בס"ד
מה עדיף חכם בעל מראה או חכם מכוער ?
הרמב"ם אומר בעל מראה והגמרא בנדרים אומרת שעדיף מכוער אז מה האמת ? וכיצד זה תלוי בבנין בית המקדש ? ה'/אב/תשע"ד
אומר הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב
הלכה ו
כשם שבית דין מנוקין בצדק כך צריכין
להיות מנוקין מכל מומי הגוף, וצריך להשתדל ולבדוק ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה בעלי
קומה, בעלי מראה, נבוני לחש, ושידעו ברוב הלשונות כדי שלא תהא סנהדרין שומעת מפי
התורגמן.
וכן כתוב במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא
פרשה י
ותבא האשה וגו' מראהו כמראה מלאך
וגו' מכאן שלא היתה שורה השכינה אלא על בעלי מראה
ואמר הלחם משנה הלכות סנהדרין פרק ב
כל אלה התנאים של בעלי מראה ובעלי
שיבה ובעלי קומה תנאים של יופי הם ומסתייה דמיעט לן קרא בעלי מומים אלא שנאמר שאם
אינם יפים לא סגי בלאו הכי זו אין סברא אלא ודאי שלא אמרן ר' יוחנן אלא על צד היותר
טוב ולא לעיכובא
אם כן מצאנו שתלמידי חכמים היושבים בסנהדרין צריכים להיות בעלי מראה כלומר יפים לא
שזה מעכב אבל יש לכך עדיפות
אבל בגמרא ב תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נ עמוד ב
אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן
חנניה: תורה מפוארה בכלי מכוער! א"ל: למדי מבית אבוך, במה מניחין יין? אמרה
ליה: במאני דפחרא. אמר לה: כולי עלמא בפחרא, ואתון במאני דפחרא? אתון אחיתון במאני
דכספא ודהבא. אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא, וסרי. אמר לה: אף אורייתא כן.
והאיכא שפירין וגמירין! אמר לה: אי הוו סנו הוו גמירין טפי.
וכן בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א
(ואמר) +מסורת הש"ס: אמר+ רבי
חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים - לומר לך:
מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי
שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין,
ובחלב. דכתיב הוי כל צמא לכו למים, וכתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא
מחיר יין וחלב, לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף
דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן
חנניה: אי, חכמה מפוארה בכלי מכוער!
יוצא לנו שיש סתירה מהותית במקום אחד כתוב שתלמיד חכם צריך להיות יפה
ובעל מראה ובגמרא בנדרים ומסכת תענית כתוב שתלמיד חכם עדיף שיהיה מכוער .
ומפרש רש"י מסכת תענית דף ז עמוד ב
אי הוו סנו - אותם נאים שהם חכמים.
טפי הוו גמירי - שאי אפשר לנאה
להשפיל דעתו, ובא לידי שכחה
כלומר מפרש רש"י שחכם מכוער משפיל
את דעתו הוא עניו יותר ולכן לא בא לידי שכחה אבל אחד שהוא יפה לא יכול להשפיל את דעתו ובא
לידי שכחה . אם כן מה ההבדל למה פעם אחת
צריך להיות יפה ופעם שנייה זה חסרון ועדיף להיות מכוער .
אני רוצה לתרץ את הקושיה שמדובר בשני
זמנים שונים זמן שהיה קיים בית המקדש וזמן שלא קיים בית המקדש . התנאי של בעל מראה
מדובר בחכם שיושב בסנהדרין אומנם סנהדרין היה קיים בזמן שבית המקדש לא היה קיים
אבל עיקר קיומו של סנהדרין הוא בזמן שבית המקדש היה קיים .
לאחר חורבן בית המקדש מופיעים גם בגמרא
וגם במדרש שינויים בכל התחומים ויש הפרש במציאות בין הזמן שבית המקדש קיים לזמן
שבית המקדש חרב כתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ד
(ד) כמגדל דוד. מה מגדל דוד היה גבוה
מכל המגדלים שבירושלים, כך בית המקדש גבוה מהכל: צוארך. זה בית המקדש, מה צואר זה
לראש ואם נהפך אין לו חיים, כך משחרב בית המקדש נגרע קרן ישראל. מה הצואר נאה לגוף
אף בית המקדש נאה לעולם. מה הצואר רוב תכשיטין בו, אף ישראל בזמן שבית המקדש קיים
רוב הטובות של עולם היו להם. בנוי לתלפיות.
וצריך לפרש כשבית המקדש היה קיים לעם
ישראל היה רוב הטובות אבל ברגע שנחרב בית המקדש הכול התהפך וכן אנו רואים שינוי נוסף בחגי פרק א פסוק ו
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט
אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ
וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב: פ
ואומר רש"י חגי פרק א פסוק ו
(ו) והבא מעט - בעון בכורים שבטלו:
אכול ואין לשבעה - בעון ביטול מנחות:
שתו ואין לשכרה - שניטל טעם היין לפי
שבטלו הנסכים:
לבוש ואין לחום לו - בעון בגדי כהונה
שבטלו:
והמשתכר משתכר אל צרור נקוב - כל
ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב
טבע האדם
השתנה ,טבע המאכלים השתנה , ההנאה מאוכל ושתייה השתנו כלומר חורבן בית המקדש שינה
את טבע האדם וגם שינה את הטבע עצמו .
וגם מידת הדין השתנתה אומר המדרש תנחומא
(ורשא) פרשת תצוה סימן יג
ארשב"ג משום ר' יהושע משחרב בית
המקדש אין לך יום שאין בו קללה שנאמר (תהלים ז) ואל זועם בכל יום,
והמדרש מספק הסבר על השינוי . יש
שינוי למטה כלומר בארץ ולכן יש שינוי למעלה
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לג - אנכי
אנכי
ויהי בשלשים שנה וגו' וארא מראות
אלהים [וגו'] ומתוכה דמות ארבע חיות [וגו'] וארבע כנפים לאחד וארבע כנפים [וגו']
(יחזקאל א' א' עד וי"ו), אמר הקדוש ברוך הוא שמא תאמר מה ראה ישעיה לראות שש
ויחזקאל ארבעה, והוא אומר לכם משחרב בית המקדש בטלו [אותן] שהיו מעופפים [בהם],
אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ובטל (חורבן) [הרובן] של מטן בטל עוד של מעלן,
המסקנה מהמדרשים והכתוב בגמרא שהיה שינוי
נרחב ביותר במציאות ובעולם עם חורבן בית המקדש וזה מתרץ את הקושיה לי שלפני שחרב
בית המקדש היה יתרון ליופי בתלמיד חכם ולאחר חורבן בית המקדש תכונת היופי נהפכה
לחיסרון. האם לשינוי הזה יש הסבר שמתיישב על השכל מדוע כשהחרב בית המקדש יש יתרון
לתלמיד חכם שאין בו יופי ולכאורה הכיעור
נותן לו את הכוח לשמר את התורה שלו ?
הפתרון שלי לתירוץ העניין זה מידת הענווה
והגאווה. תלמיד חכם בזמן שבית המקדש היה קיים והיה בעל מראה עדיין היה מולו את בית המקדש במלא תפארתו ואומר התלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד ב
מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה
בנין מפואר מעולם
ואומרת המשנה מסכת אבות פרק ה
[ד] עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית
המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם
כלומר עדיין היה אותו חכם יכול להיות
עניו כי ראה מולו את בית המקדש ואז יכול היה להישאר עניו אבל כשנחרב בית המקדש לא
היה מול אותו חכם משהו שיכול להוות משקל נגד לתכונות שלו ולכן הסיכוי שיישאר עניו
היה סיכוי נמוך ולכן היה בעל גאווה . ולכן
רק חכם שהוא מכוער יכול לשמור על הענווה
שלו ולהשפיל את דעתו ולכן יכול לשמור על התורה שלו כפי שאומר רש"י . אבל חכם
בעל מראה יש סיכוי גבוה שהגאווה שלו תגרום לו להתאמץ פחות לא להשפיל את דעתו ולכן לא יוכל לשמר את תורתו בצורה
מיטבית .
ולכן משה היה עניו שבאדם במדבר פרק יב
(ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה ענו עָנָיו
מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ס
והסיבה במדבר פרק יב
(ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ
וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְקֹוָק יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם
לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה:
כשמול התכונות של משה שהיה עשיר גבוה
חכם וכד' יש את התמונות של מראה אלוקים ולא בחידות כיצד יכול להיות משה בעל גאווה
? כי הוא רואה בבירור ומבין את הקטנות שלו מול הגדלות של האלוקים ,אבל היום תכונות כאלו גורמות לאדם גאווה כי
הוא לא רואה מולו מציאות גבוהה יותר כי בית המקדש נחרב . יהי רצון שיבנה בית המקדש
במהרה בימנו במלו תפארתו וגם אותם אלו שהם גם תלמידי חכמים וגם בעלי מראה יוכלו
להשפיל את דעתם ולשמור על תורתם .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה