מתנגדים לברית האדם אבל הכת השלישית נותנת "אישור "  לקב"ה לברוא את האדם  .

ויש לכאורה שני בריאות של האדם ויברא וייצר

בראשית פרק א

(כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם:

בראשית פרק ב

(ז) וַיִּיצֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה:

ואני רוצה להגיד שהקב"ה ברא את האדם כדמותו של מלאך

רשב"ם בראשית פרק א פסוק כז

(כז) בצלמו - של אדם, הוא בצלם אלהים, מלאכים. ואל תתמה אם לא נתפרש יצירת המלאכים, כי לא כתב משה כאן לא מלאכים ולא גיהנם ולא מעשה מרכבה, אלא דברים שאנו רואים בעולם הנזכרים בעשרת הדברות, כי לכך נאמר כל מעשה ששת הימים כמו שפירשתי למעלה:

וגם אומר הרד"ק בראשית פרק א פסוק כז

בצלם אלהים - מלאך, כי צלם יתברך וצלם מלאך אחד שהכל הוא שכל נפרד אלא שיש לו מעלה גדולה על כל שכל נפרד עד שאין כח בכל שכל נפרד זולתו מי שישיגהו על אמיתתו, כי הוא עילה והם עלילים הוא בורא והם נבראים לפיכך פירש אחר שאמר בצלמו ואמר בצלם אלהים שהוא בדמות מלאך (בנשמה העליונה שנתן בו):

ואומר החזקוני בראשית פרק א פסוק כז

בצלם אלהים בדמות מלאכים שהרי דיוקן מלאכים ואדם שוה וכן תפרש גבי והייתם כאלהים. וראיה לדבר שהרי בבראשית רבה מונה מבראשית עד ולאדם אמר ע"א אזכרות ואם תימצי לומר דבצלם אלהים והייתם כאלהים מנויין בסכום האזכרות הרי לך מבראשית עד ולאדם אמר שבעים ושלש אזכרות אלא ודאי לשון מלאכים הם ולכך לא שני התרגום מן המקרא לתרגמו כבמקומות אחרים

כלומר הקב"ה ברא את האדם בתחילה כהעתק של מלאך בעליונים כך בתחתונים וצריך להבין את המשמעות של הדברים

בראשית פרק ב

(יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:

רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק יח

(יח) לא טוב היות וגו' - שלא יאמרו שתי רשויות הן הקדוש ברוך הוא יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג:

וצריך להבין מי אלו שיאמרו ?  הרי בעולם אין אף אחד חוץ מהאדם שהקב"ה ברא והיה זה לפני שהוא ברא את האישה וצריך להגיד שאלו זה המלאכים . הם יכולים לטעות באדם ולהגיד שיש שני רשויות . יש יחיד בעליונים שהוא הקב"ה ויש יחיד בתחתונים שהוא דומה למלאך אבל הוא יחיד בתחתונים . כלומר צריך להגיד שהקב"ה ברא את המלאכים הוא נתן להם בחירה מצומצמת והבחירה החופשית שלהם באה לידי ביטוי ביצר רע של עבודה זרה כי אם לא היה למלאכים את יצר הרע של עבודה זרה אין משמעות לאדם כיחיד בתחתונים . כלומר בתחילת בריאת האדם בתחתונים היה רק יצר רע של עבודה זרה כלומר יצר רע מוגבל . וגם למלאכים היה יצר רע מוגבל בעליונים . נאמר על ידי  הקב"ה שלא טוב היות האדם לבדו כלומר בחירה מוגבלת של האדם והיותו יחיד היא לא מצב טוב . והתוצאה שצריך  מצד אחד  להגדיל את הבחירה של האדם ומתוך כך להגדיל את הסיכון שיש באדם אבל מצד שני  בחירה חופשית גדולה יותר  מגדילה את הסיכוי מצד שני . כי ככול שהבחירה יותר גדולה יש לאדם את היכולת להתרומם לדרגה גבוהה יותר גבוהה . ולכאורה  זה הטענה של המלאכים כלפי הקב"ה שלא צריך להגדיל את הבחירה ובכך את הסיכון כי עדיף להשאיר את העולם עם הבחירה המצומצמת כמו שיש למלאכים ולא לברוא יחיד בתחתונים וזה מספיק לעולם ולא צריך לקחת סיכון גבוה יותר . אבל בסופו של דבר לאחר שהקב"ה שרף שני כיתות של מלאכים הם "אישרו" את בריאת האדם בתחתונים . אבל הקב"ה לא הסכים איתם וברא את האדם בתחילה כמו בעליונים ולאחר מכן וברא את האישה ואת היצר הרע השני הוא יצר הרע של העריות . ואומר [רבינו] בחיי בראשית פרק ג פסוק א

(א) והנחש היה ערום. סמך הנחש אל האשה, לפי שהשטן נברא עמה והיא גוף של יצה"ר והיא קלה להתפתות, וכן חשבון "הנח"ש" כחשבון "השטן" עם המלה.

כלומר הגדלת הבחירה של האדם נעשתה  עם בריאת האישה ויחד איתה את יצר הרע של העריות שזה החידוש לעומת הבחירה של המלאכים . למלאכים יש יצר הרע של עבודה זרה אבל לאדם יש שני יצרים של עבודה זרה ושל עריות . וכדי לראות את זה ולהבין שדם מלאך נמצא בתוך אותו יצר הרע של עבודה זרה אנחנו רואים את העונש של מיטטרון שנענש על זה שגרם לאחר לחשוב על שתי רשויות ואומר ה חברותא חגיגה דף טו עמוד א

למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות:

עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל.⁽⁶⁾

ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?  דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל]. נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי: לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות]. ואם כן, האיך מיטטרון יושב?! שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.  מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש].⁽⁷⁾  כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו. ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.  יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.⁽⁸⁾

ונשאלת השאלה למה הקב"ה ברא את האדם בשלבים ולא ברא אותו ישר עם שני יצרים ? וצריך להבין שהקב"ה ברא את העולם עם בחירה חופשית . עצם בריאת המלאכים שיש להם בחירה חופשית מצומצמת חייב את הקב"ה להתייעץ עם המלאכים וכדי שיהיה משמעות להתייעצות הזאת המלאכים הוא המתין לרשות שלהם והם אמרו לו כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך – עשה . ולכאורה כל ההרשאה של המלאכים היה לעשות העתק של מי שהוא בעליונים כלומר המלאכים . אבל אחרי הבריאה של האדם שהוא העתק של מלאך הסביר הקב"ה לאותם מלאכים לא טוב היות האדם לבדו וצריך להגיד שהם הסכימו איתו ולא ראינו מדרשים שהמלאכים מתנגדים למהלך . ולכן היה זה מעשה בשני שלבים ולא בשלב אחד .  ואותם מלאכים מתערבים בשני  מקומות אחד לפני המבול והשני במעמד קבלת התורה על ידי משה  . וכך אומרים המלאכים לקב"ה בדור המבול ואומר בבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד ו, ב

בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

כאשר הקב"ה רוצה לגלגל את העולם לתוהו ובהו ולברוא את העולם מחדש במעשה במבול שוב חוזרים המלאכים לעמדת האופוזיציה לבריאת האדם אבל הטענה שלהם היא כזו : אנחנו מבינים שכדי להיות בעולם הזה צריך בחירה חופשית גם של יצר הרע של עבודה זרה וגם של עריות . לנו יש יצר הרע רק של עבודה זרה אבל אנחנו חושבים שאם נרד לעולם הזה ויהיה בנו יצר הרע של עריות נוכל להתמודד איתו בצורה שונה מאשר האדם . אומר להם הקב"ה גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם   . אבל הם חושבים אחרת וזה חלק מהבחירה החופשית שלהם ובקשו רשות מהקב"ה לרדת לעולם ולנסות לקדש את שמו בעולם אמרו לו : תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

כלומר כאן היה צריך רשות של הקב"ה לרדת לעולם ולקבל יצר של עריות כי הבחירה של המלאכים היה מצומצם ליצר של עבודה זרה .

 וצריך להבין מה ההבדל בן מלאכים שיורדים לעולם עם יצר עבודה זרה ויצר עריות לעומת האדם שנברא כמו מלאך וקיבל גם הוא שני יצרים יצר של עבודה זרה ויצר של עריות ? וצריך להגיד שההבדל זה האישה שנוצרה מתוך האדם שירד למטה שהיא חלק מהאדם לעומת המלאכים שהנשים בעולם הזה לא נלקחו מהם כי הם נלקחו מהאדם ולכן אומר להם הקב"ה שמצבם יהיה קשה יותר כי הנשים בעולם הזה לא שיכים לעולם של המלאכים ולכאורה האדם יכול לתקן יחד עם האישה שהיא חלק ממנו ולהגיע לשלמות אבל אותם מלאכים שהנשים הוא לא חלק מתוכם לא יכולים להגיע לשלמות ולכן אומר הקב"ה להם הייתם קשים מהם   .

וזה בדיוק מה שקרה כמו שכותב הבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד

א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'.

ואומר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

והתוצאה שאחד מהמלאכים הנ"ל עזאל הוא זה שהוא חלק מיצר הרע של העריות כי הוא מנסה להסית את בני האדם לדבר עברה במיני צבעונים . כלומר אחד המלאכים חזר בתשובה ואחד המלאכים עזאל לא חזר בתשובה . ומה המהות של עזאל ?  להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים.  כלומר עזאל הוא חלק מהיצר הרע של עריות שנשאר בעולם החדש שהקב"ה ברא לאחר המבול . המבול וזה כבר כתבתי כמה פעמים היה להביא את העולם לתוהו ובהו ולברוא אותו מחדש והעולם שנברא מחדש לאחר המבול יש לאותם מלאכים חלק בעולם הזה והוא חלק ביצר הרע של עריות שנובע מתוך ההנגדות של המלאכים לבריאת האדם .

