פרשת כי תצא במי נאמר יפת תאר ? האם יש קשר בן רחל לפרשת אשת יפת תאר ? האם יש מלחמה בין לבן ליעקב ? מה אופי המלחמה ? מדוע לבן רוצה שרחל תהיה אשת יפת תאר ? כיצד פועל יעקב במלחמה מול לבן ? ‏י'/אלול/תשע"ז

בס"ד
פרשת כי תצא במי נאמר יפת תאר ? האם יש קשר בן רחל לפרשת אשת יפת תאר  ?  האם יש מלחמה בין לבן ליעקב ? מה אופי המלחמה ? מדוע לבן רוצה שרחל תהיה אשת יפת תאר ? כיצד פועל יעקב במלחמה מול לבן ? ‏י'/אלול/תשע"ז

כתוב בדברים פרק כא

(י) כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ:

(יא) וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:

(יב) וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ:

(יג) וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:

ואני מנסה להבין את המושג יפת תאר ומה המשמעות שלו . יש שני מקומות שבו מוזכר הביטוי יפת תואר אחד בתורה ואחת במגילת אסתר

הראשון מדובר ברחל בראשית פרק כט

(טז) וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל:

(יז) וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה:

והשני מדובר באסתר אסתר פרק ב

(ז) וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת־הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם וְהַנַּעֲרָ֤ה יְפַת־תֹּ֙אַר֙ וְטוֹבַ֣ת מַרְאֶ֔ה וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ לְבַֽת:

וכדי להבין האם יש קשר בן יפת תואר שבפרשה שלנו לשני המקרים צריך להבין שאשת יפת תואר עוברת מבית אחד לבית אחר כתוצאה של מלחמה ממקום אחד למקום שני ולכאורה בכפיה

אצל רחל יעקב מרגיש מאוים על ידי לבן

בראשית פרק לא

(ב) וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶנּ֛וּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:

ואומר העמק דבר בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק ב

(ב) וירא יעקב וגו'. היה בדעתו להגיד ללבן שרוצה להפטר מעבודתו, שהרי לא היה משועבד לשבת עמו ולעבדו תמיד, אבל כאשר ראה פני לבן רע עמו, חשש שע"פ לשון הרע זו יעולל לבן עליו עלילות לגזול בנותיו וכל אשר לו, ולברוח לבית אביו לא היה לו עדיין רשות ע"פ אזהרות אמו, כמש"כ לעיל כ"ז מ"ה ול' כ"ה, על כן בהצר לו, והנה

ועל זה אומר לבן ליעקב בראשית פרק לא

(כו) וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב:

ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק כו

(כו) כשביות - כנשים השביות ביד בעלי חרב שיוצאות ממקומן שלא מדעת כן נהגת בנותי שלא מדעתי ודעת אחיהן וקרוביהן:

כלומר לבן מתאר את המצב של רחל כשבוית חרב כלומר ממש כמו מצב של אשת יפת תואר .

ועוד דמיון לפרשה שלנו שמיד לאחר הפרשה כתוב דברים פרק כא

(טו) כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה:

ובמקרה של רחל כתוב בבראשית פרק כט

(לא) וַיַּ֤רְא יְקֹוָק֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה:

ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק כט פסוק לא

(לא) וירא ה' כי שנואה לאה - לא היה יעקב שונא אותה, אבל היה אוהב אותה, אלא לפי שהיה אוהב את רחל יותר מלאה קרא לאה שנואה, כלומר כנגד אהבתה של רחל היתה שנואה,

כלומר רחל היית אהובה וגם לאה אבל ההבדל באהבה יצר מצב שלאה יחסית שנואה כלפי מה שאהב את רחל כלומר ממש דמיון לפרשת אשת יפת תאר . ועוד פרט שמאוד דומה לפרשת יפת תאר זה ההמתנה של חודש ימים עד שיעקב מדבר עם לבן על רחל   . בראשית פרק כט

(יד) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים:

אומנם עבר 7 שנים עד שלבן "נתן"  את רחל ליעקב אבל התורה מדגישה  בראשית פרק כט

(כ) וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ:

כאילו התורה מדגישה שהפרש הזה של השבע שנים זה כמו ימים אחדים כלומר הוא נמצא במסגרת של

ה 30 יום של פרשת יפת תאר כלומר ממש דומה .

אבל דבר אחד לא קרה אצל רחל מה שקרה ביפת תואר

אומר המדרש אגדה (בובר) דברים פרשת כי תצא פרק כא סימן יג

[יג] והסירה את שמלת שביה. שהם היו טמאים מע"ז: ובכתה את אביה ואת אמה. ממש: ויש אומרים זה ע"ז שלה, שנאמר אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ירמי' ב כז):

ויכול להיות שהתיקון לדבר הזה נעשה לאחר שרחל  שברחה עם יעקב

בראשית פרק לא

(לד) וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־ הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא:

(לה) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים:

ואומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

כי התרפים דברו און לפיכך גנבה אותן רחל, ועוד כדי לעקור עבודת כו"ם מבית אביה נתכוונה לפיכך לא ידע יעקב כי רחל גנבתם וכתיב ותגנוב רחל.

כלומר אשת יפת תואר מתנתקת מבית אביה לפני הנשואים עם מי שלקח אותה וכאן לכאורה היית התנתקות יותר מאוחרת . כלומר אנחנו רואים ממש דמיון בן אשת יפת תאר לפרשה של רחל ויעקב אבל כל זה רק מצב המבט של לבן אבל מצד המבט של יעקב ורחל הדמיון לאשת יפת תאר הוא הפוך לגמרי .

יעקב מקבל את לאה בעל כורחו אבל ממתין לרחל כלומר בדיוק הפוך ממצב של אשת יפת תאר . כל המעבר של רחל לארץ ישראל הוא רק בהתייעצות של יעקב ברחל בדיוק הפוך לאשת יפת תאר

בראשית פרק לא

(יד) וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ:

ועוד אומרת רחל לאביה לבן בראשית פרק לא

(לה) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים:

ואומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק לא סימן לה

לה) ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך. לוא מלא ו', אמרה מחוייבת הייתי לקום ולהדר פניך, אלא בשביל שאתה בא לבקש ע"ז לא אוכל לקום מפניך,

כלומר רחל רוצה להתנתק מבית אביה מתוך רצון והכרה . כלומר יש לכאורה ניגוד קוטבי בן נקודת המבט של לבן לבין נקודת המבט של יעקב ורחל . מבחינת לבן יש כאן מצב של אשת יפת תאר אבל מבחינת רחל ויעקב יש כאן היפוך של מצב של אשת יפת תאר וכדי להבין את זה צריך להבין את מקומו של לבן   נאמר בדברים פרק כו

(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

ואומר רש"י דברים פרק כו

ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה:

כלומר לבן היה במלחמה טוטלית עים עם ישראל ואומר הזהר הקדוש

וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם, בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם וְגוֹ'

כלומר בלעם ולבן הם ממשיכים את אותם הנפילים שהקב"ה אחרי שירדו לארץ וחטאו בבנות האדם הוגבלו על ידי הקב"ה וכתבתי על זה בפרשת ויגש ‏ח'/טבת/תשע"ז

כלומר יש באמת מצב מלחמה בן לבן לבין יעקב.

ואומר הריקאנטי דברים פרק כד

והבן מכאן רמז גדול בענין הכוונה, כי יש כח בהרהור לפעול על הטיפה הן לטובה הן להפך, ולכן נסמכה פרשת בן סורר ומורה לפרשת מי שחייב תלייה ופרשת יפת תואר, להודיעך כי מאשת יפת תואר הלקוחה בשביה לא יצא מעולם צדיק, מאחר שאין הכוונה רק ליופי, וידוע כי יצאו מהם בנים סוררים ראוים להריגה, וכבר ידעת מה שאירע לדוד המלך בענין תמר ואמנון ואבשלום כי כלם היו בני יפת תאר,

כלומר ללבן שרוצה לעקור את הכול יש את האינטרס להפוך את רחל לאשת יפת תאר כי מאשת יפת תאר לא יכול לצאת צדיק כלומר ההמשך של רחל שהיא העיקר ייפול ולא יהיה המשך לעם ישראל  כמו שאומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא

[טו] [ד"א וירא ה' כי שנואה לאה], אלא ורחל עקרה, היא היתה עיקר הבית, שלא נשתעבד יעקב אלא בשבילה, שנאמר ויעבוד יעקב ברחל (בראשית כט כ), מנין שהיא היתה עיקרה של בית, שכן בניה של לאה מודים, בועז וכל סנהדרין שלו מבני יהודה היו, מבני בניה של לאה, ומה כתיב ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם (רות ד יא), מכאן שרחל עיקר הבית, שנאמר ורחל עקרה.

יוצא לנו שחלק מהמלחמה של לבן ביעקב לנסות ולפגוע בבנים של רחל ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק ל

כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. כיון שנולד יוסף, נולד שטנו של עשו הרשע, מיד בטח ברחמי שדי ונתן בלבו לצאת, דא"ר פינחס בש"ר נחמן, מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הה"ד והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום (עובדיה א יח), ואומר אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט כ):

כלומר יש כאן מלחמה רוחנית בן לבן ליעקב  כאשר יעקב עושה הפוך ממעשה אשת יפת תאר כי הוא יודע שהזרע שלו צריך להיות זרע קדוש כי הוא ההמשך של עם ישראל ולבן שרוצה לעקר את הכול מנסה להפוך את זה למצב של אשת יפת תאר וכמו שאומר הרקנטי מאשת יפת תאר לא יכול לצאת צדיק וכדי להבין טוב יותר את המלחמה

אומר השל"ה פרשת וישלח תורה אור

עוד יש פירוש אחר וזהו עצמו [זה] הנזכר, והענין כי כבר ידעת כי יעקב שופריה דאדם (בבא - מציעא פד א), ושמר צאנו של לבן כ"ב שנה, וכל זה להוציא אותן הטיפין מלבן והם רחל ולאה, כי הם טיפי אדם בנחש הקדמוני. גם דוד שהוא גלגול דאדם, הוצרך לשמור צאנו של נבל להוציא ממנו טפה אחרת שעדיין היתה חסירה ממנו והוא סוד אביגיל, כי היה כח בנחש הקדמוני שהוא נבל גלגול לבן לחזור ולקחת אותו רוחא דגניז בלאה, ועתה חזר דוד ולקחה ממנו. ולכן הוצרך דוד לשמור צאן נבל, כמו יעקב ללבן. וזהו סוד (שמואל - א כה, טז) 'חומה היו עלינו', עכ"ל.

כלמור הכול כאן מאבק לתיקון חטא האדם הראשון ומאבק בן הממשיכים של הנפילים שהם לבן ובלעם מול עם ישראל . וכדי שנבין בפרשת אשת יפת תואר קשורה באופן מהותי למלחמת היצר אומר הזהר

אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר - זוֹהִי הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אוֹתָם הַסִּיעוֹת וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹתָם הַסִּיעוֹת וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל יֵצֶר הָרָע, הֵם בְּקִטְרוּג תָּמִיד, מְקַטְרְגִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף בְּצַעַר בֵּינֵיהֶם, בֵּין הַנְּשָׁמָה וּבֵין יֵצֶר הָרָע.

וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים - זֶהוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁבּוֹ עָלָה מֹשֶׁה לָהָר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְחַל לְיִשְׂרָאֵל עַל (חטא) הָעֵגֶל. וּמִשּׁוּם זֶה, וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, מִשּׁוּם שֶׁגִּלָּה אֶת עֶרְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעֶרְוַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה. וְעַל זֶה אָמַר (תהלים קיט) פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךְ.

ובעזרת השם בלי נדר אנסה שבוע הבא לנסות ולראות כיצד אסתר קשורה לפרשת אשת יפת תאר כי באסתר יש היפוך תפקידים אחשורוש הוא זה שלכאורה לוקח את אסתר כאשת יפת תאר