פרשת וילך מי כותב בספר החיים והמתים הקב"ה או כל אחד ואחד ? מה המשמעות של חתימה בראש השנה ויום הכיפורים ? האם אדם אחד יכול לכתוב בו זמנית בכל הספרים של החיים ושל המתים ושל הבינוניים ? ומה המשמעות של הפיכת זדונות לזכויות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת וילך  מי כותב בספר החיים והמתים הקב"ה או כל אחד ואחד ? מה המשמעות של חתימה בראש השנה ויום הכיפורים ? האם אדם אחד יכול לכתוב בו זמנית בכל הספרים של החיים ושל המתים ושל הבינוניים ? ומה המשמעות של הפיכת זדונות לזכויות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה.

 

והתוספות מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

ונחתמין לאלתר לחיים - מדקא חשיב בינוניים משמע דצדיקים קרי למי שזכיותיו מרובים ורשעים גמורים למי שעונותיו מרובים ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז) דאמרינן בסוף פ"ק דקדושין (דף לט: ושם) מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת ואי עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת וכל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא.

התוספות מקשה על ההבנה שבראש השנה צדיקים נחתמים לחיים ורשעים נחתמים למיתה והרי המציאות מראה לפעמים את ההיפך הגמור ולכן מתרצים התוספות שחיים ומיתה המדוברים כאן מדובר לחיי העולם הבא ולא לגבי מיתה וחיים בשנה שתבוא עלינו לטובה לאחר ראש השנה  .

יוצא לנו מכאן שלכאורה יש שני סוגי דין שונים לגמרי דין אחד זה הדין של השנה הבאה עלינו לטובה ודין לגבי חיי העולם הבא . צדיקים גמורים ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה וזה לגבי העולם הבא . בינוניים נכתבים לחיי העולם הבא רק ביום הכיפורים . וצריך לשים לב שלא כתוב שהם נחתמים לגבי העולם הבא  אלה רק נכתבים וצריך עיון  מה ההבדל בין נכתבים ובין נחתמים .

כל זה נכון לגבי העולם הבא אבל מה בקשר לגבי העולם הזה ?

 ואומר הדף על הדף ראש השנה דף טז עמוד ב

תירץ הגרי"מ פינשטיין זצ"ל: דעת התוספות (ר"ה טז, ב, ד"ה ונחתמין), כי כוונת ר' כרוספדאי באומרו: "צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה" - היא לעולם הבא. וכתב הגר"א בביאורו (סוף סימן תקפב), כי דעת התוספות לענין העולם הזה היא, שכולם נכתבים בראש השנה ונחתמים ביום הכיפורים. אשר לפי זה ניתן לומר, כי כוונת הפייטן באומרו: "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" היא לענין העולם הזה.

כלומר לגבי העולם הזה כל האנשים עוברים אותו תהליך של כתיבה בראש השנה וחתימה ביום הכיפורים אם באמת זה המציאות של שני דינים שונים שראש השנה לכאורה צריך להיות שני סוגי ספרים שונים . כי הסברא שכתיבה לעולם הזה שונה מן הכתיבה לעולם הבא כי חיים של העולם הזה שונים מן החים של העולם הבא . כי הסברא שכתיבה לעולם הזה שונה מן הכתיבה לעולם הבא כי חיים של העולם הזה שונים מן החיים של העולם הבא .

כתוב של"ה תולדות אדם בית חכמה (תניינא)

"ואמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח מסכתא דשירה, ט) כי שקול נגד ששים רבוא, כי ששים רבוא נשמות הם ששים רבוא אותיות התורה".

וכותב האלשיך איוב פרק כח

על כן כל נשמות עם בני ישראל אשר הן חלק אלוק ממעל, הן אחוזות בתורה כל אחד בבחינה המתייחסת אל ערכה, ועל כן לכולם יש חלק בה והוא יתב' כל מה שבתורה שבע"פ הצריך להתחדש בכל דור ודור, וכן כל העתיד להתחדש בכל חלקי התורה בסוד בדרש בפשט, הכל ניתן לנשמות העתידות כמ"ש ז"ל במכילתא על פסוק וּנְוַת בית תחלק שלל, ובזה אמר הוא ית' הלכה משם ר' אליעזר כי היה מחלקו, וכן מרבה בר נחמני אמרו מאן מוכח כו' כי חלקו היה, ועל כן אמרו רז"ל אל תגזל דל כו', על הגוזל דברי תורה מאחר ואומר בשמו שאת נפשו הוא גוזל:

יוצא לנו  שיש זהות בן עם ישראל לתורה וכל אחד ואחד מעם ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהתורה ויש לכל אחד תפקיד המיוחד שלו להוציא לפועל את התורה שזה החלק שלו מהתורה וסה"כ כל כלל ישראל "כותב את התורה " כל אחד לפי חלקו . אם כן  ברור מכאן מה המשמעות של כתיבת הספרים בראש השנה . הקב"ה בראש השנה בודק את מילוי המשימה של כל אחד ואחד בכתיבת התורה ולכן כתוב שלשה ספרים נפתחים בראש השנה וכתוב נכתבים ולא נכתב ולדעתי  כל אחד ואחד כותב בעצמו את התורה שלו אם באמת השלים את מה שהיה צריך להשלים לפי החלק שלו בכלל התורה הוא נחתם לחיים כלומר לא צריך יותר לשנות מה שהשלים כי השלים את אותו חלק בשלמות . הרשעים שלא מילאו את חלקם בתורה כפי שהיו צריכים כלומר עיוותו את התורה בצורה כזו שלא שייך שזה יכול להיכתב בספר החיים או בספר בינוניים נכתבים בספר המתים . ומה המשמעות של כתיבה בספר המתים ? אני חושב שעדין יש להם הזדמנות לתקן את החלק שלהם ולכן זה נכתב ונחתם בספר של המתים כי הוא לא שייך לחיים ועדין יש לרשעים עד יום הדין הגדול לנסות ולתקן את מה שכתבו בספר המתים ולכאורה ניתן לתרץ ממהלך זה את המשמעות של הפיכת הזדונות לזכויות שע"י חזרה בתשובה מאהבה ניתן לכאורה למחוק מספר המתים ולכתוב חזרה בספר החיים וזה המשמעות של הפיכת הזדונות לזכויות . לגבי הבינוניים  מה שהם כתבו מצד אחד לא יכול להיחתם בספר החיים כי מה שכתבו לא מושלם ומצד שני לא יכול להיכתב בספר המתים כי מה שכתבו לא הגיע לדרגה של כתיבה בספר המתים ולכם הם עומדים ותלויים עד יום הכיפורים אבל עדיין הם לא יכולים להיחתם בספר החיים כי לא השלימו את מה שעשו ולכן יש להם ספר מיוחד של בינוניים שנכתב אבל לא נחתם . ולכאורה כל אחד יכול להיות בבת אחד צדיק בינוני ורשע . מה שהצליח להגיע לדרגת צדיקות כלומר להשלים את התורה שלו בשלמות נחתם בספר הצדיקים מה שהצליח להגיע לרמה של בינוני נכתב ולא נחתם ומה שהרשיע נכתב ונחתם בספר של רשעים . והתפקיד של כל אחד להמשיך ולנסות לקחת את הדברים הבינוניים שלו ולהכניס לחתימה לספר צדיקים או להוציא מספר רשעים על אף שנחתם . ולעתיד לבא ביום הדין הגדול בלבד אז מסתכלים על כל החשבון כולו של אותו האדם מה כתב בספר צדיקים מה שכתב בספר של בינוניים  ומה כתב בספר של רשעים וסה"כ החשבון ישפיע אם יקום לתחיית  המתים או יישאר  לדיראון עולם בגיהינום

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד א

אבל המינין, והמסורות, והמשומדים והאפיקורסים, שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חיתיתם בארץ חיים, ושחטאו והחטיאו את הרבים, כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם, ונידונין בה לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' –

יוצא לנו שמי שכותב בספר זה כל אחד ואחד במעשיו  והתפקיד של הקב"ה לפי דעתי זה רק להחליט היכן ייכתבו מעשיו של אותו אדם על איזה ספר והחתימה הסופית שאותו אדם השלים בשלמות את החלק שלו ולא צריך תיקון יותר לאותו חלק  או הרשיע במידה כזו שזה נכתב בספר של רשעים  

וכתוב בדברים פרק ל

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

ואומר מלבי"ם דברים פרשת ניצבים פרק ל פסוק טו

(טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים. הוא קיום התורה: ואת הטוב. הוא הגמול: ואת המות הוא בטול התורה: ואת הרע. ענשה:

כלומר החיים זה כתיבה של התורה ששייכת לך בספר חיים ועבירה זה כתיבה של מה שהרשעת  בספר המתים וסה"כ האדם כותב את ספר חייו לפי החלק שהקב"ה נתן לכל אדם כחלק מן הספר הגדול שזה ספר התורה שהעולם נברא על ידו וכשיבוא יום הדין הקב"ה יראה לכל אדם ואדם את מה שכתב וכל אדם ואדם יבין למה נגזר עליו חיים או מיתה כי הכול יהיה כתוב וברור לכל . ועדיין נשאלת השאלה למה יש לנו שני סוגי ספרים ספר של העולם הזה וספר של העולם הבא ובעזרת השם במאמר הבא ננסה להבין את העניין