ובעזרת השם ובלי נדר אמשיך את הנושא במאמר הבא ואת הקשר של המלאכים לעמלק והמשך המאבק שלהם בבריאת האדם וקבלת התורה על ידי עם ישראל והקשר לפורים

 

פרשת תרומה מה הכוונה ושכנתי בתוכם ? מה המשמעות של בית המקדש ? מה הקשר של בית המקדש לבריאת העולם ? למה הוא אחד מחמישה קניינים של הקב"ה בעולם ? האם העולם הבא צריך לעולם הזה וההיפך ? מה היה המטרה של המן ? ומה התרופה להמן ? ‏א'/אדר/תשע"ח

בס"ד
פרשת תרומה מה הכוונה ושכנתי בתוכם ? מה המשמעות של בית המקדש ? מה הקשר של בית המקדש לבריאת העולם ? למה הוא אחד מחמישה קניינים של הקב"ה בעולם ? האם העולם הבא צריך לעולם הזה וההיפך ? מה היה המטרה של המן ? ומה התרופה להמן ? ‏א'/אדר/תשע"ח

שמות פרק כה

(ח) וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם:

(ט) כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ: ס

וכתוב ביחזקאל גם את הביטוי ושכנתי בתוכם בתוך הפסוקים  יחזקאל פרק מג

(ז) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְק֣וֹם כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם:

(ח) בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָאֲכַ֥ל אֹתָ֖ם בְּאַפִּֽי:

(ט) עַתָּ֞ה יְרַחֲק֧וּ אֶת־זְנוּתָ֛ם וּפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם מִמֶּ֑נִּי וְשָׁכַנְתִּ֥י בְתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם: ס

וצריך להבין את העניין של בית המקדש כתוב תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יז

 חמשה קנינין קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו, אלו הן, תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד, (שמים וארץ) [תורה] קנין אחד, מנין, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב), שמים וארץ מנין, שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי (ישעיה ס"ו א'), אברהם קנין אחד, שנאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ (בראשית י"ד י"ט), ישראל קנין אחד, דכתיב עד יעבור עמך ה' [עד יעבור] עם זו קנית (שמות ט"ו ט"ז) ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם (תהלים ט"ז ג'), בית המקדש קנין אחד, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך (שמות ט"ו י"ז) ואומר ויביאם אל הר קדשו הר זה קנתה ימינו (תהלים ע"ח ל"ד), וכלם לא בראם אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיה מ"ג ז') ואומר ה' ימלוך לעולם ועד (שמות ט"ו י"ח).

כלומר הקב"ה קנה חמישה קניינים בעולם תורה ,שמים וארץ , אברהם, ישראל,ובית המקדש . כלומר יש 5 עוגנים בעולם לקב"ה  . התורה וזה מובן שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם ויש בעולם מה שכתוב בתורה וכל העולם זה התורה ואין בעולם מה שלא כתוב בתורה . וכדי לממש את התורה יש 4 עוגנים שונים שדרכם התורה צריכה להתממש שמים וארץ ,אברהם, ישראל ,ובית המקדש . הקב"ה נתן אפשרות לשמים וארץ לבא לידי מימוש עד דור המבול אבל הדבר לא הסתייע והקב"ה גלגל את העולם לתהו ובהו וברא אותו מחדש  על ידי מעשה המבול . וגם כאן הוא נתן אפשרות לנוח לתקן את העולם אבל גם נוח ודור הפלגה קלקלו וכאן הגיע אברהם והוא היה העוגן הראשון שמתוך עצמו הגיע להיות עוגן של התורה . מתוך אברהם צמח  עם ישראל שקיבל את התורה שהיא מהות העולם אבל כדי להגיע למימוש המלא של קבלת התורה בעולם צריך את בית המקדש  

וכך כותב הזוהר בפרשת תרומה

 (שמות כה) וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ', סוֹד הַסּוֹדוֹת לְיוֹדְעֵי הַחָכְמָה. כְּשֶׁעָלָה בְרָצוֹן סֵתֶר כָּל הַסְּתָרִים לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לִכְבוֹדוֹ, הֵשִׁיב רוּחַ מִנְּקֻדָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁשּׁוֹפַעַת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְשָׁם תִּקּוּנוֹ לְהִתְיַשֵּׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה. לָמָּה? בִּשְׁבִיל שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יִהְיֶה כְּלִי לְהוֹרִיק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל. וְאִם לֹא יָרִיק לָעוֹלָם הַזֶּה, מִיָּד נֶאֱבָד וְלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁתִּקּוּנוֹ הוּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מִתְמַלֵּא מִצַּד אֶחָד לְהוֹרִיק לָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִצַּד אַחֵר לְהוֹרִיק לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים. וְהַכֹּל נִזּוֹנוּ מִמֶּנּוּ כְּאֶחָד.

הזוהר מדבר על נקודת התחלת העולם וזה רצון הסתר לעשות כבוד לכבודו וזה הקב"ה שעלה בדעתו לברוא את העלום . ובריאת העולם צריכה בריאת העולם הזה והעולם הבא את השמים ואת הארץ  והזרימה מהעולם הרוחני לעולם הפיזי וכן מהעולם הפיזי לעולם הרוחני היא הכרח של בריאת העולם . וזה נראה לי הכוונה שמים וארץ . שמים לא יכולים ללא ארץ וארץ לא יכולים ללא שמים . כלומר כדי לעשות כבוד לכבודו צריך את השמים ואת הארץ ומתוך הבריאה הזאת צריך להגיע לשלמות של העולם הזה והעולם הבא .

וממשיך הזוהר הקדוש בפרשת תרומה ומסביר מי צריך לעשות כדי להגיע לשלמות של העולם

יָצְאוּ מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם, וּבִשְׁבִילָם הִתְעַכְּבָה שָׁם. וּמִשּׁוּם שֶׁחָזְרוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂי הַמִּצְרִים, נִכְנְעָה וְזָזָה אוֹתָהּ שְׁלֵמוּת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְצוֹנִי לָדוּר בֵּינֵיכֶם, אֲבָל לֹא יָכוֹל עַד שֶׁתְּתַּקְנוּ אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁלִּי שֶׁתִּשְׁרֶה בֵינֵיכֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. אָמַר מֹשֶׁה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מִי יָכוֹל לָקַחַת אוֹתָהּ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, לֹא כְמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב, אֶלָּא - מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ וְגוֹ', מֵאוֹתוֹ רָצוֹן וְרוּחַ שֶׁלָּהֶם תִּקְחוּ אוֹתָהּ וְתַשְׁלִימוּ אוֹתָהּ.

מסביר לנו הזוהר הקדוש שהשלמות של כבוד כבודו של הקב"ה יבוא רק מתוך שלמות של כל עם ישראל זה לא תלוי בצדיק אחד או כמה זה תלוי בכל כלל ישראל שצריכים להגיע מתוך עצמם לשלמות ומתוך כך יוכל להבנות בית המקדש . כלומר כלל ישראל הוא שצריך להיות כגוף אחד בשלמות כדי להגיע לכך שהשכינה תהיה  בארץ . ולכן הקניין הרביעי זה ישראל

וכך כותב המדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא

עד שלא נברא העולם הרי מקדשי בנוי למעלה, שנאמר כסא כבוד מרום מראשון וגו' (ירמיה יז יב), ושם היכל כסאי בנוי, שנאמר וה' בהיכל קדשו וגו' (חבקוק ב כ), וכן ישעיה אמר ואראה את (ה') [אדני] יושב על כסא רם ונשא (ישעיה ו א), ובשביל חיבתכם אני מניח בית המקדש העליון, שהוא מתוקן עד שלא נברא העולם, וארד ואשכון בתוככם, שנאמר [ועשו לי מקדש] ושכנתי בתוכם (שמות כה ח).

כלומר כאן רואים את ההבנה של הקניין השני שמים וארץ שרק השלמות של השמים וגם הארץ יכול כבוד כבודו לחול בעולם . ואת התהליך של המעבר מהשמים לארץ מתאר המלבי"ם יחזקאל פרק מג פסוק ז

(ז) ויאמר אלי, את מקום כסאי. הנה יבואר (לקמן סי' מ"ח) כי ירושלים שלעתיד תהיה רחוקה מן המקדש מ"ה מיל, וסביבות המקדש יהיה אחוזת הכהנים והלוים, אבל המלך והעם אשר בירושלים ישכנו בעיר שתבנה מ"ה מיל רחוק מן המקדש, באר לו הטעם לזה כי לעתיד ישתנה הדבר ממה שהיה במקדש הקודם, שבזמן הקודם היה עקר השכינה בשמים כמ"ש השמים כסאי והארץ הדום רגלי, שעקר כסאו היה בשמים והמקדש היה הדום רגליו, ר"ל שעקר ההנהגה היה כפי הטבע והמערכה רק שסבב את המערכת לפי רצון ההשגחה שהיתה בבית המקדש ובארץ שרגליו ומסובביו ותכלית הנהגתו היה בארץ, שלפי התכלית הזה אשר השגיח להרים קרן ישראל, משך את גלגל המערכת לסבבו ולהנהיגו לטובת ישראל ולמלא בית ה' חיים וברכה, ולכן נקרא המקדש הדום רגליו כמ"ש ולא זכר הדום רגליו ביום אפו, ואמר ושוליו מלאים את ההיכל, אבל לעתיד גם הכסא תהיה למטה במקדש, שישכון שם שכינת קבע והנהגת המערכה תחדל לגמרי, כמ"ש לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, וחפרה הלבנה וכו' כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים, וז"ש את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בשכינת קבע, יהיה בתוך בני ישראל, שהכסא תהיה ג"כ למטה, וגם אמר שעקר השכינה לא תהיה במקדש רק בתוך ב"י שיתאספו שמה, ולכן זה יהיה לעולם כי הבית הג' לא יחרב עוד,

כלומר יש כאן מעבר מהשלמות של השמים לשלמות של הארץ והשלמות של הארץ תלוי בעם ישראל בלבד בעבודה שלו לקיים את התורה בשלמות ובכך לגרום לכך שהשמים ירדו לארץ וכמו שהזוהר כותב שהשלמות של הארץ תגרום לכך שגם יהיה שלמות בשמים . ואותו תהליך של השראת השכינה בארץ מתאר המדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב כתהליך של השתדלות הדרגתית של עם ישראל

וכן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אמר משה מי יוכל לעשות לו מקדש שישרה בתוכו (מ"א =מלכים א'= ח) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וגו' ואומר (ירמיה כג) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וגו' ואומר (ישעיה סו) השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו' אמר הקדוש ברוך הוא איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן כשאני מבקש כל העולם כולו אינו יכול להחזיק כבודי ולא שמש אחד משלי אלא אני איני מבקש מידך אלא עשרים בדרום ועשרים בצפון ושמונה במערב .

וכדי שנבין את התהליך הזה האקטואלי לימים לפני פורים אומר המדרש אסתר רבה (וילנא) פרשה א סימן י

י בימים ההם, זה הוא אחד מן המקומות שהיו מלאכי השרת מדדין פיתקין לפני הקדוש ברוך הוא שהיו אומרים לפניו רבש"ע בית המקדש חרב ורשע זה יושב ועושה מרזיחין, אמר להם תנו ימים כנגד ימים, הה"ד (נחמיה י"ג) בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת וגו', רב חלבו אמר אללא ווי היו אותן הימים, א"ר ביבי ההם הא לאותן הימים, המד"א (יחזקאל ל') הלילו הה ליום אמר ר' יצחק נהיה לאותן הימים, המד"א (מיכה ב') ונהה נהי נהיה.

ועל זה אומר צרור המור דברים פרשת כי תבא

והטעם שהשוה עמלק לשבת במלת זכור שנזכר. לרמוז כי כמו שהשבת הוא דבר גדול מורה על חדוש העולם. כן דבר עמלק הוא דבר גדול. שבא כנגד ישראל לאחר ביאתם לארץ. לפי שידע שאמרו תביאמו ותטעמו מקדש ה' כוננו ידיך. ואמרו זה אלי ואנוהו. להורות שתכלית ביאתם היתה לבנות מקדש לכפרת העונות. ולכן בא עמלק כאומרו כי יד על כס יה. שרצה לשים ידו על כסאי שהיא ירושלם. ולעקור לישראל שלא יעלו שם. באופן שרצה לחזור העולם תוהו ובוהו. באבידת ישראל שהם חדוש העולם. כאומרו החדש הזה לכם. ולכן אמר זכור את אשר עשה לך עמלק כמו שאמר בשבת זכור את יום השבת. וכמו שהשבת הוא יום מנוחה רמז לעולם הבא שהוא מנוחה. וכן הוא רמז לימות המשיח שהם מנוחה גמורה בלי עצב ודאגה כמו השבת. כאומרם שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב.

כלומר מעשי עם ישראל משפיעים על העולם ועל אומות העולם כדי לגרום לכך שעם ישראל לא יגיע לשלמות ולהשראת השכינה על הארץ כי משמעות השראת השכינה של הקב"ה על הארץ זה אי קיום אומות העולם . יש מאבק מתמיד בן אומות העולם לעם ישראל אבל בפרט עמלק שמנסה בכל כוחו להפריד בן עם ישראל לקב"ה כי עמלק יודע שכאשר עם ישראל יגיע לשלמות ויהיה שלמות בין השמים לארץ וכאשר תשרה השכינה בארץ ימחק עמלק מהעולם ולכן הדרך היחידה שלו להלחם בעם ישראל להביא את העולם למצב של תוהו ובהו כלומר בריאה  מחדש של העולם ללא עם ישראל וזה בדיוק כל המאבק של המן הוא עמלק במלחמה שלו כנגד עם ישראל שרצה לקעקע את הקניין של הקב"ה בעולם . והמעשה של פורים הוא קבלת התורה מרצון בשלמות היא הדרך היחידה של עם ישראל להלחם בעמלק ולשרוד בעולם כי המשמעות של אי קבלת התורה ברצון ובשלמות היא נתינת מקום לעמלק וחס וחלילה להפרדה של עם ישראל מהתורה ומהקב"ה והמשמעות של התהליך הזה הבאת העולם למצב של תוהו ובהו ללא עם ישראל חס וחלילה .

וצריך לראות ולהבין שהדרכים של המלחמה של עמלק השתנו והשתכללו כי המן שהיה יהודי כמו שאומר החתם סופר נלחם מול עם ישראל מתוך עם ישראל ולא מבחוץ ואנחנו צריכים להבין את זה ולהיות מודעים לכך ולהבין שמי שנלחם בתורת ישראל מתוך עם ישראל יש לו שורשים מעמלק אבל מצד שני צריך להיזהר כי לעולם אתה לא יודע מה מקורו של האדם ולאן הוא יגיע כמו שאומרת הגמרא

חברותא גיטין דף נז עמוד ב

אמר ליה [נבוזראדן לדמו של זכריה]: זכריה זכריה, הרי טובים שבהן איבדתים, וכי ניחא לך דאבדינהו לכולהו [וכי נוח לך שאאבד את כולם]!?

כדאמר ליה הכי [כשאמר לו נבוזראדן לזכריה כך]: נח הדם מרתיחתו.

בההיא שעתא [באותה שעה], הרהר נבוזראדן תשובה בדעתיה [בדעתו].⁽⁵⁾

כי אמר בלבו: ומה אם על נפש אחת שהרגו ישראל, כך הגיע להם פורענות.

ההוא גברא [אותו האיש, ועל עצמו היה אומר] דקטל כל הני נשמתא [שהרג כל כך הרבה נשמות], על אחת כמה וכמה שיקבל עונשו.

ערק אזל שדר שטר פרטתא בביתיה, ואגייר.⁽⁶⁾ [ברח נבוזראדן, ושלח שטר צואה לפרט מה יעשו בנכסיו, והתגייר].

תנא: א. נעמן גר תושב היה [לא קיבל עליו שאר מצות אלא שלא לעבוד עבודה זרה].

ב. נבוזראדן גר צדק היה.

ג. מבני בניו של המן, למדו תורה בבני ברק.⁽⁷⁾

ד. מבני בניו של סיסרא, למדו תינוקות בירושלים.⁽⁸⁾

ה. מבני בניו של סנחריב, למדו תורה ברבים; ומאן אינון [מי הם]? שמעיה ואבטליון.

 

יהי רצון שנוכל לקבל על עצמנו את התורה כולה בשלמות וברצון

 

 

 

 

 

 

פרשת משפטים וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: האם זה סיבה להשאיר את המסתננים בארץ ישראל? למה מי שמוביל את הקמפיין מחק את בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם ? מה משמעות המשפט כִּֽיִּֽ־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם ? מה מיוחד בארץ ישראל ? למה אומות העולם לא יכולות להיות בארץ ישראל? למה אסור להונות את הגר ? ‏כ"ד/שבט/תשע"ח

בס"ד
פרשת משפטים וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:  האם זה סיבה להשאיר את המסתננים בארץ ישראל?  למה מי שמוביל את הקמפיין מחק את בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם  ?  מה משמעות המשפט כִּֽיִּֽ־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם ? מה מיוחד בארץ ישראל ? למה אומות העולם לא יכולות להיות בארץ ישראל? למה אסור להונות את הגר ? ‏כ"ד/שבט/תשע"ח

כתוב בשמות פרק כב  בפרשה שלנו

(כ) וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

דברים פרק י

(יט) וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

וכאשר הייתי בת לאביב לפני כמה שבועות ראיתי שלט ענק שכתוב עליו וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים ובהמשך כתוב לא לרדיפה ולא לגרוש  . ומעניין שהם הורידו את בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם

וצריך להבין את הפסוק ועל מה הוא מדבר כדי להבין האם יש להם טענה על מי ששומרים את מצוות התורה כי על פניו זה נראה הגיוני . עם ישראל היה גר במצרים ולכן הוא צריך להבין איך זה להיות גר בארץ נוכריה ולכן הוא צריך להבין את כל הגרים אלו המסתננים ולא לגרש אותם "באכזריות" .

צריך להבין שהפסוק מדבר על גר שקיבל עליו את כל מצוות התורה והקב"ה הוסיף לנו מצווה לאהוב את הגר ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה רז

והמצוה הר"ז היא שצונו לאהוב את הגרים והוא אמרו ית' (עקב י) ואהבתם את הגר, ואף על פי שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו ואהבת לרעך כמוך, לפי שזה הגר גר צדק, אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת כמו שעשה באזהרה באונאתו שאמר ולא תונו איש את עמיתו (בהר) ואמר (משפטי' כב) וגר לא תונה והתבאר מלשון הגמ' (ב"מ נט ב) שחייבין על אונאת הגר משום לא תונו איש את עמיתו ומשום וגר לא תונה [על"ת רנ - ג]. כן גם כן אנו חייבין באהבתו משום ואהבת לרעך כמוך ומשום ואהבתם את הגר. וזה מבואר אין ספק בו ואיני יודע אחד ממי שמנה המצות סכל מזה. וברוב המדרשות בארו שהאל יתעלה צונו על הגר כמו שצונו על עצמו יתעלה אמר (פ' שמע) ואהבת את י"י אלדיך ואמר ואהבתם את הגר:

כלומר הקב"ה הוסיף לנו מצווה לאהוב את הגר מעבר למצווה ואהבת לרעך כמוך ואומרת הגמרא בביאור הדברים עם פרוש החברותא בבא מציעא דף נט עמוד ב

תניא רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה, בארבעים וששה מקומות, בגר שלא לצערו!?

מפני שסורו רע, שיכול לחזור לסורו מפני שהונו אותו.⁽³⁸⁾

מאי דכתיב "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים"?

(תנינא) [תניא] רבי נתן אומר: כיוון שאתם הייתם גרים בארץ מצרים, הרי זה גנאי לכם לקוראו גר, כי אמרו חכמים, מום שבך אל תאמר לחברך. והיינו דאמרי אינשי, דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה, מי שיש לו קרוב משפחה שנידון לתלייה, לא נימא ליה לחבריה, אל יאמר לחבירו: זקיף ביניתא! תלה לי דג, לפי שכל הזכרת לשון תלייה גנאי הוא לו:

כלומר כל הזכרת יציאת מצרים אינו מדובר בכלל בנושא של מה המצרים עשו לנו או התנהגות המצרים כלפי עם ישראל ומדובר במצב של עם ישראל ביציאת מצרים מצב בו עדיין עם ישראל לא קיבל את התורה . כלמור הגנאי של עם ישראל במצרים שעם ישראל היה עדיין עם שנמצא בארץ שהיא לא שלו עם שהוא עדיין במעמד כמו כל אומות העולם  כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.ובהמשך:

הא למדת, שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה - הרי הוא ככהן גדול! אלא לומר לך, שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה, דאמר ר' חנינא: גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה.

ועם ישראל קיבל על עצמו את התורה וממשיך התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר: יתנו עידיהם ויצדקו.

כלומר בשלב של יציאת מצרים אנחנו אחרי העדות של נמרוד ,לבן ,ואשת פוטיפר אבל לפני העדות של נבוכנצר והשאר כלומר עם ישראל ביציאת מצרים עדיין נמצא במצב ביניים לפני מתן תורה לפני שקיבלו עליהם עם ישראל את התורה כלומר בדיוק כמו גר שנמצא לפני קבלת עול מצוות במצב כזה  הוא שווה למצבם של אומות העולם שנמצאים במצב של לא מצווה ועושה בגלל שהקב"ה ויתר להם על המצוות וכאשר הוא מקבל עליו את המצוות ונחשב גר הוא נמצא במצב כמו כל עם ישראל כמצווה ועושה  . ואת זה אנחנו צריכים לזכור ביחס שלנו אל הגר כי במצב כזה הוא יכול לחזור לסורו או כמו שאומרת הגמרא מפני שסורו רע  . וההבנה שלי שהמשפט שסורו רע הוא שני היבטים אחד מה גורם לעם ישראל גר שחוזר לסורו והדבר השני שגר שיש לו שני עולמות העולם שלפני קבלת מצוות והעולם אחר קבלת מצוות נמצא במצב של שיווי משקל עדין שיכול לגרום לו לחזור למצבו הקודם . ונאמר בתלמוד בבלי מסכת נדה דף יג עמוד ב

ת"ר: הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח. בשלמא גרים - כדר' חלבו, דא"ר חלבו: קשין גרים לישראל כספחת.

 ואומר רש"י מסכת נדה דף יג עמוד ב

כספחת - דכתיב בגרים (ישעיהו יד) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב לשון ספחת שקשים לישראל כספחת שאין בקיאים במצות ומביאין פורענות ועוד שמא למדים ישראל ממעשיהן מפי מורי הזקן ויש אומר שכל ישראל ערבים זה בזה ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים דאמרינן במס' סוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים ותק"ן בריתות שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו על הגרים.

כלומר השלמות של עם ישראל כוללת גם את הגרים אבל התהליך של קבלת הגר הוא תהליך עם סיכון שהגר יחזור לסורו ולכן התורה הזהירה אותנו על אונאת הגר ב 36 או 46 מקומות בתורה

ויש בעיה של מצב הביניים הזה שהוא המעבר ממעמד של אומות העולם למעמד של העם הנבחר וקבלת התורה אנחנו רואים את כל הניסיונות שעמד עם ישראל ביציאת מצרים אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו

(ד') עשרה נסיונות ניסה הקדוש ברוך הוא את אבותינו ובכולן לא נמצאו שלמים ואלו הן: במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב (דברים א'). במדבר שעשו את העגל שנאמר עשו להם עגל מסכה (שמות ל"ב), בערבה על המים שנאמר ויצמאו העם למים (שם /שמות/ י"ז), מול סוף על שהמרו על ים סוף, בין פארן במרגלים שנאמר וישלח אותם משה ממדבר פארן (במדבר י"ג), בין [עמוד 177] תופל אלו דברי תיפלות שתפלו על המן, ולבן זו מחלקתו של קרח, וחצרות על השלו, הרי שבעה, ובמקום אחר הוא אומר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה (דברים ט')

