פרשת כי תשא מה הכוונה וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל ? האם זכות אבות תמה בכל מקרה ? למה התפלל משה על עם ישראל ? מה הכוונה של משה שהוא יהיה רק רגל אחת ? אם הקב"ה היה משאיר את משה האם היה בעם ישראל זרע מאברהם יצחק ויעקב ? האם זכות אבות זה "משאב" מצומצם ? מה הקשר ל"עם מרדכי " ? מה הטעות של המן שניסה להשמיד את מרדכי ואת עם מרדכי ? מה הסבירה לו זרש ? האם רבי עקיבא האיש התקבע בעתיד מתחילת בריאת האדם ? מה המינימום של קיום עם ישראל ? מה הקשר ל" מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו " ? ‏י"ז/אדר א/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת כי תשא מה הכוונה וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל ? האם זכות אבות תמה בכל מקרה ? למה התפלל משה על עם ישראל ? מה הכוונה של משה שהוא יהיה רק רגל אחת ? אם הקב"ה היה משאיר את משה האם היה בעם ישראל זרע מאברהם יצחק ויעקב ? האם זכות אבות זה "משאב" מצומצם ? מה הקשר ל"עם מרדכי " ? מה הטעות של המן שניסה להשמיד את מרדכי ואת עם מרדכי ? מה הסבירה לו זרש ? האם רבי עקיבא האיש התקבע בעתיד מתחילת בריאת האדם ? מה המינימום של קיום עם ישראל ? מה הקשר ל" מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו " ? ‏י"ז/אדר א/תשפ"ב

כתוב בשמות (פרשת כי תשא) פרק לב פסוק ט - י

(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:

(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

וצריך להבין מה המשמעות של וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל  שאמר הקב"ה למשה ולמה התנגד משה ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף לב עמוד א

נאמר בהמשך דברי הקדוש ברוך הוא למשה [שמות לב י]: "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול". אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב הוא, הרי זה דבר שאי אפשר לאומרו, שהרי לשון "הניחה לי" מלמד שכביכול תפסו משה להקדוש ברוך הוא, כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואינו מניח לו,⁽¹¹⁾ ואמר משה לפניו: רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם לישראל.עוד נאמר בהמשך דברי הקדוש ברוך הוא למשה: [שם פסוק יא] "ואעשה אותך לגוי גדול" -

אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא והשיב: רבונו של עולם, ומה כסא של שלש רגלים [ישראל הנשענים על זכויות שלשת האבות], אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כסא של רגל אחד - העם שאתה רוצה לעשות ממני - על אחת כמה וכמה שלא יעמוד לפניך בשעת כעסך, שהרי לא יהיו לו אלא זכויותי.⁽¹²⁾ולא עוד, אלא שאם אתרצה לכך, יש בי בושת פנים מאבותי. שמעכשיו יאמרו: ראו פרנס שהעמיד הקדוש ברוך הוא עליהם, שכשרצה הקדוש ברוך הוא להשמידם הסכים לכך, וביקש גדולה לעצמו, ולא ביקש עליהם רחמים.

יש מחלוקת בן המפרשים מה המשמעות של דברי משה לקב"ה ואני ינסה לתת מהלך שינסה להסביר את העניין. דבר אחד אין עליו מחלוקת שזכות אבות תמה והגמרא דנה רק מתי היא תמה

אומרת הגמרא חברותא מסכת שבת דף נה עמוד א

והוינן בה: מאימתי תמה זכות אבות?

אמר רב: מימות הושע בן בארי: שנאמר בנבואת הושע "אגלה את נבלתה לעיני מאהביה, ואיש לא יצילנה מידי". ששוב לא תעמוד להם לישראל זכות אבות, לפי שכבר השתמשו בה ו"אכלוה".

ושמואל אמר: מימי חזאל מלך ארם תמה זכות אבות. שנאמר "וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז. וכתיב "ויחן ה' אותם וירחמם, ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב. ולא אבה השחיתם, ולא השליכם מעל פניו - עד עתה"! ומשמע, כי רק "עד עתה" עמדה להם ברית אברהם יצחק ויעקב. אבל מכאן ואילך השליכם, ולא פנה שוב אל ברית אבות⁽⁹⁸⁾.רבי יהושע בן לוי אמר: מימי אליהו תמה זכות אבות. שנאמר "ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר: ה' אלהי אברהם יצחק וישראל, היום יודע כי אתה אלהים בישראל. ואני עבדך. וכי בדברך עשיתי את כל הדברים האלה".וממה שאמר "היום יודע", משמע שרק היום ויותר לא. שמאז תמה זכות אבות⁽⁹⁹⁾.

ורבי יוחנן אמר: מימי חזקיהו תמה זכות אבות. שנאמר "למרבה המשרה, ולשלום אין קץ, על כסא דוד ועל ממלכתו, להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה, מעתה ועד עולם, קנאת ה' צבאות תעשה זאת"!

ועל חזקיהו נאמרה נבואה זו. ואמר ישעיהו הנביא בנבואתו, שמעתה, רק קנאת ה' תעמיד את מלכות בית דוד, ולא זכות אבות.

משה רבנו הבין שיש זכות אבות מצומצמת שתגמר מתי שהוא והוא צריך ל"השתמש" בזכות האבות בצורה מושכלת . משה הבין שאם הוא לא ינסה להציל את עם ישראל הכעס של האבות עליו יסיים את זכות האבות והוא ישאר רק על רגל אחת במקום על 4  רגלים וכך כותב  הצל"ח מסכת ברכות דף לב עמוד א

שם כסא של רגל אחד וכו'. ואף שגם משה הוא מזרעם של אבות, וא"כ יהיה לפניו כסא של ארבע רגלים, ומהרש"א בחי' אגדות נדחק. ולענד"נ שמשה רבינו כך אמר, שהאבות יהיה להם כעס עליו על שלא התחזק בתפלה עבור זרעם, ולא ירצו שיגין זכותם על זרעו, וממילא לא ישאר לזרעו רק כסא של רגל אחד. ובזה ג"כ ניחא גם סיום דברי משה שאמר ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבות, ורצונו בזה, ממה נפשך אם יחר להאבות עליו ממילא לא ישאר רק כסא של רגל אחד, ואם המה יעברו על מדותם ויתפללו על זרעו, יהיה לו בושת פנים שהמה מגינין על זרעו והוא לא הגין על זרעם. ועפי"ז נלע"ד לפרש דברי ר' אלעזר במאמר הסמוך שעמד בתחלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו, ועיין מהרש"א שלא ידע לפרש מהו שהחלהו. ולפמ"ש הוא לשון התחלה, כאילו הוא תחלה שנקרא שם ה' עליו אלקי משה, כלומר שאם אתה מכלה זרעם של אברהם יצחק יעקב שוב לא יקרא שמך אלקי אברהם יצחק יעקב, וישאר רק כסא של רגל אחד אלקי משה. וזהו שכתוב כאן ויחל משה וגו' את פני ה' אלקיו, כלומר שהוא אלקיו, ואינו נקרא שוב אלקי האבות אם ח"ו לא יזכור זכותם לזרעם.

כלומר עם ישראל יהיה רק מזרעו של משה ולא יהיה לאברהם יצחק ויעקב חלק בעם ישראל

וכך כותב האור החיים במדבר (פרשת שלח) פרק יד פסוק יז

יגדל נא כח ה' וגו', מה שאין כן במעשה העגל לא אמר ה' אלא ואעשה אותך לגוי גדול, מן הסתם הגם שחזר בו ה' וניחם על הרעה אשר דבר על עמו לא מפני זה יתבטל הטוב אפילו היה על תנאי ויטע ה' ברוך הוא נטעי נשמות חדשות לפרות ולרבות, ואולי כי זו היתה כוונת דבריהם ז"ל שאמרו (שם לב א) שאמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כסא של ג' רגלים לא יכול לעמוד של רגל א' וכו' ישראל שיש להם ג' עמודים וכו' עד כאן. וקשה וכי משה לא מהם הוא שיאמר על בניו שהם של רגל אחד, ולדברינו יוצדקו הדברים לצד שהגוי העומד ממשה הם נטעי נשמות שלא באו מאברהם יצחק ויעקב וכפי זה אין להם אלא רגל אחד:

ומשה בחטא המרגלים לא רצה להשתמש בזכות אבות כי זה "משאב" מצומצם והתפלל אל הקב"ה רק מצד חילול השם וכך כותב הבית יוסף להבה במדבר (פרשת שלח) פרק יד פסוק יב

(יב) ואעשה אותך לגוי גדול.

פירש רש"י (ד"ה ואורישנו) ומה אעשה לשבועת האבות וכו'. והקשה בדברי דוד הלא כבר אמר אם כסא של ג' רגלים לא יכול לעמוד. ונראה כיון שראה משה גבי עגל קיבל הקדוש ברוך הוא תשובתו וניצולו בזכות אבות א"כ כבר אכלו זכות האבות, ירא משה כאן מלהזכיר זכות אבות, ע"כ לא התפלל אלא משום חילול השם.

וכך נכתב בבית יוסף להבה במדבר – הערות

היינו גבי חטא העגל, שגם שם אמר הקדוש ברוך הוא למשה ואעשה אותך לגוי גדול (שמות לב, י) והשיב משה (בפסוק יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל וגו', והביא שם רש"י מהגמ' ברכות (לב, א) אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה.

כלומר משה השתמש בזכות האבות כדי להציל את עם ישראל והוא הבין שאם לא יעשה כן זכות האבות תגמר מיד כי האבות יכעסו עליו והוא יישאר רק עם רגל אחת ולא ארבע . בחטא המרגלים כאשר עמד במצב דומה לא רצה משה להשתמש בזכות אבות ולכן השתמש בטיעון של חילול השם .

ומה היה קורה אם לא היה משה מתפלל ובאמת היה נשאר רק משה ? מקשה הגמרא על דברי ריש לקיש שבו קובעת הגמרא שרבי עקיבא יהיה בעתיד בכל מקרה ואם רק משה היה נשאר ולא החלק של אברהם יצחק ויעקב רבי עקיבא היה צריך להיות מזרעו של משה בכל מקרה וגם התקבע בעתיד של דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו

וכך אומרת הגמרא חברותא מסכת עבודה זרה דף ה עמוד א

ועתה הגמרא מביאה מאמר של ריש לקיש בעצמו, ושל רבי יוסי, לסתור את דברי ריש לקיש.

והאמר ריש לקיש: מאי, מהו ביאור הא דכתיב [בראשית ה] "זה ספר תולדות אדם", וגומר. ויש לשאול: וכי ספר היה לו לאדם הראשון?! והיה לו לומר "זה תולדות אדם"?והתירוץ, אכן היה לו ספר⁽⁶⁾ -מלמד הכתוב שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו -כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו.שנאמר בפרק הנדרש על אדם הראשון [תהלים קלט] "ולי מה יקרו רעך אל, מה עצמו ראשיהם".אמר אדם הראשון "ולי, מה יקרו רעך אל", והוא דורו של רבי עקיבא, שהיו "רעי אל", כביכול, לפי שמסרו נפשם על קדוש ה'⁽⁷⁾.

הרי שגם אחרי מתן תורה, היו עתידים להוליד, והקב"ה אף הראה לאדם את כל הדורות?

כלומר אם היה נשאר רק משה הדבר היחידי שהיה חייב להישאר זה דור דור ודורשיו .

כמו שאומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ב

ריב"ל אמר עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני מה טעם [קהלת א י] יש דבר שיאמר אדם ראה זה חדש הוא וגו' משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמים

כלומר במעמד הר סיני התקבע המינימום של מה שיכול להיות עם ישראל וזה דור דור ודורשיו מה שנמסר למשה במעמד הר סיני כלומר "עם מרדכי" כמו שמופיע בגמרא אומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף יג עמוד ב

 ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו אמר רבא בתחילה במרדכי לבדו, ולבסוף בעם מרדכי, ומנו - רבנן, ולבסוף בכל היהודים. הפיל פור הוא הגורל, תנא: כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.

המן לא הבין מה עומד מולו ואשתו זרש הסבירה לו את המציאות . המן ניסה להשמיד את מרדכי בהתחלה ואחר כך את עם מרדכי וזאת מחוסר ההבנה שלו מי זה מרדכי אבל אשתו זרש מסבירה לו  באסתר פרק ו

 (יג) וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֠אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו:

מרדכי ועם מרדכי לא יכולים ליפול כי הם דבר שהתקבע במעמד הר סיני אבל עם ישראל הוא החוליה החלשה ולכן המן גוזר על כל היהודים ולא רק על מרדכי ועל עם מרדכי .

התורה והשתלשלות גילוי התורה התקבע במעמד הר סיני הולדתו של רבי עקיבא גם התקבע ונשאלת השאלה מתי התקבע רבי עקיבא לפני מעמד הר סיני בזמנו של האדם הראשון  או לאחר מעמד הר סיני ומה שהראה הקב"ה לאדם הראשון היה על תנאי אבל במעמד הר סיני זה הדבר התקבע  ? אני נוטה לחשוב שזה התקבע במעמד הר סיני לפני כן זה היה על תנאי וכאשר ריש לקיש דן בנושא זה היה לאחר מעמד הר סיני ולכן מבחינתו זה היה דבר שהתקבע .

וצריך עיון האם רבי עקיבא שהראה לו הקב"ה או אם נדייק "כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא" כלומר לא האיש עצמו אלה הדור שלו והתורה שלו ורבי עקיבא זה מושג ולא האיש הספציפי רבי עקיבא .וכך כותבת הגמרא בחברותא מסכת מנחות דף כט עמוד ב

חזר משה רבינו לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו:רבונו של עולם! יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי, ולא על ידו!? אמר לו הקדוש ברוך הוא שתוק! כך עלה במחשבה לפני. [ואין אתה יכול לעמוד על סוף דעתי] אמר לפניו משה רבינו, רבונו של עולם! הראיתני תורתו של רבי עקיבא, הראיני מתן שכרו. אמר לו חזור לאחוריך וראה במראה הנבואה! חזר לאחוריו, וראה ששוקלין הרומאים את בשרו של רבי עקיבא במקולין באיטליז, מקום שהקצבין שוקלין את הבשר [לאחר שנהרג על קידוש ה' שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל].אמר לפניו: רבונו של עולם! זו תורה וזו שכרה?! וכי זהו השכר שמגיע לרבי עקיבא? אמר לו הקדוש ברוך הוא שתוק! כך עלה במחשבה לפני![רבי עקיבא נידון על פי מה שעלה במחשבה לפני הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במדת הדין] [עפ"י הגר"א והצ"ק].

האם מה שראה משה התקבע ללא אפשרות שינוי בעתיד ? לפי הבנתי לא ולכן אומר לו הקב"ה חזור לאחוריך כלומר את העתיד רואה משה בדרגת נבואה נמוכה יותר ולכן כל מה שראה היה על תנאי ולא דבר שהתקבע ללא יכולת שינוי .

מה שראה האדם הראשון זה מציאות שלא תשתנה שיגיע דור של רבי עקיבא ומה יהיה התורה שלו אבל לא רבי עקיבא האיש עצמו כי הוא עצמו על תנאי .כלומר תהיה תקופה שבו יהיה מסוגל לקום רבי עקיבא המושג ומי שיתאים יהיה רבי עקיבא .