פרשת ראה מה ההבדל בן המקושש למגדף ? מי היה המגדף וכיצד הוא קשור למשה ? מהו ניגוד העניינים שהיה למשה אם היה דן את המגדף ? מדוע הביא משה את ענינו של המגדף לפני הקב"ה ? ‏ה'/אייר/תשע"ו

בס"ד
פרשת ראה מה ההבדל בן המקושש למגדף ?  מי היה המגדף וכיצד הוא קשור למשה ? מהו ניגוד העניינים שהיה למשה אם היה דן את המגדף ? מדוע הביא משה את ענינו של המגדף לפני הקב"ה ? ‏ה'/אייר/תשע"ו

כתוב ויקרא פרק כד

(יא) וַ֠יִּקֹּב בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת־הַשֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־ דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן:

(יב) וַיַּנִּיחֻ֖הוּ בַּמִּשְׁמָ֑ר לִפְרֹ֥שׁ לָהֶ֖ם עַל־פִּ֥י יְקֹוָֽק: פ

וכתוב ויניחהו בלשון רבים כדי שהקב"ה יפרש להם מה דינו של המגדף . לעומת זאת במקושש כתוב במדבר פרק טו

(לב) וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת:

(לג) וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־הָעֵדָֽה:

(לד) וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ: ס

וצריך להבין את ההבדל בן שני המקרים במקרה של המקושש נראה שכתוב מלמד שהם הביאו אותו למשפט אצל הסנהדרין כי כתוב ואל כל העדה והפרוש של עדה זה סנהדרין שאומר רש"י במדבר פרק יד

(א) כל העדה - סנהדראות:

כלומר היה כאן תהליך של דין שהסתיים ללא תוצאה כי כתוב במפורש כי לא פורש מה יעשה לו . אבל כאן במגדף לא היה כאן לכאורה תהליך זהה כי כתוב שהביאו אותו למשה ומיד לאחר מכן הניחו אותו כדי שהקב"ה יפרש מה לעשות בו ולא כתוב כי לא פורש מה יעשה לו כלומר הביאו אותו לדין ולא נודע מה צריך לעשות לו ובתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עח עמוד ב

כדתניא: יודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנאמר מחלליה מות יומת, אלא לא היה יודע באיזו מיתה נהרג שנאמר כי לא פרש וגו'. אבל מגדף לא נאמר בו אלא לפרש להם על פי ה' שלא היה משה יודע אם הוא בן מיתה כל עיקר אם לאו.

ומאוד קשה שמשה לא היה יודע את הדין הרי משה קיבל את כל התורה מהקב"ה מסיני ולפי רבי עקיבא כל התורה כולה כולל פרטיה ניתנו בהר סיני

שכתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לז עמוד ב

ובפלוגתא דהני תנאי; דתניא, רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד; ר' עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב

ואני רוצה לתת הסבר שאולי יתרץ את ההבדל בן מקושש למגדף

אומר ר' חיים פלטיאל ויקרא פרשת אמור פרק כד פסוק יא

(יא) ויקב בן האשה הישראלית את יי ויקלל. משום שמשה הרג את אביו בשם המפורש לכך ברך השם.ויקלל. מה ראה לקלל, אלא רמז באותו מחלוקת היגידו לו שהוא בן מצרי וחקר העניין באיזה דבר נהרג אביו ואמרו לו שהרגו משה בשם המפורש ובירך אותו שם שהרג אביו.

אומר ר' פלטיאל שאותו מגדף היה בנו של המצרי שמשה הרג במדבר וכתוב בשמות פרק ב

(יב) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל:

ואומר רש"י שמות פרשת שמות פרק ב פסוק יב

וירא כי אין איש - עתיד לצאת ממנו שיתגייר:

ואומר המלבי"ם שמות פרשת שמות פרק ב פסוק יב

והרמב"ם בהלכות מלכים דעתו שא"ח רק בידי שמים, ועז"א במדרש דנמלך בפמליא של מעלה וירא כי אין איש אבל מלאכים ראה ונמלך עמהם, ובדרך הרמז שראה א"ע כי אינו איש רק מצורף אל המלאכים והכהו בכח הרוחני שבו ועז"א חז"ל שהכהו בשם המפורש:

כלומר ראה משה ברגע שהכה את המצרי בשם המפורש שלא יצא ממנו איש שיתגייר כלומר אין לאותו מצרי איזה נקודת זכות בעתיד שיצא ממנו . ואשתו של אותו עברי שהמצרי הכה הייתה  מעוברת מאותו מצרי וזהו הבן של המצרי כלומר משה ראה שאותו בן של המצרי לא יהיה איש ואכן אותו איש היה המגדף אבל למשה יש בעיה כי לכאורה כיצד הוא יכול להעמיד אותו לדין כאשר הוא יודע מראש שהוא לא איש ? הרי ידוע שאחרי שניתנה התורה למשה יש את הכלל שלא בשמים היא ולכן לדעתי היה כאן למשה בעיה להיות שופט של אותו בן המצרי ולכן לא הביא אותו משה לדין לפני הסנהדרין כי כיצד יכולה הסנהדרין להעמיד לדין את אותו בן מצרי? הרי במידה והיו פוסקים לטובת המגדף זה היה בניגוד להבנה של משה שלא יצא מהמצרי איש ולכן הרג אותו בשם המפורש ולכן לדעתי לא היה ברירה למשה להביא את המגדף לדין לפני הקב"ה לא בגלל שלא ידע את הדין שלו וצריך להגיד כי הוא היה בבעיה לדון אותו ולכן מיד במקרה של המגדף הוא הביא אותו לדין אצל הקב"ה בניגוד למקושש ששם לכאורה הביאו אותו לדין אבל לא היה בידי בית הדין לקבוע את דינו . וכאן צריך לפרש את הגמרא "שלא היה משה יודע אם הוא בן מיתה כל עיקר אם לאו"  שמשה לא ידע כיצד הוא יכול לדון אותו במצב העניינים שהיה מול המגדף . ואומנם תירוץ זה קצת דחוק אבל יש לי את האלשיך ויקרא פרק כד שמפרש באותו אופן אבל בסברא שונה

(יא) ועל היות זה בן המצרי ההוא, על כן כאשר ויביאו אותו אל משה והנה שם אמו שלומית בת דברי שהיתה דברנית. (יב) על כן אמר משה גם שיהיה אפשר להוציא משפט מות האיש הזה מתוך התורה, הלא זאת דברנית, והלא תאמר הנה זה משה האיש הרג את אביו, והנה עתה יבקש להרוג את בנו, ומה גם כי נסתכן על ידו. על כן מה עשה הניחו במשמר לפרוש להם על פי ה', לפרוש להם לישראל על פי ה', שיפרש הוא יתברך משפטו ודינו, ולא יאמר הוא משפטו מפחד לשון הדוברים על צדיק עתק. ומה גם על דבר האשה כי דברנית היתה כמדובר.

ולכן התורה במקרה של המגדף מביאה מי היה בדיוק אותו מגדף כדי שנבין את הבעיה של משה לדון אותו . אבל צריך עיון לפי רבי עקיבא שכל הכללים והפרטים ניתנו בסיני מדוע לא משה , לא אהרון, ולא הסנהדרין ידעו את דינו של המקושש .