בס"ד
שבת סוכות חול המועד מה הקשר בן פסח לסוכות ? באם לעתיד לבא עצרת
תהיה 50 יום מסוכות ? מה הקשר של קהלת לסוכות ? י"ט/תשרי/תשע"ו
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
יש הנוהגים לקרא את מגילת קהלת ביום שבת
שחל בחג סוכות
שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו
א) באו"ח בסימן תרס"ג סעי'
ב' ברמ"א: ונוהגין לומר קהלת בשבת של חוה"מ וכו'. ומסביר המג"א בס'
ת"צ סק"ח שהוא זה מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת ולשמחה מה זו עושה.
והועתק גם במשנ"ב שם בס"ק י"ז ע"ש.
והשו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו מחדש
ולענ"ד היה נראה לומר טעמא
אחרינא לקריאה זאת של קהלת בן דוד בחוה"מ. דהוא זה מפני שקהלת בן דוד חינך אז
את הבית הראשון וקבעו להימים שלפניו ולימים אלה בחיבורים לימי חג ככתוב
במלכ"א ח' - ס"ה: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו
שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו
ב) מעניין הדבר שמקדש הראשון נגמר
בנינו וחונך בחדש תשרי בחדש שבו נברא העולם ונצטוו מפי הקדוש ברוך הוא בחינוכו
כדרך שמחנכים בית שנגמר בניינו. כדאיתא במדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ב'
ובזה"ל: דמחייבין בית ישראל למינח ביומא דשבתא דכד ברייה הקדוש ברוך הוא
לעלמיה ברייה בשיתא יומין ונח ביומא דשבחא, ברכיה וקדשיה כמאן דבנא ביתא וגמר
לעבידתיה ועביד יומא טבא כך אמרי אינשי כילול בתי, דכתיב ויכל אלקים ביום השביעי
וכו' יעו"ש. וכך נהג שלמה המלך ע"ה ועביד יומין טבין בגמרו ובחינוכו של
מקדשו - - מקדש א - ל.
מחדש הציץ אליעזר שקוראים קהלת ביום שבת
בסוכות כי זה היה הזמן שבו חנך שלמה המלך
את בית המקדש והשוה את יום השבת יום המנוחה לאחר בריאת העולם לבריאת המשכן
של בית המקדש הראשון שבנה שלמה .
ואני רוצה לבחון את הנושא בזוית ראיה
אחרת על מהות של סוכות ועל המהות של קהלת והחיבור שלה לחג הסוכות
כתוב בקהלת פרק יב
(ח) הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר
הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל:....
(יג) ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע
אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:
ואת ההבנה של מה המשמעות של הכול הבל
הבאתי במאמר
ובסיום המאמר כתבתי
כלומר כל
העולם זה הבל כי בסופו של דבר יש קיום בעולם רק לצדיקים רק להבל ואין קיום לקין
כלומר כל העולם באמת זה הבל . וזה ההבדל בין תחילת קהלת לסוף קהלת .
אבל האמת שיש קיום גם לקין אבל לא לקין
כפי שהיה לאחר חטא האדם הראשון אלה לקין לאחר תיקון וכדי להבין באיזה תיקון מדובר בו
נבין את התמונה הגדולה . לפי מה שכתבתי בעבר הקב"ה ברא את העולם מחדש ב 50
יום בזמן מתן תורה . החידוש של העולם החדש שנברא היא קבלת התנאי של עם ישראל יש
תורה יש עולם אין תורה אין עולם . עד מתן תורה אף אומה לא קיבלה על עצמה את התנאי
הזה ורק עם ישראל היה מוכן לקבל את התנאי הזה ולכן הקב"ה לכאורה הביא את העולם
לתוהו בעשרה מכות מצרים ואז ברא את העולם מחדש
בשיתוף עם ישראל וזה בה לביטוי בספירת העומר . וביום ב 50 ניתנה התורה והעולם
הגיעה לשלמות שלו . אבל חטא העגל הוריד חזרה את העולם לדרגה יותר נמוכה .
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כז
ב הונא ורב אידי בש' ר' שמואל בר
נחמן מוצלין היו ישראל מאותו מעשה, שאילו עשו ישראל את העגל היה להן לומר אלה
אלהינו ישראל, אלא הגרים שעלו עם ישראל ממצרים, וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב, לח),
הם עשו את העגל, והיו מונין להן ואומרין להן אלה אלהיך ישראל (שם /שמות/ לב, ח).
כלומר הערב רב שהיה בתוך ישראל הוא שגרם
לחטא העגל וגרם לעם ישראל לרדת לדרגה נמוכה יותר לאחר מתן תורה . כלומר אותם חלקים
של קין שנשארו לאחר המבול ואולי גם אותם חלקים של הבל שלא התגלגלו בעם ישראל הם החלקים שעם ישראל צריך לתקן . עם ישראל באמת
קיבל עליו את התורה כתנאי לקיום העולם אבל אומות העולם שהם שורש של קין וגם חלר של
הבל לא קיבלו עליהם את התורה כתנאי לקיום העולם ועל זה דיברנו במאמר בסוכות ב י"ד/תשרי/תשע"ו.
אם כן לפי ההבנה שלי שבעולם הזה אין מצב
שבו יש יכולת של אומות העולם לקבל עליהם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה כי אין
להם שום שייכות לקיום התורה יש לעם ישראל תפקיד לכפר על הגויים בחג הסוכות עם
השבעים פרים ולהמתין עד לאותו הזמן שבו העולם יגיע לשלמות שלו ע"י בריאת
העולם מחדש ב 50 יום אבל הפעם העולם יגיע לשלמות שלו כי אומות העולם יקבלו עליהם
את התנאי של קיום העולם בקיום התורה .
ורמז לכך אנחנו רואים בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כב
(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר א'
בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל קיים מן החג ועד
חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי אילו ובין כדברי
אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.
הזמן של הבל בעולם היה 50 יום שמקביל לבריאת העולם מחדש
בפסח כמו בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת
א"ר יהוש' /יהושע/ בן לוי ראויה היתה עצרת של חג להיות
רחוקה חמשים יום. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנות נשואו' במקום קרוב
ובנות נשואות במקו' רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון,
ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון, א' המלך אני ואתם נשמח יום אחד. כך
בפסח על ידי שישר' יוצאין מן החורף לקייץ ואינה טרחות דרכים קשה לפיכך היא רחוקה
ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון, אבל בחג על ידי שישר' נכנסין מן
הקייץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים, דלית ביומיא דאזלון
וייתון. א' הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד. לפיכך צריך לומר ביום השמיני
עצרת תהיה לכם (במדבר כט: לה).
בדיוק כמו שמתן תורה רחוק 50 יום מפסח כך עצרת הייתה צריכה
להיות רחוקה מסוכות 50 יום כנגד 50 יום של הבל בעולם הזה . כלומר לעתיד לבא כך
נראה לי שמיני עצרת תהיה רחוקה מסוכות 50 יום ולא כמו שהיום צמוד לחג הסוכות כי כל
מה שהצמיד הקב"ה את שמיני עצרת לסוכות זה בגלל טרחת הדרך אבל לעתיד לבא בימות
המשיח לא יהיה טורח ועצרת תגיע למקומה הראוי . כלומר לעתיד לבא העולם יברא מחדש ויגיע
לתיקונו המלא ע"י קבלת התנאי של קיום העולם בקבלת התורה גם על ידי אומות
העולם . ונראה לי שמלחמת גוג ומגוג מסמלת את חורבן העולם לפני בריאתו מחדש כמו
שמכות מצרים היה החזרה של העולם לתהו ובהו
יחזקאל פרק לח
(כ) וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף
הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה
וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים
וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל:
(כא) וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה:
(כב) וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם
וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙
וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:
ולכאורה מלחמת גוג ומגוג מביאה את העולם
למצב ראשוני יותר מאשר המבול . במבול הקב"ה השאיר את הדגים במקומם וכאן יש
פגיעה גם בדגים, במבול ההרים לא נפגעו וכאן יש פגיעה בהרים וכמו שהראנו שהמבול היה
חזרה לתהו ובהו גם כאן במלחמת גוג ומגוג יש חזרה לתהו ובהו אבל הפעם זה כולל את
הדגים ואת ההרים .
וכך כתוב במפורש מדרש תנחומא (ורשא)
פרשת וארא סימן י
אמר הקדוש ברוך הוא בעה"ז פרעתי
ממצרים בעשר מכות אבל לעתיד אני נפרע לכם מגוג ומגוג שנא' (יחזקאל לח) ונשפטתי אתו
בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים
אשר אתו.
ועוד יש להגיד שקבלת התנאי של קיום
העולם בקבלת התורה באה לידי ביטוי בקבלת מצות סוכה כמו שראינו בהפטרה של סוכות
ומלחמת גוג ומגוג הוא בדיוק על מצוה זו
יחזקאל פרק לח
(טז) וְעָלִ֙יתָ֙ עַל־עַמִּ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל כֶּֽעָנָ֖ן לְכַסּ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בְּאַחֲרִ֨ית הַיָּמִ֜ים תִּֽהְיֶ֗ה
וַהֲבִאוֹתִ֙יךָ֙ עַל־אַרְצִ֔י לְמַעַן֩ דַּ֨עַת הַגּוֹיִ֜ם אֹתִ֗י
בְּהִקָּדְשִׁ֥י בְךָ֛ לְעֵינֵיהֶ֖ם גּֽוֹג: ס
כלומר אומות העולם רוצים להיות הענן
שמכסה את הארץ הם שוללים את ענני הכבוד הם בועטים בסוכה לא מקבלים עליהם את התנאי
של הקב"ה בקיום התורה כי הם רוצים להיות תחליף לענני הכבוד שהקב"ה עשה
לעם ישראל וזה המלחמה על ההבנה מי מלך בעולם . אבל לאחר מלחמת גוג ומגוג
יחזקאל פרק לח
(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙
וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ
כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: ס
וכאן אפשר להגיד שהמשמעות של סוכות שהיא
דירת ארעי שבו אנחנו מבינים שכל עוד לא הגיע הזמן שבו תגיע שלמות לעולם שבו יהיה
ברור גם באומות העולם אנחנו נמצאים בדירת עראי וממתינים בזמן של 8 ימים ליום שבו
יגיע הזמן שבו העולם יברא מחדש עם הבירור
באומות העולם שיקבלו על עצמם את התנאי של קבלת תורה כתנאי לקיום העולם ואז השמונה
ימים יהפכו ל 50 יום שבסופם בעולם יגיע
לשלמות שלו ואומות העולם יקבלו על עצמם את מצות סוכה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה