בס"ד
פרשת קדושים האם זיווג ראשון זה לפי מעשיו ? מה משמעות של מזל בזיווג ראשון ? האם בת קול בטילה ? מה המשמעות של גרושים ? מה הזיווג של האדם לעתיד לבא ? כ"ח/ניסן/תשע"ו
פרשת קדושים האם זיווג ראשון זה לפי מעשיו ? מה משמעות של מזל בזיווג ראשון ? האם בת קול בטילה ? מה המשמעות של גרושים ? מה הזיווג של האדם לעתיד לבא ? כ"ח/ניסן/תשע"ו
בפסח י'/ניסן/תשע"ו כתבתי על נושא
זיווג ועל הקושיה על לאה שהתפללה שיעקב
יהיה הזיווג שלה בניגוד למה שאומר רבא שיש בתפילה כזו צד של כפירה ב ה' וניסיתי
להוכיח שלאה לא התפללה שיעקב יהיה הזיווג
שלה אלה שינתה את מעשיה כדי שתתרחק ממעשי עשיו ותתקרב למעשי יעקב כך שהקב"ה
המזווג לפי מעשיו של האדם לא יזווג אותה לעשיו ויזווג אותה ליעקב וכמו שאומרת
הגמרא אלא ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין
מעשה עשו בפניה - ויפתח את רחמה.
ונשאלה השאלה האם מה שהבת קול מכריזה 40
יום לפני יצירת הוולד זה כמעשיו או לא כמעשיו ? אני לפי הבנתי בסוגית ההכרזה של הבת קול לי ברור שזה כמעשיו כי אני מבין שההכרזה של הבת קול היא
ההכרזה על "השלם של האדם " וזה
ברור כמעשיו כי זה חלק ממנו חלק בלתי נפרד . כמו שהיד של האדם זה חלק בלתי נפרד
ממנו כך ההכרזה זה על החלק של האישה שהיא חלק בלתי נפרד של בעלה וכך כותב ב שו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד
ונראה דאמרינן בש"ס
(דמו"ק) [סוטה ב' ע"א] זיווג ראשון מכריזין עליו מ' יום קודם יצירת
הולד, אבל בזיווג שני הכל לפי מעשיו. והפירוש הפשוט הוא כמשמעו, זיווג א' היינו
אשתו ראשונה וזיווג ב' היינו אשתו שניה. אבל שמעתי פירוש אחר, כמדומה לי בשם
האר"י זצ"ל, דהענין הוא כך, כיון דידוע דאיתתא פלגא דגופא ואין הצורה
שלימה כי אם עם אשתו ולכן בתחלת הבריאה נבראו דו פרצופים [ברכות ס"א
ע"א], ואף עתה שחלקן הקדוש ברוך הוא, עכ"פ בשעת יצירה נבראת תיכף עמו בת
זוגו שלא יהי' חסרון ח"ו בבריאת הבורא יתברך, ואז מזווגין לו כפי הנאות לו
לגוף זה ובמזל זה כפי מזגו עזר כנגדו, וזהו נקרא זווג ראשון.
כמו שחווה היא חלק בלתי נפרד של האדם כלומר הצלע שלו כך הזיווג
של 40 יום לפני יצירת הוולד זה חלק בלתי נפרד של האדם וברור לנו זה כמעשיו .
הקשה עלי הרב שלומי כדורי הרי רש"י
בסוטה סוטר את ההבנה שלי . ובו נראה באמת מה אומר רש"י
רש"י מסכת סוטה דף ב עמוד א
איני - מי הוי זיווג לפי רשע וזכות
והא מקודם יצירתם שאין נודע רשעו וזכותו מכריזין את זוגו ואם תאמר הכל גלוי לפניו
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כדאמר במסכת נדה (דף טז:) מלאך הממונה על ההריון
נוטל טיפה ומביאה לפני המקום ואומר לפניו טיפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או
טיפש עשיר או עני אבל צדיק ורשע לא קאמר ליה דאין זה בידי שמים.
זוג ראשון - לפי המזל.
זוג שני - לפי מעשיו וקשה לזווגן לפי
שאינה בת זוגו.
ובאמת רש"י מקשה על הגמרא שמניחה
שהזיווג של האדם לפי מעשיו ואומר רש"י שהכוונה לפי רשע וזכות ואומר רש"י
שזיווג ראשון זה לפי המזל וצריך להבין מה קשה לרש"י ולי נראה מההבנה שלי בדברי
רש"י שגם רש"י סובר ש 40 יום לפני יצירת הוולד מוכרז בשמים על הזיווג
והכוונה באמת שאשתו של האדם לפי מזלו היא חלק בלתי נפרד מן האדם כמו חוה לאדם ואז לפני יצירת הוולד באמת האישה היא כמעשיו של
האדם אבל מה שקשה לרש"י שהכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ולכן האדם ואשתו
מתחילים את החיים מאותה נקודת של צדיקות או רשעות אבל מרגע שיש להם בחירה חופשית
כל אחד יש לו יראת שמים שונה ולכן כשהם צריכים להתחתן הם נמצאים בנקודה שונה של
צדיקות או רשעות כלומר בנקודת הזמן של
הזיווג לא חייב להיות שהם "כמעשיו " ולכן קשה לרש"י על הנחת היסוד
שזיווג ראשון זה כמעשיו כלומר לפי צדיקות או רשעות . אבל ניתן להקשות על ההנחה של
רש"י ולהסביר שברגע שמעשיו של האדם התרחקו ממעשיה של מי שהכריזו עליה בשמים אז הקב"ה לא יזווג אותם ואז באמת תמיד הזיווג זה לפי
מעשיו של האדם גם בזיווג ראשון וגם בזיווג שני וההבדל בן זיווג ראשון לשני זה רק
בקושי לזווג אותם כי בזיווג ראשון אומר החתם סופר נבראים מחלק אחד שנחלק 40 יום לא
אותו חלק שנברא והתחלק כי כמו שקריאת ים סוף שנשתנו סדרי בראשית גם כאן צריך
הקב"ה לשנות סדרי בראשית ולהתאים את האדם לאשתו ואכן המהרש"א חידושי הלכות מסכת סוטה דף ב עמוד
א מקשה על רש"י
בד"ה איני מי הוה זיווג לפי רשע
וזכות והא מקודם כו' עכ"ל לא הוה צריך לפרש הקושיא אלפני פניו אהא דאין
מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו אלא אלפניו אהא דקשין לזווגן כקריעת ים סוף
וכ"ה הקושיא בסנהדרין פ' כ"ג דלא מייתי התם אלא ההיא דקשין כו'
וק"ל:
כן
וצריך להבין מה הקושי של רש"י ולמה
רש"י לא לומד מהסוגיה בסנהדרין שהקושיה של הגמרא זה רק על הקושי ולא על מעשיו
בלבד .
ומצאתי בסנהדרין בכתבי רש"י
בת קול יוצאת ואומרת . בישיבה של
מעלה אלמא שאין אדם יכול לקדמן דבת קול אינה בטלה
כלומר לרש"י בת קול אינה בטלה ואם
היא לא בטילה אז מובן למה קשה לרש"י שמה שמכריזה בת קול זה לפי מעשיו כי
רש"י לא מסתכל על הזמן בו הבת קול מכריזה על הזיווג הוא מסתכל על שעת הזיווג עצמה ואומר רש"י
אז ברור לי שזה יכול להיות גם לא כמעשיו כי האיש יכול להיות צדיק והאישה מרשעת
ובכל מקרה הקב"ה יזווג אותם כי בת קול אינה בטלה ולכן לרש"י היה מוכרח
שהקושיה של הגמרא היא גם על הקושי אבל גם שזיווג ראשון זה לפי צדיקות או רשעות וזה
לא יתכן אם נגיד שבת קול אינה בטלה .
ונשאלת השאלה כיצד יפרש רש"י את מעשה לאה ויעקב שיש מפרשים שאומרים שלאה
הוכרזה בשמים כזיווג של עשיו ? אומר רש"י בראשית פרק כט
(יז) ועיני לאה רכות - שהיתה סבורה
לעלות בגורלו של עשו ובוכה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה
לגדול והקטנה לקטן:
רש"י לא מפרש שהיה בת קול על לאה
וניתן להבין מרש"י שזה היה הסברא של
לאה בגלל שזה היה ההבנה של האנשים ולא בגלל בת קול ולכן לא קשה על רש"י שבת
קול לא בטלה .