כלומר במעבר הזה בן לא מצווה ועושה למצווה ועושה כולל בתוכו הרבה ניסיונות כדי לברר אם האדם באמת רוצה להיות חלק מהעם הנבחר או חלק מאומות העולם . ולכן למשפט הזה שמביאים אותם גורמים שמובילים את קמפיין המסתננים אין שום קשר למצב של המסתננים או הרצון להעביר אותם למקום אחר . ולכן לדעתי אולי זה הסיבה שהם חתכו את המשפט באמצע . ועד כמה שזה אבסורד עם ישראל בא למצרים באופן זמני וכל המאבק שלו היה לצאת ממצרים לארץ ישראל והיה זה פרעה שלא רצה לתת לו לעזוב כאשר אותם מסתננים באו לכאן לא כדי לעזוב כי הם באו להשתקע כי מאסו בארץ שלהם שהקב"ה נתן להם . עם ישראל ידע שהוא הולך מ"סיר הבשר" למדבר בדרך לארץ ישראל כאשר בארץ ישראל ממתין לו כיבוש מול 7 העמים הנמצאים בארץ ישראל וכל זה בגלל ההבטחה של הקב"ה להוריש לנו את הארץ כלומר הרצון להגיע לארץ ישראל לא כי היא יותר "נוחה " בדיוק ההיפך מהמסתננים .

ויש עוד סיבה לא להשאיר אותם בארץ . כתוב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד

ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים

כלומר ארץ ישראל היא הארץ של הקב"ה שאר הארצות הם של אומות העולם כלומר ארץ ישראל היא הארץ של הקב"ה בעולם הזה והבחירה את מי לשים בארץ הזאת נפלה על אברהם שמתוכו קם העם היהודי . וארץ ישראל מתוך שהיא הארץ של הקב"ה יש לה תכונות מיוחדות כתוב ויקרא פרק כ

(כב) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ:

ואומר האדרת אליהו ויקרא פרק כ פסוק כב

(כב) [ושמרתם כו'. כנ"ל]: ולא תקיא הארץ אתכם. א"י אינה כשאר כל הארצות אינה מקיימת את עוברי עבירה למה"ד לבן שרים שאכל דבר שקוץ כו': אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה. אני איני מביא אתכם אלא לשבת ולירש. לא ככנעניים שהיו שומרים את המקום:

ןאומר אור החיים ויקרא פרק כ פסוק כב

(כב) ושמרתם את וגו'. טעם שהוצרך לומר פעם אחרת פסוק זה הגם שכבר אמר כן בפרשת אחרי מות (יח כו), נתכוין לומר שצריכין לשמור המצות לבל יתבטלו בין מהם בין מזולתם ובזה לא תקיא הארץ הא למדת שאם לא יהיו נשמרים המצות תקיא הארץ, גם השומרים על שלא מיחו בשלא שמרו:

כלומר להביא לתוך ארץ ישראל מי שאנו שומר תורה ומצוות יגרום לכך שהקב"ה יקיא אותו מתוך הארץ וגם את אלו שלא שומרים תורה ומצוות אבל גם את אלו שלא שומרים על האחרים שיקימו מצוות קל וחומר להביא לתוך הארץ כאלו שמראש אנחנו יודעים שלא ישמרו מצוות .

ואומר תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר הגרים הם חלק מכלל השלמות של עם ישראל ומתוך זה שצריך להכניס את הגרים לתוך עם ישראל אנחנו רואים שהקב"ה שלח אותנו לגלות לתוך אומות העולם ולא אמר לנו להביא אותם לפה . כי בכל גר יש את הסיכון שהוא גר אמת כמו רות או גר מתוך אינטרס וזו ערפה ולכן ברור לי שתהליך הברור צריך להיעשות בעיקר מחוץ לארץ ישראל כי התוצאה של גרים "גרורים" כמו ערפה הם נזק כפול בתוך ארץ ישראל ולכן הברור צריך להיות בעיקר מחוץ לארץ ישראל אצל אומות העולם . ולכן הכנסת גויים שלא מקבלים עליהם עול המצוות לתוך ארץ ישראל היא סכנה רוחנית גדולה שיכולה לגרום לנו ההיפך מ וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ .

ולכן הסיבה היחידה להשאיר חלק מהם הוא מתוך חישוב מושכל מה נמצא בתוך גדר של דרכי שלום ואיבה כמו שכותב

התשובות והנהגות כרך א סימן תתעא על נושא רפואה

מעיקר הדין אסור לחלל שבת במלאכה דאורייתא לרפאות נכרי, אפילו מפני דרכי שלום, אבל מביאים בשם וועד ארבע ארצות שהתירו לחלל שבת עבור רפואת גוי מאחר שאנו שרויים בתוכם ואם לא נרפא אותם כפי הצורך יהיה איבה וסכנה ליהודים, ורק כשיש סכנה מותר. (ע"ע מש"כ בסימן תתס"ד).

כלומר לתת שהיה זמנית בתוך ארץ ישראל לכאלו שהם נמצאים באמת בסכנה אבל רק באופן זמני מתוך דרכי שלום ואיבה זה החלטה מושכלת אבל השאר שהם מסתנני עבודה אין שום מקום להשאיר אותם בארץ ישראל .