בס"ד
פרשת מקץ . מה הקשר בין פרשת מקץ לחג
החנוכה ? מה הקשר של הבל לחג החנוכה ? מה הקשר של קין נמרוד ועשיו לחג החנוכה ? ומה
המרחק בן חג הסוכות לחג החנוכה ? כ"ז/כסלו/תשע"ה
נכתב לעילוי נשמת שושנה בת נעמי
בו נבחן את הקשר של הפרשה שלנו לחנוכה
ובכלל את המקום של חנוכה בהקשר הכולל של בריאת העולם
כתוב בתורה בבראשית פרק ד
(ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא
קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיקֹוָק:
וכתוב בפרשה שלנו בבראשית פרק מא
(א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם
יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:
ומקשר השל"ה מסכת תמיד פרק נר מצוה
בין הפרשה שלנו לחמוכה
ב. בבית מדליקין הנרות אצל הפתח
מבפנים, בטפח הסמוך לפתח, לימין ביאתו. ואם יש מזוזה בפתחו, יניח בשמאל ביאתו, כדי
שיכנס בין שתי מצוות. וכתב בהגהות מרדכי (שלטי הגבורים על המרדכי, שבת פ"ב,
עמוד ע"ט), ברוב השנים, חנוכה חל בפרשת מקץ. וסימנך 'מקץ שנתים' (בראשית מא,
א) נוטריקון ש'מאל נ'ר ת'דליק, י'מין מ'זוזה.
כלומר יש קשר בן הפרשה שלנו לפרשה
שמופיע בו הבל ואכן בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כב
(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור'
יהושע ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל
קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי
אילו ובין כדברי אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.
כלומר אנחנו רואים קשר בין הבל לחנוכה .
אנו רואים שהבל היה הקיים בעולם חמישים יום בלבד כלומר הוא חי מחג הסוכות עד חנוכה
שזה יוצא חמישים יום שזה מקביל לזמן בן פסח לעצרת שזה גם חמישים יום ולפי המאמרים
הקודמים שלי על פסח טענתי שהתקופה בן פסח ליום קבלת התורה זה בריאת העולם מחדש עם
קבלת תנאי של עם ישראל שאם יש תורה יש עולם ואם אין תורה אין עולם .
ואם כך יוצא לנו שהזמן בן חג הסוכות
לחנוכה זה זמן המקביל לזמן בריאת העולם וקבלת התורה .
וגם עצרת היה צריך להיות חמישים יום מחג הסוכות כמו מפסח לעצרת ואומר עבודת
ישראל דברים לשמיני עצרת
ואיתא במדרש תנחומא (פנחס טו) שהיה
מהראוי להיות שמיני עצרת אחר החג חמשים יום כשם שיש מפסח ועד עצרת, אלא אמר הקדוש
ברוך הוא חורף הוא ואינן יכולין להניח בתיהם לבוא לכאן, אלא עד שהן אצלי יעשו
עצרת, מנין ממה שקראו בענין (במדבר כט, לה) ביום השמיני עצרת וגו' עכ"ל:
כלומר ראוי היה שמחג הסוכות צריך לספור
חמישים יום ואז יהיה חג שמיני עצרת אבל הקב"ה התחשב בעם ישראל והצמיד את
שמיני עצרת לחג הסוכות . וצריך להגיד שחנוכה זה היום שבו היה אמור להיות שמיני
עצרת . אבל לפי החשבון של הימים המרחק בן
חג הסוכות לחנוכה זה לא חמישים יום אלה כ 70
יום כלומר יש כאן הפרש גדול מיותר וצריך עיון כיצד פותרים את הבעיה של ההפרש.
הקשר בן הבל לחמישים יום הוא הקשר בין
הבל למשה . סופו של הבל היה בגלגול במשה כמו שכותב של"ה מסכת פסחים מצה עשירה
- דרוש שלישי (א)
הנה, בריאת העולם - אדם, קין, הבל.
ישראל נקראים 'אדם' (יבמות סא א), ונודע מה שכתבו המקובלים (עץ חיים שער קרית ארבע
פק"ו; שער הגלגולים הקדמה לו) הבל - משה גלגולו באמצעית 'שת', קין נתגלגל
לזכך ביתרו.
משה קיבל התורה מידי הקב"ה . אותו
תורה שבגללה נברא העולם . המאבק בן הבל לקין הסתיים בניצחון של הבל כי משה בסופו
של דבר שהוא גלגול של הבל ומשה קיבל את התורה וניצח את קין .
זה בעצם המהות של חנוכה , יש מאבק בן הבל לקין . קין מסמל את אומות העולם
את אלו שמכחישים את הקב"ה את אלו שאומרים אין דין ואין דין . אלו שרוצים
להשכיח את תורת ישראל ובמאבק הזה הבל מנצח דרך משה, ומאוחר יותר החשמונאים מנצחים
את היונים שרצו להשכיח את התורה מעם ישראל
סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר חנוכה
בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול
חשמונאי ובניו כשעמדה עליהן מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, לשכחם מתורתך ולהעבירם
מחוקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם,
נקמת את נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, טמאים
ביד טהורים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. ולעמך ישראל
עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כן באו בניך לדביר ביתך, ופנו את היכלך
וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונה ימים בהלל ובהודאה לשמך.
וכשם שעשית עמהם נס, כן עשה עמנו ה' אלהינו נסים ונפלאות בעת הזאת ונודה לשמך
הגדול סלה.
כלומר
מחג הסוכות לשמיני עצרת זה קבלת התורה מחדש ע"י עם ישראל וזה
בעצם הניצחון של חשמונאים על היונים שרצו להשכיח את התורה מעם ישראל וזה תהליך של
50 יום מחג לחנוכה שזה הזמן שהבל היה בעולם וקין ניסה להשמיד אותו אבל בסופו של
דבר משה שהוא הגלגול של הבל ניצח את קין וקיבל את התורה הקדושה .
ועוד קשר לחנוכת בית המקדש זה הקשר
שרמוז במילים אם שורש יקץ
בראשית פרק כח
(טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ
וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי:
(יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה
נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר
הַשָּׁמָיִם:
כלומר יעקב ראה היכן זה בית האלוקים שם
נבנה בית המקדש שמסמל את המקום שבו שוכן קודש הקודשים שם מונח ספר התורה שניתן
במעמד הר סיני .
וזה לעומת זה קיים בעולם היקיצה של יעקב
ולעומת היקיצה של פרעה
בראשית פרק מא
(ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת
הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה
וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:
פרעה הוא הניגוד של יעקב הוא חושב שהוא
האלוקים הוא ברא את העולם הוא מכחיש את
קיומו של הקב"ה וזה אותו מאבק בין הבל לקין ,בין משה לפרעה ,והניצחון של משה
על פרעה זה הניצחון של הבל על קין של חשמונאים על יונים ובעצם זה אותו מאבק בן
עשיו ליעקב
[רבינו] בחיי בראשית פרק ג
(כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו
כתנות עור. ע"ד הפשט, עשה להם מלבושים מעולים ונכבדים מעור יתעטפו בהם כל
גופם דרך כבוד, כי היה כבודם לכלמה אם יעמדו באותן חגורות שעשו להם לכסות בשר ערוה
בלבד. ואולי היה העור הזה עור תחש שהיה בימי משה נברא לשעתו לכבודם שיתכסו בו, והיה
כעין אותו עור תחש שהיה בימי משה שנברא לשעתו לכסות בו הארון וכליו ונגנז אח"כ,
והיו בו צבעים ומיני גוונים הרבה, וכמו שתרגם אונקלוס "ססגונא" ששש
בגוונין הרבה. ודעת רז"ל שהיו לבושים הללו מצויירין שם כל מיני עופות שבעולם,
ואדם הורישם לקין, וכשנהרג קין באו לידו של נמרוד, הוא שכתוב: (בראשית י, ט) הוא
היה גבור ציד וגו'. וכשהרג עשו לנמרוד נטלן עשו ממנו, והוא שכתוב: (בראשית כז, טו)
"את בגדי עשו בנה הגדול החמודות", מאי "החמודות", שחמדן
מנמרוד.
כלומר יש קו מקשר בין קין נמרוד עשיו
שמרדו בקב"ה ונלחמו כנגד הבל אברהם יעקב יונים ולאחר מכן רומאים . זה בעצם
המלחמה כנגד הקב"ה כנגד ההכרה שמלך העולם זה הקב"ה . המאבק הזה זה מאבק
עד ביאת משיח צדקנו . והקב"ה נותן לנו את הכח להלחם באלו שמכחישים את קיומו של הקב"ה וזה הנס של חנוכם ולכן
נאמר
"וכשם שעשית עמהם נס, כן עשה
עמנו ה' אלהינו נסים ונפלאות בעת הזאת ונודה לשמך הגדול סלה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה