פרשת כי תבא האם אנחנו עגלה מלאה והחילוניות עגלה ריקה ? למה יש אנשים שמרגישים שיש עגלה מלאה לשני הצדדים ? למה החשיבה הזאת מופרכת ? למה אין לעולם החילוני בכלל עגלה גם לא ריקה? ניתוח המאמר של פרופסור נח הררי ולמה הרב אורי שרקי טועה בתשובה שלו לפרופסור נח הררי ? ‏י"ז/אלול/תשע"ז

בס"ד
פרשת כי תבא  האם אנחנו עגלה מלאה והחילוניות עגלה ריקה ? למה יש אנשים שמרגישים שיש עגלה מלאה לשני הצדדים ? למה החשיבה הזאת מופרכת ? למה אין לעולם החילוני בכלל עגלה גם לא ריקה? ניתוח המאמר של פרופסור נח הררי ולמה הרב אורי שרקי טועה בתשובה שלו לפרופסור נח הררי ? ‏י"ז/אלול/תשע"ז

בעיתון ידיעות אחרונות התפרסם מאמר על ההשקפה החילונית מאת פרופסור נח הררי ואני ראיתי אותו כאשר התפרסם תגובה למאמר על ידי הרב אורי שרקי בעיתון "עולם קטן" המופץ לבתי כנסת במגזר הדתי לאומי . גם המאמר וגם התגובה למאמר מעמיד את העולם הדתי במצב של נחיתות . השתרש בעולם החילוני וגם לצערי בעולם הדתי מעין הבנה שיש כאן שני אסכולות בעולם .יש את החלק הרציונאלי שהמאפיין העיקרי שלו זה "עולם המדע" ויש עולם לא רציונאלי שחלקם קוראים לו עולם של "פולקלור" שהמאפיין שלו זה עולם דתי כזה או אחר המאמין בבורא עולם .

ידוע מה שאמר החזון איש לבן גוריון על העגלה המלאה ועל העגלה הריקה שגרמה לעולם "החילוני" לנסות ולהראות לכאורה שהמצב הוא הפוך העגלה המלאה היא העולם החילוני והעגלה הריקה היא העולם הדתי . אבל היום יותר ויותר חוגים דתים הנקראים "מודרנים"  שלא מקבלים את ההשוואה של העגלה הריקה והעגלה המלאה ולאט לאט מתקדמים למצב שהם רואים שני עגלות מלאות האחד העולם החילוני ואחד העולם הדתי וכך כותב הרב שרקי על ערך האמת שכותב פרופסור הררי

א. אמת. החילוני אינו מקדש שום ספר, אדם או מיתוס, כי אם עובדות, כגון סטטיסטיקה, מאובנים או צילומי גלקסיות. עליבות הטיעון בולטת לעין. הרעיון שאין שום דבר מקודש כי אם עובדות, העשויות לאשש את קדושתו של סיפור או ספר או סופר, מקובל על כל אדם באשר הוא. הדתיים מקבלים את קדושת התורה על בסיס מה שהם מחשיבים כעובדות ולא על בסיס אמונה עיוורת (כוזרי א, פט). לפי דבריו הדתיים לא ראו מאובן מימיהם ולא למדו סטטיסטיקה. לעומת זה התבונה שלטת אצל החילונים  .   הוא רואה לנכון גם להעלות על נס את הישגי המדע בתחום הקיום הפיזי של האדם ומתוך כך מבטל בהינף יד את הערך של מתן המשמעות שהרוחניות מקנה לאדם.

אומנם הרב שרקי קורה לטיעון הזה עלוב אבל בבסיס דבריו הוא אומר יש כאן שני מחנות כל אחד "אוחז" בעובדות שלו כלומר שני מחנות שווים "גם אנחנו הדתים " רציונלים .

או בהמשך דבריו

ערך השוויון, שאותו מנכס הררי לחילונות ולא לרבי עקיבא שאמר "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג, יג), לובש אצלו את הצורה של ההשקפה השמאלנית, שאינה מכירה בערכה של הזהות הייחודית של אומה כלשהי, וסבורה שעל ידי פסילת רעיון הסגולה תפטור את עם ישראל משליחותו האוניברסלית.

גם כאן מדובר בשני מחנות שווים האחד מאמין בערך השוויון והשני בערך השוויון שנובע ממאמרו של רבי עקיבא .

ממשיך הרב שרקי אומנם הוא מזלזל בפרופסור הררי אבל נותן את האפשרות שניתן להסכים עימו

לפסגת הגיחוך מגיע הררי כשהוא נותן מקום שווה בספרייה לרמב"ם ולשייקספיר ומערב מין בשאינו מינו. כביכול הנאורות היא נחלתה של החילונות וצרות האופקים נחלתו של הציבור הדתי (מלבד כמה דתיים נאורים שמצאו חן בעיניו בשל דעותיהם ה"מתקדמות"). אולי אפשר היה להסכים אלמלא בא מאמרו של הררי והציג לראווה מבט מלא סטריאוטיפים ודעות קדומות מצד מי שביקש להנגיד את האמונה החילונית ואת האמת הדתית.

כלומר מאחורי התגובה של הרב אורי שרקי מסתתר ההנחה שיש כאן שני מחנות זהים כל אחד נותן את הטיעון שלו כלומר נשמט הבסיס לקביעה של הרב החזון איש שיש עגלה רקה ויש עגלה מלאה  יש כאן שני עגלות מלאות . בהרבה מהטיעונים שאני שומע מאנשים דתים מתחבא באופן סמוי החולשה של הטיעון הדתי ויש כאלו שבסתר ליבם או אולי בתת מודע שלהם חושבים שאכן יש את "המדע " שבו טמון החשיבה הרציונאלית ויש את הטיעון הרגשי הלא רציונאלי שבא מהלב והוא הטעון הדתי והוא לא יכול להתמודד שווה מול שווה מול הטיעון הרציונאלי שכאילו "שייך" לחילונים  .

אני חושב שיש לנו מספיק כלים לעולם הדתי והחרדי לא להיות בעמדת מגננה תמידית ולהסביר לעולם שגם אנחנו "רציונלים"  אנחנו יכולים וצריכים להיות בעמדה להעמיד את הדברים על דיוקם שהמציאות היא הפוכה לגמרי . אני טוען שהחזון איש  אמר את דבריו לבן גוריון על העגלה הריקה והמלאה רק מדרכי שלום ולא באמת שהוא התכוון לכך כי המציאות האמיתית והרציונאלית  שיש רק עגלה מלאה ולצד השני כלומר העולם החילוני  לא קיים בכלל עגלה אפילו לא ריקה וגם לא יכול להיות לה עגלה כי היא לא יכולה להתקיים . כתבתי על זה בעבר במאמר האם אני יכול להאמין בתורה של דרווין ‏ט"ו/סיון/תשע"ד

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_13.html

עיקר המאמר מדבר שבעולם שקיים בו חוקים בלבד עולם שלא נברא על ידי בורא עולם שהוא אין סופי יכול להיות רק מצב >חוקים>תוצאה  מצב >חוקים >תוצאה כלומר במצב כזה אף אחד לא יכול לחשוב או להאמין או להסתכל על העולם מבחוץ מעל החוקים כי האדם נמצא בתוך החוקים ולא מעליו כי אם  יש מצב שהוא יכול להיות מעל החוקים זה סותר את קיום העולם ללא בורא כלומ שיש בעולם  רק  חוקים וזה סתירה פנימית שלא יכולה להתקיים . האפשרות היחידה שניתן להסביר את התודעה של האדם ואת הבחירה החופשית זה בריאה של העולם על ידי הקב"ה שהוא אין סופי ולא מוגבל שיצר עולם מוגבל עם חוקים אבל נתן לאדם את צלם האלוקים שנותן לאדם להתרומם מעל החוקים ולבחור בטוב או ברע . ולכן האמונה בקיום בורא לעולם זה הפעולה היחידה הרציונאלית שמסבירה  את כוח הבחירה של האדם . ולכן הנחת היסוד לקיום בורא לעולם זה העגלה היחידה בעולם והשאר לא קיים .

ועכשיו אנסה בתמצית לפרוך את הטיעונים של פרופסור הררי

הטיעון הראשון זה הטיעון המדעי

המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות. החילונים לא מקדשים שום ספר, שום מיתוס, שום עם ושום אדם כאילו הוא ורק הוא מחזיק ברשותו את כל האמת. במקום זאת, החילונים מלמדים את ילדיהם לקדש את האמת בכל מקום שבו היא נמצאת – בעצמות מאובנות מלפני מיליוני שנים, בנוסחאות מתמטיות מסובכות, בצילומים של גלקסיות רחוקות או בטבלאות של נתונים סטטיסטיים. מחויבות זו לאמת היא שעומדת ביסוד המפעל המדעי, שאיפשר לאנושות לפצח את האטום, לקרוא את הקוד הגנטי, להתחקות אחר התפתחות החיים, ולהבין את תולדות המין האנושי עצמו.

צריך לשאול האם נכון לרגע זה אחרי מאות שנים של התפתחות המדע האם יש דבר אחד שהמדע הוכיח שהוא נכון ?

התשובה היא קטגורית לא !!! . אין אפילו דבר אחד שהמדע הוכיח  שהוא נכון במאה אחוז כי המדע לא יכול באופן עקרוני להוכיח במאה אחוז שום דבר הדבר היחידי שהמדע יכול להגיד שעל סמך התצפיות שלי במגבלות של הכלים שיש לו להסתכל על העולם זה התיאור הכי נכון לרגע זה שאני יכול לתאר את התופעה . ניתן לכם דוגמה . בא מדען וזורק כדור מליון פעם מגובה של מטר לרצפה וכל פעם הוא מודד את המהירות ואת הגובה שהכדור קופץ חזרה . הוא מנסח תיאוריה שמסבירה  את התופעה במאה אחוז מהמקרים עד עכשיו . האם יכול להיות שבפעם המיליון ואחד התוצאה תהיה אחרת  ? התשובה היא כן כי יכול היות שיש חוקיות שתלויה בזמן או במספר פעמים ואז התוצאה אחרי מיליון ואחד פעמים תשתנה ואז כל התיאוריה שלו שהתבססה על מליון תוצאות תקרוס . תצפית יכולה להסביר מה קרה עד היום לא מה יראה בעתיד ולכן המדע הוא לא אמת הוא רק תאור המציאות שצפית בא עם המגבלה של כלי הצפייה שיש לו .  אז אם המדע לא יכול להיות אמת כיצד אדם רציונאלי יכול לבסס את חייו עליו ? . דבר נוסף האם באמת ניתן לבסס את החיים על "מדע " על תצפיות ? ואני אתן דוגמה אחת .

נניח שנעשה מחקר שמראה שהמשפחה האידיאלית זה איש אישה 2 בנות ובן כלומר "האמת המדעית " לאחר בחינת הסטטיסטיקות והטבלאות והתצפיות שזה מה שרצוי האם במקרה  שלנו תהיה שזה     "האמת "ולכן כל המשפחות האחרות שלא  מתאימות  "לתצפיות ולמדע " האם נחליט להשמיד את מי שלא נמצא בתוך "האמת המדעית "   ? ברור שלא כי תחום ההחלטה לימין או שמאל לא יכול להיות קשור "למדע " זה תחום אחר לגמרי . ולכן לא יכול להיות חיים מבוסים על מדע שלא יכול להיות אמת

נעבור לטיעון הבא

המחויבות העיקרית השנייה של החילונים היא לחמלה. המוסר החילוני אינו מבוסס על ציות לצו אלוהי כזה או אחר, אלא על הבנה עמוקה של הסבל בעולם. להתנהג באופן מוסרי פירושו לעזור לעצמי ולאחרים להשתחרר מסבל. החילונים נמנעים מרצח לא מפני שספר כלשהו או אדם כלשהו אמר פעם "לא תרצח" – אלא מפני שרצח גורם סבל עצום.

מאיפה המציא הפרופסור את "החמלה " מאיזה טבלה או תצפית או סטטיסטיקה הוא הבין שחמלה זה ערך חילוני הרי ההסתמכות שלו זה על "המדע " אם נעשה תצפית  על העולם המוטיב העיקרי של העולם החילוני זה הברירה הטבעית שזה הפוך לגמרי מהמושג חמלה החזק מנצח והחלש נעלם וגם על הנושא הזה דיברתי בפרשת שופטים ‏ג'/אלול/תשע"ז

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2017/08/blog-post_25.html

וגם מעניין מה יקרה אם יעשו מחקר שבו יוכח מדעית שהקטנת הסבל בעולם חיוני להשמיד את כל יבשת דרום אמריקה  כלומר החישוב יראה שאי השמדת יבשת דרום אמריקה יגדיל את הסבל בעולם והרי המטרה שלנו זה הקטנת הסבל בעולם האם "החמלה " שלנו תאפשר לנו להשמיד את כל יבשת דרום אמריקה  ? ברור לחלוטין שהבחירה של הפרופסור בערך "חמלה " זה מעשה של דת ולא מעשה שבא מרציונאליות כלומר כאן הפרופסור הקים דת חדשה דת "המדע של החמלה" . דת שהיא ללא כל בסיס בסיס רציונאלי   

הערך הבא שמדבר עליו הפרופסור הוא ערך השוויון

המחויבות לאמת ולחמלה קשורה הדוקות למחויבות לשוויון. במאמץ לגלות את האמת, כל בני האדם שותפים. האמת איננה רכושו הבלעדי של עם מסוים, של מעמד מסוים, או של מגדר מסוים.

מאיפה הביא הפרופסור את ערך השוויון ? מאיזה אמת מדעית הוא גזר את הערך הזה ? הרי ברור ששום תצפית או טבלה סטטיסטית או ניסוי במאיץ חלקיקים גם לא זה בשוויץ שהושקעו  בו מיליארדי דולרים לא הביא אותו למסקנה המדעית על שוויון . וכאן זה עוד פעם זה מוטיב דתי של "דת השוויון "

ולמה העולם המודרני בחר בערך "השוויון" מתוך הרצון לא לתת רציונל לבחירה שלהם כי הם חושבים שאת השוויון לא צריך לתרץ כי אם אני אומר אני יותר טוב מהשני אני צריך לתת הסבר כאשר אני אומר כולם   שווים אני לכאורה לא צריך לתרץ את זה ולכן ערך השוויון נהפך לערך המוביל של החברה המודרנית כי אף אחד לא דורש הסבר למה בחרו בערך הזה . ואם שוויון אז למה לא שוויון מול בעלי חיים ולא מול צומח וכדומה ? ועוד דבר אם נסתכל על העולם נראה שאין דבר אחד שווה בכל תחום שניקח. בכל תחום יש טובים וטובים יותר וטובים פחות כלומר כל המציאות אומרת חוסר שוויון . כלומר בחירת ערך השוויון הוא מעשה של "דת " "דת השוויון " ולא מעשה מדעי

הערך הבא שכותב הפרופסור זה

חיפוש אמת ושחרור מסבל אינם יכולים להתרחש ללא החופש לחשוב, לחקור, לנסות ולפעמים גם לטעות. החילונים אינם מקבלים על עצמם את מרותו של אף ספר, אף אדם ואף מוסד כפוסק האחרון בשאלות "מה נכון?" ו"מה טוב?" תמיד שמור לאדם החופש להטיל ספק, לבדוק שוב, לשמוע דעה שונה, לנסות דרך אחרת.

חיפוש ה"אמת " והחופש לחשוב זה ערך נוסף שמעלה הפרופסור וצריך להבין ולדעת מה ההגדרה של חשיבה ומאין היא נובעת . אני לא חושב שיש איזה הגדרה מדעית לחשיבה או אינטליגנציה כי אין שום מודל מדעי המגדיר מהו האדם מהי התודעה ומאין נובע היכולת  של האדם לחשוב ולכן ערך זה נראה לי שהוא המצאה נוספת של "דת המדע " ללא כל בסיס של התכנות או רציונל  . וחץ מזה החופש לחושב לפחות בארץ שלנו הוא מוגבל כי מי ש"רוצה לחשוב " בישראל על התורה הקדושה מקבל פחות 50 אחוז בתקציבים ממשרד החינוך ולכן לא רק שאין למדע מושג מהי חשיבה הוא מגביל את אלו שרוצים לחשוב בצורה אחרת מהזרם הראשי של החילוניות .

ולבסוף הוא אומר

חינוך חילוני מתנגד לכל תוכן אשר מעודד תלמידים להאמין בצורה עיוורת באגדות חסרות ביסוס, להתאכזר אל הזולת, להרגיש עצמם עליונים על בני עמים אחרים, לפחד לשאול שאלות, או להתנהג בצורה חסרת אחריות. ברמה הפרקטית, חינוך חילוני נותן עדיפות למחקרים מדעיים על פני מיתוסים דתיים, ולערכים אוניברסליים על פני אינטרסים צרים. הוא מתבסס על תורת האבולוציה יותר מאשר על התנ"ך, וחושף את התלמידים לרעיונותיהם של קונפוציוס, שייקספיר ופרויד לצד אלו של רבי עקיבא והרמב"ם. כך עוזר החינוך החילוני לתלמידים להיות מדענים טובים יותר, אזרחים טובים יותר ואנשים טובים יותר

החינוך החילוני מתבסס על "אבולוציה "  כלומר הברירה הטבעית של המינים כלומר שוב פעם שרבוט מילים שסותרות אחד את השני מצד אחד ברירה טבעית כלומר ניצחון החזק על החלש מצד שני שוויון שסותר לחלוטין את הברירה הטבעית  סותר לחלוטין את המושג של יכולת חשיבה שלא יכול להיות בעולם של אבולוציה בלבד וסותר את חוסר הרצון להיות עליונים על האחר כאשר באבולוציה בעליון שורד וקיים .

לסיכום  אנחנו צריכים להבין שהעולם המודרני כמו שהוא משתקף בדברי הפרופסור זה עולם לא רציונאלי עולם שחסר בו חוסר חשיבה מוחלט ובסיס רציונאלי לקיום העולם על בסיס חילוני עולם שבעצם לא יכול להיות קים . זה לא עגלה ריקה כי אין כאן בכלל עגלה . כל הפילוסופיה שלהם זה גיבוב של סיסמאות שמייצרות  את "דת המדע" וכבר כתבתי בעבר למה המדינה היא  דת למהדרין  עם כל הקריטריון של מושג הדת

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2016/05/blog-post.html

ולכן אני חושב שאנחנו בני הדת היהודית צריכים להרים את הראש בגאון להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שיש כאן עגלה מלאה מול אין עגלה . ואם הם רוצים שיהיה להם עגלה אפילו ריקה הם צריכים להתחיל לחשוב לתת לנו ולעצמם הסבר רציונאלי לדת שלהם כי נכון לרגע זה עוד לא שמעתי אפילו הסבר אחד קלוש לקיום העולם ללא בורא עולם שבו  יש קיום  לתודעה של האדם ויכולת בחירה חופשית הדת היהודית היא אומנם דת אבל היא דת היחידה שמספקת הסבר רציונאלי והגיוני לקיום העולם ולבחירה החופשית ולכן אנחנו עגלה מלאה ואנחנו צריכים להתרחק מחטא המרגלים חטא ההנמכה של עצמנו 

במדבר פרק יג

(לג) וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם:

ואומר כתר יונתן במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק לג

(לג) ושם ראינו את האנשים בני הענק ממִשׁפחת הגיבורים והיינו דומים בפני נפשותינו כנמלים וכמו כן היינו דומים בפני נפשותיהם:

אבל אז המרגלים עמדו באמת מול ענקים אבל היום מי שעומד מולנו הוא בטח לא ענק ולכן החטא שלנו בהרגשת הנחיתות מול העולם שלהם גדול מהמרגלים .

אנחנו צריכים להרים ראש ולראות ולהבין מי פה עגלה המלאה ומי הוא "האין עגלה " להבין את הטיעונים ולא לפחד להגיד אותם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דת

פרשת כי תצא במי נאמר יפת תאר ? האם יש קשר בן רחל לפרשת אשת יפת תאר ? האם יש מלחמה בין לבן ליעקב ? מה אופי המלחמה ? מדוע לבן רוצה שרחל תהיה אשת יפת תאר ? כיצד פועל יעקב במלחמה מול לבן ? ‏י'/אלול/תשע"ז

בס"ד
פרשת כי תצא במי נאמר יפת תאר ? האם יש קשר בן רחל לפרשת אשת יפת תאר  ?  האם יש מלחמה בין לבן ליעקב ? מה אופי המלחמה ? מדוע לבן רוצה שרחל תהיה אשת יפת תאר ? כיצד פועל יעקב במלחמה מול לבן ? ‏י'/אלול/תשע"ז

כתוב בדברים פרק כא

(י) כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ:

(יא) וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:

(יב) וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ:

(יג) וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:

ואני מנסה להבין את המושג יפת תאר ומה המשמעות שלו . יש שני מקומות שבו מוזכר הביטוי יפת תואר אחד בתורה ואחת במגילת אסתר

הראשון מדובר ברחל בראשית פרק כט

(טז) וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל:

(יז) וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה:

והשני מדובר באסתר אסתר פרק ב

(ז) וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת־הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם וְהַנַּעֲרָ֤ה יְפַת־תֹּ֙אַר֙ וְטוֹבַ֣ת מַרְאֶ֔ה וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ לְבַֽת:

וכדי להבין האם יש קשר בן יפת תואר שבפרשה שלנו לשני המקרים צריך להבין שאשת יפת תואר עוברת מבית אחד לבית אחר כתוצאה של מלחמה ממקום אחד למקום שני ולכאורה בכפיה

אצל רחל יעקב מרגיש מאוים על ידי לבן

בראשית פרק לא

(ב) וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:

ואומר העמק דבר בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק ב

(ב) וירא יעקב וגו'. היה בדעתו להגיד ללבן שרוצה להפטר מעבודתו, שהרי לא היה משועבד לשבת עמו ולעבדו תמיד, אבל כאשר ראה פני לבן רע עמו, חשש שע"פ לשון הרע זו יעולל לבן עליו עלילות לגזול בנותיו וכל אשר לו, ולברוח לבית אביו לא היה לו עדיין רשות ע"פ אזהרות אמו, כמש"כ לעיל כ"ז מ"ה ול' כ"ה, על כן בהצר לו, והנה

ועל זה אומר לבן ליעקב בראשית פרק לא

(כו) וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב:

ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק כו

(כו) כשביות - כנשים השביות ביד בעלי חרב שיוצאות ממקומן שלא מדעת כן נהגת בנותי שלא מדעתי ודעת אחיהן וקרוביהן:

כלומר לבן מתאר את המצב של רחל כשבוית חרב כלומר ממש כמו מצב של אשת יפת תואר .

ועוד דמיון לפרשה שלנו שמיד לאחר הפרשה כתוב דברים פרק כא

(טו) כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה:

ובמקרה של רחל כתוב בבראשית פרק כט

(לא) וַיַּ֤רְא יְקֹוָק֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה:

ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק כט פסוק לא

(לא) וירא ה' כי שנואה לאה - לא היה יעקב שונא אותה, אבל היה אוהב אותה, אלא לפי שהיה אוהב את רחל יותר מלאה קרא לאה שנואה, כלומר כנגד אהבתה של רחל היתה שנואה,

כלומר רחל היית אהובה וגם לאה אבל ההבדל באהבה יצר מצב שלאה יחסית שנואה כלפי מה שאהב את רחל כלומר ממש דמיון לפרשת אשת יפת תאר . ועוד פרט שמאוד דומה לפרשת יפת תאר זה ההמתנה של חודש ימים עד שיעקב מדבר עם לבן על רחל   . בראשית פרק כט

(יד) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים:

אומנם עבר 7 שנים עד שלבן "נתן"  את רחל ליעקב אבל התורה מדגישה  בראשית פרק כט

(כ) וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ:

כאילו התורה מדגישה שהפרש הזה של השבע שנים זה כמו ימים אחדים כלומר הוא נמצא במסגרת של

ה 30 יום של פרשת יפת תאר כלומר ממש דומה .

אבל דבר אחד לא קרה אצל רחל מה שקרה ביפת תואר

אומר המדרש אגדה (בובר) דברים פרשת כי תצא פרק כא סימן יג

[יג] והסירה את שמלת שביה. שהם היו טמאים מע"ז: ובכתה את אביה ואת אמה. ממש: ויש אומרים זה ע"ז שלה, שנאמר אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ירמי' ב כז):

ויכול להיות שהתיקון לדבר הזה נעשה לאחר שרחל  שברחה עם יעקב

בראשית פרק לא

(לד) וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־ הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא:

(לה) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים:

ואומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

כי התרפים דברו און לפיכך גנבה אותן רחל, ועוד כדי לעקור עבודת כו"ם מבית אביה נתכוונה לפיכך לא ידע יעקב כי רחל גנבתם וכתיב ותגנוב רחל.

כלומר אשת יפת תואר מתנתקת מבית אביה לפני הנשואים עם מי שלקח אותה וכאן לכאורה היית התנתקות יותר מאוחרת . כלומר אנחנו רואים ממש דמיון בן אשת יפת תאר לפרשה של רחל ויעקב אבל כל זה רק מצב המבט של לבן אבל מצד המבט של יעקב ורחל הדמיון לאשת יפת תאר הוא הפוך לגמרי .

יעקב מקבל את לאה בעל כורחו אבל ממתין לרחל כלומר בדיוק הפוך ממצב של אשת יפת תאר . כל המעבר של רחל לארץ ישראל הוא רק בהתייעצות של יעקב ברחל בדיוק הפוך לאשת יפת תאר

בראשית פרק לא

(יד) וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ:

ועוד אומרת רחל לאביה לבן בראשית פרק לא

(לה) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים:

ואומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק לא סימן לה

לה) ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך. לוא מלא ו', אמרה מחוייבת הייתי לקום ולהדר פניך, אלא בשביל שאתה בא לבקש ע"ז לא אוכל לקום מפניך,

כלומר רחל רוצה להתנתק מבית אביה מתוך רצון והכרה . כלומר יש לכאורה ניגוד קוטבי בן נקודת המבט של לבן לבין נקודת המבט של יעקב ורחל . מבחינת לבן יש כאן מצב של אשת יפת תאר אבל מבחינת רחל ויעקב יש כאן היפוך של מצב של אשת יפת תאר וכדי להבין את זה צריך להבין את מקומו של לבן   נאמר בדברים פרק כו

(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

ואומר רש"י דברים פרק כו

ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה:

כלומר לבן היה במלחמה טוטלית עים עם ישראל ואומר הזהר הקדוש

וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם, בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם וְגוֹ'

כלומר בלעם ולבן הם ממשיכים את אותם הנפילים שהקב"ה אחרי שירדו לארץ וחטאו בבנות האדם הוגבלו על ידי הקב"ה וכתבתי על זה בפרשת ויגש ‏ח'/טבת/תשע"ז

כלומר יש באמת מצב מלחמה בן לבן לבין יעקב.

ואומר הריקאנטי דברים פרק כד

והבן מכאן רמז גדול בענין הכוונה, כי יש כח בהרהור לפעול על הטיפה הן לטובה הן להפך, ולכן נסמכה פרשת בן סורר ומורה לפרשת מי שחייב תלייה ופרשת יפת תואר, להודיעך כי מאשת יפת תואר הלקוחה בשביה לא יצא מעולם צדיק, מאחר שאין הכוונה רק ליופי, וידוע כי יצאו מהם בנים סוררים ראוים להריגה, וכבר ידעת מה שאירע לדוד המלך בענין תמר ואמנון ואבשלום כי כלם היו בני יפת תאר,

כלומר ללבן שרוצה לעקור את הכול יש את האינטרס להפוך את רחל לאשת יפת תאר כי מאשת יפת תאר לא יכול לצאת צדיק כלומר ההמשך של רחל שהיא העיקר ייפול ולא יהיה המשך לעם ישראל  כמו שאומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא

[טו] [ד"א וירא ה' כי שנואה לאה], אלא ורחל עקרה, היא היתה עיקר הבית, שלא נשתעבד יעקב אלא בשבילה, שנאמר ויעבוד יעקב ברחל (בראשית כט כ), מנין שהיא היתה עיקרה של בית, שכן בניה של לאה מודים, בועז וכל סנהדרין שלו מבני יהודה היו, מבני בניה של לאה, ומה כתיב ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם (רות ד יא), מכאן שרחל עיקר הבית, שנאמר ורחל עקרה.

יוצא לנו שחלק מהמלחמה של לבן ביעקב לנסות ולפגוע בבנים של רחל ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק ל

כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. כיון שנולד יוסף, נולד שטנו של עשו הרשע, מיד בטח ברחמי שדי ונתן בלבו לצאת, דא"ר פינחס בש"ר נחמן, מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הה"ד והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום (עובדיה א יח), ואומר אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט כ):

כלומר יש כאן מלחמה רוחנית בן לבן ליעקב  כאשר יעקב עושה הפוך ממעשה אשת יפת תאר כי הוא יודע שהזרע שלו צריך להיות זרע קדוש כי הוא ההמשך של עם ישראל ולבן שרוצה לעקר את הכול מנסה להפוך את זה למצב של אשת יפת תאר וכמו שאומר הרקנטי מאשת יפת תאר לא יכול לצאת צדיק וכדי להבין טוב יותר את המלחמה

אומר השל"ה פרשת וישלח תורה אור

עוד יש פירוש אחר וזהו עצמו [זה] הנזכר, והענין כי כבר ידעת כי יעקב שופריה דאדם (בבא - מציעא פד א), ושמר צאנו של לבן כ"ב שנה, וכל זה להוציא אותן הטיפין מלבן והם רחל ולאה, כי הם טיפי אדם בנחש הקדמוני. גם דוד שהוא גלגול דאדם, הוצרך לשמור צאנו של נבל להוציא ממנו טפה אחרת שעדיין היתה חסירה ממנו והוא סוד אביגיל, כי היה כח בנחש הקדמוני שהוא נבל גלגול לבן לחזור ולקחת אותו רוחא דגניז בלאה, ועתה חזר דוד ולקחה ממנו. ולכן הוצרך דוד לשמור צאן נבל, כמו יעקב ללבן. וזהו סוד (שמואל - א כה, טז) 'חומה היו עלינו', עכ"ל.

כלמור הכול כאן מאבק לתיקון חטא האדם הראשון ומאבק בן הממשיכים של הנפילים שהם לבן ובלעם מול עם ישראל . וכדי שנבין בפרשת אשת יפת תואר קשורה באופן מהותי למלחמת היצר אומר הזהר

אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר - זוֹהִי הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אוֹתָם הַסִּיעוֹת וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹתָם הַסִּיעוֹת וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל יֵצֶר הָרָע, הֵם בְּקִטְרוּג תָּמִיד, מְקַטְרְגִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף בְּצַעַר בֵּינֵיהֶם, בֵּין הַנְּשָׁמָה וּבֵין יֵצֶר הָרָע.

וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים - זֶהוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁבּוֹ עָלָה מֹשֶׁה לָהָר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְחַל לְיִשְׂרָאֵל עַל (חטא) הָעֵגֶל. וּמִשּׁוּם זֶה, וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, מִשּׁוּם שֶׁגִּלָּה אֶת עֶרְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעֶרְוַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה. וְעַל זֶה אָמַר (תהלים קיט) פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךְ.

ובעזרת השם בלי נדר אנסה שבוע הבא לנסות ולראות כיצד אסתר קשורה לפרשת אשת יפת תאר כי באסתר יש היפוך תפקידים אחשורוש הוא זה שלכאורה לוקח את אסתר כאשת יפת תאר

פרשת שפטים מה צריך דיין לעשות כדי לשפוט ? מהו משפט האמת ומה מקורו ? למה אדם יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך רק במת או בנידון למוות ? כיצד זה קשור לתורת האבולוציה והברירה הטבעית ? לאן מובילה תורת האבולוציה ? איך ערך השוויון מסתדר עם תורת האבולוציה ? האם החברה המודרנית פועלת מתוך רציונאליות או מתוך חוסר הגיון מוחלט ? וכיצד זה קשור למתח בן החברה המודרנית לדת ? ‏ג'/אלול/תשע"ז

בס"ד
פרשת שפטים  מה צריך דיין לעשות כדי לשפוט ? מהו משפט האמת ומה מקורו ? למה אדם יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך רק במת או בנידון למוות ? כיצד זה קשור לתורת האבולוציה והברירה הטבעית ? לאן מובילה תורת האבולוציה ? איך ערך השוויון מסתדר עם תורת האבולוציה ? האם החברה המודרנית פועלת מתוך רציונאליות או מתוך חוסר הגיון מוחלט ? וכיצד זה קשור למתח בן החברה המודרנית לדת ? ‏ג'/אלול/תשע"ז
דברים פרק טז

(יח) שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־ הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק:

(יט) לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם:

(כ) צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: ס

מדרש תנאים לדברים פרק טז

(יט). לא תטה משפט שלא תאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי: לא תכיר פנים שלא תאמר איש פלוני עני איש פלוני עשיר: ד"א לא תטה משפט בממון לא תכיר פנים בדין שלא תושיב את הראוי למעלן למטן ואת הראוי למטן למעלן ושלא יהיה העני עומד והעשיר יושב: ד"א לא תכיר פנים והלא כבר נאמר (א יז) לא תכירו פנים במ' אלא זו אזהרה לחכמים כשהתלמידים יושבין לפניהם לא יהיו מלמדין לאחד ומניחין לאחד ואם עשו כן כאלו עבדו ע"ז שכך כת' אחריו צדק צדק תרד' לא תטע לך אש':

הקב"ה נתן לעם ישראל את הכוח והסמכות למנות שופטים ושוטרים ולעשות משפט צדק . ומשפט הצדק הוא לפי חוקי התורה שהקב"ה נתן לעם ישראל ואומר המדרש תנאים לדברים פרק טז

משפט צדק אמר הקדוש ברוך הוא לדיינין אם עושים אתם משפט אמת בארץ אני עושה עמכם צדקה מן השמים שנ' (תה' פה יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ואם מטין אתם את הדינין אתם מטין עצמכם לגיהנם לכך נאמר לא תטה משפט:

והבסיס של המדרש הוא מתהלים פרק פה פסוק יב

אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף:

ואומר המלבי"ם תהלים פרק פה פסוק יב

(יב) אמת מארץ תצמח, מדמה הדבר לצמיחת התבואה שיחברו בו השפע האלהית עם ההשתדלות האנושי, כי אם לא יחרשו ויזרעו ויכינו את הארץ להצמיח שדי תבואה לא תועיל השפע העליונה מהטל והמטר, רק אחר שהארץ מוכנת ונזרעת וצומחת אז יריקו השמים עליה טל ורביבים וברכת ה' כן האמת תצמח מארץ שהוא זכות התחתונים, שבזה יוכנו לקבל חסד ה', ואז צדק משמים נשקף שהוא החסד אשר יריק על מעשיהם שנקרא צדק כנ"ל:

כלומר יש אמת אחת שהיא האמת של הקב"ה שברא את העולם לפי התורה כמו שאומר הזוהר הקדוש פרשת תרומה תרגום

כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָלָה בְרָצוֹן לִבְרֹא אָדָם שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. כָּעֵת, כָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם.

ולכן כל משפט אמת חייב וצריך להיות לפי משפט התורה כי היא האמת והטבע של העולם ומשפט בניגוד לתורה או לא לפי משפטי התורה מובילים לגהנום כי זה ההפך ממשפטי התורה שהעולם נברא לפיו ונגד המהות של העולם .

וכדי לעשות משפט צדק אומרת לנו התורה שהדיין חייב להתרומם מעל הטבע האנושי ולהכניס את עצמו למקום שהוא ללא השפעות או פניות כדי לעשות משפט צדק וכדי להבין מה המציאות של האדם אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה.

תוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין

כלומר יש כלל שחייך קודמים ולכן אדם לא יכול באמת לעשות את המצווה של אהבת לרעך כמוך במאה אחוז כי לכאורה כל אדם אחר ולא משנה מי זה הוא מתחרה של השני ולכן אם אני נותן משהו מעצמי לאחר אני מחסר מעצמי ומגדיל את המתחרה שלי ולכן כאשר אני עושה את מצות אהבת לרעך כמוך לאדם חי אני מחסר מעצמי ומגדיל את המתחרה שלי וזה פעולה שהיא בניגוד לאופי של האדם שחייו קודמים ולכן אומרת הגמרא שאני יכול לעשות "ואהבת לרעך כמוך"  רק למי שיצא מתוך המתחרים שלי וזה אדם מת או אדם שנגזר עליו למות ואז יש לי יכולת לתת לו מבלי לחזק את המתחרה שלי . כלומר כל אדם בעולם עומד בפני עצמו וכל העולם מנגד הוא פוטנציאלית מתחרה שלו ואדם צריך לדאוג קודם כל לעצמו ואחר כך לאחרים זה לכאורה טבע האדם שנגזר מבריאת העולם וכדי שנבין את זה אביא את ההגדרה של תורה האבולוציה

תוֹרַת הָאֵבוֹלוּצְיָה היא תאוריה מדעית תוֹרַת הָאֵבוֹלוּצְיָה היא תאוריה מדעית הולכת ומתפתחת המסכמת את הבנתם של חוקרי הביולוגיה בתהליכי האבולוציה הביולוגית. תורת האבולוציה מקובלת כיום על ידי רובם המכריע של הביולוגים,[2] והיא כוללת בבסיסה ידע בדבר מנגנוני הורשה וגנטיקה, את תורתו של צ'ארלס דרווין על אודות אבולוציה דרך ברירה טבעית וכן התפתחויות מאוחרות יותר, כגון הסינתזה המודרנית..

וכדי שנבין מהי הברירה הטיבעית :

הנחות הברירה הטבעית

שונים זה מזה  בתוך אותו מין  פרטים שונים זה מזה

חלק מהשונות הזאת מועברת בתורשה לצאצאיהם

בכל דור נוצרים (או נולדים) יותר פרטים מאלה המסוגלים לשרוד

ההישרדות והרבייה של פרטים אינה אקראית. הפרטים שמצליחים לשרוד ולהתרבות, או אלה שמצליחים להתרבות הכי הרבה, הם הפרטים שלהם התכונות המתאימות ביותר.

כלומר סקירה של ההשתנות הטבע בעולם מראה על ברירה טבעית כאשר החזק שורד והחלש נעלם ומי שמצליח לשרוד בעולם זה החזק . ולכאורה הגמרא מכירה בסוג הטבע הזה שכל אדם עומד בפני עצמו כי חייו קודמים ולכן היא מבינה שהוא לא יכול לעשות את מצות "אהבת לרעך כמוך" ב 100 אחוז רק למי  שיצא מכלל המתחרים שלו . כלומר העולם בנוי עם חוקים מסוימים שהם חוקי הטבע ולאדם יש לו שני חלקים חלק אחד שהוא מהעולם הזה וחלק אחר שהוא צלם אלוקים כלומר האדם נמצא מצד אחד תחת אותם חוקי הטבע של העולם ומצד שני יש בתוכו את צלם האלוקים שנותן לו להתרומם מעל חוקי הטבע שלו וזה בדיוק מה שהתורה מבקשת שהדינים

(יט) לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם:

כלומר הדיין צריך להתרומם מעל טבע העולם ולהיכנס למקום שבו חלק מחוקי הטבע לא ישפיעו עליו וזאת כדי לעשות משפט צדק . הוא צריך להתעלם מקרוביו להתעלם מעני ועשיר להתעלם מצדיק או רשע ולהסתכל במשפט עם מבט נקי משיקולים אישים כדי שיוכל לעשות משפט צדק . כלומר החלק האלוקי ממעל נותן לא את היכולת להתרומם מעל חוקי הטבע .  

היהדות יכולה להסתדר יפה עם תורת האבולוציה הרי הקב"ה ברא את העולם עם חוקים מסוימים ואכן אנחנו רואים שיש חוקיות בעולם אבל ברא את האדם עם היכולת להתרומם מעל החוקיות שבאה לידי ביטוי בבחירה חופשית של האדם שמקורה בצלם אלוקים ששם באדם . ואכן צריך להיות איזה ממשק מסוים בן העולם עם החוקיות לעולם הרוחני ובתורת האבולוציה היא חלק מאותו מנגנון שהוא ממשק בן העולם הרוחני לעולם הפיזי דרכו ניתן לשנות דברים כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קט עמוד א

דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו'. מאי עבוד? אמרי דבי רבי שילא: נבנה מגדל ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות, כדי שיזובו מימיו, מחכו עלה במערבא: אם כן ליבנו אחד בטורא! (אלא) אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם - הפיצם ה', וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה - כי שם בלל ה' שפת כל הארץ

אבל עם ננסה להבין את החברה המודרנית שמתהדרת בלימוד תורת דרווין כיצד היא מסתדרת עם זה ? . כבר כתבתי בעבר שהאדם המודרני שלא מאמין שהקב"ה ברא את האדם לא יכול להגיד אני מאמין בתורת דרווין

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_13.html

אבל בו נניח שהוא כן יכול להגיד את זה תורת דרווין מביאה אותנו למסקנה שהחזק מנצח והחלש נעלם . אם העולם שלנו הוא באמת רק תוצאה של הברירה הטיבעית המשמעות של זה שמהות המוסר של העולם זה הישרדות כלומר התפקיד שלי לשרוד לחיות והתפקיד של השני שלא תורם לחוזק שלי זה להעלם כי זה המנגנון של הברירה הטיבעת וכך כתוב בויקיפדיה

"מוצא המינים" תורגם לגרמנית תוך שנה ממועד יציאתו לאור, ורעיונותיו זכו להצלחה עצומה בגרמניה, יותר מאשר בכל מדינה אחרת.

לאורך המאה ה-19, מדענים שונים באירופה פיתחו תאוריות שהתבססו על הדרוויניזם החברתי ועיקרן היה חלוקת העולם לגזעים שונים, ובמיוחד לנחותים ולעליונים. בין המדענים היו הרוזן ארתור דה גובינו, שפרסם את ספרו "מסה על אי השוויון בין הגזעים האנושיים", ויוסטון סטיוארט צ'מברליין. בספריהם דובר על נחיתות העם היהודי. הם התבססו על הדרוויניזם החברתי כדי להמחיש מדוע הגזע הלבן הטהור הוא החזק ואמור לשרוד, בעוד היהודים הם גזע נחות שצריך להיכחד "למען טובת האנושות". תאוריות אלו, שמרכזן שנאת יהודים ביולוגית ולא דתית, היוו יסוד לאנטישמיות המודרנית כפי שהתפתחה במאה ה-19, והובילו במאה ה-20 לפיתוח תורת הגזע הנאצית .

ואכן ההיגיון של תורת האבולוציה חייב להוביל לתורת הגזע כי באמת כל התורה מדברת על הישרדות של אותם מינים (גזעים ) שהאבולוציה נתנה להם חוזק ועמידות ואם באמת זה "כל העולם" המסקנה המתבקשת זה תורת הגזע שבו החזק שורד והחלש נעלם . אם זה המצב יש לנו חוסר הגיון טוטאלי בן ניסיון להבין את העולם באמצעות תורת האבולוציה לבן השיויון שהיום זה תורת המוסר המובילה בעולם המודרני  . וכך כתוב על השויון

 שוויון מוסרי או שוויון ערך האדם - רעיון העומד בבסיס מרבית תפיסות השוויון ומהווה נקודת מוצא לדיון בשוויון. שוויון זה מבוסס על כך שמבחינה מוסרית ומעשית, קיים יסוד מהותי בלתי-ניתן לכימות, השווה בכל בני האדם ונמדד ביחס לעצמו. שוויון ערך האדם מניח כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם, ועל כן כל צורה של שוויון חיצוני (כלומר - שוויון הנמדד ביחס למדד קבוע) פוגע בשוויון ערכם, הנמדד ביחס לעצמו. משמעותו שכל אדם הוא בעל ערך שווה וכאשר אנו מארגנים את ההסדרים המוסדיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים אנחנו צריכים להתייחס לאינטרסים של כל יחיד, אינטרסים כחירויות ומשאבים כלכליים וחומריים, כשווים. לכן כאשר קיימת חלוקה בלתי שוויונית של חירויות, הזדמנויות ומשאבים כלכליים אנו צריכים להציג הצדקה לאי השוויון. במונחים של הפילוסוף והמשפטן רונלד דבורקין - כאשר המדינה ואזרחיה מעצבים את המוסדות הציבוריים שלהם, העקרון המנחה צריך להיות - להתייחס לאינטרסים של כל אחד בכבוד ודאגה שווים.

העולם המודרני נמצא במצב של חוסר רציונאליות  גמור בן תאור העולם כתוצאה  של ברירה טבעית לבן הרעיון של שוויון שני הדברים הללו מנוגדים זה לזה וחוסר הרציונאליות הזאת באה לידי ביטוי בחוסר הסובלנות של החברה המודרנית לדת . הדרך היחידה שלהם להתמודד מול הרעיון של הדת הוא לא בניסיון להבין אותו או להתמודד איתו ברמה השכלית אלה לתייג את הדתיים  כאנשים שמאמינים ללא בסיס של רציונאליות כאשר המצב האמיתי הוא הפוך לגמרי והטקטיקה הזאת מיתרת מהם את ההתמודדות שלהן מול חוסר הרציונאליות המוחלט שהם נמצאים בו .

החילוניות הליברלית היא דת לכל דבר אבל ללא מימד של בסיס רציונאלי לקיומה וכבר כתבתי  על כך בעבר כיצד המלחמה של המדינה בדת זה מלחמה של דת בדת בפרשת קדושים ‏כ"ח/ניסן/תשע"ו

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2016/05/blog-post.html

פרשת ראה למה "ראה" זה ביחיד ו"לפניכם" זה ברבים ? איך ניתן לדעת מה זה ברכה ומה זה קללה ? למה על הר עיבל הר הקללה כתבו את התורה בשבעים לשון ? למה בחירה בן חיים ומוות זה בלשון יחיד ? כיצד ניתן לדעת איך בוחרים בחיים ? האם יש בחירה שהיא לא חיים ולא מוות ? ‏כ"ו/אב/תשע"ז

בס"ד
פרשת ראה למה "ראה" זה ביחיד ו"לפניכם" זה ברבים ? איך ניתן לדעת מה זה ברכה ומה זה קללה ? למה על הר עיבל הר הקללה כתבו את התורה בשבעים לשון ? למה בחירה בן חיים ומוות זה בלשון  יחיד ? כיצד ניתן לדעת איך בוחרים בחיים ? האם יש בחירה שהיא לא חיים ולא מוות ? ‏כ"ו/אב/תשע"ז
לעילוי נשמת נועה אסנת בת ציפורה שנפטרה היום

כתוב בדברים פרק יא

(כו) רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:

(כז) אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

(כח) וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם: ס

ובדברים פרק ל  כתוב

(יא) כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא:

(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

(טז) אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֘ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:

(יז) וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם:

(יח) הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָב֥וֹא שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

ואומר [רבינו] בחיי דברים פרק יא

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. אמר "ראה" בלשון יחיד "ולפניכם" בלשון רבים, כי משה ידבר עם הכל, עם היחידים ועם ההמון, ולפי שהברכה והקללה נאצלין משתי מדות שבהן נברא העולם והן מדת הדין ומדת רחמים שאין ענינם נגלה רק ליחידים המשכילים, לכך אמר "ראה" בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל, כענין: (קהלת א, טז) "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת", ולפי שהברכה והקללה הם זרוז להמון בקיום המצות והפחדם בעברם עליהן, לכך דבר עם ההמון ואמר "לפניכם".

כלומר בפרשה שלנו יש לשון יחיד ויש לשון רבים והכתוב מדבר על הברכה ועל הקללה ואומר רבנו בחיי שרק יחידים באמת יכולים ל"ראות" מה זה ברכה ומה זה קללה כי הם  "משכילים" כלומר למדו את התורה והבינו אותה על בוריה ולכן יש להם מושג אמיתי מה זה ברכה ומה זה קללה אבל לרוב העם שאין לו ידיעות עמוקות  אין הוא בקיא בכל התורה כולה הברכה והקללה נמצאת לפניהם באופן כללי ולכאורה הם צריכים את ההדרכה  של מי שיודע ו"רואה"  בשכלו כדי להבין ולבחור ב ברכה או בקללה כלומר מבלי לדעת את התורה ואת ההלכה אדם לא יכול לדעת מה זאת באמת ברכה ומה זה באמת קללה וכדי להבין את המורכבות של העניין אומר ה תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לז עמוד ב

ת"ר: ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה וגו' - מה תלמוד לומר? אם ללמד שתהא ברכה על הר גריזים וקללה על הר עיבל, הרי כבר נאמר: אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים, וכתיב: ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל! אלא להקדים ברכה לקללה; יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות? תלמוד לומר: ברכה וקללה, ברכה אחת קודמת לקללה, ואין כל הברכות קודמות לקללות; ולהקיש ברכה לקללה, לומר לך: מה קללה בלוים אף ברכה בלוים, ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם, ומה קללה בלשון הקודש אף ברכה בלה"ק, ומה קללה בכלל ופרט אף ברכה בכלל ופרט, ומה קללה - אלו ואלו עונין ואומרים אמן, אף ברכה - אלו ואלו עונין ואומרים אמן.

אומר התלמוד הבבלי שאומנם ברכה קודמת לקללה אבל הברכה והקללה שזורות זו בזו ביחד כלומר כל דבר יש בו ברכה ויכול להיות בו קללה אין באמת הפרדה מוחלטת בן ברכה לקללה והדברים משולבים זה בזה וצריך "ראיה " כלומר שכל עמוק ולימוד עמוק לדעת מה היא ברכה ומה היא הקללה ולכן על הר עיבל היכן ש,שמו" את הקללה כתבו את התורה בשבעים לשון במשנה מסכת סוטה פרק ז

הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה (דברים כ"ז) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן עד שגומרין ברכות וקללות ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר (שם) באר היטב ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן:

ונכתב בילקוט שמעוני תורה פרשת כי תבוא רמז תתקלח

וכתבת על האבנים [כז, ח], תנו רבנן כיצד כתבו ישראל את התורה, רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוהו שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב ואחר כך סדו אותו בסיד, א"ל רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם תורה, א"ל בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא ושגרו נוטירין שלהן וקלפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להם ללמוד ולא למדו,

ואני מבין שאת הברכה ואת הקללה ניתן להבין רק על ידי לימוד התורה ולכן על הר עיבל כתבו את התורה בשבעים לשון כדי שיהיה מונח גם בפני אומות העולם להבין מה היא ברכה ומה  קללה ולכן יש בידי האדם היכולת לבחור בברכה או בקללה אבל כדי לבחור צריך לדעת את כל התורה כדי שנדע מה היא ברכה ומה היא קללה ולכן האפשרות היחידה של האדם שלא יודע את כל התורה להסתמך על אותם יחידים שכן יודעים אותם ודרכם להבין מה היא ברכה ומה היא קללה

דברים פרק יז

(יא) עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל:

ואומר הכלי יקר דברים פרשת שופטים פרק יז פסוק יא

כי כבר אמרו חז"ל (חגיגה ג ב) שמא יאמר אדם הואיל והללו מטהרין והללו מטמאין הללו אוסרין והללו מתירין היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר ניתנו מרועה אחד (קהלת יב יא) כולן אל אחד נתנן וכו', וקשה הלא הדרא קושיא לדוכתא וסוף סוף היאך אני למד תורה, אלא ביאור הדבר הוא שבכל דבר טומאה וטהרה יש כמה פנים לטהרו, וכמה פנים לטמאו, ואם התורה טהרתו הוא מפני שהצדדים המראים פני טהרה הם מרובים יותר מן הפנים המראים פני טומאה וכן להיפך, והוא הדין בדבר מותר ואסור, וכשר ופסול, ומטעם זה אמרו חז"ל (סנהדרין יז א) שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה, וטעמו של דבר שאם לפעמים צריכין להוראת שעה לפסוק נגד התורה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט קכו), אז יכול החכם או הנביא לצרף לסברת עת לעשות לה' אותן מיעוט סברות שכבר נדחו מחמת הרוב ולילך אחר המיעוט כהוראת אליהו בהר הכרמל, אבל אם אין החכם או הנביא יודע שום סברא אל ההיפך אז לעולם לא יטהרו אפילו בהוראת שעה והרי הוא מחויב לטהרו מטעם סמוך עת לעשות לה' למיעוט סברות הנוטין אל ההיפך ואתרע רובא דכנגדו, ואם בית דין שלמטה פוסקים טהור על דבר שהוא טמא מן התורה הואיל שיש סברות גם לטהרו סמוך רובא של בית דין שלמטה שהסכימו לטהרו אל מיעוט סברות שיש לו בלאו הכי לטהרו ואתרע רובא של טומאה, כי נתן ה' כח גם לבית דין שלמטה לעשות סברות לכאן ולכאן ונתרבו הסברות הנוטין לצד טהרה. ועל כן יפה אמרו חז"ל (חגיגה ג ב) עשה אוזנך כאפרכסת וקנה לב לשמוע דברי המטהרין ודברי המטמאין, כי כפי האמת כל אדם צריך לכל הסברות כי אי אפשר לו להיות מן הסנהדרין עד אשר יהיה ידו בכל הסברות, ומטעם זה ראוי לקבל מהם אפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל מצד אותן סברות הנוטים גם לצד שמאל וזה דרך נכון מאד:

כלומר כדי להבין מה ברכה ומה קללה צריך להבין לדוגמה מה טהור ומה טמא ורק אלו שיש בידיהם את כוח התורה ואת כוח הסברה יכולים להכריע את ההלכה לכאן או לכאן אבל אלו שאינם בקיאים התורה לא יכולים להכריע . כל זה מדובר בהכרעה מה היא  ברכה ומה היא  קללה אבל כאשר התורה מדברת על בחירה בחיים או במוות התורה מדברת רק בלשון יחיד

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע ואחר כך (יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

כלומר רק בלשון יחיד ולא בלשון רבים ואני רוצה להסביר את ההבדל למה בתחילת פרשת ראה מדובר ביחיד ורבים וכאן מדובר רק ביחיד וההסבר של התורה

(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

כלומר לאחר מתן תורה נתן הקב"ה לכל אדם את היכולת לבחור בחירה אישית בחיים או במוות בטוב או ברע כי גם אם האדם לא יודע האם הדבר הוא ברכה או קללה כמו שהראנו למעלה הקב"ה נתן לכל יהודי  כלים חזקים כיצד לבחור בחיים ולא במוות בטוב ולא  ברע גם אם לא ברור לו ב 100 אחוז האם הבחירה שלו זה בברכה או בקללה והכלי החזק ביותר הוא לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אהבת התורה והקב"ה  . ברגע שיש בך את האהבה לתורה ולקב"ה יש לך את כל הכלים  לעשות גם דבר שנראה לך לא נכון לא בגלל שהוא לא נכון אלה שאין לך עדיין את הכלים להבין למה הדבר נכון אבל אם אין בך אהבה לקב"ה ולתורה כל דבר שנראה לדעתך לא נכון יהיה לאדם  מאוד קשה לעשות דבר שהוא לא מבין אותו או חושב שלדעתו הוא לא נכון ואז במקום לבחור בחיים אתה בוחר במות אתה בוחר בקללה ולא בברכה .

ואומר התלמוד בבלי מסכת יומא דף עב עמוד ב

אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה. והיינו דאמר רבא: דאומן לה – סמא דחייא, דלא אומן לה – סמא דמותא.

ולכן הבחירה בחיים או במוות בטוב או ברע היא על היחיד שצריך לעשות את הבחירה שלו וכל בחירה  שלו היא או בחיים או במוות  או בטוב או ברע . ואם האדם לא יודע מה טוב ומה זה רע מה היא ברכה ומה היא קללה יש לו מחויבות לשאול את מי שיודע ואלו הם תלמידי חכמים שבקיאים בתורה .

ויש תופעה שאנשים מסתמכים על כאילו "רבנים"  ללא יראת שמים שלא באמת יש להם ידע תורני רחב ויראת שמים כמו שצריך להיות רב גדול בישראל וכאן התשובה היא פשוטה מאוד כי כאשר אתה בוחר רב כזה או אחר אתה חייב להבין שזה בחירה בן חיים למוות ובדיוק אותו מאמצים שתעשה כאשר חס וחלילה יש בעיה רפואית חמורה אדם עושה את ההשתדלות והברורים למצוא את הרופא המעולה ביותר ומוכן להשקיע את כל ההון שלו בדבר כי זה עניין של חיים ומוות אומרת לנו התורה שאותו הדבר בנושא המצוות כי עניין המצוות זה עניין של חיים ומוות ולא עניין בשולי החיים .

והרבה פעמים הבחירה בחיים היא קשה וארוכה ולכן צריך את אהבת התורה כדי לבחור בה כמו שאומר הילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתעה

ברכה וקללה [יא, כו] למה נאמר, לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזו מהן שנרצה, ת"ל ובחרת בחיים, משל לאדם שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין אחד שתחלתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם שאתם רואים שביל זה שתחלתו מישור כשתים ושלש פסיעות מהלך במישור וסופו לצאת לקוצים ואתם רואים את שביל זה שתחלתו קוצים כשתים ושלש פסיעות אתה מהלך בקוצים וסופו לצאת למישור, כך אמר להן משה לישראל אתם רואים את הרשעים שהן מצליחים בשנים ושלשה ימים הן מצליחין בעוה"ז וסופן לדחות באחרונה, שנאמר כי לא תהיה אחרית לרע,

לסיכום התורה מחיבת את האדם לבחור בחיים ולא במוות ונותנת לו את הכלים לעשות את זה גם אם הרבה פעמים לא ברור לאדם מה הבחירה הנכונה ואחריות זו מוטלת על כל יחיד ויחיד ללא יוצא מהכלל ואדם צריך לדעת שכל בחירה שלו זה או בחיים או במות אבל כדי לעשות את זה צריך שיהיה לאדם אהבת התורה ואהבה של הקב"ה כי הבחירה בחיים היא הרבה פעמים בחירה בדרך הקשה ולא הקלה וכל אחד צריך לדעת שכל בחירה כזו היא בחירה או בחיים או במוות .