פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו ‏א'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו  ‏א'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

 

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ט עמוד ב

אמר ר' זירא: בהידור מצוה - עד שליש במצוה. בעי רב אשי: שליש מלגיו או שליש מלבר? תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא: עד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקדוש ברוך הוא.

 

הגמרא מסתפקת שליש מלגו או שליש מלבר  אבל מה המקור של  השיעור של שליש במצווה ?

 

עין רעה  1/60    עין בינונית    1/50      עין טובה      1/40

 

 

הידור מיצוה שליש במצווה    בו נבין את המושגים של מלבר ומלגו

שליש מלבר (מבחוץ )   כיצד מחשבים  את זה ? הכלל הוא   מחלקים לשנים ומכפילים בשלוש

דוגמא : אם יש לנו 6  חלקים שליש מלבר של 6 שווה  9  החשבון הוא :     6/2  *  3   = 9

כלומר אנחנו מוסיפים חלק נוסף מבחוץ כך שיש סה"כ 3 חלים שווים של 3

 

שליש מלגו (מבפנים ) כיצד מחשבים  את זה ? הכלל הוא : מחלקים ל 3 ומכפילים ב4      שליש מלגו של 6 שווה   8  החשבון הוא        6/3  *  4  = 8

כלומר אנחנו מוסיפים חלק ששוה לשליש מהחלק המקורי סה"כ 4 חלקים של 2

הכלל הוא  שליש מלבר  זה סכום חלקי 2 כפול 3     =  1.5 

שליש מלגו     זה סכום  חלקי 3  כפול 4       =   1.33

כלומר אם אנחנו לוקחים X  יחידות ורוצים לדעת כמה זה שליש מלבר הנוסחה הכללית זה להכפיל  X ב 1.5   שזה 1.5X ושליש מלגו זה X  כפול 1.33  שזה 1.33X

עד כאן הסבר כיצד ניתן לחשב את שליש מלבר ושליש מלגו ועכשיו נעבור לחשבון מה המקור של הספק של הגמרא

ההפרש בין עין רעה לעין טובה זה שלישי מלבר     1/60    חלקי 2 * 3 =    1/40

אם נעשה חשבון עשרוני   1//60   זה 0.166      1/40  זה  0.025   או נעשה לפי הנוסחה שדלנו

1.666    כפול    1.5    = 0.025

כלומר למסקנה הידור  מצווה מלבר  זה ההפרש בין עין רעה לעין טובה .

ההסתפקות של הגמרא בשליש מלגו  שאולי הידור מצווה נחשב שיעור קטן יותר וזה ההפרש  בין עין רעה לממוצע  בין עין בינונית לעין טובה  

עין בינונית זה  1/50   עין טובה זה  1/40  הממוצע הוא    1/45

 

ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה  זה בדיוק שליש מלגו  

 

1/60    חלקי  3  * 4   =   1/45   או בשבר עשרוני

0.166   כפול   1.33  =    0.22  

כלומר הגמרא מסתפקת האם ההפרש של הידור מצוה הוא יותר קטן והוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה . והחשבון יוצא בדיוק לפי ספק של הגמרא

ובכמה מקומות בגמרא מצינו הכרעת ההלכה ע"י ממוצע האפשרויות   

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לז עמוד ב

והחטאת - שתי מתנות. אמר רב הונא: מ"ט דב"ש? +ויקרא ד+ קרנות קרנות קרנות - הרי כאן שש, ארבעה למצוה ושתים לעכב. ובית הלל? קרנת קרנת קרנות - הרי כאן ארבע, שלש למצוה אחת לעכב. ואימא: כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן. ואיבעית אימא: היינו טעמא דבית הלל, אהני מקרא ואהני מסורת, אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא.

ואומר רש"י מסכת זבחים דף לז עמוד ב

אהני קרא - דמשמע שש.

ואהני מסורת - דמשמע ארבע הלכך טפי חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא והוו להו חמש נמצא ששנה באחת.

פרוש : לפי המסורת המשמעות זה ארבע לפי המקרא המשמעות זה שש והממוצע זה חמש וכך צריך להיות כלומר ממוצע זה סברא שניתן במקרים מסוימים לקבוע באמצעותה  את ההלכה

לסיכום :

המקור על פי המהלך שלי שהידור מצווה זה שליש במצוה באה מההפרש שבין עין רעה לעין טובה שזה בדיוק  שליש מלבר והגמרה הסתפקה האם השיעור נמוך יותר שהוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה שזה שליש מלגו

פרשת תולדות למה למכירת הבכורה של עשיו לא היה שטר ולמכירת החלק הפשוט של הירושה היה שטר ? למה לא יכול עשיו להגיד ליעקב רימית אותי ונתת לי מחיר לא ריאלי על הבכורה ? למה יש הבדלי מחיר בין בכורה למחיר ירושה רגילה ? ‏א'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת תולדות למה למכירת הבכורה של עשיו לא היה שטר ולמכירת החלק הפשוט של הירושה היה שטר ?  למה לא יכול עשיו להגיד ליעקב רימית אותי ונתת לי מחיר לא ריאלי על הבכורה ? למה יש הבדלי מחיר בין בכורה למחיר ירושה רגילה ?  ‏א'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק כה

(לד) וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה: ס

מפשטות הדברים יעקב קנה את הבכורה בנזיד עדשים ועל זה בא עשיו וטען כנגד יעקב

רד"ק בראשית פרק כז

את בכורתי לקח – בנזיד עדשים, כשמצאוני רעב, ואין לך מרמה גדולה מזו, והנה עתה גם כן לקח ברכתי במרמה:

והטענה של עשיו חזקה יעקב תפס אותי במצב של רעב ומכרתי לו את בכורתי לא כי הייתי מוכן כי הייתי אנוס ויעקב רימה אותי וקנה את הבכורה ששווה הרבה הכסף כי ליצחק היה הרבה נכסים עד כדי כך שבבראשית פרק כו

(יג) וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד:

ועל קושיה זו מביא הדר זקנים תירוץ בבראשית פרק כה

(לד) ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. וכי סלקא דעתך שעשו כל כך שוטה שמכר בכורתו ששוה דבר גדול בשביל דבר מועט. דנהי נמי שהעבודה שהיתה בבכורות היא קלה מ"מ יודע הוא שהוא בכור לירש ממון רב והוא מכר הכל כדאמרי' נהי נמי דבכירותיה זבין פשיטותיה מי זבין. וי"ל דיעקב נתן לו ממון הרבה בעבור הבכורה אך הלחם והנזיד לא היה אלא לקיים המכירה כדרך שעושין המוכרים ולוקחים זה מזה ונותנים פשוט או שנים ליין.

כלומר באמת יעקב נתן כסף רב  לעשיו  אבל נזיד העדשים לא היה התשלום אלה הסימן שבא להראות את קיום ההסכם .

הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א אומרת

אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני? אמרו ליה: אין, דכתיב: בקברי אשר כריתי לי, וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: אין כירה אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא.

כלומר על קנית מערת המכפלה יש ויכוח על המכירה אבל זה ויכוח האם יש שטר מכירה או אין שטר מכירה אבל הגמרא רק מרמזת על הויכוח של מכירת הבכורה כי כאן אין שטר ועשיו אומר נניח שבאמת מכרתי את הבכורה כלומר  הוא לא מאשר לחלוטין את מכירת הבכורה ומעמיד אותה בספק כי אם הייתה מכירה בכסף היה איגרת  כמו האיגרת  של הירושה הרגילה שלו ולכן קצת קשה על ההדר זקנים שטוען שהיה מכירה בכסף גם של הבכורה וגם של הירושה הרגילה שלו

ואני רוצה לתת תירוץ להבין את ההבדל בין מכירת הבכורה למכירת החלק הרגיל של הירושה וכאן צריך להבין את המהות של העדשים שלכאורה ניתנו כנגד הבכורה

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. [ומ"ש של עדשים]? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי: מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה. דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם. מאי בינייהו? איכא בינייהו לנחומי בביעי.