ולכן ניתן להגיד שרש"י סובר שבזמן
ההכרזה גם זיווג ראשון זה כמעשיו אבל לאחר מכן בשעת הזיווג יכול להיות שיהיה זיווג
לא כמעשיו כי בת קול לא בטלה . אבל התוספות חושבים שגם זיווג ראשון ניתן לשנות
כלומר בת קול כן יכולה להיות בטלה אומרים התוספות מסכת סנהדרין דף כב עמוד א
ארבעים יום קודם יצירת הולד -
ומ"מ מועיל תפלה בתוך מ' ימים להופכו או לזכר או לנקבה כדאמרינן בברכות (דף
ס.) מ' יום קודם יצירת הולד אדם מתפלל על אשתו שתלד זכר אפילו זווג ראשון מתהפך
בתפלה כדאיתא במועד קטן (דף יח:) אין נושאין נשים במועד אבל מארסין שמא יקדמנו אחר
ברחמים.
וצריך להגיד שמי שחושב שבת קול בטלה
תמיד זיווגו של האדם לפי מעשיו גם בזיווג ראשון ושני וכאשר מעשיו של האדם מתרחקים
ממי שהכריזו עליה שהיא בת זוגו לא מזוגים לאדם את הזיווג הראשון שלו וגם אדם
שהתחתן עם זיווגו הראשון אם מעשיהם מתרחקים אז מגיע רגע הפרידה ע"י גט . וכך
אומר בשו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד
ועד"ז יש לומר מה שאמרו
ז"ל [גיטין צ' ע"ב] המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות,
היינו אשתו ראשונה מזיווג ראשון הנ"ל שזכה לישא אותו אשה, ועתה ע"כ הרעו
מעשיהם או הוא או היא, שאינו עוד בת זוגו.
וכמו כן שו"ת חתם סופר חלק ז סימן
לד
ואז מזווגין לו כפי הנאות לו לגוף זה
ובמזל זה כפי מזגו עזר כנגדו, וזהו נקרא זווג ראשון. אבל לאחר צאתו לאויר העולם
והוא משתנה לכמה גוונים כפי בחירתו צדיק או רשע או בינוני, וטבעו משתנה ע"י
מעשיו ממה שהיתה בעת הבריאה, גם זיווגו ישתנה כפי הנאות לו עתה, וזהו הנקרא זיווג
ב', כך שמעתי.
ומחדש החתם סופר בשו"ת חתם סופר
חלק ז סימן לד שיכול אדם לא להזדוג עם זיווגו שהיה בבראשית רק לעתיד לבא
לפי פירוש זה י"ל, כיון דלעתיד
לבא יהי' עולם התיקון ויהי' הכל כמו קודם החטא, וכל אחד כתינוק שנולד דמי, יאות
ליה זיווגו שהיה לו קודם צאתו אל העולם כיון שכך גזרה חכמתו יתברך שהיא נאות
לבריאת גופו אם לא ישתנה. לפי זה לעתיד לבא אפשר שיקרה שיזדווגו שנים שלא היה בזה
העולם כלל זה אצל זה, רק שקודם הבריאה היא היתה בת זוגו:
לסיכום גם זיווג ראשון שמוכרז בשמים על
ידי בת קול וגם זיווג שני זה לפי מעשיו אבל לפי רש"י שבת קול לא בטלה זיווג ראשון
יכול להיות לא כמעשיו כי הכול בידי שמים
חוץ מיראת שמים . אבל למפרשים שאומרים שבת קול בטלה תמיד הזיווג גם ראשון וגם שני
זה לפי מעשיו ואם באמת נוצר פער של צדיקות או רשעות בן מי שהוכרזה בשמים לבעלה
באמת הקב"ה לא יזווג אותם כי תמיד זיווג זה לפי מעשיו ולכן גם גרושים זה לפי
מעשיו שכאשר נוצר פער של צדיקות ורשעות בן האדם ואשתו מגיע רגע של הגט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה