סוכות שבת חול המועד האם לעתיד לבא יהיה שמש וירח ? כאשר יהיה האור בעולם אורו של הקב"ה האם ניתן להקים סוכה שצלתה מרובה מחמתה ? איזה סוג סוכה יהיה לעתיד לבא ? היכן תהיה הסוכה של אומות העולם ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

סוכות שבת חול המועד  האם לעתיד לבא יהיה שמש וירח ?  כאשר יהיה האור בעולם אורו של הקב"ה האם ניתן להקים סוכה שצלתה מרובה מחמתה ? איזה סוג סוכה יהיה לעתיד לבא ? היכן תהיה הסוכה של אומות העולם ?  ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

זכריה פרק יד

(ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון וְקִפָּאֽוֹן:

(ז) וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:

ואומר המלבי"ם זכריה פרק יד

(ו) והיה ביום ההוא לא יהיה אור. ר"ל שאז יחדל אור השמש והירח מלהאיר בעולם, כמ"ש (ישעי' ס') לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וכו' והיה לך ה' לאור עולם, ולא יהיה במציאות אור גשמי, לא אור יקרות ולא אור קפאון, ר"ל לא אור השמש שהוא אור עצמי אור יקר, ולא אור הירח וכוכבים שהם רק מקבלים האור שצף על כדורם המקשי ע"י השמש שמכה עליהם והאור חוזר, כי לא ימצא אור גשמי כלל:

מפרש המלבי"ם שלעתיד לבא לא יהיה לא אור שמש ולא אור ירח אלה  אור של הקב"ה ואני חושב שהכוונה לאור שברא ביום הראש שנקרא אור הגנוז וכבר פירשתי בעבר שזה אור בדרגת ה"אספקלריה המאירה" שזה היה הדרגה של משה שניתן לראות בו מסוף העולם עד סופו

וממשיך המלבי"ם זכריה פרק יד

(ז) והיה יום אחד. לא יהיה היום חלוק ליום ולילה לבקר וצהרים ועת ערב, שזה רק בעת שישמשו המאורות הגשמיים, אבל אז יהיה יום אחד מדובק כולו יום, והוא יודע שהוא לה' שאורו מיוחס לה' לא לשמש וריח ומאורות רק באורו נראה אור, וע"כ יהיה לא יום ולא לילה ששמות יום ולילה יקראו מצד הארת האור הגשמי שזורח ושוקע, אבל האור שיהיה אז יהיה אור תמידי בלתי משתנה כלל לא זורח ושוקע ולא יצדקו עליו שמות יום ולילה, והיה לעת ערב יהיה אור, שהשמש הגשמי תערב ותשקע ואז יתחיל האור העיקרי להאיר שהוא אור ה', והיא מליצה נפלאה שיתבטל ההארה והשפע היוצא מאת המאורות וה' בעצמו ובכבודו יאיר וינהיג וימשול בשפע תמידית בלתי משתנה, עד שלא יהיה חשך וצרה כלל וסילוק השפע והמעטתה כמו שמוכרח בהנהגה הטבעיית הבא בסבת המערכת שהם עולים ויורדים ומחייבים שנוים טובים ורעים, כי אז יהיה רק אור וטוב ושלום והצלחה:

אם כן שאין אור של שמש ושל ירח  לא ניתן להקים סוכה  כי תמיד באור של הקב"ה יהיה  האור קיים ולא יהיה צל ואז כל סכה היא סוכה שחמתה גדולה מצלתה נאם כך האם יתבטל  הקמת סוכה ? . ואומר התלמוד בבלי מסכת סוכה דף ב עמוד א

 ושחמתה מרובה מצלתה - פסולה.

ואז אולי הסוכה תהיה סוכה אחרת כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנא': התמלא בסוכות עורו;

כלומר לכל הצדיקים תהיה סוכה מיוחדת של מעורו של  לוויתן אבל לגויים לא כתוב ואם כן ממה יהיה הסוכה של הגויים ?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

 והשאר פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.

כלומר אותם גויים שיגיעו לירושלים לעשות את מצות הסוכה העור של לוויתן שנשאר ישמש אותם בתור סוכה כללית לגויים כמו שמביא הגמרא מפסוק בישעיהו פרק ס פסוק ג

וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ:

ומפרש המלבי"ם ישעיהו פרק ס פסוק ג

(ג) והלכו גוים. שהם ההמון מעכו"ם: ילכו לאורך. שהוא אור התורה: ומלכיהם. שהם במדרגה יותר גדולה: ילכו לנגה זרחך. שהוא אור ה' כמ"ש וכבודו עליך יראה:

ומפרש המלבי"ם ביאור המילות חבקוק פרק ג

לנוגה. כבר התבאר שהנוגה אינו האור העצמי רק האור הנאצל מן הדבר המאיר על דבר אחר, ויצייר כי החנית שהוא ביד ה' יספיק הנוגה שלו והאור החוזר ממנו להגיה אור, והחצים שהם מושלכים מידו ילכו לאורם בעצמם

אומר הנביא שיהיה שני דרגות בגויים המון העם שילך לאורך החומה בה פרוס מה שנשאר מעור הלוויתן והוא מבהיק אבל המלכים שלהם שהם בדרגה גבוה יותר ילכו לאור נגה שהוא גבוה יותר אומנם אור חוזר ולא ישיר אבל גבוה יותר ממבהיק .

כלומר יהיו שלוש דרגות עם ישראל שהוא בדרגת צדיקים שישבו בסוכה של לוויתן שהקב"ה יבנה להם והאור שלהם יהיה  אור ישיר מקב"ה מלכים של גויים שישבו בסוכה בתוך ירושלים וזה דרגת נגה שהוא אור חוזר אבל גבוה יותר ממבהיק ושאר המון גויים שיהיה לאורך החומות בירושלים שבו יפרסו שאריות עור הלוויתן וזה יהיה הסוכה שלהם כאשר יעלו לירושלים ע"י אור בדרגת מבהיק . וצריך להגיד שבגלל שהאור לעתיד לבא  שיהיה לעם ישראל גדול בהרבה מונים מהאור המבהיק או האור של נוגה ויהיה עניין ששמיני עצרת שזה החג המיוחד לעם ישראל ולקב"ה יהיה רחוק מחג הסוכות ולא כמו היום שהוא צמוד לחג הסוכות .

שבת סוכות חול המועד מה הקשר בן פסח לסוכות ? באם לעתיד לבא עצרת תהיה 50 יום מסוכות ? מה הקשר של קהלת לסוכות ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שבת סוכות חול המועד    מה הקשר בן פסח לסוכות ? באם לעתיד לבא עצרת תהיה 50 יום מסוכות ? מה הקשר של קהלת לסוכות ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

יש הנוהגים לקרא את מגילת קהלת ביום שבת שחל בחג סוכות

שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו

א) באו"ח בסימן תרס"ג סעי' ב' ברמ"א: ונוהגין לומר קהלת בשבת של חוה"מ וכו'. ומסביר המג"א בס' ת"צ סק"ח שהוא זה מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת ולשמחה מה זו עושה. והועתק גם במשנ"ב שם בס"ק י"ז ע"ש.

והשו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו מחדש

ולענ"ד היה נראה לומר טעמא אחרינא לקריאה זאת של קהלת בן דוד בחוה"מ. דהוא זה מפני שקהלת בן דוד חינך אז את הבית הראשון וקבעו להימים שלפניו ולימים אלה בחיבורים לימי חג ככתוב במלכ"א ח' - ס"ה: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו

שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו

ב) מעניין הדבר שמקדש הראשון נגמר בנינו וחונך בחדש תשרי בחדש שבו נברא העולם ונצטוו מפי הקדוש ברוך הוא בחינוכו כדרך שמחנכים בית שנגמר בניינו. כדאיתא במדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ב' ובזה"ל: דמחייבין בית ישראל למינח ביומא דשבתא דכד ברייה הקדוש ברוך הוא לעלמיה ברייה בשיתא יומין ונח ביומא דשבחא, ברכיה וקדשיה כמאן דבנא ביתא וגמר לעבידתיה ועביד יומא טבא כך אמרי אינשי כילול בתי, דכתיב ויכל אלקים ביום השביעי וכו' יעו"ש. וכך נהג שלמה המלך ע"ה ועביד יומין טבין בגמרו ובחינוכו של מקדשו - - מקדש א - ל.

מחדש הציץ אליעזר שקוראים קהלת ביום שבת בסוכות כי זה היה הזמן שבו חנך שלמה המלך  את בית המקדש והשוה את יום השבת יום המנוחה לאחר בריאת העולם לבריאת המשכן של בית המקדש הראשון שבנה שלמה .

ואני רוצה לבחון את הנושא בזוית ראיה אחרת על מהות של סוכות ועל המהות של קהלת והחיבור שלה לחג הסוכות

כתוב בקהלת פרק יב

(ח) הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל:....

 (יג) ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:

ואת ההבנה של מה המשמעות של הכול הבל הבאתי במאמר

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_49.html

ובסיום המאמר כתבתי

כלומר כל העולם זה הבל כי בסופו של דבר יש קיום בעולם רק לצדיקים רק להבל ואין קיום לקין כלומר כל העולם באמת זה הבל . וזה ההבדל בין תחילת קהלת לסוף קהלת .

אבל האמת שיש קיום גם לקין אבל לא לקין כפי שהיה לאחר חטא האדם הראשון אלה לקין לאחר תיקון וכדי להבין באיזה תיקון מדובר בו נבין את התמונה הגדולה . לפי מה שכתבתי בעבר הקב"ה ברא את העולם מחדש ב 50 יום בזמן מתן תורה . החידוש של העולם החדש שנברא היא קבלת התנאי של עם ישראל יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . עד מתן תורה אף אומה לא קיבלה על עצמה את התנאי הזה ורק עם ישראל היה מוכן לקבל את התנאי הזה ולכן הקב"ה לכאורה הביא את העולם לתוהו בעשרה מכות מצרים ואז ברא את  העולם מחדש בשיתוף עם ישראל וזה בה לביטוי בספירת העומר . וביום ב 50 ניתנה התורה והעולם הגיעה לשלמות שלו . אבל חטא העגל הוריד חזרה את העולם לדרגה יותר נמוכה .

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כז

ב הונא ורב אידי בש' ר' שמואל בר נחמן מוצלין היו ישראל מאותו מעשה, שאילו עשו ישראל את העגל היה להן לומר אלה אלהינו ישראל, אלא הגרים שעלו עם ישראל ממצרים, וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב, לח), הם עשו את העגל, והיו מונין להן ואומרין להן אלה אלהיך ישראל (שם /שמות/ לב, ח).

כלומר הערב רב שהיה בתוך ישראל הוא שגרם לחטא העגל וגרם לעם ישראל לרדת לדרגה נמוכה יותר לאחר מתן תורה . כלומר אותם חלקים של קין שנשארו לאחר המבול ואולי גם אותם חלקים של הבל שלא התגלגלו בעם ישראל  הם החלקים שעם ישראל צריך לתקן . עם ישראל באמת קיבל עליו את התורה כתנאי לקיום העולם אבל אומות העולם שהם שורש של קין וגם חלר של הבל לא קיבלו עליהם את התורה כתנאי לקיום העולם ועל זה דיברנו במאמר בסוכות ‏ב י"ד/תשרי/תשע"ו.

אם כן לפי ההבנה שלי שבעולם הזה אין מצב שבו יש יכולת של אומות העולם לקבל עליהם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה כי אין להם שום שייכות לקיום התורה יש לעם ישראל תפקיד לכפר על הגויים בחג הסוכות עם השבעים פרים ולהמתין עד לאותו הזמן שבו העולם יגיע לשלמות שלו ע"י בריאת העולם מחדש ב 50 יום אבל הפעם העולם יגיע לשלמות שלו כי אומות העולם יקבלו עליהם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה .

ורמז לכך אנחנו רואים בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כב

(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי אילו ובין כדברי אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.

הזמן של הבל בעולם היה 50 יום שמקביל לבריאת העולם מחדש בפסח כמו בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת

א"ר יהוש' /יהושע/ בן לוי ראויה היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנות נשואו' במקום קרוב ובנות נשואות במקו' רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון, ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון, א' המלך אני ואתם נשמח יום אחד. כך בפסח על ידי שישר' יוצאין מן החורף לקייץ ואינה טרחות דרכים קשה לפיכך היא רחוקה ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון, אבל בחג על ידי שישר' נכנסין מן הקייץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים, דלית ביומיא דאזלון וייתון. א' הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד. לפיכך צריך לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט: לה).

בדיוק כמו שמתן תורה רחוק 50 יום מפסח כך עצרת הייתה צריכה להיות רחוקה מסוכות 50 יום כנגד 50 יום של הבל בעולם הזה . כלומר לעתיד לבא כך נראה לי שמיני עצרת תהיה רחוקה מסוכות 50 יום ולא כמו שהיום צמוד לחג הסוכות כי כל מה שהצמיד הקב"ה את שמיני עצרת לסוכות זה בגלל טרחת הדרך אבל לעתיד לבא בימות המשיח לא יהיה טורח ועצרת תגיע למקומה הראוי  . כלומר לעתיד לבא העולם יברא מחדש ויגיע לתיקונו המלא ע"י קבלת התנאי של קיום העולם בקבלת התורה גם על ידי אומות העולם . ונראה לי שמלחמת גוג ומגוג מסמלת את חורבן העולם לפני בריאתו מחדש כמו שמכות מצרים היה החזרה של העולם לתהו ובהו

יחזקאל פרק לח

(כ) וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל:

(כא) וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה:

(כב) וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

ולכאורה מלחמת גוג ומגוג מביאה את העולם למצב ראשוני יותר מאשר המבול . במבול הקב"ה השאיר את הדגים במקומם וכאן יש פגיעה גם בדגים, במבול ההרים לא נפגעו וכאן יש פגיעה בהרים וכמו שהראנו שהמבול היה חזרה לתהו ובהו גם כאן במלחמת גוג ומגוג יש חזרה לתהו ובהו אבל הפעם זה כולל את הדגים ואת ההרים .

וכך כתוב במפורש מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וארא סימן י

אמר הקדוש ברוך הוא בעה"ז פרעתי ממצרים בעשר מכות אבל לעתיד אני נפרע לכם מגוג ומגוג שנא' (יחזקאל לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו.

ועוד יש להגיד שקבלת התנאי של קיום העולם בקבלת התורה באה לידי ביטוי בקבלת מצות סוכה כמו שראינו בהפטרה של סוכות ומלחמת גוג ומגוג הוא בדיוק על מצוה זו

יחזקאל פרק לח

(טז) וְעָלִ֙יתָ֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֶּֽעָנָ֖ן לְכַסּ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בְּאַחֲרִ֨ית הַיָּמִ֜ים תִּֽהְיֶ֗ה וַהֲבִאוֹתִ֙יךָ֙ עַל־אַרְצִ֔י לְמַעַן֩ דַּ֨עַת הַגּוֹיִ֜ם אֹתִ֗י בְּהִקָּדְשִׁ֥י בְךָ֛ לְעֵינֵיהֶ֖ם גּֽוֹג: ס

כלומר אומות העולם רוצים להיות הענן שמכסה את הארץ הם שוללים את ענני הכבוד הם בועטים בסוכה לא מקבלים עליהם את התנאי של הקב"ה בקיום התורה כי הם רוצים להיות תחליף לענני הכבוד שהקב"ה עשה לעם ישראל וזה המלחמה על ההבנה מי מלך בעולם . אבל לאחר מלחמת גוג ומגוג 

יחזקאל פרק לח

(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: ס

וכאן אפשר להגיד שהמשמעות של סוכות שהיא דירת ארעי שבו אנחנו מבינים שכל עוד לא הגיע הזמן שבו תגיע שלמות לעולם שבו יהיה ברור גם באומות העולם אנחנו נמצאים בדירת עראי וממתינים בזמן של 8 ימים ליום שבו יגיע הזמן שבו העולם  יברא מחדש עם הבירור באומות העולם שיקבלו על עצמם את התנאי של קבלת תורה כתנאי לקיום העולם ואז השמונה ימים יהפכו ל 50 יום שבסופם  בעולם יגיע לשלמות שלו ואומות העולם יקבלו על עצמם את מצות סוכה .

סוכות חג ראשון מה המלחמה בין אומות העולם לעם ישראל ? כיצד יודעים מי ניצח ? מה התפקיד של עם ישראל בסוכות כלפי אומות העולם שרוצים לנצח את עם ישראל ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ו

בס"ד

סוכות חג ראשון מה המלחמה בין אומות העולם לעם ישראל ? כיצד יודעים מי ניצח  ? מה התפקיד של עם ישראל בסוכות כלפי  אומות העולם שרוצים לנצח את עם ישראל ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ו

מדרש תהלים (בובר) מזמור יז

עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין,

וצריך להבין את המדרש דבר ראשון  מדוע יש לכאורה מלחמה בן עם ישראל ואומות העולם ?דבר שני  מדוע כאשר עם ישראל נוטל את הלולב בימינו ואת האתרוג בשמאלו יודעים כולם שעם ישראל ניצח ?

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

אלא הכי אמרי: כלום קיבלנוה ולא קיימנוה? ועל דא תברתהון, אמאי לא קבלתוה? אלא כך אומרים לפניו: רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם! מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

אומות העולם באו בטענה כלפי הקב"ה למה לא כפה עליהם הר כגיגית כמו על בני ישראל ואומר להם הקב"ה נתתי לכם שבע מצוות בני נח ולא קיבלתם עליכם אותם  ובגלל שלא קיבלתם עליכם את שבע מצוות בני נח אני מותר  לכם על המצוות ומשמעות הויתור שיקבלו שכר על מצות שיעשו כלא מצווה ועושה . עם ישראל לעומת זאת קיבל על עצמו את מצוות התורה וקיים אותם ובהמשך הגמרא מביאה את העדים שיוכיחו שאכן עם ישראל קיבל את התורה . אומות העולם ממשיכות במשא ומתן עם הקב"ה

וכך כתוב תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?

ומפרש הבינה לעיתים דרוש טז

והתחיל לומר כי לעתיד לבוא אומרים לפניו: תנה לנו מראש ונעשנה. רצונם: הנה, אנחנו רואים תורתך, ארוכה מארץ מידהּ ורבו מצוותיה, עד שצריך בה עמל ויגיעה גדולה, ואין אנו יכולים לסבול אותה. לכן, ריבונו של עולם, תנה לנו מראש - לא תתן לנו את כולה, מראשה לסופה, אלא מה שהוא ראש ועיקר הדברים, באופן שלא נצטרך ליגיעה רבה כל כך, ואז נעשנה. משיב להם ה', יתברך: שוטים שבעולם, אתם חושבים שבמעשה כל - דהו סגי, בלי עמל וטורח? אין הדבר כן, כי דוקא מי שטרח בערב שבת - שטרח ויגע הרבה, הוא יאכל בשבת; מובן לנו מהמשא ומתן עם הקב"ה שלכאורה אחרי מתן תורה לא שייך לקבל את עיקרי התורה שזה לכאורה 7 מצוות בני נוח זה היה אפשרי לאומות העולם לפני מתן תורה ואכן אם היו מקבלים על עצמם את 7 מצוות בני נוח היה זה החלק שלהם בתיקון העולם לקיים את 7 מצוות בני נוח . אבל לאחר מתן תורה ומאחר שלא קיבלו עליהם  את שבע מצוות בני נח התיקון היחידי שלהם הוא בקבלת התורה כולה .

(ראה מאמר בנושא http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_60.html  )

אבל בכל זאת הקב"ה נותן להם הזדמנות נוספת

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו. מקדיר, והא אמרת: אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו! משום דישראל נמי זימני  דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא. והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי.

ובהזדמנות הזאת מוכיח הקב"ה לגויים שהם לא שיכים בקיום מצות וקיום התורה . אומות העולם שעומדים לפני קשיים בועטים במצות סוכה אבל עם ישראל שעומד לפני קשיים לא בועט במצוות  הוא  מצטער וכאשר הוא מצטער הוא פטור . וההבדל הזה בן עם ישראל לבין אומות העולם מעמידות את שני הצדדים מחנה מול מחנה . עם ישראל כנגד אומות העולם . אומות העולם לא מסוגלים להבין את מהות קיום העולם ולכן לא מסוגלים לקיים את התורה ואפילו לא מסוגלים לקיים מצווה קלה כמו סוכה ועם ישראל שקיבל על עצמו את התורה שאמר לקב"ה נעשה ונשמע מסוגל להבין את המשמעות של קיום התורה ואת המשמעות של אי קיום התורה וזה חזרה של העולם לתהו  ובהו .

כמו שנאמר בשיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היה העולם מתמגמג וחוזר לתהו ובהו

ולכאורה קשה מה אומות העולם נלחמות נגד עם ישראל שבזכות קבלת עול מצות מעמיד את העולם כנגד חזרה  לתהו ובהו ?

אומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף יט עמוד א

והאמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' שפשעו לא נאמר, אלא הפשעים - שפושעים והולכין לעולם! - לא קשיא; הא - בפושעי ישראל, הא - בפושעי עובדי כוכבים.

מובן מהגמרא שאומות העולם לא מסוגלים להבין ולתפוס את מהות העולם ואת מהות הדין וזה מה שגרם להם לא לקבל את 7 מצוות בני נח עד כדי כך שהקב"ה ויתר  להם על המצוות ולכן הם  לא מבינים את התפקיד של עם ישראל שקיום המצות מחזיק את העולם כדי שלא יחזור לתוהו ובהו ולכן גם על אף שהם על פתח הגיהינום הם לא חוזרים בתשובה ולכן הם נלחמים מול עם ישראל ומצפים לנפילה של עם ישראל ולכן הם ממתינים לראות האם עם ישראל ניצח בדין או הפסיד בדין לאחר יום כיפור . אבל עם ישראל שונה מאומות העולם על אף שאומות העולם נגדו וממתינים לנפילתו , עם ישראל מבין את גודל האחריות שיש לו כלפי העולם וכלפי אומות העולם ועל אף היחס של אומות העולם כלפיו  עם ישראל כל חג הסוכות מכפר על אומות העולם ובבבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה 

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

ואנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

"ויעשו כלם אגודה אחת "  פרוש תיקון העולם זה שכל העולם עם ישראל כולל הגויים יהיו אגודה אחת

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פח

שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

וצריך להגיד שאומות העולם בגלל חוסר ההבנה שלהם את העולם הקב"ה לא נתן להם את היכולת לכפר על עצמם ולכן רק עם ישראל שיש לו את יכולת הכפרה מכפר בסוכות על אומות העולם כי בסופו של דבר הם חלק מהעולם שברא   הקב"ה ויש לו חלק מהעולם לעתיד לבא . והתיקון של אומות העולם יהיה שלפחות יוכלו להבין את המשמעות של חג הסוכות שהיא מצווה קלה ואותם אלו מאומות העולם  שיוכלו להבין זאת ולקיים את המצווה הזאת יישארו גם לאחר תחיית המתים

זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

ואומות העולם שרואים את עם ישראל חוגג את חג הסוכות עם ארבעה מינים לפחות יודע שעם ישראל ניצח בדין על אף שאינו מבין את עצם הדין ואני וצה לפרש שזה  התפקיד של הלולב כמו שכתוב

בתלמוד בבלי מסכת סוכה דף לב עמוד ב

תנן: ציני הר הברזל כשר, והתניא: פסולה! אמר אביי: לא קשיא: כאן - שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה, כאן - שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה. אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם, וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם

רש"י מסכת סוכה דף לח עמוד א

גירא בעיניה דסטנא - הרי זה לחץ בעיניו של שטן, שרואה בעיניו שאין בו כח לנתק מעלינו עול מצות.

כלומר יודעים אומות העולם שאנחנו מנצחים אותם אבל באמת לא מבינים את מהות הניצחון

פרשת האזינו מה ההבדל בן דיבור לאמירה ? מה החידוש במעמד מתן תורה וכיצד זה קשור ל"דיבור " ? מה המשמעות של אמירה של הקב"ה בזמן בריאת העולם ? מה התפקיד של משה בזמן מתן תורה ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת האזינו  מה ההבדל בן דיבור לאמירה ? מה החידוש במעמד מתן תורה וכיצד זה קשור ל"דיבור " ? מה המשמעות של אמירה של הקב"ה בזמן בריאת העולם ? מה התפקיד של משה בזמן מתן תורה ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

דברים פרק לב

(א) הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:

אנחנו רואים שני סוגי דיבור האחד "ואדברה"  והשני "אמרי "

וגם בשמות פרק כ  במעמד מתן תורה

(א) וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר: ס

(ב - ג) אָֽנֹכִ֖י֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים לֹֽ֣א יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗י:

וידבר מלשון "אדברה"  לאמור מלשון "אמירה"

ואולי צריך להבין את ההבדל בן דיבור לאמירה ומה שכתוב בקהלת רבה (וילנא) פרשה ג יכול לתת לנו קצת  הבנה בנושא 

ועת לכל חפץ תחת השמים זמן היה שתנתן התורה לישראל, א"ר ביבי זמן היה לאותו דבר שהיה נתון למעלה מן השמים ועכשיו יהיה נתון למטה מן השמים ואיזו זו התורה, שנאמר (שמות כ') וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר.

כלומר הדיבור של הקב"ה במתן תורה היה המעבר של התורה מלמעלה מהשמים למטה מן   לשמים . ואנחנו רואים את ההבדל במעמד מתן תורה שני דיבורים  הראשונים ניתנו ע"י הקב"ה וזה היה המעבר מלמעלה מהשמים למטה מן  השמים ישירות לארץ אבל העולם לא יכול לקבל את הדיבור הזה כי לא הגיע לדרגה שיוכל לעמוד בזה ולכן משה שיכול לעמוד בזה היה המתווך לשאר בדיברות וזה לדעתי מה שכתוב ֵ"לאמֹֽר"                                 

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מ

והב"ה משמיע תורתו לעמו, שנ' וירד משה אל העם וכו', מה כתיב אחריו וידבר אלהים את כל הדברים האלה אנכי ה' אלהיך יצא קול ראשון והשמים רעשו והימים והנהרות ברחו וההרים והגבעות התמוטטו וכל האילנות כרעו והמתים שבשאול חיו ועמדו על רגליהם ואמ"רו עד סוף כל הדורות שם עמדו עמהם, שנ' ואת אשר איננו פה וישראל שהיו חיים נפלו על פניהם ומתו, ויצא קול שני וחיו ועמדו על רגליהם ואמרו למשה משה אין אנו לשמוע קולו של הב"ה עוד ומתנו שם כשם שמתנו, שנ' ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות ועתה למה נמות כשם שמתנו,

כלמור דיבור זה  מה שמקשר ממה שמעל השמים למטה מן  השמים  ואמירה זה מה שמקשר מתחת לשמים לארץ ואת ההבדל הזה אנחנו רואים בזוהר כרך ג (דברים) פרשת האזינו דף רפו עמוד ב

האזינו השמים ואדברה, רבי חייא אמר זכאה חולקיה דמשה יתיר מכל נביאי עלמא, ת"ח כתיב (ישעיה א) שמעו שמים והאזיני ארץ כי יי' דבר, שמעו שמים ישעיה דהוה יתיר רחיקא ממלכא כתיב שמעו שמים, משה דהוה יתיר קריב למלכא כתיב האזינו השמים,

ועל זה מפרש הריקאנטי דברים פרק לב

(א) האזינו השמים ואדברה וגו' [לב, א]. כבר פירשתי כי על השמים והארץ העליונים אמר שיעידו בכדי שיכרות עם ישראל, ואמר שישמעו התנאים, ונתעוררו רבותינו ז"ל [יבמות מט ע"א] על לשון משה ושאר הנביאים שמשונים זה מזה, ולפי האמת משה שנבואתו מן אספקלריאה המאירה, ראוי שיאמר לשמים האזינו, כלומר הטו אוזן, אמנם שאר הנביאים שנבואתם היתה באספקלריאה שאינה מאירה, ראוי שיאמרו לארץ שנבואתם משם האזינו, וייחד דבור לשמים שנאמר [תהלים לג, ו] בדבר יי' שמים נעשו.

ועל דרך  זו מפרש הצרור המור בראשית פרשת ויצא

וע"ד זה פירשתי האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי על הגוף והנשמה. ומשה היה מדבר עם ישראל ועם הנשמות העתידות לירד לזה העולם. כאומרו בפרשת אתם נצבים ואת אשר איננו פה עמנו היום:

ולכאורה זה קשה כי כתוב בראשית פרק א

(ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:

ולפי המהלך שלי זה אמירה ואמירה זה החלק הנמוך המקשר בן  מלמטה מן  השמים להארץ  וכאן מדובר על בריאת כל העולם  . אבל לפי המלבי"ם תהלים פרק לג פסוק ו זה לא קשה

 

(ו) בדבר, מפרש מ"ש כי ישר דבר ה', כי בדבר ה' שמים נעשו, שהשמים נוסדו ע"פ חקים קבועים בלתי משתנים, וברוח פיו נעשו כל צבאם, יציין כאלו השמים בכללם נעשו ע"י הדבור, וע"י הרוח שיצא מפיו בעת הדבור שהוא קל מן הדבור עצמו נעשו כל צבאם, שהם הכוכבים והמאורות שנתלו ביום ד', וכבר בארתי בפי' בראשית שהיה הבדל בין בריאת השמים ובין בריאת הארץ שבהשמים לא שינה דבר רק נשאר הכל כמו שנברא בדבור הראשון, כי גם המאורות נבראו ביום הראשון עם השמים רק שנתלו ביום ד' כמ"ש חז"ל, לא כן בארץ שאחרי שנבראת הארץ ביום הראשון, באו בה כמה שנוים ע"י התשעה מאמרות, שהוסיף אח"כ מקרים חדשים על הנעשה ביום ראשון, הקואת המים והתהוות היבשה, ועליית האדים אל הרקיע, והברואים שנבראו עליה, כמ"ש כה אמר ה' בורא השמים (רק בריאה הראשונה לבד) הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה, כי הוסיף בה תקונים ע"י המרת צורה בצורה, וע"כ בשמים אמר שישר דבר ה' כי לא הוסיף עליו דבר, אבל בארץ אמר.

יוצא לנו שהקב"ה בפסוק הראשון ברא את הכל  כתוב    בראשית פרק א

(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:       

וכל מהלך הבריאה הוא העמדה של הארץ שהיא מתחת השמים ולכן בדיוק מתאים "ויאמר" שזה אמירה ולפני מתן תורה לא היה "דיבור" וזה התחדש בעולם בזמן מתן תורה בו ה"דיבור"  העביר את התורה ממעל לשמים למטה מן  השמים וזה יכול היה להיעשות רק על ידי משה שהגיע לדרגה של "אספקלריה המאירה"  שנתן לו את היכולת לתווך ממעל לשמים ללמטה מן השמים וכאן בפרשת האזינו נותן לנו משה את הדרך והכיוון של עם ישראל עד לביאת משיח צדקנו וזמן של תחיית המתים והתגלות האמת בעולם וזה התהליך שמתחיל בכ"ה אלול שזה תחילת בריאת העולם עד שמחת תורה שזה הזמן שבו מגיע כל  העולם כולל עם ישראל ואומות העולם לשלמות אחת כמו שאנו אומרים בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים "אגודה אחת"  .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת האזינו מה הקשר בן "אחר" להבנה של מידת הדין בעולם הזה ובעולם הבא " ? האם לכל אחד יש גן עדן וגם גיהינום ? מאיפה מחק מיטטרון את זכויותיו של "אחר" ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת האזינו מה הקשר בן "אחר" להבנה של מידת  הדין בעולם הזה ובעולם הבא " ? האם לכל אחד יש גן עדן וגם גיהינום ? מאיפה  מחק מיטטרון את זכויותיו של "אחר" ?  ‏י"ב/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בהמשך למאמרים שלי פרשת וילך תשע"ו על מהות הדין בראש השנה וביום בכיפורים על דין של העולם הזה והדין של העולם הבא הפנה אותי האברך החשוב נתי כהן למסכת חגיגה בו מדובר על "אחר " הוא אלישע  בן אבויה . ובאמת כל המשא ומתן של הגמרא שם הוא על ההבנה  על מידת הדין בעולם הזה ובעולם הבא .

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א

אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. מאי היא? חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל, אמר: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום שתי רשויות הן. אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. אמרו ליה: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה? איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר, יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים - חוץ מאחר, אמר: הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא. נפק אחר לתרבות רעה.

הגמרא מביאה את הסיפר של "אחר" שנכנס לפרדס וראה את מיטטרון יושב  ולכן הסיק את המסקנה שאולי חס וחלילה יש שני רשויות  כלומר "אחר " במחשבה שלו פגם באחד היסודות של הבנת העולם הזה והעולם הבא והוא שיש רק רשות אחת בעולם הזה ובעולם הבא והיא הרשות של הקב"ה .הקב"ה  הוא אין סופי הוא אחד ואין רשות אחרת חוץ ממנו . חשיבה אחרת שיש חס וחלילה רשות אחרת ויש שיתוף כלשהו בעולם הזה ובעולם הבא עם הרשות של הקב"ה נחשב קיצוץ בנטיעות 

ואומר שם משמואל בראשית פרשת וישב

להרדב"ז שהוא ענין קיצוץ בנטיעות דומה לחטא אדה"ר ודור הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם עי"ש,

בכל מקרה מיטטרון קיבל אישור למחוק את זכויותיו של "אחר" ומיד לאחר מחיקת זכויותיו של "אחר"  יצאה בת קול ואמרה "שובו בנים שובבים - חוץ מאחר"   ולכאורה צריך להבין מה המשמעות של מחיקת הזכויות של "אחר " האם הכוונה לפי ההבנה שלי במידת הדין שיש שני סוגי ספרים ,של העולם הזה ושל העולם הבא האם מחק מספרי העולם הזה או מספרי העולם הבא ?   הגמרא בהמשך פותרת את הבעיה

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

כי נח נפשיה דאחר אמרי: לא מידן לידייניה, ולא לעלמא דאתי ליתי. לא מידן לידייניה - משום דעסק באורייתא, ולא לעלמא דאתי ליתי - משום דחטא.

כשמת "אחר " היה תלוי ועומד כי מצד אחד היה לו את זכות דברי התורה שלמד ומצד שני את החטאים שעשה ואם כן אנו רואים שעל אף שמיטטרון מחק את זכויותיו של "אחר "   יש לו את הזכויות של לימוד התורה אם כן זה ברור שמיטטרון מחק לו את הזכויות של העולם הזה אבל לא יכול לגעת לו בזכויות שנכתבו בספרי העולם הבא .  אם כן מהגמרא כאן ברור שבאמת יש שני סוגי ספרים אחר של העולם הזה שבו ניתן להימחק מה שנכתב גם לא ע"י הקב"ה כמו כאן ע"י מיטטרון אבל מה שנחתם ע"י הקב"ה בספרי העולם הבא וזה את אותם מעשים שהאדם עשה בשלמות  כנגד התורה המיוחדת שהקב"ה נתן לו במיוחד וזה תפקידו בעולם לא ניתן למחוק רק הקב"ה בעצמו יכול למחוק אותם כמו שלמדנו בשמות פרק לב

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

ובעצם "אחר " היה תלוי ועומד לא לגן עדן ולא לגיהינום וזה בזכות אותם מעשים שנחתמו ע"י הקב"ה בראש השנה כשלמד תורה. ואומנם בהמשך הגמרא מלמדת אותנו שגם לאחר שהאדם מת כל שנה ושנה בראש השנה הקב"ה דן אותו . והרי האדם מת מה יש לדון אותו ? וההסבר הוא שכל אדם משאיר אחריו השפעה כל שהיא בעולם וכל השפעה כזו לטובה או לרעה על אנשים אחרים  נלקחת בחשבון ע"י הקב"ה ויכולה לגרום לאותה נשמה עילוי או חס וחלילה ירידה וזה המשמעות של הדין בראש השנה חשבון מדוקדק גם כלפי הנשמות שהשאירו אחריהם השפעה בעולם הזה כמו בנים כמו תלמידים

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א

זכה צדיק - נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע - נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם.

בחלק שלו זה החלק שפעל והחלק של חברו זה החלק שהשפיע על חברו וזה נחשב שחלק מהשכר שלו . ואכן "אחר " השפיע על רבי מאיר ורבי מאיר הצליח לשנות את "התיקו" של "אחר" והצליח להכניס אותו לדין של גיהינום כדי שיוכל לתקן את החטאים שעשה

 תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

 

אמר רבי מאיר: מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי, מתי אמות ואעלה עשן מקברו. כי נח נפשיה דרבי מאיר סליק קוטרא מקבריה דאחר.

ולאחר ש "אחר " נידון בגיהינום רבי יוחנן שכנראה גם עליו השפיע "אחר " הצליח להוציא אותו לגן עדן

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

אמר רבי יוחנן: גבורתא למיקלא רביה? חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה. אי נקטיה ביד - מאן מרמי ליה, מאן? אמר: מתי אמות ואכבה עשן מקברו! כי נח נפשיה דרבי יוחנן - פסק קוטרא מקבריה דאחר. פתח עליה ההוא ספדנא: אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך, רבינו.

ומהסיפור  של אחר באמת ניתן ללמוד על מידת הדין של העולם הזה ומידת הדין של העולם הבא ומה שנאמר ל"אחר " שובו בנים שובבים - חוץ מאחר זה דין של העולם הזה לאחר שנמחקו כל הזכויות של אחר מספרי העולם הזה אבל מה שכתב "אחר " בספר שלו בדברי התורה שלמד כנגד החלק שלו בתורה ונחתם ע"י הקב"ה בראש השנה אף אחד לא יכול לקחת ממנו  חוץ מהקב"ה ואכן אותו חלק נתן ל"אחר " בסופו של דבר את המקום שלו בגן עדן .

והגמרא ממשיכה ומלמדת אותנו את החוזק של הדין של העולם הבא

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

בתו של אחר אתיא לקמיה דרבי, אמרה ליה: רבי, פרנסני. אמר לה: בת מי את? - אמרה לו: בתו של אחר אני. אמר לה: עדיין יש מזרעו בעולם? והא כתיב לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו! - אמרה לו: זכור לתורתו ואל תזכור מעשיו. מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי. בכה ואמר רבי: ומה למתגנין בה - כך, למשתבחין בה - על אחת כמה וכמה.

ואכן מילים חזקות "זכור לתורתו ואל תזכור מעשיו"  תורתו זה כנגד הדין של העולם הבא וזה עיקר הדין ומעשיו זה הדין של העולם הזה אבל זה דברים זמנים כמו העולם הזה והעיקר זה "זכור תורתו " 

והגמרא במקום כותבת במפורש בתלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א

אלא: ברא צדיקים - ברא רשעים, ברא גן עדן - ברא גיהנם. כל אחד ואחד יש לו שני חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם

וברור לי שכל אחד יש לו גן עדן כנגד מה שנחתם ע"י הקב"ה בראש השנה את אותם מעשים שלו   שעשה בשלמות כנגד התורה שקיבל כחלק המיוחד לו וזה נקרא "צדיקים" וגיהינום כנגד אותם מעשים שקלקל לחלוטין והקב"ה חתם על זה בראש השנה כ "רשעים " ולכן כל אחד יש לו חלק בגן עדן וחלק בגיהינום   ,את החלק של גיהינום יתקן במיתה וכניסה לגיהינום כנגד אותם מעשים וסופו להיות בגן עדן . אבל יש את אותם אלו שהחלק כנגד התורה שקיבלו מהקב"ה לא קיים או מזערי כנגד החלק "הרשע " שלהם ואותם אלו שאומר תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד א

אבל המינין, והמסורות, והמשומדים והאפיקורסים, שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חיתיתם בארץ חיים, ושחטאו והחטיאו את הרבים, כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם, ונידונין בה לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' –

לסיכום הסיפור על "אחר" הוא לימוד על מידת הדין של העולם הזה והעולם הבא על היכולת של האדם ללמוד תורה כנגד החלק שלו שנתן לו הקב"ה בתורה הקדושה ולהיחתם לחיים בראש השנה וזה הנכס  היחידי שעומד לאדם כנכס צאן ברזל שלא ניתן למחיקה רק ע"י הקב"ה אבל שאר מעשיו של האדם בעולם הזה הם לכאורה "מיטלטלין " שלא ניתן לסמוך עליהם לא לעולם הזה ולא לעולם הבא

ואומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב

נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו.

רש"י מסכת עירובין דף יג עמוד ב

ימשמש במעשיו - כגון: אם בא מצוה לידו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד, שהרי שכרה עתיד לבוא, ואם באת לידו עבירה - יחשב שכרו שמשתכר בה עכשיו כנגד הפסדה העתיד ליפרע ממנו.

פרשת וילך מה הקשר בין לוחות ראשונים ולוחות שנים לספרים שנפתחים בראש השנה ? למה גמר חתימה לעולם הבא זה ביום ראש השנה בלבד ? ולמה גמר חתימה לעולם הזה זה רק ביום הכיפורים ? מתי גמר חתימה של אומות העולם לעולם הזה ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת וילך מה הקשר בין לוחות ראשונים ולוחות שנים לספרים שנפתחים בראש השנה ? למה גמר חתימה לעולם הבא זה ביום ראש השנה בלבד ? ולמה גמר חתימה לעולם הזה זה רק ביום הכיפורים ? מתי גמר חתימה של אומות העולם לעולם הזה ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במאמר הקודם  בפרשת וילך תשע"ו   נשאר בצריך עיון אם יש שני סוגי דין בראש השנה אחד לעולם הבא ואחד לעולם הזה  צריך להיות לכאורה שני סוגי ספרים ספר  לעולם הזה וספר לעולם הבא ואם באמת יש  שני סוגי ספרים  צריך איזה שהוא בסיס לסברא הזאת

לפי המהלך שהבאתי לכל אדם מעם ישראל יש את החלק שלו בתורה והוא צריך להוציא אותו לפועל ובעצם לכתוב אותו . לכל אדם יש את החלק שהשלים בשלמות וזה נכתב על ידו בספר של צדיקים ונחתם ע"י הקב"ה לסימן שהשלים באותו החלק את התפקיד שהקב"ה נתן לו . את מה שלא עשה בשלמות נכתב בספר של בינוניים אבל לא נחתם לעולם עד שיתקן וישלים וייחתם בספר של צדיקים ואת החלק שרשע בו ייחתם בספר רשעים אבל על אף שנחתם יש לאדם את הזדמנות לתקן עד יום הדין הגדול שבו הקב"ה יסתכל בסה"כ הכתיבה של האדם ואז ייחתם גזר הדין הסופי לתחיית המתים או חס וחלילה לדיראון עולם בגיהינום . עד כאן מדובר על 3 הספרים שבו נעשה הדין לעולם הבא אבל מצד שני יש דין של העולם הזה שנכתב בראש השנה ונתחם ביום הכיפורים וזה לכל אדם וזה הדין של העולם הזה . ואם כן מאיפה אנו לומדים או מבינים את המשמעות של 3 הספרים של העולם הזה ?

שמות פרק לא

(יח) וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים:

שמות פרק לב

(טז) וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת:

אם כן אנו רואים שהלוחות הראשונים מעשה ידי הקב"ה גם הלוחות עצמם וגם הכתיבה . לעומת זאת הלוחות השניים בשמות פרק לד

(א)   וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ:    

כלומר הלוחות השנים מעשה ידי משה . ובשמות פרק לד

(כח) וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְקֹוָ֗ק אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־ הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים:

כלומר גם הכתיבה ע"י משה . יוצא לנו שיש שני תורות תורה משמים גם לוחות וגם כתיבה ולוחות שנעשו ונכתבו ע"י משה . ואמרנו שלכל אחד יש את החלק שלו בתורה אם כן צריך להיות שלכל אחד יש חלק מהתורה האלוקית  אבל יש גם  חלק מהתורה שנכתבה ע"י משה . ואם כן נראה לי להגיד שיש שני דינים אחד שהוא דין של העולם הזה וזה כנגד התורה שנכתבה ע"י משה ויש את הדין של העולם הבא כנגד יום הדין הסופי יום תחיית המתים וזה כנגד התורה האלוקית כלומר הלוחות הראשונים . אם כן מסתדר לנו שיש שני סוגי דינים בראש השנה  האחד כנגד העולם הזה וזה כנגד הלוחות השנים ואחד כנגד העולם הבא וזה כנגד הלוחות הראשונים . ואת ההבדל בן שני המצבים ניתן להבין בשמות פרק לג

(ו) וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב:

וכתוב בתורה תמימה שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק ו

(ו) ויתנצלו - דרש ר' סמאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ופרקום, שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב, א"ר יוחנן, וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהלא) [שבת פ"ח א']:

ואם כן מתברר שהחתימה שהיא כנגד העולם הבא היא רק ביום שבו דן הקב"ה את האדם הראשון כלומר בראש השנה היום בו חטא האדם הראשון קלקל  והחתימה ביום הזה הוא כנגד תיקון מלא לאותו דבר שהאדם תיקן בשלמות את אותו חלק שהאדם הראשון קלקל . או חתימה על לקלקול של אותו חלק שאדם לא הצליח לתקן וקלקל בצורה שכמעט לא ניתנת לתיקון  .

והחתימה שהיא כנגד הלוחות השנים זה בדיוק ביום שבו משה הוריד את הלוחות השניים שזה ביום הכיפורים . ואם כן יש לאדם שני מעגלים של עשייה האחד כנגד העולם הבא והלוחות הראשונים ואחד כנגד העולם הזה והלוחות השנים . ונוכל לראות את זה בשמות פרק לב

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

וכאן מדובר בפרוש כנגד הלוחות הראשונים כי עדיין לא היה לוחות שניים

ובדברים פרק כט

(יח) וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה:

(יט) לֹא־יֹאבֶ֣ה יְקֹוָק֘ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְקֹוָ֤ק וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

וכאן ברור שהוא מדבר על הספר הזה שזה הלוחות השניים  ומובן שמדובר בספר שהוא כנגד הלוחות השנים . כלומר יש לנו שני סוגי ספרים שנכתבים ונמחקים  . .

ועוד דבר אנחנו לומדים מהפסוקים שיש מעבר בין הספרים כלומר מעשי האדם יכולים לגרום לכתיבה לחתימה אבל גם למחיקה . יש מחיקה שהיא לרעה שבו אדם יכול מחוק מה שנחתם בספרי צדיקים אבל גם למחוק מה שנכתב בספרי רשעים ולהיכתב בספרי צדיקים  , כמו שאנחנו רואים שמשה מבקש מהקב"ה שימחק אותו וכמובן משה נכתב ונחתם בספרי צדיקים או אדם שהוא בינוני שהקב"ה יכול למחות (למחוק ) אותו מספרי הבינוניים או הצדיקים  .

לגבי הספרים שהם כנגד העולם הבא ברור שהוא שייך גם באומות העולם כי יום הדין הוא יום שבו כל העולם כולו עומד למשפט ולכן יש להגיד ששייך כתיבה באומות העולם אבל יום הכיפורים שהוא יום שבו נחתמים כנגד הלוחות השנים שייך גם באומות העולם ? ויש להגיד שאומות העולם אין להם שייכות  לחתימה של יום הכיפורים שהוא כנגד הלוחות השנים וכך כתוב בפרוש לאחר שעלה משה לקבל את הלוחות השניים בשמות פרק לד

(י) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֘ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכָל־הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־הָ֠עָם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְקֹוָק֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ:

אם כן כיצד יש לגויים דין שהוא כנגד הלוחות השנים כלומר כנגד העולם הזה  ? או שיש להם רק דין  כנגד  העולם הבא ?

כתוב בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה 

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

וצריך להגיד שיום הדין שלהם שבו הם נחתמים לעולם הזה הוא ביום הושענה רבה

דף על הדף גיטין דף כו עמוד ב

כתב בבני יששכר (תשרי י"ב ב' ועיין בספרו אגרא דפרקא אות שכ"ז) דהנה שלשה זמנים יש לדין של מעלה, זמן הכתיבה הוא ראש השנה, זמן החתימה הוא יום הכיפורים, וזמן מסירת הפתקין הוא הושענא רבה.

וכך כתוב בפירוש בזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת צו דף לא עמוד ב

שביעאה דחג הוא סיומא דדינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא

לסיכום ראש השנה זה יום הכתיבה והחתימה של צדיקים ורשעים כנגד העולם הבא גם של עם ישראל וגם של אומות העולם

בראש השנה זה גם כתיבה כנגד העולם הזה כנגד הלוחות השניים וזה רק שייך בעם ישראל

יום הכיפורים זה כתיבה בלבד רק של בינוניים כנגד העולם הבא

יום הכיפורים זה החתימה של עם ישראל על דין של העולם הזה כנגד הלוחות השניים

כל סוכות ויום הושענה רבה זה גמר החתימה של אומות העולם כנגד העולם הזה שעם ישראל מכפר עליהם במשך חג הסוכות וגמר הדין שלהם בהושענא רבה

ועדיין צ"ע מתי הכתיבה של אומות העולם כנגד העולם הזה .

פרשת וילך מי כותב בספר החיים והמתים הקב"ה או כל אחד ואחד ? מה המשמעות של חתימה בראש השנה ויום הכיפורים ? האם אדם אחד יכול לכתוב בו זמנית בכל הספרים של החיים ושל המתים ושל הבינוניים ? ומה המשמעות של הפיכת זדונות לזכויות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת וילך  מי כותב בספר החיים והמתים הקב"ה או כל אחד ואחד ? מה המשמעות של חתימה בראש השנה ויום הכיפורים ? האם אדם אחד יכול לכתוב בו זמנית בכל הספרים של החיים ושל המתים ושל הבינוניים ? ומה המשמעות של הפיכת זדונות לזכויות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה.

 

והתוספות מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

ונחתמין לאלתר לחיים - מדקא חשיב בינוניים משמע דצדיקים קרי למי שזכיותיו מרובים ורשעים גמורים למי שעונותיו מרובים ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז) דאמרינן בסוף פ"ק דקדושין (דף לט: ושם) מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת ואי עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת וכל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא.

התוספות מקשה על ההבנה שבראש השנה צדיקים נחתמים לחיים ורשעים נחתמים למיתה והרי המציאות מראה לפעמים את ההיפך הגמור ולכן מתרצים התוספות שחיים ומיתה המדוברים כאן מדובר לחיי העולם הבא ולא לגבי מיתה וחיים בשנה שתבוא עלינו לטובה לאחר ראש השנה  .

יוצא לנו מכאן שלכאורה יש שני סוגי דין שונים לגמרי דין אחד זה הדין של השנה הבאה עלינו לטובה ודין לגבי חיי העולם הבא . צדיקים גמורים ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה וזה לגבי העולם הבא . בינוניים נכתבים לחיי העולם הבא רק ביום הכיפורים . וצריך לשים לב שלא כתוב שהם נחתמים לגבי העולם הבא  אלה רק נכתבים וצריך עיון  מה ההבדל בין נכתבים ובין נחתמים .

כל זה נכון לגבי העולם הבא אבל מה בקשר לגבי העולם הזה ?

 ואומר הדף על הדף ראש השנה דף טז עמוד ב

תירץ הגרי"מ פינשטיין זצ"ל: דעת התוספות (ר"ה טז, ב, ד"ה ונחתמין), כי כוונת ר' כרוספדאי באומרו: "צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה" - היא לעולם הבא. וכתב הגר"א בביאורו (סוף סימן תקפב), כי דעת התוספות לענין העולם הזה היא, שכולם נכתבים בראש השנה ונחתמים ביום הכיפורים. אשר לפי זה ניתן לומר, כי כוונת הפייטן באומרו: "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" היא לענין העולם הזה.

כלומר לגבי העולם הזה כל האנשים עוברים אותו תהליך של כתיבה בראש השנה וחתימה ביום הכיפורים אם באמת זה המציאות של שני דינים שונים שראש השנה לכאורה צריך להיות שני סוגי ספרים שונים . כי הסברא שכתיבה לעולם הזה שונה מן הכתיבה לעולם הבא כי חיים של העולם הזה שונים מן החים של העולם הבא . כי הסברא שכתיבה לעולם הזה שונה מן הכתיבה לעולם הבא כי חיים של העולם הזה שונים מן החיים של העולם הבא .

כתוב של"ה תולדות אדם בית חכמה (תניינא)

"ואמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח מסכתא דשירה, ט) כי שקול נגד ששים רבוא, כי ששים רבוא נשמות הם ששים רבוא אותיות התורה".

וכותב האלשיך איוב פרק כח

על כן כל נשמות עם בני ישראל אשר הן חלק אלוק ממעל, הן אחוזות בתורה כל אחד בבחינה המתייחסת אל ערכה, ועל כן לכולם יש חלק בה והוא יתב' כל מה שבתורה שבע"פ הצריך להתחדש בכל דור ודור, וכן כל העתיד להתחדש בכל חלקי התורה בסוד בדרש בפשט, הכל ניתן לנשמות העתידות כמ"ש ז"ל במכילתא על פסוק וּנְוַת בית תחלק שלל, ובזה אמר הוא ית' הלכה משם ר' אליעזר כי היה מחלקו, וכן מרבה בר נחמני אמרו מאן מוכח כו' כי חלקו היה, ועל כן אמרו רז"ל אל תגזל דל כו', על הגוזל דברי תורה מאחר ואומר בשמו שאת נפשו הוא גוזל:

יוצא לנו  שיש זהות בן עם ישראל לתורה וכל אחד ואחד מעם ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהתורה ויש לכל אחד תפקיד המיוחד שלו להוציא לפועל את התורה שזה החלק שלו מהתורה וסה"כ כל כלל ישראל "כותב את התורה " כל אחד לפי חלקו . אם כן  ברור מכאן מה המשמעות של כתיבת הספרים בראש השנה . הקב"ה בראש השנה בודק את מילוי המשימה של כל אחד ואחד בכתיבת התורה ולכן כתוב שלשה ספרים נפתחים בראש השנה וכתוב נכתבים ולא נכתב ולדעתי  כל אחד ואחד כותב בעצמו את התורה שלו אם באמת השלים את מה שהיה צריך להשלים לפי החלק שלו בכלל התורה הוא נחתם לחיים כלומר לא צריך יותר לשנות מה שהשלים כי השלים את אותו חלק בשלמות . הרשעים שלא מילאו את חלקם בתורה כפי שהיו צריכים כלומר עיוותו את התורה בצורה כזו שלא שייך שזה יכול להיכתב בספר החיים או בספר בינוניים נכתבים בספר המתים . ומה המשמעות של כתיבה בספר המתים ? אני חושב שעדין יש להם הזדמנות לתקן את החלק שלהם ולכן זה נכתב ונחתם בספר של המתים כי הוא לא שייך לחיים ועדין יש לרשעים עד יום הדין הגדול לנסות ולתקן את מה שכתבו בספר המתים ולכאורה ניתן לתרץ ממהלך זה את המשמעות של הפיכת הזדונות לזכויות שע"י חזרה בתשובה מאהבה ניתן לכאורה למחוק מספר המתים ולכתוב חזרה בספר החיים וזה המשמעות של הפיכת הזדונות לזכויות . לגבי הבינוניים  מה שהם כתבו מצד אחד לא יכול להיחתם בספר החיים כי מה שכתבו לא מושלם ומצד שני לא יכול להיכתב בספר המתים כי מה שכתבו לא הגיע לדרגה של כתיבה בספר המתים ולכם הם עומדים ותלויים עד יום הכיפורים אבל עדיין הם לא יכולים להיחתם בספר החיים כי לא השלימו את מה שעשו ולכן יש להם ספר מיוחד של בינוניים שנכתב אבל לא נחתם . ולכאורה כל אחד יכול להיות בבת אחד צדיק בינוני ורשע . מה שהצליח להגיע לדרגת צדיקות כלומר להשלים את התורה שלו בשלמות נחתם בספר הצדיקים מה שהצליח להגיע לרמה של בינוני נכתב ולא נחתם ומה שהרשיע נכתב ונחתם בספר של רשעים . והתפקיד של כל אחד להמשיך ולנסות לקחת את הדברים הבינוניים שלו ולהכניס לחתימה לספר צדיקים או להוציא מספר רשעים על אף שנחתם . ולעתיד לבא ביום הדין הגדול בלבד אז מסתכלים על כל החשבון כולו של אותו האדם מה כתב בספר צדיקים מה שכתב בספר של בינוניים  ומה כתב בספר של רשעים וסה"כ החשבון ישפיע אם יקום לתחיית  המתים או יישאר  לדיראון עולם בגיהינום

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד א

אבל המינין, והמסורות, והמשומדים והאפיקורסים, שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חיתיתם בארץ חיים, ושחטאו והחטיאו את הרבים, כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם, ונידונין בה לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' –

יוצא לנו שמי שכותב בספר זה כל אחד ואחד במעשיו  והתפקיד של הקב"ה לפי דעתי זה רק להחליט היכן ייכתבו מעשיו של אותו אדם על איזה ספר והחתימה הסופית שאותו אדם השלים בשלמות את החלק שלו ולא צריך תיקון יותר לאותו חלק  או הרשיע במידה כזו שזה נכתב בספר של רשעים  

וכתוב בדברים פרק ל

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

ואומר מלבי"ם דברים פרשת ניצבים פרק ל פסוק טו

(טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים. הוא קיום התורה: ואת הטוב. הוא הגמול: ואת המות הוא בטול התורה: ואת הרע. ענשה:

כלומר החיים זה כתיבה של התורה ששייכת לך בספר חיים ועבירה זה כתיבה של מה שהרשעת  בספר המתים וסה"כ האדם כותב את ספר חייו לפי החלק שהקב"ה נתן לכל אדם כחלק מן הספר הגדול שזה ספר התורה שהעולם נברא על ידו וכשיבוא יום הדין הקב"ה יראה לכל אדם ואדם את מה שכתב וכל אדם ואדם יבין למה נגזר עליו חיים או מיתה כי הכול יהיה כתוב וברור לכל . ועדיין נשאלת השאלה למה יש לנו שני סוגי ספרים ספר של העולם הזה וספר של העולם הבא ובעזרת השם במאמר הבא ננסה להבין את העניין  

פרשת נצבים למה קוראים את פרשת נצבים לפני ראש השנה ? כיצד צורת הדין בראש השנה כיחידים או ככלל? מה המשמעות כבני מרון ? לאיזה דרגה אנחנו צריכים להגיע ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ה

בס"ד

פרשת נצבים למה קוראים את פרשת נצבים לפני ראש השנה ? כיצד צורת הדין בראש השנה כיחידים או ככלל? מה המשמעות כבני מרון ? לאיזה דרגה אנחנו צריכים להגיע ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן כה

תשמו. לעולם קורין פרשה של צו אהרון קודם הפסח ופרשת וידבר [תחלת] הספר קודם עצרת וצמים בתשעה באב קודם ואתחנן ופרשת אתם נצבים קודם ראש השנה, וסימן פקיד ופסח מנו ועצרו צום וצלי קום ותקע.

יוצא לנו שפרשת נצבים קוראים לפני ראש השנה ונשאלת השאלה מה יש בפרשת ניצבים שקשורה קשר הדוק לראש השנה ?

נאמר דברים פרק כט

(יג) וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת:

(יד) כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם:

וכדי להבין מה המשמעות של הפסוק נביא את שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כח

ו ד"א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, א"ר יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט) כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא עמנו היום אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה, שאע"פ שלא היו באותה שעה כל אחד ואחד קבל את שלו, וכה"א (מלאכי א) משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות, וכן ישעיה אמר (ישעיה מח) מעת היותה שם אני, אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (שם /ישעיהו מ"ח/) ועתה אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות, ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני,

יוצא לנו שגם במעמד הר סיני וגם במעמד הברית עם משה היה קיבוץ של כל הנשמות אלו שהיו קיימים בפועל כלומר נצבים אבל גם אלו שאין להם גוף בפועל . כלומר למשה היה את היכולת לקבץ את כלל עם ישראל ולכרות עם כולם ברית עולם  .

וכך כתוב במדרש תנחומא (בובר) פרשת ניצבים סימן ח

שנאמר כי את אשר ישנו פה עמנו וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום (שם שם /דברים כ"ט/ יד), ולמה אומר ישנו פה ולמה אומר איננו פה, לפי שכל הנפשות היו שם, והגוף עדיין לא נברא, לפיכך לא נאמר כאן עמידה

וכל אחד שניצב במעמד הזה או היה נשמה במעמד הזה נמצא עם התורה שלו שהשיג בעבודתו  הפרטית מול מה שהקב"ה נתן לו כחלקו בתורה וכך נראה לפרש בזוהר כרך ב (שמות) פרשת יתרו דף פג עמוד ב

ל ישראל עינא בעינא והוו חדאן וכלהו דרין בתראין כלהו אזדמנו לתמן וכלהו קבילו אורייתא בטורא דסיני דכתיב (דברים כט) כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום וכלהו כל חד וחד כדקא חזי ליה,

כשכתוב כל חד וחד כקא חזי ליה זה בדיוק מה שהקב"ה נתן לכל אחד ואחד את חלק התורה ששיך לו מול מה שהוא עצמו השיג . ומכאן יש  להבין שבעצם עם ישראל נבחן כעם ולא כיחידים . אומנם כל יחיד ויחיד נבחן בפני עצמו אבל עם ישראל נבחן כעם הכולל את כל הפרטים . כלומר עם ישראל וכל אחד מעם ישראל זה דבר אחד ולא ניתן להפריד בין הדברים בין היחיד לבין הרבים .

וזה בדיוק מה שקורה בראש השנה הקב"ה לא יכול לדון כל אחד ואחד לפי מעשיו כי היחיד קשור לכלל עם ישראל ולכן חייב להיות דין ליחיד אבל תוך כדי דין לכל כלל עם ישראל

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א

משנה. בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נידונין על המים.

והלימוד מתהלים פרק לג פסוק טו

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם:

ואומר רש"י תהלים פרק לג פסוק טו

(טו) היוצר יחד לבם - לב כלם יחד ויודע כל המחשבות ורבותינו הסיבוהו אל ממכון שבתו השגיח היוצר יחד לבם, ודרשו מכאן שכולן נסקרין בסקירה אחת

וכאן אנחנו רואים את דרך הדין של הקב"ה בראש השנה מצד אחד דין לכל אחד ואחד אבל כולם נסקרין בסקירה אחד בדיוק כפי שראינו במעמד הר סיני שבו עם ישראל קיבל את התורה כעם ולא כיחידים ויש לעם ישראל שילוב שלא ניתן להפרדה בין היחיד לבין הרבים .מהפסוק בתהילים מובן  שכאילו הקב"ה ברא את עם ישראל כלב אחד והמעשים של עם ישראל ניתן להבין רק כעם ישראל ולא כיחיד כי בעצם הם אחד לב אחד . וזה הקשר בן הפרשה שלנו פרשת נצבים לראש השנה הבנת המציאות של עם ישראל והבנת עומק הדין בראש השנה של כל עם ישראל ולא דין של כל אחד ואחד בנפרד . אומנם הקב"ה מסתכל על כל אחד ואחד ועל מעשיו אבל זה בקשר לא ניתן להפרדה של מעשיו של האדם כחלק מכל עם ישראל וכך זה מפוש בובתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א

בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. (אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת.

יש כאן 3 דעות לגבי הפרוש של בני מרון והשאלה אם זה פרושים סותרים או משלימים ? ולפי הבנתי זה פרושים משלימים שנותנים לנו 3 דרגות של אנשים בעם ישראל

דרגה ראשונה כבני אמרנא  דרגה שניה כמעלות בית מרון דרגה שלישית כחיילות של בית דוד

דרגה ראשונה כבני אמרנא  אומר רש"י מסכת ראש השנה דף יח עמוד א

בראש השנה כל באי עולם כו' כבני אמרנא - ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחד.

הכבש מובל על ידי הבעלים אין לו דעה משלו ומי שמוביל אותו קובע את גורלו

דרגה שניה כמעלות בית מרון

אומר רש"י מסכת ראש השנה דף יח עמוד א

כמעלות בית מרון - הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.

כאן זה דרגה גבוהה יותר מדרגה ראשונה  כאן צריך להתאמץ לעלות בדרך כאשר צריך להיזהר לא ליפול מהדרך כי יש תהום בשני הצדדים כלומר צריך האדם להיות עם מטרה ברורה ויכולת הישרדות

דרגה שלישית כחיילות של בית דוד

רש"י מסכת ראש השנה דף יח עמוד א

כחיילות של בית דוד - וכבני מרון - כבני חיילות של מלך, מרון - לשון מרות ואדנות, וכך היו מונין אותם יוצאים זה אחר זה, בצאתם למלחמה.

הדרגה השלישית זה הדרגה הגבוה ביותר כאן החייל של בית דויד יודע מה המשימה שלו לאיזה מלחמה הוא יוצא יודע מי המלך יודע מי נותן לו את הפקודות והמלך יודע מי החייל ונותן לו את הפקודות הישירות למשימת המלחמה .

וזה נראה לי המשימה שלנו כל השנה להגיע לראש השנה עם הידיעה  מי המלך מה המלחמה שאנחנו נשלחים אליה לדעת ממי לשמוע את הפקודות כדי שנוכל להצליח במלחמה  ולדעת שבמלחמה אנחנו נלחמים כעם ולא כיחידים כי ליחיד ללא העם אין משמעות כפי שאומר רבי יוחנן שעל אף שיש בנו דרגות שונות  וכולן נסקרין בסקירה אחת

יהיה רצון שנעמוד בראש השנה לפני המלך כחיילים של בית דויד נדע מי המלך והמלך ידע מי החיילים ונדע להלחם את מלחמת השם המלחמה שלנו בקיום התורה והמצות כנגד כל המניעות החיצוניות שנלחמות בנו ונזכה ונראה בקרוב את ביאת משיח צדקנו 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת נצבים מה הקשר בין תיבת נח לבית המקדש ? מה הקשר בין לאה ורחל לבית המקדש ? מה הקשר בן האור הגנוז למשה רבנו ולבניית בית המקדש ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ה

בס"ד

פרשת נצבים מה הקשר בין תיבת נח לבית המקדש ? מה הקשר בין לאה ורחל לבית המקדש ? מה הקשר בן האור הגנוז למשה רבנו ולבניית בית המקדש ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב במלכים א פרק ח

(יב) אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְקֹוָק אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל:

(יג) בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים:

בפרשת כי תבוא  רציתי לפרש שבית זבול זה בית מקדש לפי דרגת זבול של ירושלים הדרגה השלישית כפי שמופיע בזוהר (ראה שם http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2015/09/blog-post_4.html) ובית המקדש השלישי שיהיה בית המקדש לאחרית הימים שלא יחרב עוד לעולם יהיה בדרגת אספקלריה המאירה כמו שכתוב בזוהר הקדוש וזה הדרגה שהגיע משה רבנו . ואז יבנה בית המקדש בדיוק במקום שבו בחר הקב"ה ולכן בית המקדש לא יוכל להחרב יותר .

דיברתי על הנושא עם הרב הרשלר ובמשא ומתן איתו התחדש לי שניתן להביא הוכחה וחיזוק למהלך ממקומות אחרים

כתוב בבראשית פרק ל

(כ) וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן:

אומר רש"י בראשית פרשת ויצא פרק ל פסוק כ

יזבלני - לשון (מלכים א' ח יג) בית זבול הירבירייריא"ה בלע"ז [לינה] בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:

 אומרת לאה שעכשיו אחרי שיהיה לה 6 בנים היא תהיה העיקר הדירה של יעקב ולכן אמרה יזבלני כלומר בית זבול שהוא העיקר . אבל בפועל התברר שלא כך היה המציאות

כתוב ברות פרק ד

(יא) וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם:

ואומר רש"י רות פרק ד

 (יא) כרחל וכלאה - אף על פי שהיו משבט יהודה ומבני לאה מודים הם על רחל שהיתה עיקרה של בית והקדימו רחל ללאה:

כלומר רחל היא העיקר של בית יעקב ולא לאה וכמו כאן שבית זבול הוא לא העיקר כך בית זבול שהקים שלמה הוא לא העיקר כי העיקר הוא בית מקדש שלישי שיבנה לעדית לבא

כמו כן כתוב מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן כ   

[כ] הפעם יזבלני וגו'. כעין שדה שמזבלין אותה כדי שתצא התבואה יפה:

וכאן מובן שבית זבול זה אמצעי לדבר שיקרה יותר מאוחר . זה התחלת התהליך למשהו אחר . כך בית זבול בית מקדש ראשון הוא התחלת תהליך שבסופו יהיה בית המקדש השלישי שהוא העיקר

כתוב בבראשית פרק ו

(טז) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ:

רש"י בראשית פרק ו

תחתים שנים ושלשים - שלש עליות זו על גב זו, עליונים לאדם, אמצעים למדור בהמה תחתיים לזבל:

ולכאורה כאן אנחנו רואים שבית זבול שבא משורש זבל הוא הדרגה היותר נמוכה .

וכך כתוב בפרוש במדרש תנאים לדברים פרק לג

בית זבול הרי חרב אל תהי קורא בית זבול אלא בית זבל: מכון לשבתך עולמים בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:

וכאן במדרש תנאים אנחנו רואים את הקושיה ואת התירוץ שאנחנו מדברים עליו . מה שנראה קשה למדרש תנאים שבית זבול הוא לכאורה דירה עיקרית . וקשה לפירוש הזה איך יכול דירה עיקרית של הקב"ה הרי הבית הזה חרב ואם הוא  חרב הוא  לא יכול להיות בית זבול והתירוץ של מדרש התנאים הוא פשוט אל תקרא בית זבול אלה בית זבל כלומר זה לא דירה עיקרית זה דירה זמנית בדרך לדירה העיקרית.  . וממשיך המדרש תנאים אם בית זבול זה לא הדירה העיקרית אם כן מה היא הדירה העיקרית ?ומפרש המדרש תנאים על הסיפא של הפסוק מכון לשבתך עולמים שזה בית המקדש העיקרי המשוכלל שיבוא לעתיד לבא . לפי המהלך שלי בית המקדש העיקרי השכלול שלו שהוא יהיה בנוי בדרגה הגבוהה ביותר שזה בדרגה של אספקלריה המאירה

וכתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א

 

ויהי אור. לא אמר ויהי כן, כמו שאמר בשאר הימים ויהי כן, אלא ויהי אור, לפי שהאור ברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון, שיהא אדם מצפה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שצפה הקדוש ברוך הוא ברשעים שהיו עתידין לבא לעולם, גנזו לצדיקים, שנא' וימנע מרשעים אורם (איוב לח טו), ואומר אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא): ד"א ויהי אור. בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, שנאמר אור זרוע לצדיק:

כלומר יש הקבלה בן האור הגנוז לבין בנין בית המקדש השלישי המשוכלל לעתיד לבא . וראינו במדרש שהבאתי בפרשת  כי תבוא שמשה רבנו ראה מסוף העולם עד סופו וזה נראה לי הדרגה של אספקלריה מאירה לראות מסוף העולם עד סופו וזה הדרגה של בית המקדש השלישי שהכול יהיה בהיר . ואם הכל בהיר וברור ניתן לבנות את בית המקדש במקומו המדויק ואז הארון יהיה מן המידה ולכן יוכל בית המקדש השלישי להבנות בדיוק במקום שבו בחר הקב"ה לבנות את המקום שיהיה המקשר בין  העולם לקב"ה

ובעזרת השם נזכה בקרוב שיבוא משיח צדקנו ויבנה בית המקדש המשוכלל לעולמי עד