הספד לאחותי שושנה בת נעמי

בס"ד

‏ט"ו/כסלו/תשע"ה

הספד לאחותי שושנה בת נעמי

כתוב שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכב

חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, (ד) כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם, שהיא שמחה לו.

 

וכתוב במשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכב סעיף ג

 

(ד) כדרך שמברך וכו' – כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל ששם העונש הוא הרבה יותר גדול וכדאיתא במדרש יצחק תבע יסורין [היינו שהוא הכיר גודל מדת הדין שלעתיד וכעין זה אמר ג"כ דהע"ה סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי ותבע בעצמו יסורין כדי שינקה מכל וכל ולא יצטרך לפחוד עוד] א"ל הקדוש ברוך הוא חייך דבר טוב אתה מבקש וממך אני מתחיל שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות:

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב

רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד. כי הא, דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא, מטא לההיא מתא, בעא אושפיזא לא יהבי ליה. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. אזל ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכלא לחמרא. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. ביה בליליא אתא גייסא, שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה!

יש כאן 3 זוויות שונות להסתכל על המציאות . השולחן ערוך אומר שיש רע ויש טוב הרע זה חלק מהרצון של הקב"ה ובגלל הרצון של הקב"ה שזו תהיה המציאות אנחנו צריכים לברך בנפש חפשה על מציאות טובה ומציאות רעה . כי חלק מעבודת השם זה קבלת המציאות כפי שהיא בחפץ לב . המשנה ברורה מסתכל על המציאות בזוית שונה הוא אומר שהרע זה חלק מכפרת עונות ולכן אנחנו צריכים לברך על הרעה כי זה חלק מתהליך שסופו לגרום לנו טובה  ע"י כפרת העונות .

ראיה שלישית ושונה זה זווית הראיה של רבי עקיבא המופיע בגמרא במסכת ברכות . רבי עקיבא אומר שכל מה שהקב"ה עושה זה טובה ולא רעה ולכן אנחנו צריכים לברך בנפש חפצה גם על הרעה וגם על הטובה . ומביא רבי עקיבא את הסיפור שמראה שבאמת בתחילה הכול נראה רע האש נכבתה ,התרנגול שלו נאכל,ולבסוף בא אריה ואכל את החמור שלו והוא נשאר ללא דבר . אבל אז התברר שבאו גיסות והשמידו את העיר שלא יכל להכנס לתוכה ובעצם מה שקרא לו גרם שהגיסות לא מצאו אותו והוא נשאר בחיים . ולכן אומר רבי עקיבא "כל דעביד רחמנא לטב עביד"

אם כן נשאלת השאלה אם הקב"ה עושה הכול לטובה אז למה מברכים ברוך דיין אמת ומברכים שהחיינו

אם הכול לטובה אז צריך להיות ברכה אחת "שהחיינו " כי כל מה שעושה בקב"ה הוא לטובה והרי אנחנו מברכים על הטובה שהחיינו ועל הרעה ברוך דיין אמת

ואכן הגמרא בברכות מרגישה בקושיה סמויה זאת ונותנת לזה תרוץ

כתוב בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב

ואמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר +קהלת ה'+ אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף סא עמוד א

ולא יהרהר אחריו וז"ש אל תבהל וגו' ולבך אל ימהר להוציא דבר והרהור רע לפני האלהים שהוא מדה"ד שהביא עליך פורענות כדפירש"י לעיל כי האלהים בשמים ואתה על הארץ והוא רואה מלמעלה ביותר שאפשר דעביד לך דבר זה לטובה וק"ל:

התירוץ של הגמרא לקושיה שלי הוא מדהים . זווית הראיה של האדם הוא מצומצם כי האדם נמצא על הארץ לעומת זאת זווית הראיה של הקב"ה היא זווית ראיה אין סופית כי הוא רואה את כל המציאות כי הוא בשמים . ובעצם התירוץ של הגמרא פשוט אנחנו לא רואים את כל המציאות ולכן אנחנו רואים טוב ורואים רע כי אנחנו בארץ אבל הקב"ה שנמצא בשמים רואה את המציאות כפי שהיא שזה רק טוב וזה בעצם המשמעות  של "כל דעביד רחמנא לטב עביד".

אנחנו מברכים על מה שאנחנו רואים ואנחנו בגלל הראיה המצומצמת שלנו רואים טוב ורואים רע . אבל אנחנו מבינים שבעצם הכול טוב ולכן אנחנו צריכים לברך בדעת שלמה ובנפש חפצה גם על מה שנראה לנו רע כי אנחנו מבינים בשכל שלנו שהכול לטובה על אף שאין לנו מושג למה ואיך .

ויכול להיות שניתן לדייק מהלשון של השולחן ערוך בדעת שלמה ובנפש חפצה כלומר שהחלק שהקב"ה נתן לנו שהוא ממקור עליון באמת יודע את המציאות ורק אנחנו בשכל שלנו לא יודעים .

וזה המשמעות של "על כן יהיו דבריך מעטים" כי השכל שלנו קטן להבין את המציאות האמיתית ואנחנו צריכים לתת לדעת שלנו ולנפש שלנו לדבר .

וכמו כן באותו ההיגיון אומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף קה עמוד ב

ואי דקאי בשעת יציאת נשמה - חיובי מיחייב, דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע, הא למה זה דומה - לספר תורה שנשרפה.

ואומר רש"י רש"י מסכת שבת דף קה עמוד ב

לספר תורה שנשרף - הרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע, כדאמרינן במועד קטן (כו, א) במגילה ששרף יהויקים, דכתיב: לא פחדו ולא קרעו בגדים, אף נשמת ישראל הניטלת דומה לו, שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצות.

כל יהודי ויהודי הוא בעצם ספר תורה ושהנשמה שלו יוצאת זה כאילו נשרף ספר תורה ולכן גם אם נראה לנו שאותו יהודי לא קיים את כל המצוות אנחנו יודעים שהוא מלא מצוות כרימון

ונראה לי שאחותי הנשמה שלה הרגישה שהיא עומדת לעזוב את העולם ולכן הגיעה במיוחד השנה הזאת ליום כיפור וסוכות וזה חילופי ההודעות האחרונות שנמצאו על הסלולארי שלי אחרי יום כיפור ולילה ראשון של סוכות שכולם התארחו בסוכה שלי

 

[20:45 04/10/2014] שושי : גמר חתימה טובה
הייתי בבית כנסת ושמעתי את השופר
[20:45 04/10/2014] עוזי: כל הכבוד
[20:45 04/10/2014] עוזי: צמת?
[20:46 04/10/2014] שושי : אסור לי לצום מבחינה בריאותית .
[20:48 04/10/2014] עוזי: אם  אסור לך לצום זה נחשב כאילו צמת . אם היה לך מותר לצום היית צמא
[20:49 04/10/2014] שושי : בטח ...
[20:49 04/10/2014] עוזי: באיזה עיר היית?
[20:49 04/10/2014] שושי : בתל אביב ויש לנו מתחת לדירה בית כנסת ... בקומה ראשונה . אנחנו קומה שניה
[22:22 09/10/2014] שושי : ממש נהנינו להיות אתכם , היה סוכות שמח ונעים , תודה על האירוח .
תומר נהיה יופי של ילד ... ובכלל כל הילדים שלכם מקסימים ,
תודה על כל מה שקיבלנו ,,, אוכל וידע ,,,
[11:41 10/10/2014] עוזי: גם אנחנו שמחנו מאוד לארח אותכם עם כולם .
[12:03 10/10/2014] עוזי: שושי היקרה והאהובה
היה לנו  כיף בחברתכם ושמחנו מאוד שכל המשפחה הייתה בסוכה
אתי
[13:00 10/10/2014] שושי : כן , הלוואי הרבה כאלה