בס"ד
פרשת ויקרא האם חז"ל טעו ? האם הם יכולים לטעות ? מהי אמת "הלכתית" ומהי אמת "אמיתית" ממתי יש שני צורות של אמת ? האם אמת "הלכתית" היא שקר ? מהו הכלי שלנו להבין את העולם ?
איך מתנהגים בעולם של הסתר פנים ? ב'/ניסן/תש"פ
פרשת ויקרא האם חז"ל טעו ? האם הם יכולים לטעות ? מהי אמת "הלכתית" ומהי אמת "אמיתית" ממתי יש שני צורות של אמת ? האם אמת "הלכתית" היא שקר ? מהו הכלי שלנו להבין את העולם ?
איך מתנהגים בעולם של הסתר פנים ? ב'/ניסן/תש"פ
כתוב בויקרא פרק ד
(יג) וְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת
יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת
מִכָּל־מִצְוֹ֧ת יְקֹוָ֛ק אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ:
יש שאלה עקרונית שנשאלת על חז"ל האם
חז"ל טעו ?
הגמרא במסכת הוריות דנה בנושא ואומרת
משנה מסכת הוריות פרק א
הורו בית דין לעקור את כל הגוף אמרו אין
נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת
ולקיים מקצת הרי אלו חייבין כיצד אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום
פטור יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור יש עבודה זרה בתורה
אבל המשתחוה פטור הרי אלו חייבין שנאמר (ויקרא ד') ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף:
כלומר המשנה במסכת הוריות אומרת שיכול להיות מצב
שבית דין יוכלו להגיע למצב שיגידו אין נידה בתורה או אין שבת בתורה ואומר תפארת ישראל - יכין מסכת הוריות פרק א משנה ג
כו) בתורה. נקט הנך ג', נדה, שבת, ע"ז, משום
דבכולן יש בהן הסתעפות רב, ושייך גבייהו הסיפא דהתירו מקצתו ואסרו מקצת. ותו
דקמ"ל דאף דכולן ידועין לכל, דכל איש יש לו אשה, ובכל שבוע יש שבת, וע"ז
הוא העיקר היותר גדול לכל ישראל, ובלעדם אין מקום לתורה, אפ"ה מחשבו ב"ד
כשטעו בהנך, ולא מחשבו מזידין:
ואומר רש"ר
הירש ויקרא פרק ד פסוק יג
ונעלם דבר מעיני הקהל וגו'. בית הדין
הגדול הוא בבחינת "עיני הקהל". הם חכמי ישראל, וחכמת האומה היא בלבם. הם
דולים דעת מן התורה ולומדים ממנה מה יעשה העם. נעלם דבר מדעת חכמי האומה. הם נתפשו
להבנה מוטעית של התורה ("ישגו") וכך הסיחו את הדעת מדבר האמור בה
("ונעלם מהם דבר"). בהוריות ז ע"ב נראה, כאילו "ישגו"
מציין "שגגת המעשה". אך אין ספק ש"ישגו" מתייחס כאן אל
"עדת ישראל" - שהיא הסנהדרין; והן מעשה הסנהדרין איננו קובע בנידון זה.
נראה אפוא, שזו כוונת הגמרא: אילו נאמר רק "ישגו ועשו", היינו אומרים,
שמדובר כאן בשגגת מעשה של הסנהדרין. אך הכתוב אומר "ישגו ונעלם"; ומכאן,
שהיתה שגגת הוראה של הסנהדרין - וזו הפכה לשגגת מעשה של הקהל. טיב שגגת ההוראה
מבואר יותר שם ג ע"ב - ד ע"א: "הורו בית דין לעקור את כל הגוף,
אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה, הרי אלו פטורין; הורו לבטל
מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין (כגון: אמרו, הוצאה מרשות לרשות אסורה בשבת, אך
מותר להושיט ולזרוק)... שנאמר ונעלם דבר - ולא שתתעלם מצוה כולה". עוד אמרו
שם: "אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו". שכן דבר
שהצדוקין מודין בו - מתוך שהוא מפורש בכתוב - "זיל קרי בי רב הוא": כל
תלמיד חייב לדעת זאת וכל ילד יהודי יודע; שוב אין זה עניין להוראת סנהדרין
ומקור הדין הזה בתורה ויקרא פרק ד
(יג) וְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת
יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת
מִכָּל־מִצְוֹ֧ת יְקֹוָ֛ק אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ:
(יד) וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ
עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ
אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹהֶ֥ל מוֹעֵֽד:
כלומר התורה מביאה אפשרות שסנהדרין כולה יכולה
לטעות באחת ממצות התורה . כלומר אין
חסינות לחז"ל מטעויות או פרוש לא נכון של המציאות . והתורה מורה לנו מה לעשות
בכל מקרה וכן הנידון בנשיא או כהן משוח . מכאן אנחנו לומדים שהמציאות העומדת לפנינו
היא מציאות שניתן לטעות בה .
אבל מיד יבוא אלו שרוצים לבקר את שומרי המצוות
ויגידו רק רגע אם בית דין שלכם טועה אז יכול להיות שכל ההלכות בשולחן ערוך הם טעות
ואתם עושים מעשה לא נכון . כלומר המציאות היא א' ומה שאתם עושים הוא ב ' אז מה
ההבדל בניכם לבינינו . אנחנו לא מאמינים בקב"ה אבל אתם שכן מאמינים יכול
להיות שתגלו שכל החיים שלכם עשיתם לא נכון . זה שאלה טובה וננסה לענות עליה
שהקב"ה ברא את העולם הוא
הסתכל בתורה וברא את העולם כמו שכתוב בזוהר פרשת תרומה
כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּכָל
דָּבָר וְדָבָר, לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָלָה בְרָצוֹן לִבְרֹא אָדָם שֶׁיִּהְיֶה
מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. כָּעֵת, כָּל מִי
שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַיֵּם אֶת
הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.
אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה
וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ
שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם.
ולכן ברור
שאם הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם וכתוב בתורה מצב של טעות הקב"ה טבע
בעולם מציאות שיכול להיות בה טעות וכפי
שאנחנו רואים בתורה צריך לחלק את הזמנים של העולם ל 5 זמנים שונים
1. מבריאת העולם עד המבול 2. מהמבול עד מעמד הר
סיני 3. ממעמד הר סיני עד מותו של משה רבנו . 4. ממותו של משה רבנו עד ביאת המשיח 5.
מביאת המשיח עד יום הדין הגדול .
מבריאת האדם עד למבול היה מעשיו של האדם
ניכרים בבריאה
בבריאת העולם ברא
הקדוש ברוך הוא את האדם מן האדמה ובעצם העולם כולו היה מעשה אחד , האדם
משפיע על העולם והעולם משתנה לפי מעשיו של האדם . האדם הראשון וכל העולם לפני דור המבול יכלו לראות בצורה
מוחשית כיצד המעשים שלהם משפיעים על העולם , על האדמה , על החיות
וכתוב מפורש בבראשית פרק ו
(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי
הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס
ואומר רש"י
בראשית פרשת נח פרק ו פסוק יב
(יב) כי השחית כל בשר - אפילו בהמה חיה
ועוף נזקקין לשאינן מינן:
את הארץ - כמו מן הארץ, ודומה לו (שמות ט
כט) כצאתי את העיר, מן העיר, (מ"א טו כג) חלה את רגליו, מן רגליו. דבר אחר את
הארץ עם הארץ, שאף שלשה טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח
פרק ו
יא) ותשחת הארץ. בכל מקום שהאדם חוטא לוקה
הארץ, משל לבן שחטא מלקין אומנתו תחתיו, כשם שנאמר באדם הראשון ובקין: לפני
האלהים. כסבורין היו שאין הקדוש ברוך הוא מכיר מעשיהם, והכתוב מעיד לכן יכיר
מעבדיהם והפך לילה וידכאו (איוב לד כה): ותמלא הארץ חמס
פרוש הדבר שמעשיו של האדם השפיעו על הארץ ועל
החיות וכולם ראו במוחש כיצד המעשים שלהם גורמים לארץ קלקול באופן ממשי .
והקדוש ברוך הוא ראה שלא ניתן כך לקיים את
העולם הביא את המבול על העולם והחליט לשנות
את הבריאה ולנתק את הקשר בן מעשי האדם לעולם חוץ מארץ ישראל
רק במקום אחד לא השתנו סדרי העולם וזה בארץ ישראל
לדעתו של רבי יוחנן שהמבול לא ירד בארץ ישראל
. בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לג
ויוסף שלח את היונה. ותבא אליו היונה וגו'
[טרף בפיה וגו'] מהו טרף קטיל היך דאת אמר טרף טרף יוסף (בראשית לז לג) אמר לה
אילו שבקתנה אילן רב הוה מתעבד. מאיכן הביאתו, ר' אבא מישבוטוטין שבארץ ישראל
הביאתו, ר' לוי אמר מהר המשחה הביאתו דלא טפת ארעא דישראל במבולה, הוא שהקב"ה
א' ליחזקאל בן אדם אמ' לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם (יחזקאל כב כד)
ארץ ישראל שונה מכל הארצות שעדיין נשאר הקשר בן
הארץ למעשי האדם כמו שכתוב
ויקרא פרק יח
(כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם
בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:
כלומר לאחר המבול רק בארץ ישראל נשאר הקשר בן מעשי
האדם לארץ עצמה .
במעמד הר סיני כאשר הקב"ה נתן למשה את התורה
ועד מותו של משה המציאות בעולם היית מציאות שבו מעשי עם ישראל השפיעו באופן מידי
על העולם והעולם השפיע באופן מידי על עם
ישראל .
העולם היה במצב של מידת הדין כלומר השפעה מידית של
מעשי האדם עליו . וכך כתוב על מעשה העגל
רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק ד
עגל מסכה - כיון שהשליכו לכור, באו מכשפי
ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים ויש אומרים מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסיר
בנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם, וטס שכתב בו משה עלה שור, עלה שור, להעלות
ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכורש ויצא העגל:
כלומר מעשה העגל היה מתוך נס כלומר העגל נעשה
מעצמו .
וגם המן היה מתוך נס ונתן פרנסה לעם ישראל משמים
באופן מדויק כל אחד לפי מעשיו. ומתוך הנס הזה רצו עם ישראל לאכול בשר היה להם קשה עם
אוכל משמים . וקבלו את השלו אומר הספרי זוטא פרק יא פסוק ו
(ו). ועתה נפשנו יבשה
אין כל, אמרו עתיד הוא המן להתפח בתוך כריסינו להרגינו
וכי יש לך ילוד אשה שאינו מוציא מה שהוא אוכל
וגם במדבר פרק יא גם מעשה השלו
(לב) וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם
כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת
וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים
וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה:
(לג) הַבָּשָׂ֗ר
עוֹדֶ֙נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְקֹוָק֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם
וַיַּ֤ךְ יְקֹוָק֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד:
ולמה זה היה המצב ? כי התורה מזמן של ממעמד הר סיני עד מותו של משה היית
שלמה . וכאשר התורה נמצאת בשלמותה העולם מתנהל במידת
הדין כלומר הארץ והמציאות נראים באופן מוחשי בעולם . חטא ועונש . פעולה ותגובה .
וזה בדיוק היה הטעות של קורח . הוא בא אל משה עם רוב סנהדרין מול משה כלומר רוב
מוחלט . הוא בא עם טיעונים נכונים של קל וחומר . אבל זה בדיוק היית הטעות של קרח
כי בזמן משה התורה היית שלמה ובמצב כזה רוב או טיעון כזה או אחר לא יכול לעזור . התורה נקראת תורת משה היא בשלמותה ולא ניתן להכריע
עם רוב כנגד משה כי למשה היה את כל התורה
כולה ללא חיסרון . ולכן הטבע כולו (בעולם שנברא על ידי הסתכלות בתורה ) בא לעזרתו
של משה
במדבר פרק טז
(כח) וַיֹּאמֶר֘
מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְקֹוָ֣ק שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת
כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי:
(כט) אִם־כְּמ֤וֹת
כָּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם
לֹ֥א יְקֹוָ֖ק שְׁלָחָֽנִי:
(ל) וְאִם־בְּרִיאָ֞ה
יִבְרָ֣א יְקֹוָ֗ק וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙
וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י
נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְקֹוָֽק:
(לא) וַיְהִי֙
כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה
אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם:
(לב) וַתִּפְתַּ֤ח
הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָאָדָם֙
אֲשֶׁ֣
כלומר כאשר התורה היית בשלמותה אצל משה העולם
הפיזי התנהל לפי התורה . כי התורה מוטבעת
בעולם . אבל כאשר משה רבנו הלך לעולמו המציאות בעולם השתנתה למצב של הסתר פנים וגם
התורה נכנסה למציאות של ספק . תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א
"גופא,
אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה.
ואז העולם וגם התורה נכנסו למצב של ספק . והתורה נתנה לנו כלים להתנהל
בעולם כזה .
תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב
"משמת משה, אם רבו מטמאין - טמאו, אם רבו טהורין - טיהרו!"
כלומר הקב"ה ברא בעולם מציאות גם לזמן שיש בו
ספק ואז הבריאה עובדת לפי ספק ולא לפי ודאי ואז המציאות נקבעת לפי הרוב ולא כמו כשמשה
היה בעולם ,והבנת העניין נמצאת תלמוד בבלי מסכת
בבא מציעא דף נט עמוד ב
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל
תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר
חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן
החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית
המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי
חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע,
ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה
כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו
בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים
היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר
כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת. - אשכחיה רבי נתן לאליהו,
אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני
בני, נצחוני בני.
כלומר חכמים ניצחו כביכול את הקב"ה . כלומר
המציאות בעולם כאשר התורה נמצאת בספק נקבע על ידי כללי התורה והמציאות בעולם נקבעת
על ידי פסיקתם של חכמים . כלומר בעולם כזה האמת היא אמת ההלכתית ולא אמת
"אמיתית" , החלטת הרוב קובע את המציאות בעולם . אבל רבי אליעזר שידע את
האמת שאצלו זה לא היה ספק והיה לו וודאי לא היה יכול לנהוג לפי חכמים ולכן לכאורה
בעולם של ספק יש גם אמת "הלכתית" וגם אמת "אמיתית " בבת אחד.
אומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו
בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת
קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי
אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו,
ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
וצריך לשאול אם כך למה יש מגבלות וכללי פסיקה כמו
שאמורא לא חולק על תנא ? למה אנחנו מבטלים את דעתנו כלפי הראשונים ? מה המשמעות של
דעת תורה ?
אומר הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב
ב"ד גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה
שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין, ועמד אחריהם ב"ד אחר ונראה לו טעם אחר
לסתור אותו הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו, שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים
ההם אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך.
ואומר הכסף משנה הלכות ממרים פרק ב הלכה א
ואם תאמר אם כן אמאי לא פליגי אמוראי
אתנאי דהא בכל דוכתא מקשינן לאמורא ממתניתין או מברייתא וצ"ל אנא דאמרי כי
האי תנא ואם לא יאמר כן קשיא ליה וכפי דברי רבינו הרשות נתונה להם לחלוק על דברי
התנאים. ואפשר לומר שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו על
הראשונים וכן עשו גם בחתימת הגמ' שמיום שנחתמה לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליה:
ועל הנושא הזה יש דיון ארוך אבל באופן כללי ניתן
להגיד שיש כאן כמה שיקולים ולאחר שקלול הצדדים נותנים עדיפות לפסיקת הגמרא כפי
שנחתמה .
והשיקולים הם :
1. מי
שקרוב יותר למשה רבנו בגלל אופי מסירת התורה יש לו עדיפות
2. החוכמה של מי שקרוב למשה רבנו הוא גדול יותר
ולכן יש לראשונים עדיפות
3. יראת השמים של מי שקרוב למשה גדול יותר ולכן יש
עדיפות לראשונים
4. פתיחת הפסיקה ללא הגבלה תגרום לחורבן בתורת
ישראל
ולכן גם אם עם ישראל חס וחלילה יעשה מעשה שהוא
בניגוד לתורה בגלל שיקול לא נכון נתן לנו הקב"ה תרופה וכלי לתקן את השגיאה
והוא הבאת קרבן העלם דבר . אבל כל זה בתנאי שנהיה שוגגים ולא מזידים .
וכך כותב השו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רלה
וידעתי כי רבים יתמהו מה לן בדור הזה
ובמדינה זו לספר ולהנהיג מנהגים קדמונים אלטפרצאטישע הלואי שנוכל להמשיך מעמד כפי
שהוא ומי ישמע לדברים כאלו לילך אחורנית בזמן שכל העולם מקדים בכל מיני חדשות,
החרדים לדבר ה' ידאבו לבם בזכרם ימות עולם ומי יתנני כירחי קדם כשכל בית ישראל
בקדושה וטהרה כשמחך יצירך בגן עדן מקדם אבל בדור הזה מה נעשה לו ותפסת מרובה לא
תפסת, והפרוצים צחוק יצחקו. אמנם נשארו לנו עוד לפליטה בס"ד מעט מבני עליה
בחורים המסולאים בפז שומרי תורה אמיתים שרוצים לדעת דבר ה' בלי פשרות וחדשות
וכפתגם מרן הח"ס חדש אסור מן התורה. וגם שלא יאמרו מדשתקו רבנן ש"מ מינח
ניחא להו, ולכן ליקטתי דברים אלו, וידעתי ג"כ שיותר ממה שכתיב כאן יש לכתוב
מזה מ"מ לאו בעל מלאכה אחת אני. והרוצה לסמוך עלי דברינו יכול לברר ומי שרוצה
לדעת יותר הרי כל התורה לפניך זיל גמור. והשי"ת ישפות עלינו רוח טהרה ונזכה
לגדל בנינו לתורה וגדולה בקדושה ובטהרה ולביאת משיח צדקינו.
ואיזה כלי נתן לנו הקב"ה להבין את התורה ?
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א
"כתב
לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו
הכתוב אומר: +משלי כב+ טוב עין הוא יבורך וגו'. מתיב רב חסדא: +דברים ד+ ואותי צוה
ה' בעת ההיא ללמד אתכם! ואותי צוה, ואני לכם. +דברים ד+ ראה למדתי אתכם חוקים
ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי! אותי צוה, ואני לכם. +דברים לא+ ועתה כתבו לכם את
השירה הזאת! השירה לחודה. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל! אלא פילפולא
בעלמא."
כלומר משה נתן במתנה את כוח הפלפול שקיבל מהקדוש
ברוך הוא לעם ישראל
וזה מפורש בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א
"אלף ושבע מאות קלין וחמורין,
וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ
החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"
כלומר ע"י כוח הפלפול ניתן להחזיר את ההלכות וזה
מה שהקב"ה נתן מתנה למשה והוא נתן לעם ישראל תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו
עמוד ב
"מימות
משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין
תורה כמשה רבינו."
כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה
ביחידים כמו משה ויכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן
לא . כלומר אנו רואים בברור עדיפות לראשונים .
אבל בגמרא משתמע שגם אחרי יוסף בן יועזר ניתן
להחזיר את התורה בדרך פילפול חברותא בבא מציעא דף פה עמוד ב
כי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא,
כשהיו מתווכחים ביניהם, אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית,
וכי אתי אתה מתווכח? והלא חס ושלום, אי משתכחא, אם תשתכח תורה
מישראל, מהדרנא לה מפילפולי, אני יכול להחזיר אותה על ידי פלפול שלי!
אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: בהדי דידי קא מינצית? דעבדי לתורה דלא
תשתכח מישראל. אני עושה שהתורה לא תשתכח מישראל!
אם כך המתנה שנתן לנו משה מאפשרת לנו לשחזר את התורה מחדש. (ויש עוד
לעיין בדבר וכבר כתבתי על זה )
וכאשר יגיע המשיח כיצד נדע את ההלכות לאשורם ?
ובזה יתורץ באופן נפלא תפקידו המיוחד של אליהו
הנביא כמאמר תיקו -תשבי יתרץ קושיות ואבעיות,
מה מיוחד באליהו הנביא שאין בחכם אחר ?
אליהו הנביא לא מת ולכן תירוץ הקושיות לא יחשב
כתורה משמים .
לאליהו הנביא יש כוח לימוד כמו משה כי הוא מלפני
דורו של יוסף בן יועזר ומכוח לימוד התורה יוכל להחזיר את ההלכות הנמחקות מכוח
הלימוד ולא מכוח הנביאות שבו .
אליהו הוא פינחס שהיה הראשון שזכר הלכה שנשכחה
ממשה במעשה זימרי .
ואיך כל אחד מאיתנו שאין לו את כוח הפלפול יכול לשחזר
את ההלכות שנשכחו איך הוא יוכל ללמוד תורה ?
עדין כל אחד יש לו את המתנה שקיבל במשה אולי לא
יצליח לשחזר את ההלכות שנשכחו אבל יוכל להבין את התורה ודרכה את העולם . אבל אולי
לפי הגמרא כמו שרבי חנינה יכול גם לאחר
יוסף בן יועזר גם לנו יש את הכוח של המתנה
לשחזר את התורה כולה . ובנוסף לזה כל
תינוק כולל אנחנו מלמדים אותו את כל התורה כולה ובאותו מעמד נותנים לו את המתנה
שנתן משה לישראל
כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב
ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף
העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן
כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר מי
יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים - הוי
אומר אלו ירחי לידה. ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי
לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא
דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על
פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.
כלומר כל אחד ואחד יש לו את הכלים ללמוד תורה כי
סוף סוף הוא למד אותה בבטן אימו ומתוך כך הוא צריך רק ללמוד אותה מחדש ולא להתחיל
בהתחלה וגם להשתמש במתנה שנתן לנו משה וכך נוכל להגיע לאמת . אבל גם אם הוא לא
יוכל להגיע לאמת "האמיתית " הוא יוכל להגיע לאמת "ההלכתית "
שהיא גם אמת בעולם של הסתר פנים . ואם חס וחלילה התברר לנו שה"אמת "
ההלכתית שונה מהאמת ה"אמיתית" עדיין אנחנו בגדר של מי שעושה את האמת בעולם
של הסתר פנים כי כך ברא הקב"ה את העולם ובצרוף של הקרבת קורבן יביא לתיקון של
עצמו ושל העולם .
וכך כותב רבינו בחיי ויקרא פרשת ויקרא פרק ה פסוק
י
(י) וכפר עליו הכהן
וגו' ונסלח לו. מן השמים, כי העון מתבטל עם הקרבן על ידי הקדוש
ברוך הוא, וזה לשון "וכפר" מלשון: (בראשית לב, כא) "אכפרה
פניו", אבל הסליחה לגמרי אינה מסורה ביד בשר ודם אלא להקדוש ב"ה בלבד,
כענין שכתוב: (תהלים קל, ד) "כי עמך הסליחה". וכן תמצא הלשון הזה בכולן:
וכפר עליו הכהן ונסלח לו,
ומצב כזה של טעות בעולם של הסתר פנים נובעת מתוך
ירידת הדורות לאחר מותו של משה וכך כותב הכלי יקר ויקרא פרשת ויקרא פרק ד פסוק כ
(כ) ונסלח להם. מה שלא נאמר לשון
סליחה בכהן המשוח כדרך שהזכיר לשון סליחה בקהל ונשיא ויחיד, פירש הרמב"ן
שלרוב מעלת הכהן לא יתכפר לגמרי כי מלאך ה' צבאות הוא (מלאכי ב יז) וגדול עוונו
מנשוא עד שיתפלל ויתחנן לאלהיו. ומהר"י אברבנאל כתב שמה שנאמר בחטאת הקהל
ונסלח להם קאי על הכהן ועל הקהל וכוללם יחד לפי ששניהם חטאו בדבר הוראה שהתירו
האסור. ולי נראה שלכך לא נאמר סליחה בכהן משוח, לפי שכל המחטיא הרבים חטא הרבים
תלוי בו ובכהן משוח נאמר אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, פירש רש"י שחטאו אשמת
העם הוא שהם תלוין בו לכפר עליהם ונעשה מקולקל, ויותר נכון לפרש לאשמת העם שהוא
בכלל מחטיא הרבים כי ממנו יראו וכן יעשו בקל וחומר, על כן לא נאמר בו ונסלח לו כי
אף על פי שהקרבן יספיק להסיר מעליו חטאו וסר עוונו מכל מקום נשאר עדיין רושם חטא
הרבים התלוי בו ולזה אין סליחה. ואל תשיבני ממה שאמר לשון סליחה בנשיא החוטא,
היינו לפי שאין למידין ממנו אחרים כלל ואדרבא תולין חטא בנשיאותו לומר שבעבור שנהג
נשיאותו ברמה על כן בא לידי חטא כי הכל יודעין שגסות הרוח שבאדם מעבירו על דעת
קונו ואם כן אין למידין ממנו החטא, ואדרבא שלמידין ממנו דרך התשובה כמו שנאמר אשר
נשיא יחטא פירש רש"י אשרי הדור וכו':
והגמרא מסדרת לנו את ענין ירידת הדורות מזמנו של
משה חברותא מסכת שבת דף קיב עמוד ב
אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא:אם הראשונים נחשבים כאילו הם בני מלאכים - אנו נחשבים בני
אנשים.ואם ראשונים נחשבים בני אנשים - אנו נחשבים כחמורים.ואפילו
לא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא - כשאר חמורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה