בס"ד פרשת ויקרא תשובה לפרופסור אריה רייך בנוגע לשיעור בנידון ההבדל בן רות לערפה בנוגע ליחס לגיור

 בס"ד

פרשת ויקרא תשובה לפרופסור אריה רייך בנוגע לשיעור בנידון ההבדל בן רות לערפה

‏ו'/ניסן/תשפ"א

לאחר השיעור שמסרתי ביום שישי בנושא  הבנת מקומו של הגר ביהדות לפי הבנתי את דברי הגמרא העביר הפרופסור אריה רייך שיעור הערות על השיעור שלי עם מספר טיעונים ואני אנסה להשיב על הטיעונים של פרופסור אריה רייך לפי סדרן לפי זכרוני :

1. אין למדין מן האגדה

2. לפי דברי הרמב"ם גר לא צריך לקבל על עצמו את כל פרטי המצוות

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה ב

"ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה"

3. יש משמעות ל"זרע ישראל"  ולאלו יש הלכות הרבה יותר מקלות 

4. מי אנחנו שנשפוט את אותם גרים והכוונה לדברי שמעל 90 אחוז מהמתגיירים לא שומרים מצוות אחרי הגיור

5. מצווה לגייר

נשיב על הסדר

1. אין למדין מן האגדה

דבר ראשון שיהיה מובן . בשיעור שלי לא נכנסתי להלכה מה תנאי הסף לגיור והאם הגיור תופס במקרה שאכן מתברר שהגר לא שומר תורה ומצוות . השיעור שלי התמקד בהבנה מיהו גר ואת החשיבות של הגר בראיה הכוללת של עם ישראל ומה ההשלכות של הכנסת גרים לתוך עם ישראל שבסופו של דבר לא שומרים תורה ומצוות . אכן הסתמכתי על דברי אגדה הנמצאים בגמרא ומתוכם ניתן להבין כיצד חז"ל רואים  את הגרים ומתוך כך להבין למה נפסק בשולחן ערוך שדוחים את הגר ורק אחרי שאמר יודע אני מקבלים אותו .

 שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים סימן רסח סעיף ב

(ד') כשבא להתגייר ג אומרים לו: <ג> מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים (פי' אבודים וסחופים מן מדוע נסחף אביריך (ירמיה מו, טו)) ומטורפים, ויסורים באים עליהם. אם אמר: יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם, מקבלין אותו מיד 

ועכשיו לעצם העניין שאין לומדים מן האגדה .

מקור הדברים הוא מהתלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק א הלכה ח

ר' זעירה בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד

צריך לשם לב שהתלמוד הירושלמי כותב שאין מדובר רק בלימוד אגדות מדובר גם בלימוד הלכות . והביאור הוא שאין אנחנו יכולים לפסוק הלכה מדבר לא מבורר לאשורו.

וכך כותב עלי תמר מסכת יבמות פרק יב הלכה א

ובחגיגה פ"א ה"ח, אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספתות אלא מן התלמוד, פירוש מפני שבתלמוד נקבעו הפסקים הלכה למעשה.

וכך כותב שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן י

שאין למדין הלכה מפי מדרש. אך הנה הסכמת רוב האחרונים כי זה דוקא בדבר הסותר למ"ש בש"ס, הלא"ה למדין ואין משיבין, וכמ"ש הכנה"ג בכללי הגמרא (אות ע) אין למדין הלכה מן המדרש ולא מן האגדות. הרמ"ע מפאנו (סי' לו). ונ"ל דהיינו דוקא כשהוא נגד הכלל המבואר בגמרא, הלא"ה למדין. ע"כ. ותנא דמסייע ליה הוא רבינו תם בתשובה (ס' הישר, ברלין תרנ"ח, סי' מה אות ג), שכל שאינו בקי בתלמוד ובסדר רב עמרם ובה"ג ובמסכת סופרים ובפרקי ר' אליעזר ובמדרש רבה, ובשאר ספרי אגדה, אין לו להרוס דברי הקדמונים ומנהגם, כי עליהם יש לסמוך בדברים שאינם מכחישים דברי התלמוד שלנו, אלא שמוסיפים. והרבה מנהגים בידינו על פיהם. ע"כ. [וכ"כ מרן החיד"א בשמו במחזיק ברכה א"ח (בקונטרס אחרון סי' נא). וכ"כ עוד בספרו יעיר אזן (מע' א אות מב) לענין הכלל שלנו]. וכ"כ הפרי חדש במים חיים (דף א סע"ב), שכל שאין התלמוד שלנו חולק על המדרש, למדין מן המדרש. ע"ש. והביאו הגאון רעק"א בתוספותיו (פ"ה דברכות אות לו). וכ"כ בשו"ת נשמת כל חי (חאו"ח סי' ה דף יא ע"ב), ובשו"ת בכורי שלמה (חאו"ח סי' כה אות ה). גם הגאון מהר"ץ חיות בהגהותיו לנדרים (מ ב), הוכיח במישור מהתוס' (ברכות מח א) בשם ר"ת, דדוקא כשהתלמוד שלנו חולק על המדרש אין למדין מן המדרש. ע"ש. וע"ע בשדי חמד (מע' א כלל קנ). ועוד דהכא הוא תלמוד ערוך בירושלמי. ובודאי שלמדים הימנו, וכל שאין התלמוד שלנו חולק עליו הלכה כמותו. וכמ"ש מרן החיד"א בספר יעיר אזן (מע' א סוף אות נד). ע"ש. ופשוט.

והמסקנה שלו שרוב האחרונים מסכימים שכאשר הדברים לא נוגדים את דברי הגמרא כן לומדים . יש לנו כלל כאשר לימוד הבבלי לא חולק על הירושלמי הלכה כירושלמי שנוקט שאכן ניתן ללמוד מהאגדה מהתלמוד והאחרונים מדייקים במקום שזה לא נסתר ממקום אחר בגמרא .

חשוב לקרוא את דברי המהר"ץ חיות שלא מצא סמך לדברי הגאונים שאמרו שלא סומכים על דברי אגדה בבבלי ולכן המסקנה שלו שכאשר אין מחלוקת על התלמוד הירושלמי בבבלי הלכה כירושלמי .

רצ"ב המאמר המלא של מהר"ץ חיות שדן בעניין באופן מדוקדק ומביא לא מעט מקומות שנפסק להלכה לפי דברי אגדה . אני רוצה להביא דוגמה בגמרא שפוסקת הלכה לאור דברי אגדה

חברותא מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

שנינו במשנה: שור של ישראל שנגח שור של נכרי, פטור; ושל נכרי שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:אמרי, הקשו בני הישיבה:והרי ממה נפשך!?אי "רעהו" דוקא, אם כן שור דנכרי כי נגח שור דישראל נמי ליפטר, שהרי לא נאמרה הפרשה אלא ב"רעהו" -ואי "רעהו" לאו דוקא, אם כן אפילו שור דישראל כי נגח שור דנכרי, ליחייב -⁽¹⁾ומנין לנו לחלק, שהישראל פטור על של נכרי, ואילו הנכרי חייב על של ישראל!?אמר פירש רבי אבהו:לעולם "רעהו" דוקא,⁽²⁾ ולפיכך, שור של ישראל שנגח שור של נכרי הרי הוא פטור, ומכל מקום שור של נכרי שנגח שור של ישראל הרי הוא חייב נזק שלם בין בגוי ובין בתם, ומשום דאמר קרא:"עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים", ודרשינן: ראה שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח, כלומר: התבונן הקדוש ברוך הוא בקיום המצוות שקיבלו עליהם בני נח, וראה שלא קיימו אותם, וכיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל.⁽³⁾רבי יוחנן אמר מהכא, מפסוק זה יש ללמוד שהתיר הקדוש ברוך הוא את ממונן לישראל:שנאמר [דברים לג ב]: "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש, מימינו אשדת למו", ודרשינן: פארן - כשסיבב הקדוש ברוך הוא עם התורה על כל האומות ולא קבלוה⁽⁴⁾ - הופיע, גילה הקדוש ברוך הוא את ממונם של הגויים, והתירן לישראל.תניא נמי הכי כפי שפירשו רבי אבהו ורבי יוחנן:דתניא: שור של ישראל שנגח שור של נכרי, פטור, [ומשום שנאמר "רעהו"].אבל שור של נכרי שנגח שור של ישראל, בין תם בין מועד משלם נזק שלם, משום שנאמר: "עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גויים", וכדדרשינן לעיל: התיר ממונם לישראל.⁽⁵⁾

כלומר דברי האגדה שהקב"ה "ויתר" לאומות העולם על 7 מצוות בני נח משנים את ההלכה של שור ישראל שנגח שור של נוכרי .

דברי האגדה על המהות של הגרים  לא נסתרים ממקומות אחרים בבבלי ואפילו מחזקים את מה שנפסק להלכה שדוחים את הגר לפני שמכניסים אותו לתוך ישראל . ולכן ניתן ללמוד מהאגדה לענין הגרים .

וכך כותב באור הגר"א יורה דעה סימן קעט ס"ק יג

(יג) ואף על פי כו'. הרמב"ם וכ"כ בפי' המשנה לפ"ד דעבודת כוכבים אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא והוא נמשך אחר הפלוסופיא הארורה ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותו על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"פ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו' (שבת פ"א ב' חולין ק"ה ב') ובספ"ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירה וכן ר"ח ור"א דאיברו עיגלא תילתא ור' יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח' ב') וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ"ה א') והרבה כיוצא ואמרו (בספ"ד מיתות חולין ז' ב') למה נקרא שמן כשפים כו' והתורה העידה ויהיו תנינים וע' זוהר שם וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שהם חצוניות אלא של בעלי האמת:

שיטת הגר"א שניתן ללמוד מן האגדה . המהר"ץ חיות מוצה בחקירתו מקום שהרמב"ם עצמו פוסק להלכה לפי אגדה (ראה בעיון מאמר מצורף )

במאמר מוסגר אם  אין לומדים מדברי אגדה הרי כל הבסיס של הציונות הדתית המושתת על "אתחלתא דגאולה" (שמתוכם יוצא לא מעט דברים להלכה ) מגיע באופן מוחלט מתוך אגדות התלמוד ושאר מקורות חז"ל ואם לא נלמד מאגדות כל הבניין הזה נופל לחלוטין .

2. לפי דברי הרמב"ם גר לא צריך לקבל על עצמו את כל פרטי המצוות

על סעיף 2 לא דברתי בשיעור לחלוטין ולא דברתי על תנאי הסף לקבלת גר לתוך עם ישראל . אבל דבר אחד ברור לחלוטין ומוסכם על כולם שאם גר לא קבל על עצמו את עיקרי הדת כמו שבת הינו מומר לכל התורה כולה  

 

כך כותב השולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן ב סעיף ה

מומר להכעיס, אפי' לדבר אחד, או שהוא מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת  בפרהסיא, או שהוא מומר לכל התורה, אפילו חוץ משתים אלו, דינו כעובד כוכבים. (ר' ירוחם). הגה: ומי שאינו חושש בשחיטה ואוכל נבלות בלא תיאבון אף על פי שאינו עושה להכעיס, דינו כמומר להכעיס, (כך העלה הב"י מדברי הרא"ש).

לפי בדיקות שנעשו מעל 90 אחוז מהגרים במערכת הממלכתית לא שומרים תורה ומצוות וברור לכל שהכוונה גם חילול שבת בפרהסיה . גם אם נדון לכף זכות בצורה קיצונית קשה להאמין שכולם בזמן הגיור עצמו קבלו עליהם תורה ומצוות ואת עקרי הדת . אין מקום להאריך בתוצאות המשמעות של הדברים . ואומר הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה יח

ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו, צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחלה.

וצריך כמובן לצרף לזה את דברי הגמרא חברותא מסכת קידושין דף מ עמוד א

תנו רבנן: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. דהיינו, כאילו כל מעשיו שקולים. ולכן, אפילו אם עשה מצוה אחת בלבד, אשריו, לפי שהכריע עצמו בעשיית המצוה הזאת לכף זכות.

ומאידך, אם עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את עצמו לכף חובה. שנאמר [קהלת ט] "וחוטא אחד, יאבד טובה הרבה".דהיינו, בשביל חטא יחידי שחטא, אובד ממנו טובות הרבה, שאינן מכריעות את דינו לטובה, אלא אדרבה, חטא יחידי זה, מכריע את גורלו לחובה.

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לפי, היות שהעולם בכללותו נידון אחר רובו, אחר מעשיהם של רוב האנשים בעולם, אם הם זכאים או חייבים, וכמו כן גם היחיד נידון אחר רובו, אחר רוב מעשיו, אם הוא זכאי או חייב, הרי יש לו לאדם לחשב, שאם עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע בעשיית מצוה יחידה, גם את עצמו, וגם את כל העולם, לכף זכות.⁽¹⁾עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את עצמו, ואת כל העולם לכף חובה. שנאמר "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה". מלמד הכתוב כי בשביל חטא יחידי שעשה אדם זה, אבד ממנו, ומכל העולם, טובה הרבה.⁽²⁾

יוצא לנו שהחשבון הרציונאלי להימנע מהכנסת גרים גם אם נגיד שבלי קבלת מצוות מלאה הם נכנסים לתוך עם ישראל אנחנו מכניסים לתוך החשבון של עם ישראל יהודים שגורמים נזק אדיר לעם ישראל הרבה יותר מהתבוללות של יחידים בנישואים עם אותם שההלכה מנעה את  כניסתם לתוך עם ישראל . כלומר הניסיון לתקן על ידי גיור התבוללות מביא להרבה יותר נזק מתועלת . בייחוד שאין לנו מושג אמיתי רק אומדנא כמה מאותם שמתגיירים במערך הממלכתי  במאמת מקבלים עליהם את עיקרי המצוות לשיטה המקילה .וכך ניתן להבין מהרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה טו

לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם.

3. זרע ישראל

אין לי רצון להיכנס לתוך ההלכה אבל דבר אחד ברור אין מקורות לשיטה הזאת בתלמוד שלנו ולא בדברי הראשונים . לעומת זאת השיטה הנ"ל נשללה לחלוטין על ידי רובם ככולם של גדולי ישראל ומנוגד אפילו לשיטת הרבנות הראשית . ולא רק שאין מקור ויסוד להלכות הללו הם נסתרים לחלוטין על ידי מה שכתוב בעזרא ונחמיה

עזרא פרק י פסוק א - ד

(א) וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִ֨תְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה: ס

(ב) וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י <<עולם>> עֵילָם֙ וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת:

(ג) וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה:

(ד) ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה: פ

ועוד כתוב עזרא פרק י פסוק מד

(מד) כָּל־אֵ֕לֶּה <<נשאי>> נָשְׂא֖וּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים: פ

ואומר רש"י עזרא פרק י פסוק מד

(מד) ויש מהם נשים וישימו בנים - מקצתן שהיו להם נשים של עובדי כוכבים שנולדו להם מהם בנים והכל הוציאו הנשים והבנים:

כלומר עזרא לא שמע על הפתרון המהיר של זרע ישראל וכל הנשים כולל הבנים יצאו והורחקו מעם ישראל .

ועוד דוגמה  שקשורה לחיילים של בית דוד שהיו מבנות יפות תואר

שו"ת משנה הלכות חלק י סימן רמג

ובאחד השיעורים אשר אמרתי לפני חכמי ואברכי הכולל שלנו אמרתי בס"ד דבר נאה ליישב סמיכת המימרות בסנהדרין (דף כ"א ע"א) אמר רב יהודה אמר רב ד' מאות ילדים היו לו לדוד וכולן בני יפת תואר היו ומגדלי בלוריות היו וכו' ואמר רב יהודה אמר רב תמר בת יפת תואר היתה שנאמר ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנע ממך ואי ס"ד בת נישואין היתה הואי אחתיה מי הוה שריא ליה וכו', ולכאורה תקשה כיון דתמר גידלה המלך כבתו והיתה מוחזקת כבת דוד, אם כן היתה אסורה לאמנון, ואכתי תקשה מאי מהני דהיתה בת יפת תאר כיון שהוחזקה כבת דוד ונתגדלו יחדיו, וכהא שכתב הח"ס הנ"ל, וכדי לתרץ זה הקדים הא מימרא דד' מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר וכולם מגדלי בלוריות, דלכאורה למה היו מגדלי בלוריות, והיאך הניחן דוד, אלא שבדוקא הניחן לגדל בלוריות כדי שיהיו ניכרין שהם בני יפת תואר ולא יתחזקו בין הבנים הכשרים, וכיון שדוד בכוונה ציין בני יפת תואר, אם כן ע"כ גם את תמר לא החזיק כבתו אלא היתה מצויינת באיזה דבר שהיא בת יפת תואר, וא"כ שפיר היתה מותרת לו ואתי שפיר הסמיכות וגם טעם של בלוריות.

גם דוד המלך לא הכיר את השיטה של זרע ישראל ועשה הפרדה ניכרת בן בנות יפות התואר לעם ישראל . ואם נגיד שבימי דוד לא היה אפשרות לגייר כי המצב של עם ישראל היה טוב והרבה רצו להיכנס לתוך עם ישראל בגלל סיבות כלכליות ואינטרסנטיות קל וחומר לגבי גיורים היום בישראל שנמצאת במצב כלכלי ומדיני מעולה . .

מה שברור שמי שלא מפנים את המשמעות של עם ישראל ואת מקומו ותפקידו בעולם ועומד לפניו רק לאומיות ישראלית יתמוך באופן גורף בהכנסת מאות האלפים בגיורים מהירים בלי להתחשב בתוצאות הנובעות מקיומו של עם ישראל כעם היחידי שקיבל עליו את התורה ובכך לגרום נזק גדול לעם ישראל .

4. מי אנחנו שנשפוט ?

התשובה פשוטה וקצרה . הקב"ה נתן לנו את התורה כדי שנוכל להתבונן בעולם ולהבין אותו . רק ראיה של העולם "במשקפים של תורה " נותנת לנו את האפשרות לראות באמת את המציאות . כל משקפים אחרות יתנו לנו ראיה מעוותת של המציאות . זה המשמעות של קבלת התורה .

דברים (פרשת ראה) פרק יא פסוק כו - כח

(כו) רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:

(כז) אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

(כח) וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם: ס

שמירת שבת זה ברכה . חילול שבת זה קללה . ומי שלא מתבונן בעולם עם "משקפים של תורה " סופו ללכת כמו עיוור אחרי אידאות שונות ומשונות וזה משמעות ההמשך של הפסוקים לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם . ללכת אחרי רעיונות שלא מהתורה היא כניסה לעולם לא ידוע שלעולם לא יהיה ידוע כי סופו קללה .

5. מצוה לגייר

אכן זה מצווה גדולה לגייר . אבל לגייר את מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ושייך מהותית לעם ישראל . . הגרים הם חלק מהשלם שנקרא עם ישראל . מרות יצא דוד המלך . מעורפה שהמזל שלה לא היה במעמד הר סיני יצא גלית . סופו של דבר דוד נלחם בגלית . גלית שהגיע ממי שלא היה במעמד הר סיני חרף מערכות ישראל כמו שאומרת הגמרא תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מב עמוד ב

פלשתים באו בנצחונו של גלית כו'. גלית - אמר רבי יוחנן: שעמד בגילוי פנים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ברו לכם איש וירד אלי, ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא, שנא': ה' איש מלחמה,
יתרו שהיה גר נכנס לפרשה בו יש את קבלת התורה וחלק בדבריו נכנסו לתוך התורה . הוא חלק בלתי נפרד מהתורה ולכן מעם ישראל . וחלק הגלות שלנו קשורה באיסוף הגרים לעם ישראל

מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

אנחנו לא יודעים מי הוא זה שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ולכן הפתרון המעשי היחידי שנשאר לנו זה לדחות אותם ולחקור את  מי שמגיע להתגייר האם באמת יש בו דחף להיות חלק מעם ישראל . ולדאוג שהדינים יהיו יראי שמים כדי שיהיה להם סייעתא דשמיא .

לסיכום נביא את דברי הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב

אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו'].

היום היחידי שהקב"ה ישחק יהיה ביום שבו יצאו מעם ישראל כל אותם גרים גרורים שלא שיכים לעם ישראל והמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני . וכאן מדובר בכאלו שיש להם תפילין וציציות . קל וחומר בנו של קל וחומר אותם שהתפילין והציציות נמצאים בארון במדף העליון .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 רצ"ב השיעור על ההבדל בן רות לערפה 

 

 

בס"ד

שבועות  :  מה עניין רות  להר סיני ? מה ענין ערפה למתן תורה  ? מה הסיבה שאנו קוראים את מגילת רות בשבועות זמן מתן תורתנו ?

אומר המשנה ברורה משנה ברורה סימן תצ

מה זו עושה ורות בשבועות דאיתא בילקוט רות מה ענין רות אצל עצרת שנקראת בזמן מתן תורה ללמדך שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני וכו'

ובמשנה מסכת אבות פרק ו משנה ד

כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה) ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:

ואני ינסה להסביר מזווית אחרת למה קוראים את מגילת רות בשבועות

עם ישראל כולו עמד במעמד הר סיני וקיבל את התורה 600000  גברים שהם כלל ישראל קיבלו מהקדוש ברוך הוא את התורה ולא רק הם היו במעמד הר סיני ,היו במעמד זה  כל נשמות עם ישראל

דברים פרק כט

(יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם:

ואומר רש"י דברים פרק כט פסוק יד

(יד) ואת אשר איננו פה - ואף עם דורות העתידים להיות: 

פרוש התורה ניתנה לכל עם ישראל כל יהודי שחי כיום וכל יהודי שיחיה לעתיד. כל אחד ואחד היה במעמד הר סיני והקדוש ברוך הוא  נתן לו את התורה . כל אחד מעם ישראל קיבל את היכולת ללמוד את התורה  ולקנות את התורה שתהיה חלק ממנו .

ספרי במדבר פרשת קרח פיסקא קיט

נמצאת אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו הרי כתר תורה מונח כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר אלו היה כתר כהונה וכתר מלכות מונחים הייתי זוכה בהן ונוטלן הרי כתר תורה [תוכחה] לכל באי העולם שכל מי שזוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים וזכה בכולם וכל מי שאין זוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים ולא זכה באחד מהם

כלומר כתר תורה עומד מוכן לכל יהודי ויהודי כדי לקנות אותו  וכאשר הוא קונה אותו הוא מקבל את שני הכתרים הנוספים .

ועכשיו נשאלת השאלה האם התורה ניתנה גם לגויים או זה לא שייך להם לחלוטין. אבל ידוע שהקדוש ברוך הוא ציוה על יהושוע לכתוב את התורה בשבעים לשון בדברים פרק כז

(ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב: ס

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא דף מז עמוד א

ושדת אותם בשיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך. ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנא' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב. ואחר כך סדו אותם בסיד אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם תורה אמר להם בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא ושיגרו נוטרין שלהם וקלפו את הסיד והעתיקוה. ועל דבר זה נחתם גזר דינם של אומות לבאר שחת. דכתיב (ישעיה לג) והיו עמים משרפות שיד על עסקי סיד. שהיה להם ללמוד ולא למדו.

הקדוש ברוך הוא השאיר לגויים שלא קיבלו את התורה ללמוד אותה ולקבל אותה היא זמינה לכל דורש.

אבל יש קושיה עצומה יבוא גוי וירצה לקבל את התורה אבל יהיה הבדל גדול בין יהודי לגר גר נשמתו לא הייתה במעמד הר סיני ולכן כיצד יקבל את התורה ?  קושיה זו נשאלת על ידי  הבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

כלומר העולם מתחלק ל 3 סוגי נשמות לנשמה יהודית שהייתה במעמד הר סיני , גויים גמורים שלא נשמתם ולא המזל שלהם היה במעמד הר סיני, ואותם נשמות שהמזל שלהם ולא הנשמה שלהם הייתה במעמד הר סיני ואלו אותם גרים שיבואו במשך הדורות ויביעו רצונם להיכנס לתוך העם היהודי ולהיות גרים .

כלומר גרים אמיתיים זה הגרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני אבל יש גרים שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ובכל זאת רוצים להיכנס לתוך העם היהודי אבל מתוך אינטרס כזה או אחר .

ולכן ההלכה אומרת שצריך לדחות את הגר ולראות האם באמת שיש לו רצון להתקבל לעם ישראל ואומר רש"י מסכת קידושין דף ע עמוד ב

בישראל כתיב - והייתי להם לאלהים אף על פי שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים.

כלומר צריך סינון רציני לגויים כדי לדעת שגוי שהתגייר זה אחד באמת שרוצה להיות יהודי ולמה הוא רוצה להיות יהודי כי המזל שלו היה במעמד הר סיני ודוחף אותו לעם ישראל

ועוד יותר כתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר אותם גויים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני זה חלק מעם ישראל עד כדי כך שעם ישראל נמצא בגלות כדי למשוך את אותם גויים לעם ישראל .

וכיצד זה קשור למגילת רות ?

רות התגיירה ובסופו של דבר היא  חלק מעם ישראל וחלק מכתר המלכות שזה בית דויד . כלומר זה מסביר לכל גוי שבאמת רוצה להיות חלק מעם ישראל שיש לו מקום בעם ישראל ובתנאי שהמזל שלו היה במעמד מתן תורה , כמו שרות יש לה חלק בלתי נפרד משושלת המלוכה של עם ישראל .

וכיצד אנו יודעים שהמזל שלו היה במעמד מתן התורה ? הקשיים שבהם עמדה רות והתגברה עליהם ובכל זאת רצתה להיות חלק מעם ישראל מוכיחים שהמזל שלה היה במעמד הר סיני . וזה קשור למה שנאמר במשנה ברורה שהתורה נקנית ע"י ייסורין ועוני .

במגילת רות לאלימלך ונעמי  היה שני בנים ושני כלות ושתיהן היו מואביות רות וערפה וברור לנו שהם התגיירו וזה דעת הזוהר הקדוש ויש הבדל מהותי בין ערפה לרות

רות רבה (וילנא) פרשה ב

בשם ר' יצחק ד' מילין הלכה ערפה עם חמותה ועמדו ממנה ד' גבורים שנאמר (שם /שמואל/ ב' כ"א) ארבעת אלה יולדו להרפה, א"ר יצחק כל אותו הלילה שפרשה ערפה מחמותה נתערבו בה ערות גוים של מאה בני אדם, הה"ד (שם /שמואל/ א' י"ז) והוא מדבר עמם וגו' ממערכות פלשתים, ממערות כתיב, ממאה ערלות גוים שנתערו בה כל הלילה, ר' תנחומא אמר אף כלב אחד דכתיב (שם /שמואל א' י"ז/) ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי.

ואותו פלישתי היה גלית (בן של ערפה ) שדויד הרג אותו מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה א

כליון שהוא לשון כלייה, נזדווגה לו ערפה שעמד ממנה גלית הפלשתי.

וכאן אנו רואים גירות של ערפה שהמזל שלה לא היה במעמד הר סיני וסופה להיות כנגד עם ישראל . ורות שהמזל שלה היה במעמד הר סיני נכנסה לעם ישראל וזכתה להיות חלק משושלת המלוכה .

לסיכום מגילת רות באה להראות לאותם גויים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני כי הם חלק מעם ישראל ולהראות לעם ישראל שיש גרים שהם באמת לא חלק מעם ישראל .

ועל זה נאמר [רבינו] בחיי שמות פרק לב

וזהו: (יבמות מז ב) קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי, ועוד זה אמרו במדרש: (שמו"ר מב, ו) שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "לך רד כי שחת עמך", עמך, ולא עמי הם, ולא אמרתי לך ביציאת מצרים: "והוצאת את צבאותי את עמי", ואתה קבלת ערב רב ורצית לקבל הגרים עמך הם ולא עמי, ומכל מקום אף על פי שערב רב היו תחלה עקר המעשה הרע, מצינו שטעו ישראל אחריו ונענשו הכל.

 

פרשת ויקהל פקודי למה לא יכול משה להיכנס לתוך הענן ? כיצד משה נכנס לתוך הענן במעמד הר סיני ? מה השלבים השונים של הסתלקות השכינה וחזרת לארץ ? מתי השכינה הגיע למטה ? האם משה הוריד את השכינה למטה במעמד הר סיני או בהקמת המשכן ? למה הוקם המשכן ? אם לא היה חטא העגל ולא היה נבנה המשכן היכן היו עומדים כלי המשכן ? מה המשמעות של קיום המשכן לקיום העולם ? למה משה לא כל כך שייך למשכן ? למה הקב"ה לא תפס את משה והכניס אותו למשכן ? מה הסכנה בכניסה לענן ? כ"ח/אדר/תשפ"א .

 בס"ד

פרשת ויקהל פקודי למה לא יכול משה להיכנס לתוך הענן ? כיצד משה נכנס לתוך הענן במעמד הר סיני ? מה השלבים השונים של הסתלקות השכינה וחזרת לארץ ? מתי השכינה הגיע למטה ? האם משה הוריד את השכינה למטה במעמד הר סיני או בהקמת המשכן ? למה הוקם המשכן ? אם לא היה חטא העגל ולא היה נבנה המשכן היכן היו עומדים כלי המשכן ? מה המשמעות של קיום המשכן לקיום העולם ? למה משה לא כל כך שייך למשכן ? למה הקב"ה לא תפס את משה והכניס אותו למשכן ? מה הסכנה בכניסה לענן ? כ"ח/אדר/תשפ"א .

כתוב שמות פרשת פקודי פרק מ פסוק לג - לו

(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה: פ

(לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

(לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

(לו) וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם:

ואני רוצה להבין למה משה לא יכול להיכנס לאוהל מועד ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת יומא דף ד עמוד ב

רבי זריקא רמי תרי קראי דלהלן קמיה דרבי אלעזר: ואית דאמרי לה: דאמר רב זריקא: דרבי אלעזר עצמו רמי [הקשה] קושיא זו:כתיב בפרשת פקודי [שמות מ] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן".ואילו בפרשת משפטים [שמות כד] כתיב "ויבא משה בתוך הענן".ומשנינן: מלמד, שאף התם לא היה משה יכול לבא מעצמו. אלא שתפסו הקדוש ברוך הוא למשה, והביאו בענן.ואילו דבי רבי ישמעאל תנא [דרשו את הפסוק באופן אחר]:נאמר כאן "ויבא משה בתוך הענן". ונאמר להלן "ויבאו בני ישראל בתוך הים.מה להלן אצל קריעת ים סוף לא באו בתוך הים ממש, שהרי נעשה להם שביל בתוך הים, דהא כתיב התם והמים להם חומה, אף כאן נעשה למשה שביל בתוך הענן, ורק באותו שביל בא משה.נאמר בתורה: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו".

לפי התנא הראשון באמת משה לא יכול להיכנס לענן בשני המקרים אבל בקבלת התורה הקב"ה תפס את משה והכניס אותו לתוך הענן ובהקמת המשכן הקב"ה לא תפס אותו ולא הכניס אותו . ולדעה של רבי ישמעאל לא ניתן להיכנס לענן בכל מקרה וצריך לעשות מעין שביל . בקבלת התורה הקב"ה עשה שביל כדי שמשה יוכל לעבור ובמשכן הקב"ה לא עשה שביל . ועדיין צריך הסבר למה לפי שני הדעות הקב"ה לא תפס את משה והכניס אותו למשכן או לדעתו של רבי ישמעאל למה לא  עשה  שביל למשכן ?

כדי להבין את זה צריך להבין את כל המהלך של ירידת ועלית השכינה מבריאת העולם

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

(ח) [וישמעו את קול י"י אלהים מתהלך בגן לרוח היום] אמר ר' חלפיי שמענו שיש הילוך לקול, הילוך לאש לא שמענו, והיכן שמענו להלן ותיהלך אש (שמות ט כג). אמר ר' אבא בר כהנא מהלך אין כת' כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

לפני חטא האדם הראשון השכינה היית בתחתונים . חטא האדם הראשון גרם להסתלקות השכינה . עד המצריים שהרחיקו את השכינה לרקיע השביעי . אברהם התחיל את שינוי הכיוון של השכינה כאשר הוריד משביעי לשישי עד שמשה הורידה למטה . וצריך להבין מתי משה הוריד את השכינה לתחתונים האם במעמד הר סיני או בהקמת המשכן?  יש לנו מדרש שאוחז בדעה שהורדת השכינה היית בהקמת המשכן מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ו

(ו) [לח, כא] אלה פקודי המשכן משכן העדות עדות לכל באי העולם שנמחל להם על מעשה העגל, למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והיה מחבבה כעס עליה והלך לו היו שכנותיה אומרות שוב בעליך אינו חוזר לך לימים בא ונכנס עמד בפלטרין ואכל ושתה עמה ועדיין שכנותיה לא היו מאמינות שנתרצה לה ומתוך כך ראו ריח בשמים עולה מן הבית ידעו הכל שנתרצה לה, כך הקדוש ברוך הוא חבב את ישראל ונתן להם את התורה וקרא אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש, לאחר ארבעים יום סרחו אמרו הגוים שוב אינו חוזר עליהם, עמד משה ובקש רחמים ואמר לו סלחתי כדבריך (במדבר יד), אמר משה מי מודיע לאומות, אמר ליה ועשו לי מקדש, כיון שראו אומות העולם הריח של קטרת מתמר ועולה מתוך המשכן ידעו שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא, אלה פקודי המשכן וכתיב אלה שמות בני ישראל, בא וראה כמה חבב הקדוש ברוך הוא את המשכן שהניח את העליונים ושכן בתוך המשכן, אמר רבי שמעון עיקר שכינה בתחתונים היתה שנאמר וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן (בראשית ג), בא אדם וחטא נסתלקה מן הארץ לשמים, עמד קין והרג את אחיו נסתלקה מן הרקיע הראשון לשני, עמד דור אנוש והכעיס לפניו נסתלקה מן השני לשלישי, עמד דור המבול והשחית דרכו נסתלקה מן השלישי לרביעי, דור הפלגה נתגאה נסתלקה מן רביעי לחמישי, סדומיים קלקלו נסתלקה מן החמישי לששי, עמדו אמרפל וחבריו נסתלקה מן ששי לשביעי, עמד אברהם וסגל מעשים טובים נמשכה השכינה מן שביעי לששי, יצחק משכה מן ששי לחמישי, יעקב מן חמישי לרביעי, לוי בנו מן רביעי לשלישי, קהת בן לוי מן שלישי לשני, עמרם מן שני לראשון, משה ביום שהוקם המשכן וכבוד ה' מלא את המשכן, זשה"כ כי ישרים ישכנו ארץ (משלי ב) ישכינו השכינה בארץ.

ומה עם מעמד הר סיני ? האם רגע מעמד הר סיני לא היה הורדת השכינה לארץ? מעמד הר סיני היה תיקון של חטא האדם הראשון . ולכן כמעט ברור שבמעמד הר סיני המצב של השכינה אמור להיות זהה לזמן שלפני חטא האדם הראשון כלומר שכינה נמצאת כאן . ואכן במדרש בראשית רבה כתוב בסתם משה הוריד למטה והפסוק ממנו נלמד הינו וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט)  כלומר אין שיוך הפעולה לא למעמד הר סיני ולא למשכן אבל הסברא נותנת שמשה הוריד במעמד הר סיני .

וכדי להבין את זה צריך להבין את מהותו של המשכן

אומר צרור המור שמות פרשת תרומה

במעשה בראשית כתיב ויכולו השמים והארץ. ובמשכן כתיב ותכל כל עבודת המשכן אהל מועד. במעשה בראשית כתיב ויברך אותם אלהים. ובמשכן כתיב ויברך אותם משה ע"כ. הרי כל מלאכת המשכן רמוזה במעשה בראשית. לרמוז כי לפי שבחטא אדם הראשון ובחטא העגל היו כל מעשה בראשית רפוים. וכמעט העולם היה מתמוטט. רצה הקדוש ברוך הוא לבראת עולם חדש. ולחזקו ולהעמידו על בוריו במעשה המשכן. וז"ש במאמר מה טעם אהבתי מעון ביתך. לפי ששקול כנגד בריאת עולמך. כי ענייני המשכן נתנו קיום לענייני העולם. ולכן הוצרך הכתוב לומר במשכן ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים. לקיים ולחזק ימי בראשית כמו שנפרש במקומו בעז"ה. ולכן כל הדברים הכתובים במעשה בראשית. נכתבו כנגדם במעשה המשכן. וכ"ז רמוז ביום הששי שבו נברא אדם הראשון ונתרחק. ובמשכן נתקרב אדם אחר כנגדו והוא אהרן. דכתיב ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. וז"ש הוקם המשכן סתם למעלה ולמטה:

אומר צרור המור שהמשכן הוקם בגלל חטא העגל . חטא העגל ערער את העולם . העולם הפך להיות רפוי כלומר עם סיכון לקיומו וכדי לייצב את העולם הקב"ה ציוה להקים את המשכן שיכפר על כל עם ישראל .

וכך כותב הזוהר הקדוש

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלְמָלֵא נִגְנַז מִכֹּל וָכֹל, לֹא עוֹמֵד הָעוֹלָם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא נִגְנַז וְנִזְרַע כַּזֶּרַע הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וּזְרָעִים וּפֵרוֹת, וּמִמֶּנּוּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם וּמְקַיֵּם הַכֹּל שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, חוּט אֶחָד יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ אוֹר גָּנוּז וְנִמְשָׁךְ עַל אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לְמַטָּה, מַה כָּתוּב? (שמות מ) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. מַה זֶּה הֶעָנָן? חוּט אֶחָד הָיָה (עמוד הענן) מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא בְּשִׂמְחָה בַּכֹּל (של הכל) כְּשֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם (ראשון) לֹא נִגְלָה, אֲבָל שִׁמּוּשׁ מְשַׁמֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְהוּא מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

כלומר המשכן הוא האמצעי בו הקב"ה מחדש כל יום את מעשה בראשית ובזכותו העולם מתקיים או יותר נכון עם ישראל מתקיים כי משה במעמד הר סיני קבע את מקומו לנצח עם "עם מרדכי". ראה מה שכתבתי  בפרשת כי תישא על "עם מרדכי" הם רבנן .

כמו שכתוב בדברים פרשת עקב פרק ט פסוק יד

הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ:

ואכן צרור המור אומר על אהרון שהוא זה שהתקרב ולא משה רבנו . וההסבר הוא שאהרון היה בחטא העגל ומשה רבנו לא היה בחטא העגל ולכן המשכן שייך לאהרון ופחות למשה .

"ובמשכן נתקרב אדם אחר כנגדו והוא אהרן. דכתיב ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. וז"ש הוקם המשכן סתם למעלה ולמטה:"

ויש שאלה מהותית אם באמת לא היה חטא העגל איך היית נעשית עבודת הקורבנות ? איפה היה ארון הקודש ?

אומר הספורנו כוונות התורה יסוד גדול

ובכן ראוי להתבונן כי אמנם קודם לחטא העגל תיכף אחר מתן תורה לא היו ישראל צריכים לכל אלה למען השרות שכינתו בתוכם ולא נצטוו על עשיית משכן וכליו וכהניו ומשרתיו ולא על שום קרבן לחובת צבור או יחיד כלל זולתי אחר מעשה העגל כאמרו יתברך כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח אבל הודיעם אז תיכף שאינם צריכים לכל אלה ולשום אמצעי להשרות שכינתו בתוכם ולא התחייבו לשום זבח ולא משכן וכלי ואמר שאם יתנדבו עולות ושלמים יספיק מזבח אדמה ואמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי והוא כל מקום שיקרא באמת בית אלהים כענין בתי מדרשות וזולתם אבוא אליך וברכתיך.

ועל זה מרחיב תורת משה שמות פרק כה פסוק י

* ועשו ארון ואח"כ ועשית שלחן ואח"כ ועשית מנורה וכו'. הנה בצלאל עשה תחלה המשכן ואח"כ הכלים כי אמר להיכן אכניסם. ותמוה למה הקדוש ברוך הוא צוה תחלה ארון ושלחן ואח"כ משכן, וקשה על זה קושית בצלאל היכן אכניסם. וי"ל לפי מה דאיתא ברמב"ן דציווי מלאכת המשכן הי' קודם עשיית העגל ואז היו בני ישראל בבחינתם ומעלתם יותר ממלאכי השרת וחירות ממלאך המות והכלל שהיו למעלה מן הטבע, ואין מפליא אם הי' הארון והשלחן עומדים בנס אויר הקודש ולא היו צריך המשכן כדי להכניס בתוכו הכלים, הלא גם אחר החטא הארון שבו הלוחות בנס הי' עומד (מגילה י' ע"ב), ופשיטא שקודם החטא יכולים כל הכלים לעמוד בנס באויר הקודש, אבל בצלאל עשה המשכן לאחר חטא העגל, והי' צריך התלבשות לעשות המשכן כדי להכניס בתוכו הכלים, ויפה הקשה בצלאל אחר החטא היכן אכניסם וק"ל.

כלומר משה רבנו שהיה היחיד שלא היה בחטא העגל לא היה צריך את המשכן ואם לא היה טא העגל גם עם ישראל לא היה צריך את המשכן .עם ישראל היה צריך את המשכן לכפר על חטא העגל .

אז למה ההבדל בן מעמד הר סיני שמשה נכנס בענן והקמת המשכן לא ?

אומר הספרי זוטא (הורוביץ) במדבר פרשת נשא פרק ז פסוק פט

(פט). ובבא משה אל אהל מועד, כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כיצד נתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן ששכינה מגעת לארץ מהוא אומר ולא יכול משה מפני שנתנה רשות למחבלים לחבל ובזמן ששכינה מסתלקת מן הארץ מהוא אומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו כיון שהיה נכנס היה מדבר עמו.

יש הבדל מהותי בן מעמד הר סיני שבוא חטא האדם הראשון תוקן והעולם נמצא יציב כי כל עם ישראל קבל על עצמו את התורה לבן הקמת המשכן שבו העולם רפוי והקמת המשכן נועדה כדי לכפר על עם ישראל . משה רבנו מנחה את אהרון ובניו כיצד לפעול במשכן אבל הוא עצמו לא צריך את המשכן ולכן הקב"ה לא רואה צורך להכניס את משה לתוך המשכן או על ידי שיתפוס אותו ויכניס אותו או שיעשה לו שביל כי משה לא כל כך שייך במשכן . אבל במעמד הר סיני משה היה חלק מהותי מקבלת התורה ולכן הקב"ה תופס אותו ומעלה אותו או עושה שביל תלוי במחלוקת תנאים .

ולכן רק בצלאל יכול לעשות את הכלים כי הוא חלק מעם ישראל ולא משה רבנו שלא היה בחטא העגל

וכך כותב המאור עינים ליקוטים

ונמצא בצלאל שהיה כוונתו על ידי המשכן לתכלית עיקר הכוונה של בריאה ומחשבה קדומה הוצרך לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ נתן לו הקדוש ברוך הוא כח זה שיוכל על זה בכדי שיבא לגמר התיקון ותהיה שכינה שורה סוד משכן ויזדככו כמו קודם החטא להתראות פני ה' ולכן כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה לעשות משכן התחיל מתמיה כי איך יוכל על זה ואמר הקדוש ברוך הוא שהוא יושב בסתר עליון על כל בריותיו איך יורידו אותו לשכון כמו שהיה קודם הסתלקות וזהו עליון שבחטא העגל נסתלק למעלה ונקרא עליון על כל בריותיו ואמר הכתוב בצל שדי יתלונן כי שדי נקרא שיש די באלהותו לכל ברי' והוא תמונת כל והכל מתראין שם בסוד צל וזהו צל שדי יתלונן באיזו צל בצל שעשה בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו שמים וארץ כי לו ניתן הכח ההוא ולא לזולתו והוא תיקן וזיכך העולם

לסיכום משה הוריד את השכינה במעמד הר סיני ואז הקב"ה תפס אותו והכניס אותו לפי דעה אחת או עשה לו שביל . הקמת המשכן בעיקר נועדה לכפר על עם ישראל בגלל חטא העגל . היחיד שלא היה בחטא העגל היה משה ולכן הקב"ה לא מכניס אותו לתוך הענן . כי צריך התערבות של הקב"ה להכניס בן אנוש לתוך הענן כי מקום כזה בתוך הענן הוא מקום שניתנת רשות למחבלים לחבל .

 

פרשת כי תשא מאיזה ספר רצה משה למחוק את עצמו ? האם הקב"ה מחל לעם ישראל גם לעתיד לבא ? מי זה עם מרדכי ? מה הקשר לקבלת התורה במעמד הר סיני ? למה המן לא השמיד רק את מרדכי ? האם קיומו של עם מרדכי התקבע במעמד הר סיני ? למה הקב"ה רוצה להשמיד את עם ישראל ולהשאיר את משה ? האם משה חושש לקיום עם ישראל לאחר שיעלו לארץ ישראל ? מה היה האיום של משה במידה והשכינה לא תלווה את עם ישראל לארץ ישראל ? למה רוצה משה להסתכל בכבוד הקב"ה ? מה הקשר לקיומו של עם ישראל ? עד מתי יהיה ספק בקיומם של "כל היהודים" ? מהו קשר התפילין ? מה הקשר של קשר התפילין של הקב"ה לעם מרדכי ? ‏כ"א/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת כי תשא מאיזה ספר רצה משה למחוק את עצמו ? האם הקב"ה מחל לעם ישראל גם לעתיד לבא ? מי זה עם מרדכי ? מה הקשר לקבלת התורה במעמד הר סיני ? למה המן לא השמיד רק את מרדכי ? האם קיומו של עם מרדכי התקבע במעמד הר סיני ? למה הקב"ה רוצה להשמיד את עם ישראל ולהשאיר את משה ? האם משה חושש לקיום עם ישראל לאחר שיעלו לארץ ישראל ? מה היה האיום של משה במידה והשכינה לא תלווה את עם ישראל לארץ ישראל ? למה רוצה משה להסתכל בכבוד הקב"ה ? מה הקשר לקיומו של עם ישראל ? עד מתי יהיה ספק בקיומם של "כל היהודים" ? מהו קשר התפילין ? מה הקשר של קשר התפילין של הקב"ה לעם מרדכי ?  ‏כ"א/אדר/תשפ"א

עם ישראל חטא בחטא העגל . הקב"ה רצה להשאיר את משה ולמחוק את עם ישראל

אומרת התורה בפרשת כי תשא שמות פרק לב פסוק ט - י

(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:

(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

וכתוב בשמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק לא - לד

(לא) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב:

(לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ:

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

(לד) וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֛ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם:

האם בזה נגמר הרצון של הקב"ה למחות את עם ישראל ועם ישראל ניצל לנצח ?

כדי להבין את זה צריך להבין מאיזה ספר רצה משה שימחקו אותו ?

אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ב

ריב"ל אמר עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני מה טעם [קהלת א י] יש דבר שיאמר אדם ראה זה חדש הוא וגו' משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמים

כלומר הקב"ה ברוך הוא אמר למשה במעמד הר סיני את כל התורה כולה כולל התורה שבעל פה אפילו מה שתלמיד ותיק ישאל מרבו . כלומר במעמד הר סיני התקבע ספר התורה שבכתב ובעל פה . וצריך להגיד שזה הספר שמשה ביקש למחוק אותו במידה והקב"ה ישמיד את עם ישראל וישאיר אותו ויהפוך אותו לגוי גדול .

וזה מה שנקרא לדעתי עם מרדכי שהם רבנן

אומרת הגמרא חברותא מסכת מגילה דף יג עמוד ב

דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה. שנאמר: "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים". והיינו, שקודם בורא הקדוש ברוך הוא רפואה לישראל, ואחר כך נגלה עון אפרים - על ידי מכה שמכה אותן.אבל אומות העולם - אינו כן. מכה אותן תחילה, ואחר כך בורא להם רפואה⁽⁵³⁹⁾. שנאמר: "ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא".כתיב: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וגו' ויבקש המן להשמיד את כל היהודים⁽⁵⁴⁰⁾ וגו' עם מרדכי".אמר רבא: בתחילה - רצה לשלוח יד במרדכי לבדו. ולבסוף - בעם מרדכי, ומנו - רבנן. ולבסוף - בכל היהודים.

כלומר יש 3 סוגים בעם ישראל מרדכי עצמו ומרדכי שקול למשה , יש את עם מרדכי הם רבנן והם מה שאומר התלמוד הירושלמי כל התלמידים  הותיקים שישאלו את רבותיהם שאלה . ואת שאר עם ישראל . כלומר צריך להגיד שבמעמד הר סיני משה שניצח את מי שניסו להילחם בו שלא יקבל את התורה נקבע לדורות . גם עם מרדכי הם רבנן נקבעו לדורות , רק שאר עם ישראל לא נקבע לדורות והוא נמצא עדיין בסכנת השמדה  .

וכך כתוב אסתר פרק ג פסוק ו

(ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

המן מבין שהוא אינו יכול להשמיד את מרדכי ולא את עם מרדכי הם רבנן אבל כן את שאר כל היהודים . וזה הרצון של המן לפגוע בשאר עם ישראל .

את הניצחון החלקי של משה במעמד הר סיני נכתב במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה

כלומר משה מצליח לנצח באופן חלקי את מי שנלחם בו לא לקיים את התורה .

ונשאלת השאלה האם בזה נפתרה הבעיה של קיום העם היהודי מי שהוא לא עם מרדכי ?

בהמשך הפרשה אנחנו רואים שאומנם משה עצר את הרצון של הקב"ה להשמיד את עם ישראל מיד אחרי חטא העגל אבל משה צופה לעתיד ומבין שיש כאן בעיה חמורה לעם ישראל

שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יב - טו

(יב) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְקֹוָ֗ק רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:

(יג) וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה:

(יד) וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ:

(טו) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה:

משה מבין שיש פה בעיה מהותית . הקב"ה רוצה לשלוח את עם ישראל עם שליח לארץ ישראל ומשה כנראה מבין שאז יש ספק אם עם ישראל יצליח להתקיים ללא הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח .

וכך כותב המדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צ

[ט] [צ, א] [תפלה למשה איש האלהים]. כיון שיצאו ישראל ממצרים, עמד משה ומתפלל ואומר איני מכיר את הדרך, שנאמר הודיעני נא את דרכיך (שמות לג יג), אמר לו הקדוש ברוך הוא (הנני) [הנה אנכי] שולח מלאך לפניך (שם /שמות/ כג כ), אמר ליה משה אפילו אם אתה שולח כמה מלאכים אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שם /שמות/ לג טו), אמר לו הקדוש ברוך הוא הנה אני עושה גזירתך, שנאמר פני ילכו והניחותי לך (שם שם /שמות ל"ג/ יד).

אומר משה לקב"ה אם אתה לא עולה איתנו לארץ ישראל אל תעלה אותנו בכלל . הבין משה שבמידה והקב"ה לא יעלה עם  עם ישראל הגזירה שרצה לעשות הקב"ה מיד אחרי חטא העגל יכולה להגיע שנית . ולכן אומר משה לקב"ה עדיף שלא תעלה אותנו .  באותו דרך שהוא ביטל את העונש לאחר חטא העגל משה רוצה לדאוג לכך שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעלה את עם ישראל לארץ ישראל ובכך יעלה ביד משה להבטיח את קיומו של עם ישראל .

ואכן הקב"ה נענה לדברי משה שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יז

(יז) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם:

אבל האם זה הסוף של העניין ? האם בזה בטוח משה בקיום העם היהודי באופן סופי ?

נאמר מיד ב שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יח - כג

(יח) וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ:

(יט) וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְקֹוָ֖ק לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם:

(כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:

(כא) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר:

(כב) וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי:

(כג) וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: ס

כלומר משה מסתפק בקיום העם היהודי כי הקב"ה דיבר על משה ולא על עם ישראל בכללות . משה מצא חן בעיני הקב"ה ולא כל עם שראל ולכן משה רוצה לראות יותר לעומק מה יהיה עם עם ישראל ואז במידה והקב"ה יראה לו את כבודו הוא יקבע עכשיו את קיומו של העם היהודי לדורות . וזה המשמעות של הראני נא את כבודך . משה רוצה לפעול עכשיו כאשר יש בכוחו לשנות את העתיד כרגע

וכך אומר רבינו בחיי שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יח

(יח) הראני נא את כבודך. יש כבוד למעלה מכבוד, ומה שהשיג משה במתן תורה שבע ספירות לכך בקש עתה למעלה מהם, והכבוד הנזכר בכאן הוא הכבוד הגדול העליון הנקרא כתר, אספקלריא המאירה, יהו"ה, ועל כן תמצא המלה חסרה וא"ו: "כבדך", ובמלת "את" יתכן לומר כי היא לרבות החכמה, כמו שכוונו רבותינו ז"ל במה שדרשו (פסחים כב ב): (דברים ו, יג) "את ה' אלהיך תירא", לרבות תלמידי חכמים, או יאמר "כבודך" על כבוד אחרון ואמר "הראני" כי בקש לראות בחוש העין.

ויש לדקדק אם היה זה מן הנמנע שיראה האדם "בכבוד" בעודו בחומר, איך חשב להשיגו. אבל משה, הגדול בנבואה, מפני שכבר תשש ונתדלדל חומרו בארבעים יום שהתענה, חשב בעצמו שלא יפסיד חומרו השגתו אלא שיהיה כמי שאינו ושישיג עתה מה שישיג אחר הפרדו מן החומר, והשיב לו ה' יתברך: "כי לא יראני האדם וחי", כלומר אדם שהוא מחובר מגוף ונפש אי אפשר שישיג זה בעודו בחומר אלא אחר ההפרד, וכענין שכתוב: (תהלים עג, כד) "ואחר כבוד תקחני".

משה כנראה יודע שהוא לא יכנס לארץ ישראל ועם ישראל יכנס לתוך ארץ ישראל ויעמוד מול האפשרות להכחדה . משה מנסה בכל דרך להבטיח את קיומו של כלל עם ישראל . משה יודע שעם מרדכי כלומר רבנן כל מי שהוא יהיה תלמיד ותיק יישאר לנצח אבל שאר עם ישראל נמצא בספק . מה שנמצא בסיכון זה עם ישראל או בלשון הגמרא כל היהודים . ומשה מנסה לתת מבט מעל השבע ספירות לקבע את קיומו של העם היהודי כולו ולא רק של עם מרדכי .

ואת הקשר בן עם מרדכי אלו רבנן ל"כבודו" של הקב"ה מסביר רבי עקיבא 

חברותא מסכת פסחים דף כב עמוד ב

כדתניא: שמעון העמסוני - ואמרי לה נחמיה העמסוני - היה דורש כל "אתים" שבתורה! וכל מקום שכתוב בו "את", היה מרבה ממנו דבר כלשהו.כיון שהגיע ל"את ה' אלקיך תירא",⁽⁸⁾ פירש! משום שאמר: וכי מה אפשר לרבות ולכלול עם יראת ה'?!אמרו לו תלמידיו: רבי, כל "אתים" שדרשת, מה תהא עליהן?!אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה.⁽⁹⁾ וחזר בו מכל הריבויים שריבה מכל "את" שבתורה.עד שבא רבי עקיבא ודרש: "את ה' אלהיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים. ללמד שיהא מורא רבך עליך כמורא שמים.

כלומר חלק מכבוד שמים אלו תלמידי חכמים .

ואז אומר  הקב"ה למשה

וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ:

ואומר רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק כג

(כג) והסרותי את כפי - ואעדי ית דברת יקרי,פ כשאסלק הנהגת כבודי מנגד פניך ללכת משם ולהלן:

וראית את אחורי - הראהו קשר של תפילין:

אומר הקב"ה למשה הרצון שלך לראות את הכול לא יכול להתקיים יש דברים שהם נמצאים בספק ובהסתר ועד סוף ההיסטוריה יישארו בספק .הדבר היחידי שהתקבע ואתה תוכל לראות זה את קשר התפילין והזוהר הקדוש כותב על קשר של תפילין

תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, תְּפִלִּין שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם מַה כָּתוּב בָּהֶן? וְהוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה. וְזֶה שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. שׁ' שֶׁלְּךְ מֹשֶׁה, כּוֹלֵל שְׁלֹשׁ פְּנֵי הָאָבוֹת לְמַעְלָה שֶׁתִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, שֶׁסִּימָנָם: ''שַׁחֲרִית ''מִנְחָה ''עַרְבִית. מ''ה שֶׁלְּךְ תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית א) וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וְנִכְלְלָה מֶרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן לְמַעְלָה, וּבַת זוּגוֹ לְמַטָּה, אֵם כָּל חַי, שֵׁהוּא צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים.

וכפי שנראה לי זה מסתבר שקשר התפילין מרמז לכל גדולי העולם ששורשם בשלושת האבות עם מרדכי הם רבנן שנקבעו במעמד הר סיני . והשאר ? שאר עם ישראל נמצא בספק ומתי הספק הזה יהפוך לודאי ?  צריך להגיד שזה מלחמת גוג ומגוג בו יהיה ברור מי שייך לעם היהודי ומי לא . וזה היום היחידי שבו יצחק הקב"ה

וכך אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב אומרת דבר אחר :

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.