עדשים זה מאכל אבלים אין לה פה והיא עגולה זה מה שמאפיין אותה ומה המשמעות של אין לה פה

אומר רבינו גרשום מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

מה עדשה שאין לה פה. שאין לה שום ביקוע: 

הכוונה שזה יחידה בסיסית שלא ניתנת לחלוקה  ועגולה שאין לה התחלה וסוף כלומר יש גלגל בעולם וכל סוף הוא התחלה של דבר אין כזה דבר סוף  . ויש עוד שני תכונות בעדשים

רד"ק בראשית פרק כה

ומעלת יעקב שלא היה אוהב תענוג העולם שבשל לעצמו עדשים שאין תבשיל פחות ממנו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ב

אלא של עדשים מאכל אדם ושל שעורין מאכל בהמה של עדשים אינה חייבת בחלה ושל שעורין חייבת בחלה עדשים אין עומר בא ממנה שעורין עומר בא ממנה.

יוצא לנו שלעדשים יש עוד מספר תכונות

היא יחידה בסיסית שלא מתבקעת ,היא עגולה ללא התחלה וללא סוף , היא לא יכולה להגיע לדרגה גבוהה יותר כמו שעורים שאחר ניפוי ניתן לעשות ממנה חלה , היא האוכל הבסיסי ביותר של האדם

ולכן אוכלים אותה באבל כדי שכולם יבינו מה המהות של מות שזה עצירת החיים ,היכולת להשתנות ויכולת לשנות את מצבך ע"י פעולות של האדם .

ועשיו שהגיע ליעקב וראה אותו אוכל את העדשים בא לאחר שהגיע לדרגה הנמוכה שיכולה להיות לאדם

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.

ואנחנו רואים שעשיו יורד לדרגה כמעט של בהמה ולא של אדם או לדרגה של אדם הקרובה ביותר לדרגה של בהמה . ונאמר בבראשית פרק כה

(ל) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם:

ואומר הדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן ל

] הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. אמר ליעקב אני פותח את פי ואתה זורק בתוכה כקדרה, כמו ששנינו מלעיטין את הגמל, בשעה שרוצה ללכת בדרך רחוקה:

כלומר עשיו ירד לדרגת של כמעט בהמה ואוכל כמו גמל ולכן  הבכורה של עשיו כמעט ולא שווה כי לכאורה לבהמה אין את היכולת לרשת ממון ולכן יעקב יכול לקנות את הבכורה של יעקב בנזיד עדשים כי זה בדיוק מה שזה שווה  בראשית פרק כה

(לא) וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי:היא שוה ולכן נאמר

ולפי המהלך שלי שיעקב אומר כַיּ֛וֹם הכוונה תמכור לי את הבכורה שלך כפי שהיא שווה היום והיום היא לא  שווה יותר מנזיד עדשים שזה המינימום של מאכל אדם

לסיכום ניתן לתרץ את הקושיה כיצד מכר עשיו את הבכורה בנזיד עדשים ולהגיד כי מעשיו של עשיו שגרמו לו להביא את עצמו כמעט לדרגה של בהמה גרמו לשווי הבכורה להגיע למחיר של נזיד עדשים אבל שווי הירושה הרגילה שלא תלוי בדרגתו של עשיו נמכרה במחי מלא כולל שטר מכירה שנשמר במצרים

 

 

פרשת חיי שרה מה גרם לנתק בין חברון לירושלים ? למה הומלך דויד בחברון ? כיצד ניסה המלך דויד לחבר בין קריית ארבע לירושלים ? למה קנה המלך דויד את גורן אורנן מהיבוסי ? מתי יהיה תיקון להסכם בין אברהם לאבימלך ? ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת חיי שרה  מה גרם לנתק בין חברון לירושלים ? למה הומלך דויד בחברון ? כיצד ניסה המלך דויד לחבר בין קריית ארבע לירושלים ? למה קנה המלך דויד את גורן אורנן מהיבוסי ? מתי יהיה תיקון להסכם בין אברהם לאבימלך ?   ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במאמר הקודם הבאנו את הזוהר שכותב

בזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכה עמוד א

בקרית ארבע היא חברון דאתחבר דוד מלכא באבהן

וכתוב על הקשר בין האדם הראשון למלך דויד בזוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב

בגין דאיהו מלך קדמאה הוה ואתעבר מניה מלכו ואתיהב לדוד מלכא ומיומוי דאדם אתקיים דוד מלכא דאדם אלף שנין אתגזר עלוי ואתעברו מניה שבעין שנין יומוי דדוד מלכא והוא יהיב לון ואבהן היך יקומון עד דייתי דוד מלכא

ואני רוצה לעמוד על ההבנה איזה חיבור היה בין דויד לאבות והקשר שלו לחברון .

כתבתי ב‏כ"ג/אייר/תשע"ד על מצודת דויד ראה שם ואביא בקצרה את הנידון כתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נד

ד ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין,

כלומר אברהם נותן לאבימלך נקודת אחיזה בארץ ישראל ללא הסכמה של הקב"ה בבאר שבע וכמו כן נותן להם נקודת אחיזה בירושלים

ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז פב

חמד מערת המכפלה אמר לבני יבוס (והלא חתיים היו אלא על שם העיר יבוס נקראו יבוסים) לקנות מהם בממכר זהב ובכתב עולם לאחוזת קבר ולא קבלו עליהם התחיל כורע ומשתחוה להם שנא' וישתחו אברהם לפני עם הארץ [כ"ג, י"ב] אמרו לו כרות עמנו ברית ושבועה שאין זרעך יורש את עיר יבוסי ואנו מוכרין לך כרת עמהם ברית ושבועה מה עשו אנשי יבוס עשו להם צלמי נחשת והעמידו אותן ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ כתיב ואת היבוסי יושב ירושלים וגו'

כלומר אברהם כדי לקנות את מערכת המכפלה נותן ליבוסי שהם צאצאי אבימלך נקודת אחיזה נוספת בירושלים ועל שני נקודות לדעתי הם הנקודות שעליו עומד סולם יעקב שעליו עלו אומות העולם לשעבד את עם ישראל ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט

ב ר' נחמן פתח (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כח) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא יודע כמה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה אמר לו הקדוש ברוך הוא ואתה אל תירא עבדי יעקב אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו 

ואני רוצה להסביר שיש לכאורה איזה נתק בין חברון שבו יש את האבות ובין ירושלים ששם יש את בית המקדש והנתק הזה הוא בגלל החיבור שיש ליורשי אבימלך בין באר שבע ובין ירושלים בגלל ההסכם בן אבימלך לאברהם וכאן נכנס לפעולה  החיבור שנעשה על ידי דויד

דברי הימים א פרק יא

(ג) וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְקֹוָ֖ק בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל: ס

דויד הומלך בחברון שזה תחילת החיבור ומיד לאחר שדויד נהיה מלך כתוב בדברי הימים א פרק יא מיד הוא

(ד) וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ:

(ה) וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד:

כלומר הדבר הראשון שדויד עושה זה לנתק את החיבור בין באר שבע לבין ירושלים של צאצאי אבימל והוא לוכד את מצודת דויד שניתנה ליבוסי וכך מסביר הרד"ק יהושע פרק טו

 

(סג) לא יכלו בני יהודה להורישם - כתיב יוכלו כי אף בזמן העתיד לא יוכלו עד שיבא דוד וקרי יכלו כי לא יכלו אז להורישם בעת כבוש הארץ ואמרו רז"ל יכולין היו אלא שלא היו רשאים מפני השבוע' שנשבע אברהם לאבימלך והיבוסי הזה לא היה היבוסי משבעה גוים אלא אדם אחד שהיה שמו יבוס והיה מפלשתים מזרע אבימלך ונקרא המקום על שמו יבוס ואנשי המשפחה ההיא יושבי ירושלם היה שמם יבוסי מתיחסים אל יבוס וכן ארונה היבוסי שהיה מלך המקו' ההוא ומבצר המקום הזה הוא ציון שהיא בירושלם ועד דוד לא היה נכבש המקום הזה ולדעת רז"ל לא כבשוהו מפני השבועה ודוד הסיר העורים והפסחים שהיו צלמי נחשת והיה כתוב בהם דבר השבועה ואחר כך כבש המגדל ההוא ואחר כך קנה דוד את עיר היבוסי לישראל בממכר זהב בכתב לאחוזת עולם שנאמר ויתן דוד לארונה במקום וגו', ועוד אמרו כי השבועה היתה לי ולניני ולנכדי וכשכבשו בני יהודה את ירושלם היה נכד אבימלך חי עדיין ולא יכלו לכבוש המצודה עדיין מפני השבועה ובימי דוד לא היה עוד הנכד חי

