מה עדיף חכם בעל מראה או חכם מכוער ? הרמב"ם אומר בעל מראה והגמרא בנדרים אומרת שעדיף מכוער אז מה האמת ? וכיצד זה תלוי בבנין בית המקדש ? ‏ה'/אב/תשע"ד

בס"ד

מה עדיף חכם בעל מראה או חכם מכוער ? הרמב"ם אומר בעל מראה והגמרא בנדרים אומרת שעדיף מכוער אז מה האמת  ? וכיצד זה תלוי בבנין בית המקדש ? ‏ה'/אב/תשע"ד

אומר הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ו

כשם שבית דין מנוקין בצדק כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף, וצריך להשתדל ולבדוק ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה בעלי קומה, בעלי מראה, נבוני לחש, ושידעו ברוב הלשונות כדי שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.

וכן כתוב במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י

ותבא האשה וגו' מראהו כמראה מלאך וגו' מכאן שלא היתה שורה השכינה אלא על בעלי מראה

ואמר הלחם משנה הלכות סנהדרין פרק ב

כל אלה התנאים של בעלי מראה ובעלי שיבה ובעלי קומה תנאים של יופי הם ומסתייה דמיעט לן קרא בעלי מומים אלא שנאמר שאם אינם יפים לא סגי בלאו הכי זו אין סברא אלא ודאי שלא אמרן ר' יוחנן אלא על צד היותר טוב ולא לעיכובא

אם כן מצאנו שתלמידי חכמים היושבים  בסנהדרין צריכים להיות בעלי מראה כלומר יפים לא שזה מעכב אבל יש לכך עדיפות

אבל בגמרא ב  תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נ עמוד ב

אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה: תורה מפוארה בכלי מכוער! א"ל: למדי מבית אבוך, במה מניחין יין? אמרה ליה: במאני דפחרא. אמר לה: כולי עלמא בפחרא, ואתון במאני דפחרא? אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא. אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא, וסרי. אמר לה: אף אורייתא כן. והאיכא שפירין וגמירין! אמר לה: אי הוו סנו הוו גמירין טפי.

וכן בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א

(ואמר) +מסורת הש"ס: אמר+ רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים - לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב. דכתיב הוי כל צמא לכו למים, וכתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב, לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה: אי, חכמה מפוארה בכלי מכוער!

יוצא לנו שיש סתירה מהותית  במקום אחד כתוב שתלמיד חכם צריך להיות יפה ובעל מראה ובגמרא בנדרים ומסכת תענית כתוב שתלמיד חכם עדיף שיהיה מכוער .

ומפרש רש"י מסכת תענית דף ז עמוד ב

אי הוו סנו - אותם נאים שהם חכמים.

טפי הוו גמירי - שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו, ובא לידי שכחה

כלומר מפרש רש"י שחכם מכוער משפיל את דעתו הוא עניו יותר ולכן לא בא לידי שכחה  אבל אחד שהוא יפה לא יכול להשפיל את דעתו ובא לידי שכחה . אם כן מה ההבדל למה פעם אחת  צריך להיות יפה ופעם שנייה זה חסרון ועדיף להיות מכוער .

אני רוצה לתרץ את הקושיה שמדובר בשני זמנים שונים זמן שהיה קיים בית המקדש וזמן שלא קיים בית המקדש . התנאי של בעל מראה מדובר בחכם שיושב בסנהדרין אומנם סנהדרין היה קיים בזמן שבית המקדש לא היה קיים אבל עיקר קיומו של סנהדרין הוא בזמן שבית המקדש היה קיים  .

לאחר חורבן בית המקדש מופיעים גם בגמרא וגם במדרש שינויים בכל התחומים ויש הפרש במציאות בין הזמן שבית המקדש קיים לזמן שבית המקדש חרב כתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ד

(ד) כמגדל דוד. מה מגדל דוד היה גבוה מכל המגדלים שבירושלים, כך בית המקדש גבוה מהכל: צוארך. זה בית המקדש, מה צואר זה לראש ואם נהפך אין לו חיים, כך משחרב בית המקדש נגרע קרן ישראל. מה הצואר נאה לגוף אף בית המקדש נאה לעולם. מה הצואר רוב תכשיטין בו, אף ישראל בזמן שבית המקדש קיים רוב הטובות של עולם היו להם. בנוי לתלפיות.

וצריך לפרש כשבית המקדש היה קיים לעם ישראל היה רוב הטובות אבל ברגע שנחרב בית המקדש הכול התהפך  וכן אנו רואים שינוי נוסף בחגי פרק א פסוק ו

זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב: פ

ואומר רש"י חגי פרק א פסוק ו

(ו) והבא מעט - בעון בכורים שבטלו:

אכול ואין לשבעה - בעון ביטול מנחות:

שתו ואין לשכרה - שניטל טעם היין לפי שבטלו הנסכים:

לבוש ואין לחום לו - בעון בגדי כהונה שבטלו:

והמשתכר משתכר אל צרור נקוב - כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב

טבע האדם השתנה ,טבע המאכלים השתנה , ההנאה מאוכל ושתייה השתנו כלומר חורבן בית המקדש שינה את טבע האדם וגם שינה את הטבע עצמו .

וגם מידת הדין השתנתה אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה סימן יג

ארשב"ג משום ר' יהושע משחרב בית המקדש אין לך יום שאין בו קללה שנאמר (תהלים ז) ואל זועם בכל יום,

והמדרש מספק הסבר על השינוי . יש שינוי למטה כלומר בארץ ולכן יש שינוי למעלה

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לג - אנכי אנכי

ויהי בשלשים שנה וגו' וארא מראות אלהים [וגו'] ומתוכה דמות ארבע חיות [וגו'] וארבע כנפים לאחד וארבע כנפים [וגו'] (יחזקאל א' א' עד וי"ו), אמר הקדוש ברוך הוא שמא תאמר מה ראה ישעיה לראות שש ויחזקאל ארבעה, והוא אומר לכם משחרב בית המקדש בטלו [אותן] שהיו מעופפים [בהם], אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ובטל (חורבן) [הרובן] של מטן בטל עוד של מעלן,

המסקנה מהמדרשים והכתוב בגמרא שהיה שינוי נרחב ביותר במציאות ובעולם עם חורבן בית המקדש וזה מתרץ את הקושיה לי שלפני שחרב בית המקדש היה יתרון ליופי בתלמיד חכם ולאחר חורבן בית המקדש תכונת היופי נהפכה לחיסרון. האם לשינוי הזה יש הסבר שמתיישב על השכל מדוע כשהחרב בית המקדש יש יתרון לתלמיד חכם שאין בו יופי ולכאורה  הכיעור נותן לו את הכוח לשמר את התורה שלו ?

הפתרון שלי לתירוץ העניין זה מידת הענווה והגאווה. תלמיד חכם בזמן שבית המקדש היה קיים והיה  בעל מראה עדיין היה מולו  את בית המקדש במלא תפארתו  ואומר התלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד ב

מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם

ואומרת המשנה מסכת אבות פרק ה

[ד] עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם

כלומר עדיין היה אותו חכם יכול להיות עניו כי ראה מולו את בית המקדש ואז יכול היה להישאר עניו אבל כשנחרב בית המקדש לא היה מול אותו חכם משהו שיכול להוות משקל נגד לתכונות שלו ולכן הסיכוי שיישאר עניו היה סיכוי נמוך ולכן היה בעל גאווה  . ולכן רק חכם  שהוא מכוער יכול לשמור על הענווה שלו ולהשפיל את דעתו ולכן יכול לשמור על התורה שלו כפי שאומר רש"י . אבל חכם בעל מראה יש סיכוי גבוה שהגאווה שלו תגרום לו להתאמץ פחות  לא להשפיל את דעתו ולכן לא יוכל לשמר את תורתו בצורה מיטבית .

ולכן משה היה עניו שבאדם  במדבר פרק יב

(ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ס  

והסיבה במדבר פרק יב

(ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְקֹוָק יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה:

כשמול התכונות של משה שהיה עשיר גבוה חכם וכד' יש את התמונות של מראה אלוקים ולא בחידות כיצד יכול להיות משה בעל גאווה ? כי הוא רואה בבירור ומבין את הקטנות שלו מול הגדלות של האלוקים  ,אבל היום תכונות כאלו גורמות לאדם גאווה כי הוא לא רואה מולו מציאות גבוהה יותר כי בית המקדש נחרב . יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימנו במלו תפארתו וגם אותם אלו שהם גם תלמידי חכמים וגם בעלי מראה יוכלו להשפיל את דעתם ולשמור על תורתם  .

פרשת דברים איכה נאמר באדם הראשון ואיכה נאמר בפרשה שלנו מה הקשר בין איכה של האדם הראשון לאיכה של פרשת דברים ? מה השתנה בעולם אחרי מעשה האדם הראשון ? וכיצד נוכל להחזיר לנו את בית המקדש שנחרב ולתקן חזרה את העולם ? ‏ה'/אב/תשע"ד

בס"ד

פרשת דברים איכה נאמר באדם הראשון ואיכה נאמר בפרשה שלנו מה הקשר בין איכה של האדם הראשון לאיכה של פרשת דברים ? מה השתנה בעולם אחרי מעשה האדם הראשון ? וכיצד נוכל להחזיר לנו את בית המקדש שנחרב ולתקן חזרה את העולם ? ‏ה'/אב/תשע"ד

נאמר בבראשית פרק ג

(ט) וַיִּקְרָא יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:

ונאמר בדברים פרק א

 (יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם:

נאמר בתורה איכה באדם הראשון ונאמר איכה ע"י משה בפרשה שלנו ואני רוצה לבחון את הקשר בין הדברים . אומנם הניקוד שונה אבל  רואים שהשל"ה פרשת דברים תורה אור עושה קישור בין הדברים

וזהו ענין הדין המוזכר בפרשת 'אלה הדברים' דברי תוכחת מוסר. וקונן עליו הקדוש ברוך הוא 'איכה' (בראשית ג, ט), וכן 'אלה הדברים' (דברים א, א), 'אלה' בגימטריא 'איכה'. וכן רמז משה רבינו ע"ה (שם שם, יב) 'איכה אשא לבדי'. ואף כי ענין 'איכה' של משה רבינו ע"ה הוא מעלה גדולה, גם ענין אדם שקילקל ונגזר עליו מיתה, זהו לטובתו כי בזה נתקן.

וננסה להבין את הקשר בין הדברים

האדם הראשון חטא בעץ הדעת והחטא שלו גרם לשינוי מהותי באדם ובבריאה

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה, שנאמר, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים עד קצה השמים, כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני וגו'.

מעשה האדם הראשון גרם לאדם הראשון וכמו כן לבריאה להשתנות בצורה קיצונית  האדם הראשון היה בכל העולם כולו ולאחר  החטא שלו הוא הצטמצם למקום קטן יותר ונראה  שמקום שהוא הצטמצם אליו היה ארץ ישראל ןאומר הרש"ר הירש בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק ט

(ט) ויקרא. הוא קרא אליו מרחוק, בעיצומו של סילוק שכינה:

איכה. ("אי" =מקום סגור ומבודד; וגם ארץ ישראל נקראת "אי", - שכן עמה לבדד ישכון. "איה": השאלה למקום). היכן אתה? איזו עמדה תפסת? לאיזו דרגה הגעת?

בפרשת נח במבול היה עוד שינוי בבריאה אומר הכלי יקר בראשית פרק ח

אבל בארץ ישראל נאמר ביחזקאל (כב כד) ארץ לא מטוהרה היא ולא גושמה ביום זעם. מאחר שלא נטהרה במי המבול אם כן עוד טומאתה בה וכשיושבי הארץ ההיא חוטאים יש לתלות החטא בארץ, לכך נאמר דוקא בארצות שבע אומות ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה וגו' כי בזה מיושב מה שיש להקשות הרי הכתוב אומר כמעשה ארץ מצרים וגו' וכמעשה ארץ כנען וגו' הושוו זה לזה ואם כן למה לא תקיא הארץ את יושבי ארץ מצרים כאשר קאה ארץ כנען את הגוי, אלא לפי שארץ מצרים גושמה ביום זעם ואין לתלות עוד פשעם בארץ

לפני המבול העולם היה חלק בלתי נפרד  מבני האדם וחטא של האדם שינתה את  העולם וקלקלה את האדמה וההתנהגות של  החיות כלומר העולם כולו היה כאילו גוף אחד . המבול שינה את המציאות הזאת כי הקב"ה אמר בבראשית פרק ו

(יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס

(יג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ:

כלומר המבול ניתק את הקשר בין התנהגות האדם לעולם . רק בארץ ישראל מקום המיוחד לעם ישראל ולהשגחה הפרטית של הקב"ה המציאות הזאת לא השתנתה וזה אחד מחסדי השם כי כאשר עם ישראל עושה חטא יכול הקב"ה להיפרע לא בעם ישראל אלה בארץ ישראל גם ע"י גלות מארץ ישראל וגם ע"י בפגיעה בארץ ישראל עצמה וזאת כדי לא להגיע לכיליון של עם ישראל  כתוב בויקרא פרק יח

(כה) וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ:

וכתוב במדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ט

מהו למשכן שאם יתחייבו שונאי ישראל יהא המשכן מתמשכן עליהם, אמר משה רבונו של עולם בזמן שאין להם לא משכן ולא מקדש מה תהא עליהם א"ל נוטל אני צדיקים שבהם מביניהם ויהיו מתמשכנין עליהם, וכן הוא אומר ויהרוג כל מחמדי עין (איכה ב) אלו הצדיקים, לכך כתיב ויעש את הקרשים למשכן

כלומר המילה איכה מרמזת על מקום מסוים , על ארץ ישראל ובשני המקרים גם אצל האדם הראשון וגם אצל משה המילה איכה מרמזת על חורבן על הצטמצמות אצל האדם הראשון מעשיו גרמו לו להצטמצם לארץ ישראל כלומר החטא גרם לחורבן העולם ואצל משה המילה איכה מרמזת על חורבן בית המקדש ואומר מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת דברים פרק א

 שלשה בני אדם אומרים איכה, ישעיהו ראה את ישראל בפחזן אמר איכה היתה לזונה (ישעיה א כא), ירמיה ראה אותם בניוולן אמר איכה ישבה בדד (איכה א' א'). משה ראה אותם בשלותם אמר איכה אשא לבדי (דברים א יב), ולפי זה התחיל משה להוכיח את ישראל, כי ידע כי יחטאו בסופם, ויעשה בהם מה שלא נעשה באומה, לפיכך אמר אלה הדברים, לפי שהיו דברי תוכחות,

כלומר משה אומר איכה בזמן של שלוה בזמן שעם ישראל מתכונן לכבוש את הארץ לקראת בנין בית המקדש אבל משה מבין מצורת ההתנהגות של עם ישראל שסופו לחטא וסופו לגלות מארץ ישראל ושבית המקדש יחרב . ומשה למד זאת מההתנהגות של עם ישראל עכשיו  על העתיד

דברים פרק א

(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם:

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת דברים פרק א סימן יב

[יב] טרחכם ומשאכם. מלמד שהיו דבריהם במשא לשומעים הדין: וריבכם. שהיו מריבין עם הדיינים, אם לא היו אומרים כרצונכם:

פני דוד שמות פרשת משפטים

ואבא מארי זלה"ה היה מפרש במשז"ל לא נחרבה ירושלם אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ואמרו פ"ק דסנהדרין ויהי דוד עושה משפט וצדקה איזהו משפט שיש בו צדקה זו פשרה וז"ש כי כאשר משפטיך לארץ הידועה זו ירושלים שנחרבה בשביל שהעמידו דבריהם על דין תורה צדק דהיינו פשרה ע"ד משפט וצדקה למדו יושבי תבל דלא לבד צריך ליזהר במשפט רק ליזהר לעשות פשרה.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד ב

אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.

וזה הקשר בין איכה של  האדם הראשון לאיכה של משה  האדם הראשון עשה חטא שנטה ליבו לעשות מה שעשה בניגוד לציווי של הקב"ה כאילו אין קדוש ברוך הוא ולראיה הסתתר האדם הראשון מהקב"ה ולכאורה איך חשב שיכול לעשות זאת ? ולכן הקב"ה קורה לו איכה ?  ועם ישראל שצריכים שופט על כל 10 אנשים חושבים שעל ידי חוקי התורה יוכלו לקבל יתרון על האחר, ולכן מתעקשים על דין תורה אבל לא כדי לברר את הדין אלה כדי לקבל יתרון על האחר  ולא עושים את זה בגלל  יראת שמים אלה בגלל שנאת חינם כלומר הם אוהבים את עצמם וחושבים שע"י דין תורה יהיה להם יתרון על האחר ולכן הם משתמשים בדין תורה לא כדי לברר מה נכון לעשות אלה כדי להרוויח מול האחר . חשיבה כזאת היא חשיבה של מין או צדוקי כי לא מאמינים באמת  שהקב"ה מנהל את העולם ,וכאילו ע"י תמרון של דין תורה נוכל לקבל דבר שלא מגיע לנו כאשר דין תורה נעשה כאמצעי לקבל דבר מהאחר ולא כדי לברר את הדין לאשורו ,וכל אחד מוצא לעצמו פתח כדי להוציא ממון מהשני  .

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר +בראשית ה' /ג'/+ ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה - אן נטה לבך.

וכך עם עם ישראל שנטה לבו ונאמר דברים פרק ו פסוק יח

וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְקֹוָק לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ:

כי רק ע"י חשיבה ישרה חשיבה שהקב"ה מנהל את העולם ולא אתה נוכל לקבל  חזרה את ארץ ישראל ובית המקדש  , לא לנסות להשתמש בכל אמצעי כולל דין תורה כדי לקבל יתרון על האחר  וצריך לתת לקב"ה לנהל את העולם כי יש דין ויש דיין .וכדי שבית המקדש יבנה אנחנו צריכים לישר את עצמנו להסיר מאיתנו את שנאת החינם של האחר ,ולמה זה שנאת חינם ? כי באמת לא נוכל להשיג יתרון על האחר כי מי שמנהל את העולם זה הקב"ה , והכוונה לא לחשוב רק על הרצון להטיב עם עצמך כי מחשבה כזו היא מחשבה של מין שאין דין בעולם שהקב"ה חס וחלילה לא מנהל את העולם ואני מנסה בכל כוחי שיהיה לי יתרון על האחר ולנקוט בכל פעולה כדי שלי יהיה טוב בכל מחיר כולל שימוש בדין תורה כאמצעי ולא כמטרה .

ונטית הלב ועקמומיות השכל גרמה לחורבן העולם  וישרות  הלב ועשית הטוב  זה מה שיחזיר לנו את בית המקדש במהרה בימנו .

מדוע קבע לנו הקב"ה גורל בשעיר לעזאזל ? למה יש גורל בחלוקת הארץ לנחלה ? מה הקשר בין שני הגורלות ? למה משה עשה גורל שהיה צריך לבחור בשבעים זקנים? וכיצד כל זה קשור לשני המלאכים עוזא ועזאל ? לאחר מתן תורה מה תפקידו של עזאל ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד

בס"ד פרשת מסעי

מדוע  קבע לנו הקב"ה גורל בשעיר לעזאזל ? למה יש גורל בחלוקת הארץ לנחלה ? מה הקשר בין שני הגורלות ? למה משה עשה גורל שהיה צריך לבחור בשבעים זקנים? וכיצד כל זה קשור לשני המלאכים עוזא ועזאל ? לאחר מתן תורה מה תפקידו של עזאל ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד

 

במאמר הקודם שלנו דיברנו  על הגורל ומתי  נעשה הגורל בפעם הראשונה ע"י המלאכים והקב"ה כאשר בזמן דור הפלגה חילק הקב"ה את העולם לשבעים אומות ועם ישראל, וכיצד פירשתי  שהגורל מסמל העמקת השיתוף של המלאכים בהנהגת העולם וכיצד מתן תורה לעם ישראל העביר את כוח הבחירה החופשית מהמלאכים לעם ישראל ביתר פירוט ניתן לראות במאמר

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_25.html

ונשאלת  השאלה למה בחר הקב"ה לעשות גורל דווקא בשעיר לעזאזל?  ובחלוקת הארץ לשבטים ? כמו כן להבין מדוע ביצע משה גורל בבחירת 70 זקנים ?  .

לגבי השעיר לעזאזל  נראה שניתן להבין באופן ישיר את העניין

ואומר בבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

אותם מלאכים שהקב"ה נתן להם את הבחירה החופשית והיכולת למשא ומתן עימו מנסים להראות לקב"ה שבעצם הם צדקו כשלא רצו שיברא את האדם הראשון לכתחילה .ולכן הם רוצים לרדת לעולם ולהראות לקב"ה שהם יוכלו להתמודד טוב ביותר בעולם מאשר בני האדם ואכן הקב"ה נותן להם את ההזדמנות לרדת לעולם ולבחון את היכולת שלהם לעשות טוב יותר מהאדם .

והתוצאה הייתה שהם נכשלו בעריות מול בנות האדם והקב"ה נאלץ להביא את המבול ולהחריב את העולם . אבל עדיין אנו רואים שגם לאחר המבול יש לאותם מלאכים אחיזה בעולם

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

כלומר יש קשר ישיר בין אותם מלאכים שקבלו מהקב"ה את הבחירה החופשית ואת היכולת לעשות גורל לבין לעם ישראל שעושה גורל לשעיר לעזאזל . וצריך להגיד שבתוך עם ישראל יש צאצאים של אותם נפילים וגם להגיד שעצם זה שיש לך את הבחירה החופשית ואת היכולת לעשות גורל והכוח שנתן הקב"ה לעם ישראל אומר שיש בך יכולת לעשות חסרון בעולם ולא  לעשות במאה אחוז את רצונו של בורא עולם ,ולכן אתה חייב להגריל את השעיר לעזאזל כדי לכפר על המעשים שסותרים את רצונו של בורא עולם ולכן עם ישראל צריך ביום הכיפורים להקריב את השעיר לה' ואת השעיר לעזאזל

ואומר תלמוד בבלי מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנא דבי רבי ישמעאל: עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל.

ולכן צריך להפיל גורל ופוסק הרמב"ם שהגורל  מעכב בקורבן והביטוי ל"הפיל גורל" מרמז על הנפילה של אותם מלאכים שנפלו לעולם הזה . כלומר כוח גדול יותר ,כוח הבחירה גורם שיש על מה לכפר . הגויים שלא קיבלו את כוח הבחירה הזה אין להם צורך לכפר על מעשה עזאזל . וכאן אתה לומר שכוח הבחירה זה לא רק היכולת לבחור בין טוב ורע בין מצווה לחטא זה היכולת לעשות משא ומתן עם הקב"ה כלומר יכולת הנהגה על העולם הזה .

לסיכום  הגורל של השעיר לעזאזל מקשר ישירות בין העברת כוח הבחירה החופשית של המלאכים לעם ישראל וכוח זה מצריך אותנו לשלוח את השעיר לעזאזל .

ואנו רואים במדרש פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מה אמירה כמעט ישירה של הדמיון בין עם ישראל למלאכים :

אמ' סמאל לפני הב"ה רבון כל העולמים על כל אומות העולם נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי, אמ' לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא, ואם לאו אין לך רשות עליהם, לפי' נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא יקריבו את קרבנם, שנ' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, גורלו של הב"ה לקרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת, וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנ' ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה, ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ' לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלו"ם ביניה"ם יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. והב"ה שומע עתירתן של ישראל מן הקטיגור שלהם ומכפר על המזבח ועל המקום ועל הכהנים ועל כל הקהל מקטון ועד גדול ועל כל עונותיהם של ישראל ועל כל העם, שנ' וכפר את מקדש הקדש,

ועכשיו ננסה להבין את נושא הגורל בחלוקת הארץ  לשבטים

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות.  

ואומר רש"י מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

וראשו מארץ ישראל - שהיא גבוהה וחשובה מכל הארצות.

וצריך להגיד כשחילק הקב"ה את העולם לאומות ע"י הגורל ונקבע לכל אומה ואומה את החלק שלה בעולם לפי התפקיד  שלה . לכל איבר של האדם הראשון מתאים מקום מסוים בעולם ולכן עם ישראל שהוא העם הנבחר קבל את ארץ ישראל הוא החלק שקשור לראש של האדם הראשון ולכן מתאים לו ארץ ישראל.

והיות ונעשתה חלוקת העולם ע"י הגורל צריך לעשות את חלוקת הארץ ע"י הגורל . לכל שבט יש את החלק המגיע לו . חלוקת הארץ נעשתה ע"י גורל משני סיבות העברת כוח הבחירה החופשית מהמלאכים לעם ישראל מרגע קבלת התורה . חלוקת העולם נעשתה ע"י גורל ולכן ראוי שחלוקת הארץ תעשה ע"י גורל .

ועכשיו ננסה להבין מדוע כשמשה היה  צריך לבחור 70 זקנים לסנהדרין עשה משה גורל . וכאן הדמיון לגורל שנעשה ע"י הקב"ה והמלאכים מדהים ,היה גורל שנעשה ע"י הקב"ה ושבעים מלאכים וסה"כ 71 וגם כאן 70 זקנים ומשה סה"כ 71 . ולכן שצריך לקבוע 70 זקנים משתמשים בגורל .

משה היה צריך לקחת 6 אנשים מ 12 שבטים סה"כ 72 אנשים אבל הוא צריך להוריד 2 כי צריך רק 70 זקנים . כלומר היו 2 מיותרים ולכן עשה גורל . ומיד צריך לפרש  היה לנו  2 המלאכים שירדו לעולם ששם לא מקומם ולכאורה הם מיותרים . מלאך אחד  שחזר בתשובה ונמצא בין שמים לארץ ואחד עזאזל שלא חזר בתשובה . כלומר ה שנים המיותרים מסמלים את 2 המלאכים "המיותרים " שנפלו לארץ וזה לא מקומם ואת שני אלו צריך להוציא . ושני הסיבות הללו גרמו למשה לעשות גורל . הגורל שעשה הקב"ה ל 70 המלאכים , והצורך לסמל שיש כאן 2 זקנים מיותרים שמסמלים את  עוזא (יש מדרשים ששם המלאך השני הוא שמחזאי ) ועזאזל .

אבל עדיין קשה  אם כוח הבחירה של המלאכים עבר לעם ישראל מה תפקידו של  עזאל ? ומה הכוח שנשאל לו ?

אומר האלשיך ירמיהו פרק יג

שכחת אותי ותבטחי בשקר, הוא סמאל הוא עזאזל ונעשית שלו, נמצא שרוח מדבר הנזכר שהשעיר היה גורלו, הוא עתה גורלך מנת מדיך, וא"כ איפוא בך נמצאו ובך יהיו ולא יכפרם שעיר המשתלח:

כלומר עזאזל הוא סמאל הוא מלאך המוות שהוא שליח של הקב"ה אבל איבד לשיטתי את הכוח למשא ומתן עם הקב"ה דבר שעבר לעם ישראל וככה מפורש במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה, סוף רגע יצתה בת קול ואמרה הגיע סוף מיתתך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע זכור אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי (שמות ג) לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים זכור אותו היום שהייתי עומד על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות יצתה בת קול ואמרה לו אל תתיירא אני בעצמי מטפל בך ובקבורתך,

באותה שעה עמד משה וקידש עצמו כשרפים וירד הקדוש ברוך הוא משמי שמים העליונים ליטול נשמתו של משה ושלשה מלאכי השרת עמו מיכאל וגבריאל וזגזגאל,

כאן אנו רואים במפורש את הכוח של משה מול סמאל הוא מלאך המוות הוא עזאזל ואת השינוי שנעשה לאחר מתן תורה שמשה התגבר על עזאל שאיבד את כוחו ולפי המדרש נשאר כוחו רק ביום הכיפורים אבל השעיר לעזאזל מכפר על עם ישראל

 

 

 

פרשת מסעי בחירה חופשית רק לאדם ? האם למלאך יש גם בחירה חופשית ? מה המשמעות של הפלת גורל בשעיר לעזאזל ? ובחלוקת הארץ ? ומתי באה לידי סיום הבחירה החופשית של המלאכים ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד

בס"ד

פרשת מסעי בחירה חופשית רק לאדם ? האם למלאך יש גם בחירה חופשית ? מה המשמעות של הפלת גורל בשעיר לעזאזל ? ובחלוקת הארץ ? ומתי באה לידי סיום  הבחירה החופשית של המלאכים ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד

כתוב במדבר פרק לג

(נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ:

ויקרא פרק טז

(ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיקֹוָק וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:

יש 2  דברים שמפורש בתורה שנעשה גורל עליהם  אחד חלוקת הארץ והשני שני השעירים אחד לה' ואחד לעזאזל  ביום הכיפורים .

עוד גורל אחד שהיה בזמן משה אבל לא מוזכר בפרוש בתורה היה בבחירת 70 הזקנים מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בהעלותך פרק יא סימן כד

[כד] ויצא משה. מלפני ה': וידבר אל העם את דברי ה'. מה יהיה להם, ולא קבלו ממנו: ויאסוף שבעים איש וגו'. אמר משה כיצד אעשה, הקדוש ברוך הוא לא אמר לי שאקהיל כי אם שבעים איש, ואם אקח מכל שבט ושבט ששה, ומן שנים אקח חמשה חמשה, תהיה קנאה ביניהם, מה עשה נטל שבעים ושתים פתקין על שבעים פתקין כתב זקן, ושנים הניחם חלקים, ונתנם בקלפי ואמר להם הכניסו ידכם וטולו כל אחד ואחד פתק אחד, מיד הכניסו כל אחד מהם ידם ונטלו פתקין, מי שעלה בידו זקן, אמר לו הקדוש ברוך הוא רוצה בך, ומי שעלה בידו חלק, אמר לו הקדוש ברוך הוא אינו רוצה בך:

ונשאלת השאלה מדוע ב 2 המקומות הללו בחר הקב"ה שעם ישראל יעשה גורל?  מדוע לא ציווה הקב"ה על עם ישראל את חלוקת הארץ ישירות ללא גורל ? היה קובע גבול לכל שבט .  למה היה צריך את פעולת הגורל ? ומדוע בחר משה להשתמש בפעולת הגורל לבחור את 70 החכמים ?

הרי ברור לנו שכל מה שקורה בעולם נקבע ע"י הקב"ה אז מה ההבדל אם זה יעשה   ע"י ציווי רגיל או ע"י גורל . ולכאורה אפשר לומר אפילו שיש קצת בעיה בפעולת ההגרלה כי לכאורה פעולת ההגרלה נתפסת ע"י האדם כמשהו אקראי וניתן לטעות ולחשוב שזה מנותק מהשליטה  של הקב"ה ונשאלת השאלה למה הרגשה של מקריות תקבע את המציאות   ?

בו נבדוק מתי בפעם הראשונה השתמשו בגורל נכתב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד

ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים

נבחן את משמעות מה שנאמר פה . הקדוש ברוך הוא יורד עם המלאכים לארץ כדי לדון את דור הפלגה ומחליט לחלק אותם לשבעים ואחד אומות .הוא עושה גורל איזה אומה תהיה תחת איזה מלאך ומכניס את עצמו גם בגורל . לכאורה יש כאן  הסתכלות שוויונית בין הקב"ה לבין המלאכים והקב"ה מקבל חלק אחד מתוך 71 חלקים  הוא מקבל את עם ישראל וארץ ישראל לשליטה שלו .

וצריך לפרש ולהגיד שהקב"ה מתייחס למלאכים בצורה שוויונית למלאכים . ואומר רש"י בראשית פרק יא

(ז) הבה נרדה - בבית דינו נמלך, מענותנותו היתירה:

המלאכים משמשים כבית דין של העולם והקב"ה מתייעץ איתם לגבי הנעשה בעולם . בית דין פוסק לפי החוקים של הקב"ה , אבל כאן הקב"ה החליט לתת לאותם מלאכים חלק גדול יותר בשליטה על העולם ע"י זה שלא חילק בעצמו את העולם ואת האומות  למלאכים השונים וחידש בעולם את נושא הגורל . לכאורה הגורל נקבע ע"י הקב"ה כי הוא יודע מה יהיה הגורל אבל זה מנקודת המבט של הקב"ה ,אבל מנקודת המבט של המלאכים או של העולם זה לא נקבע ישירות ע"י הקב"ה אלה נקבע בהתערבות המלאכים ,מי שעושה את הגורל זה המלאכים והתוצאה זה הרגשה של שותפות של מי שעורך את  הגורל עם הקב"ה . ניתן לומר שלכאורה השותפות שלהם בעולם גדלה . ביצוע הגורל זה דרך להגדיל את השותפות של המלאכים בעולם לתת להם חלק גדול יותר בניהול העולם הזה .

 

 

כדי שלא נתבלבל ונחשוב שעצם קיום העולם או בריאת העולם יש למלאכים חלק ברא הקב"ה את המלאכים ביום השני או החמישי  בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה א

אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים, הה"ד (שם /תהלים/ קד) המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות, ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף, רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם /ישעיהו/ מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי וגו' מאתי מי אתי כתיב, מי היה שותף עמי בברייתו של עולם, ד"א כי גדול אתה ועושה נפלאות, בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה, וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא הוא לבדו ברא את העולם, הוא לבדו מתקלס בעולם, הוא לבדו מתהדר בעולמו, א"ר תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות, למה כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם.

כלומר בריאת העולם נעשה רק ע"י הקב"ה בלבד . וכל מי שאומר אחרת כאילו חס וחלילה יש לקב"ה שותפים בבריאת העולם עובד עבודה זרה בשיתוף . אבל כשברא את האדם שיתף הקב"ה את המלאכים ולכאורה התייעץ איתם ונתן להם את ההרגשה שיש להם חלק בבריאת האדם

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

הקב"ה ברא את העולם  וברא  את המלאכים עם יכולת עצמית של חשיבה ויכולת של דעה עצמית על העולם . יש להם יכולת לחלוק על הקב"ה ,להביע דעה על מעשיו וצריך להגיד שעצם היכולת הזאת זה לכאורה היכולת של בחירה עצמית . היכולת של המלאכים להביע את דעתם ,להיות בית הדין של הקב"ה , לנסות לשנות את דעתו זה החידוש שהכניס  הקב"ה לעולם לפני בריאת האדם . יכולת הבחירה החופשית נבראה קודם כל בעליונים ואחר כך בתחתונים עם בריאת האדם . החידוש של יכולת לעשות גורל נברא קודם כל בעליונים כשעשה הקב"ה גורל מי מהמלאכים ישלוט על איזה אומה , איזה מדינה תהיה לאיזה אומה , ורק לאחר מכן החידוש הזה עבר לעם ישראל דרך ציווי התורה .

אני רוצה להעלות רעיון  שהבחירה החופשית של המלאכים זה חידוש רק עד מעמד הר סיני .מקבלת התורה ע"י עם ישראל  נגמרה  האפשרות של המלאכים לבקר את מעשיו של הקב"ה ולכאורה עבר הכוח הזה לידי עם ישראל ובראשם משה ולכן אנו רואים שלמשה היה כוח של משא ומתן מול הקב"ה בהרבה מקרים ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

מה שאתה רוצה לעשות כו' כיון שהגיע לאנשי דור המבול שהיה כולו קטטה ודור הפלגה שהיה כולו שקר אמרו לא יפה אמרו ראשונים שהן ב' כתות מה"ש אמת ושלום שנצחת אותן וא"ל עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו' ר"ל עד יום מתן תורה שהיה הקדוש ברוך הוא כזקן מלא רחמים וכשיבה יושב בישיבה כמ"ש במדרשות עד זמן ההוא אסבול תרעומתכם על בריאת האדם ושם תמצאו תשובה כמ"ש בפרע"ק שהתרעמו מלאכים ג"כ בזה במתן תורה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם וגו' וא"ל הקדוש ברוך הוא למשה אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה כו' א"ל תורה שאתה נותן מה כתיב בה אנכי וגו' שבת לא תשא לא תרצח וגו' שהתורה היא סבה לבריאות עולם שקיימוה ישראל ודו"ק:

וצריך להגיד שהיכולת לבצע גורל מסמל את הכוח של עם ישראל שעבר מהמלאכים שהיו  בית דינו של הקב"ה לעם ישראל . ולכאורה אולי ניתן להגיד שסנהדרין של 70 חכמים ועוד אחד שהוא משה שהוא כנגד כולם מסמל את המעבר הזה של יכולת הבחירה שעבר לעם ישראל עם קבלת התורה כמו שהיה בגורל של שבעים האומות והקב"ה סה"כ 71  .

ונותר לנו להבין למה הגורל מתבצע בשעיר לעזאזל , בנחלה של ארץ ישראל לעם ישראל , ובבחירה של שבעים הזקנים אבל כל זה אכתב במאמר אחר
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_12.html

 

 

 

 

"ציווי אלוקי " - כיצד התורה הקדושה שלנו הקימה חומה עצומה מעין "חומה סינית" בין "הציווי האלוקי " לדיני אדם . האדם הוא בכור שטן היודע לתרץ את מעשיו ב 150 תירוצים טובים,נשאל כיצד התורה שלנו וחכמנו זיכרונם לברכה דאגו שלפחות בנושא חיי אדם , יהיה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי לפגוע בחיי אדם ? ונראה את ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם . ‏כ'/תמוז/תשע"ד

בס"ד

"ציווי אלוקי " - כיצד התורה הקדושה שלנו הקימה  חומה עצומה מעין "חומה סינית"   בין "הציווי האלוקי " לדיני אדם . האדם הוא בכור שטן היודע לתרץ את מעשיו ב 150  תירוצים טובים,נשאל  כיצד  התורה שלנו וחכמנו זיכרונם לברכה דאגו שלפחות בנושא חיי אדם , יהיה מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי לפגוע בחיי אדם  ? ונראה את ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם . ‏כ'/תמוז/תשע"ד 

במאמר הקודם דיברנו על  "הצו האלוקי " הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוות מצות עשה ומצות לא תעשה דיברנו והוכחתי שלא יכול להיות דבר כזה מוסר אנושי רק מוסר אלוקי  . לינק לקרוא את המאמר

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_18.html

ובסוף המאמר נשאלה קושיה חזקה כיצד ניתן להבחין ולדעת מתי זה "צו אלוקי "  ומתי זה מניפולציה אנושית שמתרצת את מעשיה ב"צו אלוקי" . ואנחנו הרי יודעים שהשכל האנושי הוא רב עוצמה ויודע להמציא הרבה תירוצים ואומרת הגמרא תלמוד בבלי מסכת יבמות דף טז עמוד א

מר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה,

כלומר הבכור של השטן יודע למצוא 150 תירוצים טובים לדבר שהוא לא נכון .

בו ננסה להבין כיצד התורה הקדושה שלנו מטפלת בנושא הרגיש והמסוכן הזה להשתמש ב"צו אלוקי"  כתירוץ למעשה אנושי בפרט בנושא חשוב כמו חיי אדם . .

רמב"ם הלכות עדות פרק ד הלכה א

עדי נפשות צריכין שיהיו שניהם רואים את העושה עבירה כאחד, וצריכין להעיד כאחד ובבית דין אחד, אבל דיני ממונות אין צריכין לכך, כיצד היה אחד רואהו מחלון זה כשעבר העבירה והעד האחר רואהו מחלון אחר, אם היו שני העדים רואין זה את זה מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יב

אחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ צריך התראה שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד שמא שוגג היה, וכיצד מתרין בו אומרין לו פרוש או אל תעשה שזו עבירה היא וחייב אתה עליה מיתת בית דין או מלקות, אם פירש פטור, וכן אם שתק או הרכין בראשו פטור ואפילו אמר יודע אני פטור עד שיתיר עצמו למיתה ויאמר על מנת כן אני עושה ואח"כ יהרג, וצריך שיעבור ויעשה תיכף להתראה בתוך כדי דיבור, אבל אחר כדי דבור צריך התראה אחרת,   

בו נבין את המציאות שהתורה מצוה אותנו  לדיני אדם . יש הרבה מצות שאם אדם עובר דינו מיתה בידי אדם כלומר בית דין , לכאורה  בית דין אמור להרוג הרבה  אנשים כי יש לא מעט אנשים שחוטאים . אבל התורה שלנו הבינה שצריך לעשות חומה מאוד גבוהה בדיני אדם כי כמו שאמרנו התורה יודעת שלא נכון לתת לאדם כוח יותר מידי גדול בדיני אדם ,כי יש אפשרות לנצל את הכוח שהתורה נותנת לאדם לרעה .