אבל פעולה זו לכידה עדיין לא הספיקה,   אומנם דויד הרס את העבודה הזרה אבל עדיין היה ליבוסי קשר למקום ודויד המלך הבין אחרי 70000  הרוגים שזה לא מספיק כמו שכתוב בדברי הימים א פרק כא

(יד) וַיִּתֵּ֧ן יְקֹוָ֛ק דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ:

 ולכן מיד קנה בכסף מלא את המקום  דברי הימים א פרק כא

(כה) וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:

(כו) וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיקֹוָ֔ק וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וַיַּֽעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה: פ

ומיד לאחר שקנה את המקום עלה אש מן השמים על מזבח העולה וזה היה סימן שזה מקום בית המקדש ועל פי המיקום הזה בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון בירושלים ולדעתי זה הרגע בו היה חיבור של חברון במערת המכפלה מקום קבורת האבות לירושלים וזה נתן למלך דויד את היכולת להיות רגל רביעית במרכבה של הקב"ה וכדי להבין את החיבור זה יש את הזוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח דף לה עמוד ב

א"ר יהודה עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה ונשבע שלא יבא שם עד שיבואו ישראל בירושלים של מטה שנאמר [הושע יא] בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. ושבע כתות של מלאכי השרת שומרים אותה סביב ועל כל פתח ופתח כתות של מלאכי השרת והם הפתחים הנקראים שערי צדק ואלו הם הפתחים המכוונים להכנס שם נפשות הצדיקים. .....הפתח ראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה לג"ע ואדה"ר שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקום שלום בואך ויצאה מפתח הראשון. הפתח השני בשערי ג"ע ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת זכתה נכנסת בשלום ואם לאו שם תקבל עונשה (ותשפט) [ותשרף] בלהב הכרובים. וכנגדם היו הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים זכה נכנס בשלום לא זכה מבין שני הכרובים יוצא להב ונשרף מבפנים ומת. והיו מכוונים כנגד אלו אשר בשער ג"ע לצרף הנשמות. ...... זכתה לעלות עולה באותו עמוד עד שמגעת עד הפתח השלישי והוא נגד הרקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם ושם השומרים.

יוצא לנו שאכן יש דרך לנשמות שמתחילה במערכת הכפלה ומגיעה עד ירושלים אבל לפני שדויד קנה את גורן ארנן לא היה חיבור בן חברון וירושלים ודויד המלך במעשיו הצליח לחבר את האבות לירושלים וכך נהפך לרגל הרביעית של המרכבה וזה היה התיקון להסכם עם היבוסי בירושלים אבל התיקון של האחיזה שנתן אברהם לאבימלך ניתן יהיה לתיקון רק בבניית בית המקדש השלישי כמו שניתן להבין מהמדרש

 

פרשת חיי שרה למה כתוב וְלִבְכֹּתָֽהּ בכף זעירא ? האם בגלל חסרון של שרה ? או אולי בגלל המעלה של שרה ? בגלל מה המתה שרה? מי היה הרגל הרביעית של המרכבה ? ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת חיי שרה למה כתוב וְלִבְכֹּתָֽהּ בכף זעירא ?  האם בגלל חסרון של שרה ? או אולי בגלל המעלה של שרה ? בגלל מה המתה שרה? מי היה הרגל הרביעית של המרכבה ? ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

בראשית פרק כג

(א) וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵי֖ חַיֵּ֥י שָׂרָֽה:

(ב) וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ:

וכתוב כף זעירא ונשאלת השאלה למה כף זעירא ויש מספר פרושים

החזקוני בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

לספד לשרה ולבכתה לפי שלא היה לו מקום מוכן לקבורה.

ההדר זקנים על התורה כותב בבראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

ועשה אברהם הספד עמהם ואח"כ בכה עליה ולכך כ"פ דלבכתה קטנה לומר לך דאינו חייב לבכות אשתו אלא מעט מעט: פי' אחר. לפי' כ"ף דלבכתה קטנה לפי שחסרו מימיה כ' שנה ממה שחי בן בנה שהוא חיה קמ"ז והיא חיתה קכ"ז חסרו כ' מימיה לפי שמסרה דין על אברהם נענשה:

פירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

(ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. כא"ף קטנה לפי הפשט זקנה היתה ולא בכו אותה כל כך:

תולדות יצחק בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

בזה הותר הספק שהיה ראוי שיאמר ויבא אברהם לבכות לשרה ולסופדה, ששמחת אברהם היתה כל כך גדולה בבואו מארץ המוריה עם בנו עם יצחק חי, ושלא העלהו לעולה ועבד את השם בהביאו אותו חי כאלו העלהו לעולה, שאף על פי שמתה שרה, לא היתה בידו יכולת לבכות לשרה עד שהספיד אותה וספר שבחיה, ומצד השבחים בכה אותה. ולזה כ"ף של ולבכותה קטנה, לומר שעם כל זה לא בכה אותה אלא מעט, לסבת שמחתו בהביאו ליצחק חי.

והכלי יקר בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

כל מי שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בית המקדש בימיו וכו'.

 ועל כן הפסיק במלת לשרה לפי שהבכי היה על שנדמה לו כאילו נחרב המקדש בימיו אשר היה גבהו מאה אמה, על כן בא הרמז בכ"ף קטנה כי כ"ף עולה מאה, ורצה לומר כאילו נתמעטו אותן מאה אמה ונעשו קטנים. וזה רמז יקר:

אבל אני רוצה לתת בסבר שונה לכף הזעירא  

בזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכה עמוד א

תא חזי ותמת שרה בקרית ארבע, רזא איהו בגין דלא הוה מיתתה על ידא דההוא נחש עקימאה ולא שלט בה כשאר בני עלמא דאיהו שליט בהו, ועל ידיה מתו בני עלמא מיומא דגרים לון אדם בר מש"ה ואהר"ן ומרי"ם דכתיב בהו ע"פ יי', ובגין יקרא דשכינתא לא כתיב במרים על פי יי', אבל בשרה כתיב בקרית ארבע רזא דקרית ארבע ברזא עלאה ולא על ידא אחרא, בקרית ארבע ולא בנחש, בקרית ארבע היא חברון דאתחבר דוד מלכא באבהן ועל דא לא הוה מיתתה בידא אחרא אלא בקרית ארבע

מפורש בזוהר ששרה לא מתה בגלל זוהמת נחש והנחש לא שלט בה כמו ששלט בכל בני האדם חוץ ממשה אהרון ומרים . ושרה מתה בגלל קרית ארבע ולא בגלל דבר אחר . ומפרש הזהר שקרית ארבע היא חברון וחברון משמעותו שדויד המלך התחבר לאבות . ומה המשמעות של התחברות של דויד לאבות

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב

ת"ח ההוא אתר אקרי קרית ארבע מ"ט בגין דתמן אתקברו ארבע זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, הא קושיא הכא דתנינן, אבהן אינון רתיכא קדישא ורתיכא לאו פחות מארבע ותנינן קודשא בריך הוא אחבר למלכא דוד בהדייהו ואתעבידו רתיכא שלימתא, הדא הוא דכתיב (תהלים קי"ח) אבן מאסו הבונים וגו', דדוד מלכא אתחבר למהוי רתיכא שלימתא בהדייהו, אי הכי דוד בעיא (נ"א לאתקשרא) לאתקברא בגו אבהן ויהוי קרית ארבע בהדיה, מ"ט לא אתקבר בהדייהו, אלא דוד מלכא אתר מתתקן הוה ליה

כתוב כאן בזוהר הקדוש שדויד המלך השלים את המרכבה של הקב"ה מרכבה שעשויה מארבע רגלים . אבל לכאורה יש כאן ארבע רגלים אדם אברהם יצחק ויעקב אבל ראיתי מפרשים שהאדם הראשון הוא לא חלק מהמרכבה ולכן יש כאן 3 רגלים אברהם יצחק ויעקב ודויד המלך השלים את הרגל הרביעית

וצריך להגיד שדויד הוא שמשלים את האדם הראשון והרגל הרביעית זה הצרוף של אדם ראשון ודויד

 

 

 

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב

בגין דאיהו מלך קדמאה הוה ואתעבר מניה מלכו ואתיהב לדוד מלכא ומיומוי דאדם אתקיים דוד מלכא דאדם אלף שנין אתגזר עלוי ואתעברו מניה שבעין שנין יומוי דדוד מלכא והוא יהיב לון ואבהן היך יקומון עד דייתי דוד מלכא

האדם הראשון היה צריך לחיות 1000 שנה אבל הוא חי 970 שנה ואת ה 70 שנה נתן לדויד כלומר דויד הוא השלמות של האדם הראשון והוא הרגל הרביעית של המרכבה או ההשלמה של הרגל בצירוף האדם הראשון

אם כך עכשיו ניתן לתרץ מדוע ולבכתה הוא בכף זעירא  כי שרה הגיעה לשלמות עד כדי כך שהיא לא מתה בגלל נחש קדמוני אלה בגלל קרית ארבע שזה מסמל את המרכבה של הקב"ה כלומר יש לה חלק בשלמות של המרכבה ששלושה  האבות ודויד המלך מרכיבים את המרכבה ועל אחת כזאת לא ניתן לבכות בכי רגיל כי אם בכי קטן כלומר לא בגלל חטא או חסרון של שרה אלה בגלל הדרגה הגבוהה ששרה הגיע במותה . וכדי להבין את דרגתה של שרה

כתוב באסתר רבה (וילנא) פרשה א

ר' עקיבא היה יושב ודורש ונתנמנמו התלמידים בעא לערערה יתהון אמר מה זכתה אסתר למלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא אסתר בתה של שרה שחיתה שבע ועשרים ומאה שנה ותמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה

כלומר יש קשר ישיר בין שרה לבין אסתר שמלכה על 127 מדינות כשנות חייה של שרה וכאן  אולי רואים את הקשר בן "אסתהר" שאסתר באה ממנה שהקב"ה שם אותה בן 7 כוכבים בשמים של כימה כי לא התפתתה לעוזא ועזאל המלאכים לאסתר והקשר של אסתר לשרה שעמדה בשני ניסיונות מול פרעה ומול אבימלך וכן את סגירת המעגל בין תחילת הקמת העם היהודי עד קבלת התורה מרצון בזמן מגילת אסתר והתפקיד הגדול של שרה ואסתר במאורעות הללו .

ונשאר לנו להבין מה התפקיד של המלך דויד בהשלמה של הרגל הרביעית של המרכבה וזה נכתוב בעזרת השם בלי נדר בשיעור הבא

פרשת וירא מה מקור השדים ? מה האומנות של נעמה ? האם אסתר היא ההיפך של נעמה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת וירא מה מקור השדים ? מה האומנות של נעמה ? האם אסתר היא ההיפך של נעמה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

כותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רלא עמוד ב

ועל דא כיון דחזא אדם דאתקטיל הבל ואתתריך קין אמר מה אנא אוליד מכאן ולהלאה, אתפרש מאתתיה מאה ותלתין שנין, ורוחין נוקבי מסאבי הוו אתיין ומתחממן מניה והוה אוליד רוחין ושדין ואקרון נגעי בני אדם ואוקימנא, לבתר קני ואתלבש בקנאה ואתחבר באתתיה ואוליד לשת

יוצא לנו שהזוהר הקדוש מלמד אותנו שמקור השדין והרוחין הוא תוצאה של הזוהמה של נחש שבא על חוה והולידה את קין ואז האדם הראשון פרש מאשתו חוה 130 שנה ובזמן הזה באו רוחין ממין נקבה ואז נולדו רוחין ושדין  שנקראים נגעי בני אדם .

כתוב בזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עו עמוד ב

בתר דאתא חוויא על חוה ואטיל בה זוהמא לבתר אולידת קין (בראשית קעח א) מתמן (ס"א נתייחסו) נתחייבו כל דרין חייבין דעלמא ומדורא דשדין ורוחין מתמן אשתכחו ומסטרוי, ובגיני כך כל רוחין ושדין פלגותא אית בהו מבני נשא דלתתא, ופלגותא ממלאכי עלאי דלעילא, וכן כד אתילידו מאדם אינון אחרנין, כלהו אשתכחו כהאי גוונא פלגו מתתאי ופלגו מעלאי, בתר דאתילידו מאדם

וממשיך הזוהר הקדוש ומלמד אותנו שאותם רוחין ושדין יש בהם חצי מלמעלה וחצי מלמטה כי הם שילוב בן הנחש שבא מלמעלה וחלק מהאדם שנוצר למטה . 

וממשיך הזוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף יט עמוד ב

אדם מאה ותלתין שנין שמש ברוחין נוקבין עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עז"א ועז"אל ואולידת מנייהו ומנה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהי אזלת ומשוטטת דליליא

כלומר נעמה שהיא אחות תובל היא התוצאה של עיבור בין האדם הראשון לבין רוחות נקבה

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק כב

ואחות תובל קין נעמה. דרשו רבותינו ז"ל: (ב"ר כג, ד) אשתו של נח היתה, ונקראת כן על שם שהיו מעשיה נאים ונעימים. ויש אומרים, שהיא היתה אשת אשמדון אם אשמדאי והשדים נולדו ממנה

ואותה נעמה היא זו שעזא ועזאל המלאכים הולידו ממנה את הנפילים

וכתוב בראשית פרק ד

(כב) וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה:

ואומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק כב

(כב) תובל קין – תובל אומנתו של קין. תובל לשון תבלין, תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים:

וממשיך הזוהר הקדוש חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף לג עמוד ב

ר' אבהו אמר פשוטו של מקרא מורה על שהיתה חכמה במלאכת הברזל כמו אחיה תובל קין משמע דכתיב הוא היה אבי כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה הוא הוציא אומנות זו ואחותו עמו הה"ד ואחות תובל קין נעמה שהיתה בקיאה כמותו

כלומר נעמה שיצאה מזיווג הרוחין והאדם הראשון היית בקיאה באומנות הנחושת והברזל שרש"י מפרש כאומנות הרצח והלחימה וידוע שעוג מלך הבשן וסיחון היו מצאצאי הנפילים . וכבר הבאתי בעבר שהצבא של סיחון ועוג מלך הבשן היו גדולים יותר מצבא פרעה (ראה מאמר פרשת דברים ‏ח'/אב/תשע"ה).

וכנגד נעמה היה אחת ששמה אסתהר או  איסטהר שהיא ההיפך של  נעמה

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מד

א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו למדה אותו שם הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם ונקבעה בכימה

ואומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף יג עמוד א

רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית, כהדסה. רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת היתה, וחוט של חסד משוך עליה. כי אין לה אב ואם - ובמות אביה ואמה, למה לי? אמר רב אחא: עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה. ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת,

וצריך להבין את הקשר בין אסתר שלכאורה היא ההיפך של נעמה כי אסתהר עשתה את ההיפך ממה שעשתה נעמה ובעזרת השם ובלי נדר נעיין הנושא בעתיד

פרשת וירא למה יש לנו את סיפור פרעה עם שרה ולאחר מכן שרה עם אבימלך ? מה המשמעות של עצירת הרחם אצל האדם הראשון ולמה זה קשור לעצירת הרחם אצל אבימלך ושרה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת וירא למה יש לנו את סיפור פרעה עם שרה ולאחר מכן שרה עם אבימלך ? מה המשמעות של עצירת הרחם אצל האדם הראשון ולמה זה קשור לעצירת הרחם אצל  אבימלך ושרה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק כ

(ב) וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה:

ואחותי היא כתוב גם בפרשה הקודמת במעשה של שרה ופרעה

בראשית פרק יב

(יט) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ:

וכתבתי על זה בפרשת לך לך שאברהם הכניס את שרה לבית פרעה לכאורה לכתחילה ולא בדיעבד וזאת כי הבין ששרה צריכה לתקן את החטא של חוה (ראה פרשת לך לך י'/חשון/תשע"ו )

ואולי אפשר להגיד אחותי היא כי אדם וחוה יש להם יחס של אח ואחות כי הם  נבראו ישירות ע"י הקב"ה ואם אברהם ושרה הם התיקון של אדם וחוה גם להם יש יחס של אח ואחות  

וצריך בירור מדוע הסיפור של שרה כופל את עצמו פעם עם פרעה ופעם עם אבימלך כמעט באותו אופן

קודם כל נראה את ההבדלים בן ששני המצבים

בלך לך וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ  בפרשת וירא וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ

כלומר בלך לך אברהם הוא אברם ושרה שרי ופרשת וירא אברהם הוא אברהם ושרי שרה .

בפרשת לך לך וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה בפרשת וירא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה

בפרשת לך לך    וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ      בפרשת וירא וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:

אנחנו רואים שאצל פרעה ההתייחסות היא רק לאשתו של אברהם ללא הזכרת השם אבל בפרשת וירא אבימלך מתייחס לשרה כשרה ולא רק כאשתו של אברהם .

ובפרשת לך לך פירשתי שכל המהלך בבית פרעה זה תיקון חטא האדם הראשון שהתחיל בפיתוי של חוה שגרם לאדם הראשון לאכול מעץ פרי הדעת ואכילה זו הביאה עליו מות וכאן שרי בבית פרעה התחילה את התיקון שעמדה מול פרעה ולא נתפתתה וגרמה לכך שאברהם חי בגללה כלומר תיקנה את המות שחוה גרמה לאדם הראשון . ועכשיו צריך להבין לאור זאת את המהלך אצל אבימלך

כתוב תיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף צט עמוד ב

ועוד האדם ידע ידע חובא דיליה במאי בקין כמה דאת אתמר ותהר ותלד את קין בגין דעליה אתמר כי משרש נחש יצא צפע דאיהו זוהמא דאטיל נחש בחוה

אבל בהבל היה שני צדדים כמו שאומר התיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף קיח עמוד א

ותוסף ללדת את אחיו את הבל תא חזי הבל איהו הלב ואית תרין בתים בלבא לב חכם לימינו הבל לב כסיל לשמאלו דא הבל קין איהו יניק מתרוייהו ואיהו עץ טוב ורע וקין איהו זוהמא דנחש דאטיל בחוה ועליה אתמר כי משרש נחש יצא

אבל לאדם וחוה היה עוד בן והוא שת וכך כותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רלא עמוד ב

ועל דא כיון דחזא אדם דאתקטיל הבל ואתתריך קין אמר מה אנא אוליד מכאן ולהלאה, אתפרש מאתתיה מאה ותלתין שנין, ורוחין נוקבי מסאבי הוו אתיין ומתחממן מניה והוה אוליד רוחין ושדין ואקרון נגעי בני אדם ואוקימנא, לבתר קני ואתלבש בקנאה ואתחבר באתתיה ואוליד לשת דכתיב (בראשית ה) ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת, דא איהו בדמותו כצלמו מה דלא הוה הכי בקדמיתא

כלומר יש לנו באדם הראשון שני שלבים שלב ראשון זה ההולדה של קין והבל וההשפעה של החטא גם על קין וגם על הבל אבל האדם הראשון מנסה לתקן את מצבו על ידי פרישה מחוה ולאחר 130 שנה של פרישה מחוה וניסיון של האדם הראשון לנקות את עצמו מן הזוהמה של נחש הוא מוליד את שת אבל הפעם ללא השפעת הזוהמה

בראשית פרק ה

(ג) וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת:

וזה מה שאומר הזוהר - השמטות כרך א (בראשית) דף רנג עמוד ב

ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת אוליפנא מהכא דאחרנין לא הוו בדיוקנא דיליה ודא בדמותו כצלמו אתעביד בתקונא דגופא בתקונא דנפשא בארח מישר כדקא יאות,

אם כן מאוד מובן שכמו שאצל האדם הראשון היו שני הולדות בהתחלה של קין והבל אבל עם הזוהמה של נחש שפיתה את חוה ולאחר מכן אחרי שהאדם הראשון נמנע מלהוליד 130 שנה וניקה את עצמו מן הזוהמה והוליד עם חוה את שת אבל הפעם הוא היה בדמותו ובצלמו כלומר ללא השפעת הזוהמה אם כן אצל שרה הדבר דומה אברם ושרי תקנו את החטא הראשון במעשה עם פרעה אבל היה זה תיקון בדרגה של שרי ואברם ואז שרי מולידה את ישמעאל עם הגר שהיא ביתו של פרעה שנתן את ביתו כפילגש לאברם  כמו שאומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מה

אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר, הא אגריך, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר.

כלומר הסיפור עם פרעה הוא התחלת תהליך התיקון ובהמשכו ההולדת של ישמעאל כנגד ההולדה של קין והבל ובהמשך תיקון של האדם הראשון וחוה שמולידים את שת לאחר 130 שנה של עצירת פרו ורבו ללא זוהמה וכנגד זה אברם ושרי שמתקנים את עצמם והופכים לאברהם ושרה וגם כאן יש עצירת רחם כלומר אברהם ושרה לא יכולים להוליד ובהמשך התיקון עם אבימלך ואז ההולדה של יצחק כמו שאנחנו רואים בסמיכות בין סיום עצירת הרחם של בית אבימלך ומיד סיום עצירת הרחם של שרה

בראשית פרק כ

(יח) כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְקֹוָ֔ק בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם: ס

(א) וַֽיקֹוָ֛ק פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְקֹוָ֛ק לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר:

ולכן יש את השינוי שהראנו בין  הפרשות שבפרשת לך לך עם פרעה שרה מוזכרת אצל פרעה רק כאשתו של אברהם ובפרשה שלנו היא מוזכרת כשרה כי יש הבדל בן שרי בפרשת לך לך שבו היא רק בדרגת אישתו של אברם לשרה של הפרשה שלנו כי שרה עברה תהליך גדול של תיקון

לסיכום אנחנו רואים שתהליך התיקון של שרה ואברהם של אדם וחוה מקבילים אחד לשני ולכן יש תהליך מול פרעה ותהליך דומה מול אבימלך אבל כל אחד זה תיקון בפני עצמו והולדת יצחק מקבילה להולדת שת . ועצירת הרחם אבל האדם הראשון 130 שנה דומה לעצירת הרחם אצל שרה ואברהם .

 

 

 

 

פרשת לך לך מה התפלל אברהם על ישמעאל ? מה הזכות של ישמעאל על ארץ ישראל ? עד מתי יהיה לישמעאל זכות על ארץ ישראל ? מה סופם של ישמעאל ועשיו ? ‏י'/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת לך לך  מה התפלל אברהם על ישמעאל ? מה הזכות של ישמעאל על ארץ ישראל ? עד מתי יהיה לישמעאל זכות על ארץ ישראל ? מה סופם של ישמעאל ועשיו ?  ‏י'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק יז

(יח) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ:

(יט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו:

(כ) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֘ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

ואומר האור החיים בראשית פרשת לך לך פרק יז פסוק יח

לפניך על דרך אומרו ואתם הדבקים בה' וגו' והוצרך לתפלה לפי שראה בו סימנים לא טובים שעל כל פנים לא תהיה רשעת הרשע נעלמת מעיני הצדיק ומה גם בנו, לזה התפלל עליו שיהיה צדיק, וגילה דעתו כי הוא זה מבוקשו וכמו שפירשתי בפסוק (ט"ו ג') הן לי. והבטיחו ה' שיהיה זרעו ככוכבים ושואל שתתקיים הבטחה זו בישמעאל:

אברהם רואה את ישמעאל חלק בלתי נפרד מהזרע שלו ורוצה שיחיה ויהיה חלק מההבטחה של הקב"ה על זרעו של אברהם ובמאמר הקודם דיברנו שהמעשה של שרה בבית פרעה היה תחילת התיקון של החטא של חוה והתוצאה של המעשה הזה שפרעה נתן את ביתו הגר לאברהם

בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מה

אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר, הא אגריך, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר.

כלומר יש כאן מהלך של תיקון שבו פרעה נותן לאברהם את ביתו לאחר שראה את הניסים שקרו עם שרה ולכאורה התיקון של העולם צריך להיות לכל באי העולם כמו שכותב  הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו

(טו) ואיבה אשית בינך ובין האשה, בין זרע בניך ובין זרע בניה, ויהי כשיהיו בניה של האשה שומרים מצוות התורה יהיו מכוונים ומכים אותך על ראשך, וכשיעזבו את מצוות התורה תהיה מכוון ותשך אותם בעקביהם, אך להם יהיה רפואה, ולך לא יהיה רפואה, ועתידים הם לעשות שלום ופיוס בימי מלך המשיח:

כלומר לעתיד לבא יהיה תיקון גם לזרע של הנחש שיכירו במלכות של הקב"ה על העולם ולכן ישמעאל שהוא מצד אחד קשור לצד הנחש מצד פרעה ומצד שני לאברם לפני שהפך לאברהם מתפלל עליו אברהם שהוא יגיע לתיקונו בסופו של דבר .

אבל יש הבדל מהותי בן ישמעאל לבן בני ישראל כמו שכותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לב עמוד א

מה עבד קודשא בריך הוא ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל

הזכות של ישמעאל שאברהם התפלל עליו וכמו כן מל אותו שיש לו חלק בארץ ישראל עד שתיגמר זכותו של ישמעאל ואז ישראל יוכלו לשלוט לבדם בארץ ישראל כי ארץ ישראל זה המקום המיוחד לעם ישראל . וזה כל כך אקטואלי היום שאנחנו רואים את הצאצאים של בני ישמעאל דבקים בארץ ישראל ולא נותנים לנו לשבת בארץ ישראל במנוחה . ולכן אין לנו ולהמתין להגדיל את זכותנו על ידי קיום המצוות ולימוד התורה עד שתיגמר הזכות של ישמעאל בארץ ישראל .

אבל בכל מקרה לישמעאל יהיה חלק בימות המשיח כמו שכתבנו כמה פעמים וכמו שכותב הכתר יונתן ואומר הנביא ישעיהו פרק יט

(כד) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:

והמפרשים אומרים מצרים זה ישמעאל ואשור זה עשיו ואז  יתקיים הברכה של הקב"ה לאברהם שיהיה תיקון לכל זרעו גם לישמעאל וגם לעשיו כמו שכתוב בראשית פרק יז

 

(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ:

(ז) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ:

ואומר הגור אריה בראשית פרק יז

"והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך" וזה נאמר על ישראל, אבל "ונתתיך לגוים" יש לפרש על כל גוים שיצאו ממנו:

לסיכום לישמעאל ולעשיו יהיה חלק בזמן ביאת המשיח , באופן זמני ועד שתגמר זכותו לישמעאל יש זכות בארץ ישראל והוא גורם לנו שאנחנו לא יכולים לזכות בשלמות בארץ ישראל עד שתגמר זכותו

פרשת לך לך האם אברהם חטא ששלח את שרה לבית פרעה ? מה הייתה הכוונה של אברהם ששלח את שרה לבית פרעה ? מתי היה תחילת השינוי מסילוק השכינה להקרבת השכינה ? ‏י'/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת לך לך האם אברהם חטא ששלח את שרה לבית פרעה ? מה הייתה הכוונה של אברהם ששלח את שרה לבית פרעה ? מתי היה תחילת השינוי מסילוק השכינה להקרבת השכינה ? ‏י'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק יב

(יא) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ:

(יב) וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ:

(יג) אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ:

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יג

אמרי נא אחותי את. הנה זה החטא שחטא אברהם בשוגג, הוא שעליו היה גלות מצרים, ובודאי היה חטא גדול שהביא אשתו הצדיקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בהש"י שיציל אותו ואת אשתו, ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש, זה לשון הרמב"ן ז"ל.

אבל הגמרא בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א

אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בת"ח, שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו, ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': במה אדע כי אירשנה; ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך. וירק את חניכיו ילידי ביתו - רב אמר: שהוריקן בתורה, ושמואל אמר: שהוריקן בזהב.

ובאף אחד מן הסיבות הגמרא לא מזכירה את החטא של שליחת שרה לבית פרעה וקשה על הרמב"ן ועוד קשה שאומר המסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לו

עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו [ועמד בכולם] להודיע כמה היא גדולתו של אברהם אבינו ואלו הן [באור כשדים] לך לך מארצך וממולדתך. ביציאת חרן ויהי רעב בארץ. ושנים בשרה [אחד בפרעה ואחד באבימלך]

אם כן שני הניסיונות של שרה אצל פרעה ואבימלך היו חלק מעשר ניסיונות של אברהם  ואם כך הרי ידוע שאברהם עמד בכל הניסיונות כלומר לא חטא במעשה של שרה עם פרעה ועם אבימלך ואם כן קשה על הרמב"ן שאמר שאברהם חטא

ואני רוצה לתת הסבר אחר על מעשיו של אברהם שלפי ההיגיון הפשוט קשה להבין את ההחלטה שלו לשלוח את שרה לבית פרעה

כתוב  בראשית פרק ג

(יד) וַיֹּאמֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֥ים׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֘ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:

(טו) וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב: ס

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו

(טו) ואיבה אשית. אין לנו איבה עם הנחש יותר מבשאר שרצים, אבל הכתוב ירמוז בנסתר כי גוף הנחש הערום היה כלי מוכן לפורענות לקבל כח הנקשר בו, והוא שהחטיא את חוה, וע"י כן נקנסה מיתה על כל זרעה, והוא האיבה בין הנחש ובין זרעה של חוה.

האדם הראשון חטא וכך גם חוה . החטא של האדם הראשון גרם לסילוק השכינה מהארץ עד לרקיע השביעי כמו שכתבתי שבוע שעבר בפרשת נח וכתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר במצרים  של אברהם השכינה הגיע לרקיע השביעי ואז אברהם מתחיל את התיקון והחזרת השכינה לארץ ואני רוצה להגיד שתחילת התיקון היה במצרים במעשה של שרה .

תחילת החטא של האדם הראשון היה שהנחש פיתה  את חוה ותחילת התיקון של החטא הזה הוא ששרה נכנסת למצב של פיתוי אצל פרעה אבל עומדת בניסיון כלומר זה תחילת התיקון של הקלקול של חוה . 

ולכאורה חוה הביאה  בחטא שלה מיתה לאדם הראשון וכאן שרה ע"י כניסתה לבית פרעה מצילה את אברהם כלומר בדיוק היפוך הקלקול של חוה ולכן אברהם אומר לשרה וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ  כלומר את מתקנת את הקלקול של חוה ובזכותך אני אחיה בדיוק הפוך למה שגרמה חוה . וכך כותב בדיוק השם משמואל בראשית פרשת חיי שרה

ויש לומר שמה"ט הכניס אברהם את שרה לנסיון זה ולא הלך לארץ אחרת שלא יסתכן עבור שרה, שבמכוון עשה ככה לתקן חטא אדה"ר, ולעומת שחוה אתפתת ואתדבקת בחויא, בטח בשרה שלא תתפתה ולא יטיל בה זוהמא כלל, וממילא לא יהי' להנחש שום מקום להתקרב אליו, ויהי' לגמרי היפוך ענין אדה"ר וחוה ובזה יתוקן החטא.

והזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכב עמוד ב

ת"ח אתת חוה לעלמא אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא וגרמא מותא לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת ביה כמה דאת אמר (בראשית י"ג) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו, אתא נח לעלמא מה כתיב (שם ט') וישת מן היין וישכר ויתגל וגו' ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה בג"כ שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה הדא הוא דכתיב (ישעיה נ"א) הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, ועל דא ויהיו חיי שרה דזכתה בהו בכלהו ולא כתיב בכלהו נשי ויהיו חיי חוה וכן בכלא היא אתדבקת בחיין ועל דא דילה הוו חיין:

כלומר כמעט במפורש הזוהר כותב ששרה היא ההיפך של חוה ולכן כתוב רק בה חיי שרה .

וצריך להגיד  שכתוב ויעל אברם ממצרים זה תחילת התיקון של אברהם ושינוי הכיוון מסילוק השכינה לכיוון הבאת השכינה לארץ וגם כך ניתן להבין מהאלשיך בראשית פרק יב

ונבא אל הענין, והוא, כי למען הקל ותת תקוה לישראל לצאת מהגלות ההוא בל יאבדו שמה, הכין מעתה מעין צערם, לאברם ושרה. וגם זכות שרה שגדרה עצמה מן הערוה שעל ידי כן נגאלו ישראל כמדובר.

ובשמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג

א"ר אליעזר לכך נהפך המטה לנחש כנגד פרעה שנקרא נחש שנאמר (יחזקאל כט) התנים הגדול

וזה הקשר בן נחש לפרעה שיש בו שורש  נחש ושרה שיש בה שורש חוה

ועדיין צריך בירור והבנה על מקרים דומים למקרה שבפרשה שלנו על שרה עם אבימלך , על רבקה עם אבימלך ,על  יעל עם סיסרא , אסתר עם מרדכי ואחשורוש שהם סיפורים דומים עם מהלך  דומה ובעזרת השם בלי נדר נראה עם נוכל לתת ביאור וקשר בן הדברים

פרשת נח האם ניתן להלחם בקב"ה ? מה חשבו דור הפלגה שניסו להלחם ישירות בקב"ה ? איך הצליחו דור הפלגה לבנות את מגדל בבל ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

 

בס"ד

פרשת נח האם ניתן להלחם בקב"ה ? מה חשבו דור הפלגה שניסו להלחם ישירות בקב"ה ? איך הצליחו דור הפלגה לבנות את מגדל בבל ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק ט

(יח) וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן:

(יט) שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ:

כלומר בני נח הם הבסיס של קיום של כל העולם לאחר המבול וזה הבסיס של כל האנושות ויש עליהם ברכה של הקב"ה למלא  את כל הארץ וכך כתוב בראשית פרק ט

(א) וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ:

ודרך שבו בני נח ימלאו את הארץ זה דרך 70 האומות

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ט

יט) שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ. משל לדגה גדולה דנפצת עוברה ומלאת כל ארעא: נפצה כל הארץ. אלו שבעים אומות, גומר, ומגוג, ומדי, ויון, ותובל, ומשך, ותירס, אשכנז, וריפת, ותוגרמה, אלישה, ותרשיש, כתים, ודודנים, הרי אלו ארבעה עשר בני יפת הגדול: כוש, ומצרים, ופוט, וכנען, סבא, וחוילה, וסבתה, ורעמה, וסבתכה, שבא, ודדן, ונמרוד, ולודים, ולהבים, וענמים, ונפתוחים, ופתרוסים, וכסלוחים, כפתורים, צידון, וחת, והיבוסי, והאמורי, והגרגשי, והחוי, והערקי, והסיני, והארודי, והצמרי, והחמתי, הרי אלו שלשים בני חם: ובני שם, עילם, ואשור, וארפכשד, ולוד, וארם, עוץ, וחול, וגתר, ומש, ושלח, ועבר, ופלג, ויקטן, ואלמודד, ושלף, וחצרמות, וירח, הדורם, ואוזל, ודקלה, עובל, ואבימאל, ושבא, אופיר, וחוילה, ויובב, הרי אלו עשרים וששה בני שם, שהן כולן שבעים אומות, לכך נאמר ומאלה נפצה כל הארץ, וכנגד שבעים אומות האלו ברא שבעים מלאכים ברקיע, וכשהקב"ה רוצה להפיל האומה, תחלה מפיל שרה מלמעלה

אבל אנחנו רואים שדור הפלגה עושה ההיפך מהתכנון של הקב"ה כתוב בראשית פרק יא

(א) וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים:

ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק יא פסוק א

ודברים אחדים - באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם. דבר אחר ודברים אחדים, אמרו אחת לאלף ושש מאות חמשים ושש שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות:

דור הפלגה מבין את התוכנית של הקב"ה את הברכה  של הקב"ה למלא את כל הארץ את העניין בשבעים האומות כלומר את הפיזור של אומות העולם כך שלכל אומה לא יהיה את הכוח הנדרש לשלוט בעולם ובעצם הם עושים את הכול כדי להלחם בקב"ה  באופן ישיר

דור הפלגה רוצה להלחם בקב"ה ומתכנן לבנות מגדל וראשו בשמים וההיגיון אומר שכדי להגיע לשמים צריך למצוא מקום גבוה  אבל דור הפלגה מבין שבהר לא יהיה מקום לכל האנשים ולכן הם מוצאים בקעה שהיא נמוכה אבל יכולה להכיל את כל האנשים כי הם מבינים שאם רוצים להלחם כנגד הקב"ה הם צריכים לעשות ההיפך מהתוכנית של הקב"ה כלומר ההיפך  מ נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ  

ובבראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לח

אמר רבי אלעזר ב"ר שמעון הסיעו עצמן מקדמונו של עולם אמרו אי אפשינו לא בו ולא באלהותו, וימצאו בקעה, ר' יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר התכנסו כל עובדי כוכבים לראות אי זה בקעה מחזקת להם ובסוף מצאו,

ולא רק שהיה זה בקעה שרחוקה מהשמים גם  לא היה לבנים בבקעה ולכן היו צריכים לעשות בעצמם את הלבנים לבנות את מגדל בבל כתוב בבראשית פרק יא

(ג) וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר:

ורש"י אומר בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג

לבנים - שאין אבנים בבבל, שהיא בקעה:

ואומר האלשיך על בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג

ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל, עיר כנגד ירושלים ומגדל כנגד ציון, כי מגדל דוד היא ציון, להכין אותם לשלשל שפע אל המקומות ההם, כי מעין ההכנה שיש לציון וירושלים, כפי דוגמתו למעלה נגד שער השמים, כך יהיו לעיר ומגדל אלה מעין דוגמתן בחצונים שכנגד הבקעה ההיא, כי זה לעומת זה הן כנודע:

ונשאל השאלה כיצד הם יצאו כנגד הקב"ה הרי הם ידעו שהוא ברא את העולם וכיצד חשבו להלחם בבורא עולם ?

ונראה לי שהקב"ה ברא את העולם עם זכות בחירה וכדי שיהיה זכות בחירה נתן הקב"ה לאדם את היכולת אפילו להלחם מול הקב"ה ואפילו להצליח עובדה שאל אף שהיו בבקעה ולא היו אבנים והיו צריכים להקים מגדל עד השמים הם הצליחו ואומר זוהר - סתרי תורה כרך א (בראשית) פרשת נח דף עה

חד ממנא הוא ברקיע' וביה קיימין כל (ד"א ל"ג אינון) מפתחן דעובדי עלמא ואיהו קיימא זמין בשעתי ורגעי דיומא ואינון הוו ידעין ברזא דחכמתא גנזא דהאי ממנא והוו פתחי וסגרי ומצלחי בעובדיהון במימרא דפומהון כיון (דאסתכלא) דאתבלבל מימרא דלהון כלא אתמנע מנייהו ואתר מתקן אשכחו בההוא בקעה סטרא דסטרין,

אומר הזוהר הקדוש שהם הצליחו ע"י הידע שלהם ע"י הכוח הדיבור שלהם לבנות את המגדל כי ידעו להפעיל את הממונה בשמים והקב"ה שירד ובלבל את שפתם מנע מהם להצליח כלומר אנחנו רואים שבאמת הקב"ה נתן כוח גדול לאדם אפילו להלחם כנגד הקב"ה עצמו וזה בחירה החופשית שנתן לאדם עד כדי להלחם כנגד הקב"ה כלומר לפחות לתת לבני האדם את היכולת לחשוב שהם יכולים להלחם כנגד הקב"ה אבל בסופו של דבר אומר משלי פרק יט

(כא) רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישׁ וַעֲצַ֥ת יְ֝קֹוָ֗ק הִ֣יא תָקֽוּם:

ואומר הזוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עה עמוד א

א"ר אבא שטותא נסיבו בלבייהו אבל בחכמה דרשיעו אתו בגין לנפקא מרשו עלאה לרשו אחרא ולאחלפא יקריה ליקרא נוכאה ובכלא אית רזא דחכמתא עלאה,

רבי אבא אומר שאכן זה רוח שטות לנסות לגבור על הקב"ה אבל דור הפלגה באו בחוכמה כלומר זה שהקב"ה נתן לאדם להצליח באופן זמני ולתת לו את ההרגשה כאילו הוא יכול לגבור על הקב"ה בורא העולם זה רוח שטות ואנו בני האדם תמיד צריכים להבין כי למי שהולך כנגד הקב"ה יש אפילו יכולת להצליח אבל זה ניצחון זמני ומחשבה כזו באה  רק מרוח שטות של כוחי ועוצם ידי .

 

פרשת נח מה ההבדל בן התהלך של נח להתהלך של אברהם ? מה ההבדל בין "הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י" לבין "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים" ? ולמה דויד לא יכול לבנות את בית המקדש ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

 

בס"ד

פרשת נח מה ההבדל בן התהלך של נח להתהלך של אברהם ? מה ההבדל בין "הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י" לבין "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים" ? ולמה דויד לא יכול לבנות את בית המקדש ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק ו

(ט) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ:

וצריך להבין את המשמעות של "התהלך נח"  

ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק ו פסוק ט

התהלך - לשון עבר, וזהו שמושו של למד בלשון כבד, משמשת להבא ולשעבר בלשון אחד, (שם יג יז) קום התהלך להבא, התהלך נח, לשעבר,

ואני רוצה לפרש מה הכוונה של רש"י לשון עתיד ומה הכוונה לשון עבר . הפועל התהלך מופיע לראשונה בפרשת בראשית

בראשית פרק ג

(ח) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְקֹוָ֧ק אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ג סימן ח

מתהלך בגן. שהיתה שכינה מתהלכת ממנו על שחטא, שהצדיקים משרים שכינה עמהם, שנא' וצדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט), והרשעים מסלקין את השכינה מן העולם:

כלומר הפועל מתהלך מופיע לראשונה עם המשמעות של סילוק השכינה כתוצאה מחטא האדם הראשון . האדם הראשון גרם לכך שהשכינה שהייתה בארץ תסתלק והפועל התהלך מסביר לנו שהשכינה בכיוון הסתלקות  מהארץ  וכך כותב ה בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

(ח) [וישמעו את קול י"י אלהים מתהלך בגן לרוח היום] אמר ר' חלפיי שמענו שיש הילוך לקול, הילוך לאש לא שמענו, והיכן שמענו להלן ותיהלך אש (שמות ט כג). אמר ר' אבא בר כהנא מהלך אין כת' כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר ההתהלך הראשון שמופיע מראה לנו את הכיוון של הסתלקות השכינה מהארץ לרקיע הראשון

ולכן אנחנו רואים שהעונש של קין לאחר שרצח את הבל

בראשית פרק ד

(יב) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ:

וכאן יש יציאה הרקיע הראשון לשני וכך הלאה עד שבמצרים יצאה השכינה לרקיע השביעי .

אם כך מובן שההתהלך של נוח מראה לנו שבימיו של נוח הכוון של סילוק השכינה הוא למעלה ולא למטה ומשמעות הפסוק לפי ההבנה שלי  שעל אף שנח היא איש צדיק ותמים הוא לא הצליח לשנות את כיוון ההסתלקות  של השכינה שנעה מהארץ לכיוון הרקיע השביעי . וזה מה שאומר הדברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

ד"א נח אמר למשה אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול א"ל משה אני נתעליתי יותר ממך אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך אבל אני הצלתי

כלומר נח יכול להציל את עצמו בלבד אבל לא היה יכול לשנות את הכיוון של סילוק השכינה . הראשון שיכול לשנות את כיוון סילוק השכינה היה אברהם וגם כאן אנחנו רואים את הפועל התהלך

בראשית פרק יג

(יז) ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה:

כלומר אומר הקב"ה לאברהם אתה יכול לשנות את כיוון סילוק השכינה ולכן ציוה אותו להתהלך אבל הפעם לכיוון הארץ ולא לכיוון הרקיע . וכך כתוב בפרשת בראשית פרק יז

 

(א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְקֹוָ֜ק אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים:

כאן אנחנו רואים את שינוי הכיוון אצל נח היה זה לכיוון הסתלקות ולכן כתוב "את האלהים "  וזה המשמעות של רש"י שאומר לשעבר אבל אצל אברהם זה "הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י"  כלומר לא לכיוון סילוק מהארץ וזה הכיוון הנגדי לכיוון הארץ ולכן כתוב לפני ורש"י מפרש לשלון להבא . 

ושינוי הכיוון מראה על שינוי מהותי ביכולת של הצדיק . נח לא יכול לגרום לכך שדורו ינצל אבל אברהם בגלל שינוי הכיוון של סילוק השכינה מהרקיע השביעי לרקיע השישי יכול להציל את דורו ולכן אברהם ניסה להציל את סדום אומנם הוא לא הצליח כי היה חסר עוד תנאים להצלה של סדום אבל היה לו יכולת כללית להציל את דורו מה שלא היה לנח כי לא היה בכוחו לשנות את כיוון סילוק השכינה .

 וזה מה שאומר רש"י בראשית פרשת נח פרק ו פסוק ט

ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום:

וגם ניתן ללמוד מחנוך כתוב בראשית פרק ה

(כב) וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת:

גם חנוך לא  יכול לשנות את סילוק השכינה בדור אנוש ולכן כתוב "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים" כמו אצל נח

וגם ניתן ללמוד משמואל ב פרק ז

(ה) לֵ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ אֶל־עַבְדִּ֣י אֶל־דָּוִ֔ד כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֑ק הַאַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י בַ֖יִת לְשִׁבְתִּֽי:

(ו) כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֙בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת לְ֠מִיּוֹם הַעֲלֹתִ֞י אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִמִּצְרַ֔יִם וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶֽהְיֶה֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ בְּאֹ֖הֶל וּבְמִשְׁכָּֽן:

וכאן הקב"ה מסביר לדויד למה הוא לא יכול לבנות את בית המקדש כי בזמן דויד הקב"ה "מתהלך" כלומר לא הגיע הרגע  שבית המקדש יהיה בית העולמים כי עדיין הקב"ה "מתהלך"  בעולמו

וכבר דיברתי על זה שהיחיד שיודע את המקום המדויק של בית המקדש זה משה רבנו כי הוא היחידי שהקב"ה הראה לו את מקום בית המקדש כי הוא היחידי שהגיע לדרגה של אספקלריה מאירה

ראה מאמר פרשת כי תבוא ‏כ'/אלול/תשע"ה

 http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2015/09/blog-post_4.html

 והוא זה שהצליח להוריד את השכינה חזרה לארץ כמו שהיה לפני חטא האדם הראשון וזה יהיה התפקיד של משה בבניית בית המקדש השלישי כאשר יגיעו ימות המשיח .