ובו נבחן את התמונה שעולה מדיני התורה   עומד אדם והולך לעבור עבירה חמורה שדינה מות בידי בית דין . כדי שנוכל להעמיד אותו לדין חייבים להיות 2 עדים הרואים אחד את השני ואת עובר העברה ,במידה והעדים לא רואים אחד את השני אין כאן 2 עדים והעדות פסולה. אותם 2 עדים צריכים לתת התראה לאותו אדם ללא התראה לא ניתן להעמיד אותו לדין הוא פטור . כיצד ניתנת ההתראה ? העדים צריכים להודיע לעובר העברה את סוג העברה המדויק שהוא עובר ומה העונש עליה במידה וטעו ולא פרטו את העברה הנכונה  או את העונש אותו אדם פטור . לאחר שאותם עדים התריעו עובר העברה חייב להגיד בפרוש "על מנת אני עושה" ורק אז הוא  חייב . יש לו כ 5 שניות להגיד את זה מזמן גמר ההתראה ואם עבר אותם 5 שניות פטור כי התורה הקדושה שלנו אומרת אולי שכח את ההתראה . אפילו אמר אני יודע הוא פטור כי לא אמר "על מנת אני עושה". אם נראה את התמונה בגדול הסיכוי להעמיד אדם לדין מוות בידי אדם הוא קלוש ביותר להגיע לכזה מצב שיש 2 עדים כשרים , התראה אמיתית , מענה של עובר העברה תוך כ 5 שניות , מענה נכון ולא שגוי על ידי עובר העברה זה מצב כמעט בלתי אפשרי . כלומר התורה נתנה כוח מאוד מוגבל לאדם להרוג אדם אחר .  ואפילו ניתן להגיד מנדט כמעט בלתי אפשרי להעמיד אדם אחר לדין מוות .

להעמיד לדין מוות אדם זה רק ע"י סנהדרין כתוב באבן האזל הלכות סנהדרין פרק יד

[יא] אין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית, והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשכה שבמקדש שנאמר בזקן ממרא לבלתי שמוע אל הכהן וגו' ומפי השמועה למדו שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות והוא שיהיה בית דין הגדול במקומו.

התורה הקדושה שלנו מרשה לדון דיני נפשות רק על ידי סנהדרין שיושבת בלשכה בבית המקדש . ברגע שסנהדרין לא יושבת בלשכה בבית המקדש לא ניתן לדון דיני נפשות כלומר רק כשהשכינה נמצאת בקודש הקודשים ורק שבית המקדש קיים יש לסנהדרין כוח לדון דיני נפשות כי כולם מבינים ורואים את הקשר בין הדין ובין הקדוש ברוך הוא אבל ברגע שסנהדרין לא יושבת בבית המקדש בלשכה  יש סיכוי שאנשים ינתקו את עצמם מדין תורה וידונו לפי שכלם האנושי ויתנתק הקשר בן הציווי האלוקי  לבן הדין בידי אדם ולכן אין לסנהדרין כוח לדון דיני אדם מחוץ ללשכה  .

כלומר התורה שלנו צמצמה את היכולת האנושית לדון בדיני אדם בצורה המכסימלית  האפשרית עם מגבלות חמורות על דיני הראיות וכל זאת להרחיק את האדם מהיכולת שלו להשתמש ב"ציווי האלוקי " לא כדין .

ולא רק זאת חכמנו שהבינו את ההרחקה הדרושה בין דיני אדם לדיני האלוקים גזרו על עצמם טווח ביטחון נוסף רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יד

ארבעים שנה קודם חרבן בית שני בטלו דיני נפשות מישראל אף על פי שהיה המקדש קיים, מפני שגלו הסנהדרין ולא היו שם במקומן במקדש.

ובתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לא עמוד ב

ותניא: ארבעים שנה קודם שנחרב הבית לא היה לשון של זהורית מלבין, אלא מאדים.

כלומר חכמים ראו את המצב של עם ישראל והחליטו שלא ניתן יותר לדון דיני נפשות כי הסיכון לדון דין אמת גדול גם אם הסנהדרין יושבת בבית המקדש והגבילו את היכולת שלהם לדון דיני נפשות .

והקדוש ברוך הוא דאג שבמצב של הסתר פנים לא נוכל לקיים את מחיית עמלק שקשור לחיי אדם

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד א

כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, שנאמר: +ישעיהו י'+ ואסיר גבלות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים, וכל דפריש - מרובא פריש.

כלומר היום אין לנו בפועל מצוות מחיית עמלק כי אנחנו לא יודעים מי זה עמלק . אנחנו רואים כשהאדם מתרחק מהאמת , מתרחק ממצב שהשכינה מצויה בבית המקדש , וכשיש הסתר פנים דאג הקדוש ברוך הוא לצמצם כמעט לחלוטין  את היכולת שלנו כיהודים להשתמש  ב"צו האלוקי"  בחיי אדם  בצורה פסולה .

ועוד יותר  תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א מלמד את עם ישראל את מצבו בזמן גלות בזמן שהשכינה בהסתר פנים :

לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א

אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

הקדוש ברוך הוא שהבטיח את כל הארץ לעם ישראל השביע את עם ישראל הנמצא בגלות  על 2 דברים

שלא יעלו ישראל החומה  , ושלא ימרדו באומות העולם .

רש"י מסכת כתובות דף קיא עמוד א

שלא יעלו בחומה - יחד ביד חזקה. ובשו"ת משנה הלכות חלק טו סימן ריג

ר"ל "ודאי דרשות לכל אחד מישראל לעלות לא"י אלא שלא יעלו ביחד ביד חזקה ולבנות להם חומות ירושלים"

כלומר הקדוש ברוך הוא השביע אותנו להתנהג בצורה זהירה מאוד עד שיבוא משיח צדקנו , אנחנו צריכים להבין שאנחנו  בגלות בארצנו ,אנחנו לא אריה אנחנו כבשה . צריך להתנהג מאוד בזהירות עם אומות העולם לא למרוד בהם ,לא לעלות החומה כי אין לנו את הכוח כמו בפרשה שלנו לנקום את נקמת הקב"ה  במדין  במדבר פרק לא

(ג) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְקֹוָק בְּמִדְיָן:

כי שהשכינה נמצאת אנחנו יודעים שהציווי של הקדוש ברוך הוא מתקיים אבל היום שיש הסתר פנים שכוח התורה שלנו נחלש , אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו יש לנו מלך ,יש לנו כהן משיח, יש לנו אורים ותומים יש לנו את כוח השכינה ולכן השביע אותנו הקדוש ברוך הוא להתנהג ככבשה. ואם לא נתנהג בצורה כזו נתנהג כאילו משה רבנו נמצא לצידנו אומר לנו הקדוש ברוך הוא ומזהיר אותנו "אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"  ואומר רש"י מסכת כתובות דף קיא עמוד א

מתיר את בשרכם - לשון הפקר.

אבל מצד שני משביע הקב"ה את אומות העולם  לא לנצל את המצב ולא לשעבד יותר מידי את ישראל . כלומר אנחנו אומנם כבשה אבל לא כבשה שהולכת לטבח . כלומר צריך לשמור על איזון בין לא למרוד באומות העולם לבין שלא ישעבדו אותנו יותר מידי .

למסקנה אנחנו רואים שהקב"ה וחכמנו הקימו "חומה סינית " בין הצו האלוקי לבין דיני אדם . ולכן אנחנו עם סגולה עם היחיד בעולם שיש כזאת הפרדה בין דיני אדם לבין דיני שמים . הקב"ה הטיל על עם ישראל מגבלות מאוד גבוהות שנראה לי ששום עם לא היה מקבל על עצמו . מצד אחד להיות העם הנבחר מצד שני עם שמתנהג כמו  כבשה ולא כמו אריה בזמן הסתר פנים . עם המושבע לא למרוד בגויים בזמן שהוא משועבד אליו , וגם אם לכאורה יש לו את הכוח למרוד בגויים הוא שם על עצמו מגבלות מאוד גבוהות , וממתין בסבלנות למשיח צדקנו . ויש חומות גבוהות מאוד שלא נתבלבל בין ציווי אלוקי למעשים הנובעים מהשכל האנושי חומה שלפעמים קשה לעמוד בה אבל אנחנו יודעים שזה רצון הבורא .

כי אם נגיד לעצמו הרי יש לנו 2 עדים שראו את הרוצח  ואפילו התריעו בפניו והוא ענה להם "על מנת אני עושה" אבל החסרון היחידי שהם לא ראו אחד את השני  והרוצח פטור  זה לא הגיוני זה לא מתקבל על הדעת . אבל אנחנו יודעים שכך רוצה בורא עולם ואנחנו יודעים שהרוצח הזה לא יקבל את עונשו בידי אדם אבל ברור לנו שיקבל את עונשו מידי בורא עולם

ואומר ירמיהו פרק יא

(כ) וַיקֹוָק צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי: ס

 

 

וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף זה במבט ראשון נשמע אכזרי ולא מוסרי ולא ניתן להבנה בשכל שלנו . האם קיים מוסר אנושי בעולם (חס וחלילה ) ללא אלוקים ? למה יכול להיות רק מוסר אלוקי ? והבעיה כיצד נדע שזה המוסר האלוקי ? עוזי ‏כ'/תמוז/תשע"ד

בס"ד

וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף זה במבט ראשון נשמע אכזרי ולא מוסרי ולא ניתן להבנה בשכל שלנו . האם קיים מוסר אנושי בעולם (חס וחלילה ) ללא אלוקים ? למה יכול להיות רק מוסר אלוקי ? והבעיה כיצד נדע שזה  המוסר האלוקי ?  עוזי  ‏כ'/תמוז/תשע"ד

במדבר פרק לא

 (יז) וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ:

ואמר תולדות יצחק במדבר פרק לא

 והתשובה אם היה אומר כן היה במשמע שלא יהרגו הזכרים בטף, אלא מבן ט' שנים הראוי לביאה דומה דאשה יודעת איש, לזה אמר הרגו כל זכר אפילו תינוק בן יומו.

פרוש משה מצווה את בני ישראל להרוג כל זכר בטף כלומר כל זכר אפילו הוא בו יומו וכאן נשאלת שאלה  (כמו בעוד כמה מצות כמו מחיית עמלק ) : קשה לנו לקבל את זה שיש להעניש ולהרוג תינוק בן יומו . זה לא מסתדר עם ההרגשה שלנו של צדק כפי שמוקבל היום . וגם בפרשה שלנו אנו רואים שמשה שולח את הצבא ואת פינחס לנקום במדיינים והם לא הורגים את הטף ואת הנשים ולכן משה קוצף עליהם כלומר גם להם היה  קשה לנקום ולהשמיד את כולם כי קשה  לאדם להיות טוטלי אפילו ברע.

ונשאלת השאלה מה זה מוסר ?  האם יש מוסר אנושי ?  אם יש מוסר בעולם ללא אלוקים וללא  תורה ? ומה המשמעות של מוסר אלוקי ?

בו נבחן את שני המצבים האפשרים

מצב ראשון :  נניח לרגע שאין חס וחלילה אלוקים ובעצם תמונת העולם   זה תמונת עולם חילונית שאומרת אין דבר כזה אלוקים יש חוקי טבע והאדם פועל תחת חוקי הטבע , ואנחנו בשכל האנושי שלנו ובהגיון שלנו נמציא  חוקי מוסר או כללי אתיקה מסוימים ונגדיר אותם בתור מוסר אנושי . "נמשפט"  את הכללים הללו לחוקי משפט את מה שאנחנו יכולים ואת מה שאנחנו מוכנים בתור חברה לקבל ,וזה יקבע את חוקי המשחק.  חוקי המדינה בתוך המדינה  , וחוקים בינלאומיים  בתור כללי המשחק בן מדינות .

ולמשל נקבע שהריגת מכוונת של ילדים ע"י מדינה או קבוצת אזרחים נחשב לפשע מלחמה  ובמידת היכולת הבינלאומית נתפוס את האשמים נעמיד אותם למשפט,  גם אם באותה מדינה זה מותר על פי החוק המקומי , כי כך נקבעו חוקי אותה מדינה כמו למשל בגרמניה הנצית .  האם באמת בקביעת כללים כאלו נוכל להגיד שהריגת  תינוק זה לא מוסרי . כדי שנוכל להגדיר מה זה מוסרי ומה זה לא מוסרי צריך להגדיר את הטוב ואת הרע . ולכן השאלה המרכזית האם בעולם חילוני ניתן להגדיר את הטוב ואת הרע ? והתשובה שלי זה שבתמונת עולם חילוני לא ניתן להגדיר את הטוב והרע כי בתמונת עולם כזו זה בלתי אפשרי . בעולם אתיאיסטי  יש רק מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה , מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה , מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה  כלומר כל מה שקורה זה תוצאה חד חד ערכית למצב הקודם ולכן בעולם כזה אין טוב ואין רע יש רק  מצב > חוקי פיזיקה >תוצאה     אין שום דבר אחר ולכן לא ניתן להגיד בעולם כזה זה טוב וזה רע . לעיון יותר מפורט נא לעיין במאמר שלי

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_13.html

כלומר בעולם אתיאיסטי  לא ניתן  להגיד זה לא מוסרי זה רע .

אם כך נשאר לנו תמונת מצב שנייה שיש בורא לעולם ויש קדוש ברוך הוא שברא את העולם

מצב שני : תמונת עולם שאלוקים  ברא את העולם .  בורא עולם  חייב להיות לא מוגבל לא בזמן ולא במקום ולא בכל דבר שנעלה על הדעת . כי אם בורא עולם מוגבל בזמן אז נקשה מיד  מי ברא אותו ? ובריאה של בורא זה סותר קיומו  של הבורא כי הוא לא בורא הוא נברא . ואם בורא עולם מוגבל במקום נשאל מה יש במקום האחר שהוא לא נמצא בו ומי ברא את אותו המקום ? ועוד פעם זה סתירה לקיומו של בורא עולם . ולכן אומר ה רמב"ם סדר תפילות כל השנה

אתה הוא קודם שנברא העולם אתה הוא אחר שנברא העולם אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון קדש שמך הגדול והקדוש בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו ברוך המקדש שמו ברבים, אתה הוא יי' אלהינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ובשמי השמים העליונים, אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים קבץ קויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים מי שיאמר לך מה תעשה.

הקדוש ברוך הוא בהגדרה חייב להיות ללא מוגבל בזמן ולכן כשהוא ברא את העולם וברא את הזמן מנקודת מבט  של העולם יש עבר הווה ועתיד אבל מנקודת ראית האלוקים העבר העתיד וההווה זה דבר אחד .  ולכן שהקדוש ברוך הוא אומר לנו להרוג תינוק עמלקי אנחנו מנקודת המבט שלנו לא מבינים את זה כי אנחנו רואים את ההווה ורואים תינוק יצור אנושי מדהים ללא עבר עם עתיד . אין דבר בעבר שלו שיכול לגרום לנו להרוג אותו ולכן זה לא מובן לנו למה להרוג אותו . אבל אצל הקדוש ברוך הוא העבר הווה ועתיד זה דבר אחד ואם הוא מצווה אותנו להרוג  אותו אנחנו מבינים בשכל האנושי שאנחנו לא מבינים למה לעשות את זה אבל הקדוש ברוך הוא בעל הראיה האין סופית על העולם מבין למה צריך לעשות את זה . ולעשות את זה נחשב לעשיית הטוב  . כי לעשות מה שבורא עולם אומר זה חייב להיות טוב .

להבנת העניין ניתן דוגמה של זווית הראיה האנושית . ככול שהזוית יותר רחבה יש לנו יותר ידע להבין את התמונה וככול שהזוית שלנו יותר מצומצמת אנחנו  פחות מבינים את התמונה . לקדוש ברוך הוא יש זווית אין סופית על המציאות  ולכל אחד מאיתנו יש זווית מאוד מצומצמת בהתאם להבנה שלנו את העולם . בו ניקח לדוגמה חיל אמריקאי מהקומנדו הימי המתאמן בניווט באחת המדבריות  בארצות הברית  החייל מנווט בלילה ותוך כדי הליכה באחת הואדיות  מגיחים  מאחורי סלע גדול 5  אנשים ותופסים את אותו חייל . הוא נאזק ואותם חמישה אנשים מעלים אותו על רכב שטח משוכלל שנוסע ללא אורות ומגיע  לאחר שעתיים נסיעה לחווה מבודדת  החייל מוכנס לחדר קטן ללא חלונות ומתחילה חקירה מאומצת של החייל. החוקרים מנסים להוציא מהחייל  ידע על הקומנדו הימי של ארצות הברית . החקירה  מתבצעת תוך עינויים פיזיים ופסיכולוגים קשים במשך כארבעה ימים . עכשיו בו ננסה להבין האם המעשה של אותם חוטפים הוא  מעשה רע או מעשה טוב מנקודת המבט של החייל  . וכאן זווית הראיה של התמונה משנה את טיב המעשה . אם נגדיל את הזום של התמונה אז נבין את המעשה עצמו . אם בהגדלת הזום נראה מסביב לבנין רכבים ממשלתיים של צבא ארה"ב נבין שהתבצעה פה  סידרת אימונים  שנקראת סידרת שבי שבו החייל עובר עינויים ע"י חוקרים מיומנים כדי לתת לחייל את המיומנות של נפילה בשבי . ואם נגדיל את הזום ונראה 2 רכבים מושכרים שנשכרו ע"י 2  תיירים בעלי דרכון קנדי מזויף נבין שאלו סוכנים רוסיים שרוצים להוציא מידע על  מבצעים של ארה"ב באזורים שונים בעולם . כלומר  זווית הראיה שלנו  האנושית משנה את הבנת התמונה של העולם והתג שאנו שמים על אירוע כרע או טוב יכול להשתנות מקצה לקצה בעקבות הגדלת הזום על האירוע . כל אדם  מוגבל מאוד בהבנת המציאות . לאדם אין יכולת לראות את העתיד ,וגם  היכולת לראות את ההווה ואת העבר מוגבלת מאוד .

גם  בלעם שכתוב עליו "וידע דעת עליון" כתוב  עליו במדבר פרק כב

(לא) וַיְגַל יְקֹוָק אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְקֹוָק נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו:

כלומר בני אדם לא רואים את המציאות כמו שהיא אנו רואים  מציאות מוגבלת מאוד ולכן  אין ביכולת האדם להעריך או לתת "ציון "  טוב או רע ומידה והוא נותן ציון טוב או רע הסיכוי שזה יהיה "נכון " הוא אפסי בגלל המוגבלות של ההבנה האנושית  . טוב או רע יכול לבוא רק מבורא עולם שיש לו  זום אין סופי ,ידע אין סופי , והעבר הווה ועתיד אצלו זה דבר אחד . ולכן טוב  זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר שזה טוב ורע זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר שזה רע . ולנו כבני אדם אין יכולת לשנות את זה או לתת לזה תג של מוסרי או לא מוסרי  אנחנו יכולים להגיד את זה אבל איין לזה שום ערך ממשי במציאות  . וכל ניסיון אנושי ליצר טוב או רע וירטואלי סופו לקרוס לתוהו . זה מה גם מה שמלמדת אותנו  ההיסטוריה ,  ראה דור  המבול ,דור הפלגה , קומוניזם , נציזים , ועכשיו אנו באמצע הניסוי הקפיטליסטי .

הכול נשמע עד כאן מתקבל על הדעת ונכון לוגית אבל יש לנו בעיה חמורה אנו רואים לאורך כל ההיסטוריה דתות שבשם הקדוש ברוך הוא הורגים ורוצחים ללא הבחנה ,בעבר היה זו דת הנצרות וכיום זה בא לידי ביטוי בעיקר בדת האיסלם כשהם משתמשים "בצו האלוקי " והורגים בשם הקדוש ברוך הוא  עשרות אלפים כל שנה .  הם משתמשים בהגיון הזה שמובא במאמר לעשות את "הצו האלוקי "  . איך אפשר לדעת האם זה באמת "הצו האלוקי " או מניפולציה שכלית של האדם ?  ואנו יודעים שהמוח האנושי גמיש כל כך והגמרא אומרת תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב

תנא: תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף טז עמוד א

מר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה,

אכן זה בעיה חמורה ביותר שאין לה פתרון פשוט . אבל במאמר הבא נדון כיצד התורה הקדושה שלנו מטפלת בנושא כיצד היא עושה הבחנה ברורה וגבול ברור בן מוסר אנושי לבין מוסר אלוקי . וגם כאן נוכל להבין ולחוש את הייחוד של תורת ישראל תורת חיים ואת עומק המחשבה וראית העתיד של תורת ישראל .

האם אליהו הנביא קיבל את התורה מחדש ? האם אליהו הנביא היה באותו מצב שעמד בו פינחס שכל קיומו של עם ישראל עמד על בלימה ורק מעשיו של פינחס כמו של אליהו הנביא גרמו להמשך העם היהודי ? ‏י"ג/תמוז/תשע"ד

בס"ד

האם אליהו הנביא קיבל את התורה מחדש ? האם אליהו הנביא היה באותו מצב שעמד בו פינחס שכל קיומו של עם ישראל עמד על בלימה ורק מעשיו של פינחס  כמו של אליהו הנביא גרמו להמשך העם היהודי ?  ‏י"ג/תמוז/תשע"ד

במדבר פרק כה

(יא) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:

בפרשת פנחס ,פינחס גרם לכך שעם ישראל לא הושמד ע"י הקב"ה בגלל החטא של זמרי בן סלוא

ואומר הזוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף מב עמוד א

וקשיא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר דאמר ר"א אליהו דא פנחס אי בשביל שקינא להקב"ה זה קינא וזה קינא.

אומר רבי אלעזר פינחס זה אליהו .

ואומר הכתר יונתן במדבר פרשת פינחס פרק כה פסוק יב

(יב) בִשׁבועה אמור לו מִן שמי הִנני גוזר לו את בריתי שלום ואעשׂהו מלאך חי ויחיה לעולם לבשׂר הגאולה בסוף הימים:

כלומר פינחס זה אליהו והתפקיד של אליהו הנביא להיות מלאך חי כלומר שילוב של מלאך ואדם חי והוא זה שמקשר את עם ישראל מזמנו של פינחס עד אחרית הימים .

ועכשיו בו נבחן מה קרה עם אליהו הנביא במלאכים א

(י) וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ:

אליהו הנביא נשאר יחידי לכאורה מכל עם ישראל וצריך לפרש שכל עתיד עם ישראל תלוי רק באליהו הנביא בדיוק באותו צורה שבו  הקב"ה אומר למשה בשמות פרק לב

(י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:

ותגובתו של משה היתה שמות פרק לב

(לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:

ומה אומר אליהו הנביא ?

מלכים א פרק יט

(ד) וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת אֶחָד וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְקֹוָק קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי:

וצריך להגיד שאליהו הנביא אומר אני לא טוב יותר מאבותיי כלומר משה היה מוכן להפסיד את עולמו כדי שעם ישראל לא יושמד ע"י הקב"ה גם אני מוכן להפסיד את עולמי תמורת המשך קיומו של עם ישראל

ואז יש לנו כעין קבלת תורה מחדש

מלכים א פרק יט

(ח) וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב:

אליהו הנביא הולך 40 יום ו40  לילה לחורב להר סיני לכאורה ללא אכילה במשך ארבעים יום בדיוק כמו משה שהיה בהר סיני 40 יום וארבעים לילה ללא אוכל ואצל אליהו זה  היה בכוח האכילה שאכל אליהו הנביא לפני ההליכה.

וכשהוא עומר מול הר חורב

מלכים א פרק יט

(יא) וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְקֹוָק וְהִנֵּה יְקֹוָק עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְקֹוָק לֹא בָרוּחַ יְקֹוָק וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְקֹוָק:

(יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְקֹוָק וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

ואומר הרד"ק מלכים א פרק יט פסוק יא

והנה ה' עבר - פי' כבוד ה' עבר לפניו כמו שאמר במשה רבינו עליו השלום ויעבור ה' על פניו ועבר לפניו תחלה רוח גדולה וחזק והיה אומר לו הקול לא ברוח ה' כלומר הכבוד ההוה לשעתו ומה שאמר מפרק הרים ומשבר סלעים דרך הפלגה ואמר לו הקול בעבור הרוח כי הכבוד לא היה עובר עדיין ואחר עבור הרוח היה רעש שרעש ההר ואמר לו הקול כי הכבוד איננו באש ואחר עבור האש עבר הכבוד עם קול דממה דקה והבין אליהו כי אז עבר הכבוד כשומעו קול דממה דקה:

 

 

 

וזה בדיוק כמו קבלת התורה ע"י משה בלוחות השניים  שמות פרק לד

(ד) וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים:

(ה) וַיֵּרֶד יְקֹוָק בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְקֹוָק:

(ו) וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:

 

כלומר צריך לפרש שאליהו הנביא היה מוכן למות כמו משה למען עם ישראל ולכן קבל את התורה כמו משה בלוחות השניים . ויש כאן הקבלה מלאה בן הדברים  .

ומדוע קיבל אליהו הנביא את זכות קבלת התורה מחדש?

וצריך להגיד שפינחס זה אליהו . פינחס תיקן את החיסרון של השכחה של משה ולמעשה תיקן את תורת משה . וזה נעשה שמשה היה חי  שאז התורה הייתה בשלמותה , רק במותו של משה נעשה חסרון בתורה ע"י שנשכחו 3000 הלכות אבל כשמשה היה חי הייתה תורתו שלמה וזה דבר יסודי בקבלת התורה ע"י עם ישראל (זאת הייתה הטעות של קורח ) . ולכן ניתנה הזכות הזאת של התיקון התורה גם  לאליהו הנביא והוא קיבל  את הכוח לתקן את התורה באחרית הימים ולכן קיבל אליהו הנביא את התורה במעמד דומה לקבלת הלוחות השניים כדי שיוכל לתקן לעתיד לבא את התורה  .ומהו התיקון של אליהו הנביא ? נאמר : תיקו ראשי תיבות של תשבי יתרץ קושיות והויות.. לסיכום :

פינחס זה אליהו

יש הקבלה של קבלת הלוחות השניים ע"י משה וקבלת תורה ע"י אליהו הנביא

משה היה מוכן להקריב את עצמו למען עם ישראל וכנ"ל אליהו הנביא

פינחס תיקן את תורת משה ואליהו הנביא יתקן לעתיד לבא את התורה

פינחס במעשיו הציל את עם ישראל וכנ"ל אליהו הנביא

 

 

 

 

 

פרשת פנחס מדוע הקב"ה היה מכלה את עם ישראל אם פנחס לא היה מקנא את קנאת הקב"ה ? מדוע מעשה של אדם אחד היה גורם להשמדת כל עם ישראל ? קורח היה גם אדם חשוב וגם חטא אז מדוע בפרשת קרח לא חשב הקב"ה לכלות את עם ישראל ? וכיצד זה קשור לאליהו הנביא ? ‏י"ג/תמוז/תשע"ד

בס"ד

פרשת פנחס מדוע הקב"ה היה מכלה את עם ישראל אם פנחס לא היה מקנא את קנאת הקב"ה ? מדוע מעשה של אדם אחד היה גורם להשמדת כל עם ישראל ? קורח היה גם אדם חשוב וגם חטא אז מדוע בפרשת קרח לא חשב הקב"ה לכלות את עם ישראל ? וכיצד זה קשור לאליהו הנביא ? ‏י"ג/תמוז/תשע"ד

במדבר פרק כה

(יא) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:

פרוש הפסוק שבמידה ופינחס לא היה מקנא את קנאתו של הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא היה מכלה את עם ישראל .

יש לי קושיה חזקה על הפסוק הזה  עם ישראל עשה חטאים גדולים בהרבה מהחטא הזה מעשה העגל וחטא המרגלים  והקדוש ברוך הוא סלח לעם ישראל מדוע היה מכלה את עם ישראל בגלל מעשה של אחד מישראל ?  אומנם מעשה חמור מעשה של נשיא לבית אב אבל סוף סוף זה היה מעשה של יחיד  , מה היה במעשה הזה שיכול לגרום לכך שהקדוש ברוך הוא ירצה לכלות את כל עם ישראל . ואם נתרץ שזמרי בן סלוא היה איש חשוב ,ישר נקשה ונגיד  גם קורח היה איש חשוב מהשבט החשוב ביותר בישראל שבט לוי וגם הוא חטא והקדוש ברוך הוא גרם רק לעדת קורח להיבלע באדמה ולא עלה על דעתו של הקדוש ברוך הוא לכלות את כל עם ישראל .

בו נבחן מה היה במעשה העגל ?  אומר הקדוש ברוך הוא למשה שמות פרק לב

 (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:

עם ישראל חטא אבל משה היה שלם ,התורה שקבל מהקדוש ברוך הוא הייתה שלמה ולכן יש לקדוש ברוך הוא אלטרנטיבה והוא לכלות את עם ישראל ולבנות את עם ישראל ממשה .

תגובתו של משה היתה שמות פרק לב

(לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:

ואומנם הקדוש ברוך הוא החליט לסלוח לעם ישראל בזכות משה .

בו נבחן מה קרה במעשה של פנחס

במדבר פרק כה

(ו) וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:

רש"י במדבר פרשת בלק פרק כה פסוק ו

לעיני משה - אמרו לו משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך וכו', כדאיתא התם:

והמה בוכים - נתעלמה ממנו הלכה כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו געו כלם בבכיה. בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא, שנאמר (שמות לב כ) ויטחן עד אשר דק וגו' וכאן רפו ידיו, אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו:

במעשה פינחס יש מצב חדש שלא  היה במעשה קורח , משה התעלמה ממנו ההלכה של כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו . כלומר באותו מעמד תורת משה לכאורה נפגמה לא הייתה שלמה ,הלכה אחת נתעלמה ממנו ונוצר פגם בתורת משה . גם כאן מגיע זימרי למשה ומאתגר אותו בהלכה מסוימת כמו שבא קרח למשה ואתגר אותו בנושא ציצית  אבל בפרשת קרח משה ידע את ההלכה תורתו הייתה שלמה ,והתורה כולה עמדה מול קורח ולכן קרח  ועדתו נענשו ולא עלה על דעתו של הקב"ה לכלות את עם ישראל אבל בפרשת פנחס יש מצב שבו זמנית אין התורה בשלמותה עומדת מול זמרי בן סלוא כי משה שכח את ההלכה  ויש לכאורה חסרון בתורה ואז לכאורה כוחו של משה לא מספיק כדי להגן עם ישראל .

למשה במעשה העגל היה שני  טענות לקדוש ברוך הוא  הראשון : שמות פרק לב

(יב) לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

והשני : (לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ

בפרשת פנחס  שני הטענות ההלו לכאורה לא תקפות הראשונה המצרים יבינו למה מכלה הקדוש ברוך הוא את ישראל כי נוצר פגם בתורה,  תורת משה נפגמה ולכן הוא יכול לכלות את עם ישראל מבלי שהמצרים יחשבו שהחיסרון בקב"ה , כמו כן הטענה השנייה נחלשה לכאורה בשכחה של משה את ההלכה ,משה לא יכול להגיד מחני נא מספרך ,כי יש פגם בתורה של משה ולכאורה הפגם הזה  אפילו שהוא קטן  גורם לכך שלא ניתן להגיד משה אמת ותורתו אמת  (מה שנאמר ע"י בני קורח בתוך האדמה )

ולכן צריך להגיד שנוצר מצב מיוחד בו אין הגנה לעם ישראל לא ממשה ולא מתורת משה כי נוצר פגם רגעי אומנם פגם קטן אבל מהותי . התורה חיבת להיות שלמה  לחלוטין . וידוע שאפילו הפגם הקטן ביותר פוסל את כל ספר התורה ולא ניתן לקרא בו,  זה מהות התורה .

וכאן נכנס פינחס  לתמונה הוא זוכר  את ההלכה .פינחס זוכר את ההלכה בשלמות הוא יודע אותה היטב

וכדי שנבין את זה הוא פועל באופן מידי . הוא אומר למשה את ההלכה כדי שהחיסרון בתורת משה יתוקן באופן מידי  . זה לדעתי הדבר העיקרי במעשה של פינחס וכדי להדגיש את זה שזו ההלכה ואין כאן ספק הוא פועל לפי ההלכה ותוקע את הרומח בזמרי בן סלוא וכזבי בת צור .

וזה המעשה שבגללו הוא מקבל מהקדוש ברוך הוא את בריתי שלום  במדבר פרק כה

(יב) לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:

בזכות פנחס לכאורה התחדשה הברית של הקדוש ברוך הוא עם  עם ישראל והוא יהיה המקשר בן עם ישראל לאחרית הימים

כתר יונתן במדבר פרשת פינחס פרק כה פסוק יב

(יב) בִשׁבועה אמור לו מִן שמי הִנני גוזר לו את בריתי שלום ואעשׂהו מלאך חי ויחיה לעולם לבשׂר הגאולה בסוף הימים:

וידוע שפינחס זה אליהו . ואליהו הנביא הוא יבשר לנו על ביאת  המשיח .

וכדי להבין את תפקידו של אליהו נא ראו מאמר שלי על 3000 הלכות שנשכחו במותו של משה .

 

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/02/3000-3000.html

פרשת קרח , בלק , בלעם ,פינחס האם זה תמונה אחת או כל אחד מעשה בפני עצמו ? וכיצד קשור בלק למלכות בית דויד ? וכן מה הקשר של פר לעזאזל ביום הכיפורים לפרשה שלנו ? ‏ו'/תמוז/תשע"ד

 

בס"ד

פרשת קרח , בלק , בלעם ,פינחס האם זה תמונה אחת או כל אחד מעשה בפני עצמו ? וכיצד קשור בלק למלכות בית דויד ? וכן מה הקשר של פר לעזאזל ביום הכיפורים לפרשה שלנו ? ‏ו'/תמוז/תשע"ד

בו  נבחן   את מסע ארבעים שנה במדבר בראי הפרשה שלנו פרשת בלק

כתוב במשנה מסכת אבות פרק ה

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשרה על הים עשר נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר שנאמר (במדבר י"ד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

הקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל מארץ מצרים וכמו שכתבתי במאמרים הקודמים הקדוש ברוך הוא ברא את העולם מחדש עם תנאי של קבלת התורה ע"י עם ישראל . עם ישראל בעצם נולד בארבעים השנה לעם והמסע של ארבעים השנה דומה לתינוק שנולד ומתחיל להכיר את העולם ומנסה לראות באיזה סביבה הוא חי . וזה בעצם העשרה ניסיונות שניסו עם ישראל את הקדוש ברוך הוא . המסע במדבר הייתה במציאות רוחנית ששלטה בו מידת הדין . אתה עושה מעשה ומיד מקבל את העונש יש מעשה ויש ישר תוצאה . אומנם הקדוש ברוך הוא הפעיל את מידת ארך אפים אבל היה זה מידת ארך אפים גלויה לכולם     . בחטא המרגלים רצה הקדוש ברוך הוא להשמיד את עם ישראל אחרי הפעלת מידת הדין אבל מידת ארך אפים פעלה ומסע בני ישראל  הוארך ל  40 שנה אבל כל מי שהיה שותף לחטא המרגלים נקבר במדבר . כולם ידעו את זה התכוננו  לזה כלומר לא היה הסתר פנים הכול היה גלוי וידוע החטא והתוצאה שלו .

החטא של קורח , פרשת בלק ובלעם , לא היו חלק מהעשרה ניסיונות . כתבתי באחד המאמרים הקודמים והבאתי  הוכחות שפרשת קרח , בלק ובלעם , ומעשה פינחס יש להם קשר ישיר לנפילים שהם באו מבניהם של המלאכים שהגיעו לארץ עוזא ועזאל .  

ועכשיו אני רוצה להיכנס ולהבין את הקשר של בלק ובלעם לבני הנפילים

1. המלאכים עוזא ועזאל היו נגד בריאת העולם וגם בלעם ובלק היו נגד קבלת התורה ע"י עם ישראל     *)
2. בלעם קיבל את כל הידע שלו מעזא ועזאל והזוהר הקדוש אומר שבלעם ינק מעזא ועזיאל * *)
3. עוזא היה השר של מצרים ובלעם היה היועץ של פרעה
4. גם המלאכים ביקשו רשות מהקדוש ברוך הוא ,וגם בלעם ביקש את רשותו של הקדוש ברוך הוא
5. המלאכים חטאו והחטיאו בעריות .בלעם חטא והחטיא בעריות
6. הנפילים עסקו בקסמים וכשפים וכך גם בלעם ובלק

 

*) ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד קעא

 וכן ביום הכפורים הוא התגלות זה ונשא השעיר עוונותם לעזאזל ואמרו (יומא פ"ז ב) לכפר על מעשה עוזא ועזאל הם גם כן אלקים שחטאו והחטיאו בדור המבול על ידי שקיטרגו בבריאת אדם והראה להם ה' יתברך דאל תדון חבירך עד שתגיע למקומו, כי הם כשבאו לעולם הזה הגופני נעשה מהם שורש הרע וכתר דקליפה וסיטרא אחרא ויניקת בלעם מהם כמו שמובא בזוהר (בלק קצ"ד א) והוא הדעת דקליפה .

**) בראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 29

ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך. א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'.

 

 

 

 

 

 

ולכן מה שאנו רואים שגם הנפילים וגם בלעם כפרו בקבלת התורה ע"י עם ישראל . זה המהות של בלעם ושל בלק וגם של קורח . הם רצו לבטל את ההחלטה של הקדוש ברוך הוא לתת את התורה לעם ישראל ובעצם  השתמשו בכל הידע שלהם כדי לפגוע בהחלטה של הקדוש ברוך הוא . קורח יצא  נגד מצוות הציצית ראו מאמר היום בנושא . עוזא ועזאל ירדו לעולם כדי להוכיח לקדוש ברוך הוא שהם יותר טובים מבני האדם והיה זה טעות לברוא את האדם ,ואז הם חטאו עם בנות הארץ והקדוש ברוך הוא החליט  להביא את המבול כלומר גלגול העולם לתוהו ובריאתו מחדש  .

לפי המדרש אחד המלאכים חזר בתשובה ואחד המשיך במעשיו (יש מדרשים שהמלאך השני הוא עוזא )

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

ומתוך ההבנה הזאת על מה שקרה במדבר  צריך להגיד שיש לעם ישראל שני אויבים

אויב ראשון זה היצר הרע שבעם ישראל וזה מידת האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא ומידת הביטחון שלנו שיכולתו של הקדוש ברוך הוא להוביל את עם ישראל לגאולה ,  וזה העשרה ניסיונות שניסינו את הקדוש ברוך הוא .

ואויב שני הוא אויב חיצוני (לא רק גויים אלה יהודים שיונקים משרו של עמלק בלק ובלעם )  שבא  מהגבוה ביותר ,הכופר ומנסה לקעקע את קבלת התורה ע"י עם ישראל כוחות אלו הם כוחות חזקים בעלי ידע רב ויכולת גבוהה ובעלי יכולת נזק גדול לעם ישראל. בדיוק  כמו שבלעם יכול לכוון לכעסו של הקדוש ברוך הוא  וחס וחלילה יכול לגרום להשמדת עם ישראל והעולם כולו .

וצריכים גם להבין שגם בתוך הרע הזה יש גם טוב ותפקידנו לברור את הטוב מהרע כמו רות שממנה  יצאה מלכות בית דויד ובתלמוד בבלי מסכת סוטה דף מז עמוד א

והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות, שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה +מלכים א' ג+ אלף עולות יעלה שלמה, ואמר רבי יוסי בן חוני: רות בתו של עגלון בנו של בלק היתה!

ועד כדי כך עניין המלאך עזאל משפיע על עם ישראל נקבע הפר לעזאזל ביום הכיפורים כדי לכפר על מעשה עזא ועזאל

תלמוד בבלי מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנא דבי רבי ישמעאל: עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל.

והמסקנה שלי שיש לראות את פרשת קרח , בלק ,פנחס   בתמונה אחת  ולא כתמונות  נפרדות